סקר

תקציבי הסייבר נעים ל-AI: כ-77% מההשקעות החדשות מופנות לאבטחת AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: שותפים בקרן גלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, רינת רמלר, ליאור ליטבק, קובי סמבורסקי, נופר עמיקם. קרדיט: מארי רון]

ענף הסייבר עובר טלטלה משמעותית בעקבות האימוץ המואץ של בינה מלאכותית – שינוי שמשפיע לא רק על אופן ההגנה של ארגונים, אלא גם על הדרך שבה סמנכ"לי אבטחת מידע מנהלים תקציבים, רוכשים מוצרים ובוחרים ספקים.

סקר חדש שערכה גלילות קפיטל, קרן ההון-סיכון הישראלית הוותיקה בתחום הסייבר, בקרב מנהלי אבטחת מידע בארגונים מובילים בעולם, חושף עד כמה עמוק השינוי. בין החברות שהשתתפו בסקר: Blackstone, Virgin, NTT, Carolina University, Emigrant Bank, Rakuten, AppLovin, Forter ו-Nebius.

מהנתונים עולה כי 77.8% מהתקציבים החדשים לשנת 2026 יופנו לפתרונות AI Security לצורכי הגנת סייבר ועמידה ברגולציה. בנוסף, 41.3% מהמשיבים ציינו כי ישקיעו בכלי AI לאוטומציה של משימות אבטחה. קטגוריות נוספות שזכו לעדיפות הן אבטחת נתונים בענן (DSPM) עם 33%, הגנה על זהויות (PAM/ITDR) עם 30%, וניהול חשיפה ושטחי תקיפה (CAASM) עם 22%.

הסקר בחן גם כיצד משפיעים סבבי גיוס הון גדולים של חברות סייבר על תהליך קבלת ההחלטות בארגונים. 65% מהנשאלים הודו כי חברות שגייסו סכומים גבוהים זוכות ליותר תשומת לב בשוק. עם זאת, 50.8% ציינו כי הגיוסים משפיעים על התודעה אך אינם גורם מרכזי בבחירת המוצר, ו-30.2% אף משתדלים להתעלם מהיקף הגיוס כדי להימנע מהטיה. מנגד, 4.8% טענו כי גיוסים מנופחים עלולים דווקא לפגוע באמון בחברה.

שאלה נוספת עסקה בהשפעת הרקע של היזמים. 38.1% מהמנהלים סבורים שמוצרים של יזמים סדרתיים איכותיים ובשלים יותר, אך רוב הנשאלים – 61.9% – מאמינים שאיכות המוצר אינה תלויה בניסיון המייסדים. לעומת זאת, לזהות הקרנות המשקיעות יש משקל משמעותי: 63.5% אמרו כי היא חשובה בתהליך הבחירה, ו-19% הגדירו היעדר משקיעי סייבר מוכרים כ"דגל אדום".

לדברי עמית שפיצר, סמנכ״ל טכנולוגיות ו-CISO בגלילות קפיטל, "אנחנו רואים שינוי עומק בשיח של מנהלי אבטחת מידע – פחות התלהבות מטכנולוגיה נוצצת ויותר דרישה להוכחת ערך מיידית. AI כבר לא נתפס כתוספת חכמה, אלא כתשתית קריטית שמכריעה אם מערך האבטחה יעבוד או יקרוס. ה-CISOs מחפשים פתרונות שמצמצמים רעש, משפרים זמן תגובה ומאפשרים לעשות יותר עם פחות."

גם מודל העבודה מול ספקים משתנה. למרות הרצון המסורתי לצמצם מספר כלים, 34.9% מהמשיבים ציינו כי יעדיפו לבחור את הפתרון הטוב ביותר בכל קטגוריה, גם אם המשמעות היא ריבוי ספקים. 33.3% מעוניינים לצמצם ספקים, ורק 6.3% מעדיפים קונסולידציה רחבה ל-2–3 פלטפורמות מרכזיות.

