מאמר אורח: המעבר הבלתי-נמנע למארזי שבבים תלת-מימדיים

מאת: ד”ר עידו דולב (מימין) ומני גנץ, KLA ישראל

מארזים מתקדמים (Advanced Packaging) של שבבים הופכים בזמן האחרון לשלב חיוני בתהליכי הייצור והתכנון של מכשירים אלקטרוניים מורכבים. יש להם אפילו השפעה קריטית על הביצועים והיכולות של המכונית האוטונומית. מחקר שוק של חברת Mordor Intelligence מגלה שהיקף שוק המארזים המתקדמים מוערך בכ-24 מיליארד דולר בקירוב, וצפוי לרשום גידול שנתי של כ-8% בקירוב ולהגיע להיקף של כ-38 מיליארד דולר בשנת 2026. 

מהו תפקידם של המארזים המתקדמים? הם מאפשרים לאגד מספר רב של רכיבי חומרה זעירים בתוך מארז יחיד, ולהפוך אותם למערכת אלקטרונית אחת. זהו השלב הסופי בתהליך הייצור. אלא שיש להם השפעות עמוקות מאוד על המוצר המוגמר: לשיטת האריזה של השבבים ופרוסות הסיליקון יש השפעה על עוצמתם, רמת הביצועים והעלות של המערכת. היא גם משפיעה על הפונקציונליות של כל פרוסת סיליקון, ובהמשך גם על העלות והביצועים של המכשיר אלקטרוני כולו.

בזמן שטכנולוגיות חדשניות בתחומי מחשוב ענן, ביג דטה, בינה מלאכותית, מובייל וכלי רכב חשמליים ואוטונומיים, דורשות עוצמת עיבוד גוברת, יצרני השבבים הגיעו לקצה גבול יכולת המזעור של השבבים – כ-1.5 ננומטר – ומתקשים לעמוד בדרישות הלקוחות. אחד הפתרונות לבעיה נמצא באמצעות הנחת הרכיבים (טרנזיסטורים) על-גבי פרוסות הסיליקון בצורה צפופה יותר מן המקובל,  אלא  שמזעור במישור הדו-מימדי מחייב ממערכות הייצור לספק רמת דיוק גבוהה יותר במדידה, ומהירות גבוהה יותר ברמת ניתוח האות ומעבר המידע. הדבר מסבך מאד את פעולת הייצור. 

המענה לדילמת חוק מור: שינוי במבנה המארז

לכן הפתרון היעיל ביותר לדילמה הזאת הוא באמצעות שינוי מבנה המארז ומעבר למארזים מתקדמים תלת מימדיים (מעבר מארכיטקטורת דו-מימד לתלת-מימד). טכניקת המארזים המתקדמים מבוססת על הדבקה של מספר פרוסות סיליקון (שתיים-שלוש) זו לצד זו, ואף הדבקה לגובה עד לסדר גודל של כמה מאות שכבות. המבנה הרב–קומתי מאפשר ליצור פתרונות שמתבססים על אופטימיזציה של מספר טכנולוגיות יחד. כך ניתן לשלב במארז אחד רכיבים שונים, כמו זכרונות, מעבדים, מעגלים אנלוגיים ועוד –  גם אם פותחו ויוצרו על-ידי יצרנים שונים. 

גבול המזעור  משפיע גם על ענף המעגלים המודפסים, ובמיוחד על היחידה המחברת בין השבבים ללוח המעגל המודפס. אם בעבר כל יחידה כזאת חיברה שבב אחד ללוח, הרי שהיום באמצעות טכנולוגית המארזים המתקדמים כל יחידה יכולה להכיל מספר שבבים, מסוגים שונים (זיכרון, לוג’יק, אנטנה וכו’) וכך מתקבלת יחידה אחת עם פונקציונליות מאד גבוהה. לוחות המעגלים המודפסים הללו משמשים היום מרכזי נתונים ושרתי G5 ומשפרים עד מאד את הביצועים בתחומים המצריכים העברת כמויות גדולות של דאטה במהירות גבוהה. בעתיד, אנו צופים כי יחידות מתקדמות יותר ישולבו גם במחשבים שולחניים, מחשבים ניידים, ברכב האוטונומי ועוד.

