מחשוב קוונטי

Q-Factor יצאה מהשלב החשאי: גייסה 24 מ' דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): פרופ' עופר פירסטנברג, פרופ' יואב שגיא, ד"ר גיא רז ופרופ' ניר דוידסון

חברת Q-Factor מתל אביב, שהוקמה על־ידי ארבעה פיזיקאים ממכון ויצמן ומהטכניון, השלימה גיוס Seed בהיקף של 24 מיליון דולר שהובל על-ידי NFX ו-TPY Capital, ובוצע בהשתתפות Korea Investment Partners, Deep33, אינטל קפיטל, משפחת מתיאס. החברה קיבלה גם מענק מרשות החדשנות. הטכניון ומכון ויצמן למדע הם בעלי מניות בחברה.

הטכנולוגיה שהחברה מפתחת מיועדת לפתח ארכיטקטורה של קיוביטים במחשבים קוונטיים, המבוססים על שימוש באטומים נייטרליים (Neutral Atom). בטכנולוגיה הנוכחית של מחשבים קוונטיים, יצירת קיוביט ושימורו דורשת קירור קיצוני ומערכות חיווט ובקרה מורכבות מאוד. לכן בשנים האחרונות מתבסס הרעיון של שימוש באטומים נייטרליים, שהם אטומים שכמעט ולא מושפעים משדות חשמליים מכיוון שמספר המטענים החיוביים בהם (פרוטונים) שווה למספר המטענים השליליים (אלקטרונים) – ולכן המטען החשמלי הכולל שלהם הוא אפס.

כיום משתמשים בעיקר באטומים המתאימים לשליטה מדויקת בלייזרים וליצירת אינטראקציות קוונטיות חזקות, דוגמת צזיום ורובידיום. האטומים הנייטרליים מסוגלים לאגור מידע קוונטי לפרקי זמן ממושכים  וניתנים לשליטה מדויקת באמצעות אור בלבד, בלא צורך בקירור קיצוני או בחיווט מורכב. יחד עם זאת, עדיין אין ארכיטקטורה בסיסית המאפשרת לשלוט במערכות הכוללות מאות =-אלפי או מיליוני קיוביטים מבוססים אטומי נייטרליים, כדי להביא את המחשוב הקוונטי אל רמה של כדאיות מסחרית.

חברת Q-Factor מנסה להתמודד עם האתגר הזה. היא הוקמה על-ידי פרופ' ניר דוידסון הנחשב לסמכות עולמית בתחום האטומים האולטרה-קרים עם 280 פרסומים מדעיים ולשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן המתמחה באופטיקה קוונטית ואטומי רידברג, פרופ' יואב שגיא מהטכניון הנחשב לסמכות מובילה במניפולציה של אטומים נייטרליים, וד"ר גיא רז (מנכ"ל), שהוא פיזיקאי עם 20 שנות ניסיון בהובלה טכנולוגית במספר חברות סטארט-אפים בעלות טכנולוגיות עומק (Deep Tech).

"חוק מור" הקוונטי

המייסדים זיהו את צווארי הבקבוק הארכיטקטוניים המונעים מפלטפורמות קיימות להתרחב מעבר לכמה אלפי קיוביטים, ופיתחו גישה שתאפשר להתגבר על המגבלות האלה ולייצר מערכות הכוללות יותר ממיליון קיוביטים. "תחום המחשוב הקוונטי זקוק למהפיכה, לא להתפתחות," אמר פרופ' עופר פירסטנברג, מייסד-שותף והמדען הראשי של Q-Factor. "המערכות הקיימות קטנות מדי מכדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים הדרגתיים בלבד לא יסגרו את הפער הזה. פיתחנו ארכיטקטורה המיועדת להתרחבות רציפה, במסלול הדומה לחוק מור, שיכול להביא את המערכות מבוססות אטומים נייטרליים מרמה של אלפי קיוביטים לסדר גודל של מיליוני קיוביטים ומעבר לכך".

"נדיר למצוא צוות עם שילוב כזה של סמכות מדעית ואינסטינקט מסחרי," אמר גיגי לוי-וייס, שותף ב-NFX. "ארבעה בוגרי תלפיות עם מאות מאמרים בתחומים המהווים את הבסיס הישיר לטכנולוגיה זו, וניסיון ממשי בהבאת מדע עמוק לשוק. הם מתאימים לממש אחד היעדים השאפתניים ביותר במחשוב הקוונטי". בפוסט שהתפרסם באתר Intel Capital, כתבה מנהלת ההשקעות ליסה כהן, שצוות המייסדים של Q-Factor משלב עומק מדעי ברמה עולמית עם הבנת הדרישות לבניית מחשב קוונטי בעל היתכנות מסחרית. "יש להם המומחיות ההדרושה להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר במחשוב הקוונטי: סדר-גודל".

