בואינג וטקטיקל יתחרו על מכרז הכטב"ם האמריקאי

חברת בואינג (Boeing) וחברת טקטיקל רובוטיקס (Tactical Robotics) מיבנה חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי שיתבסס על הכטב"ם החדשני קורמורן (Cormorant) של טקטיקל רובוטיקס. מדובר בכלי טיס הכולל מדחפי עילוי בתוך הגוף, אשר מעניקים לו יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL – Vertical Take Off and Landing). הקורמורן יכול לתמרן ולפעול בסביבה אורבנית צפופה ולשאת מטען כבד מאוד.

ל-Techtime נודע כי שיתוף הפעולה בין שתי החברות יתמקד בשלושה ערוצים מרכזיים: שיווק, טכנולוגיה וייצור. בשלב הראשון ינסו שתי החברות להציע את הקורמורן לשוק הצבאי ובטחון המולדת (HLS) בארצות הברית. במסגרת הזאת הן צפויות להתחרות ביחד על מכרז של חיל האוויר האמריקאי לפיתוח ואספקת כטב"ם כבד למשימות חילוץ ואספקה. ברמה הטכנולוגית, שתי החברות בוחנות שילוב מערכות של בואינג, דוגמת חיישנים ומערכות בקרה ושליטה, בכלי הטיס של טקטיקל רובוטיקס. במקביל, שתי החברות נכנסוןת לתהליך בדיקה של הכדאיות בהקמת מערך ייצור משותף של הכטב"ם הכבד.

להמריא מכל מקום, לנחות בכל מקום

הקורמורן של טקטיקל רובוטיקס משתייך לקטגוריה חדשה בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים: כלים גדולי מימדים המסוגלים לשאת מטענים כבדים מאוד. מדובר בפלטפורמה אווירית ברוחב של כ-2.5 מטר, באורך של 6.2 מטר ובמשקל של 1.5 טון, אשר מסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 500 ק"ג (לא כולל דלק) ובנפח של עד 2,640 ליטר. החברה הישראלית פיתחה טכנולוגיית עילוי יוצאת דופן בשם: Fancraft. היא נשענת על טכניקת עילוי של מסוקים, אולם כוללת מספר רוטורים. בניגוד למסוק, מדחפי העילוי של הקורמורן אינם חשופים, ולכן מעניקים לו כושר תימרון בסביבה מורכבת, כמו אזורים עירוניים צפופים או גאיות תלולים.

מרחב הפעולה של הקורמורן בהשוואה למסוק בעל ביצועים מקבילים
מרחב הפעולה של הקורמורן בהשוואה למסוק בעל ביצועים מקבילים

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה וטייס מסוקים במילואים, נמרוד גולן, הסביר ל-Techtime שהסתרת המדחפים מקנה לקורמורן יכולות תמרון פורצות דרך. "במסוק, הרוטור העילי מגביל את יכולות ההמראה והנחיתה מאחר שהוא מחייב לקחת מרחק בטיחות מעצים, עמודים ומבנים. כל נגיעה קלה מסכנת את שלמות הכלי. מכיוון שמדחפי הקורמורן מוגנים, הוא יכול להמריא, לנחות ולרחף מכל מקום ובכל מקום".

היכולות האלה הופכות אותו לפלטפורמה מתאימה במיוחד למשימות לוגיסטיות מורכבות כמו שינוע ציוד, כיבוי שריפות ופינוי פצועים. "הקורמורן יכול לנחות על גג או ספינה בלב ים, באמצע פקק תנועה כדי לסייע לפצועים בתאונת דרכים, או לרחף בצמוד לקומה גבוהה בבניין רב-קומות ולכבות שריפה. היישומים הפוטנציאליים הם באמת רבים ומגוונים".

הסטארט-אפ של מפתח הלביא

טקטיקל רובוטיקס נמצאת בבעלות חברת Urban Aeronautics, שהוקמה על-ידי רפי יואלי, אחד ממפתחי מטוס הלביא. אורבן אירונאוטיקס כוללת שתי חברות-בנות: טקטיקל רובוטיקס המתמקדת ביישום טכנולוגיית Fancraft בתחום הכלים הבלתי מאויישים, וחברת Metro Airways המתמקדת ביישום הטכנולוגיה עבור כלים מאוישים בסביבה אורבנית.

שיתוף הפעולה עם בואינג עשוי להיות אבן דרך משמעותית בהתפתחות של טקטקל רובויטקס. החברה השלימה את שלב הפיתוח והוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה, שלדברי גולן מעוררת עניין רב מצד לקוחות פוטנציאליים רבים, אזרחיים וביטחוניים. למרות זאת, החברה טרם בנתה מערך ייצור ולא ביצעה מכירות בפועל. "לנו יש טכנולוגיה פורצת דרך, ולבואינג יש מותג גדול, ודריסת רגל רחבה מאוד בשוק האזרחי והצבאי. החיבור הזה מאפשר לשני הצדדים לבסס פעילות עסקית ענפה".