הכותבים הם מנהל חטיבת מדידות אופטיות וסמנכ”ל השיווק בחטיבת המעגלים המודפסים של KLA   

KLA הכריזה על שירות חדש המאפשר לבצע אופטימיזציה של תכנוני PCB באמצעות הענן

חברת KLA, המספקת פתרונות בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים, השיקה שירות ענן חדש לביצוע אנליזה ואופטימיזציה של תכנוני PCB והכנתם לייצור המוני אצל קבלן הייצור. לדברי החברה, מדובר בשירות הראשון בתעשיית המעגלים המודפסים אשר מבצע את תהליך האופטימיזציה DFM – Design For Manufacturing, דרך הענן. באמצעות יכולות העיבוד בענן, ניתן לקצר מאוד את זמני הבדיקה ואת הבאת התכנון לייצור. הפתרון, והעברתו לענן, פותחו בישראל, בחטיבת התוכנה פרונטליין של KLA.

DFM Analysis הינו סט אלגוריתמים אשר באמצעותם בודק קבלן הייצור את תכנון המעגל המודפס שנשלח אליו מהלקוח ומוודא כי הוא מתאים לייצור, ובפרט לתהליכי הייצור של אותו קבלן. האלגוריתמים הללו בודקים היבטים בתכנון ה-PCB כמו ההולכה החשמלית בין השכבות, הארכיטקטורה המבנית וההתאמה של החומרים. התהליך גם נועד לבצע אופטימיזציה של התכנון, כך שיהיה קומפקטי, חסכוני וקטן כמה שניתן.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנהל חטיבת פרונטליין וסגן נשיא ב-KLA, ערן לזר (בתמונה למעלה), כי המורכבות הגוברת של שבבים כיום הופכת את תהליכי ה-DFM לממושכים יותר. “המעגלים המודפסים נהיים יותר ויותר מורכבים וצריכים לתמוך בפונקציונליות גדולה יותר, עבור יישומים כגון 5G ואוטומוטיב. כל זה הופך את תהליך ה-DFM לממושך יותר. הוא עשוי לקחת שעות רבות ולעיתים מספר ימים. כיום, כל יצרן מבצע את התהליך באמצעות שרת מקומי, עם משאבי עיבוד מוגבלים. מאחר שמדובר בתהליך טורי, נוצר ‘פקק’ שמעכב את ההכנה לייצור”.

ניצול היכולות של עיבוד מקבילי

המעבר לענן מאפשר לרתום לתהליך את משאבי העיבוד הכמעט בלתי מוגבלים של הענן (AWS במקרה הזה). כחלק מהעברת השירות לענן, ביצעו בחטיבת פרונטליין ביזור ופריסה של הקוד, כך שניתן יהיה להריץ את התהליך על מספר רב של ליבות במקביל. חברת KLA מסרה שלקוחות החברה אשר הספיקו להתנסות בשירות החדש דיווחו על האצת התהליך בשיעור של עד 90%.  לדוגמא, לקוח המייצר מעגלים מודפסים מסוג HDI – High Density Interconnects קיצר את זמן האנליזה מ-75 שעות ל-30 דקות. לקוח נוסף המייצר מעגלים מודפסים לתחום ה-MiniLED קיצר את משך האנליזה מ-9 שעות ל-20 דקות. 

לזר: “עם העברת המערכת לענן, אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו להריץ את האלגוריתמים על מספר רב של מעבדים במקביל, ולקצר משמעותית את תהליך ההרצה. יתרון זה מוביל לקיצור ניכר בזמן ההגעה אל השוק ולחיסכון משמעותי בעלויות. זה יספק יתרון תחרותי לקבלני ייצור.”

מחקר חדש של KLA: שני שליש מהמהנדסים בחרו במקצוע כדי להשפיע על חיי אנשים בעולם

חברת KLA, אחת היצרניות הגדולות בעולם של מערכות מדידה ובקרה לתעשיית השבבים, פרסמה מחקר רב-לאומי חדש על עולם ההנדסה, במטרה לאפיין את המוטיבציות, השאיפות והאתגרים במסלול ההכשרה של מהנדס. המחקר, אשר נערך בקרב סטודנטים ומהנדסים מ-5 מדינות, ובהן ארצות הברית, אנגליה, סין, טייוואן וישראל, הראה כי מהנדסים נלהבים מן המקצוע ומן האפשרויות הגלומות בו. המחקר מצא כי 65% מהמשתתפים למדו הנדסה מתוך שאיפה לעסוק בתחום שיכול לשפר חיים של אנשים. 64% מהמשתתפים אמרו שגם היום, אחרי שהם עובדים בתעשייה, הם עדין חדורי תשוקה למקצוע באותה מידה, ואף יותר, מראשית דרכם. 