רשות החדשנות משקיעה 10 מיליון שקל בהכשרת יזמי דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על השקת שש תוכניות חדשות להכשרת יזמים ולהקמת חברות הזנק בתחומי השבבים, המחשוב הקוונטי והביו-קונברג'נס, בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון שקל. המהלך נועד להרחיב את פוטנציאל הקמת חברות הדיפ-טק בישראל, לעודד גיבוש צוותים יזמיים רב-תחומיים, ולהוביל להקמת מיזמים חדשים בתחומים הנמצאים בלב המרוץ הטכנולוגי העולמי.

לפי רשות החדשנות, התוכניות מיועדות למשתתפים בעלי ניסיון עסקי וטכנולוגי משמעותי ורקע מולטי-דיסציפלינרי, המבקשים להקים סטארטאפים חדשים. המשתתפים יעברו מסלול הכשרה שיכלול התנסות מעשית בתהליך היזמי – משלב גיבוש הרעיון, דרך חשיפה לאתגרים מהתעשייה, תיקוף והבשלה של הרעיון, בניית צוות, ועד הצגה בפני משקיעים במטרה להקים חברה ולגייס לה הון ראשוני.

שלושת התחומים שבהם יתמקדו התוכניות הם ביו-קונברג'נס, שבבים ומחשוב קוונטי. ברשות מגדירים את תחום הביו-קונברג'נס כתחום רב-תחומי המחבר בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, חומרים וננוטכנולוגיה לצורך פיתוח פתרונות מערכתיים בתחומי הבריאות, האנרגיה, המזון והייצור. בתחום השבבים מציינים ברשות כי ישראל מחזיקה בהון אנושי איכותי, אך מספר חברות ההזנק החדשות שקמות בו עדיין נמוך יחסית, וכך גם היקף גיוסי ההון לחברות צעירות. בתחום המחשוב הקוונטי מזכירים ברשות כי נכון ל-2025 פועלות בישראל כ-14 חברות הזנק, אשר גייסו במצטבר מאות מיליוני דולרים.

ששת הגופים שנבחרו להפעיל את התוכניות הם המוסד להכשרת דיפטק, שיתמקד בהכשרה ליזמות והקמת חברות בשבבים ובקוונטום; אוניברסיטת חיפה, שתפעיל תוכנית בתחום אקווה ביו-קונברג'נס; XMafat, שתעסוק גם היא ביזמות בתחומי השבבים והקוונטום; גראם ביוטק פאונדרי, שתלווה יזמים בביו-קונברג'נס משלב הרעיון ועד הקמת חברה; Ignite Deeptech, שתפעיל תוכנית בשיתוף תאגידים רב-לאומיים מובילים; ו-Road2 Innovation, שתתמקד בהכשרת יזמים בטכנולוגיות עומק עם דגש על ביו-שבבים וחיישנים.

המהלך של רשות החדשנות משקף ניסיון לחזק לא רק את שלב המו"פ, שבו ישראל נחשבת חזקה ממילא, אלא גם את שלב הנבטת החברות עצמן – ובעיקר את היכולת להפוך ידע מדעי והנדסי עמוק לחברות מסחריות חדשות.

מרכז הקוונטום הישראלי נפתח – מה הוא כולל?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכת OPX1000 של Quantum Machines. מקור: Quantum Machimes]

בימים אלה נחנך באוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC), אשר נבנה בעלות כוללת של 100 מיליון שקל במימון רשות החדשנות. המרכז ישרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וכן יציע שירותי מו"פ מסובסדים לחברות סטארט-אפ.

המרכז כולל שלושה מחשבים קוונטיים, המתבססים על קיוביטים מסוגים שונים, ובכלל זה מחשב קוונטי מוליך-על עם מעבד קוונטי של 25 קיוביטים מתוצרת Quantware, ומחשב קוונטי פוטוני עם 8 qumodes של ORCA. מעבדים קוונטיים ומחשבים קוונטיים נוספים יתווספו בחודשים הקרובים. זהו המרכז הראשון בעולם שמכיל מספר פלטפורמות של מחשבים קוונטיים וסוגים שונים של קיוביטים במיקום משותף.

