Limitless Labs גייסה 20 מיליון דולר לפיתוח AI לתעשיית הייצור

[מקור תמונה: אתר Limitless Labs]

חברת Limitless Labs הישראלית הודיעה על גיוס 20 מיליון דולר בסבב A, בהובלת Dell Technologies Capital ו-Square Peg ובהשתתפות Grove Ventures, Meron Capital ו-Kinetica. בעקבות הסבב עומד סך גיוסי החברה מאז הקמתה על 27.3 מיליון דולר.

החברה, שפעלה בעבר תחת השם LimitlessCNC, מדווחת כי מאז גיוס הסיד בשנה שעברה עברה משלב הפיילוטים לעבודה שוטפת עם שורה של לקוחות בתעשיות הביטחון, התעופה והרכב, בהם Blue Origin של ג'ף בזוס, קבוצת המרוצים Cadillac F1, קבוצת הביטחון האמירתית EDGE ויצרנית כלי החיתוך הישראלית ISCAR. בנוסף חתמה החברה על שיתוף פעולה עם Cimatron מבית Sandvik, פלטפורמת CAD/CAM המשמשת עשרות אלפי משתמשים ברחבי העולם.

Limitless Labs נוסדה בשנת 2024 על ידי דוד פרייב, המשמש כמנכ"ל, אסף פלג, סמנכ"ל הטכנולוגיות, וד"ר שחף פינדר, המדען הראשי. פרייב ופלג הם בוגרי יחידה 81, שבה עסקו בפיתוח פתרונות הנדסיים מכניים וכלים לתכנון וייצור ממוחשב, ואילו פינדר הוא חוקר למידת מכונה מאוניברסיטת בן־גוריון.

החברה פועלת בתחום ה-CAD/CAM – מערכות לתכנון וייצור ממוחשב של רכיבים מכניים מדויקים. המוצר המרכזי שלה הוא סוכן AI המשתלב בתוכנות שבהן משתמשים מתכנתי CNC ומהנדסי ייצור, במטרה להפוך חלק ניכר מתהליך תכנון הייצור לאוטומטי.

כיום, כאשר יצרן מקבל קובץ CAD של חלק מתכת מורכב, מתכנת CNC נדרש לנתח את הגיאומטריה, לבחור מכונה וכלי חיתוך, לקבוע אסטרטגיות עיבוד, לתכנן את סדר הפעולות ולהפיק מסלולי עיבוד (Toolpaths) עבור המכונה. מדובר בתהליך הנשען במידה רבה על ידע וניסיון שנצברו לאורך שנים, ולעיתים דורש שעות ואף ימים של עבודה.

המערכת של Limitless Labs נועדה לקצר חלק משמעותי מהשלבים הללו. לאחר טעינת קובץ התכנון, סוכן ה-AI מנתח את גיאומטריית החלק, משווה אותה ליכולות המכונה, בוחר כלי חיתוך, מתכנן את רצף הפעולות ומייצר מסלולי עיבוד מומלצים. לדברי החברה, השימוש במערכת עשוי לקצר את זמני התכנות בעד 50%, תוך השארת השליטה הסופית בידי המהנדס.

החברה מגדירה את הטכנולוגיה שלה כ-"Physical AI" – מודל AI שאומן לא רק על מידע טקסטואלי אלא גם על גיאומטריה תלת־ממדית, תהליכי עיבוד שבבי והיבטים פיזיקליים של חיתוך מתכת. במילים אחרות, מדובר בניסיון לפתח מערכות AI שמבינות כיצד לייצר עצמים בעולם הפיזי, ולא רק כיצד לנתח מידע דיגיטלי.

העיתוי אינו מקרי. בשנים האחרונות הפכו חיזוק הייצור המקומי והחזרת שרשראות אספקה למדינות המערב ליעד אסטרטגי בתחומי הביטחון, התעופה, החלל והשבבים. אלא שבמקרים רבים צוואר הבקבוק אינו המכונות עצמן אלא המחסור בכוח אדם מיומן. בארה"ב לבדה קיימות כיום יותר מ-400 אלף משרות ייצור שאינן מאוישות, בעוד שחלק גדול מהידע הדרוש לתכנון וייצור רכיבים מורכבים נמצא בידי מתכנתי CNC ותיקים המתקרבים לגיל פרישה.