54% מן הנשים שהשתתפו במחקר אמרו כי המוטיבציה לבחירת מקצוע ההנדסה היתה השאיפה לשבור את תקרת הזכוכית, כאשר אחד האתגרים הגדולים עליו הצביעו הוא העדר מודלים של נשים מהנדסות בילדות ועל רקע זה, חשיפה, בגיל מאוחר יחסית, למקצוע. רק 9% מהסטודנטיות שהשתתפו במחקר דיווחו כי ההורים חשפו אותן למקצוע לעומת 17% מהסטודנטים ורק 35% מהסטודנטיות אמרו שבחרו במקצוע בעקבות קרוב משפחה מהנדס, זאת לעומת 50% מקרב הסטודנטים הגברים. בנוסף בעוד שהגברים העידו כי בחרו במקצוע ההנדסה כבר בתיכון מרבית הנשים העידו על תקופת הקולג’ ולימודי התואר הראשון. 59% מהנשים אמרו שלימודי מדעים והנדסה (STEM) לא נתפסו כלימודים ראויים לנשים כאשר בחרו במסלול, אף על פי כן, המחקר הראה כי נשים המשיכו להתלהב מתחום ההנדסה למרות החסמים שחוו. 

המשתתפים מנו שלושה אתגרים מרכזיים בכניסה למקצוע: מצוינות אקדמית, משך הלימודים ועלות  הלימודים. 50% מהמשתתפים הישראלים הדגישו את הנושא של מצוינות אקדמית  כמחסום כניסה לתחום,  זאת לעומת 36% בממוצע בכל המדינות שהשתתפו במחקר. 56% מהמהנדסים והסטודנטים הטיוואנים  דיווחו כי המחסום המרכזי הוא משך ההכשרה, זאת לעומת 40% בממוצע בכל המדינות. 

עוד במחקר, מהנדסים וסטודנטים אמרו שגובה השכר חשוב אבל גם ההזדמנות לפיתוח קריירה וההטבות השונות, המשפיעות על איכות החיים של העובד, מהווים שיקול בבחירת מקום העבודה.  מחוץ לעבודה, מהנדסים וסטודנטים דיווחו כי הם רואים במוסיקה (29%), ספורט (28%) וטיולים בטבע (28%) מקורות השראה גם לחיי העבודה. לסיכום, 86% מהסטודנטים אמרו שהם נרגשים להפוך למהנדסים ו- 82% אמרו שימליצו לאחרים על לימודי הנדסה. 

האזינו לשיחה עם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, מתוך תוכנית מס’ 36 בפודקאסט שלנו:

KLA ישראל הגדילה את שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ”ר

בתמונה למעלה: קו הייצור של KLA במגדל העמק. צילום: Techtime

על רקע ביקושי השיא לשבבים, יצרניות השבבים מגדילות משמעותית את השקעותיהן בהקמת קווי ייצור חדשים, והדבר מתבטא גם בעלייה משמעותית בהיקף הרכש של מכונות וציוד המשמשים בקווי ייצור, ובכלל זה מערכות בדיקה ובקרת תהליכים. כדי לעמוד בעלייה בנפח ההזמנות, הרחיבה חברת KLA, אחת מהיצרניות הגדולות בעולם מערכות ייצור ובקת ייצור שבבים, את יכולות הייצור שלה בישראל ומאיצה גם את היקף גיוס העובדים. חברת KLA ישראל הפועלת ממגדל העמק ויבנה, הרחיבה את שטח משרדיה ב-1,500 מ”ר ואת שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ”ר.

הכפלת היקף הייצור בישראל

ל-Techtime נודע שגם חברת אורבוטק (Orbotech) מיבנה, אשר נרכשה על-ידי KLA בשנת 2019, הרחיבה שטח החדרים הנקיים שלה במטרה להגדיל את התפוקה. לפי ההערכה, KLA השקיעה בהתרחבות יותר מ-10 מיליון דולר. במקביל, KLA ישראל קלטה השנה כ-300 עובדים חדשים ומגייסת כעת עוד 300 עובדים נוספים. ל-Techtime נודע שבמסגרת ההיערכות לצמיחה העתידית, מתכננת KLA ישראל להקים ב-2024 קמפוס מרכזי נוסף במגדל העמק, שיאפשר להכפיל את היקף פעילותה בישראל. 

