התעשייה האווירית

פורסייט מכרה מערכת ראייה ממוחשבת לחברה ביטחונית ישראלית

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: הרובוט החדש של התעשייה האווירית לגילוי ופינוי מטעני צד]

מניית פורסייט (ForeSight) מזנקת הבוקר במסחר בתל אביב ביותר מ-10% בעקבות דיווח מסקרן על מכירת אב-טיפוס של מערכת הראייה הממוחשבת של החברה, QuadSight, שפותחה לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי, ללקוח ביטחוני. בפורסייט ציינו כי מדובר באחת החברות הביטחוניות המובילות בישראל, שמתכוונת לשלב את המערכת בכלי הרכב הבלתי מאוישים (כרב"ם) העתידיים שהיא מפתחת, המיועדים לתעשייה הביטחונית. ההכנסות ממכירת מערכת האב-טיפוס צפויות להגיע לעשרות אלפי דולרים.

בפורסייט ציינו כי טרם ביצוע ההזמנה הלקוח בחן את המערכת במשך מספר ימים בסביבות מבוקרות ובלתי מבוקרות, כולל בתנאי נסיעה בשטח. לאור שביעות הרצון מהביצועים הלקוח עשוי לרכוש מערכות נוספות לצורך הערכה ובדיקות נוספות.

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. החברה דיווחה לאחרונה שבמבדקים שנערכו המערכת הציגה יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, גם בתנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight לי שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין.

מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני ציין כי ההזמנה מחברה ביטחונית מובילה פותחת שוק חדש למערכת של החברה. "מאחר שהתעשייה הביטחונית תשתמש במערכות מבוססות מחשב וגם במערכות מבוססות שבב, אנו מאמינים כי פורסייט תוכל לצמצם את זמן הפיתוח של מוצר מסחרי, דבר שיוביל לחדירה מהירה יותר לשוק ולהסכמים מסחריים".

יותר כרב"מים בשדה הקרב

פורסייט לא חשפה את זהות הלקוח, אך ראוי לציין כי החברות הביטחוניות הישראליות פעילות מאוד בתחום הכרב"מים וההנדסה הקרבית הרובוטית. התעשייה האווירית, מפתחת במסגרת חטיבת המערכות הרובוטית שלה, כלים שונים לשדה הקרב המתבססים על ערכה רובוטית מודולארית  שפיתחה התעשייה האווירית. לפני כחצי שנה סיימה החברה פיתוח של סייר רובוטי אוטונומי לגילוי ופינוי של מטעני צד, וגם הודיעה זכייה בחוזה הצטיידות להסבת דחפורי קאטרפילר לדחפורים אוטונומיים, לצורך ביצוע משימות הנדסה קרבית מורכבות באזורים מאוימים.

גם אלביט, שמתמחה בעיקר בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, החלה בשנים האחרונות לפתח מערכות רכב שטח לא מאוישות למשימות בט”ש. ב-2016 פיתחה החברה, בשיתוף צה"ל, את "שומר גבולות", שפרוש לאורך הגבול עם רצועת עזה והגבול עם מצרים. הרכב, המבוסס על רכב השטח של חברת טומקאר (Tomcar) הישראלית, מצויד במצלמות יום ולילה היקפיות ומופעל מרחוק באמצעות צוות של שני תצפיתנים.

יחסית לתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים המפותח מאוד, תחום הכרב"מים נמצא עדיין בתחילת דרכו וזאת עקב הקושי לנווט את הכלי בשטח רוויי מהמורות ומכשולים. עם זאת, בשנים האחרונות השימוש בכלי רכב צבאיים בלתי מאוישים נהיה נפוץ יותר ויותר בקרב צבאות העולם, בעיקר למשימות סיור, פינוי מוקשים ופתיחת צירים במצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. צבא ארצות הברית מפתח משאיות תובלה אוטונומיות המסוגלות לנוע באופן עצמאי בשיירה, ולפני כשנתיים רוסיה הציגה טנק זעיר שנע בשטח באופן אוטונומי וגם מסוגל לירות במכונת ירייה.

 

הודו הזמינה מהתע"א מערכות בקרת אש ב-550 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירת (IAI) תספק להודו מערכות בקרת אש מסוג Sky Capture בהיקף של כ-550 מיליון דולר במשך ארבע שנים. בכך מתרחבת חבילת העסקאות בין הודו לבין התעשייה האווירית להיקף של כ-1.33 מיליארד דולר. העיסקה הקודמת נחתמה לפני שבוע, ובמסגרתה נחתם הסכם עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8", בהיקף כולל של כ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

מערכת בקרת האש Sky Capture היא מערכת שליטה ובקרה עבור מערכות נ"מ, אשר מאפשרת להשתמש במערכות הנ"מ הישנות של הלקוח, ולהשתמש בהן כמערכת נ"מ מדוייקת, בהתבסס על החיישנים ויכולות ניתוח המדיע והכוונת הירי של המערכת. המערכת מיועדת לפעול כנגד איומים אוויריים מטווח קצר, ומסוגלת להפוך סוללת תותחי 40 מ"מ מיושנת למערכת יירוט אווירי מדוייקת.

מערכת Sky Capture נעזרת בחיישנים רבים, דוגמת אמצעים אלקטרו-אופטיים מתוצרת התעשייה האווירית ומערכות מכ"ם של חברת אלתא. המערכת שנמכרה להודו מיועדת לנהל את בקרת האש של סוללות תותחי נ"מ ותיקות, אולם ניתנת להתאמה לצורך הפעלת סוללות של טילי נ"מ מודרניים.

הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture
הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture

התעשייה האווירית תספק להודו מערכות ברק 8 בהיקף של 777 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

התעשייה האווירית (IAI) הודיעה הבוקר על הסכם רחב היקף עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8". על-פי הדיווח לבורסה, שווי העסקה העיסקה מסתכם בכ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

המערכת פותחה במקור במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו שהוסכם עליו בשנת 2007. המערכת הראשונה פותחה על-מנת להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, ופיתוחה הואץ לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לו להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

המערכת מנהלת מספר משימות בו-זמנית

ערוץ תקשורת ייעודי (Datalink) בין הטיל ובין המכ"ם ועמדת הבקרה, מעניקים לטיל יכולת התמודדות עם שינויים בלתי צפויים במתאר המטרה ולהיות מתואם עם גורמים אחרים בזירה. ליכולת הזו תפקיד מרכזי בניהול המערכת, מכיוון שמערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה, מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית (תמונה למטה). הטיל מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor) המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.

הודו חתמה בשנים האחרונות על מספר עסקאות לרכישת המערכת מהתעשייה האווירית. באפריל 2017 נחתמה עיסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מערכות ברק 8 להודו בגרסה היבשתית. במאי 2017 הודיעה הודו כי תרכוש גם מערכות ברק 8 ימיות, בהיקף של 630 מיליון דולר. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על העסקה ואמר שזו הוכחה שביטחון הוא השקעה ולא הוצאה. "התעשייה האווירית היא נכס לאומי. יש לשמור עליה ולחזקה".

פרויקט פיתוח ברק 8 מסמן את ההתקרבות המשמעותית שחלה בין הודו וישראל החל משנות התשעים ואת התעוררות היחסים הצבאיים והמסחריים ביניהן. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי היקף הסחר האזרחי והצבאי בין שתי המדינות. עם זאת, יש להזכיר כי בינואר השנה ביטלה במפתיע ממשלת הודו עסקה לרכישת טילי נ"ט מחברת רפאל, ימים ספורים לפני ביקורו בהודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.