מנכ"ל פינרג'י עוזב את תפקידו

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (א') לבורסה כי מנכ"ל החברה, דויד מאייר, הודיע על רצונו לסיים את תפקידו. מאייר, שמכהן בתפקיד בשש השנים האחרונות, צפוי לעזוב בחודש אוגוסט. לפני שהצטרף לפינרג'י ב-2016, עבד מאייר יותר מעשור ביצרנית המכ"מים ראדא (RADA), שכיום משתייכת לחברת ליאונרדו די.אר.אס.

חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב.

בחודש שעבר השלימה חברת Indian Oil פעימה שנייה של השקעה בחברה. בסך הכול השקיעה Indian Oil, שהיא שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, כ-88 מיליון שקל והיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה עם אחזקות של 17.1% מהון החברה.

פינרג'י: "מערכות הגיבוי שלנו סיפקו רציפות תקשורתית במתקפת החמאס"

חברת פינרג'י (Phinergy) פרסמה היום (ג') מסמך המלמד על נחיצות מערכות הגיבוי שלה, המספקות למגדלי תקשורת אספקת חשמל חלופית במקרה של שיבושים באספקת החשמל מהרשת. לדברי פינרג'י, מגדלי תקשורת הפרוסים באזור הגבול עם רצועת עזה, שבהם מותקנות מערכות הגיבוי של החברה, הצליחו לספק שירותי תקשורת רציפים ביום המתקפה של חמאס ובימי הלחימה שלאחריה, וזאת בשעה שמגדלי תקשורת אחרים באותו אזור, ללא מערכות גיבוי, חוו הפרעות בתקשורת בשל פגיעה בקווי מתח ושיבושים באספקת החשמל.

מערכות הגיבוי של פינרג'י, המותקנות באתרי תקשורת, נועדו לספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת כדי למנוע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. מערכות הגיבוי מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. מייסד החברה, אביב צידון, אמר: "המערכות שלנו הוכיחו את יכולתן לספק עשרות שעות של קישוריות רציפה בעת חירום, ובכך אפשרו למשתמשי רשת הסלולאר לשמור על קשר עם משפחותיהם וגופי החירום וההצלה."

לדברי פינרג'י, מערכות הגיבוי שלה מותקנות במאות אתרי תקשורת של אחת ממפעילות הסלולאר המובילות בישראל. אתרים אלה מייצגים כעשירית מכלל אתריה של מפעילת התקשורת. בעבר דיווחה פינרג'י, הנסחרת בבורסה, על שיתופי פעולה עם סלקום ובזק. בפינרג'י מסבירים כי אחד ההיבטים שתרמו לתפקוד הרציף של מגדלי התקשורת הוא היכולת לנהל את מערכות הגיבוי מרחוק וכך לכלכל את תצרוכת החשמל בצורה אופטימלית שתאפשר למגדלי התקשורת לפעול למשך זמן רב יותר.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

Indian Oil תשקיע 10-12.5 מיליון ד' בפינרג'י

בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י

חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.

ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.

Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.

Towers Indus רכשה מפינרג'י 300 מערכות גיבוי אלומיניום-אוויר

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (א') על עסקה משמעותית בשוק הטלקום ההודי. פינרג'י תספק ל-Towers Indus, אחת מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם, כ-300 מערכות גיבוי תמורת 4 מיליון דולר. מערכות הגיבוי של פינרג'י מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. בעקבות הדיווח מזנקת מנייתה של פינרג'י במסחר בתל אביב ב-20%, נכון לשעות הצהריים.

נראה כי בשוק ההון מתמחרים את הפוטנציאל העתידי של שיתוף הפעולה. אינדוס המפעילה כ-192 אלף מגדלי תקשורת. כחלק ממאמציה להפחית את פליטת גזי החממה במערך התפעולי שלה, בכוונתה להחליף את מערכות הגיבוי הקיימות כיום במגדלי התקשורת במערכות גיבוי ירוקות דוגמת המערכת של פינרג'י. בחודש פברואר 2023 נחתם מזכר הבנות בין פינרג'י לאינדוס, לפיו החברה ההודית עשויה לרכוש עד 18 אלף מערכות גיבוי.