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל, אמר בשיחה עם Techtime: “אנחנו חווים בתעשייה קצב גידול חסר תקדים. אין היום יצרן שבבים שלא מנסה להגדיל את התפוקה – ומהר. הדבר מייצר ביקוש חזק מאוד למוצרים שלנו”. אולם לאור הזמן הרב הדרוש כדי להקים קווי ייצור חדשים, תדמור מעריך שצוואר הבקבוק לא בתעשייה לא ישתחרר מהר. “אני צופה שב-2022 וב-2023 התעשייה עדיין תתקשה להדביק את הפער בין הביקוש לבין כושר הייצור. לאור ריבוי התחומים החדשים שמייצרים ביקושים לשבבים, כמו תעשיית הרכב, IoT, תעשייה חכמה, הדור החמישי ועוד.

יצוא בהיקף של מיליארד דולר בשנה

“ייתכן כי הזינוק הנוכחי בביקוש אינו מצב חולף, אלא תופעה שתאפיין את התעשייה בשנים הקרובות”. בשנת הכספים 2021 הסתכמו מכירות חברת KLA העולמית בכ-6.9 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 2.08 מיליארד דולר. היקף הייצוא של מכונות בדיקה ובקרת ייצור שבבים אשר פותחו ויוצרו בישראל עבר את מחסום ה-1 מיליארד דולר בשנה.

האזינו לשיחה עם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, מתוך תוכנית מס’ 36 בפודקאסט שלנו:

KLA משתפת פעולה עם שתי חברות ממאיץ הגליל לתעשייה חכמה

מאיץ הגליל לתעשייה חכמה נערך לתחילת המחזור החדש, שייפתח ב-1/8. המאיץ, אשר הוקם על ידי  המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ובהנהלה שלו יושבות מועצה אזורית משגב וחברת KLA, מתמקד בקידום חברות סטארט-אפ בעולם ה-Industry 4.0, המפתחות פתרונות טכנולוגיים המיועדים לתחומים כגון הגדלת הפריון של חברות יצרניות, כגון: רכש ומלאי, אוטומציה במפעל, ניהול הייצור, תחזוקה, שירות, לוגיסטיקה, בטיחות, אנרגיה, ניהול האיכות, הנדסה, מחזור חיי המוצר ועוד. ניתן להגיש עוד מועמדות להצטרפות למחזור הקרוב עד ה-30/7.

בשנה שעברה הצטרפה למאיץ הגליל כשותפה חברת KLA, אחת החברות המובילות בעולם בתחום פתרונות מדידה ובקרה לתהליכי ייצור שבבים. KLA לוקחת חלק בוועד המנהל של המאיץ, שותפה בבחירת המיזמים לתוכנית ההאצה ובליווי היזמים. כעת מתברר, כי שתי חברות סטארט-אפ שסיימו את המאיץ במחזורים הקודמים משתפות פעולה עם KLA בקווי הייצור שלה בישראל.

הראשונה היא חברת Jiga, שפיתחה פלטפורמת מרקטפלייס להזמנת חלקים תעשייתיים, מקובץ CAD ועד אספקת החלקים והמוצרים, והשנייה היא חברת Stockmine, שפיתחה פלטפורמה המספקת התראה לקניין לפני ביצוע הרכש של פריט בסיכון להפוך למלאי מת.

חברות בתחומי הייצור הפכו למבוקשות מאוד

אתגר מרקוס, מנהל החדשנות ותחום התעשייה החכמה ב- KLA, הסביר כי מאיץ הגליל עוזר לחברה לקצר תהליכים ומפגיש אותנו עם סטארט-אפים מעניינים בתחום התעשייה החכמה. “בעשורים האחרונים ישראל נתפסת כ’אומת ההייטק’ אבל בעולם תחרותי כמו שלנו, אין מקום לנוח על זרי הדפנה. במסגרת שיתוף הפעולה עם מאיץ הגליל מתקיים השילוב החשוב שבין אקדמיה, תעשיה ויזמות המהווה מפתח לשמירה על המובילות של ישראל בעולם ההייטק גם בעתיד. בשנתיים האחרונות התחלנו לשלב טכנולוגיות ופתרונות מעולם ה- Industry 4.0 בחברה במטרה להגדיל את הפריון ואת המצוינות התפעולית שלנו ולכן החיבור שלנו למאיץ הגליל הוא המשך טבעי לכך.”

