בוש

בוש רכשה את יצרנית השבבים האמריקאית TSI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל השבבים STI ברוזוויל, קליפורניה

חברת בוש הגרמנית (Bosch) מתחילה ליישם את תוכנית השבבים האסטרטגית שאותה היא הגדירה בסוף 2022, המיועדת לבנות תשתית ייצור שבבים עצמית בתחומי הליבה שלה, במיוחד שבבי הספק ורכיבים בטכנולוגיית סיליקון קרביד (SiC) הנדרשים בתעשיית הרכב החשמלי. בסוף השבוע החברה הודיעה על השלמת עסקת הרכישה של חברת TSI Semiconductors מרוזוויל, קליפורניה. החברה מעסיקה כיום כ-250 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור רכיבי ASIC לתעשיית הרכב.

לא נמסרו פרטים על העיסקה, אולם בוש דיווחה שהיא תשקיע 1.5 מיליארד דולר בהחלפת ציוד הייצור של החברה, במטרה לייצר כבר ב-2026 רכיבי SiC בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, לשימוש במכוניות חשמליות. נשיא חטיבת האלקטרוניקה ממונעת בתאגיד בוש, מיכאל באד, אמר שהחברה מגדילה בצורה מסודרת ושיטתית את היצע רכיבי ה-SiC שהיא מייצרת. "הם חסכוניים מאוד באנרגיה ומעניקים לרכב החשמלי טווח נסיעה משופר וטעינת סוללה טובה יותר".

ראוי לציין שהיקף ההשקעה ב-STI יהיה מותנה בהיקף התמיכה שבוש תקבל מהממשל האמריקאי. מדינת קליפורניה העניקה לה פטור ממסים בשווי של 25 מיליון דולר. החברה מסרה שהיקף ההשקעה הכוללת יהיה תלוי בתקציבים פדרליים. "החברה מתכננת להגיש בקשת תמיכה במסגרת חוק השבבים בארה"ב (CHIPS and Science Act), כדי לסייע בפיתוח האתר ברוזוויל". עד היום היתה פעילות השבבים של בוש מאוד מוגבלת. מסורתית, היא החזיקה במפעל קטן בעיר רוטלינגן שהתמקד בעיקר בייצור רכיבי MEMS, חיישנים מסויימים ורכיבי ASIC מעטים לצרכיה.

לקחים ממשבר שרשרת האספקה של 2020-2022

בשנת 2019 היא החלה בהקמת מפעל ייצור שבבי רכב בדרזדן, שהחל לפעול במחצית 2021. הזעזוע שנגרם לתעשייה העולמית בעקבות המחסור בשבבים בתקופת הקורונה גרם ככל הנראה לשינוי מהותי בתפישת החברה, וגרם להגדרת תחום השבבים כמרכיב ליבה שהחברה צריכה לשלוט בו. בחודש יולי 2022 החברה הכריזה על תוכנית אסטרטגית לבניית תשתית שבבים עצמית, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליון אירו עד לשנת 2026. התוכנית מתמקדת בטכנולוגיות למערכות תעשייתיות ומערכות רכב, ולכן מתמקדת בבניית יכולת פיתוח וייצור בתהליכי 40-200 ננומטר.

התוכנית האסטרטגית גם כוללת בניית שני מרכזי פיתוח ברוטלינגן ובדרזדן, גרמניה, בהשקעה של כ-170 מיליון אירו. במקביל היא תתחיל בבניית חדר נקי חדש בדרזדן בשטח של 3,000 מ"ר ובהשקעה של כ-250 מיליון אירו, ובניית חדר נקי חדש ברוטלינגר בשטח של 3,600 מ"ר ובהשקעה של כ-400 מיליון אירו. כיום היא נמצאת בשלבים הסופיים של בניית מתקן בדיקות בפנאנג, מאלזיה, אשר יספק שירותי בדיקה לכל השבבים והחיישנים שהיא מייצרת.

בוש ו-EDAG יסייעו להכשיר את המפעל של פינרג'י בכפר סבא לייצור המוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (ה') לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכמים עם חברת Bosch וחברת EDAG הגרמניות, המתמחות בפיתוח וייצור עבור המגזר התעשייתי, במטרה להכשיר את מערכות הגיבוי הנקיות שפיתחה החברה, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום לאוויר, עבור ייצור סדרתי. שלב הייצור הסדרתי יחל עם השלמת הקמת מפעל החברה בכפר סבא.

