אג-טק

המאביק האוטונומי של Edete הביא לגידול ממוצע של 19% ביבול פיסטוקים בקליפורניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטארט-אפ האג-טק הישראלית עידית (Edete) מבסמת טבעון, שפיתחה ומספקת טכנולוגיה להאבקה מדייקת (precision pollination), השלימה ניסוי שהצליח להשיג גידול ממוצע של 19% ביבול של מטע פיסטוקים בקליפורניה במהלך 2023, שהיתה בעצמה שנת שיא של כל הזמנים ביבול פיסטוקים בארצות הברית.

עידית פיתחה פתרון של האבקה כשירות (PPaS – Precision Pollination as a Service) המתבסס על טכנולוגיה שמשפרת את ניהול הסיכונים ורמת החוסן של ענף החקלאות, תוך הגדלת היבול לחקלאי, פתרון בעיות של סינכרון פריחה, לצד התמודדות עם שינויי אקלים, ועם מחסור בדבורים ובמאביקים טבעיים.

עידית ביצעה האבקה מדייקת של כ-2,000 דונם של פיסטוק באזור בייקרספילד קליפורניה, עבור אחת מחברות הגידול החקלאי הגדולות בארה"ב. ההאבקה בוצעה בעונות הפריחה, במהלך אפריל 2022 ובאפריל 2023. השטח כלל שלוש חלקות צעירות מזן גולדן הילס, שניטעו ב-2016 וב-2017 ועדיין לא הגיעו לתנובה מסחרית.

התהליך בוצע באמצעות המאביק האוטונומי שפיתחה עידית, המפזר פולן טהור בלבד בכמויות מבוקרות ובדיוק רב על העצים, בהיקף של כ-600 דונם ליום. תוצאות ההאבקה המדייקת התקבלו מהשוואה של היבול בחלקות שהואבקו על ידי עידית לחלקות ביקורת שהיו סמוכות לחלקות שהואבקו ובעלות מאפיינים דומים של גודל, זנים ושנת נטיעה, ולא קיבלו האבקה מדייקת.

הטכנולוגיה להאבקה מדייקת של עידית הגדילה ב-19% בממוצע את יבול הפיסטוקים בשתיים מתוך שלוש החלקות שהואבקו. זאת למרות ששנת 2023 התאפיינה בריבוי של מנות קור ומסתמנת כשנת שיא ביבול של כל הזמנים בפיסטוקים המוערך ב-680 טונות. תוצאות של הגידול ביבול כתוצאה מהאבקה מדייקת התקבלו באותן החלקות גם ב-2022.

על פי תחשיבי עידית, הגידול ביבול צפוי להניב לחקלאים תוספת הכנסה של 254-322 דולר לדונם בממוצע. בשנת 2021 הדגימה החברה גידול ממוצע של 24% ביבול בשטח של כ-20 דונם באזור סקרמנטו, בשלוש חלקות בגילאים שונים של 6, 15 ו-24 שנים.

עילם רן, מנכ"ל Edete, מסר: "תוצאות הגידול ביבול שהושגו זו השנה השלישית ברציפות, מוכיחות כי האבקה מדייקת פותרת בעיות של חוסר יעילות בהאבקה הטבעית, ומביאה לאופטימום את התנובה של העץ, גם בשנה של יבול שיא. תוספת האבקה בפיסטוק הופכת את החקלאות לעמידה יותר, מאפשרת ביטחון תזונתי לצרכנים ובו זמנית תורמת להגדלת הרווחיות לחקלאי. אני שמח שחקלאים שהיו ראשונים לאמץ את הפתרון ממשיכים להתקשר עם החברה גם ב-2024".

חברת עידית טכנולוגיות מדויקות לחקלאות, שהוקמה ב-2016 וממוקמת בבסמת טבעון ובפאסו רובלס, קליפורניה, מספקת שירותי האבקה מדייקת למגדלי פיסטוקים ושקדים בקליפורניה. הלקוחות המרכזיים של עידית הם מגדלי הפיסטוקים והשקדים הגדולים בעולם. החברה גייסה מהקמתה מעל 15 מיליון דולר, ומעסיקה 15 עובדים. בין המשקיעים בעידית: שישה קיבוצים ומושב שיתופי – קבוצת יבנה, קיבוץ מלכיה, קיבוץ לוחמי הגטאות, קיבוץ אילון, קיבוץ גשר הזיו, קיבוץ רמת דוד, מושב יונתן, קרן נבטים, ומשקיעים פרטיים. שירותי ההאבקה של החברה מבוססים על טכנולוגיה ייחודית שפותחה בחברה הכוללת הקמת בנק פולן שנשמר למשך למעלה מחמש שנים ומאביק אוטונומי שמפזר פולן טהור בלבד, טעון במטען אלקטרוסטטי, בכמויות נשלטות ובדיוק רב.

[קרדיט צילום: גיל אליהו]

דוטס פיתחה חיישן למדידה ישירה ורציפה של ריכוז הדשנים בקרקעות חקלאיות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסטארט-אפ הישראלית DOTS (Data of the Soil) מבאר שבע, חושפת לראשונה את הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה למדידה ישירה ורציפה של ריכוז הדשנים בקרקעות חקלאיות.