המרכז גם משלב בין משאבי מחשוב קוונטי ומחשבי על (HPC), ויספק נגישות לענן על מנת לאפשר למשתמשים גישה מרחוק לסביבת המחשוב. בנוסף יציע המרכז testbed מתקדם שיסייע לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי חדשות.

מי שזכתה בקול הקורא של רשות החדשנות להקמת תשתית עבור מערכות המחשוב הקוונטי במרכז היא חברת Quantum Machines הישראלית, המספקת מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטיים. במסגרת השירותים ש-QM מספקת למרכז, כל המחשבים בו עושים שימוש במערכת השליטה והבקרה OPX שפיתחה QM, וכן במרכז נפרסה, בפעם הראשונה, המערכת DGX Quantum, המספקת תשתית מאוחדת למחשוב קוונטי-קלאסי, אשר פותחה במשותף על ידי Quantum Machines ואנבידיה.

המערכת משולבת באופן הדוק עם אשכול מחשוב-על המורכב ממעבדי NVIDIA GPU, ומעבדי ARM ו-AMD, כולם מחוברים לפלטפורמות ענן של AWS המאפשרות גישה מרחוק ומינוף משאבי מחשוב ענן נוספים. המרכז משתמש גם במערכת OPX1000 החדשה של QM, שמסוגלת לתמוך ב-1000 קיוביטים ומעלה.

ד"ר איתמר סיון, מייסד משותף ומנכ"ל QM הדגיש את החשיבות של נגישות למחשוב קוונטי עבור האקוסיסטם המקומי. "במרוץ העולמי לפיתוח מחשוב קוונטי מעשי, גישה לתשתיות מתקדמות היא חיונית. מרבית מתקני מחקר המחשוב הקוונטי המתקדמים בעולם סגורים או מציעים גישה מוגבלת מאוד למי שמחוץ לארגון שלהם. אי אפשר להיכנס לתחום ולהתחרות בהצלחה אם צריך לטוס חצי עולם רק כדי לקבל גישה מוגבלת. כשחשבנו מה יניע את המחשוב הקוונטי קדימה, הבנו שהאמצעי הוא בניית המתקן המתקדם ביותר מבחינת יכולת הפעולה, מודולריות ואינטגרציה עם HPC ועם הענן. גישת הארכיטקטורה הפתוחה שלנו תבטיח שניתן יהיה לשדרג ולהרחיב את המתקן באופן רציף כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה, מה שיהפוך אותו למאיץ של כל האקוסיסטם בישראל ובעולם".

צילום: דימה קרמניצקי

ד"ר יונתן כהן, מייסד משותף ו-CTO ב-QM: "עד היום מפתח של שבב מעבד קוונטי היה צריך לבנות מערך בדיקות משלו, בעלות של מיליונים. בנינו את המתקן המתקדם ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כדי שימשוך אליו חברות וחוקרים מרחבי העולם. כשניגשנו לפרויקט טכנולוגיות רבות שהיו נחוצות כדי לאפשר אותו עדיין לא היו קיימות, אז השקענו שנתיים בבנייתן בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כעת חוקרים יכולים לחבר את השבב שלהם ל-testbed שלנו, להפיק תועלת מהמתקן המתקדם ביותר בעולם, להאיץ את תהליך הפיתוח שלהם ולהפחית את העלויות באופן משמעותי."

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר נסים אופק, סמנכ”ל מחקר, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה 110 מיליון דולר מהקרנות Battery Ventures Partners, Red Dot Capital, Qualcomm, TLV Partners, Maor Investments, Claridge, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים ומעסיקה 160 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

HEQA Security מספקת הגנה מפני ציתות קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל HEQA, ניר בר-לב. רק 5 מתחרים בכל העולם

לאחר חמש שנות פיתוח אינטנסיבי, החלה לאחרונה חברת HEQA Security ממודיעין לספק ללקוחות מערכת אבטחה אשר מצליחה להגן על תקשורת מידע בפני פיצוח המתבצע על-ידי מחשבי על ואפילו על-ידי מחשבים קוונטיים. החברה החלה לספק את המערכת ללקוחות שונים, ועובדת עם שותפים עסקיים וטכנולוגיים מובילים, בהם חברות וארגונים מקהיליית הביטחון בישראל, Thales, סיסקו, ciena, אנבידיה ועם חברת בזק, אשר מתכננת להגן באמצעותה על רשת הסיבים האופטיים שהיא מתפעלת.

