אינפינידאט קיצרה את זמני האחזור ל-35 מיקרו-שניות

בתמונה למעלה: אריק הרצוג. “הלקוחות הגדולים מצפים לקבל מערכות שלמות ושירות מקיף”. צילום: Techtime

חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה, הכריזה על פתרונות איחסון חדשים עבור תשתיות מידע ארגוניות, אשר השיג זמן איחזור (Latency) של 35 מיקרו-שניות בין שליחת הבקשה מהשרת לבין קבלת המידע ממערכת האיחסון. זאת בהשוואה לזמני איחזור של 1-2 מילי-שניות במערכות הדור הקודם. מערכת InfiniBox SSA II החדשה מבוססת על שימוש בכונני מוליכים למחצה (SSD), וכוללת מערך תקשורת מהירה המבוסס על ממשקי אינפיניבנד, מערך מוגדל של 144 מעבדי CPU בכל יחידת איחסון, ומערכת האבטחה והגיבוי InfiniSafe. להערכת החברה, “זהו פתרון האחסון מבוסס all flash המהיר ביותר בתעשייה”.

פתרון הזיכרון של החברה, InfiniBox, מבוסס על שימוש בכוננים סטנדרטיים, זיכרון מטמון DRAM ותוכנה שהחברה פיתחה לניהול ואופטימיזציה של מערך האיחסון, אשר נעזרת באלגוריתם בינה מלאכותית. המוצר הראשון של החברה התבסס על שימוש בכונני HDD. לאחר מכן היא הוציאה את מערכת InfiniBox SSA, המבוססת על מערכים של כונני SSD, ובהמשך את מערך הגיבוי InfiniGuard הכולל שימוש גם בכונני SSD וגם בכונני HDD. כאמור, המוצר החדש מבוסס לחלוטין רק על כונני SSD.

הרכבות ואינטגרציה בישראל ובארה”ב

אינפינידאט הוקמה בשנת 2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי. כיום היא מעסיקה כ-400 עובדים, מהם כ-250 בישראל והשאר בעיקר באירופה ובארצות הברית. החברה פועלת מהרצליה וכמעט כל המו”פ שלה מתבצע בישראל (90% מהמהנדסים). רוב מערכות האחסון של החברה מורכבות בחברת תל-עד בכפר-סבא וממנה הן נשלחות אל הלקוחות בעולם. בעקבות משבר הקורונה, החברה פתחה מרכז הרכבות ואינטגרציה גם בארצות הברית, שהיא שוק היעד הגדול ביותר שלה.

סמנכ”ל השיווק העולמי של החברה, אריק הרצוג (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime ששוק היעד המרכזי הוא מערכות האיחסון בארגונים גדולים, דוגמת מוסדות פיננסיים, חברות תעשייה, חברות טלקום, ספקיות שירותי בריאות וכדומה. הרצוג: “אנחנו מספקים מערכות אחסון ל-5 מתוך 10 חברות הטלקום הגדולות בעולם, לכ-25% מהחברות ברשימת פורצ’ן 50, ליצרניות רכב ויצרניות תרופות. בתחום הענן אנחנו עובדים עם חברות אזוריות דוגמת Bechtle, ו-Telia Cygate האירופיות, אשר מתחרות בענקיות הענן (Hyperscale Cloud) אמזון, גוגל, אז’ור, יבמ וכדומה”.

כיצד אתם מושפעים ממצוקת שרשרת האספקה. כיצד אתם מתמודדים אתה?

“המחסור ברכיבים הוא ממשי, וזמני האספקה (Lead Times) בתעשייה שלנו כמעט והוכפלו בהשוואה למה שהיה לפני כשנתיים. כיום זמני האספקה שלנו הם 8-10 שבועות ללקוחות חדשים, ו-4-5 שבועות ללקוחות הוותיקים שלנו. אלה זמני אספקה קצרים מאוד בהשוואה למתחרים. אנחנו מצליחים לעשות זאת בזכות העובדה שפתרונות האיחסון שלנו מבוססים על שימוש ברכיבים סטנדרטיים מהמדף, למשל כוננים של חברות כמו ווסטרן דיג’יטל, סמסונג וסיגייט, מעבדים סטנדרטיים וממשקי תקשורת סטנדרטיים”.