רמי גזית, מנהל המאיץ, אומר כי תחום התעשייה החכמה הפך לאחרונה להיות אחד האטרקטיביים ביותר עבור יזמים, משקיעים וחברות יצרניות. “כל האקו-סיסטם בתחום הזה עלה מדרגה, בעקבות הקורונה והתובנות הנגזרות ממנה. למשל, סטארט-אפים שפותרים אתגרים בשרשרת האספקה הם סופר מבוקשים בימים אלו, ובצדק. מדינות נאבקות להחזיר את הייצור הביתה, וחייבות שהייצור המקומי יהיה יעיל בהרבה מאשר בעבר. המחזור החדש שייפתח בקרוב מושך סטארט-אפים מעניינים עם פוטנציאל ענק, שיובילו את המהפכה התעשייתית הרביעית בשנים הקרובות. “

איך הפכה ישראל למעצמת מטרולוגיה עולמית [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. KLA היא אחת החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום ציוד מדידה ובדיקה לייצור שבבים.

תהליך ייצור שבבים הוא תהליך מורכב שכולל מאות ואלפי שלבים. בתהליך ייצור של רכיבים כה מורכבים וכה קטנים, כל פגם קטן עשוי לפגוע בתפקוד של המוצר הסופי. על כן, כדי לייצר שבבים חייבים לכל אורך תהליך הייצור לבדוק שהכול בסדר, וזאת עושים באמצעות סוגים שונים של ציודי בדיקה ובקרה. ככל שהטרנזיסטורים והרכיבים נהיים זעירים יותר ויותר, כך גם הציוד הזה צריך להיות מדויק, מהיר וחכם יותר.

בשיחה, מדבר אורי על המורכבות העצומה של מערכות המטרולוגיה שצריכות למדוד מימדים כה קטנים, על הרכישה האסטרטגית של חברת אורבוטק הישראלית, וגם כיצד הפכה ישראל הקטנה למעצמת מטרולוגיה עולמית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

מאיץ הגליל לתעשייה חכמה פותח מחזור חדש ב-1.4

ORI TADMOR KLA

חברת KLA הצטרפה למאיץ הגליל לתעשייה חכמה כשותפה ותיקח חלק בוועד המנהל של המאיץ, תסייע בבחירת מיזמים לתוכנית ההאצה ותלווה את היזמים לעבר מינוף משותף של תחום ה- Industry 4.0. .

חברת KLA היא מובילה עולמית  בפיתוח וייצור פתרונות למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים. לחברה נוכחות ייצור וייצוא משמעותית בישראל (מיליארדי  ש”ח בשנה). במהלך 35 השנים האחרונות KLA הגדילה את היקף ההשקעות באתר החברה במגדל העמק באופן עקבי, ולפני כשנתיים אף רכשה את חברת אורבוטק הישראלית. “השקעות אלו מדגימות היטב את האמון שרוכשת חברת האם ליכולות הפיתוח והייצור המתקדמות ולהון האנושי בישראל” אומר אורי תדמור (בתמונה), נשיא KLA ישראל.

מאיץ הגליל לתעשייה חכמה הוקם על ידי  המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ואליה הצטרפו  עיריית כרמיאל, מועצה אזורית משגב וכאמור כעת – חברת KLA. מדובר במאיץ היחידי בישראל שמתמקד אך ורק בקידום סטארטאפים בתחום ה-Industry 4.0. ההרשמה להגשת מועמדות למחזור הקרוב מסתיימת ב-24.3.2021 ומיועדת עבור יזמים בתחילת הדרך או מיזמים  בשלב הרעיון בתחומי ה-Industry 4.0.

“חברת KLA רואה בקידום נושא התעשייה החכמה בכלל, וקידומה בישראל בפרט, מטרה אסטרטגית” אומר תדמור. “מאחר ויש קווי דמיון רבים בין המטרות שלנו למטרות של המאיץ אנו שמחים  להצטרף למאיץ הגליל, לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות ולתרום מניסיוננו הרב. בנוסף יש כאן הזדמנות להעמיק את הקשר שלנו עם האקדמיה ולקחת חלק באקו-סיסטם החשוב הזה של חדשנות, להיחשף למגוון הכישרונות והרעיונות בתחום ולתרום בסלילת הדרך עבור חברות סטארט-אפ ישראליות שמבקשות לעבוד עם חברות ותאגידים גלובליים רוויי טכנולוגיה.”