מנהל מחלקת פיתוח שירותים עסקיים בחטיבת השיווק של בזק, עופר סבן, סיפר ל-Techtime שבשלב הראשון בזק מתכננת להתקין את המערכת בשדרת התקשורת המרכזית שלה. בהמשך, תסופק המערכת ללקוחות המרכזיים של בזק. סבן: "בזק היא גם לקוח וגם מפיץ ותספק את מערכות HEQA ללקוחותיה. עד היום בנינו את ארכיטקטורת ההגנה על שדרת התקשורת שלנו, וכעת אנחנו מתחילים להציע את הפתרון ללקוחות הגדולים".

חברת HEQA נוסדה באוניברסיטה העברית לפני כ-5 שנים. היא הוקמה על-ידי פרופ' לפיסיקה ניסויית חגי איזנברג ועל-ידי ה-COO יניר פרבר, והטכנולוג הראשי ד"ר לפיסיקה ניצן ליבנה. החברה פיתחה פתרון להגנת ערוץ התקשורת, אשר מבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר מצליחה למנוע באופן מוחלט האזנה ופריצה למידע, גם כאשר הם מתבצעים באמצעות מחשבים חזקים מאוד כמו מחשבים קוונטיים.

כיצד מתגוננים בפני מחשב קוונטי עם 2,000 קיוביט

בראיון ל-Techtime סיפר מנכ"ל החברה ניר בר-לב שכבר היום הבעיה היא קשה מאוד, מכיוון שיש בעולם מספר מדינות המחזיקות ביכולת להגיע לקרוא כל פריט מידע המועבר ברשתות התקשורת, באמצעות אלגוריתמיקה ומחשבי-על. בר-לב: "האתגר הגדול של עידן מחשבי העל והמחשוב הקוונטי הוא בהצפנה, מכיוון שאלגוריתם שור (Shor) מראה שמחשב קוונטי עם 2,000 קיוביט יפרוץ בתוך מספר שניות כל מערכת המוגנת בשיטות הקיימות. חברת יבמ מעריכה שמחשב כזה יגיע לשוק בעתיד הקרוב, בתוך שנים ספורות".

חברת HEQA מתמקדת בהגנה על תקשורת אופטית, מכיוון שכ-95% מתקשורת המידע עוברת כיום בסיבים אופטיים. "אנחנו שייכים לקבוצה קטנה מאוד של חברות המביאות פתרונות המבוססים על תופעות קוונטיות של האור. במסגרת ההיערכות למיחשוב קוונטי, פותחה משפחה שלמה של אלגוריתמים חדשים בתחום חדש הנקרא Post Quantum Cryptography, אשר היו אמורים להיות עמידים בפני פיצוח על-ידי מחשב קוונטי. מכון התקנים האמריקאי (NIST), הוביל מהלך שנועד לאתר את אלגוריתם PQC הטוב ביותר. אבל כמלבד אלגוריתם אחד, כל האלגוריתמים שהוצגו בפניו הוכחו כלא-עמידים בפני מתקפות של מחשבים רגילים או מחשבים קוונטיים".

חומת הגנה פוטונית

"בינתיים נשאר רק אלגוריתם KYBER שאמור להיות מאושר בחודשים הקרובים, אולם גם הוא סובל מבעיה המאפיינת את כל האלגוריתמים הקודמים: אין הוכחה תאורטית שהוא בלתי פציח. הגישה שלנו שונה: אנחנו מספקים הגנה פיסיקלית למערכות הצפנה מסוג Quantum Key Distribution, אשר מבוססת על העברה מוגנת של מפתחות הצפנה. המערכת כוללת משדר לייזר אשר מזריק פוטונים בעלי סדרה מוגבלת וידועה של מצבים קוונטיים לתוך סיב לייזר.

"לכן כאשר גורם שלישי מנסה להקשיב לשידור, הפוטונים קורסים למצב קוונטי שונה מזה שבו הם שודרו, ורק כ-25% מהם יחזרו למצבם המקורי. המערך הזה מבוקר על-ידי אלגוריתם שלנו, אשר בודק את הפוטונים בקו התקשורת, ומזהה האם השינויים שמתחוללים בהם, נגרמו כתוצאה מרעשים והפרעות טבעיות בקו, או בעקבות האזנה של גורם בלתי מורשה".