“הייחוד העיקרי שלנו הוא בתחום התוכנות שאנחנו מפתחים. בנוסף, קיימת אחידות גדולה מאוד בין כל מערכות האחסון השונות שלנו. אנחנו יכולים להעביר בקלות את תת-המערכות ממערך אחסון אחד למערך אחסון אחר. למשל, כל מעבדי ה-CPU שלנו זהים בכל המערכות. אנחנו גם לא צריכים להמתין להגעתם של רכיבי ASIC ייעודיים או לפתרונות מיוחדים שיש רק במוצר אחד ואין במוצרים האחרים. למעשה, מלבד מדיית האחסון והתוכנה, כל המוצרים שלנו זהים”.

אז מדוע הלקוחות רוכשים מכם קופסאות אחסון מלאות, ולא את התוכנה בלבד?

“מכיוון שהם מעדיפים לרכוש מערכות שלמות: חומרה, תוכנה וכל ההתאמות הדרושות. למשל, אנחנו עוקבים אחר המערכות המותקנות אצל הלקוח ומספקים לו מידע המונע תקלות (Predictive Maintenance). אנחנו מודיעים לו כאשר בעיות מתחילות להתפתח, למשל בעיות בספק הכוח, בכבלים, ירידה בביצועים וכדומה. אנחנו עוקבים אחר השימוש במערכות ומספקים המלצות כיצד לייעל את השימוש באחסון. המערכת שלנו עוקבת אחר ההשהיות של מערכות הלקוח, ויודעת לזהות האם הבעיה היא בשרת, בתקשורת או במערכת האחסון. הלקוחות הגדולים מצפים לקבל מהספק שירות ותמיכה מלאים, וזה מה שאנחנו נותנים להם”.

סיגייט מרחיבה את מרכז הפיתוח בישראל

בתמונה למעלה: ראבי נאיק במרכז הפיתוח בתל אביב. צילום: שני סדיקאריו

חברת סיגייט (Seagate Technology) העבירה למרכז הפיתוח הישראלי את האחריות הטכנולוגית על פרוייקט האיחסון בענן Lyve Cloud, שאותו היא השיקה בחודש מרץ 2021. במסגרת הזאת החברה שכרה לאחרונה קומה נוספת במתחם עזריאלי-שרונה, ומתכננת לגייס עובדים נוספים מעבר ל-24 העובדים הקיימים היום במרכז. המטרה היא לשלש את מספר מהנדסי התוכנה באתר.

סגן נשיא סיגייט ומנהל פרוייקט Lyve Cloud, ראבי נאיק (Ravi Naik), סיפר ל-Techtime שבסך הכל מועסקים בפרוייקט כ-120 עובדים בכל העולם. נאיק: “המערכת הראשונית פותחה בארה”ב ובסינגפור, כאשר האחריות הטכנולוגית על תחזוקת ליבת המערכת ועל המשך הפיתוח הועברו לישראל. אנחנו מאמינים שצריך לפתח את הטכנולוגיה במקום שבו יש את המהנדסים הטובים בעולם”.

הענן הציבורי יעיל בעיבוד, וגרוע באיחסון

חברת סיגייט היא מיצרניות כונני האחסון הוותיקות בעולם והמתחרה המרכזית של ווסטרן דיגיטל. החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-18.2 מיליארד דולר. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-10.67 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-6.2 מיליארד דולר. בחודש מרץ 2021 היא השיקה יוזמה יוצאת דופן: שירות ענן המספק פתרון איחסון בלבד עבור המידע הארגוני. השירות ניתן בשיתוף פעולה עם חברת תשתיות האירוח Equinix, המפעילה 240 דטה-סנטרים ב-27 מדינות. היא מארחת חלק מהתשתיות של ענקיות ענן כמו AWS, גוגל קלאוד, אז’ור של מיקרוסופט, אורקל ועוד.

מדוע בכלל צריך ענן לאיחסון בלבד?

נאיק: “איחסון הוא נושא מיוחד מכיוון שנפח המידע נמצא כל הזמן בצמיחה, והדבר מעיק על המאזן הפיננסי. הענן יעיל מאוד בביצוע פעולות עיבוד, אבל כאשר צריך לשמור כמויות מידע עצומות כדי לעמוד בדרישות כמו התאוששות מאסון או דטה אנליטיקס, הארגונים משלמים מיליוני דולרים בשנה. באמצעות Lyve Cloud ביטלנו מרכיבי הוצאה רבים והוזלנו פי 5-7 את עלות האיחסון”.