הטכנולוגיה נועדה לתת מענה לבעיה ידועה בעולם החקלאות: הקושי לנטר באופן מדויק את רמות הדשנים במי הנקבים בקרקע. קושי זה מקשה על החקלאי לתכנן בצורה יעילה את תוכנית הדישון, ומוביל פעמים רבות לדישון-יתר, אשר גם פוגע בסביבה ובטיב הקרקע וגם מביא לגידול מיותר בעלויות. לפי ההערכות, שיעור דישון-היתר מגיע לכ-40% מהיקף הדישון הכללי ברחבי העולם.

מעצם היותם מלחים, דשנים מעלים את רמת המוליכות החשמלית של הקרקע, ועל כן השיטות הנהוגות כיום למדידה בזמן אמת של רמת הדשנים מתבססות על מדידת המוליכות החשמלית. ואולם, שינויים ברמת המוליכות החשמלית יכולים לנבוע משלל גורמים, לרבות כמות המים בקרקע, ועל כן השיטות הקיימות לוקות ברמת הדיוק. רמה מדויקת של רמת הדשנים ניתנת לביצוע באמצעות בדיקה של דגימת קרקע במעבדה, אך לא ניתן לבצע זאת באופן רציף ובזמן אמת.

חברת דוטס פיתחה חיישן אלקטרו-אופטי המזהה בצורה אמפירית (כלומר, לא באמצעות משתנה עקיף כמו מוליכות) את רמת הדישון בקרקע, ובכך מאפשר לדייק את מחזורי הדישון ולמנוע דישון עודף.

הרעיון של דוטס נולד באוניברסיטת בן גוריון בעקבות מחקר שנמשך שבע שנים, בהובלתם של פרופ' עופר דהן, ד"ר אלעד ישנו ממכון צוקרברג לחקר המים ופרופ' שלומי ארנון מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. השלושה פיתחו חיישן המבצע אנליזה ספקטרלית (כלומר, ניתוח הרכב החומרים על סמך ניתוח החזר האור) משולבת אלגוריתמיקה, המאפשר מדידה רציפה ובזמן אמת של רמות הניטראט בתמיסת הקרקע.

החיישן מספק תמונה מפורטת ביותר לגבי הריכוזים המשתנים של הניטראט בבית השורשים ובזמן אמת. בהמשך, תאפשר המערכת של החברה התממשקות לבקרי דישון והשקיה של החקלאי, וכן דישון אופטימלי באופן אוטומטי לחלוטין, על בסיס ריכוזי החנקה הנמדדת בזמן אמת על ידי המערכת של  דוטס.

לפי ניסויים שערכה החברה, החיישן שפיתחה הציג רמת דיוק של כ-92%. בנוסף, דוטס ערכה שורה של ניסויים בישראל בחממות לגידול עגבניות, שהעלו כי שימוש בחיישן מאפשר חסכון של כ-30% מהדשנים במשך עונת הגידול, וללא פגיעה ביבול המתקבל.

שלושת החוקרים רשמו ארבעה פטנטים על הטכנולוגיה ויסדו בשנת 2021 יחד עם רפי לוי את  דוטס, שמעסיקה כיום 7 עובדים בפארק המדע בבאר שבע. מהחברה נמסר כי היא חותמת בימים אלה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות גדולות באירופה וארצות הברית שמעוניינות לרתום את הטכנולוגיה לשיפור יישום הדשנים, יצירת חיסכון והקטנת השפעותיה השליליות של התעשיה החקלאית על מקורות המים ובריאות הציבור.

בזבוז של 80 מיליארד דולר בשנה

דוטס זכתה מהקמתה למענקים מצטברים של כחצי מיליון דולר מרשות החדשנות, וגייסה 1.2 מיליון דולר נוספים מ-Labs/02 שבין משקיעיה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd והתאגיד ההודי הרב-לאומי Reliance Industries Limited. החברה נערכת בימים אלה לגיוס הון נוסף שיתמוך במאמצי פיתוח המוצר והבאתו לשוק.

רפי לוי, מייסד משותף ומנכ"ל דוטס הסביר כי השפעת הדשנים על איכות וכמות היבולים, ביחד עם היעדר טכנולוגיה לניטור דשנים רציף בקרקע, הובילו את העולם החקלאי לאורך השנים לשימוש יתר בדשנים על מנת להכפיל את היקף היבולים ליחידת שטח. "כתוצאה מכך, 40% ויותר מהדשנים המיושמים בקרקע כלל לא מגיעים לשורשים ובפועל, מחלחלים מטה. תהליך זה מתורגם להפסדי הון כבדים לחקלאים, כמו גם לנזקים סביבתיים גדולים, בצורת זיהום מי תהום ולא פחות חמור, פליטות גזי חממה ניכרות (הן CO2 והן N2O). מצב זה מהווה בעיה עולמית קריטית המאיימת על כדור הארץ ועל בריאות האדם".

לוי הוסיף: "תעשיית החקלאות העולמית צורכת מידי שנה כ-210 מיליון טון של דשנים, בשווי כולל של מעל 200 מיליארד דולר. מחקרים מראים כי מעל 40% מכמות הדשנים המיושמת לא מגיעים לצמחים ובפועל, מבוזבזים – כלומר דישון היתר מגיע להיקף של 84 מיליון טון בשנה (כ-80 מיליארד דולר כל שנה). דוטס פונה בשלב הראשון לשוק הגידולים המושקים שגודלו כ-25 מיליארד דולר. הטכנולוגיה שפיתחנו תסייע להגדיל את רווחי החקלאים בעשרות אחוזים ובמקביל, לתמוך במאמצים העולמיים לשימור הסביבה".