מערכת Sceptre מופיעה במתכונת של משדר נפרד ומקלט נפרד. אתגרי אבטחה בעידן המחשב הקוונטי
מערכת Sceptre מופיעה במתכונת של משדר נפרד ומקלט נפרד. אתגרי אבטחה בעידן המחשב הקוונטי

חברת HEQA פועלת ממודיעין ומעסיקה יותר מ-20 עובדים וקבלני משנה. בשנת 2023 היא נכנסה לשלב המסחרי והחלה לספק מערכות תקשורת קוונטית לחברות תקשורת, מערכות ביטחון ולחברות הענן הגדולות בעולם. כיום החברה מספקת שני מוצרים מרכזיים: מערכת Sceptre Duo שהיא פתרון ייחודי ומאוחד הכולל משדר, מקלט ומערכת ניהול מפתחות הצפנה (Key Management System) במארז 1U יחיד. המוצר השני הוא מערכת Sceptre Link המופיעה במתכונת של משדר נפרד ומקלט נפרד, כל אחד מהם במארז 1U.

השלב הבא: הגנת תקשורת לוויינים

כיום החברה מפתחת שני מוצרים נוספים, במטרה לספק מענה מותאם למקטעים שונים של רשת התקשורת. מכיוון שיש בטכנולוגיה הזו מגבלת מרחק של עד 100 ק"מ, יש צורך להתקין את המערכות בצמתים שונים של רשת התקשורת באתרים מאובטחים. במקביל, היא גם משתתפת בפרוייקט למימוש QKD לתקשורת לוויינית.

ניר: "בעולם כולו יש כיום כ-20 חברות בתחום הזה, ורק ל-6 מהן יש פתרון ישים. כלומר, יש לנו בסך הכל 5 מתחרים, אבל אף אחד מהם לא מצליח להתקרב לרמת המחיר שלנו. מערכת ההגנה שלנו עמידה בפני פי שלושה יותר סוגי התקפות מאשר תקן QKD דורש, ויש לטכנולוגיה שבבסיס הפתרון שלנו הוכחה מתימטית שהיא בלתי ניתנת לפריצה".

הטכניון פותח מסלול לימודים חדש לטכנולוגיות קוונטיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' אהרון בלנק, ראש תוכנית הטכנולוגיות הקוונטיות. צילום: הטכניון

הטכניון בחיפה הכריז על תוכנית לימודים חדשה, TechQ, המוקדשת להכשרה עיונית ומעשית בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות. מדובר בתוכנית לימודי המשך המיועדת לבעלי תואר ראשון ומעלה בהנדסה או במדעים. ההרצאות יתקיימו בקמפוס הטכניון בשרונה, תל–אביב, והתרגילים המעשיים והמעבדות יתקיימו במתקנים ייעודיים בקמפוס הטכניון בחיפה. התוכנית נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית ותעניק לבוגרים הבנה מעמיקה בתחום המתפתח, אשר מבוסס על ניצול התכונות המיוחדות של צורונים קוונטיים דוגמת גרעין של אטום, אלקטרון, מעגל על-מוליך ועוד.

תכונות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות מחשוב קוונטיות שיאפשרו חישובים מהירים מאוד, מערכות תקשורת חסינות להאזנה, העברת מידע רב בזמן קצר ובהספקים נמוכים, חיישנים רגישים לגילוי אובייקטים ומיפוי תת קרקעי ומערכות לביצוע מדידות זמן מדויקות לצורכי ניווט, הכוונה וסינכרון. התוכנית החדשה כוללת לימוד מרוכז של עולם המושגים בתחום, בסיס תיאורטי מקיף, מעבדות מתקדמות עם התנסות מעשית וקשר בלתי אמצעי עם חוקרים מובילים מהטכניון.

המנהל האקדמי של התוכנית החדשה הוא פרופ' אהרן בלנק, חבר סגל בטכניון ובעל דוקטורט בכימיה פיסיקלית. לפרופ' בלנק רקע עשיר כקצין מקצועי בחיל האוויר, ובפרוייקטי פיתוח ברפא"ל ובתעשייה האווירית. הוא מוביל מספר מחקרים פורצי דרך העוסקים בטכנולוגיות קוונטיות, חלקם בשיתוף פעולה עם התעשייה ועם קבוצות מחקר באירופה. המרצים הנוספים בקורס: פרופ' יואב שגיא מהפקולטה לפיסיקה בטכניון, העוסק בחקר התכונות הקוונטיות של ענן אטומים קרים, ופרופ' גלעד גור מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, שהוא מומחה בתקשורת קוונטית.