“אני שמח על שיתוף הפעולה עם KLA, חברה שעומדת בחזית הטכנולוגיה בפיתוח ובייצור, ומדגימה הלכה למעשה לאן אפשר להגיע בתחום של תעשייה חכמה” אומר רמי גזית, מנהל מאיץ הגליל. “אני משוכנע כי  הנוכחות של KLA כחלק מההנהלה שלנו תעזור לנו למנף את המאיץ, להגיע לקהל רחב יותר של יזמים, ולהביא את המיזמים לשלבים מתקדמים.”

מאיץ הגליל מזמין מיזמים הנמצאים בשלבים הראשוניים ומנסים למצוא מענה טכנולוגי מתקדם במגוון תחומים הממוקדים בהגדלת הפיריון של חברות יצרניות, כגון: רכש ומלאי, אוטומציה במפעל, ניהול הייצור, תחזוקה, שירות, לוגיסטיקה, בטיחות, אנרגיה, ניהול האיכות, הנדסה, מחזור חיי המוצר ועוד. “המאיץ פתוח בפני יזמים מכל הארץ העוסקים בפתרון בעיות לאתגרים של התעשיה היצרנית, ובכוונתנו לסייע להם בשלל הנושאים המעסיקים סטארט-אפ צעיר, כמו: המוצר או השירות, ולידציה לשוק, מודל עסקי, חיבור ללקוחות וגיוס הון ועוד” אומרת אדווה דוד, מנהלת התכניות במאיץ הגליל “בנוסף, סביב פעילות המאיץ הולכת ומתעצמת קהילה של תעשייה חכמה בארץ ובעולם אשר כוללת מסגרות חדשנות המשתפות פעולה עם המאיץ, יזמים, תעשיינים, משקיעים ואנשי אקדמיה, במטרה לאפשר חיבורים, למנף קשרים עבור היזמים ועבור הקהילה כולה”.

להגשת מועמדות למחזור ההאצה שיתחיל ב-1.4, לחצו כאן.

KLA: “רכשנו את אורבוטק בגלל המיזוגים בתעשיית השבבים”

בחודש פברואר 2019 הושלמה עיסקת ענק בהיקף של 3.4 מיליארד דולר שבה רכשה חברת KLA את חברת אורבוטק הישראלית תמורת 3.4 מיליארד דולר. אולם מה עומד מאחורי העיסקה שבה רכשה KLA, המייצרת מערכות ייצור ומדידה לתעשיית השבבים, את חברת אורבוטק? רמז לשיקולים שמאחורי העיסקה התקבל לפני מספר ימים, כאשר סמנכ”ל אסטרטגיה בכיר ב-KLA, בובי בל, ביקר בישראל, וסיפר על התפישה האסטרטגית של החברה.

בל: “היום יש מספר קטן של חברות מוליכים-למחצה מובילות, דוגמת אינטל, סמסונג, TSMC , קואלקום, ברודקום, מיקרון, טקסס אינסטרומנטס (TI) וטושיבה. לפני שני עשורים היו כ-20 חברות מובילות בתחום, אבל מספרן הצטמצם בעקבות מיזוגים ורכישות (קונסולידציה). לכן פנינו לשווקים חדשים ורכשנו את אורבוטק וחברות קטנות יותר בתחום של ציוד למעבדות. המטרה היתה להיכנס לתחומים נוספים מעבר לשוק ייצור השבבים. מהלכים אלה צמצמו את השפעת השינויים בשוק השבבים על חברת KLA”.

ביחד עם אורבוטק המעסיקה כ-2,900 עובדים, KLA מעסיקה כיום כ-10,000 עובדים ומכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר. לדבריו, למרות שהן פועלות בשווקים שונים, יש דמיון רב בין שתי החברות: “המוצרים דומים, תהליכי העבודה דומים, הערכים דומים והשפה משותפת. רק השווקים שונים: KLA מודדת ובוחנת את השבבים המצויים בתוך המכשירים האלקטרוניים, ואורבוטק מודדת ובוחנת צגים שטוחים וגמישים, מעגלים מודפסים, ומפתחת תהליכים בתחום המוליכים למחצה.