בנוסף להוצאות על דישון יתר, עלויות המשנה כתוצאה מן הזיהום הן כבירות: באירופה מוקצבים מידי שנה מאות מיליארדי יורו לטיפולים רפואיים הנובעים ישירות מזיהומים בקרקע. בארה"ב חשופים כ-60 מיליון איש למים מזוהמים בחנקה של דשנים (ניטראט) ומידי שנה מושקעים עשרות מיליארדי דולרים לטיהורם (כ-600 דולר לשנה בממוצע לכל אמריקאי).

חקלאות חכמה: Fieldin גייסה 30 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האגריטק פילדאין (Fieldin), מיקנעם השלימה גיוס סבב B בהיקף 30 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות פורטיסימו ((Fortissimo Capital) ובהשתתפות Zeev Ventures של אורן זאב, Icon Ventures, ,Akkadian Ventures קרן Maor Investments מלוקסמבורג, והמשקיעים הקיימים. סך ההון שגייסה החברה הגיע עתה ל-55 מיליון דולר. בין המשקיעים הקיימים בחברה נמצאות הקרנות Mindset, Germin8, Gal Ventures, Terra Ventures.

פילדאין פיתחה מערכת הפעלה חקלאית (AgOS) לחוות חקלאיות מסחריות, המאפשרת למגדלים לעמוד בקצב הדרישות המהיר של העולם המודרני. הפלטפורמה מנטרת בזמן אמת את הפעילות החקלאית ומזהה חריגות שעלולות לפגוע בגידולים וביעילות התפעולית. באמצעות טכנולוגיות לימוד מכונה (ML) ובינה מלאכותית (AI) המערכת ממליצה על פעולות לאופטימיזציה של כל הליך הגידול ועוקבת אחר ביצוען.

ה-AgOS מנטרת ומנהלת את כל הליך הגידול החקלאי משלב התכנון ועד לשלבי הביצוע. חיישני פילדאין מותקנים על כל  הציוד החקלאי בחווה, ובתוכם טרקטורים, מרססים, מנערות וכו׳, והופכים כל מכונה למכונה ׳חכמה׳. הנתונים הנאספים מהשטח ביחד עם נתונים דוגמת מזג האוויר, נתוני האופרציה והמלצות העבודה מועברים בזמן אמת לניתוח במערכת. בכל רגע נתון מתקבלת תמונת מצב של החווה ובעזרת השקיפות והתובנות שמוצגים לכל בעלי התפקידים בחווה, מתאפשרת חלוקת תפקידים יעילה, קבלת החלטות מדויקת, ייעול שיטות העבודה ושיפור התוצאות.

לדברי החברה, הטכנולוגיה שלהכבר פועלת ב-5 מתוך 10 החוות החקלאיות הגדולות בקליפורניה, תומכת ביותר מ-20% מגידולי השקדים בעולם ומביאה לשיפור מוערך של כ-25% בפרודוקטיביות של לקוחותיה. בין לקוחותיה בקליפורניה נמצאות החברות Olam, אחת ממגדלות השקדים הגדולות בעולם, Taylor Farms המגדלת כ-30% מהחסה הנצרכת בארצות הברית, ומגדלת הזיתים California Olive Ranch. בישראל, החברה עובדת עם כ-50% מחקלאות המטעים ובין לקוחותיה יקבי כרמל, יקבי ברקן, גרנות, מהדרין, הדרי ניצנים, מגל ועוד.

פילדאין הוקמה בשנת 2013 על ידי בועז בכר (מנכ"ל) ויפתח בירגר (COO), שניהם בעלי רקע משפחתי עשיר בחקלאות הישראלית. פילדאין מעסיקה 100 עובדים, 60 מהם במרכז הפיתוח ביקנעם ו-40 בסן חוזה ובפרזנו, קליפורניה ובמילדורה, אוסטרליה. החברה צפויה לגייס בשנה הקרובה עשרות עובדים למרכז הפיתוח ביקנעם ולמרכז בקליפורניה שיתמכו בצמיחתה המהירה.

בועז בכר, מייסד משותף ומנכ"ל Fieldin, מסר: "פילדאין ממציאה מחדש את שיטות העבודה החקלאיות והופכת אותן לדיגיטליות מתחילתן ועד סופן. הטכנולוגיה של פילדאין לניהול חכם של חוות מספקת כלים לניהול אופרציה יעילה ומבוססת דאטה לכל בעלי התפקידים בחווה. המערכת מעניקה למגדלים יכולת להתמודד עם שינויים גלובאליים וסביבתיים שכבר הובילו לפשיטות רגל של חוות קטנות ובינוניות במהלך מגיפת הקורונה".

בכר הוסיף: "אנחנו מתחילים לראות פיתוחים של כלים חקלאיים אוטונומיים שאנחנו צופים שיובילו לשינוי שיטות העבודה ועבודה עתידית של חוות אוטונומיות. למערכת ה-AgOS של פילדאין היכולת להפעיל ואף לנהל את הנתונים שייוצרו בעתיד מציוד החווה האוטונומי".