קלאסיק ואנבידיה מקימות מעבדה קוונטית באיכילוב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת התוכנה הקוונטית קלאסיק (Classiq) מקימה, בשיתוף אנבידיה (Nvidia), במרכז הרפוא סוראסקי בתל אביב (איכילוב) מעבדת מחקר קוונטי, תחת השם "המרכז הקוונטי למדעי החיים והבריאות". מטרת המרכז תהיה לקדם פיתוח ויישום של אלגוריתמים קוונטיים בתחום המחקר והפיתוח הרפואיים.

בקלאסיק מסבירים כי מחשוב קוונטי, מעצם יכולתו לעבד במהירות מספר רב של משתנים בעלי יחסי גומלין מורכבים, עשוי לחולל פריצות דרך בפיתוח תרופות, אנליזה של מולקולות ורפואה מותאמת אישית. בחברה מציינים כי השימוש במחשוב קוונטי יכול גם לסייע בייעול תהליכי האבחון והטיפול ולהפוך את "המסע" של המטופל בתוך המערכת הרפואית למהיר, מדויק ומותאם אישית יותר.

קלאסיק פיתחה פלטפורמה לכתיבה של אלגוריתמים קוונטיים. בשנה שעברה, במסגרת ועידת המפתחים השנתית GTC של אנבידיה, באותה ועידה, הכריזו שתי החברות על  שיתוף פעולה ראשון, לאינטגרציה של הפלטפורמה של קלאסיק עם הסימולטור הקוונטי של אנבידיה, הנשען על כוחות המחשוב העוצמתיים של המעבד הגרפי H100 Tensor Core של אנבידיה.

למעשה, זו תשתית המחשוב שתשמש את החוקרים במרכז החדש, אשר יוכלו להריץ את אפליקציות הקוונטיות שהם מפתחים על גבי הסימולטור של אנבידיה, לבדוק את ביצועיהן, לתקן שגיאות ולבצע אופטימיזציה, וזאת מבלי שיהיה צורך להשתמש במחשב קוונטי אמיתי.

מנהל המרכז הרפואי, פרופ' רוני גמזו, אמר כי "הפעילות הקלינית והתפעולית בבית החולים מתבצעת באמצעות מערכות מחשוב חכמות, ואנחנו גאים על כך. עם זאת, אנחנו מודעים לכך שהכלים הקיימים אינם יעילים מספיק כדי לתת מענה למורכבות הגוברת של המערכות שלנו. ביחד עם אנבידיה וקלאסיק נפרוץ את גבולות מדעי הנתונים לטובת הרפואה והמטופלים."

מנכ"ל ומייסד-שותף של קלאסיק, ניר מינרבי, הוסיף כי "מטרת המרכז היא לגשר על הפער שבין תיאוריה קוונטית לפרקטיקה, ותהיה לכך תועלת ממשית בתחומי מדעי החיים, בריאות ומעבר לכך."

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

קלאסיק משיקה תחרות גלובלית לפיתוח תוכנה קוונטית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסטארט-אפ קלאסיק (Classiq) מתל-אביב, מובילה עולמית בפיתוח תוכנה למחשבים קוונטיים, הכריזה היום על תחרות בינלאומית ראשונה מסוגה- Classiq Coding Competition – לפיתוח תוכנה עבור מחשבים קוונטיים. החברה תעניק פרסים למפתחים שיפתחו את המעגלים הקוונטיים היעילים ביותר שיסייעו לפתור בעיות אמיתיות שעמן מתמודד העולם. למחשבים קוונטיים יש כיום משאבים מוגבלים ועל כן קריטי לפתח פתרונות קומפקטיים ואופטימליים שיפיקו את המקסימום מהמשאבים הללו.

"בניית אלגוריתמים יעילים למחשבים קוונטיים משלבת הנדסה ואמנות. התחרות היא קריאה לכל קהילת מפתחי התוכנה למחשבים קוונטיים להפגין את הידע שלהם ולהוכיח שמחשבים מסוג זה יכולים להוביל את האנושות לגבהים חדשים", אמר ניר מינרבי, מייסד משותף ומנכ"ל קלאסיק.

התחרות תכלול 4 בעיות הדורשות פתרונות והזוכים יקבלו 17 פרסים כספיים. בחלק מהבעיות הזוכים יהיו אלה שיבנו מעגל קוונטי עובד עם המספר הקטן ביותר של שערי קיוביט כפולים ואילו אחרים יחתרו לצמצם למינימום את עומק המעגל החשמלי. הזוכים במקומות הראשונים בפתרון 4 הבעיות יקבלו כל אחד 3,000 דולר ואילו הזוכים במקומות השני והשלישי בכל בעיה יקבלו 1,500 דולר ו-500 דולר בהתאמה. Classiq תחלק גם מספר פרסים בשווי של 1,000 דולר ליוצרים של הפתרונות החדשניים ביותר וכן למשתתפים הצעירים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 18. הפרופילים של הזוכים במקום הראשון יפורסמו במדיה המובילה של עולם הקוונטיםThe Quantum Insider .