“בחמש עשרה השנים האחרונות העננים צמחו ויצרו כלכלת גודל, במטרה לפשט ולהוזיל את תשתיות המידע, אבל במידה רבה זה לא מה שקרה. הענן מורכב לניהול ומחירו עולה. צריך גישה חדשה אל התשתיות. אנחנו מעריכים שהשוק שיתפתח יהיה מורכב מעננים גדולים ומאוחדים, ומפתרונות ענן לצרכים מיוחדים, ושהמעבר ביניהם יהיה קל. אנחנו קוראים למגמה הזאת בשם ‘חירות מרובת-עננים’ (Multi-cloud Freedom). בתוך המגמה הזאת, אנחנו ענן האיחסון הגדול הראשון בעולם”.

חיפוש רעיונות חדשים בישראל

“כיום יש לנו שני דטה סנטרים בארה”ב בנפח איחסון של 270 פטה בייט. לאחרונה פתחנו דטה סנטר בסינגפור. השותפות שלנו עם אקוויניקס מבוססת על כך שיש להם תקשורת ישירה ומהירה מאוד עם כל העננים הגדולים. כאשר אנחנו פותחים דטה סנטר אנחנו למעשה מביאים את ציוד האיחסון שלנו (מתוצרת סיגייט) אל אתר שלהם, ומתחילים לפעול ממנו. במהלך 2022 נפתח עוד ארבעה אתרים: לונדון, פרנקפורט, מומבאי וטוקיו”.

מהי הפעילות שלכם בישראל, לאיזה מטרה אתה מבקר בארץ?

“בשנת 2019 הקמנו מעבדה בתל אביב במטרה להתוודע אל קהיליית הסטרט-אפים הישראלית. יש לנו לקוחות בישראל המציעים ללקוחות גלובליים שירותים כמו דטה אנליטיקס ובינה מלאכותית (AI) למשל, והדבר מעניין אותנו.כעת אנחנו צומחים והצוות בישראל מוסיף יכולות חדשות לפלפטורמת הענן. הגעתי לישראל כדי לפגוש חברות שיוכלו להציע שירותים חדשים ומיוחדים על הפלטפורמה שלנו. זו אחת מהסיבות שישראל היא מקום חשוב”.

 

אינפינידאט האיצה את מהירות הגישה לזיכרון באמצעות DRAM

בתמונה למעלה: שחר בר-אור. “האלגוריתם שלנו יודע לחזות את רוב דרישות המידע הצפויות”

חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה, חשפה פתרון חדש להאצת מהירות התגובה של התקני איחסון גדולים, באמצעות שינוי התמהיל בין סוגי הזיכרון הבונים את מערך האיחסון. החברה הכריזה על הזמינות של פתרון חדש בשם InfiniBox SSA, שהוא קיצור של Solid-State Array, אשר מספק ביצועי איחזור מהירים מאוד ממערכי הזיכרון הארגוניים הגדולים. מנכ”ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי, שחר בר-אור, סיפר ל-Techtime, שהפתרון החדש מיועד ללקוחות מהקצה הגבוה, אשר זקוקים לביצוע מהיר מאוד של טראנסאקציות.

פלטפורמת InfiniBox של החברה מספקת מערכי אחסון גדולים מאוד ומתבססת על תוכנה קניינית ועל רכיבים סטנדרטיים דוגמת כוננים קשיחים (HDD), כוננים המבוססים על רכיבי זיכרון (SSD) וזיכרונות מטמון המבוססים על רכיבי DRAM. אחת מהטכנולוגיות הייחודיות של החברה היא אלגוריתם בינה מלאכותית אשר פועל על רשת נוירונים שהחברה שילבה כבר לפני כ-10 שנים בזיכרון המטמון של מערכי הזיכרון שלה (Neural Cache). האלגוריתם הזה מבוסס על לימוד מכונה, אשר עוקב אחר פעילות מערך הזיכרון הספציפי כדי לחזות את מודל הפעילות שלו ולהבטיח שהנתונים שהוא צפוי להשתמש בהם כבר ימתינו למעבד בזיכרון המטמון המהיר, ועל-ידי כך יתקצרו זמני האיחזור של המידע.