קרופקס תסייע למגדלי תפו"א של פפסיקו לחסוך במים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת האגרו-טק קרופקס (CropX) חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ענקית המזון והמשקאות האמריקאית פפסיקו (PepsiCo), שבמסגרתו תספק קרופקס את פלטפורמת ניהול השדה שפיתחה למגדלי תפוחי האדמה של פפסיקו במקסיקו, במטרה לסייע להם לחסוך במים. הפתרון של קרופקס מתבסס על חיישנים המוטמנים בקרקע במטרה לתכנן את תוכניות ההשקיה והדישון בצורה מיטבית על סמך מצב הקרקע.

פפסיקו, המייצרת חטיפי תפוח אדמה פופולאריים כמו דוריטוס, צ'יטוס ופריטוס, היא היבואנית העיקרית של תפוחי אדמה ממקסיקו. מגדלי תפוחי האדמה של החברה במקסיקו פועלים תחת חברת-הבת PepsiCo Mexico. שיתוף הפעולה עם קרופקס הוא חלק מהמאמצים של פפסיקו לצמצם את הפגיעה הסביבתית שנובעת מגידולי הענק החקלאיים. בין היתר, הציבה החברה יעד של הפחתת תצרוכת המים ב-15% עד שנת 2025. מקסיקו סובלת ממחסור חמור במים, על רקע הירידה בכמות המשקעים ודלדול האקוויפרים.  75% מתצרוכת המים של מקסיקו מיועדת לחקלאות. לשם השוואה, בארצות הברית החקלאות אחראית רק לכשליש מתצרוכת המים. מומחים מזהירים כי החרפת הבעיה תוביל לשיבושי אספקת מים לריכוזי אוכלוסיה וגם לנטישת שדות חקלאיים.

שתי החברות ערכו בשנה האחרונה פיילוט בהשתתפות שני מגדלי תפוח אדמה של פפסיקו במקסיקו, שהטמיעו את הפתרון של קרופס בשטחיהם החקלאיים וניהלו את ההשקיה והדישון בהתאם להמלצות המערכת. לדברי קרופקס, הממצאים העלו כי שני המגדלים הצליחו להפחית כ-15% מכמות המים והדשנים עבור אותה כמות תנובה, מה שגם סייע להפחית את פליטת גזי החממה.

קרופקס, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

החברה מעסיקה 50 עובדים בישראל, בארצות הברית ובניו זילנד. בין המשקיעים בקרופקס: קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, OurCrowd Finistere Ventures, ו- Greensoil Investments.

חברת עידית פיתחה מערכת רובוטית להאבקה מלאכותית של גידולים חקלאיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סטארט-אפ האגרי-טק הישראלי עידית (Edete) מבסמת טבעון, שפיתח טכנולוגית האבקה מלאכותית של גידולים מואבקי חרקים (כמו שקדים) מרחיב את שירותיו ומפתח פתרון להאבקה מלאכותית עבור גידולים מואבקי רוח. הפתרון ייושם בתחילה במטעי פיסטוקים, אחד מהגידולים בעלי קצב הצמיחה המהיר בעולם.

גודל שוק הפיסטוק העולמי כ-6-9 מיליארד דולר בשנה והמגדלות המובילות בעולם הן ארה"ב, טורקיה ואיראן, וכן מספר מדינות נוספות ובהן יוון, ספרד, איטליה, אפגניסטן, סוריה, סין ואוסטרליה.

כצעד הראשון לבדיקת הפתרון שפיתחה לגידולים מואבקי רוח, ביצעה עידית לאחרונה פיילוט ראשון של האבקה מלאכותית במטעי פיסטוק בקליפורניה. הטכנולוגיה של עידית כוללת קטיף פרחים באופן מכני, הפרדה בין אבקת הפולן לפרחים ושימור הפולן באחסון למשך למעלה משנתיים תוך הבטחת איכות הנביטה. בזמן הפריחה מוכנס הפולן המתאים ביותר מבחינה גנטית למערכת האבקה רובוטית 2Be ומבצעת פיזור יעיל על מטעים פורחים. הטכנולוגיה עושה שימוש בחיישנים שמאפשרים לפזר את האבקה בקרבה אופטימלית לצמחים. בנוסף, טעינה של האבקה במטען אלקטרוסטטי מבטיחה כי האבקה תיצמד לפרחים ותיקלט על ידם. המערכת של 'עידית' פועלת הן ביום והן בלילה (24 שעות ביממה) ובכל טמפרטורה.

שירות ההאבקה המלאכותית של עידית יושם במטעי שקדים בישראל ובפיסטוקים בארה"ב, שאחראית לכ-50%-36% מיבול הפיסטוק העולמי, על בסיס אבי-טיפוס של מאביקים מכניים, שפותחו על ידי החברה ויכולים לשמש גם להאבקה של שקדים, דובדבנים, תפוחים וגידולים נוספים.

קרן מימרן [בתמונה למעלה], סגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בחברת עידית, מסרה: "בטבע מבוצעת האבקת רוח בצמחים שונים כולל דגנים ועשבים, וכן גידולים חקלאיים נוספים כגון זיתים, תמרים, פיסטוקים, אגוזי מלך, זרעי ירקות ועוד. האפקטיביות של האבקת רוח תלויה בסינכרון הפריחה הזרה, בתנאים מטאורולוגים כגון טמפרטורה, משך שעות האור ועוצמת רוחות ובתנאי סביבה נוספים כגון מים ואיכות הקרקע". מימרן הוסיפה: "הטכנולוגיה שלנו יכולה ועתידה לאפשר למגדלים להזין את העולם בצורה הכלכלית והיעילה ביותר האפשרית".