לצד שוק הרכב, שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים, וגם בזק רכשה מערכת גיבוי ב-2021. בחודש אוגוסט השנה חתמה על הסכם עם אריקסון, שתשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י ללקוחותיה. בחודש שעבר דיווחה פינרג'י כי תחל בפיילוט עם חברת מגדלי התקשורת האירופית Vantage Towers.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

 

אריקסון תשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י ללקוחות בשוק הטלקום

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (א') כי חתמה על הסכם הפצה עם ענקית הטלקום אריקסון (Ericsson). במסגרת ההסכם, פינרג'י תשמש כספק רשמי של אריקסון, וזו תשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י, המתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים, ללקוחותיה בשוק הטלקום העולמי. מניית פינרג'י עולה במסחר היום בתל-אביב ביותר מ-7% לשווי שוק של 306 מיליון שקל.

כספקית ציוד ותשתית לחברות טלקום, אריקסון מספקת ומתקינה מגדלי תקשורת סלולארית, לרבות באזורים מרוחקים וכפריים. היא גם אחת החברות המובילות בתחום פריסת התשתית לדור החמישי. מערכות הגיבוי של פינרג'י, המותקנות באתרי תקשורת, נועדו לספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת כדי למנוע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל.

בין שתי החברות מתקיים שיתוף פעולה מסחרי בשנים האחרונות.  ב-2021 ביצעו שתי החברות פיילוט משותף ראשון, שבו הטמיעה פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שהקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. לאחר השלמת הפיילוט ביצעה אריקסון רכש של 10 מערכות גיבוי. לצד שוק הרכב, שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים, וגם בזק רכשה מערכת גיבוי ב-2021.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

[מקור תמונה למעלה: אתר Ericsson]

טאטא מוטורוס תתקין את סוללות פינרג'י ברכב חשמלי נוסף

שיתוף הפעולה בין יצרנית הרכב ההודית Tata Motors לבין חברת פינרג'י (Phinergy) מתרחב לדגם נוסף מתוצרת טאטא. היום (ד') הודיעה פינרג'י בדיווח לבורסה כי טאטא מתכוונת לשלב את סוללות האלמוניום-אוויר שלה במסחרית חשמלית מדגם Tata Ace, שהושקה בשנה שעברה.

בשלב ראשון יותקנו הסוללות באב-טיפס ויבוצעו ניסוי שטח בישראל ובהודו, ולאחר מכן יושק בשוק הרכב ההודי דגם Tata Ace חלופי, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג’י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

בחודש ינואר הציגו שתי החברות, בתערוכת רכב בהודו, אב-טיפוס ראשון מסוגו בעולם של מכונית חשמלית המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. האב-טיפוס התבסס על מכונית נוסעים פרטית מדגם Tata Tiago.

תשתית של תחנות טעינה ברחבי הודו

טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

פינרג’י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג’י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג’י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק”מ ל-500 ק”מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג’י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה ב-2021 בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

Towers Indus תרכוש מפינרג'י 300 מערכות גיבוי אלומיניום-אוויר

לאחר פיילוט מוצלח שנערך ב-2021, ומשא ומתן ממושך לאחריו, חברת פינרג'י (Phinergy) חתמה על הסכם רכש ראשון עם חברת Towers Indus ההודית, מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם. במסגרת המתווה שאושר על ידי החברה ההודית, אינדוס תרכוש מפינרג'י כ-300 מערכות גיבוי נקיות, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר וללא פליטות, בתמורה ל-4 מיליון דולר. המתווה המתגבש בין החברות כולל מסגרת אופציונאלית לרכישה של עד 18 אלף מערכות גיבוי. לטאוארס אינדוס יש בסך הכול כ-180 אלף מגדלי תקשורת.

מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג’י. בעבר דיווחה החברה על פיילוטים עם בזק ואריקסון. בעקבות ההודעה, מזנקת מנייתה של פינרג'י בבורסת תל אביב ב-יותר מ-15% והיא נסחר לפי שווי שוק של 305 מיליון שקל.