אינפינידאט הפכה את פירמידת הרכיבים

בר-אור סיפר שבמוצר החדש החברה ביצעה שינוי דרמטי בתמהיל הזיכרונות, והגדילה את המרכיב של זיכרון המטמון להיקף גדול מאוד. בר-אור: “רכיבי DRAM הם נדיפים ויקרים, אבל מהירים מאוד. רכיבי פלאש או כוננים קשיחים הם בלתי נדיפים וזולים, אבל איטיים מאוד. כיום ברוב מערכות האיחסון אין שימוש ב-DRAM, או שיש רק שכבה דקה מאוד של זיכרון DRAM. במוצר החדש שלנו המצב הפוך: אנחנו משתמשים בהרבה מאוד DRAM, בנפח זיכרון של הרבה מאוד טרה-בייט. ומכיוון שהאלגוריתם יודע לחזות את רוב דרישות המידע הצפויות, הוא דואג מראש להביא את המידע אל זיכרון המטמון, ולהשיג זמני תגובה קצרים מאוד”.

מי הם לקוחות היעד של המוצר החדש?

בר-אור: “הפתרון הזה מתאים ליישומים הדורשים זמני השהייה קצרים מאוד, כמו למשל בתחום הרכב האוטונומי, רשתות הדור החמישי, יישומים מסויימים בעננים גדולים מאוד, ועוד. אחת מהחברות שכבר רכשו את הפתרון היא Tyler Technologies האמריקאית. היא מספקת שירותי תוכנה לממשל האמריקאי. יש לה מיליוני משתמשים הנכנסים אל המערכת בו-זמנית. מנהל הטכנולוגיות שלהם סיפר לנו שבכ-5% מכל הטראנסאקציות שלהם, הם זקוקים לזמני איחזור של פחות מ-1ms. המערכת שלנו מספקת את הצורך הזה. המערכת הזאת יצאה לשוק באופן שקט לפני כחצי שנה, ועד היום היא נרכשה על-ידי לקוחות כמו חברת טלקום גלובלית, ספקית תשלומים מהגדולות בעולם, חברת ביטוח מהגדולות בארה”ב ועוד. מערכת SSA לא תחליף את המוצר אינפיניבוקס, אבל היא תספק מענה לצורך של 5%-10% מהיישומים בקצה הגבוה ביותר של השוק”.

חברת אינפינידאט הוקמה ב-2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי, הנחשב לאחד מהאנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על טכנולוגיות האחסון בעולם. הנהלת החברה, המטה והפיתוח פועלים מהרצליה, ומפעל הרכבת מערכי הזיכרון פועל מכפר-סבא. כיום החברה מעסיקה כ-400 עובדים, מתוכם 280 עובדים בישראל. לדברי בר-אור, החברה נמצאת כיום בתהליך גיוס עובדים. “יש לנו כמה עשרות משרות פתוחות”.

דל הכריזה על פתרון אחסון חדש

מרכז הפיתוח בישראל של חברת דל טכנולוגיות (Dell) השתתף בפרוייקט פיתוח פלטפורמת האיחסון החדשה של החברה, PowerStore. הפלטפורמה תוכננה לספק זמינות של שש תשיעיות (99.9999%), ומאפשרת תמיכה במגוון רחב של עומסי עבודה בזכות ארכיטקטורת scale-up ו-scale-out עבור סביבות בלוק, קבצים ו-vVols של VMware. מנכ”ל ונשיא חטיבת האחסון העולמית של דל, דן ענבר, אמר שהארגונים מתמודדים כיום עם קושי בביצוע המעבר לטרנספורמציה דיגיטלית מלאה.

ענבר: “המכשול העיקרי הוא המאבק הבלתי פוסק בין הצורך לתמוך בעומסי העבודה התופחים, לבין אילוצים תקציביים ומורכבות תשתיות ה-IT. מערכת PowerStore משלבת אוטומציה עם ארכיטקטורת תוכנה חדשה, המספקת מענה לצרכים האלה”. דל טכנולוגיות ישראל פרושה על פני ארבעה אתרים (באר שבע, הרצליה, גליל ים, חיפה) ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים.

מרכז הפיתוח בישראל הוביל את הפרויקט, והפעיל גם צוותים מבוזרים באתרי החברה בעולם. החברה מסרה שמערך האיחסון מפעיל טכנולוגיות לימוד מכונה (Machine Learning) המאפשרות הפחתה של עד 99% מהאינטראקציות הדרושות לניהול יישומים, והאצה של פי 7 במהירות התגובה ביחס למערכות אחסון אחרות של החברה.

הפלטפורמה מבוססת על שימוש בשבבי זכרון בלתי נדיפים (NVMe) מקצה-לקצה, תמיכה באחסון Class Memory של כונני SSD Optane של אינטל וכוללת טכנולוגיות למניעת כפילויות (Dedup), דחיסה והפחתת נתונים ביחס של 1:4 ללא כל פגיעה בביצועים.