ישראל משיקה ארגז חול רגולטורי ראשון ל-AI רפואי

משרד הבריאות ורשות החדשנות השיקו היום את ארגז החול (Regulatory Sandbox) הראשון בישראל לבינה מלאכותית בתחום הבריאות, ובחרו את שלוש החברות הראשונות שישתתפו בתוכנית: פלסאנמור (Pulsenmore), קורדיו מדיקל (Cordio Medical) וסימהוק (SimHawk). במסגרת התוכנית ייבחנו טכנולוגיות AI רפואיות בעלות רמות אוטונומיה גבוהות בסביבת אמת, במטרה לגבש את מסלולי הרגולציה שיאפשרו את שילובן במערכת הבריאות.

ארגז חול רגולטורי הוא מסגרת המאפשרת לחברות לבחון טכנולוגיות חדשניות שעדיין אינן משתלבות ברגולציה הקיימת. במקום להמתין לעדכון חקיקה או נהלים, הפיילוטים מתבצעים בליווי צמוד של הרגולטור, כדי לבחון את בטיחות המערכות, לזהות חסמים רגולטוריים ולגבש מדיניות שתאפשר את הטמעתן בישראל ובהמשך גם בשווקים בינלאומיים.

שלוש החברות שנבחרו מייצגות שלושה יישומים שונים של AI רפואי. פלסאנמור תבצע במרכז הרפואי בילינסון פיילוט למערכת המנתחת באופן אוטונומי בדיקות אולטרסאונד ביתיות של נשים בהיריון, במטרה לאפשר למערכת לקבל החלטות קליניות ללא צורך בפענוח של רופא בכל בדיקה שגרתית.

קורדיו מדיקל תקדם באיכילוב מערכת לניהול ביתי של חולי אי-ספיקת לב, המשלבת ניתוח קול, שאלונים רפואיים, נתוני סמארטפון, שעון חכם והתיק הרפואי כדי לזהות הידרדרות ולהתאים טיפול תרופתי בהתאם לפרוטוקולים שהוגדרו מראש על-ידי הרופא המטפל. במסגרת הפיילוט תיבחן גם הרגולציה למערכות AI המבצעות התערבות טיפולית.

סימהוק תבחן במרכזים הרפואיים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים מערכת המנחה בזמן אמת צוותים רפואיים לבצע הערכת משקל עובר באמצעות אולטרסאונד. מטרת הפיילוט היא לבחון כיצד ניתן להרחיב את ביצוע הבדיקות גם לאנשי צוות שאינם מומחי אולטרסאונד, תוך שמירה על רמת דיוק ובטיחות גבוהה.

ברשות החדשנות ובמשרד הבריאות מציינים כי עד היום התמקדו רוב מערכות ה-AI ברפואה בתמיכה בהחלטות של רופאים. לעומת זאת, הדור החדש של המערכות צפוי לבצע באופן עצמאי חלק מהמשימות הקליניות, לקבל החלטות בהתאם לפרוטוקולים רפואיים ולהשתלב באופן פעיל בתהליך הטיפול. מגמה זו עשויה לסייע בהתמודדות עם המחסור בכוח אדם רפואי, לייעל תהליכים ולהרחיב את הנגישות לשירותי בריאות.

עם זאת, לטכנולוגיות מסוג זה עדיין אין מסגרת רגולטורית סדורה ברוב מדינות העולם. בין הסוגיות שיעמדו במרכז הפיילוטים: אחריות מקצועית במקרה של החלטות אוטונומיות, בטיחות המטופלים, ניהול סיכונים, שילוב מודלים גנרטיביים בתהליכים רפואיים וחלוקת האחריות בין הצוות הרפואי למערכת הבינה המלאכותית.

החברות המשתתפות יקבלו ליווי רגולטורי לצד מימון במסגרת קרן הפיילוטים של רשות החדשנות. המטרה היא להאיץ את המעבר מפיתוח למסחור, לצבור ניסיון קליני ורגולטורי, וליצור תשתית שתסייע גם באישורים מול רגולטורים בינלאומיים.

טראמפ הזניק את מניית מובילאיי

בתמונה למעלה: המסחרית האוטונומית הראשונה בעולם, ID Buzz. צילום: פולקסווגן

מניית מובילאיי (Mobileye) זינקה תוך חודש ימים בשיעור של 44% במסחר בנסד"ק. עלייה זו יוצאת דופן במיוחד לאור העובדה כי מתחילת השנה ועד לאותה נקודת זינוק נחלשה מנייתה של מובילאיי בשיעור של לא פחות מ-70%, וזאת על רקע ירידה חדה במכירות ונסיגה עולמית בשוק המכוניות החשמליות.

הסיבה לזינוק בערך המניה זהה לסיבה שהובילה לזינוק במניית טסלה: בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, כאשר הציפייה היא שהממשל החדש יקל באופן משמעותי את הרגולציה בתחום הרכב האוטונומי. מאז יום הבחירות ב-5 בנובמבר עלתה מניית מובילאיי ב-23%. בשבוע האחרון האיצה מנייתה של מובילאיי (ושל טסלה) על רקע דיווח ברשת בלומברג ולפיו צוות המעבר של טראמפ מגבש מתווה להקלת הרגולציה המעכבת פריסה של רכבים אוטונומיים.

כידוע, אחד מתומכיו, ותורמיו, הגדולים ביותר של טראמפ, ומי שהפך לאיש סודו, הוא מייסד ומנכ"ל טסלה, אילון מאסק. בעבר טען מאסק שאחת מדרישות הרגולציה שמקשות על התחום היא החובה לעבור את התהליך הרגולטורי באופן פרטני בכל מדינה ומדינה בארצות הברית. מכאן שייתכן ואחד השינויים המהותיים שיוביל הממשל החדש יהיה הפיכת התהליך הרגולטורי לפדרלי. כמו כן, במצב הנוכחי הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים (NHTSA) מספקת היתרים פרטניים לכל יצרן ויצרן לפרוס בכבישים ציבוריים כ-2,500 רכבים אוטונומיים בשנה בלבד. לפי הדיווחים, הממשל החדש יעלה את המכסה ל-100 אלף רכבים אוטונומיים בשנה.

