תוכנית חדשה להכשרת מנהלים בתחום הדיפ-טק

תוכנית חדשה וייחודית מסוגה, בשם DeepTech Leaders, תכשיר מנכ"לים ומנכ"ליות להקמה וניהול של חברות וסטארטאפים בתחום הדיפטק, המוגדר כאחד התחומים המבטיחים ביותר בעשור הקרוב, עם שוק עולמי בשווי של מאות מיליארדי דולרים. התוכנית נועדה לתת מענה למחסור בהון אנושי מיומן בתעשיות עתירות הידע בישראל, תוך פיתוח כישורים ניהוליים וטכנולוגיים מתקדמים שיחזקו את התחרותיות של ישראל בזירה הגלובלית.

מטרת התוכנית היא לגשר על הפער בין ניסיון ניהולי מסורתי לבין האתגרים הייחודיים של תעשיית הדיפטק. היא  מציעה למשתתפים הכשרה מותאמת שתאפשר להם להתמודד עם מורכבויות התחום ולהוביל חברות משלב המחקר והפיתוח ועד לשלבי הצמיחה המסחרית וההצלחה הגלובלית. באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מובילים בתחומי ההשקעות, המשפטים והפיננסים, התוכנית מייצרת הזדמנות ייחודית לבניית הדור הבא של מנהיגות בתחום עתיר הידע.

התוכנית הוקמה בשיתוף פעולה בין Earth & Beyond Ventures, Spire Management, Ignite DeepTech ורשות החדשנות. לתוכנית הצטרפו גם שותפים המעניקים מעטפת מקצועית רחבה, ובהם Consiglieri Cooley, משרד עורכי הדין ארנון תדמור-לוי, בנק מזרחי, עמותת בוגרי 81, מרכזי היזמות של אוניברסיטת בן-גוריון והטכניון, ועוד.

התוכנית כוללת 14 מפגשים שבועיים הנמשכים על פני שלושה חודשים, ובהם הרצאות פרונטליות, סדנאות מעשיות, סיורים מקצועיים וליווי אישי של מנטורים. בין הדוברים בתוכנית ברק בן אליעזר, שותף מנהל ב-Deep Insight, רננה אשכנזי, שותפה כללית ב-Grove Ventures, דורון מאירסדורף, מייסד שותף ומנכ"ל StoreDot, דפנה ניסנבוים, מייסדת שותפה ומנכ"לית TIPA, ויניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר.

התוכנית מיועדת למנהלים ומנהלות בעלי נסיון ממגוון רחב של תחומי התעשייה, השואפים להוביל את הדור הבא של חברות הדיפטק. לצד זאת, CTOs ובכירים טכנולוגיים המעוניינים להרחיב את ארגז הכלים הניהולי והעסקי שלהם ימצאו בתוכנית הזדמנות ייחודית לפתח מיומנויות ניהול מתקדמות והזדמנות להשתלב בתפקידי מפתח בתחום הדיפטק.

תחום הדיפטק מצריך מומחיות, מאחר והוא שונה במהותו מתחומים אחרים בהייטק. הדיפטק מבוסס לרוב על רכיב חומרה פיזי, פרי מחקר אקדמי, ומצריך השקעה כספית רבה, תהליך מו"פ ממושך ואורך רוח עד למכירות הראשונות. הטכנולוגיה הייחודית מהווה את הבסיס של חברת הדיפטק, להבדיל מרוב הסטארטאפים שצומחים באמצעות יישומים מוצלחים ושדרוג טכנולוגיות קיימות. מאפיין נוסף הוא שהמכירה נעשית לרוב לבעל תפקיד טכני בארגון  CTO, CDO, או CIO במבנה של עסקאות גדולות מאוד, בהיקפים של מיליוני דולרים עם מודל עסקי שונה מהמקובל. לכן מומלץ גם למנהלים מנוסים לעבור תהליך של הכנה והכרות עם האתגרים המיוחדים של התחום.

קרדיט: עדי בלום

דרום קוריאה ו-OurCrowd מקימות קרן להשקעה בדיפ-טק הישראלי

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd נבחרה על ידי ממשלת דרום קוריאה לנהל קרן השקעות דו-לאומית שתשקיע בסטארט-אפים בשתי המדינות. יעד הגיוס של הקרן הדו-לאומית הוא 80 מיליון דולר, כש-48 מיליון דולר כבר גויסו על ידי שותפי הקרן הקוריאנים: NH Venture Investment ו-K-Growth, להן גישה לחברות הגדולות ביותר בקוריאה. פלטפורמת OurCrowd מגייסת בימים אלה הון מ-240 אלף משקיעיה הכשירים ברחבי העולם.