חבר השופטים בתחרות כולל דמויות בולטות מעולמות המחשוב הקוונטי: ניר מינרבי, מייסד משותף ומנכ"ל Classiq, ג'וסיאה ביורגארד, מחשוב עתיר ביצועים ומחשוב קוונטי, אמזון AWS, ד"ר סבסטיאן סנג', מחממת מחשוב קוונטי אירופה של Accenture, בוב סורנסן, אנליסט ראשי מחשוב קוונטי Hyperion Research,  ורוס פיין, מנהל Corporate Fuel Partners.

"מפתיע לגלות מה ניתן להשיג באמצעות מעגלים חשמליים קומפקטיים ויעילים", מסביר מינרבי. "המחשב שהותקן בחללית אפולו 11 הביא את האדם לירח תוך שימוש בזיכרון ROM של 72 קילו בייט בלבד. המחשוב הקוונטי יצא לדרך והצורך לבנות אלגוריתמים אלגנטיים ויעילים יימשך בשנים הקרובות. ארגונים שיצליחו להתאים מחשבים זמינים לפתרון בעיות גדולות יותר ייהנו מוקדם יותר מהיתרונות הגלומים במחשוב קוונטי. התחרות תעודד בקרב המשתתפים את היצירתיות ואת כושר ההמצאה הנדרשים כדי שזה יקרה ותאיר את אמנות האפשרי ביצירת מעגלים קומפקטיים ויעילים".

לינק להרשמה (מועד אחרון להגשת העבודות: 5 ביוני 2022)

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות.

NTT Data תפתח אלגוריתם קוונטי לדירוג אשראי באמצעות הפלטפורמה של קלאסיק

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קלאסיק (Classiq) הכריזה על שיתוף פעולה בתחום האלגוריתמיקה הקוונטית עם ענקית שירותי ה-IT היפנית NTT Data. במסגרת שיתוף הפעולה – שהוא הראשון שחושפת קלאסיק באופן פומבי – תבצע NTT Data שימוש בפלטפורמת התכנות הקוונטי של קלאסיק כדי לפתח אלגוריתמים קוונטיים ייעודיים לצורך ביצוע חישובים מורכבים בתחום דירוגי האשראי, וזאת כחלק משירותי המחשוב המתקדמים שבכוונתה לספק ללקוחותיה בעולם הפיננסי.

NTT Data, הנמצאת בשליטת ענקית הטלקום NTT, הינה אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום שירותי ה-IT לחברות עסקיות וארגונים. על פי דירוג חברת גרנטר, NTT Data היא החברה השישית בגודלה, מבחינת נתח שוק והכנסות, בתחום שירותי ה-IT. הכנסותיה בשנת 2021 הפיסקאלית הסתכמו ב-20.3 מיליארד דולר. היא מתמחה בתחומים כמו תהליכי דיגיטציה, מעבר לענן, אינטליגנציה עסקית, ייעוץ עסקי וכדומה, ומשרתת לקוחות במגוון רחב של מגזרים, לרבות המגזר הפיננסי. ראש חטיבת המו"פ של NTT Data שומישי אממיה (Shunichi Amemiya), אמר: "אנחנו מעוניינים ליישם טכנולוגיות של מחשוב קוונטי בתחום ההנדסה הפיננסית, וסבורים שהצורך לחשב מודלים עסקיים מורכבים רק יילך ויגדל בעתיד."

ניהול סיכונים קוונטי

דירוג אשראי הינו שקלול שמבצע הגוף המלווה כדי להעריך את הסיכון שהלווה, בין אם זה אדם או חברה, לא יעמוד בפירעון. ככל שהסיכונים גדולים יותר, כך בדרך כלל הגוף המלווה מבקש ריבית גבוהה יותר או דוחה את בקשת ההלוואה.  אמיר נוה, ממייסדי החברה ומי שעומד בראש צוות האלגוריתמאים, הסביר ל-Techtime מדוע יש צורך ביכולות של מחשוב קוונטי לצורך חישוב דירוגי אשראי. "בחישוב דירוג האשראי צריך לשקלל משתנים רבים, בדומה לתמחור של אופציות פיננסיות. באופן קלאסי צריך לעבור על מספר עצום של אפשרויות ותרחישים על מנת להעריך את הסיכון. באמצעות מחשוב קוונטי ניתן להאיץ ולדייק את התהליך, וזה יכול לשפר את ניהול הסיכונים של הגוף הפיננסי."