"האירוע של טסלה הפיח חיים בחזון הרובו-טקסי"

בחודש אוקטובר חשפה טסלה אב-טיפוס של מונית אוטונומית, Robocab, בעלת שני מושבים וללא הגה. מאסק הצהיר כי הייצור הסדרתי של המונית האוטונומית יחל במהלך 2026. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח של מובילאיי בסוף חודש אוקטובר, התייחס מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע,  להכרזת טסלה, ואמר: "האירוע של טסלה הפיח חיים בחזון הרובו-טקסי, וזה מסייע גם למובילאיי להאיר זרקור על חזון הרובו-טקסי שלנו, הגם שאנחנו נתנו לכך פחות פומבי. יש לנו פעילות רבה בתחום הזה, למשל עם פולקסווגן ועם יצרניות אחרות. אנחנו נבצע הדגמות באירוע משקיעים שיתקיים בקרוב. יש תיאבון רב מצד יצרניות להוציא לפועל את חזון הרובו-טקסי, ואנחנו נתפסים כפיתרון הרלוונטי ביותר לכך".

בחודש מרץ השנה הכריזה מובילאיי על זכיית התכנון הראשונה שלה בתחום נהיגה אוטונומית רמה 4: הסכם עם פולקסווגן, שבמסגרתו היא תתאים את מערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר שלה, Chauffeur, עבור הדגם האוטונומי של המיני-בוס החשמלי של פולקסואגן ID Buzz, שמיועד לשמש כרכב היסעים ציבורי וכרכב תובלה. פולקסווגן החלה לפתח את הדגם ב-2021 וצפויה להתחיל השנה בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בטקסס ובמינכן, כאשר ההשקה המסחרית מתוכננת ל-2026.

ישראל נערכת לרגולציה בתחום הבינה המלאכותית

שבוע לאחר שהאיחוד האירופי פירסם את עקרונות הבקרה והרגולציה על בינה מלאכותית, גם מדינת ישראל מצטרפת למהלך, ומפרסמת מסמך עקרונות למדיניות הרגולציה שלה בתחום. המסמך גובש על-ידי המטה לבינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ביחד עם מחלקת הייעוץ חקיקה במשרד המשפטים. ראוי לציין שמדובר בעקרונות מנחים כלליים, שעל פיהם יגדיר כל רגולטור את התקנות הספציפיות הנוגעות לגופים המפוקחים בתחום אחריותו, דוגמת חינוך, תחבורה, בריאות וכדומה. לצורך זה יקימו משרדי החדשנות והמשפטים מוקד ידע משותף אשר ילווה את משרדי הממשלה והרגולטורים בגיבוש התקנות.

מסמך העקרונות מהווה בינתיים הצהרת כוונות בלבד. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר שבעקבות השלמת העבודה על המסמך, בכוונתו לקדם החלטת ממשלה שתנחה את הרגולטורים לפעול בהתאם לעקרונותיו, ותאפשר ליישם את המדיניות. הגישה הישראלית שונה מהגישה האירופית. האיחוד האירופי מנסה לגבש חוק בינה מלאכותית כללי, התקף לכל התחומים שבהם נעשה שימוש בבינה מלאכותית. בישראל נוקטים בגישה המקובלת היום במדינות כמו יפן, ארה"ב ודרום קוריאה, שבהן יש אבחנה בין התחומים והסקטורים השונים, מתוך כוונה שהרגולציה לא תבלום חדשנות בתחום הבינה המלאכותית.

המסמך מנחה את הרגולטורים לפעול במסגרת רגולציה ענפית, להשתדל לפעול בהתאמה לרגולציה במדינות מפותחות וארגונים בינלאומיים, לקיים הליך של ניהול סיכונים ביחס לפיתוח ולשימוש בטכנולוגיה, להעדיף כלי רגולציה מתקדמים וגמישים להשגת תועלות חברתיות וכלכליות מהטכנולוגיה (כגון עקרונות אתיים, תקינה, רגולציה עצמית, מודולריות ונסיינות) וגיבוש הרגולציה תוך שיתוף בעלי ידע, מומחים ובעלי עניין (נציגי תעשייה, אקדמיה, חברות אזרחיות והציבור בכללותו).

רגולציה הדרגתית להבטחת חדשנות

המסמך מפרט עקרונות אתיים התואמים לעקרונות ה-OECD: רגולציה המבטיחה שימוש אחראי בבינה מלאכותית, פיתוח בינה מלאכותית בהתאם לחוק, זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים ובעיקר שמירה על כבוד האדם ופרטיותו ותוך שמירה על שוויון ומניעת אפליה, שקיפות ביחס לפעילות מערכות בינה מלאכותית ובקרה על פיתוח מערכות בינה מלאכותית אמינות, ובטיחותיות.

מרכיב מרכזי במסמך העקרונות שפורסם הוא קידום החדשנות הישראלית בתחום הבינה המלאכותית. לצורך זה הוא ממליץ להסדיר את הפיתוח והשימוש בבינה מלאכותית באופן הדרגתי, בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. במסגרת הזאת מוצע לעשות שימוש בנסיינות רגולטורית, ובכלל זה ביצוע פיילוטים במתכונת "ארגזי חול רגולטוריים", אשר יאפשר הכנסה ושימוש בטוחים של מערכות בינה מלאכותית חדשות.