NH Venture Investment, שגייסה לקרן 16 מיליון דולר, היא חברה בת בבעלות מלאה של NongHyup, אחד מ-5 התאגידים הפיננסיים הגדולים בדרום קוריאה, המנהל נכסים בהיקף של 400 מיליארד דולר. K-Growth, שגייסה 32 מיליון דולר, אף היא אחת הקבוצות הפיננסיות הגדולות בדרום קוריאה המטפלת ברוב ההשקעות הטכנולוגיות של ממשלת דרום קוריאה (דרך משרד המסחר, התעשייה והאנרגיה) שנועדו להשגת מטרות אסטרטגיות של המדינה. קרן זו מנהלת קרוב ל-40 מיליארד דולר. הקרן מנוהלת במשותף על ידי NH Venture Investment ועל ידי OurCrowd.

הקרן הדו-לאומית תשקיע בכ-25-30 סטארט-אפים בשתי המדינות המתמקדים בטכנולוגיות עמוקות (דיפטק) בתחומים כמו: סמיקונדקטורס, רובוטיקה, תעשיית הרכב, מחשוב קוונטי, אבטחת סייבר, בריאות דיגיטלית ועוד.

ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd: "הקמת הקרן הדו-לאומית ישראל-קוריאה בגיבוי ממשלת דרום קוריאה היא בשורה נפלאה להיי-טק הישראלי בימים אלה. דרום קוריאה מחפשת את החדשנות הישראלית כדי לבסס את מעמדה בתעשיות העתיד שהיא חותרת להוביל עד סוף העשור ומעבר לו. לכן, חוץ מהשקעות הקרן, חברות דיפטק ישראליות יקבלו גישה ישירה לענקיות התעשייה הדרום קוריאניות ויוכלו לרקום שיתופי פעולה בהיקפים גלובליים, לרבות בשוקי אסיה פסיפיק. מצד שני, סטארט-אפים מדרום קוריאה ייהנו מהקשרים העמוקים של ישראל בקרב משקיעי הון סיכון מובילים, יזמים ומשקיעים פרטיים (family offices) שיאיצו את החדירה שלהם לשווקים טכנולוגיים חדשניים ולהון חיוני להם".

קים יון ג'ין, מנכ"ל NH Venture Investment: "קרן K-Growth יזמה את הקרן כדי לתמוך בהתרחבות של חברות קוריאניות באמצעות שיתופי פעולה פתוחים וממוקדי חדשנות טכנולוגית עם חברות טכנולוגיה גלובליות, כמו חברות ישראליות חדשניות. באמצעות הקרן אנו מצפים שסטארט-אפים קוריאניים ישתפו פעולה עם החדשנות הישראלית ויצמחו ביחד, בסיוע הרשת הענפה של OurCrowd הפרוסה בישראל וברחבי העולם".

כלכלת דרום קוריאה היא ה-13 בגודלה בעולם והרביעית באסיה. התוצר המקומי הגולמי שלה צמח ב-4.1% בשנת 2021. דרום קוריאה היא גם מעצמת הייצור ה-5 בגודלה בעולם אחרי סין, ארה"ב, יפן וגרמניה והמשקיעה מס' 2 בעולם במו"פ כאחוז מהתמ"ג.

OurCrowd, שהוקמה בשנת 2013 על ידי ג'ון מדבד, הפכה בעשור האחרון לגוף ההשקעות הפעיל ביותר בהון סיכון בישראל עם יותר מ-240,000 משקיעים כשירים רשומים מ-195 מדינות. OurCrowd גייסה מהקמתה התחייבויות השקעה בהיקף של למעלה מ-2.3 מיליארד דולר, והשקיעה עד היום במעל 440 חברות פורטפוליו ו-56 קרנות השקעה ורשמה 63 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות של Beyond Meat,Lemonade ,Innoviz , Arbe, Alpha Tau, ו-Freightos, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, הרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט, והרכישה של Kenna Security על ידי סיסקו.

[תמונה ראשית באדיבות OurCrowd]

רשות החדשנות החלה במכרז להקמת 3 חממות דיפ-טק

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech), אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגית. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של הרשות לקדם גיוון בתחומי הפעילות הטכנולוגיים של חברות הסטארט-אפ הישראליות, שנוטות במידה רבה לעולמות הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק. במסגרת זו, השיקה באחרונה הרשות קרן הזנק חדשה, שתשקיע כמיליארד שקל בשנה בחברות דיפ-טק.

במסגרת ההליך, ייבחרו שלושה גופי השקעה חדשים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות – ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד, לכל הפחות, גיוס ההון המשמעותי הראשוני (סבב A).

