רשות החדשנות משקיעה 10 מיליון שקל בהכשרת יזמי דיפ-טק

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על השקת שש תוכניות חדשות להכשרת יזמים ולהקמת חברות הזנק בתחומי השבבים, המחשוב הקוונטי והביו-קונברג'נס, בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון שקל. המהלך נועד להרחיב את פוטנציאל הקמת חברות הדיפ-טק בישראל, לעודד גיבוש צוותים יזמיים רב-תחומיים, ולהוביל להקמת מיזמים חדשים בתחומים הנמצאים בלב המרוץ הטכנולוגי העולמי.

לפי רשות החדשנות, התוכניות מיועדות למשתתפים בעלי ניסיון עסקי וטכנולוגי משמעותי ורקע מולטי-דיסציפלינרי, המבקשים להקים סטארטאפים חדשים. המשתתפים יעברו מסלול הכשרה שיכלול התנסות מעשית בתהליך היזמי – משלב גיבוש הרעיון, דרך חשיפה לאתגרים מהתעשייה, תיקוף והבשלה של הרעיון, בניית צוות, ועד הצגה בפני משקיעים במטרה להקים חברה ולגייס לה הון ראשוני.

שלושת התחומים שבהם יתמקדו התוכניות הם ביו-קונברג'נס, שבבים ומחשוב קוונטי. ברשות מגדירים את תחום הביו-קונברג'נס כתחום רב-תחומי המחבר בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, חומרים וננוטכנולוגיה לצורך פיתוח פתרונות מערכתיים בתחומי הבריאות, האנרגיה, המזון והייצור. בתחום השבבים מציינים ברשות כי ישראל מחזיקה בהון אנושי איכותי, אך מספר חברות ההזנק החדשות שקמות בו עדיין נמוך יחסית, וכך גם היקף גיוסי ההון לחברות צעירות. בתחום המחשוב הקוונטי מזכירים ברשות כי נכון ל-2025 פועלות בישראל כ-14 חברות הזנק, אשר גייסו במצטבר מאות מיליוני דולרים.

ששת הגופים שנבחרו להפעיל את התוכניות הם המוסד להכשרת דיפטק, שיתמקד בהכשרה ליזמות והקמת חברות בשבבים ובקוונטום; אוניברסיטת חיפה, שתפעיל תוכנית בתחום אקווה ביו-קונברג'נס; XMafat, שתעסוק גם היא ביזמות בתחומי השבבים והקוונטום; גראם ביוטק פאונדרי, שתלווה יזמים בביו-קונברג'נס משלב הרעיון ועד הקמת חברה; Ignite Deeptech, שתפעיל תוכנית בשיתוף תאגידים רב-לאומיים מובילים; ו-Road2 Innovation, שתתמקד בהכשרת יזמים בטכנולוגיות עומק עם דגש על ביו-שבבים וחיישנים.

המהלך של רשות החדשנות משקף ניסיון לחזק לא רק את שלב המו"פ, שבו ישראל נחשבת חזקה ממילא, אלא גם את שלב הנבטת החברות עצמן – ובעיקר את היכולת להפוך ידע מדעי והנדסי עמוק לחברות מסחריות חדשות.

דו"ח SNPI: ירידה מדאיגה במספר חברות הסטארט-אפ בישראל

בתמונה למעלה: ירידה עקבית ומתמשכת במספר החברות הטכנולוגיות החדשות המוקמות מדי שנה בישראל. מקור: SNPI

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI הפועל במסגרת Start-Up Nation Central מצביע על החמרת הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל. בשנת 2021, הוקמו רק 566 חברות סטארט-אפ, בהשוואה ל-1,035 חברות בשנת 2016. להערכת המכון, מגמת הירידה מורגשת בעקביות החל משנת 2017 אולם בשנה האחרונה היא מראה סימני החמרה. בסך הכל, קצב הירידה הממוצע בשנים 2017-2021 הוא כ-11.3% בשנה.

החוקרים ניסו להבין מה עומד מאחורי המגמה הזאת. אחת מההשערות היתה שקיימת הטיית גודל הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות, ולכן חברות הסטארט-אפ החדשות גדולות יותר מאשר קודמותיהן. מתברר שלאחר שנת העבודה הראשונה, מספר העובדים בחברות שהוקמו בשנים 2021-2020 הוא גדול ב-27% ממספר העובדים בחברות שהוקמו ב-2014 (כלומר מספר עובדיהן ב-2015). יחד עם זאת, ההסבר הזה הוא חלקי בלבד, מכיוון שבסך הכל קיימת ירידה כוללת של כ-30% במספר העובדים בחברות סטארט-אפ.

היעלמות הסטארט-אפים הוא "נזק שקט"

חברת המחקר מצאה התאמה גבוהה מאוד בין הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות, לבין נתוני הלמ"ס של עלייה הדרגתית במשכורות של העובדים במרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות בישראל. המסקנה היא שהתחרות הגוברת של מרכזי הפיתוח הזרים על כוח האדם המוגבל בישראל, קשורה לירידה במספר היזמויות הטכנולוגיות. ראוי לציין שישראל איננה בודדה במערכה: תופעה דומה מאפיינת את מרכזי ההייטק הגדולים גם בלונדון ובעמק הסיליקון בארה"ב.

המכון ממליץ לממשלה לבצע שינוי מהיר במדיניות על מנת לבלום את התופעה ולעודד הצמחת חברות חדשות. "ירידה של כ-45% במספר חברות הסטארט-אפ בין השנים 2016-2021 מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. התרחבות המגמה לסקטורים רבים מעידה על ירידה רוחבית ביזמות טכנולוגית בישראל. הירידה הזו 'עוברת בשקט' משום שהאימפקט הכלכלי של סטארט-אפים הוא נמוך יחסית בטווח הקצר: הם לא מעסיקים עובדים רבים, ובדרך-כלל הם נמצאים לפני שלב המכירות ולכן לא משלמים הרבה מיסים. עם זאת, הסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים שמהם יצמחו החברות בשנים הקרובות".