המפעל בכפר סבא, שעל התוכנית להקמתו דיווחה החברה לפני כשנה, צפוי להיות בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם יצרניות רכב. בשעתו, העריכה החברה כי הייצור במפעל החדש יחל ברבעון השלישי של 2022.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

בוש תייצר את רכיבי ההנעה של IRP מנס-ציונה עבור כלי-רכב חשמליים

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: בקרי TrueDrive של חברת IRP

חברת IRP Systems מנס-ציונה הודיעה היום (ג') כי חתמה על הסכם עם חברת בוש (Bosch) הגרמנית לייצור המוני של בקרי המנוע שפיתחה לכלי-רכב חשמליים. לצד המוצרים שהיא מפתחת ומייצרת, בוש מציעה גם שירותי ייצור עבור חברות בתעשיית האוטומוטיב. שיתוף הפעולה עם בוש יתמקד בייצור בקרים לכלי-רכב חשמליים אישיים כגון קטנועים, אופניים ומכוניות קטנות, שזהו הסגמנט שבו יש ל-IRP את דריסת הרגל הגדולה ביותר כיום. פתרונות החברה כבר מוטמעים במספר דגמים מסחריים וכדי לעמוד בעלייה בביקוש היא מרחיבה כעת את יכולות הייצור שלה באמצעות ההסכם עם בוש.

IRP פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי. דן שושני, סמנכ"ל השיווק של החברה, הסביר ל-Techtime: "האתגר בתחום הבקרים לכלי-רכב קטנים הוא לייצר בקר שיציע גם ביצועים ורמת בטיחות גבוהים וגם מחיר תחרותי. הטכנולוגיה שלנו עומדת בסטנדרטים הגבוהים של תעשיית הרכב. הדגש בפתרונות שלנו הוא על חוויית הנהג ועל שליטה מקסימלית בכלי שבו הוא נוהג, בדומה לחוויית הנהיגה ברכב בנזין.

"הדבר מושג באמצעות אלגוריתמיקה המוטמעת בתוך הבקר". חברת IRP הוקמה על-ידי המנכ”לית מורן פרייס והטכנולוג הראשי פול פרייס. הטכנולוגיה הראשונה פותחה עבור יישומים בתעשיית התעופה, אולם בשנים האחרונות החברה שינתה מיקוד והסבה את הטכנולוגיה אל תחום הרכב. היא מפתחת פתרונות הנעה לקטנועים, אופנועים וכלי-רכב קטנים (quadricycles) בעלי הספק של עד כ-150kW ולמכוניות נוסעים. הפתרון של החברה בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: בקרים, מנועים, ומערכת לניהול הסוללה.

הצלחה בניסוי המשותף עם רנו

בשנה שעברה היא השתתפה במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן בתל אביב. במהלך שיתוף הפעולה הזה נבדקה הטכנולוגיה שלה ברכב חשמלי קל של של רנו. במסגרת ניסוי Proof of Concepts משותף, הותקנו ארבעה מנועים חשמליים ומערך הבקרה של IRP ברכב החשמלי הקל Twizy. החברה דיווחה שגודל המנועים החדשים הוא כשליש בלבד מגודל המנועים המקוריים, ושהם השיגו הכפלה של טווח הנסיעה בין טעינות סוללה, ומהירות תאוצה גבוהה יותר הודות לעוצמה חזקה יותר (Torque) של המנועים.

חברת בוש הודיעה שהייצור ייעשה בתהליך "התכנון למצוינות" (Design For eXcellence – Dfx) הנהוג במפעליה. התהליך משלב בתכן ההנדסי גם את אילוצי הייצור, הבדיקה והאוטומציה – כבר בשלבי התכנון. הטמעת הידע תבוצע באמצעות יחידת שירותי הייצור האלקטרוניים של בוש (Bosch Electronic Manufacturing Services – EMS) הממוקמת במונדוויל, צרפת, בשיתוף פעולה עם הצוות המקומי של חברת בוש טכנולוגיות ישראל.