“היום עובדים ב KLA ישראל במגדל העמק כ-550 עובדים, וביחד עם כ-750 עובדי אורבוטק בישראל, ישראל מהווה חלק משמעותי ממצבת העובדים של KLA העולמית. לכן לאתרים בישראלים יש משקל משמעותי באסטרטגיה של החברה. למעשה, רוב מכונות המטרולוגיה של KLA העולמית מיוצרות היום בישראל”.

המשימה של אורבוטק: כניסה לטכנולוגיות חדשות

במפגש אנליסטים של KLA שהתקיים לפני כחודש, חשפה החברה נתונים על פעילותה של אורבוטק. מכירותיה בשנת 2019 צפויות להסתכם בכ-1 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. השווקים המרכזיים שלה הם: מעגלים מודפסים (38% מהמכירות), תהליכי ייצור מיוחדים בתעשיית השבבים באמצעות החברה הבת SPTS, כ-37% מהמכירות, וציוד לבדיקות צגים שטוחים (23% מהמכירות). השוק הגדול ביותר הוא סין, האחראי לכ-46% מהמכירות – כמעט פי שלושה מארצות הברית (17% מהמכירות).

עיקר הצמיחה של אורבוטק מגיעה כיום מחברת SPTS הבריטית, המייצרת מערכות איכולׁ (etch), שיקוע גאזים (deposition), ועיבוד תרמי לתעשיית המוליכים למחצה. מכירותיה השנה צפויות להסתכם בכ-350 מיליון דולר. בכך היא מראה צמיחה עקבית של כ-10% בשנה מאז 2015, שבה השלימה אורבוטק את רכישתה תמורת כ-370 מיליון דולר.

מהמצגת של אורבוטק במפגש עולה שחברת KLA מתכננת להגדיל את שוק היעד של אורבוטק (Total Available Market) להיקף של כ-2.8 מיליארד דולר באמצעות כניסה לתחומים חדשים, שיגדילו את החשיפה שלה לתעשיית הרכב והתקשורת האלחוטית, ולתעשיות מארזי השבבים המתקדמים.

מערכות חדשות עבור שוק ה-mSAP המתפתח

הדבר כרוך בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לבדיקת מעגלי PCB ולשילוב של מספר שבבים במארז יחיד (Multi-chip Integration), פיתוח טכנולוגיות מארזים למוצרים עתירי תוכן RF, וכניסה לתחום הבדיקה של טכנולוגיית הייצור החדשה, mSAP. מדובר בפתרון חדש שנועד להתגבר על בעיות ייצור המעגלים המודפסים של הדור החמישי. בטכנולוגיית mSAP – modified Semi Additive Process ניתן לקבל מוליכים דקים בהרבה מטכנולוגיות ייצור המעגלים המודפסים הנפוצות כיום.

בתהליך הסטנדרטי, מצפים את שכבת הנחושת הדקה על המעגל בחומר עמיד בפני איכול, ומסירים את שאר האזורים שלא כוסו. הבעיה בתהליך זה היא שהעיכול האנכי אינו אחיד, והמוליכים רחבים יותר בבסיסם מאשר בראשם. התוצאה המתקבלת, היא מבנה טרפזי המגביל את יכולת הייצור של מוליכים דקים. בטכניקת mSAP התהליך הפוך: המוליך נוצר היכן שאין צפוי, ומייצר מבנה אנכי אחיד יותר. ולכן הרוחב האפקטיבי של המוליך קטן יותר.

KLA בוחנת פיצול של חברת אורבוטק

ברבעון השלישי של השנה הפיסקלית שהסתיים במרץ השנה, הסתכמו המכירות של חברת KLA בכ-1.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.02 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הדו”ח הזה כולל חלק מההכנסות של חברת אורבוטק (Orbotech) שנירכשה על-ידי KLA ב-20 בפברואר השנה תמורת 3.4 מיליארד דולר. מאז העיסקה הפסיקה אורבוטק לדווח על הכנסותיה לבורסה, אולם בשיחת הוועידה שהתקיימה לאחר פרסום הדו”חות, מסר נשיא ומנכ”ל KLA, ריק ואלאס, שמכירותיה של אורבוטק בשנת 2018 צמחו ב-16% והסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר. בשנת 2017 הסתכמו מכירות אורבוטק בכ-909 מיליון דולר.