במובן זה, Limitless אינה מנסה רק לייעל תהליכים, אלא גם להפוך ידע הנדסי מצטבר לנכס דיגיטלי שניתן להטמיע בארגונים. שינוי השם מ-LimitlessCNC ל-Limitless Labs משקף גם את השאיפה הרחבה יותר של החברה: לעבור מפתרון נקודתי לתכנות CNC לפלטפורמת AI שתשמש שכבת ידע וקבלת החלטות עבור תעשיית הייצור כולה. אם החזון הזה יתממש, המטרה אינה רק לעזור למהנדסים לתכנן חלקים מהר יותר, אלא לאפשר לדור הבא של מפעלי הייצור לפעול עם הרבה פחות תלות במומחים בודדים והרבה יותר ידע ארגוני זמין ונגיש.

מאסיבית פיתחה מדפסת המחליפה את מכונת ה-CNC

בעולם ההדפסה בתלת-מימד, שם המשחק כיום הוא ייצור. יצרניות רוצות לעבור משימוש במדפסות תלת-מימד לבניית אבות-טיפוס לשימוש במדפסות כחלק אינטגרלי מקו הייצור. חברת מאסיבית (massivit) מלוד, שהונפקה בבורסת תל-אביב לא מכבר, פיתחה מדפסת חדשה, Massivit 10000, שמהווה חלופה למכונת CNC ומאפשרת להדפיס במהירות תבניות יציקה גדולות מימדים לחומרים מרוכבים כמו סיבי פחמן ופיברגלאס לתעשיות הרכב, הספנות, הרכבות, התעופה, הבנייה, הבידור ועוד. החברה כבר קיבלה 8 הזמנות רכש למדפסת החדשה מלקוחות בארצות הברית, בריטניה, צרפת וטייוואן.

המדפסת של מאסיבית פועלת בשיטה הקרויה Cast In Motion. בשיטה זו, המדפסת בונה באמצעות ראש הדפסה אחד, תבנית חלולה שלתוכה יוצקים דרך ראש יציקה נפרד את החומר התעשייתי שממנו מורכבת התבנית. בשיטה זאת, ניתן לצקת לתבנית החלולה המודפסת גם חומרים נוספים כדוגמת עץ, אלומיניום או חומרים מרוכבים שונים. עם גמר ההדפסה טובלים את האובייקט במי ברז רגילים, ולאחר זמן מה המעטפת החיצונית נשברת מעצמה ונפרדת מן האובייקט הפנימי.

כיום, בניית תבנית יציקה עשויה להיות תהליך ממושך ויקר הכולל כמעט 20 שלבים שונים, בעוד שבמדפסת של מאסיבית ניתן לייצר את אותה תבנית ב-4 שלבים בלבד ובתוך מספר ימים, במקום שבועות. בחברה מעריכים את היקף השווקים הפוטנציאליים שאליהם היא פונה בכ-75 מיליארד דולר.

החברה השלישית של מייסד Objet

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד. מילר החל את דרכו בתחום בסוף שנות השמונים בחברת 3D Systems, שבה שימש כמנהל מו"פ. בשנת 1994 הוא ייסד את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול מאוד עבור יישומים דוגמת שלטי חוצות. בשנת 1998 החברה נמכרה ל-Scitex תמורת 63 מיליון דולר, ולאחר מספר שנים נרכשה על-ידי חברת HP העולמית.

בשנת 1998 הוא היה שותף להקמת חברת Objet מרחובות, ושימש כטכנולוג הראשי שלה. אובג'ט נחשבת לחברה שפיתחה את טכנולוגיית הפולי-ג'ט, שבה נעשה שימוש בראשי דיו לצורך יצירת אובייקטים תלת-מימדיים. בשנת 2012 התמזגה אובג'ט עם סטרטסיס האמריקאית, וביחד הפכו לאחת מהחברות הגדולות והחשובות בתחום הדפסות התלת-מימד.