"העוגן הראשוני המרכזי בשיתוף הפעולה ביניו הוא בתחום הצבאי, אך האופק העתידי הוא בלתי מוגבל. אנחנו בוחנים שלושה שוקי יעד פוטנציאליים: בתחום הצבאי אנחנו בוחנים יישומים לחילות האוויר, הים והיבשה. בשוק האזרחי אנחנו בוחנים יישומים של הפטלפורמה בתחומי החקלאות המדשייקת, ובתחום השלישי אנחנו בוחנים את הפלטפורמה לאספקת שירותי חילוץ והצלה, כיבוי אש וסיוע הומניטרי מאוויר לאזורי אסון".

אדמה וטקטיקל רובוטיקס מפתחות פלטפורמת ריסוס אוטונומית

חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), המייצרת חומרי טיפול בצומח וחומרי הדברה לחקלאות, וחברת טקטיקל רובוטיקס (Tactical Robotics) הישראלית, המתמחה בפיתוח מל"טים לוגיסטיים גדולים, החלו בניסוי היתכנות לפיתוח משותף של מטוס ריסוס אוטונומי לתעשיית החקלאות. הרובוט האווירי יתבסס על הכטב"ם  Cormorant (בתמונה למעלה) של טקטיקל רובוטיקס, וייקרא Ag-Cormorant (קורמורן חקלאי). תהליך הפיתוח צפוי להימשך כשלוש שנים.

פלטפורמת קורמורן משתייכת לקטגוריה חדשה בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים: כלים גדולי מימדים המסוגלים לשאת מטענים גדולים ומיועדים למשימות לוגיסטיות מורכבות כמו שינוע ציוד, כיבוי שריפות ואפילו פינוי פצועים. חברת טקטיקל רובוטיקס הוקמה על-ידי רפי יואלי שהיה אחד ממפתחי מטוס הלביא, ונחשבת לאחת החברות המתקדמות בתחום. בשנת 2018 היא ביצעה את טיסת ההדגמה הראשונה של הקורמורן.

הקורמורן הוא בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL – Vertical Take Off and Landing, ולכן אינו דורש מנחת ייעודי וניתן להביאו במשאית אל אזור המשימה. כושר הנשיאה שלו נחשב לגדול מאוד בתחום: הוא מסוגל לשאת מטענים במשקל של עד 500 ק"ג (ועד 764 ק"ג כולל דלק) בנפח של 2,640 ליטר. בניגוד למסוק, מדחפי העילוי של הקורמורן (רוטור) מותקנים בתוך הגוף ועל-כן אינם חשופים ומאפשרים לכטב"ם לנווט באופן בטוח בסביבות מורכבות כמו אזורים עירוניים צפופים, גאיות תלולים ויערות, שאינם מתאימים למסוק מכיוון שהרוטור שלו חורג מהמבנה וחשוף.

הריסוס האווירי המאויש נמצא בדעיכה

הפרוייקט המשותף יצא לדרך על-בסיס ההנחה שכ-20% מהריסוסים החקלאיים בעולם מתבצעים היום באמצעות מטוסים ומסוקים. אולם הפעילות הזאת נחשבת למסוכנת, וקיימת ירידה מתמשכת במספר הטייסים המוכנים לבצע את המשימה. האג-קורמורן יבטל את הצורך בטייס אנושי, ויחסוך את עלויות השכר והביטוח הגבוהות הנלוות לטיסוס ריסוס מאוישות.

בנוסף, מעוף ריסוס לא מאוייש יאפשר לנצל את כל שעות היממה, ולא יוגבל לחלון הזמן המצומצם המוקדש לטיסות ריסוס מאויישות (בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות). שתי החברות מעריכות שיש לפלטפורמת קורמורן יתרונות נוספים בהשוואה למטוסי ריסוס שהופכים אותו לפתרון יעיל יותר.

זאת מכיוון שניתן להתאים את מהירות הטיסה לסוג המשימה, ותכונות אווירודינמיות מסויימות של הפלטפורמה מבטיחות רמת החדרה גבוהה יותר של החומר המרוסס, כיסוי אחיד, הפחתת סחף מהרוח ויכולת ריסוס מדויקת. בין השאר, שתי החברות ישלבו בפלטפורמה גם תוכנה ייעודית לתכנון משימת הריסוס.

אדמה מחפשת הייטק

חברת אדמה נמצאת בשליטת התאגיד הסיני כמצ'יינה ומדורגת במקום השישי בעולם בתעשיית החומרים לטיפול בצומח. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-9.5 מיליארד שקל. שיתוף הפעולה עם טקטיקל רובוטיקס נעשה במסגרת ההחלטה האסטרטגית להיכנס לתחום ההייטק בתעשיית החקלאות (Ag-Tech). סמנכ"ל אסטרטגיה ומשאבים בחברה, דני הררי, גילה ל-Techtime שהיוזמות של החברה בתחום כוללות שימוש חכם בחיישנים, ברחפנים, בתוכנות חכמות וב-IoT.

"הבנו שהאג-טק הוא תחום מתפתח המאפשר חקלאות יעילה יותר. הוא מסייע לשפר את התפוקה ולהוזיל עלויות. בברזיל, למשל, 20% מההכנסות שלנו כבר מגיעות מתחום האג-טק". להערכת החברה, יש בישראל כ-550 חברות סטארט-אפ בתחום האג-טק. "אנחנו עוזרים להפוך את הפיתוחים הישראלים למוצרים, ולהתאים אותם ללקוחות ולחומרים הכימיים שאנחנו משווקים".