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות.

קוואנטום מאשינס גייסה 50 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קוונטום מאשינס (QM – Quantum Machines) התל-אביבית גייסה 50 מיליון דולר בסבב B משורה של קרנות הון-סיכון, ובהן גם זרוע ההשקעות של סמסונג, Samsung Next. בעקבות ההשקעה יצטרף לדירקטוריון קוואנטום מאשינג יניב שטרן מקרן Red Dot הישראלית, שהשקיעה בחברה בסבב הקודם ובסבב הנוכחי. כחלק מצמיחת החברה, קוואנטום מאשינס מדווחת כי ב-12 החודשים האחרונים שילשה את צוות העובדים שלה, הכולל פיזיקאים לצד מהנדסים, במרכזי החברה בישראל, גרמניה, ארצות הברית, קנדה וצרפת. בין לקוחות החברה, מעבדות ממשלתיות, גופי מחקר אקדמיים, תאגידים בינלאומיים וחברות סטארט-אפ בתחום המחשוב הקוונטי. החברה גייסה עד כה כ-83 מיליון דולר.

קוונטום מאשינס הוקמה בתחילת 2018 על-ידי המנכ"ל ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן המשמש כטכנולוג הראשי של החברה וד"ר נסים אופק המשמש כסמנכ"ל המחקר. שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במיחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית, אשר ביצעו את מחקריהם בתחום המחשוב הקוונטי, עם דגש על אלקטרוניקה קוונטית, במכון התת-מיקרוני בפקולטה לפיזיקה שבמכון וייצמן תחת הנחייתו של פרופ’ מוטי הייבלום.

מערכת Orchestration Platform של החברה (OPX) כוללת חומרה ותוכנה, ואחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות חדשה שהחברה פיתחה (QUA) – ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. אותם אותות הם אלה שמריצים את האלגוריתם בפועל על המעבד. "המעבד הקוונטי מאוד רגיש, והדבר גורם להרבה טעויות בחישוב הקוונטי", הסביר בעבר כהן ל-Techtime.

"כדי להשתמש בו בצורה אפקטיבית, רמת השליטה במערכת צריכה להיות גבוהה באופן קיצוני. אנחנו החברה הראשונה בעולם הממוקדת באופן מוחלט במערכות שיאפשרו כזאת רמה של שליטה. רוב המאמצים כיום ממוקדים בחומרה הקוונטית. אולם ככל שמגדילים את מספר יחידות הקיוביט של המעבדים, המורכבות של האלגוריתמים גדלה והמחשבים והתוכנה הקלאסיים המחוברים אל המערך הקוונטי, הופכים לצוואר הבקבוק של המערכת".

מהו מחשב קוונטי

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים קוונטיים. בפיסיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים בעלי אלגוריתם זהה, כמו למשל עיבוד תמונה, סימולציות ופיענוח צפנים. מחשבים קוונטיים פותחים אפשרויות חדשות בתחומי האופטימיזציה והסימולציה, אליהן לא ניתן להגיע באמצעות המחשבים המוכרים לנו כיום. מכיוון שקריאת מידע קוונטי משפיעה על מצב החלקיק, מערכות חישוב קוונטיות יכולות לספק תקשורת עמידה בפני ציטוטים – מכיוון שכל ציטוט משפיע על המידע ומיד מתגלה.

החישוב הקוונטי נחשב למהפכני משום שהוא מפר במידה רבה את עקרון הבסיס עליו מושתת המחשב הסטנדרטי, שהוא יחידת החישוב הקלאסית "ביט". יחידות החישוב (ביטים) במחשב רגיל מבוססות על רצפים בינאריים של 0 או 1, אולם במחשב קוונטי הביט הקוונטי יכול להימצא בסופרפוזיציה, כלומר גם ב-0 וגם ב-1 בו-זמנית. מכאן שבמערכת הכוללת הרבה ביטים קוונטיים, הם יכולים להיות בו-זמנית בכל הקומבינציות הבינריות. המשמעות היא שניתן להאיץ דרמטית של חישובים מסובכים, ולבצע חישובים שלא ניתן לבצע במחשב סטנדרטי, דוגמת פתרון הצפנת RSA המבוססת על פירוק של מספרים גדולים לגורמיהם הראשוניים – בזמן סביר.