לאחר המיזוג עם סטרטסיס עבר מילר לאתגר הבא וב-2013 הקים את מאסיבית ביחד עם איגור יעקובוב ומשה אוזן, ואף השקיע מכספו בסבב הסיד. בשיחה עם Techtime הסביר מילר כי מאסיבית מהווה שלב נוסף באבולוציה של עולם התלת-מימד והמעבר לשימוש בטכנולוגיה זו לצורך ייצור סדרתי והמוני. "זו החברה עם הפוטנציאל הכי גדול מבין החברות שהייתי מעורב בהקמתן".

מאבות-טיפוס לייצור תעשייתי

מדפסות תלת-מימד הפכו בעשורים האחרונים לחלק אינטגרלי מתהליכי הפיתוח בתעשיות רבות. היכולת לעצב בתוכנת מחשב אובייקט דיגיטלי ולאחר מכן להדפיס במהירות אב-טיפוס במדפסת תלת-מימד ולבדוק אם הוא עובד כהלכה ומשתלב עם יתר החלקים במוצר השלם, האיצה והוזילה באופן דרמטי תהליכי פיתוח והכנה לייצור. השלב הבא בעולם התלת-מימד הוא שימוש במדפסות הללו לא רק לצורך בנייה מהירה של אבות-טיפוס, אלא לצורך ייצור סדרתי של חלקים סופיים.

לדברי מנכ"ל מאסיבית, ארז צימרמן, ישנם שלושה חסמים עיקריים לשימוש בהדפסות תלת-מימד לייצור תעשייתי: מהירות, גודל ואיכות החומר הסופי. "הטכנולוגיה שלנו נועדה לתת מענה לשלושת האתגרים הללו". מאסיבית פיתחה חומר בעל תכונות ייחודיות המאפשר לקצר את זמני בניית האובייקט. בעולם התלת-מימד ישנן מספר שיטות הדפסה ובכל אחת מהן נעשה שימוש בחומרים מסוג שונה. בשיטת ה-FDM מתיכים חומר מוצק ופורסים ממנו שכבות דקות, ובשיטת הפולי-ג'ט מרססים על מצע המדפסת נוזל פולימרי ומקשים אותו באור אולטרה-סגול. תהליכים אלו נמשכים שעות רבות.

החומר של מאסיבית נמצא במצב ביניים בין מוצק לנוזל במרקם של משחה צמיגית. מצד אחד קל לעצב את צורתו, ומנגד הוא מתקשה במהירות על מגש ההדפסה שבתוך המכונה. צימרמן: "חלקים שלוקח כ-19 שעות להדפיס במדפסות אחרות, אצלנו ניתן להדפיס בתוך כ-47 דקות. פגוש של רכב, שלעיתים לוקח 6-8 ימים להדפיס, אצלנו ניתן להדפיס תוך 14 שעות. ברגע שפרצנו את מחסום המהירות, פרצנו גם את מחסום הגודל".

מדפסת Massivit 10000 היא הדור השני של מדפסות החברה. הדור הראשון, Massivit 1800, משמש להדפסה של חלקים גדולים (1.2 X 1.5 X 1.8 מטר) לצורך בנייה מהירה של אבות-טיפוס וייצור בהתאמה אישית. החברה מכרה עד כה כ-140 מדפסות בסכום כולל של 43 מיליון דולר. בשנה האחרונה נחתמו הסכמי הפצה גדולים עם חברות מיפן ואיטליה. לפני מספר חודשים הצטרף דדי פרלמוטר לחברה כמשקיע וכחבר דירקטוריון. בתחילת מרץ הונפקה החברה בבורסת תל-אביב לפי שווי של כ-660 מיליון שקל.

מצולמים (מימין לשמאל): עידו אילון סמנכ"ל שיווק ומכירות, עמית הררי סמנכ"ל כספים, איגור יעקובוב סמנכ"ל מו"פ, ארז צימרמן מנכ"ל, גרשון מילר טכנולוג ראשיומייסד, ירון יחזקאל דירקטור, משה אוזן סמנכ"ל תפעול, אבי חנין מנהל כספים