במסגרת הפיילוט עם טאוארס אינדוס, שנערך במחצית השנייה של
2021, מערכת הגיבוי של פינרג'י הותקנה בשני אתרי תקשורת פעילים בהודו. לפי דיווח החברה בתום הפיילוט, בכל אתר תקשורת נרשמו מספר שעות של הפסקות חשמל בכל יום, כולל הפסקות חשמל של למעלה מ-10 שעות, כאשר מערכת הגיבוי של פינרג'י סיפקה גיבוי מלא של מאות שעות במצטבר לשני האתרים בכל הפסקות החשמל. במהלך הפיילוט, חברת מגדלי התקשורת יכלה להתחבר למערכת הניטור ושליטה מרחוק ולפקח אחר מצב הגיבוי בכל אתר.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

טאטא ופינרג'י יציגו רכב חשמלי ראשון בעולם המונע סוללות אלומיניום-אוויר

לאחר תהליך פיתוח של כשנה, חברת פינרג’י (Phinergy) וענקית הרכב ההודית Tata Motors יציגו בתערוכת הרכב Auto Expo Imdia, שתתקיים במהלך חודש ינואר הקרוב, אב-טיפוס של המכונית החשמלית הראשונה בעולם המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

אב-הטיפוס מתבסס על הדגם החשמלי Tata Tiago [בתמונה למעלה], שטאטא השיקה לפני מספר חודשים, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג'י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

פינרג'י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג'י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק"מ ל-500 ק"מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג'י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה בשנה שעברה בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. פינרג'י נסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי של 267 מיליון שקל.

בוש ו-EDAG יסייעו להכשיר את המפעל של פינרג'י בכפר סבא לייצור המוני

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (ה') לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכמים עם חברת Bosch וחברת EDAG הגרמניות, המתמחות בפיתוח וייצור עבור המגזר התעשייתי, במטרה להכשיר את מערכות הגיבוי הנקיות שפיתחה החברה, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום לאוויר, עבור ייצור סדרתי. שלב הייצור הסדרתי יחל עם השלמת הקמת מפעל החברה בכפר סבא.

המפעל בכפר סבא, שעל התוכנית להקמתו דיווחה החברה לפני כשנה, צפוי להיות בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם יצרניות רכב. בשעתו, העריכה החברה כי הייצור במפעל החדש יחל ברבעון השלישי של 2022.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י יוטמעו בריקשות חשמליות בהודו

[בתמונה: ריקשה חשמלית של Mahindra. מקור: Mahindra]

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה הבוקר (ד') לבורסה כי החברת-בת המשותפת שלה בהודו עם ענקית האנרגיה ההודית Indian Oil תקדם פיתוח של סוללות אלומיניום-אוויר לעולם הריקשות החשמליות הצומח בהודו. שתי החברות ישלבו את הסוללות של פינרג'י בדגם של ריקשה חשמלית תלת-גלגלית, ויבצעו ניסויי שדה בישראל ובהודו. במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, יפעלו שתי החברות למסחור הסוללות עבור שוק הריקשות החשמליות המקומי.

ריקשות ממונעות הינן כלי תחבורה מאוד פופולארי בהודו, הן בשל מחירן הזול יחסית והן משום יכולתן לתמרן גם בדרכים בלתי סלולות. ואולם, ריקשות בעלות מנועי בנזין ידועות ככלי תחבורה מאוד מזהם, ובשנים האחרונות תחום הריקשות החשמליות צובר תאוצה רבה במדינה. לפי התחזיות בשנים הבאות יאיץ משמעותית הביקוש, עד לכדי כמיליון ריקשות חשמליות בשנת 2025.

להערכת פינרג’י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לריקשות החשמליות משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד.

כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. בחודש אוגוסט הודיעו פינרג'י ו-Indian Oil על שיתוף פעולה עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, לבחינת שילוב הסוללות של פינרג'י בכלי-הרכב החשמליים שהיא מייצרת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

טאטא בוחנת שימוש בסוללות אלומיניום אוויר של פינרג'י

חברת פינרג'י (Phinergy) הכריזה הבוקר על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, שב-2021 ייצרה כמעט מיליון מכוניות והכנסותיה הסתכמו ב-45 מיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, יתאימו שתי החברות את סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י לרכבים החשמליים של טאטה מוטורס. בעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של פינרג'י בשיעור דו-ספרתי במסחר בתל אביב.