עידית, שהוקמה ב-2016, פיתחה פתרון ייחודי להאבקה מלאכותית של גידולים חקלאיים. לחברה מרכז הפקת אבקה ניסיוני בעמק החולה. עידית גייסה עד עתה 6.2 מיליון דולר בסבבי קדם-סיד וסיד, כולל 2.2 מיליון דולר מרשות החדשנות. החברה מתכננת לגייס הון נוסף בסבב A במהלך שנת 2021 כדי לתמוך בתוכניות ההתרחבות והכניסה לשוק האמריקאי.

קרופקס פיתחה אלגוריתם לניטור מדויק של רמת הדשנים בקרקע

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האג-טק CropX השלימה פיתוח של אלגוריתם המאפשר לחקלאי לנטר בזמן אמת ובאופן רציף את רמות המליחות והדשנים בקרקע. בקרופקס מסבירים כי מדובר בפריצת דרך בעולם האג-טק, מאחר שעד היום ניתן היה ללמוד על רמת הדשנים רק באמצעות מודלים משוערים שהציגו רמת דיוק חלקית או באמצעות בדיקות מעבדה. האלגוריתם החדש יאפשר לחקלאים לנהל בצורה טובה יותר את דישון הקרקע ולהימנע מדישון-יתר שעשוי לפגוע בגידולים ובקרקע ולעיתים לזיהום מי תהום. היכולת החדשה תתווסף בהדרגה לפלטפורמת ניהול השדה החכמה של החברה, ללא צורך בהתקנה של חיישנים נוספים.

האלגוריתם החדש של קרופקס מתבסס על מחקר מדעי שביצעה החברה במטרה לפתור בעיה ידועה בניתוח קרקע. מעצם היותם מלחים, דשנים מעלים את רמת המוליכות החשמלית של הקרקע, ועל כן ניטור רמת הדשנים מתבססת על מדידת המוליכות. ואולם, כפי שהסביר ל-Techtime מתן רהב, מנהל הפיתוח העסקי של קרופקס, מדידת המוליכות, כפי שמתבצעת עד היום, אינה מדויקת מספיק.

"כיום, מודדים את רמת המוליכות החשמלית הכוללת של גוש קרקע, מה שקרוי Bulk EC. ואולם, עלייה או ירידה ברמת המוליכות החשמלית יכולה לנבוע גם משינויים ברמת המים. על כן, כל עוד לא מנטרלים את ההשפעה של המים על המוליכות, מדד ה-bulk לא מלמד באופן ישיר על רמת הדשנים. מה שחשוב למדוד זו רמת המוליכות החשמלית בתמיסת הקרקע, במי הנקבים, היכן שנמצאים שורשי הצמח, מה שקרוי pore EC."

להביא את מהפכת האג-טק לתעשיית הדשנים

במדע החקלאות, ישנן משוואות מתמטיות מקובלות שכביכול מאפשרות להסיק ממוליכות גוש הקרקע למוליכות מי הנקבים. ואולם, רהב מסביר כי המשוואות הללו אינן מדויקות מספיק. "אנחנו גילינו והוכחנו שהמשוואות הללו מתבססות על הנחות מוצא שגויות. פיתחנו את האלגוריתמיקה והמתמטיקה מחדש, והבדיקות שערכנו הוכיחו שהמשוואות שלנו מדויקות. מה שעשינו מאפשר לחקלאי לדעת באופן רציף את רמת הדשנים בקרקע, להבין כיצד משפיעה כל פעולת דישון או השקייה ולנהל את תוכנית הדישון ברמה מדויקת יותר."

מלבד הערך המוסף לחקלאי, היישום החדש פותח בפני קרופקס אקוסיסטם חדש בתעשיית החקלאות. "כמו בתחום ההשקיה, גם עולם הדישון רוצה לעבור את מהפכת החלקאות המדייקת. ישנה גם רגולציה סביבתית שהולכת ומתפתחת. חברות הדשנים רוצות לספק לחקלאי שירות טוב יותר ולעזור לו להשתמש בדשנים שלהן בצורה חכמה ומושכלת יותר."

קרופקס, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

CropX תספק ל-NASA נתוני קרקע גלובליים לשיפור יבולי החקלאות ברחבי העולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת האג-טק CropX מנתניה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם NASA Harvest – גוף מחקר אמריקאי שמוביל את תוכנית החקלאות של סוכנות החלל האמריקאית. CropX, שמערכותיה מנטרות ומעבדות בענן נתוני קרקע של מיליוני דונמים ברחבי העולם, תספק לחוקרי NASA Harvest נתוני קרקע שיימסרו לגופי ממשל ולמומחי חקלאות במטרה לפתח מודלים לשיפור חיזוי תנאי קרקע ושדה באופן שישפר תובנות עבור גופי ממשל בתחום החקלאות, יגביר את יבולי השדות, ויחזק את קיימות האדמות.

נתוני הקרקע ש-CropX מנטרת ומעבדת ברחבי העולם באמצעות חיישני קרקע, נתוני שדה, נתוני הגידולים ותצלומי אוויר ישולבו עם צילומי רשת הלוויינים של NASA המנטרת קרקעות ברחבי העולם במסגרת תוכנית החקלאות של הסוכנות. המידע המשולב יאפשר ל-NASA לספק לממשלות ובעלי עניין ברחבי העולם תובנות קריטיות לקבלת החלטות מבוססות נתונים בתחומי החקלאות.