הגופים שיבחרו בתכנית החממות יזכו להשתתפות משמעותית – ולדברי הרשות, חסרת תקדים בהיקפה – בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח  של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, החברות שיונבטו בחממה יוכלו לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים.

מהרשות נמסר כי ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון ₪ לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אחד היתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, הוא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את  התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".

סרטון הסבר של רשות החדשנות על קרן ההזנק בתחום הדיפ-טק:

רשות החדשנות השיקה את קרן ההזנק לחברות דיפ-טק

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה היום (ב') על השקת קרן הזנק חדשה, בהיקף של מיליארד שקל בשנה, שתתמקד בהשקעה בחברות סטארט-אפ עתירות מו"פ (דיפ-טק). הקרן תבצע את המימון בחברות באופן ישיר, כחלק מסבבי גיוס ההון של החברות. חברות יוכלו להגיש בקשה לקבלת מימון החל מתאריך 4.3.24. במהלך חודש מרץ תקיים הרשות גם שורה של וובינרים על המסלולים השונים של הקרן.

היוזמה להקמת קרן ההזנק אושרה בחודש שעבר במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, והיא נדבך אחד בחבילת תמריצים שנועדו לתמוך בהייטק הישראלי בתקופה המאתגרת הנוכחית של ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים. הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב גיוס של עד 2.5 מיליון שקל. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה של 50% מסך סבב גיוס של עד 10 מיליון שקל, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב של עד 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

 

רשות החדשנות תשקיע חצי מיליארד שקל בחברות דיפ-טק

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

ממשלת ישראל אישרה אתמול (ב'), במסגרת התקציב ל-2024, חבילת תמריצים משמעותית מאוד להייטק הישראלי. הממשלה אישרה תוספת תקציבית של כמיליארד שקל למימון שורה של תוכניות של רשות החדשנות. בין התוכניות: המשך סיוע החירום לחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית, הקמת קרן הזנק שתשקיע ישירות בחברות דיפ-טק, תמרוץ משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות, הקמת חממות טכנולוגיות, מועדוני אנג'לים ועוד.

ההייטק הישראלי היה אחראי ב-2022 לכמעט מחמישית מהתוצר של המשק הישראלי. עם זאת, בשנת 2023, על רקע הנסיגה בשווקי ההון העולמיים, אי היציבות הפוליטית בישראל וכעת גם המלחמה, מגזר ההייטק חווה ירידה משמעותית בכל המדדים, ובראשם ירידה של כ-60% בהיקף השקעות ההון ב-2023.

במסגרת התוכניות החדשות, רשות החדשנות תשיק קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בחברות מעולמות הדיפ-טק. כיום, רשות החדשנות מעניקה מענקים לחברות לסיוע במימון תוכניות פיתוח ספציפיות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים – פרה-סיד, סיד ו-A.

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ש"ח. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 10 מיליון ש"ח, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים  בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

יוזמה משמעותית נוספת שאושרה אתמול היא הקמת קרן "יוזמה 2.0", כהמשך לאותה קרן ממשלתית שהוקמה בשנות התשעים על ידי שר האוצר דאז בייגה שוחט ונחשבת לאחת התוכניות הממשלתיות שסייעו להייטק הישראלי לפרוץ. מטרת הקרן החדשה היא לתמרץ משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון-סיכון ישראליות שמשקיעות בחברות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר (שאחראי לכ-80% מהיקף ההשקעות בחברות הישראליות) ולהגדיל את נזילות ההון המקומי, בייחוד בתקופה שבה המשקיעים הזרים מגלים זהירות.

במסגרת הקרן, רשות החדשנות תבצע השקעה "צד בצד" עם משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות. ההשקעה תתבצע ביחס של 1 ל-3, כלומר, על כל דולר שישקיעו המוסדיים בקרנות הישראליות, הרשות תוסיף כ-30 סנט. ברשות מעריכים כי המנגנון הזה יוביל להשקעה של כמיליארד דולר בשנים 2024-2026 בקרנות הון-סיכון ישראליות, שליש מתוך סכום זה (800 אלף שקל) יהיה כאמור כסף ממשלתי. 

עוד אושר אתמול: תוספת של 200 מיליון שקל לקרן החירום שהשיקה הרשות בעקבות המלחמה במטרה לתמוך בחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית בעקבות ביטול או דחייה של סבבי גיוס על רקע המלחמה ובקופת המזומנים נותרה להן יתרה שמספיקה ל-6 חודשים בלבד. הרשות חילקה בנובמבר-דצמבר מענקי סיוע בגובה של 200 מיליון שקל, והתקציב הנוסף ישמש למענקים שיחולקו עד חודש מרץ.