אלא שכעת עומדת על הפרק שאלת עתידה של אורבוטק במסגרת חברת KLA, וכאן עדיין אין תשובות מלאות, אלא רק רמזים. ואחד מהעבים שבהם הוא רעיון הנבדק כעת בחברה, להפריד מאורבוטק את חטיבת השבבים שלה ולצרף אותה ל-KLA. ואלאס אמר שרכישת אורבוטק מגדילה את שוק היעד הכולל של KLA בכ-2.5 מיליארד דולר, ושהביצועים של אורבוטק ישתפרו הודות לסינרגיה עם KLA, אולם המידע המלא יימסר לציבור רק בכנס המשקיעים של החברה, שיתקיים בחודש ספטמבר השנה.

ואלאס מגלגל את הכדור אל הלקוחות

ואלאס: “אורבוטק היתה חברה מצליחה כאשר פעלה לבדה, ולכן אנחנו צריכים להשקיע מחשבה רבה כיצד למזג אותה וגם לאפשר לה להמשיך ולפעול באופן עצמאי. אולם בחודשים האחרונים קיבלנו פניות מלקוחות שביקשו מאיתנו לעבוד ביחד, ואכן ראינו כמה אפשרויות, במיוחד בתחום הפתרונות המיוחדים לתעשיית השבבים. יש לנו מספר לקוחות העובדים גם עם KLA וגם עם חטיבת השבבים של אורבוטק. כלומר יש כאן חפיפה בלקוחות אבל לא חפיפה במוצרים. הוספת מוצרים של KLA ללקוחות האלה תאפשר לנו להגדיל את נתח המכירות שלנו אצלם”.

אורבוטק נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבדיקה של מעגלים מודפסים (30%-35% מהמכירות), מערכות אוטומטיות לבדיקת צגים שטוחים במהלך הייצור (25%-30% מהמכירות), ומערכות ייצור מארזים מתקדמים וצפופים מאוד ותהליכי ייצור מיוחדים של מוליכים למחצה (30%-35% מהמכירות). האחרונה היא החטיבה הצומחת ביותר באורבוטק, ומכירותיה ב-2018 צמחו ב-23%. לגבי העסקים האחרים של אורבוטק, ואלאס ציין שניתן יהיה לחסוך בהוצאות באמצעות ניצול טוב יותר של שרשרת האספקה המשרתת את KLA. “כמו בכל עסקות המיזוג והרכישות, אנחנו רואים מספר הזדמנויות לשיפור שולי הרווח של אורבוטק באמצעות ניצול תשתית הייצור הגלובלית שלנו, שרשרת אספקה משותפת, תשתיות מתן שירותים ויכולות פנימיות נוספות שלנו”.

האם חטיבת ה-PCB על הכוונת?

סמנכ”ל הכספים, ברן היגינס, רמז שכעת מתנהלים דיונים גם בנוגע לעתיד חלק מעסקי חטיבת ה-PCB של אורבוטק, שגם בה חלק מלקוחות אורבוטק הם גם לקוחות KLA. היגינס: “כאשר חושבים על חטיבת ה-PCB ועל הטכנולוגיות המתקדמות של מעגלים מודפסים, רואים שילוב של טכנולוגיות מעגלים מודפסים וטכנולוגיות מארזי שבבים מתקדמים במפת הדרכים של הלקוחות שלנו.

“גם אורבוטק וגם אנחנו חשופים לתחום הזה, ואנחנו בודקים כיום מהי האסטרטגיה הטובה ביותר כדי להגדיל בו את הנוכחות שלנו. כלומר, יש כאן עוד הרבה עבודה ואנחנו נספק פרטים נוספים במפגש המשקיעים בספטמבר”. נראה שהמשקיעים מאמינים בחברה, הנסחרת כיום בנסד”ק לפי שווי שוק של 18.43 מיליארד דולר. אומנם בסוף השבוע ירדה המנייה מ-128 דולר לכ-114 דולר, אולם ניתן לייחס את הירידה להסלמת מלחמת הסחר בין סין וארה”ב, שהפילה בסוף השבוע את כל מניות השבבים.

ראוי לציין שמדובר ברמזים בלבד שנאמרו במהלך השיחה עם אנליסטים. יכול להיות ש-KLA לא תבצע את המהלך, או שלחלופין היא תנקוט בפעולה הפוכה: העברת פעילויות ממנה אל אורבוטק. אבל הסיכוי לכך נמוך יותר.