בשלב הראשון של שיתוף הפעולה, תוטמע המערכת המותאמת של פינרג'י בתוך מכונית נוסעים חשמלית של טאטא מוטורס ויבוצעו ניסויי שטח בהודו. במידה ותוכנית הפיתוח תצליח, יבחנו שתי החברות הסכם מסחרי. להערכת פינרג'י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לרכבים החשמליים משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. MOTORS TATA מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד בניין מכני ורכבים צבאיים.

המטרה הסופית שאליה מכוונות שתי החברות, לאחר השלמת הפיילוט, היא להשיק בשוק ההודי רכבי נוסעים חשמליים שבהן יותקנו סוללות אלומיניום-אוויר של פינרג'י. אם התוכנית אכן תבשיל, יהיו אלה הרכבים הראשונים בעולם שמונעים על ידי טכנולוגיה כזו. כאן נכנסת לתמונה הצלע השלישית בשיתוף הפעולה. לפי התכנית, טעינת הסוללה והחלפת האלומיניום יתבצע ברשת תחנות של ענקית האנרגיה ההודית Oil Indian, שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו. לצורך כך פינרג'י ואינדיאן אויל הקימו בהודו חברה בבעלות משותפת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

בזק רכשה מפינרג'י מערכת גיבוי אלומיניום-אוויר

שיתוף פעולה נוסף לחברת פינרג'י (Phinergy) בתעשיית הטלקום. החברה, המפתחת מערכות גיבוי, אגירה וסוללות המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר, הודיעה כי חברת התקשורת "בזק" רכשה ממנה מערכת גיבוי לשימוש באחד מאתריה המספקים תקשורת קווית ואינטרנט מהיר. מערכת הגיבוי תספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת ותמנע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. בפינרג'י מעריכים כי במידה ובזק תהיה שבעת רצון מביצועי מערכת הגיבוי היא תרכוש מערכות נוספות. בחודש שעבר הכריזה פינרג'י על תוכנית להקמת מפעל ייצור בכפר סבא.

שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בחודש שעבר דיווחה פינרג'י על ביצוע פיילוט בשיתוף פעולה עם חברת הטלקום אריקסון. במסגרת הפיילוט, תטמיע פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שמקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. בחודש אפריל דיווחה פינרג'י על פיילוט דומה עם חברת הודית המקימה מגדלי תקשורת, ובינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים.

בפינרג'י מציינים כי הרכישה הנוכחית מצד בזק פותחת בפניה פלח שוק נוסף ומשמעותי בעולם הטלקום, מאחר שבזק תשתמש במערכת באתר תקשורת קווית. אתרים כאלה מתאפיינים בדרישות מחמירות של גיבוי חשמל לאור החשיבות הקריטית שלהם והיעדר כפילות בין האתרים, כפי שקיים ברשתות סלולאריות. חברת פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי האחים אביב ודקל צידון, שרכש פטנט על טכנולוגיה שפותחה במחלקה לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות אריה צבן.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. מנכ"ל החברה הוא דויד מאייר. החברה נסחרת בבורסת בתל אביב בשווי שוק של כ-850 מיליון שקל.

פינרג'י מקימה בכפר סבא מפעל לייצור סוללות אלומיניום-אוויר

חברת פינרג'י (Phinergy), המפתחת מערכות גיבוי, אגירה וסוללות המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר, חתמה על הסכם להקמת מפעל בכפר סבא בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תושלם במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022. בפינרג'י הסבירו כי הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי פעולה עם יצרניות רכב.

בשבוע שעבר דיווחה פינרג'י על ביצוע פיילוט בשיתוף פעולה עם חברת הטלקום אריקסון. במסגרת הפיילוט, תטמיע פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שמקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. בחודש אפריל דיווחה פינרג'י על פיילוט דומה עם חברת הודית המקימה מגדלי תקשורת. חברת פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי האחים אביב ודקל צידון, שרכש פטנט על טכנולוגיה שפותחה במחלקה לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות אריה צבן.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. מנכ"ל החברה הוא דויד מאייר. החברה נסחרת בבורסת בתל אביב בשווי שוק של כ-190 מיליון שקל.