כאשר נשאלו לגבי המגמות שצפויות להאיץ בשנים הקרובות, 58.7% העריכו כי שימוש תפעולי ב-AI לאבטחת מידע יהפוך לסטנדרט עד סוף 2026. 55.6% צפו עלייה בצורך באבטחת קוד שנוצר באמצעות AI, 50.8% הדגישו את הצורך בכלים לזיהוי מתקפות מבוססות AI, ו-47.6% ציינו פיקוח ובקרה על שימוש ארגוני בבינה מלאכותית.

צח סגל, מנהל עסקי ראשי בגלילות קפיטל, מסכם: "ה-AI הוא הגורם המרכזי שמעצב כיום את אסטרטגיית האבטחה ואת תקציבי הסייבר. אנחנו רואים מעבר ברור מתפיסת AI כפיצ'ר – ל-AI כפרדיגמת אבטחה מרכזית."

גלילות קפיטל נוסדה ב-2011 והייתה קרן ההון-סיכון הראשונה בישראל שהתמקדה בסייבר. מאז גייסה הקרן כ-1.3 מיליארד דולר ורשמה 23 אקזיטים. כיום היא משקיעה מקרן הסיד החמישית שלה ומקרן הצמיחה המוקדמת השנייה, גלילות+.

סקר: 74% מעובדי ההייטק מדווחים על האטה או עצירה בגיוסים

פורסם בתאריך ע"י yochais

התפנית השלילית בשווקי ההון ב-2022, שחתכה דרמטית את שוויין של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, והדיבור היומיומי על "משבר בהייטק" ומיתון שבפתח, מדירים שינה מעיניהם של המנהלים והמשקיעים. סקר חדש, שיזמה קבוצת Tefen, בחר להתמקד דווקא בהלכי הרוח בקרב העובדים עצמם, וגילה כי הסערה שבחוץ מחלחלת גם אל התחושות היומיומיות של עובד ההייטק הישראלי. ואולם, בשורה התחתונה, למרות הטלטלה, עובד ההייטק עדיין מרגיש בטוח במקום עבודתו ובהייטק הישראלי בכלל.

אלה הממצאים הבולטים העולים מהסקר:

74% מעובדי ההייטק, מקרב המשתתפים בסקר, מדווחים כי בארגון שלהם חלה האטה בגיוסי עובדים חדשים או עצירה מוחלטת
50% מהעובדים מרגישים שהאווירה במשרדים השתנתה מאז תחילת המשבר ו-38% אומרים שאין שינוי
71% מהעובדים מרגישים שינוי באופן בו מתקיימים אירועי החברה, אם זה במידת ההשקעה באירועים ואם בכמות ביחס לתקופה שלפני המשבר
83% מעובדי ההייטק שהשתתפו בסקר לא שוקלים לחפש עבודה חדשה
70% לא חוששים שיפוטרו או ששכרם ייפגע, חרף המשבר
57% מהעובדים מרגישים שהם מקבלים הרבה פחות פניות ממגייסים בתקופה האחרונה
43% מהעובדים היו מוכנים לרדת בתנאי השכר או לעבוד יותר שעות אם זה היה נדרש על מנת לשמור על מקום עבודתם, לעומת 36% שלא היו מסכימים לכך
35% חושבים שהמצב בהייטק בעוד שנה יהיה ללא שינוי, 25% מעריכים שיהיה יותר גרוע, ואילו 22% מאמינים שישתפר

מלי ביצור פרנס [בתמונה], מנכ"לית קבוצת Tefen אומרת שמתחילת המשבר הפוקוס התקשורתי הוא רק על מייסדי חברות ההייטק. "אף אחד לא באמת בדק מה קורה מתחת לפני השטח ואיך המצב משפיע על העובדים, שעד לפני חודשיים היו מאוד מחוזרים, והושקעו תקציבי עתק בגיוסם ובשימורם. התוצאות שעלו מהסקר בחלקן מפתיעות. נראה שלמרות שהרבה מהעובדים מרגישים את המשבר בהייטק, אם זה בירידה בכמות האירועים, באווירה המתוחה שנוצרה במשרדים ובפחות פניות מצד מגייסים, עדיין רוב העובדים דווקא בטוחים במקום שלהם, חושבים שההייטק זה עדיין הסקטור הכי טוב לעבוד בו ולא חוששים מפיטורים. וכנראה שגם ללא השקעה של מיליונים בצ'ופרים ובמתנות עובדי ההייטק עדיין יכולים לשמוח בחלקם. אני חושבת שאפשר בהחלט לשאוב אופטימיות מהנתונים הללו לפחות מהפן של העובדים."