נדב ליברמן, CTO חברת CropX: "תמונות לוויין שולבו מראשית דרכה של CropX באלגוריתמים שפיתחנו ושיתוף הפעולה שלנו עם NASA יספק תובנות אגרונומיות חיוניות באמצעות ריבוד שכבת הנתונים ש CropX מספקת על הקרקע והשדה יחד עם צילומים מרשת הלוויינים של NASA. אנו מצפים ששיתוף הפעולה ישפר את איכות קבלת ההחלטות בתחומי החקלאות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות".

חברת הסטארט-אפ CropX, שהוקמה בשנת 2015, היא כיום מובילה עולמית באנליטיקה של נתונים חקלאיים מבוססי נתוני שדה, סביבה וחיישני קרקע.  CropXמספקת לחקלאים טכנולוגיה מבוססת ענן שמתחברת למערכות ההשקיה שלהם. טכנולוגיה זו היא בת השגה וקלה להתקנה ומאפשרת לחקלאים להגדיל את היבול החקלאי ואת איכותו תוך אופטימיזציה של השקיה, דישון ועלויות אנרגיה.

CropX רכשה בשנה שעברה את מתחרתה CropMetrics מנברסקה (ארה"ב) ואת חברת Regen מוולינגטון (ניו זילנד). החברה מעסיקה כיום 45 עובדים, 30 מתוכם בישראל, ו-15 נוספים  בארה"ב ובניו זילנד. בין המשקיעים ב-CropX: קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd Finistere Ventures, ו- Greensoil Investments

Waterfund תשקיע 50 מיליון דולר ב-15 סטארט-אפים שתאתר OurCrowd בתחומי טכנולוגיות המים והאג-טק

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ההשקעות Waterfund, המתמחה בהשקעות בתחומי המים והאג-טק, הודיעה כי תשקיע 50 מיליון דולר ב-15 סטארט-אפים המתמחים בתחומים הללו שיאותרו על ידי פלטפורמת ההשקעות הישראלית OurCrowd. במסגרת ההסכם בוצעה כבר השקעה ראשונה בחברת הסטארט-אפ Plenty, המתמחה בתחום החקלאות המדייקת. Waterfund נוסדה בשנת 2013 והיא מתמחה בהשקעות בטכנולוגיות ובפתרונות בתחומי המים, וכן בתפעול וניהול פרויקטים בתחום.

בנוסף, שתי החברות הודיעו כי הן עובדות בשיתוף פעולה להקמת פלטפורמה פיננסית חדשנית בשם Aquantos שתנפיק אגרות חוב למימון השקעות בתחומי המים (Blue Bonds) ומוצרים פיננסיים חדשניים נוספים. לדברי סקוט ריצ'ארדס, מייסד ומנכ"ל Waterfund: "אנו פועלים להנפיק אגרות חוב Blue Bonds להשקעות בתחומי המים שיוכלו לשמש גם להשקעות בתחום האקלים – הן עבור הלוואות  ממשלתיות והן עבור הלוואות של גורמים פרטיים. כלי פיננסי חדשני זה וכלים נוספים יאפשרו לפרויקטי מים במזרח התיכון לרכוש טכנולוגיות מתקדמות שמתמודדות בדרכים חדשניות עם המחסור במים באזור זה".

על פי נתוני מכון מורגן סטנלי להשקעות ברות קיימא, ההשקעות בנכסים בעלי מרכיב קיימות  הגיעו לסך של 30 טריליון ברחבי העולם – עם שיעור צמיחה של 34% בהשוואה לשנת 2018. בארה"ב לבדה – דולר אחד מכל 4 דולר – כלומר 12 טריליון דולר – מושקע בנכסים בעלי מרכיב של קיימות. סקוט ריצ'ארדס: "הסכם האקלים שנחתם בפריז בשנת 2016 הגביר את העניין באגרות חוב ירוקות (Green Bonds) ומאז נרשמה נסיקה בהנפקת אגרות מסוג זה על ידי חברות, עיריות, ממשלות ובנקים. אנו צופים צמיחה דומה בביקוש לדור הבא של אגרות חוב בתחומי המים".

ריצ'ארדס הוסיף כי "המחסור בהון פרטי עצר את הצמיחה הפוטנציאלית הגדולה בתחום חדשנות המים. שיתוף הפעולה של Waterund עם OurCrowd נועד להתמודד עם האתגר באמצעות הצעות להשקעות באגרות חוב למימון חברות טכנולוגיה מתקדמות ומימון חוב של פרויקטים שייבחרו בקפידה ושל טכנולוגיות לחסכון במים. Waterfund מחפשת כל העת דרכים חדשניות למשוך הון פרטי להשקעות בתחום המים".

ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd: "בהסכמי אברהם טמונה הזדמנות גדולה לרתום טכנולוגיות מים וחקלאות חדשניות להתמודדות עם המחסור במים בכל אזור המזרח התיכון. המשימה של OurCrowd יחד עם Waterfund היא להשקיע ולסייע בבנייתן של טכנולוגיות שישנו את כללי המשחק. אנו נרגשים לשתף פעולה עם Waterfund לגייס הון פרטי נוסף עבור האתגרים הקריטיים של תחום המים".

מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd התחייבויות להשקעה של 1.5 מיליארד דולר במעל 240 חברות פורטפוליו ו-25 קרנות, ורשמה 46 אקזיטים, וביניהם ההנפקות בנאסד"ק של Beyond Meat ו-Lemonade, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, והרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט. כיום רשומים בפלטפורמת ההשקעות של OurCrowd 80,000 משקיעים כשירים מ-195 מדינות וביניהם: מאות קרנות הון סיכון, מאות חברות רב לאומיות ואלפי משקיעים פרטיים.

רכישה שנייה תוך שנה: CropX רכשה את Regen מניו-זילנד

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האג-טק CropX, שפיתחה פלטפורמה מבוססת חיישני קרקע לניהול שדות חקלאיים, רוכשת את חברת Regen מוולינגטון, ניו זילנד, שפיתחה מערכת תומכת החלטה להשקיה של שדות מרעה באמצעות קולחי רפת. בעקבות הרכישה מינתה קרופקס את איתן דן, לשעבר משנה למנכ"ל החברה, לתפקיד המנכ"ל של חברת-הבת בניו-זילנד וצרפה את עובדי רייגן לחברה.

רייגן, שנוסדה בשנת 2010, פיתחה מערכת המלצות חכמה שמדריכה אלפי מגדלי בקר בניו-זילנד ומספקת להם המלצות השקיה באמצעות קולחי רפת עבור שדות המרעה. חשיבות הפתרונות של Regen הינו בעיקר במניעת נזקים סביבתיים הנובעים מהשקיית יתר בקולחי רפת שמחלחלים למי התהום ומזהמים את מי השתיה.

בקרופקס סיפרו כי רכישת רייגן התבצעה במהלך חודשי הקורונה כשכל התהליכים שהיו הכרוכים בהן התבצעו  באמצעות שיחות ווידיאו, ללא כל פגישות פיזיות. סכום הרכישה לא נמסר.

צמיחה גלובלית באמצעות רכישות

זו היא הרכישה השנייה שמבצעת CropX מתחילת שנת 2020, וזאת לאחר שרכשה בחודש ינואר את מתחרתה CropMetrics מנברסקה, שמשרדיה הפכו בעקבות הרכישה למרכז המכירות והשיווק של קרופקס בארצות הברית. בחודש שעבר חתמה קרופקס על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Reinke Manufacturing, אחת ממהיצרניות המובילות בארצות הברית של מערכות השקיה סיבוביות (Pivotal), הנפוצות מאוד בארצות הברית. במסגרת שיתוף הפעולה, תציע ריינקי לחקלאים פתרון המשלב את מערכות ההשקיה שלה ואת פלטפורמת תכנון ההשקיה החכמה של קרופקס. ריינקי גם תשקיע בקרופקס.

מנכ"ל החברה תומר צח הסביר כי הצמיחה המואצת של החברה בשוק החקלאות המדייקת מאפשרת לה לבצע רכישות של חברות אג-טק אחרות. "מגפת הקורונה האיצה את מגמת הקונסולידציה בתעשיית האג-טק וממשיכה לספק לנו הזדמנויות לרכוש חברות, להרחיב את סל המוצרים שלנו ולחדור לשווקים חדשים".

לדברי צח, "מבחינה כמותית, הרחבנו את היקף השדות המנוהלים על ידי מערכותינו לסך של ארבע מיליון דונמים בפריסה עולמית של עשרות מדינות. טכנולוגית, אנו מציעים היום מגוון רחב יותר של פתרונות מוכחים שהשתלבו עם הפתרונות שלנו ומספקים תועלות מגוונות ואיכותיות יותר לחקלאים ברחבי העולם. מסחרית, באמצעות רייגן נכנסנו לשוק החלב העולמי, שוק בעל מאפיינים ייחודיים. ההתמחות בשוק זה תאפשר לנו להיכנס למדינות נוספות בעלות תעשיית חלב משגשגת וביניהן הולנד ואירלנד".

צח הוסיף: "רכישת חברה בחצי הדרומי של כדור הארץ אף מסייעת להתגבר על העונתיות המאפיינת את החקלאות בכלל ואת תעשיית האג-טק בפרט. עד כה, רוב לקוחותינו היו בארצות הברית. האצת החדירה להמיספרה הדרומית היא יעד אסטרטגי מבחינתו שמטרתו ליצור רציפות שבה פתרונותינו עובדים 365 יום בשנה".

קרופקס, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

החברה מעסיקה 50 עובדים בישראל, בארה"ב ובניו זילנד. בין המשקיעים ב-CropX: קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, OurCrowd Finistere Ventures, ו- Greensoil Investments.

CropX רוכשת חברה מתחרה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האג-טק CropX מתל-אביב רכשה את CropMetrics מנברסקה. סכום העסקה לא פורסם. שתי החברות מפתחות פלטפורמות דומות המספקות לחקלאים אנליטיקה בזמן אמת מחיישנים המוטמנים בקרקע על מנת לתכנן בצורה חכמה יותר את ההשקיה והטיפול בגידולים החקלאיים.

הרכישה מגדילה משמעותית את מאגר הלקוחות של קרופ-אקס בארצות הברית: הפלטפורמה של קרופמטריקס פרוסה על פני יותר מ-2 מיליון דונם. מנכ"ל קרופ-אקס תומר צח אמר כי המטרה של החברה היא להוביל בשנים הקרובות את שוק ההשקיה החכמה, ועסקת המיזוג היא צעד חשוב באסטרטגיה הזו. "המהלך מחזק את רשת השותפים ואת הנוכחות המסחרית שלנו בארצות הברית וגם את היצע המוצרים שלנו. תחום החקלאות הדיגיטלית מצוי על סף פריצה, ואנחנו מתכוונים להוביל את השוק."

חברת קרופ-אקס פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. על פי חברת Research&Markets, תחום האנליטיקה לחקלאות, שגלגל ב-2018 כ-560 מיליון דולר, צפוי לצמוח עד להיקף של 2.4 מיליארד דולר ב-2027, קצב גידול שנתי של 17%.

אדמה וטקטיקל רובוטיקס מפתחות פלטפורמת ריסוס אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), המייצרת חומרי טיפול בצומח וחומרי הדברה לחקלאות, וחברת טקטיקל רובוטיקס (Tactical Robotics) הישראלית, המתמחה בפיתוח מל"טים לוגיסטיים גדולים, החלו בניסוי היתכנות לפיתוח משותף של מטוס ריסוס אוטונומי לתעשיית החקלאות. הרובוט האווירי יתבסס על הכטב"ם  Cormorant (בתמונה למעלה) של טקטיקל רובוטיקס, וייקרא Ag-Cormorant (קורמורן חקלאי). תהליך הפיתוח צפוי להימשך כשלוש שנים.

פלטפורמת קורמורן משתייכת לקטגוריה חדשה בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים: כלים גדולי מימדים המסוגלים לשאת מטענים גדולים ומיועדים למשימות לוגיסטיות מורכבות כמו שינוע ציוד, כיבוי שריפות ואפילו פינוי פצועים. חברת טקטיקל רובוטיקס הוקמה על-ידי רפי יואלי שהיה אחד ממפתחי מטוס הלביא, ונחשבת לאחת החברות המתקדמות בתחום. בשנת 2018 היא ביצעה את טיסת ההדגמה הראשונה של הקורמורן.

הקורמורן הוא בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL – Vertical Take Off and Landing, ולכן אינו דורש מנחת ייעודי וניתן להביאו במשאית אל אזור המשימה. כושר הנשיאה שלו נחשב לגדול מאוד בתחום: הוא מסוגל לשאת מטענים במשקל של עד 500 ק"ג (ועד 764 ק"ג כולל דלק) בנפח של 2,640 ליטר. בניגוד למסוק, מדחפי העילוי של הקורמורן (רוטור) מותקנים בתוך הגוף ועל-כן אינם חשופים ומאפשרים לכטב"ם לנווט באופן בטוח בסביבות מורכבות כמו אזורים עירוניים צפופים, גאיות תלולים ויערות, שאינם מתאימים למסוק מכיוון שהרוטור שלו חורג מהמבנה וחשוף.

הריסוס האווירי המאויש נמצא בדעיכה

הפרוייקט המשותף יצא לדרך על-בסיס ההנחה שכ-20% מהריסוסים החקלאיים בעולם מתבצעים היום באמצעות מטוסים ומסוקים. אולם הפעילות הזאת נחשבת למסוכנת, וקיימת ירידה מתמשכת במספר הטייסים המוכנים לבצע את המשימה. האג-קורמורן יבטל את הצורך בטייס אנושי, ויחסוך את עלויות השכר והביטוח הגבוהות הנלוות לטיסוס ריסוס מאוישות.

בנוסף, מעוף ריסוס לא מאוייש יאפשר לנצל את כל שעות היממה, ולא יוגבל לחלון הזמן המצומצם המוקדש לטיסות ריסוס מאויישות (בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות). שתי החברות מעריכות שיש לפלטפורמת קורמורן יתרונות נוספים בהשוואה למטוסי ריסוס שהופכים אותו לפתרון יעיל יותר.

זאת מכיוון שניתן להתאים את מהירות הטיסה לסוג המשימה, ותכונות אווירודינמיות מסויימות של הפלטפורמה מבטיחות רמת החדרה גבוהה יותר של החומר המרוסס, כיסוי אחיד, הפחתת סחף מהרוח ויכולת ריסוס מדויקת. בין השאר, שתי החברות ישלבו בפלטפורמה גם תוכנה ייעודית לתכנון משימת הריסוס.

אדמה מחפשת הייטק

חברת אדמה נמצאת בשליטת התאגיד הסיני כמצ'יינה ומדורגת במקום השישי בעולם בתעשיית החומרים לטיפול בצומח. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-9.5 מיליארד שקל. שיתוף הפעולה עם טקטיקל רובוטיקס נעשה במסגרת ההחלטה האסטרטגית להיכנס לתחום ההייטק בתעשיית החקלאות (Ag-Tech). סמנכ"ל אסטרטגיה ומשאבים בחברה, דני הררי, גילה ל-Techtime שהיוזמות של החברה בתחום כוללות שימוש חכם בחיישנים, ברחפנים, בתוכנות חכמות וב-IoT.

"הבנו שהאג-טק הוא תחום מתפתח המאפשר חקלאות יעילה יותר. הוא מסייע לשפר את התפוקה ולהוזיל עלויות. בברזיל, למשל, 20% מההכנסות שלנו כבר מגיעות מתחום האג-טק". להערכת החברה, יש בישראל כ-550 חברות סטארט-אפ בתחום האג-טק. "אנחנו עוזרים להפוך את הפיתוחים הישראלים למוצרים, ולהתאים אותם ללקוחות ולחומרים הכימיים שאנחנו משווקים".