הסקר המלא יוצג בכנס בכירי התעשייה של SE, אשר יתקיים ב-13/7 בדיוויד אינטרקונטיננטל. מספר המשיבים שהשתתפו בסקר עמד על 2,360 איש, וטעות דגימה היא כ-4.5%.

 

מחקר חדש של KLA: שני שליש מהמהנדסים בחרו במקצוע כדי להשפיע על חיי אנשים בעולם

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת KLA, אחת היצרניות הגדולות בעולם של מערכות מדידה ובקרה לתעשיית השבבים, פרסמה מחקר רב-לאומי חדש על עולם ההנדסה, במטרה לאפיין את המוטיבציות, השאיפות והאתגרים במסלול ההכשרה של מהנדס. המחקר, אשר נערך בקרב סטודנטים ומהנדסים מ-5 מדינות, ובהן ארצות הברית, אנגליה, סין, טייוואן וישראל, הראה כי מהנדסים נלהבים מן המקצוע ומן האפשרויות הגלומות בו. המחקר מצא כי 65% מהמשתתפים למדו הנדסה מתוך שאיפה לעסוק בתחום שיכול לשפר חיים של אנשים. 64% מהמשתתפים אמרו שגם היום, אחרי שהם עובדים בתעשייה, הם עדין חדורי תשוקה למקצוע באותה מידה, ואף יותר, מראשית דרכם. 

54% מן הנשים שהשתתפו במחקר אמרו כי המוטיבציה לבחירת מקצוע ההנדסה היתה השאיפה לשבור את תקרת הזכוכית, כאשר אחד האתגרים הגדולים עליו הצביעו הוא העדר מודלים של נשים מהנדסות בילדות ועל רקע זה, חשיפה, בגיל מאוחר יחסית, למקצוע. רק 9% מהסטודנטיות שהשתתפו במחקר דיווחו כי ההורים חשפו אותן למקצוע לעומת 17% מהסטודנטים ורק 35% מהסטודנטיות אמרו שבחרו במקצוע בעקבות קרוב משפחה מהנדס, זאת לעומת 50% מקרב הסטודנטים הגברים. בנוסף בעוד שהגברים העידו כי בחרו במקצוע ההנדסה כבר בתיכון מרבית הנשים העידו על תקופת הקולג' ולימודי התואר הראשון. 59% מהנשים אמרו שלימודי מדעים והנדסה (STEM) לא נתפסו כלימודים ראויים לנשים כאשר בחרו במסלול, אף על פי כן, המחקר הראה כי נשים המשיכו להתלהב מתחום ההנדסה למרות החסמים שחוו. 

המשתתפים מנו שלושה אתגרים מרכזיים בכניסה למקצוע: מצוינות אקדמית, משך הלימודים ועלות  הלימודים. 50% מהמשתתפים הישראלים הדגישו את הנושא של מצוינות אקדמית  כמחסום כניסה לתחום,  זאת לעומת 36% בממוצע בכל המדינות שהשתתפו במחקר. 56% מהמהנדסים והסטודנטים הטיוואנים  דיווחו כי המחסום המרכזי הוא משך ההכשרה, זאת לעומת 40% בממוצע בכל המדינות. 

עוד במחקר, מהנדסים וסטודנטים אמרו שגובה השכר חשוב אבל גם ההזדמנות לפיתוח קריירה וההטבות השונות, המשפיעות על איכות החיים של העובד, מהווים שיקול בבחירת מקום העבודה.  מחוץ לעבודה, מהנדסים וסטודנטים דיווחו כי הם רואים במוסיקה (29%), ספורט (28%) וטיולים בטבע (28%) מקורות השראה גם לחיי העבודה. לסיכום, 86% מהסטודנטים אמרו שהם נרגשים להפוך למהנדסים ו- 82% אמרו שימליצו לאחרים על לימודי הנדסה. 

האזינו לשיחה עם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, מתוך תוכנית מס' 36 בפודקאסט שלנו: