דדי פרלמוטר הצטרף לדירקטוריון Mellanox

פורסם בתאריך מאי 20, 2014מאי 25, 2014 ע"י Techtime

פרלמוטר מגיע מתפקיד סגן נשיא אינטל ואחראי על אסטרטגיית המחשוב שלה

PERLMUTTER דדי פרלמוטר, ששימש עד לחודש פברואר 2014 כסגן נשיא חברת אינטל העולמית וניהל במשך מספר שנים את אסטרטגיית המחשוב שלה, מצטרף לדירקטוריון של חברת מלאנוקס (Mellanox). המינוי נכנס לתוקף אתמול.

דדי שימש כמנהל קבוצת הארכיטקטורה (Intel Architecture Group) משנת 2009 ועד פרישתו מהחברה, בעקבות מינוי המנכ"ל החדש בריאן קרז'ניץ. במסגרת התפקיד הוא היה אחראי לפיתוח העיסקי והטכנולוגי של פלטפורמות אינטל בכל מגזרי המיחשוב והתקשורת למרכזי נתונים, מחשבים אישיים, מערכות משובצות ותקשורת אלחוטית.

בסך הכל, במשך 34 השנים שבהם עבד באינטל הוא השפיע רבות על התפתחותה: הוא הוביל את מאמץ הפיתוח של מעבדי Atom, לפני-כן עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד Centrino שהיה המעבד הראשון של אינטל למחשבים ניידים. המנכ"ל האגדי של אינטל, אנדי גרוב, אמר פעם שהמעבד הזה הציל את אינטל מפשיטת רגל.

פרלמוטר הוביל את כניסת אינטל לתחום מרכזי הנתונים באמצעות המעבד Pentium Pro, הוביל את פיתוח המעבדים מרובי הליבות והטמיע את מודל ה-Tick-tock, המגדיר את קצב פיתוח של מוצרים חדשים, השקתם, ופיתוח מוצרים חדשים אחרים.

פרלמוטר הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל. הוא הצטרף לאינטל בשנת 1980 והיה ממפתחי המעבד המתימטי i387. לאחר-מכן עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד i860, שהגדיר את הכיוון לכל מעבדי פנטיום של אינטל. הכניסה שלו לקטגוריית המנהלים הבכירים באינטל החלה לאחר שכראש מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, הוא היה אחראי על פיתוח מעבד הפנטיום בגרסת MMX.

יו"ר מלאנוקס, אירווין פדרמן, אמר שזהו כבוד עצום שאדם בעל ניסיון ושיעור קומה כמו פרלמוטר מצטרף לדירקטוריון החברה. "הנסיון של דדי הוא נכס חשוב מאוד בתהליך ההתרחבות שלנו אל שוק בסיסי הנתונים". פרלמוטר אמר שמעמדה של מלאנוקס כחברה מובילה בתחום פתרונות הקישוריות, מאפשר לנצל הזדמנויות רבות בשוק מרכזי הנתונים הארגוניים.

SAM Project: מכונית מירוץ למשותקים בארבע גפיים

פורסם בתאריך מאי 19, 2014מאי 20, 2014 ע"י Techtime

במבצע SAM Project שהובל על-ידי חברת Arrow Electronics הותקנו חיישנים ומיקרו-בקרים במכונית קורבט C7, כדי להופכה למכונית מירוץ חצי-אוטונומית

התוספות העיקריות ששולבו במכונית במסגרת SAM Project

אתמול נערכה נסיעת מבחן מיוחדת במינה במסלול מרוצי האינדי (IndyCar) באינדיאנפוליס, ארה"ב. נהג המירוצים סם שמידט נהג במכונית קורבט C7 והקיף ארבע פעמים את המסלול במהירות של 97 מייל. הבעיה היחידה היא שנהג המירוצים המוכר הוא משותק בארבעת הגפיים בעקבות תאונת אימונים שאירעה בשנת 2000.

מאחורי הארוע מסתתר פרוייקט טכנולוגי שאפתני (SAM Project) להמחשת היכולת לפתח רכב חצי-אוטומטי באצעות מערך של חיישנים, מערכות בקרה ומיקרו-בקרים. חברת Arrow Electronics הובילה את הפרוייקט והשתתפו בו גם קבוצת המירוצים שבבעלות סם שמידט, חברת Ball Aerospace & Technologies, עמותת Falci Adaptive Motorsports ומעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקאי.

כיצד בונים מחשב על גלגלים

האתגר היה לפתח מערכות המאפשרות לסם שמידט לנהוג בצורה חופשית באמצעות תנועות ראש בלבד. האטה, האצה ופניות נעשות באמצעות תנועת ראש, כאשר הבלימה מתבצעת באמצעות נשיכת חיישן המצוי בפיו של הנהג.

במסגרת הפרוייקט בוצעו מספר התאמות למכונית המירוץ Corvette C7 מודל 2014. בכובעו הותקנו ארבעה חיישני אינפרא-אדום המקושרים אל מצמלות שהותקנו בלוח המחוונים. הן מזהות את תנועות ראשו כדי לבצע פעולות האצה ופנייה. פותח חיישן המצוי בפיו, אשר מתרגם פעולת נשיכה להאטה ובלימה. מערכת מחשב מרכזית אוספת את כל המידע ומתרגמת אותו לפקודות המועברות לבקרים השולטים על מערכות הרכב.

"פרוייקט סאם" בסירטון של Arrow:

במקביל למערכות אלו, הותקנו שתי מערכות בטיחות חדשות: מקלט GPS על גג המכונית עוקב אחר מיקומה המדוייק ומונע מהמכונית להתקב אל שולי המסלול. למעשה, הוא מוודא שנותרו לנהג שוליים בטוחים של 1.5 מטרים, ומאפשר לו מירווח תימרון ברוחב של 10 מטרים.

מערכת הבטיחות השנייה היא מערכת מבוססת תוכנה. מדובר בסדרה של אלגוריתמים המורצים במחשב המרכזי של המכונית, ומוודאים שהפקודות המגיעות למחשב הן פקודות אמיתיות ושאינן חורגות ממערפת הביצועים והבטיחות של המכונית.

ראוי לציין שהחשיבות של פרוייקטי הדגמה טכנולוגיים חורגת במקרים רבים מעבר לתחום הצר שאליו הם מיועדים, ולעתים רבות הם משמשים לפיתוח רעיונות וטכנולוגיות הזוכות לאימוץ נרחב בתעשייה. מעניין יהיה לראות האם חלק מהרעיונות שהודגמו במסגרת פרוייקט SAM יאומצו בעתיד על-ידי תעשיית הרכב העולמית.

רובוטים דמויי-אדם בקווי הייצור האלקטרונייים

פורסם בתאריך מאי 18, 2014מאי 20, 2014 ע"י Techtime

Jabil: "השפעת הרובוטים על הכלכלה תהיה גדולה מזו של המחשב האישי"

הרובוט Hiro שהותאם לקו ההרכבות האלקטרוניות של Glory

סרטון שהועלה ליוטיוב המתאר רובוטים דמויי- אדם בקו הייצור האלקטרוני של חברת Glory היפנית, מעניק הצצה מצמררת אל העתיד של תעשיית האלקטרוניקה. לא לחינם הרובוטי קיבלו את הכינוי NEXTAGE. חברת Glogy עוסקת בייצור מכונות לטיפול בכסף, כולל מכונות למתן עודף, כספומטים, מכונות לספירת שטרות ועוד.

בחודש מאי 2013 היא הכניסה לקו ההרכבות האלקטרוני שלה בעיר סאיטמה (Saitama) 15 רובוטים העובדים לצד בני-אדם בקו ייצור שתוכנן במקור עבור בני-אדם. הרובוטים פותחו על-ידי החברה ביחד עם חברת KAWADA technologies המתמחה ברובוטיקה, ומסוגלים לבצע 15 מטלון שונות (בניגוד לרובוט תעשיתי רגיל המבצע מטלה אחת בלבד).

החברה מסרה שמחירו של כל רובוט הסתכם בכ-60,000 אירו בלבד, שזה שווה ערך למשכורו של עובד במשך שנה. מדובר ברובוטים בעלי כישורים יוצאי דופן: הם מסוגלים לבצע פעולות עדינות כמו קילוף מדבקה מרכיב, ויכולים לקבל החלטות: למשל ליזום החלפה של מגש עם חלקים כאשר המגש בעמדת העבודה מתרוקן.

סרטון מעורר שאלות: רובוטים בקו ההרכבות של Glory:

הרובוט פותח על-בסיס הפרוייקט הנסיוני Hiro של KAWADA technologies, אשר הוצג בתערוכות מסחריות בשנים האחרונות ומופעל באמצעות מערכת ההפעלה Linux QNX ותוכנת היישום OpenHRP של חברת General Robotix.

התמונות מקו הייצור של חברת Glory מעוררות תחושה מעורבת. מצד אחד, הסצינה בסרטון של חברת Glory שבה רואים את העובדות בקו הייצור מבצעות התעמלות בוקר ביחד עם הרובוטים, מעוררת תחושות חרדה, ומזכירה יצירות ספרות מדע בדיוני המתארות תהליך של איבוד האנושיות. מצד שני, הידיעות התכופות על תנאי העבודה הקשים והמונוטוניים בקווי הייצור של חברות ייצור ענק בסין, מrnzu, שאולי עדיף להעסיק רובוטי ולא בני-אדם בעבודות ייצור חדגוניות וחסרות תקווה.

המחיר הזול יחסית של הרובוטים משדר מסר חד-משמעי: תהליך הרובוטיזציה של קווי הייצור האלקטרוניים הוא בלתי נמנע. להערכת חברת Market Research Reports, שוק הרובוטיקה התעשייתית יצמח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של 5.5% להיקף של 32.9 מיליארד דולר בשנת 2017. באותה שנה יפעילו מפעלי תעשייה 1.5 מיליארד רובוטים.

הרובוטים בחברת Glory מאכלסים קווי ייצור שתוכננו עבור בני-אדם

קבלנית הייצור הגלובלית Jabil פירסמה פוסט בבלוג הרשמי שלה (Aim Higher) בנושא הרובוטיקה התעשייתית, ובו היא קובעת שהשפעת הרובוטיקה על הכלכלה תהיה גדולה מזו של המחשב האישי. באותו פוסט, היא מתחייבת לבדיקה, חקירה והרחבת השימוש ברובוטים תעשיתייים בקווי הייצור שלה.

קבלנית הייצור האירופית CMS, מבצעת ניסויים באוטומטיזציה של קו הייצור כבר משנת 2008. כיום היא מפעילה רובוטים לביצוע בדיקות של חלקי פגומים והסרתם מקווי ה-SMT, אריזת מוצרים באמצעות רובוטים וסימון מוצרים. החברה מפתחת את הרובוטים הייצוריים בכוחות עצמה, ומדווחת שמדובר ביוזמה אסטרטגית שתימשך שנים רבות.

במחקר משנת 2013 קובעת חברת פרוסט אנד סאליבן שהשילוב בין תוכנה, תקשורת אלחוטית ורובוטיקה, מאפשר כיום לתעשיית קבלנות הייצור האלקטרוני (EMS) לקבל חלקים גדולים מבעבר בשוק המיכשור הרפואי. ומעל לכל עומדת החלטתה של חברת פוקסקון, קבלנית הייצור הגדולה ביותר בעולם, להתקין בתוך עשור אחד בלבד מיליון רובוטים בקווי הייצור שלה.

ראוי לציין שההודעה של פוקסקון נמסרה לאחר סדרה של שביתות מחאה במפעלי הייצור שלה בסין. כל אלה מלמדים שתעשיית הייצור האלקטרוני החלה במסע הבלתי נמנע אל הייצור הרובוטי. האם בכך היא תשמור על אנושיות בקווי הייצור?

עיסקת פנאסוניק העניקה ל-TowerJazz טכנולוגיה שתתחרה בחיישני הצילום של סוני

פורסם בתאריך מאי 15, 2014מאי 19, 2014 ע"י Techtime

אלוונגר: "חברת פנאסוניק מוכרת היטב ביפן ולכן קל יותר להביא אליה לקוחות"

עיסקת TowerJazz פנאסוניק, שבמסגרתה הוקמה חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor הנמצאת בבעלות טאואר (51%) ובבעלות פנאסוניק (49%), העניקה ליצרנית השבבים ממגדל העמק טכנולוגיית ייצור חיישני תמונה (CMOS Image Sensors) המתחרה באיכויות של חברת סוני. כך גילה היום מנכ"ל טאואר, ראשל אלוונגר, בעת הצגת הדו"ח הרבעוני של החברה בפני אנליסטים ומשקיעים.

מהדו"ח עולה שברבעון הראשון של 2013 צמחו מכירות החברה ב-18% להיקף של 132.7 מיליון דולר. אולם הנתון הזה מטעה מעט: הצמיחה הזו הושגה למרות הירידה בהזמנות של חברת Micron ממפעל הייצור בנישיוואקי, מכירות במתווה שעלי הוסכם עם רכישתו על ידי טאואר. לדבר אלוונסגר, "בניכוי המכירות לחברת מיקרון, הצמיחה האורגנית שלנו היה 27% במהלך הרבעון.

הוא סיפק נתון נוסף המלמד על תהליך הצמיחה של החברה: ברבעון הראשון של 2014 נכנסו למפעל מסיכות של 168 מוצרים, בהשוואה ל-117 מסיכות ברבעון המקביל אשתקד. "בדרך-כלל עוברים 4-5 רבעונים מרגע כניסת המסיכות למפעל ועד יציאת המוצרים לשוק, שבו הם יימכרו במשך 4-5 שנים. כלומר, המסיכות שנכנסו למפעל ברבעון הראשון של 2014 יורגשו במכירות הרבעון הראשון של 2015".

נא להכיר: TowerJazz Panasonic Semiconductor

המידע המרתק ביותר שנמסר במיפגש היה בנוגע לחברת השבבים החדשה TPSC, המשותפת לטאואר ולפאנסוניק. על-פי הסכם ההקמה, החברה מקבלת שלושה מפעלי ייצור של פנאסוניק ביפן, והסכם ייצור מפנאסוניק בהיקף של 400 מיליון דולר בשנה למשך חמש שנים.

יו"ר TowerJazz אמיר אלשטין. "פתחנו את הדלת בפני צמיחה וריווחיות"

בתמורה לעיסקה, טאואר שילמה רק 7.5 מיליון דולר במזומן. היא קיבלה לידיה תשתית ייצור שפיתחה תהליך הנחשב לאחד מהאיכותיים בעולם, טכנולוגיות ייצור זעירות שלא היו בידי טאואר, כמו 65 ננומטר ו-45 ננומטר, וכושר ייצור עודף של כחצי מיליון פרוסות סיליקון (Wafers) בשנה. כושר הייצור הכולל של המפעלים הוא מיליון פרוסות בשנה, ורק מחצית ממנו מיועד לצורכיה של פנאסוניק.

לעיסקה יש גם היבט פיננסי מעניין: טאואר רשמה רווח חד-פעמי של כ-150 מיליון דולר כתוצאה משווי הנכסים שהתקבלו מפנאסוניק. במקביל, חברת TPSC מקבלת לידיה גם את קופת המזומנים שהיתה במפעלים (50 מיליון דולר) וגם את המלאי. לדברי סמנכ"ל הכספים של טאואר, אורן שירזי, "שילמנו 7.5 מיליון דולר וקיבלנו מלאי ומזומן בשווי של 80 מיליון דולר".

הלקח הכואב של עיסקת מיקרון

אפשר לומר שטאואר למדה את הלקחים מעיסקת מיקרון שהתבררה כשגויה, וביצעה שיפור של הרעיון המקורי: כזכור, בחודש יוני 2011 הסתיימה העיסקה שלפיה רכשה טאואר את המפעל של מיקרון בעיר נישיוואקי ביפן תמורת 140 מיליון דור. מתוכם 40 מיליון דולר במזומן, והשאר במניות של טאואר ובהתחייבות ארוכת טווח למימון פרישת עובדים.

הרעיון היה לקבל מפעל קיים ואיכותי של יצרנית גדולה, להתאים אותו לטכנולוגיות של טאואר, ולהשתמש בו כמנוף להשגת לקוחות חדשים במזרח הרחוק. בדיעבד, הסתבר שהתקוות היו גדולות מדי. המפעל של מיקרון לא היה מוכר בשוק היפני, ולא השיג הרבה לקוחות מקומיים. כושר הייצור שלו היה מוגבל והריווחיות של המוצרים שלו היתה נמוכה.

מרגע שמיקרון הודיעה היא לא מחדשת את הסכם הזמנות הייצור מהמפעל, היה ברור לטאואר שעתידו מצוי בסימן שאלה. התוצאה היתה שהחברה הודיעה על סגירת המפעל עד סוף 2014. להערכת טאואר, היא תצליח למכור את הציוד המצוי בו בסכום כולל של כ-50 מיליון דולר.

אלא שלנסיון הכושל היה המשך. יו"ר חברת טאואר, אמיר אלשטיין, גילה היום שבמהלך שנת 2013, "היה ברור לנו שצריך לעשות את זה עוד פעם – אבל בצורה טובה יותר". החלטת חברת פנאסוניק, להתמקד בתחום המערכות ולצאת מייצור שבבים העניקה לטאואר הזדמנות לבצע "עיסקת מיקרון משופרת".

שלושת המפעלים היפניים של פנאסוניק שהועברו לידי TPSC

אלשטיין: "פנאסוניק היא שותף ענק עם היקף מכירות של כ-80 מיליארד דולר בשנה. כלומר, שאם נעבוד אתים נכון, נוכל להגדיל את המכירות לתוך פנאסוניק עצמה. במקביל, אנחנו מקבלים תשתית מוכנה ללא Fixed Cost לייצור מיליון פרוסות בשנה, שכמחציתן פנויות לצמיחה שלנו. כלומר, לחברה יש פוטנציאל להגדיל את מכירותיה ליותר מ-650 מיליון דולר בשנה. פתחנו את הדלת בפני גידול במכירות ובריווחיות, ומתן רווח אמיתי לבעלי המניות".

המנכ"ל אלוונגר גילה שגם בתחום המותג, יש לעיסקה המשופרת כמה יתרונות: "חברת פנאסוניק מוכרת היטב ביפן ולכן קל יותר להביא אליה לקוחות. מהסיבה הזו, ביפן בלבד, השם של החברה מסודר בצורה הפוכה: Panasonic TowerJazz Semiconductor".

ראש בראש מול סוני

והיכן סוני נכנסת לתמונה? פנאסוניק פיתחה את טכנולוגיית חיישני הצילום SmartFSI, הנחשבת לאחת מהטובות בעולם. בטכנולוגיה זו ממוזער למינימום שטח המוליכים החשמליים והם מוטמעים בתוך מחיצות אנכיות בין הפיקסלים. מחיצות אלה פועלות גם כמו מראות פנימיות המחזירות אל רכיב החישה האופטי את האור שהוא היה מאבד בשיטות הקודמות.

אחד מהיתרונות שלהם הוא בעלות: חיישני SmartFSI מספקים איכויות תמונה המשתווה לזו של החיישנים המבוססים על טכנולוגיית Backside Illumination, הקשה לייצור ויקרה בהרבה. "זו הטכנולוגיה היחידה המסוגלת להתחרות בשוק החיישנים של חברת סוני", סיפר אלוונגר. "הרבה מהלקוחות שלנו שמחו לשמוע את הידיעה שנוכל לספק אותה. היא מכניסה אותנו גם שוק של חיישני צילום בטלפונים סלולריים".

EZchip מכינה את השוק לפלטפורמת NPS החדשה

פורסם בתאריך מאי 14, 2014מאי 18, 2014 ע"י Techtime

אלי פרוכטר: "הטכנולוגיה של EZchip תהיה שונה לגמרי מזו כל כל המתחרים"

ברבעון הראשון של שנת 2013 צמח היקף המכירות של חברת EZchip בכ-33% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם ב-20.3 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח נקי של 6.1 מיליון דולר. בעקבות הדו"ח זינקה מניית EZchip בנסד"ק ביותר מ-9.5% והעניקה לחברה שווי שוק של יותר מ-760 מיליון דולר.

רוב המכירות של החברה מתבססות על שלושה לקוחות עיקריים: חברת סיסקו (33% מהמכירות ברבעון), חברת ZTE הסינית (28%) וחברת Juniper שהיתה אחרית לכ-14% מהמכירות ברבעון.

מנכ"ל החברה, אלי פרוכטר, אמר שבמהלך הרבעון נמשכו הבדיקות של מעבד התקשורת החדש של החברה, NP-5, והייצור שלו צפוי להתחיל במחצית השנייה של השנה. "מאז יציאתו של המעבד הראשון אנחנו שומרים על מירווח של שלוש שנים בין כל דור".

לדבריו, מעבד הדור הבא של החברה, NPS, יספק ביצועים כפולים מאלה של NP-5. מדבריו ניתן היה להבין שהשקת ה-NP-5 נועדה להעניק ללקוחות מירווח זמן שבו הם יבחנו את משפחת המעבדים החדשה, ולבצע את ההתאמות בתוכנה כדי להתחיל בהתקנות כבר בשנים 2016/17.

ארכיטקטורת NPS היא המענה של החברה לדור חדש של רשתות תקשורת חכמות (Smart Networks) מבוססות Ethernet בתשתיות הטלקום ובמרכזי נתונים. הוא כולל 256 מעבדי משימה מיתכנתים (CTOP) ובעל יכולת עיבוד חבילות בקצב של 400Gigabit לשנייה בסביבת לינוקס ובסביבת C-Programmable.

ארכיטקטורת NPS בעולם הרשתות הווירטואליות

הארכיטקטורה החדשה מיועדת לבטל את ההפרדה המסורתית בין מעבדי תקשורת (NPU) לבין מעבדים כלליים (CPU). בגישה המקובלת, מעבדי התקשורת מבצעים עיבוד מהיר של השכבות 2-3 במודל התקשורת, אולם הדבר דורש תיכנות מורכב מאוד של המיקרו-קוד. לעומתם המעבדים הכלליים אחראים על הטיפול נוחה בשכבות הגבוהות יותר (4-7), אולם הביצועים שלהם נמוכים בהרבה.

בבסיס הארכיטקטורה מצויים מנועי העיבוד CTOP הייחודיים (C-programmable Task Optimized Processors) של החברה. כל אחד מהם מטפל ב-16 נימות (Threads). מכיוון שהארכיטקטורה מאפשרת לגבש מערך של 256 מנועי CTOP, המעבד מספק 4K נימות. במלים אחרות: 4,096 מעבדים וירטואליים בשבב יחיד.

פרוכטר סיפר שארכיטקטורת NPS נבדקת כעת על-ידי הלקוחות החברה ועל-ידי לקוחות חדשים העוסקים בייצור אבזרי תקשורת למרכזי נתונים, יצרני מתגים וחברות המפעילות רשתות תקשורת ומרכזי נתונים. "ה-NPS מקבל מהם תגובות חיוביות מאוד", אמר.

למעשה, מדובר בטכנולוגיה המכוונת אל שוק חדש שקיבל את הכינוי White Box. הביטוי הזה נוצר בעקבות המגמה של השנה האחרונה לבניית רשתות וירטואליות, שקיבלו את הכינוי SDN ו-NFV. רשתות אלו מבוססות על הרעיון שנילקח מעולם השרתים הווירטואליים במרכזי נתונים. כאשר הרשת מנוהלת באמצעות תוכנה, כל אבזרי התקשורת הופכים "אנונימיים".

כיום מרכזי הנתונים מאופיינים על-ידי הניהול שלהם, ולא על-ידי המותג של יצרני הציוד. זו גם המגמה החדשה בתחום רשתות הטלקום. בראיון לקבוצת Linely Group אמר פרוכטר לפני כחצי שנה, שאם ה-NPS יממש את הפוטנציאל שלו "הטכנולוגיה של EZchip תהיה שונה לגמרי מזו כל כל המתחרים".

Applied Materials הכריזה על מהפיכה מטלורגית בייצור שבבים

פורסם בתאריך מאי 14, 2014מאי 15, 2014 ע"י Techtime

"זהו השינוי המשמעותי ביותר בחומרי ייצור שבבים ב-15 השנים האחרונות"

חברת Applied Materials הכריזה על טכנולוגיה חדשה שלהערכתה מהווה את השינוי המהפכני והגדול ביותר מזה זמן רב בסוג החומרים המשמים לייצור המוליכים בתוך השבב (Interconnects) .

החברה חשפה את מערכת Volta CVD Cobalt, שהיא המכשיר היחיד המסוגל לצפות את מוליכי הנחושת בשבבים המיוצרים בתהליך של 28 ננומטר ומטה, באמצעות שכבות דקות של מתכת מסוג קובאלט (Cobalt).

החברה מעריכה שהוספת ציפוי קובאלט למוליכים משפר את הביצועים הכוללים של השבב בכמה סדרי גודל "ומהווה השינוי המשמעותי ביותר בחומרי ייצור שבבים ב-15 השנים האחרונות".

"איכות החיווט המקשר בין מיליארדי הטרנזיסטורים בתוך השבב הוא מרכיב קריטי", אמר ד"ר ראנדר טאקור, מנהל קבוצת ה-Silicon Systems בחברת אפלייד. "ככל שמימדי המוליכים מתכווצים, המוליכים רגישים יותר לתופעות כמו נתקים ואובדן חומר בהשפעת המטענים החשמליים (Electromigration).

לדבריו, "ציפוי מוליכי הנחושת בשכבת קובאלט דקיקה, מאפשרת להקטין את מימדי המוליכים אל מתחת ל-28 ננומטר". המערכת החדשה מייצרת שכבת הקובאלט בעובי של 20Å בלבד באמצעות תהליך בניית שכבות (Chemical Vapor Deposition) המקובל התעשיית השבבים.

AMAT-COBALT-SLIDE

המערכת מתאימה לביצוע שני שלבי ייצור נפרדים. הראשון הוא הנחת שכבת קובאלט ייעודית לצורך הכנת התשתית להנחת שכבת הנחושת. למעשה זו מעין שכבת דבק שעליה מונחת שכבת הנחושת. התהליך משפר את איכות ואחידות שכבות הנחושת שמהן מורכבים המוליכים החשמליים בתוך השבב.

התהליך השני הוא כיסוי הנחושת בשכבת קובאלט דקיקה. לאחר שני התהליכים, המוליכים מבודדים לחלוטין מסביבתם באמצעות כיסוי קובאלט. הדבר מונע פגיעה בתכונות החשמליות והדיאלקטריות שלהם. להערכת אפלייד מטיריאלס התהליך משפר פי 80 את האמינות הכוללת של השבב.

עיסקת Qualcomm-Wilocity התבשלה במשך שנתיים

פורסם בתאריך מאי 11, 2014מאי 14, 2014 ע"י Techtime

מה שהחל כשיתוף פעולה בין Wilocity לבין Atheros ב-2011, הפך לעיסקת מכירה לקואלקום בהיקף של 300 מיליון דולר

אתמול דיווח הדמרקר שיצרנית שבבי התקשורת הישראלית מקיסריה, Wilocity, נמצאת במגעים מתקדמים לקראת מכירתה לחברת Qualcomm תמורת כ-300 מיליון דולר. על-פי הדיווח, לפני כשבועיים נמסר ל-60 עובדי החברה על העיסקה המתגבשת ובתקופה זו הם מרואיינים על-ידי אנשי כוח האדם של קואלקום. על-פי התוכנית, תועבר הפעילות של ווילוסיטי מקיסריה למרכז הפיתוח של קואלקום בחיפה. הידיעה לא אושרה על-ידי ווילוסיטי. קואלקום מסרה "אין תגובה".

מאחורי העיסקה המתגבשת מסתתרת מגמה כלל-עולמית חזרה מאוד, והיכרות עמוקה מאוד בין שתי החברות. חברת ווילוסיטי חברת Wilocity הוקמה ב-2007 על-ידי טל תמיר, גל בסון, דני רטיג ויורג מיזן, שהיו בצוות הפיתוח של מערך ה-Wi-Fi עבור המעבד סנטרינו של חברת אינטל. בחברה השקיעו הקרנות בנצ'מרק, סקויה וטלווד ונצ'רס, ומאוחר יותר גם קואלקום.

מאז הקמתה החברה התמקדה בפיתוח שבבים המממשים את פרוטוקול ה-Wi-Fi החדשני 802.11ad החדשני, המקודם על-ידי קבוצת העניין התעשייתית WiGig. מדובר בשלב חדש בהתפתחות תשתיות ה-Wi-Fi, שכן הטכנולוגיה החדשה מיועדת לעבוד בשלושה תדרים חופשיים מרישוי בו-זמנית: 2.4GHz, 5GHz ו-60GHz. התדר הגבוה מייצג את האתגר הטכנולוגי הקשה ביותר: הוא מיועד לטווחים קצרים של 5-15 מטרים.

הקרינה בתדר של 60GHz מתנהגת בדומה לגלי אור ומוחזרת מקירות ומאובייקטים המצויים באזור השידור והקליטה. תופעה זו נחשבת בדרך-כלל לחיסרון בתחום התקשורת האלחוטית, אולם במקרה של שימוש מקומי בתוך מבנים, היא מחזקת את האותות הנקלטים והמשודרים. היא גם מדבירה את יכולת ההגנה על התקשורת מפני ציטוט אלחוטי.

הדגמת רוחב הפס של Wilocity:

הקשר עם חברת קואלקום החל כמעט במקרה בשנת 2011 החלה ווילוסיטי לעבוד בשיתוף פעולה עם חברת Atheros שסיפקה שבבי Wi-Fi לתעשייה, על פיתרון משולב של שתי החברות. בשנת 2012 רכשה קואלקום את אתרוס תמורת כ-3 מיליארד דולר, וירשה את שיתוף הפעולה עם ווילוסיטי. עיסקת קואלקום-אתרוס נועדה לסייע לקואלקום להגיע לשווקים חדשים מעבר לשוק המובייל, בעקבות ההכרה בכך שתקשורת אלחוטית משלימה (Offload) הפכה לחלק בלתי נפרד מהפלטפורמות הניידות. קואלקום שומרת על אתרוס כעל חטיבה נפרדת בשם Qualcomm Atheros, המנוהלת על-ידי מנהלי אתרוס המקוריים.

במהלך תערוכת CES 2013 הודיע ארגון התקינה הבינלאומי IEEE שהוא אישר את תקן 802.11ad המהפכני. התקן פועל באמצעות ארבעה ערוצים בעלי רוחב פס של 2.16GHz לכל ערוץ ומתגבר על בעיית ההחזרה של האותות באמצעות שימוש בטכנולוגיית Beamforming, הממקדת את אלומת השידור מהאבזר. מכיוון שהתקן מבוסס על שידור של ארבע אלומות במקביל, והן חוזרות מכיוונים שונים בתוך החדר, ניתן לשמור על תקשורת רציפה גם כשיש חסימות זמניות.

זו היתה הזדמנות מצויינת לחשוף את שיתוף הפעולה בין החברות. חברת קואלקום (Qualcomm) וחברת Wilocity ניצול את ההזדמנות כדי להשיק את פלטפורמת Tri-Band, המשלבת את תקני התקשורת האלחוטית המקומית 802.11ac ו-802.11ad, במודול יחיד. היא מבוססת על המימוש של קואלקום לתקן 802.11ac, ועל המימוש של Wilocity לתקן 802.11ad WiGig החדש.

שוק לוהט עם צמיחה של 111% בשנה

שימוש אופייני לתקשורת ביתית בידורית בתקן החדש

אולם הנכונות של קואלקום לשלם 300 מיליון דולר תמורת החברה הישראלית נוסעת משני גורמים מרכזיים: מגמת השוק וסוג המתחרים. להערכת חברת Market & Market השוק של טכנולוגיית WiGig נוצר רק בשנת 2012 עם הורפעת הרכיבים הראשונים, ועד לשנת 2014 הגיע להיקף של כמעט 270 מיליון דולר. אלא שהפרס הגדול ממתין בעתיד. שוק ה-WiGig העולמי צפוי להכפיל את עצמו מדי שנה (לצמוח בכ-110% לשנה) ולהגיע להיקף של כ-10.5 מיליארד דולר ב-2019.

הבעיה היא שהשוק לא מובטח, בגלל התחרות: כל מתחרות הגדולות של קואלקום עוסקות היום בפיתוח שבבי WiGig. בהן אינטל, מארוול, ברודקום, פנאסוניק וסיסקו. פירוש הדבר שחברה צריכה לרכוש טכנולוגיה – לא לפתח אותה.

DSPG ממתינה בקוצר-רוח לשנת 2015

פורסם בתאריך מאי 2, 2014מאי 5, 2014 ע"י Techtime

היעד האסטרטגי המרכזי של DSPG הוא להשתחרר משוק הטלפוניה האלחוטית ולהתבסס בשווקים חדשים, בעיקר שוק הבית החכם ושוק הטאבלטים והסמארטפונים

DSPG-CHIP

ברבעון הראשון של 2013 ירדו המכירות של חברת DSPG ב-17% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-32.9 מיליון דולר. החברה דיווחה על הפסד התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-1.4 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 0.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. מנכ"ל DSPG, עופר אליקם, אמר שלהערכת החברה "עודף המלאים שפגע במכירות שלנו ברבעון הראשון נמצא כעת מאחורינו, והחברה ממוצבת היטב לצמיחה בהכנסות הרבעון השני".

סמנכ"ל הכספים של DSPG, דרור לוי, העריך במהלך שיחת הוועידה לאחר פירסום התוצאות, שההכנסות ברבעון השנייסתכמו בכ-34-38 מיליון דולר, בהשוואה ל-40.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לאחר הדו"ח ילתה מניית החברה בנסד"ק בכ-7.7%, אולם היא עדיין ניסחרת בשווי שוק נמוך יחסית לחברה מסוגה, של כ-193 מיליון דולר.

"פריצת-דרך ב-2015"

חברת DSPG מספקת שבבי מולטימדיה למערכות תקשורת אלחוטיות בטכנולוגיות DECT/CAT-iq, ULE, Wi-Fi, PSTN, VoIP ו-HDClear. המנכ"ל אליקים אמר שבמהלך הרבעון הושגו כמה יעדים חשובים שיאפשרו לחברה להרחיב את שוק היעד שלה, מעבר מעבר לשוק הטלפוניה האלחוטית, הנמצא בדעיכה (הכוונה לשוק הטלפונים הנייחים האלחוטיים הביתיים). "אחד מההישגים החשובים ברבעון היה חתימת הסכם עם יצרן מוביל בתחום ה-VoIP אשר צפוי להגדיל משמעותית את נוכחותנו בשוק הזה. במבט קדימה, אנחנו צופים פריצת דרך ניכרת בעסקי החברה בשנת 2015".

מדובר בהסכם עם יצרן מוביל לאספקת שבבי VoIP עבור טלפון חדש המיועד לשוק המשרדי. השמועות מדברות על חברה שהיא הגדולה בעולם התחום הזה. ההסכם צפוי להגדיל משמעותית את הכנסות DSPG בשוק הזה החל מהשנה הבאה. התפתחות חיובית אחרת בשוק הטלפוניה המשרדית היא השקת שלושה טלפונים חדשים מתוצרת גרנדסטרים האמריקאית, המבוססים על שבבי ה-VoIP של DSPG.

החברה תשלב את שבב VoIPDVF99, שפותח עבור טלפוני IP ומאפשר לבצע שיחות קוליות באיכות HD, כולל ביטול הד אקוסטי בשיחות ועידה מרובות משתתפים, ולקבל גרפיקה משופרת וטווח קליטה רחב.

הסכמים חדשים בשוק הבית החכם

היעד האסטרטגי המרכזי של החברה הוא להשתחרר משוק הטלפוניה האלחוטי ולהתבסס על שווקים חדשים, בעיקר שוק הבית החכם ושוק הטאבלטים והסמארטפונים. במהלך הרבעון היא זכתה בשני הסכמים אסטרטגיים בתחום מערכות אבטחה אלחוטיות לבית החכם: הסכם עם ספקית שירותי אבטחה מובילה, והסכם עם יצרן גדול של מוצרי הצריכה שיספק את המערכות במחצית השנייה של 2014.

בנוסף, היא משתפת פעולה עם פרוסיסט (ProSyst) ורוקטהום (RocketHome) בפיתוח תשתית מבוססת ענן לשירותי בית חכם, דוגמת גלאי עשן, גלאי תנועה ושקעי חשמל חכמים, באמצעות נתב תקשורת ביתי הפועל בטכנולוגיית ULE, ופתרונות תוכנה שפיתחו פרוסיסט ורוקטהום. שיתוף הפעולה מבוסס על שילוב שבב DHX91 של DSPG.

חוויה קולית סלולרית

במהלך שיחת הוועידה מסר אליקים כי שבב ה-HDClear של החברה עמד בהצלחה בכמה אבני דרך לקראת שילובו במספר דגמי סמארטפונים של יצרן מוביל. החברה צופה שהיא תתחיל לספק את השבב כבר השנה הנוכחית. מדובר בשבב זיהוי קולי וניטרול רעשי רקע, שבנוסף לשיפור החווייה הקולית, מאפשר הפעלה קולית מדויקת של מכשירים.

הההכרזה הכפולה של Agilent: "דרג-ביניים" חדש בתחום האוסילוסקופים

פורסם בתאריך אפריל 29, 2014מאי 4, 2014 ע"י Techtime

האוסילוסקופים של Agilent, מהסדרות Infiniium S-Series ו-InfiniiVision 6000 X-Series, מורידים את התדר 6GHz לרמת העלויות של מכשירי דרג-הביניים

חברת Agilent Technologies הכריזה על שתי סדרות חדשות של אוסילוקופים מהסדרות Infiniium S-Series ו-InfiniiVision 6000 X-Series. למרות שמדובר בשתי משפחות מובחנות אחת מהשנייה, ההכרזה בוצעה בו-זמנית, כדי להבהיר לשוק שהחברה מגדירה מחדש את מה שהיא מכנה בשם מערכות דרג הביניים (Mid Range).

הממשק החדש מנצל את יתרונות צג המגע הקיבולי

לדברי מנהל הפיתוח העיסקי של החברה לאזור EMEA, יורם שמעוני, "דרג-הביניים הוא הלחם והחמאה שלנו. המערכות ברמה הזו מהוות כמחצית מהמכירות של Agilent באירופה". ההכרזה הכפולה מלמדת שהחברה החליטה להקדיש מאמץ מיוחד לתחום זה ולכן היא מתאימה אליו אוסילוסקופים משתי משפחות שהיו עד עכשיו נפרדות מאוד אחת מהשניה.

המשפחות Infiniium ו-InfiniiVision הן שתי משפחות הליבה של האוסילוסקופים של Agilent. כאשר משפחת Infiniium מאופיינת במכשירים מבוססי חלונות מהקצה הגבוה של השוק. למעשה מדובר בנתחים המסוגלים לבצע פרוצדורות מסובכות מאוד, כמו למשל בדיקות עמידות בדרישות התקינה של מוצרים שונים.

משפחת מכשירי InfiniiVision נחשבת לקטגוריה של מכשירים בסיסיים יותר ובעלי קירבה הנדסית יותר אל השטח. הם זולים יותר, אינם כוללים מערכת הפעלה ומיועדים לשימוש ברמת הטכנאי והמהנדס, לבדיקת פרמטרים הנדסיים ואיתור תקלות.

בישראל יש להם חשיבות מיוחדת: מכיוון שאין להם מערכת הפעלה והם כוללים פונקציית Secure Erase המוחקת את התוכן בכל הזיכרונות בסקופ, ניתן להוציא אותם לטיפולים מחוץ לחברה ללא בעיות של ביטחון שדה. מהסיבה הזו הם פופלריים מאוד בתעשייה הביטחונית. אלא שההכרזה הכפולה החדשה משנה את התמונה: חברת Agilent הרחיבה את רוחב הפס בשתי הסדרות החדשות, והן משווקות כדרג-ביניים למרות שהביצועים שלהם נחשבו עד להכרזה כשייכים לקצה הגבוה של השוק.

Infiniium S-Series

סדרת Infiniium S-Series החדשה כוללת 7 מכשירים המאופיינים בכמה חידושים מעניינים: רוחב הפס הועלה לטווח של 500MHz-1.5GHz לערוץ (כלומר 6GHz למכשיר) ורצפת הרעש הוקטנה לכמחצית: 90µV בתדר של 1GHz. במקביל, הוכפל עומק הזיכרון למיליון נקודות לערוץ (100Mpts).

AGILENT-S-SERIES

המכשירים החדשים מצויידים בממיר ADC ברזולוציה של 10 סיביות, אשר מגיע לרמת ENOB, קיצור של Effective Mumber of Bits, הגבוהה מ-8 סיביות. זהו מדד מעניין: ככל שעולה תדר העבודה ויורדת האמפליטודה של האות, יש גידול במספר הסיביות בממיר שהן למעשה בלתי שמישות ואינן מספקות מידע מועיל. להערכת חברת Agilent, רמת ENOB של 8 סיביות היא מהגבוהה ביותר הקיימת היום בשוק.

במכשירים מהסדרה החדשה הוחלף המעבד המרכזי למעבד Intel i5 וצג המגע ההתנגדותי הוחלף בצג מגע קיבולי. כדי לנצל את יתרונות הצג המשופר, פותח ממשק משתמש חדש המספק יכולת זיהוי מחוות, ריבוי נקודות מגע (Multi Touch) המוכרים מעולם מכשירי הסמארטפון. האוסילוסקופים החדשים תואמים לכל האפליקציות, התוכנות והאבזרים של כל הסקופים הישנים של Agilent.

InfiniiVision 6000 X-Series

AGILENT-X-SERIES — המאפיינים המרכזיים של InfiniiVision 6000 X-Series

גם משפחת InfiniiVision 6000 X-Series החדשה, זכתה לשדרוג של רוחב הפס: למרות שהמכשירים קטנים יותר מבחינה פיסית, הם קיבלו את רוחב הסרט של של סדרה S (הכפלה של פי ארבעה). קצב הריענון (Refresh Rate) הוגבר ל-450 אלף צורת גל בשנייה והרעש העצמי הונמך מאוד. כמו בסדרה המקבילה, גם הפעם הסקופ כולל צג מגע קיבולי ואפילו אפשרות בקרה קולית. הממשק כולל חידוש נוסף: אפשרות להעניק לאותות השונים שמות בהתאם לנוחיות המשתמש, כדי להקל על הבדיקות והניתוח שלהן.

לדברי אסף לזר, מנהל תחום האוסילוסקופים ב-Agilent ישראל, החברה "משכה" יכולות אנליזה ממשפחת אינפיניום והביאה אותן אל משפחת אינפיניוויז'ן, כמו למשל כמו בדיקות Jitter וביצוע דיאגרמת עין".

רוצים צמיחה של אלפי אחוזים? תלכו ל-Sensor hubs

פורסם בתאריך אפריל 24, 2014מאי 2, 2014 ע"י Techtime

"Sensor hub הוא מעבד חסכוני מאוד בהספק המסוגל לבצע חישובים על-גבי נתונים המגיעים מהחיישנים"

צמתי חיישנים (Sensor hubs) המאפשרים להסיט את העומס מהמעבדים הקיימים באבזרים מבוססי סוללה הם אחד מתחומי הצמיחה המרשימים ביותר בשוק הרכיבים האלקטרוניים. כך מעריכה חברת המחקר IHS בסקר על המגמות בשוק ה-MEMS שפורסם החודש.

מעבד SSC7102 של Microchip לניהול רשת חיישנים

בשנת 2014 יימכרו בעולם יותר מ-658 מיליון רכיבי צומת חיישנים (או בכינוי אחר, רכיבים לניהול רשת חיישנים). מדובר בעלייה של 154% בהשוואה לשנת 2013 (כ-260 מיליון יחידות). מדובר בשוק חדש מאוד, שהחל להתפתח למעשה רק בשנת 2012, ומאז צמח ביותר מ-2,000% להערכת חברת המחקר, הצמיחה תימשך גם בשנים הבאות: עד לשנת 2017 הוק יצמח בכ-1,700% ויגיע להיקף מכירות של כ-1.3 מיליארד יחידות.

"צומת חיישנים הוא מעבד חסכוני מאוד בהספק המסוגל לבצע חישובים על-גבי נתונים המגיעים מהחיישנים", הסביר האנליסט הראשי לתחום MEMS וחיישנים בחברת HIS, מרוואן בוסטאני. "השימוש בחיישנים נמצא בעלייה תלולה עקב המגמה של קישוריות תמידית, כדי לנטר פעילויות שונות, לבצע הוראות קוליות ולספק לאבזרי המיחשוב יכולת תגובה תלויית הקשר".

רוב מטלות העיבוד של המידע המגיע מהחיישנים מבוצעות כיום באמצעות תוכנה אשר רצה על-גבי מעבד היישומים, אולם פיתרון זה מתגלה כבזבזני מאוד באנרגיה כאשר יש לבצע ניטור מתמשך ברקע. לכן נוצר צורך בפתרון חדש המבצע את העיבוד בפחות מאמץ. "ריכוז הטיפול בחיישנים באמצעות מעבד ייעודע מפחית את צריכת האנרגיה ומאריך את חיי הסוללה".

שלוש גישות מתחרות

כיום מיישמים שלוש גישות מרכזיות ליישום צמתי חיישנים: צומחת חיצוני, בדרך-כלל מיקרו-בקר, מאפיין אבזרים דוגמת האייפון 5 והגלקסי 5 של סמסונג. בקרים אלה מיוצרים על-ידי טקסס אינסטרומנטס, STM, אטמל ו-NXP.

בגישה השנייה מיושם צומת חיישנים בתוך מעבד היישומים. אינטל, קואלקום ואנבידיה נוקטות בשיטה הזו, ומקצות לחיישנים ליבת עיבוד ייעודית בתוך המעבד. גישה זו מקטינה את הוצאות הייצור והפיתוח של המערכת, אולם לא מגיעה לרמת החיסכון באנרגיה של שמספקת גישת המיקרו-בקר הניפרד. לכן, למשל, חברת אפל תמשיך להשתמש בבקר ייעודי במוצרים המובילים שלה.

הגישה השלישית מבוססת על שימוש במארז הכולל מעבד חסכוני באנארגיה (בדרך-כלל מיקרו-בקר) וחיישן אחד או מספר חיישנים המופיעים ביחד. לרוב מדובר במד תאוצה ובג'ירוסקופ, מכיוון שהם שני החיישנים הנפוצים ביותר, והשילוב ביניהם מאפשר לספק רמת ניטור גבוהה מאוד של תנועה והקשר. החברות הבולטות ביותר כיום בתחום הזה הן פריסקייל, STM, InvenSense, Bosch ו-Kionix.

באופק מתפתחות כיום שתי טכנולוגיות חדשות שעשויות להשפיע עמוקות על שוק צמתי החיישנים: צמתים המבוססים על רכיבים מיתכנתים (FPGA) לקבל צריכת אנרגיה נמוכה ביותר, וצמתי חיישנים המשולבים בתוך רכיבי קליטת אותות GPS. יחד עם זאת, מדובר בטככנולוגיות הצפויות להיות טכנולוגיות נישה בשוק ולהשתלב רק בכמות מוגבלת של טאבלטים וסמארטפונים.

להערכת החברה, הטכנולוגיה בעלת הסיכויים הטובים ביותר לתפוס את המקום המרכזי בשוק היא של הגישה מעורכת: רכיבים המכילים מעבד וחיישנים במארז יחיד. "בלא קשר לפורמטים שיובילו את השוק, לצמתי חיישנים חסכוניים באנרגיה יש חשיבות קריטית להצלחתם של אבזרים חדשים, כמו למשל התקנים לבישים". חברת Atmel הובילה את השוק הצומח הזה בשנת 2013, עם 32% מכלל הרכיבים שנמסרו ללקוחות. קואלקום החזיקה בנתח של 29% מהשוק העולמי וחברת NXP החזיקה ב-24% ממנו.

מחקר: מרכזי פיתוח זרים קטנים פוגעים בכלכלת ישראל

פורסם בתאריך אפריל 22, 2014אפריל 23, 2014 ע"י Techtime

מחקר שבוצע על-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון מגלה שמרכזי פיתוח זרים הנמצאים בבעלות חברות קטנות ובינוניות רגישים יותר לשינויים ארגוניים ולסגירה

העלייה התלולה במספר עיסקאות המכירה של חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות זרות, מעורר שאלות בנוגע לתרומה או לנזק של עיסקאות אלה לכלכלה הישראלית. מחקר חדש שפורסם החודש עלי-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון, מגלה שהאובדן של כלכלת ישראל מעיסקאות אלה הוא גדול יותר מאשר חשבו בעבר.

MOP המחקר בוצע על-ידי ד"ר דפנה גץ, ורד סגל וערן לק, ונועד לבדוק את השפעת החברות הרב-לאומיות (Multinational Companies) על הכלכלה הישראלית. המחקר גילה שתי תופעות סותרות: מצד אחד, מתפתחים שיתופי פעולה בין מרכזי הפיתוח הזרים לבין חברות מקומיות התורמות לכלכלה המקומית, אולם מנגד מתרחב ההפסד לכלכלה המקומית עקב העברת ידע וקניין רוחני לחברות רב-לאומיות (MNC).

כיום כשני-שלישים ממרכזי הפיתוח הזרים שייכים לחברות אמריקאיות. רק 20% מהם נמצאים בבעלות חברות אירופאיות. כ-27% מתמקדים בטכנולוגיות מידע (IT) וכ-50% בתחומי התקשורת, השבבים ומדעי החיים.

המחקר זיהה שתי קבוצות עיקריות של מרכזי פיתוח זרים: קבוצת חברות שיש להן מרכזי פיתוח גדולים והן מבצעות השקעה מאסיבית וארוכת טווח בישראל, וקבוצת חברות המפעילות מרכזי פיתוח קטנים ועיסקת הרכישה שביצעו בישראל היא ראשונה או חד-פעמית.

מרכזי פיתוח זרים הפועלים בישראל, בהתאם למוצא החברה האם

נתונים מהעבר מרמזים על היקף העברת הידע: בשנים 1990-2010 הועברו 1361 המצאות ישראליות נפרדות לבעלותן של חברות רב-לאומיות בעקבות עיסקות מיזוג ורכישה. להערכת מוסד שמואל נאמן,

מרכזי הפיתוח הגדולים תורמים למשק באמצעות העסקת עובדים מקומיים ועבודה מול קבלני משנה מקומיים. אולם תרומתם למשק היא מעטה יחסית בהשוואה לפוטנציאל העיסקי של הקניין הרוחני הישראלי שהם רכשו.

הבעייה הגדולה נעוצה בקבוצה השנייה, של מרכזי פיתוח קטנים. הם הוקמו לרוב בעקבות עיסקתרכישה המאופיינת בפעילות לטווח קצר, לרוב לצורך רכישת קניין רוחני מוגדר, ופעילות המרכז המקומי רגישה מאוד לשינויים מבניים בחברה האם. רוב מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים בישראל הם קטנים יחסית: כ-73% מהם מעסיקים פחות מ-100 עובדים ורק 6% מעסיקים יותר מ-500 עובדים (אינטל, אפלייד מטיריאלס, HP, מוטורולה ומארוול).

התוצאה היא שרוב עיסקאות המכירה של חברות ישראליות מסתיימות בצמצום הפעילות המקומית, ולא בהרחבתה: בין השנים 2005-2007 נמכרו 160 חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות זרות: 56% מהן ניסגרו. מתוך 71 החברות שנותרו פעילות, 48 חברות צימצמו את פעילותן לרמה של למרכזי פיתוח ורק 23 חברות המשיכו לפעול במתכונת של חברה עצמאית הנמצאת בבעלות זרה (הנתונים הם עד 2012).

החוקרים העלו מספר רעיונות כדי לשפר את נתרומה של מרכזי פיתוח זרים לכלכלה המקומית. ההמלצה המיידית ובעלת ההשפעה המהירה ביותר היא הרחבת תוכנית מגנט של המדען הראשי המעודדת שיתוף פעולה בין מרכזי פיתוח זרים, חברות ישראליות ואקדמיה. המתכונת הזו מרחיבה את היקף זילגת הידע אל התעשייה הישראלית.

לקריאת הדו"ח המלא: Foreign R&D Centres in Israel

שוק האלקטרוניקה הצבאית-האישית צומח ב-3.5% בשנה

פורסם בתאריך אפריל 9, 2014אפריל 10, 2014 ע"י Techtime

תוכנית RBDS הבריטית נועדה להפחית את משקל הציוד הנישא מ-70 ק"ג ל-25 ק"ג

MILITARY-ELECTRONICS

השינויים באופי הציוד הנישא על-ידי חיילים בשד הקרב ניכרים בכל מהדורת חדשות בשנתיים האחרונות. אחת מהמגמות החשובות ביותר היא הגידול בהיקף הציוד האלקטרוני הנישא על-ידי לוחמים בשדה הקרב.

חליפת הציוד האלקטרוני הניבחן על-ידי צבא אוסטרליה

התחום הזה קיבל את הכינויMan-Portable Military Electronics , ומתייחס לשלושה תחומים: מערכות מודיעין, מעקב ורכישת מטרה (ISTAR), מערכות תקשורת ומערכות הגנה על החייל. בניגוד לקיפאון הגלובלי בשוק הציוד הצבאי, הוא נמצא בצמיחה מתמדת. להערכת חברת המחקר Strategic Defence Intelligence, היקפו של השוק העולמי הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר בשנת 2013. הוא צפוי לצמוח בקצב שנתי של 3.42% ולהגיע להיקף של כ-4.5 מיליארד דולר בשנת 2013.

ישראל וארה"ב מובילות

חברת המחקר Reportlinker.com קובעת שיש 15 שווקים מרכזיים בעולם, המדורגים לפי סדר החשיבות שלהם: ארצות הברית, ישראל, צרפת, סין, אוסטרליה, בריטניה, ערב הסעודית, איטליה, גרמניה, רוסיה, הודו, קנדה, יפן, דרום קוריאה וטורקיה.

להערכת SDI, מאחורי הצמיחה בשוק עומדת ההצלחה המבצעית של מערכות MPME בעיראק ובאפגניסטן, ובמיוחד ההתפתחויות בתחום המטוסים ללא טייס, אשר מאפשרים להקים במהירות רשתות קשר יעילות והעברת מידע דו-כיווני בין הלוחמים בשטח לבין מפקדיהם.

הצלחה גדולה במיוחד נחלו המל"טים הזעירים (Miniature UAV) הנישאים על הגב. התוצאה היא שחיילי חי"ר יוצאים היום לשטח עם ציוד כבד יותר מאי-פעם, אולם למרות זאת רוב הצבאות הגדולים מנהלים תוכניות פיתוח ורכש מל"טים טקטיים מסוג M-UAV.

החברה מעריכה ששתי התוכניות הגדולות בעולם בתחום זה הן פרוייקטי Raven RQ-11B ו- RQ-20A Puma בארצות הברית, ופרוייקט Skylark-II בישראל. השלב הבא בפיתוח מל"טים זעירים הוא מל"טים חמקניים, שניתן לשגר אותם ברת היחידה ושאינם מתגלים על-ידי האויבים.

מל"ט השטח הישראלי, Skylark-II מתוצרת אלביט

אתגרים טכנולוגיים: משקל ותקשורת

גם בתחום התקשורת, התעשייה הביטחונית מתמודדת עם אתגרים: סיבת הלחימה המודרנית, במיוחד באזורים אורביים וצפופים, סובלת מהפרעות בתקשורת RF, צורך לפתח מערכות תקשורת שאינן ניתנות לגילוי ואיכון אלקטרוני (SIGINT) ומאפשרות לנהל לחימה ממוקדת תקשורת (Network Centric Operations). מטרות אלה עדיין לא הושגו.

אתגר אחר הוא הפחתת המשקל של מערכות החייל האישיות: כבר היום מתלוננים לוחמים, במיוחד חיילי חי"ר, שהמשקל הכבד של הציוד פוגע ביכולת התיפקוד שלהם. חלק ניכר מהמשקל מיוחס לסוללות המשמשות להפעלת הציוד האלקטרוני. כיום הסוללות כבדות מדי, בעלות הספק חשמלי נמוך ודורשות החלפה תכופה. דבר המייצר תלות במערך אספקה לוגיסטי. התלות הזו נמצאת במגמה הפוכה לטקטיקות החדשות, אשר שמות את הדגש על צוותי לחימה קטנים, ניידים ועצמאיים.

SDI-MARKET

המדינות המובילות בתחום הציוד האלקטרוני האישי מחפשות פתרונות טכנולוגיים לבעיה הזו. הצבא הבריטי יזם את תוכנית RBDS, שמטרתה להפחית את משקל הציוד הנישא על הגב מ-70 קילוגרם ל-25 קילוגרם, ואילו הצבא האמריקאי החל לבחון שיטות חדשות לנשיאת ציוד אלקטרוני, כולל ממשק משתמש המבוסס על אבזר דמוי שעון-יד.

רופא אלקטרוני לכל חייל

נושא חדש הניכנס לתחום האלקטרוניקה הצבאית האישית הוא שיפור יכולות ההישרדות של החייל. הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA) פירסמה בקשה להצעות תחת שם הקוד SQUAD X, עבור ציוד אלקטרוני נישא, הכולל אמצעי חישה לא פולשניים המנטרים את מצבו הבריאותי של החייל ואת מיקומו המדויק.

אוסטרליה מנהלת תוכנית דומה תחת השם Land 125 Phase 3B, הודו מנהלת תוכנית דומה תחת שם הקוד F-INSAS ובריטניה מנהלת תוכנית כזו במסגרת פרוייקט Future Infantry Soldier Technology.

TowerJazz סוגרת את מפעל הייצור בנישיוואקי, יפן

פורסם בתאריך אפריל 1, 2014אפריל 3, 2014 ע"י Techtime

TowerJazz השיקה את החברה המשותפת עם פנאסוניק; מקבלת לשליטתה שלושה מפעלי ייצור של פנאסוניק, וסוגרת את המפעל שרכשה מחברת מיקרון

חברת טאואר (TowerJazz) הודיעה היום על השלמת הקמתה של החברה החדשה JV, שהיא חברה משותפת של טאואר עם פנאסוניק (Panasonic). החברה חדשה נמצאת בשליטה (51%) של טאואר כאשר פנאסוניק מחזיקה בשאר המניות (49%).

במסגרת העיסקה מעבירה פנאסוניק את שלושת מפעליה בעיר הוקוריקו ביפן לבעלות JV, ואילו טאואר מעניקה לה מניות בשווי של 7.5 מיליון דולר. בעקבות העיסקה תחזיק פנאסוניק בכ-1.8% ממניות טאואר-ג'אז.

המפעלים מייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש. במקביל, התחייבה פנאסוניק לבצע הזמנות ייצור מ-JV לפחות במשך חמש השנים הבאות. להערכת טאואר, מדובר בהיקף ייצור של כ-400 מיליון דולר בשנה. מכאן שפנאסוניק התחייבה לבצע הזמנות בהיקף כולל של כ-2 מיליארד דולר.

המפעלים החדשים מעניקים לטאואר טכנולוגיית ייצור של חיישני CMOS בתהליך של 65 ננומטר, ייצור רכיבים לוגיים בתהליך של 45 ננומטר וקיבולת ייצור הנאמדת בכ-800,000 פרוסות סיליקון (Wafers) בשנה. החברה תשמש כיצרן של רכיבי פנאסוניק, ותשווק את כושר הייצר שלה ללקוחות נוספים.

ארגון מחדש של תשתית הייצור ביפן

במקביל, טאואר תסגור את מפעל הייצור בעיר נישיווואקי ביפן, שאותו היא רכשה מחברת מיקרון ביוני 2011 תמורת כ-140 מיליון דולר. בעקבות העיסקה הפכה מיקרון לבעלת מניות בטאואר שיעור של כ-5%.

מעניין לציין שסגירת המפעל בנישיוואקי נעשית בד בבד עם סיום הסכם הייצור לחברת מיקרון, שהיה חלק מסעיף הרכישה של המפעל. יו"ר טאואר-ג'אז, אמיר אלשטין, אמר שהארגון מחדש של תשתית הייצור ביפן ישפר את הריווחיות של טאואר.

המהלך צפוי להקטין את ההוצאה הקבועה של טאואר בכ-130 מיליון דולר בשנה. טאואר הודיעה שהיא שכרה את שירותיה של חברת כוח אדם יפנית כדי לטפל בתעסוקת העובדים שנותרו במפעל. המוצרים המיוצרים כעת במפעל בנישיוואקי, יועברו לייצור במפעלים אחרים של החברה בעולם.

מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, אמר השותפות עם פנאסוניק מייצרת שיתוף פעולה בין שתי חברות המתמחות ברכיבים אנלוגיים. "פנאסוניק היא חברה מובילה בתחום המערכות והרכיבים האנלוגיים וחברת טאואר היא מובילה בתחום ייצור השבבים האנלוגיים. השותפות מביאה מוצרים ולקוחות חדשים אל מטריית הפעילות של טאואר-ג'אז".

השלב הבא: סין החליטה לבנות תעשיית שבבים עצמאית

פורסם בתאריך מרץ 30, 2014אפריל 1, 2014 ע"י Techtime

האסטרטגיה של סין מזכירה את תוכנית "יוזמה" הישראלית משנות ה-90: היא תעביר את הכסף לקרנות הון סיכון סיניות, והן יהיו אלה שיבצעו ההשקעות בפועל

בתוך הפאב של SMIC. מקור: ARM Connected Community

הנוסחה הסינית שלפיה השקעה ממשלתית מאסיבית מייצרת תעשייה עתיקת טכנולוגיה ובעלות כושר תחרות חסר מעצורים, הובילה את מדינת הענק להצלחות מסחררות בשנים האחרונות. כך היא יצרה תעשיית ציוד תקשורת גדולה, תעשייה אלקטרו-אופטית, תעשיית מחשבים ועוד. כעת מכוונת סין את האסטרטגיה המוצלחת שלה אל היהלום שבכתר התעשייה הטכנולוגית: פיתוח וייצור שבבים.

מחקר שבוצע החודש על-ידי חברת Benchmark, מעריך שהמדיניות החדשה עשוייה לפגוע ביצרניות מערביות גדולות דוגמת ברודקום, מארוול או קואלקום, במיוחד אלה המתכננות ליהנות מהצמיחה בביקושים בשוק הסיני.

מאידך, היא עשויה להתגלות כהזדמנות עיסקית מצויינת לחברות המספקות קניין רוחני, דוגמת ARM הבריטית או CEVA הישראלית, מכיוון שגם תעשיית שבבים סינית עצמאית תזדקק לקניין הרוחני העמוק שהחברות הללו מפתחות.

מאזן שלילי של 100 מיליארד דולר

היעד הראשוני של ממשלת סין הוא להתגבר על המאזן השלישי שלה בתחום המוליכים למחצה. בשנת 2012 הסתכם הפער בין הייבוא והייצוא של שבבים בסין ביותר מ-101 מיליארד דולר. התוכנית הממשלתית שנחשפה לראשונה על-ידי חברת המחקר Digitimes מבוססת על עידוד חברות מקומיות להתמזג לחברות ענק, ועל השקעה ממשלתית בהיקף של כ-10-15 מיליארד דולר בשנה, החל משנת 2015.

ההשקעה לא תיעשה ישירות על-ידי הממשלה. הניסיון לביצוע השקעה ישירה התברר ככישלון. בשנת 2000 היא ניסתה לבצע תוכנית דומה באמצעות השקעות ישירות. התוכנית קיבלה את הכינוי Policy No. 18, אולם לא הובילה ליצירת תעשייה מצליחה (ההצלחה הגדולה ביותר שלה היתה אולי הקמת חברת שירותי הייצור SMIC). כעת נוקטת ממשלת סין באסטרטגיה אחרת, המזכירה את תוכנית "יוזמה" הישראלית משנות ה-90: היא תעביר את הכסף לקרנות הון סיכון פרטיות, והן יהיו אלה שיהמרו על החברות והטכנולוגיות המצליחות ביותר.

המסלול המפותל של הידע

האנליסטים של Bencmark מעריכים שרכישת חברת Spreadtrum הסינית על-ידי אוניברסיטת Tsinguha היא אחת מהתוצאות הראשונות של המדיניות החדשה. להערכתם, ייתכן שבעתיד תנסה חברה סינית לרכוש את יצרנית ה-IP הבריטית Imagination.

למהלך כזה יהיו השלכות מעניינות: חברת Imagination רכשה בסוף 2012 את חברת MIPS, המייצרת קניין רוחני של ליבות מעבדים (מתחרה של ARM). הטכנולוגיה של MIPS משמשת מזה יותר מעשור לצורך פיתוח משפחת מעבדים סינית בשם Loongson (ליבת הדרקון).

הפרוייקט מתבצע בשותפות ממשלתית/מסחרית ומנוהל על-ידי האקדמיה למדעים של הרפובליקה הסינית. עד היום ממשלת סין רכשה זכויות שימוש בקניין הרוחני של MIPS64 ו-MIPS32. מעניין לציין שכדי להבטיח חופש פעולה, הסינים הורידו מספר פקודות הרשומות כפטנט של MIPS, ופיתחו עבורן פקודות אחרות.

טכנולוגיית-על שהושלכה לפח

פרוייקט דומה החל כבר בשנת 2001, לאחר שממשלת ארה"ב הטילה מגבלות על העברת טכנולוגיות מיחשוב מתקדמות לסין. בשנות ה-90 פיתחה חברת דיגיטל את מעבדי ה-RISC ממשפחת Alpha, הנחשבת לאחת מהארכיטקטורות המוצלחות ביותר שפותחו. לשם המחשה: לפני יותר מ-20 שנה היא סיפקה יכולת 64 ביט מלאה, למרות שיוצרה בתהליך של 65 ננומטר.

אלא שחברת דיגיטל נימכרה לחברת קומפאק שהחליטה "להרוג" את ארכיטקטורת אלפא, רגע לפני שהיא עצמה נימכרה לחברת HP ונעלמה. ממשלת סין רכשה את הקניין הרוחני של ארכיטקטורת אלפא ופיתחה באמצעותה את המעבד של מחשב-העל הסיני, Jinan Petaflop Shenwei, שלפי הדיווחים צורך רק כשליש מהאנרגיה שצורך מחשב אמריקאי מקביל.

ההזדמנות של CEVA

עד כמה המהלך החדש יצליח, ניתן יהיה לראות רק בשנים הבאות. אולם כבר עתה יש חברות הנהנות ממנו. אחת מהן היא CEVA הישראלית, שלהערכת Benchmark, תהיה ספקית קניין רוחני חשובה של תעשיית השבבים החדשה של סין.

להערכה זו יש כבר הוכחות בשטח: בתחילת החודש נחתמה עיסקה משולשת בין CEVA, חברת תכנון השבבים הסינית Brite Semiconductor, ויצרנית שירותי הייצור הגדולה ביותר בסין, חברת SMIC. על-פי ההסכם, Brite מקבלת גישה לכל הקניין הרוחני של CEVA בתחום מעבדי האותות (DSP).

היא תשלב אותו בפרוייקטי התכנון שהיא מבצעת ואילו SMIC תציע ללקוחותיה המקומיים גם שירותי תכנון באמצעות Brite. המטרה היא ברורה: גם SMIC וגם Brite הוקמו בהון סיכון ממשלתי במטרה לייצר תעשיית שבבים מלאה: פיתוח, תכנון וייצור מקומיים.

KLA משדרגת את התשתיות בארץ בכ-100 מיליון שקל

פורסם בתאריך מרץ 30, 2014אפריל 1, 2014 ע"י Techtime

עמי אפלבום: "נתח המטרולוגיה רק הולך וגדל בתעשיית המוליכים למחצה"

KLA-ISRAEL-HQ

חברת KLA-Tencor מרחיבה את היקף פעילותה בישראל. בימים אלה החברה מבצעת פרוייקט שידרוג של כל התשתיות שלה בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל. במסגרת זאת היא משפצת את כל הבניינים במיתחם החברה במגדל העמק, והכפילה את שטח החדרים הנקיים ליותר מ-4,000 מ"ר. הפרוייקט צפוי להסתיים בתוך 12-15 חודשים.

KLA Tencor Israel Robotics — נשיא קלא-טנקור ישראל, ד"ר עמי אפלבום

נשיא ומנכ"ל חברת KLA Tencor ישראל, ד"ר עמי אפלבום, סיפר ל-Techtime שפרוייקט שידרוג המתקנים כולל בניית יכולות שיאפשרו לחברה לפתח שיטות בדיקה תת-ננומטריות עבור שבבים הצפויים להיכנס לייצור בתעשייה בעוד 2-6 שנים.

חברת KLA היא מהחברות המובילות בעולם בתחום מערכות הבדיקה של תהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה, ובשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בכ-2.8 מיליארד דולר. החברה מתמקדת בשתי קבוצות מוצר עיקריות: Wafer Inspection ומטרולוגיה.

מערכות Wafer Inspection משמשות בעיקר לבדיקה ויזואלית של פרוסות הסיליקון בקו הייצור כדי לוודא שאין בהן זיהומים, שהייצור אחיד, העובי תקין וכדומה. מערכות מטרולוגיה מבצעות מדידות מדוייקות של שלבי הייצור, כמו למשל עובי השכבות השונות, עובי המוליכים, רוחב השער בטרנזיסטור, המבנה שלו וכדומה.

התעשייה הישראלית המצליחה ביותר

תחום המטרולוגיה הוא כמעט מנדט ישראלי: להערכת אפלבום, כשליש מהייצור העולמי של מערכות מטרולוגיה נעשה בישראל. גם ב-KLA רוב מערכות המטרולוגיה מיוצרות בישראל, וכמחצית מהמחקר והפיתוח בתחום נעשים בארץ. התוצאה היא שהפעילות בארץ תופסת תנופה, שכן המעבר בשנתיים האחרונות לתהליכים של 28 ו-22 ננומטר יצרו צורך גובר והולך בפתרונות מטרולוגיה חדשים.

אפלבום: "משנת 2010 ועד היום הכפלנו את מספר העובדים מכ-250 ליותר מ-500, רובם מדענים, מהנדסי פיתוח ומהנדסי ייצור. בנוסף, על כל אדם אצלנו אנחנו מספקים עוד שלוש משרות במשק אצל ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים. אם בעבר התמקדנו בגיוס מהנדסים, כיום אנחנו קולטים הרבה מאוד פיסיקאים. כבר היום אנחנו מעסיקים יותר מ-38 מדענים בעלי תואר דוקטור ויותר מ-90 חוקרים בעלי תואר שני, רובם בתחום הפיסיקה".

מדוע אתם מתמקדים בפיסיקאים?

"יצרניות השבבים הגדולות עובדות היום על פיתוח טכנולוגיות ייצור בתהליכים של של 10 ננומטר ו-7 ננומטר. אבל כאשר רוצים לבדוק טרנזיסטור של 7 ננומטר, צריכים להשיג רגישות בדיקה של עשירית מזה לפחות. כלומר פחות מ-1 ננומטר. במצב כזה צריך לפתח טכנולוגיות חדשות שאינן מוכרות ונמצאות בחזית המדע".

כיצד מתמודדים עם האתגר?

"צריך לזכור בשברמה התת-ננומטרית אתה כבר לא יכול לראות את האובייקט הנימדד. האסטרטגיה שלנו היא ללכת לכוון של ספקטרומטריה, לקבל מעין טביעות אצבעות של השבב. מדובר בטכניקות המתחילות להידמות לקריסטלוגרפיה. בטכניקות כאלה ניתן לזהות את מבנה האטומים מבלי לראות אותם. לקבל אינדיקציה גם למבנה של פני השטח בשבב וגם להרכב השכבות ולטופוגרפיה שלהן.

עמי אפלבום (מימין) מראה למדען הראשי אבי חסון את אחד מהחדרים הנקיים החדשים — מנהל הפיתוח של KLA, אורי תדמור (מימין), מראה למדען הראשי אבי חסון את אחד מהחדרים הנקיים החדשים

"למעשה אנחנו חוקרים את האופטיקה, האלגוריתמיקה ומערכות הבקרה שצריכות לשלוט על רזולוציה תת-ננומטרית. צריך מקורות אור מיוחדים בעלי רמת בהירות כמעט כמו של השמש. יכולת הובלת האור, מיקוד ושימוש באופטיקה מאוד שקטה – נטולת הפרעות ועיוותים. אנחנו בודקים אורכי-גל של Deep-UV ואינפרא-אדום, זקוקים לפתח סנסורים שיידעו לאסוף את המידע ולהפעיל אלגוריתמיקה סופר-חכמה, שתדע לנקות את הרעשים ממערכות המדידה".

יש שוק להשקעה כל-כך גדולה?

"יצרניות השבבים לא יכולות לעבור לטכנולוגיית ייצור חדשה לפני שהן יודעות שחברות כמו שלנו יכולות לספק להן את מערכות המדידה והבדיקה. לכן הן עובדות צמוד מאוד אלינו ויש שיתוף פעולה איתן כבר בשלבי הפיתוח הראשונים של טכנולוגיות הייצור.

"בנוסף למיזעור, התעשייה מאמצת טכנולוגיות ייצור תלת-מימדיות (דוגמת טרנזיסטורי FinFET) הדורשות מאיתנו יכולות בדיקה ברמות שלא היו קודם. הם משקיעים יחסית יותר כסף בבקרת התהליך מאשר אי-פעם בעבר, וישקיעו עוד יותר בעתיד. המטרולוגיה בודקת את איכות הליתוגרפיה בקו הייצור, והליתוגרפיה היא המרכיב היקר ביותר בתהליך ייצור שבבים. לכן נתח המטרולוגיה רק הולך וגדל בתעשיית המוליכים למחצה".

SolarEdge תספק את מערכת הבקרה לרשת תחנות הטעינה החשמליות בהולנד

פורסם בתאריך מרץ 27, 2014מרץ 30, 2014 ע"י Techtime

הקמת התחנות החלה בשנת 2013, ועד 2015 ייפרסו 200 תחנות ברחבי המדינה

FASTNED-STATION

חברת Fastned ההולנדית בחרה במערכות ניהול ובקרת ההספק הסולאריות של חברת SolarEdge מהוד השרון. המערכות יותקנו ברשת תחנות טעינה למכוניות חשמליות הנפרסת בעת בכל האוטוסטרדות של הולנד. מדובר בפרוייקט סביבתי שבמסגרתו מספקת Fastned אנרגיה ירוקה בלבד – המופקת באמצעות טורבינות רוח ופנלים סולאריים בלבד.

מערכות הייצוב ובקרת הטעינה של SolarEdge יכולות לנהל כל פנל סולרי בנפרד, גם במתקנים הכוללים מאות ואלפי פנלים, ולשדר מידע אנליטי למרכז בקרה. הן מאפשרות ל-Fastned לנטר בזמן אמת את כל תחנות הטעינה ואת כל הפנלים בתחנות הטעינה מנקודה אחת.

בכל תחנה גם יותקנו עד 40 משפרי תפוקה (Power Optimizers). מדובר בממירי DC/DC העוקבים אחר הביצועים של כל פנל בנפרד ומתאימים את ערכי העומס (Load) כדי לקבל את התפוקה המכסימלית מהתא בהתאם לשינויים בתנאי מזג האוויר, התאורה והמטמפרטורה.

יציאה ממלכודת הביצה והתרנגולת

מדובר באחד מהפרוייקטים המלהיבים ובעלי הפרופיל הציבורי הבולטים בהולנד. חברת Fastned הוקמה על-ידי קבוצה של יזמים צעירים שהגיעו למסקנה שכדי להתמודד עם סוגיית "הביצה והתרנגולת" הבולמת את התעשייה (השימוש ברכב חשמלי דורש תשתיות טעינה שייפרסו רק אם יהיו הרבה מכוניות חשמליות בכביש…) צריך להתחיל בפריסה רחבה של תשתיות זולות ונגישות.

לרעיון נרתמו כמה תעשיות גדולות באירופה, בהן ABB, FATH Solar, סדנת הבנייה בעץ De Groot Vroomshoop, חברת הבנייה ההולנדית EcoCare וחברות נוספות. אליהן הצטרפה ממשלת הולנד, שהעניקה לחברה רישיון לבנות 200 תחנות טעינה ברחבי המדינה, בצורה המאפשרת לבצע טעינה חשמלית בכל 40 ק"מ.

החברה החלה את הבנייה בשנת 2013 ועד לסוף 2015 היא מתכננת להשלים את בניית כל 200 תחנות הטעינה במדינה. התחנות מספקות יכולת טעינה בהספק של עד 50kW בזרם של עד 120A. הדבר מאפשר לבצע טעינה של 80% מהסוללה בתוך 15-30 דקות בלבד, בכל המכוניות החשמליות המצויות כיום בכביש.

FASTNED

בכל תחנת טעינה מותקנים 80 פנלים סולאריים המפיקים אנרגיה חשמלית בהספק המאפשר לטעון במלואן ארבע מכוניות ביום. בנוסף, התחנות מקבלות מרשת החשמל הלאומית אנרגיה שהופקה מחוות הטורבינות הלאומית Sternweg. גם הבנייה של תחנות הטעינה מתחשבת בשיקולי איכות סביבה: הן בנויות בצורה מינמלית כדי לחסוך בחומרי גלם ומעץ שקיבל אישור FSC-certified, המבטיח שהוא נוצר בתהליך שלא פגע בסביבה.

Orbotech פיתחה טכנולוגיה לבדיקת הצגים של אפל

פורסם בתאריך מרץ 25, 2014מרץ 27, 2014 ע"י Techtime

אמיר פלג: "הצג החדש משנה את תהליכי הבדיקה הקיימים"

אחת מהחברות הסמויות העומדות מאחורי הצלחתו של מכשיר הטלפון אייפון-5 של Apple היא דווקא חברת Orbotech הישראלית. כך נודע ל-Techtime. הסיבה לכך נעוצה בהחלטתה של אפל להחליף את טכנולוגיית צגי המגע בסמארטפונים ובטאבלטים החדשים שלה, ולעבור לשיטת In-cell Touch החדשה, כדי להקטין את עובי הצג ולייצר מכשירים דקים יותר.

רוב צגי המגע בשוק מיוצרים משתי שכבות פונציונליות נפרדות. שכבת התצוגה המורכבת מפיקסלים ומציגה את המידע על הצג, ומעליה שכבה הכוללת תכונות של קיבוליות (Capacitance). שכבה זו מגיבה למגע אנושי ומעבד האבזר מתרגם את מיקום המגע לפקודות שיש לבצע.

בטכנולוגיית In-cell Touch ממוזגות שתי השכבות האלה לשכבה אחת. היא מבוססת על פיזור של אזורי חישה קיבוליים בין הפיקסלים המציגים מידע. התוצאה היא שהצג כולל מטריצה משולבת פיקסלים בגודל של 28 על 76 מיקרון וקבלי מגע בפיזור לא אחיד.

מנהל מוצר הבדיקה האופטית (AOI) בחטיבת הצגים השטוחים (FPD) בחברת אורבוטק, אמיר פלד, סיפר ל-Techtime שהתצורה החדשה יצרה קשיי בדיקה חדשים שהיצרנים התקשו להתמודד איתם. "החברות המייצרות את הצגים של אפל, LG ו-Japan Display, פנו אלינו בעקבות ההחלטה של אפל, ואמרו שהצג החדש משנה את תהליכי הבדיקה הקיימים, המבוססים על-כך שהצגים אחידים לחלוטין.

"הם ביקשו שנפתח עבורם מענה לפרדיגמת בדיקה חדשה". בחברת אורבוטק התמודדו עם האתגר של אפל באמצעות פיתוח טכנולוגיית Variable Pattern Inspection. בטכנולוגיה הזו ניתן לבצע בדיקות של צגים לא אחידים. לדבריו, הטכנולוגיה הזו איפשרה לייצר את הצגים החדים, ובפועל להוציא לשוק את המכשיר של אפל, ואת הדורות הבאים אחריו.

מה הם הקשיים החדשים בבדיקת צגי-מגע?

פלד: "כיום הלקוחות מדברים על הטמעת צגי 4K גם בטלפונים. מדובר בצגים הכוללים כ-2,000 על 4,000 פיקסלים בכל צג. בנוסף לצורך להתמודד עם הרזולוציה הגבוהה, קיימת בעיית הספק: היצרנים דורשים שזמן הבדיקה הכולל יישאר 45 שניות, כמו בצגים הישנים.

קיימות הפתחויות נוספות בשוק הצגים הדורשות מענה טכנולוגי. היצרנים מתחילים להשלב דרייברים ומעגלים אלקטרוניים בקצוות משטחי הזכוכית של הצגים. האזור הזה הופך להיות קריטי ודורש ביצוע בדיקות ויזואליות ובדיקות פונקציונליות. תחום הדיקה הזה קיבל את הכינוי Mobile Display Peripheral Inspection

IMVC-2014: "מחשב-על אינסופי בתוך המשקפיים"

פורסם בתאריך מרץ 25, 2014מרץ 26, 2014 ע"י Techtime

"כשיש תחום טרנדי המצריך הרבה מאוד חדשנות – צריך קודם כל לחפש בישראל"

תחום הראייה הממוחשבת משנה את פניו והופך לתחום מולטי-דיסציפלינרי המשלב אופטיקה, ארכיטקטורה, אלגוריתמים וטכנולוגיות מיחשוב חדשות. מייסדי כנס IMVC-2014 שיתקיים ב-1 באפריל במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, ד"ר קובי כהן וד"ר חן שגיב, אמרו ל-Techtime שמוצרים דוגמת Google Glass מבטאים את השינוי העמוק המתחולל בתחום.

חן שגיב: "אנחנו מתחילים לראות מגמה מעניינת של פיתוח אפליקציות עבור Google Glass. אנשים ממתינים לרגע שיהיו כלי פיתוח והפלטפורמה תהיה נגישה. להערכתנו

תתפתח כאן מגמה חדשה הדומה למגמת פיתוח האפליקציות לטאבלטים וסמארטפונים.

יש חברות שכבר עובדות על המוצרים שאחרי המשקפיים של גוגל: מציאות רבודה (Augmented Reality) בתוך המשקפיים".

כיצד הענן ישפיע על התחום?

"אדם יילך עם פלטפורמת מיחשוב שתהיה לה יכולת לרכוש מידע, לעבד אותו ולהציג אותו. מדובר בעוצמה של מחשב-על מלפני 20 שנה. כאשר היא כוללת תקשורת מהירה, משימות חישוביות כבדות יבוצעו בענן והתוצאות יחזרו אל האבזר האישי. האדם צריך לראות עצמו כאילו עומד לרשותו כוח מיחשוב אינסופי".

להערכת קובי כהן, תחומי ראיית המכונה ולימוד המכונה מתחילים להתמזג. "כמעט ואין היום יישומים המתקיימים בלי המרכיב של Machine Learning. הכוונה היא היכולת ללכוד את התמונה, לפרק אותה לגורמים ולהבין מה הם האלמנטים האלה. כאן מפעילים שיטות המשלבות מידע מוקדם כדי לפתור בעיות למידה, כמו זיהוי פרצופים למשל. שיטות הלמידה הופכות לחלק בלתי נפרד מהראייה ממוחשבת, ועיבוד התמונה הופכת מפעילות אוטומטית לבינה מלאכותית".

אנשי העיבוד הופכים לאנשי מערכת?

שגיב: "תחום האלגוריתמיקה לא קפא על שמריו, אבל אם יש דברים שלא עשו לפני 10 שנים כי לא היו משאבים, היום יש יכולות לממש שיטות שהיו בלתי אפשריות לפני עשור. אנחנו רואים שיש בחינה מחדש של אלגוריתמים שבעבר היו לא ישימים והיום אפשר ליישם אותה.

כאשר מתמודדים כיום עם מערכת עיבוד תמונה, יש צורך לתכנן את השימוש האופטימלי בבלוקים קיימים מתחומים שונים. הנושא של מערכת, שיקולי מערכת ושיקולי מחשוב מהיר הופכים מרכזיים. אנשי עיבוד התמונה צריכים להיות גם אנשי מערכת. צריך לזכור שלבעיות שונות יש פתרונות שונים. אנשים המסוגלים לעשות זאת נעשים סופר-חשובים בתחום".

מה המצב בישראל?

"כאן יש תופעה מעניינת מאוד: בכל פעם שמתפתח תחום חדש הדורש חדשנות, מוצאים בו ריכוז גבוה של חברות ישראליות. כך למשל כל התחום של מצלמות עומק ושל עיבוד מחוות שופע חברות ישראליות בכמות חריגה. כשיש תחום טרנדי המצריך הרבה מאוד חדשנות – צריך קודם כל לחפש בישראל".

כנס Israel Machine Vision Conference מתקיים זו השנה החמישית ברציפות ומקבץ מדי שנה כ-1,000 יזמים, מנהלים וחוקרים מהתעשייה ומהאקדמיה. בין המרצים בכנס: מייסד Orcam ו-MobilEye פרופ' אמנון שעשוע, מייסד Core Photonics פרופ' דויד מנדלוביץ, ממייסדי חברת RealView שפיתחה טכנולוגיית הולוגרפיה דיגיטלית שאול גלמן, ד"ר גרשום קוטלירוף המשמש כטכנולוג הראשי למחשוב תפיסתי באינטל ישראל, ד"ר סם האסינוף מגוגל בארה"ב שירצה על עתיד הצילום הלביש, ודוברים נוספים.

למידע נוסף: www.imvc.co.il

ירידה במשכורות מהנדסי חומרה; עלייה בתוכנה

פורסם בתאריך מרץ 24, 2014מרץ 26, 2014 ע"י Techtime

בתפקידים הדורשים ניסיון מועט, ישנה העדפה לבוגרי אוניברסיטאות על-פני מכללות

פרופיל הביקושים לעובדים בענפי ההייטק מקבל הטייה לטובת אנשי תוכנה על-פני חומרה. כך עולה מסקר השכר הרבעוני של חברת CPS Jobs המפעילה אתר אינטרנט לעובדי הייטק.

מהסקר עולה שבתפקידים הדורשים ניסיון מועט, ישנה העדפה ברורה לבוגרי אוניברסיטאות על-פני מוסדות אקדמאים אחרים (מכללות). השכר בתחום פיתוח התוכנה עלה ב-4% ברבעון הראשון של 2014 בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. זאת לצד עלייה של 2.5% בביקוש לעובדים במקצועות פיתוח תוכנה.

שתי עליות בולטות בביקוש נרשמו בשני מקצועות בתחום התוכנה. עלייה בביקוש של כ-7% נרשמה לאנשי ביג דטה (Big Data ), תחום טכנולוגי שצבר תאוצה בשנה האחרונה. הביקוש למתכנתים ואנליסטים בתחום בינה עסקית (BI) עלה ב-4.8%. הסיבה לעליה בביקוש בשני המקצועות האלו היא מחסור בעובדים בעלי נסיון.

הפיטורים של 2013 מורגשים בשוק

במקביל, נמשכת ירידת השכר בתחום החומרה: אומנם רמת השכר בתחום החומרה היא עדיין מהגבוהות בענף ההייטק, אולם גם ברבעון הראשון של 2014, נמשכה המגמה השלילית: ירידה של 12% ברמת השכר וירידה של 6% בביקוש לעובדים, וזאת בשל גלי הפיטורים בחברות שבבים וחומרה במהלך שנת 2013.

גם תחום אבטחת האיכות (QA) עובר שינוי: רוב הביקושים מתמקדים בעובדים בעלי ניסיון ויכולת תכנות קוד, עם מגמת עליה של כ-3% בשכרם. כיום החברות מעדיפות צוות QA מנוסה וקטן בהשוואה לתפקידי QA בשנה הקודמת, שבה המעסיקים גייסו הרבה בודקים זוטרים. כמות המשרות QA לעובדים חסרי נסיון ירדה ב-5.6% ושכרם ירד בכ-9% ברבעון האחרון.

בשנת 2013 התגברו האיומים והתקפות סייבר על מוסדות וארגונים ממשלתיים וחברות מסחריות, דבר שהוביל בין השאר לעליית שכר של 11% ברבעון הראשון של 2014 למומחי אבטחת מידע בעלי ניסיון של 6 שנים לפחות. רמת השכר לעובדים מיומנים ובעלי ניסיון בתחום זה מגיעה ל- 30 אלף שקל, שהינה דומה לרמת השכר למנהלים בתחום התוכנה.

מגמה בולטת שנרשמה ברבעון הראשון לשנת 2014 היא ירידה חדה בממוצע של 15% בשכר למנהלי פרוייקטים, לצד ירידה של 2% בביקוש למנהלי פרוייקטים.

יצרנית השבבים הגדולה בסין, SMIC, קיבלה נגישות לכל הקניין הרוחני של CEVA

פורסם בתאריך מרץ 19, 2014מרץ 20, 2014 ע"י Techtime

חברת CEVA הודיעה היום על עיסקה שעשויה להיות העיסקה החשובה ביותר שלה בשנים האחרונות.

SMIC

מדובר בעיסקה משולשת בין CEVA, לבין חברת תכנון השבבים Brite Semiconductor, ובין יצרנית שירותי הייצור הגדולה ביותר בסין, חברת SMIC.

על-פי ההסכם, כל הקניין הרוחני של CEVA עבור מעבדי האותות (DSP) בתחומי התקשורת, הקישוריות, התמונה, האודיו והקול, יועמד לרשות חברת Brite, אשר תשלב אותו בפרוייקטי התכנון שהיא מבצעת. במקביל, חברת SMIC תציע ללקוחות שלה לספק להם גם שירותי תכנון באמצעות Brite, ולא רק שירותי ייצור של רכיבים מתוכננים.

מאחורי העיסקה ניצב מאמץ גדול של SMIC להיכנס לתחומי התכנון ולבנות תעשיית ייצור שבבים מקומית הכוללת גם תכנון השבבים. מבחינת CEVA מדובר במנוע צמיחה חשוב מאוד: היא מתקיימת ממכירת רשיונות שימוש בקניין הרוחני שלה, והעיסקה הופכת את SMIC ואת Brite לחברות שיש להן אינטרס אסטרטגי לשווק את הקניין הרוחני של CEVA.

בניית תעשיית שבבים סינית

חברת Brite Semiconductors היא שחקנית חדשה יחסית בתחום תכנון השבבים. היא הוקמה בשנת 2008 בהשקעה של חברת SMIC ושל קרנות הון סיניות הנמצאות בבעלות המדינה, במטרה לספק שירותי תכנון רכיבי ASIC. יו"ר החברה, ד"ר טיי שיאו, הוא מנכ"ל SMIC. נשיא ומנכ"ל החברה, צ'רלי שנגסין זי, מכיר היטב את ישראל, לאחר שנתיים (2006-2008) שבהן עבד כמנהל איכות עולמי ומנכ"ל הפעילות בסין של חברת Jazz הנמצאת בבעלות מלאה של TowerJazz ממגדל העמק.

גם חברת SMIC היא שחקנית חדשה יחסית בשוק השבבים. היא הוקמה בשנת 2000 בהשקעה של בנקים ממשלתיים ומפעילה כיום ארבעה מתקני ייצור פעילים בסין, ומפעל נוסף הנמצא בהקמה. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בקצת יותר מ-2 מיליארד דולר. כיום כ-40% ממכירותיה הן עבור חברות סיניות, כאשר שתי הלקוחות הבינלאומיות העיקריות שלה הן טקסס אינסטרומנטס וקואלקום.

TowerJazz ייצרה את החיישן האופטי הרגיש בעולם

פורסם בתאריך מרץ 19, 2014מרץ 20, 2014 ע"י Techtime

חברת TowerJazz ממגדל העמק ייצרה עובר חברת Gpixel הסינית את חיישן ה-CMOS האופטי בעל הרזולוציה הגדולה בעולם.

הרכיב משווק בשם הקטלוגי GMAX3005 ומיוצר בתהליך TS18IS של טאואר. הוא מספר רזולוציה של 150 מגה-פיקסל ומיועד למערכות הדמייה רפואית וליישומים מדעיים ותעשייתיים.

מנכ"ל Gpixel, שיניואנג וואנג, אמר שהחברה בחרה בשירותי הייצור של טאואר בזכות הביצועים המעולים של הפיקסלים שלה. אנחנו מאמינים שסין הולכת להיות השוק הגדול בעולם של חיישנים באיכות גבוהה, והשותפות האסטרטגית עם טאואר חיונית להצלחתנו".

חברת Gpixel היא חברה חדשה. החברה הוקמה בסין בשנת 2013 ורשמה 10 פטנטים על חיישנים איכותיים.

חיישן GMAX3005 הוא חיישן תמונה מונוכרומטי המסוגל לקלות תמונות בקצב של 10 תמונות בשנייה. משטח הסיליקון שעליו הוא בנוי מגיע למימדים עצומים של 167.6mm x 30.1mm. בתוך הסיליקון מוטמע ממיר אותות מאנלוגג לדיגיטל (ADC) ברזולוציה של 16 סיביות. במונחים מעשיים (Effective Number Of Bits) הרזולוציה של הממיר היא 12 סיביות (עקב רעשים עצמיים ממירים כמעט אף פעם לא משיגים את היעילות הדיגיטלית התיאורטית). הרכיב כולל 120 יציאות חשמליות (בתקן LVDS) הפועלות במהירות של 200Mhz. החיישן צורך הספק של פחות מ-2.5W בעבודה מאומצת. הוא מופיע במארז PGA בעל 395 מגעים.

בתוך כך, טאואר מסרה השבוע שהיא מגדילה את נוכחותה בסין. כעות יש לה 20 לקוחות בסין שעבורם היא מייצרת שבבים בטכנולוגיית SOI ועוד כ-10 לקוחות הנמצאים בשלבים שונים של כניסה להסכמי ייצור של טנולוגיית רכיבי הספק במתחי של 700V.

מיקרוסופט מפתחת את מצלמת ה-3D של הדור הבא

פורסם בתאריך מרץ 11, 2014מרץ 13, 2014 ע"י Techtime

מרכז הפיתוח הוקם בעקבות רכישת חברת 3DV Systems הישראלית ב-2009

חברת מיקרוסופט (Microsoft) מפתחת מצלמות חדשניות מסוג Time of Flight, שלהערכתה ייכנסו בעתיד לכל האבזרים הממוחשבים: החל ממחשבים וסמארטפונים וכלה אפילו באבזרים מקושרים מעולם האינטרנט של הדברים.

הפיתוח נעשה בקבוצת Advanced Imaging Technologies הפועלת גם בישראל במסגרת חטיבת אבזרי החומרה של מיקרוסופט. מנהל צוות הפיתוח הוא ד"ר גיורא יהב, אשר ייסד את חברת 3DV Systems שנירכשה על-ידי מיקרוסופט בשנת 2009. החברה היתה מהחלוצות העולמיות של פיתוח מצלמות ליישומים צרכניים המבוססות על טכנולוגיית Time of Flight.

מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לייצר מצלמות תלת-מימדיות מבוססות רכיבי סיליקון, ובכך להשיג יעדי עלות וצריכת הספק המתאימים למוצרים צרכניים.

טכנולוגיית הצילום התלת-מימדית מסוג Time of Flight נמצאת בפיתוח כבר יותר מעשור, אולם רק בשנים האחרונות היא מתחילה לצבור תאוצה בעקבות הגדלת מהירות התגובה של מוליכים למחצה. המצלמה מהווה מעין גרסה אופטית של עקרון המכ"ם.

היא כוללת מקרן לייזר המשדר המאיר את המטרה בפולסים קצרים מאוד. החיישן האופטי כולל דיודות רגישות לאור בתדר הספיציפי של הלייזר. כאשר הן חשות באור חוזר, המערכת האלקטרונית מודדת את הזמן שחלף בין שידור האות לבין קליטתו.

מכיוון שמהירות האור ידועה (כ-300 אלף ק"מ בשנייה), ניתן לחשב את המרחק של האובייקט מכל פיקסל. מדובר במשימה תובענית מאוד למערכת האלקטרונית. כדי למדוד את המרחק לאובייקט המצוי 2.5 מטרים מהמצלמה, יש צורך למדוד פרק זמן של כ-16 ננו-שניות בלבד.

הטכנולוגיה שפותחה בישראל מפשטת ומאיצה את תהליך עיבוד התמונה, באמצעות ניצול הטווח הדינמי של החיישן. היא מבוססת על העובדה שכמות המטען החשמלי הניטען בכל פיקסל היא פרופרציונלית לזמן החשיפה שלו לאור. לכן לאחר נורמליזציה של תנאי התאורה הטבעיים, ניתן לחשב את המרחק של כל פיקסל מהאובייקט באמצעות רמת הצבע האפור שהוא מפיק, המבטאת את כמות המטען שהוא צבר.

תעלומת TowerJazz

כיום מספר חברות מייצרות מצלמות תלת-מימדיות מסוג ToF. בהן: פנאסוניק, CamBoard, Bluetechnix, MESA Imaging ועוד. באמצע 2010 זכתה חברת TowerJazz הישראלית בחוזה לייצור החיישן האופטי עבור המצלמה התלת-מימדית של חברת Canesta האמריקאית.

החברה פיתחה את הטכנולוגיה במשך 10 שנים ורשמה עבורה כ-50 פטנטים. כעבור מספר חודשים, בנובמר 2010, נירכשה Canesta על-ידי חברת מיקרוסופט. כיום משולבת המצלמה במערכות המשחק Kinect Xbox של החברה. במיקרוסופט ובטאואר לא התייחסו לשאלה האם טאואר מייצרת את החיישנים של מיקרוסופט.

פעילותה של מיקרוסופט בתחום נחשפה במהלך כנס שקבוצת AIT מקיימת השבוע בעין גדי. בראיון בלעדי ל-Techtime סיפר יהב שמטרת הכנס היא להפגיש בין הגופים המובילים בעולם בתחומי החומרה והתוכנה של צילום תלת-מימדי. "מדובר למעשה בסדנה מקצועית שנועדה לדון בבעיות טכניות ולאפשר פיתוח מצלמות טובות יותר".

מצלמת הקולנוע Alexa של חברת ARRI. השתתפותה בכנס מלמדת על פוטנציאל ה-TOF גם בקצה הגבוה של השוק — מצלמת הקולנוע Alexa של חברת ARRI. השתתפותה מלמדת על פוטנציאל ה-TOF גם בקצה הגבוה של השוק

בבלוג שניפתח לצורך הארוע (Image Sensors World) מופיעה רשימת המשתתפים ומתברר שלארוע הופיעו כל המי ומי בתחום החישה התלת-מימדית: חברת פנאסוניק, יצרנית מצלמות הקולנוע המובילה ARRI, חברת טאואר הישראלית, MESA Imaging, האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום כמו המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטאות היידלברג, בון טוקיו ועוד.

מדוע אנחנו צריכים מצלמות תלת-מימדיות צרכניות?

ד"ר יהב: "כבר בעתיד הקרוב נראה מצלמות תלת-מימדיות קומפקטיות ומותאמות לאבזרים צרכניים. כבר עכשיו חברות רבות מקדמות את הרעיון. לפני שבועיים גוגל הודיעה על פרוייקט טנגו שיאפשר שימוש במצלמות תלת-מימדיות באבזרים ניידים, אינטל מבצעת הדגמות במסגרת הרעיון של מיחשוב תפישתי וחברת אפל רכשה את PrimeSense הישראלית.

להערכתי טכנולוגיית Time of Flight תוביל את המהפיכה בעתיד הקרוב. המצלמות יהיו קטנות, זולות ויצרכו פחות אנרגיה. היכולות הללו יאיצו את מהפיכת Internet of Things מכיוון שהן ישולבו בכל מכשיר, קטן ככל שיהיה, ויספקו לו ממשק אדם-מכונה מתקדם".

מלאנוקס הקימה את קונסורציום OpenOptics לתקשורת מהירה

פורסם בתאריך מרץ 11, 2014מרץ 13, 2014 ע"י Techtime

האנליסט הראשי של Ovum: "הצמיחה של שירותי הענן מציבה אתגר טכנולוגי קשה"

חברת מלאנוקס (Mellanox) הקימה ביחד עם חברת Ranovus קונסורציום חדש בשם OpenOptics לקידום תקן תעשייתי חדש עבור תקשורת אופטית במרכזי נתונים גדולים. הקונסורציום יתמקד בפיתוח תקן תקשורת המבוסס על ריבוב אותות (Wavelength Division Multiplexing) בקצב של 100Gbps למרחקים של עד 2 קילומטרים. זהו המרחק המכסה כיום את רוב צורכי הקישוריות של מרכזי הנתונים הגדולים.

מטרת ההתארגנות היא להבטיח קישוריות של מערכות הכוללות לייזר 1550 nm WDM ורכיבים אפטיים משולבים (silicon photonics) בממשקים סטנדרטיים מסוג QSFP. "אנחנו מאמינים שהגישה הזו משנה את כללי המשחק בתחום מרכזי הנתונים, ותצמצם את עלויות התקשורת האופטית פי ארבעה עד פי שבעה", הסביר מנהל השיווק של Ranovus, סעיד אראמידה. שתי החברות מעוניינות לצרף להתארגנות גורמים נוספים בתעשייה.

הענן יהיה אופטי

המרכיבים המרכזיים שתקן שהקונסורציום מקדם כוללים: תקשורת בקצב של 100Gb/s המתאפשרת באמצעות ארבעה ערוצי WDM מרובבים בקצב של 25Gb/s לכל אחד, שימוש בכבל אופטי SMF סטנדרטי, הסתמכות על חיבוריות תעשייתית סטנדרטית מסוג QSFP28 ויכולת גידול של קצבי התקשורת עד למהירות של 400G ואף מעבר לה.

האנליסט הראשי של חברת Ovum התייחס להקמת הקונסורציום: "הצמיחה של שירותי הענן מציבה אתגר טכנולוגי קשה: יש צורך דחוף בפתרונות 100G זולים וקלים להתקנה, אשר צריכים להיות בעלי אופק צמיחה מהיר ל-400G ואחר-כך גם לקצבים של 1Tb. לצורך זה יש צורך בתיאום תעשייתי הדוק, כפי שמציע קונסורציום OpenOptics".

אסטרטגיית מלאנוקס 2.0

ראוי לציין שחברת מלאנוקס הכינה לעצמה את התשתית הטכנולוגית הדרושה לצורך הובלת שוק הקישוריות האופטית במרכזי נתונים: בחודש יוני 2013 היא רכשה את חברת IPtronics מדנמרק תמורת 47.5 מיליון דולר. החברה מפתחת רכיבי קישוריות אופטית עבור תקשורת דיגיטלית. הרכישה נועדה להעניק למלאנוקס מרכז פיתוח וקניין רוחני בתחום הקישוריות האופטית במהירויות 100Gbpsומעלה.

חודש לפני-כן היא רכשה את חברת Kotura מסאניוויל, קליפורניה, תמורת 82 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיות קישוריות המבוססות על שילוב תקשורת אופטית בתוך מוליכים למחצה. למעשה, היא נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הצומח של Silicon Photonics ועד היום היא רשמה, או הגישה לרישום, 120 פטנטים בתחומי האופטיקה מבוססת CMOS.

המהלכים האחרונים מלמדים שזירת התקשורת האופטית בתוך מרכזי נתונים הולכת להיות ככל הנראה זירת הפעילות המרכזית של מלאנוקס בשנים הבאות. בתחום הזה היא כבר נמצאת בתחרות מול אינטל ויבמ. מדובר בשק בעל סיכויי צמיחה גדולים בהרבה מתחום ה-InfiniBand המסורתי של מלאנוקס, אולם בתור חברה ישראלית קטנה עליה להקפיד על יתרון אחד מרכזי: להיות המובילה הטכנולוגית הבלתי-מעורערת.

DARPA יוצאת למאבק במכת הרכיבים המזוייפים

פורסם בתאריך מרץ 9, 2014מרץ 10, 2014 ע"י Techtime

מתברר שהמאמצים לשלוט בשרשרת האספקה נכשלו. הכיוון החדש הוא טכנולוגי

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA), שהיא הגוף הביטחוני החשוב ביותר בעולם בפיתוח טכנולוגיות חדשות, החליטה לחפש פתרונות טכנולוגיים כדי לבלום את מכת הרכיבים המזוייפים הפוגעת בתעשיית האלקטרוניקה בכלל. מנקודת מבטה, הסכנה הגדולה ביותר נעוצה בחדירת רכיבים מזוייפים או רכיבים ששובשו במכוון, לתוך מערכות צבאיות קריטיות. רכיבים אלו קיבלו את הכינוי "סוסים טרויאניים".

הסוכנות הודיעה שבאמצע החודש היא תקיים דיון במרכז הקונגרסים שלה בארלינגטון, וירג'יניה, שבו יוצגו לתעשייה עיקרי התוכנית החדשה, שקיבלה את השם Shield Program.

מטרת תוכנית Shield היא לפתח רכיבי זיהוי קטנים ביותר שניתן להצמידם לרכיבים אלקטרוניים כדי לוודא את המקוריות שלהם ואת מסלול שרשרת האספקה שבה הם חלפו. הרכיבים נדרשים להיות קטנים מאוד, זולים מאוד, ושהשימוש בהם יהיה בעל השפעה מינימלית על תהליך הייצור שלהם, ההפצה ועל תהליכי השימוש בהם (הרכבת המעגל האלקטרוני).

הסוכנות מבקשת מהתעשייה ומחוקרים באקדמיה להשתתף בפיתוח טכנולוגיה שתהיה אמינה מאוד ומוגנת בפני פריצה וזיוף. השימוש בהם דורש ציוד מינימלי ושניתן לייצר אותם בכמויות גדולות בתהליכי ייצור סטנדרטיים המקובלים היום בתעשיית המוליכים למחצה. היא מבקשת לקבל הצעות לפיתוח רכיב בגודל של לא יותר מ-100 מיקרון על 100 מיקרון, הכולל מנוע הצפנה מלא, חיישנים לגילוי נסיונות לזייף את הרכיב או מידע על הרכיב, שניתן להצמיד אותם לרכיב קיים בלא צורך לבצע בו שינויים.

למידע נוסף על המפגש שיתקיים החודש: Shield Program

משמיד הצוללות Seahawk SH-60B. רכיבים במערכות FLIR קריטיות

מאחורי היוזמה של DARPA ניצב כישלון מתמשך למנוע חדירה של רכבים מזוייפים למערכות צבאיות אמריקאיות. דו"ח מיוחד של ועדת הכוחות המזויינים בסנאט האמריקאי שבדק את הסוגיה, מגלה שרק בשנתיים האחרונות הסתננו יותר ממיליון רכיבים אלקטרוניים אל שרשרת האספקה הרשמית של מערכת הביטחון האמריקאית.

"יותר מדי פעמים הגיעו רכיבים מזוייפים מסין לתוך מערכות ביטחוניות אמריקאיות", ניכתב בדו"ח. החקירה גילתה עשרות מקרים שבהם שולבו רכיבים מזוייפים במערכות צבאיות חיוניות כמו מערכות נשק מבוססות חישה תרמית, מחשב משימה במערכת טילי THAAD, במטוסים צבאיים דוגמת SH-60B, AH-64, C-17, C-130J, במטוס פוסיידון P-8A ועוד".

מבחינת הצבא האמריקאי, מדובר בתרחישי אימה שהתממשו. כך למשל, בספטמבר 2011 התגלו רכיבים מזוייפים בשלוש מערכות FLIR שהותקנו במסוק Seahawk SH-60B הנמצא בשימוש חיל הים האמריקאי ומשמש כמסוק לציד צוללות.

גם P-8A Poseidon משמש כפלטפורמת איור והשמדת צוללות. מדובר במטוס מדגם בואינג 737 שעבר הסבה לפלטפורמת לחימה נגד צוללות, נגד מטרות שטח וכמטוס לאיסוף מידע מודיעיני. הפרוייקט היה כרוך התקנת מערכות מודיעין אלקטרוני (ELINT), מערכות איתור ומערכות נשק דוגמת פצצות טורפדו וטילי שיוט מסוג SLAM-ER.

ניסוי יירוט של מערכת THAAD האמריקאית ליירוט טילים. רכיב מזוייף במחשב המשימה

דוגמא לתרחיש הגרוע ביותר התגלתה בחודש ספטמבר 2010: הסוכנות להגנה בפני טילים (MDA) גילתה שלמחשב המשימה של הטיל נגד טילים בליסטיים Thaad (המקבילה האמריקאית של מערכת "חץ") הסתננו רכיבי זיכרון מזוייפים. הרכיבים נירכשו על-ידי Honeywell שהתקינה אותם במחשבי המשימה שנימסרו לקבלן הראשי של הפרוייקט, Lockheed Martin. להערכת שתי החברות, אם הרכיבים המזוייפים לא היו מתגלים, ברגע האמת המערכות היו נכשלות. תיקון התקלה, אגב, עלה כ-2.7 מיליון דולר.

לקבלת דו"ח הסנאט על רכיבים מזוייפים: Counterfeit Electronic Parts Report

עד ליוזמה האחרונה של DARPA, ניסתה ארה"ב להיאבק בתופעת הרכיבים המזוייפים באמצעות הידוק הפיקוח על שרשרת האספקה. כך למשל, הממשל בחר בחברת חברת המחקר והמידע IHS כקבלנית משנה לאיסוף מידע ומעקב אחר שרשרת האספקה של חברות המשמשות כספקיות של הממשל.

החברה מנהלת את מאגר הרכיבים האלקטרוניים 4DOnline Parts Universe, המאפשר ללקוחות לקבל התראה על האפשרות שהם רוכשים רכיבים מזוייפים. המאגר מבוסס על בסיס מידע הכולל מידע מקיף על 65 מיליון רכיבים אלקטרוניים מתוצרת כ-500 יצרנים. המידע כולל נתונים חשמליים, תיעוד עדכני והיסטוריה של הרכיבים, תאריכי התפוגה שלהם, זמינות בשוק ורשימות של רכיבים אלטרנטיביים (Second Source).

בתיקון לסעיף 818 בתקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2013, הסכימה המדינה לראשונה להשתתף בעלויות של החברות לסילוק רכיבים מזוייפים. אולם הסיוע יינתן רק לחברות שהקימו מערכת בקרה שאושרה על-ידי משרד הביטחון (DOD), ואשר רכשו את הרכיבים מיצרנים מקוריים או באמצעות ספקים מאושרים (Trusted Suppliers) של משרד ההגנה.

בשורה התחתונה, הפרוייקט החדש של DARPA מלמד שכל המאמצים הללו היו כנראה ללא הואיל. כעת המאמצים עוברים לפסים טכנולוגיים ולא מנהליים.

שועלי שמשון אלקטרוניים: נתח FieldFox לתנאים קשים

פורסם בתאריך מרץ 2, 2014מרץ 4, 2014 ע"י Techtime

נתחי FieldFox מיועדים לעבוד בתנאים בלתי נסבלים: סערות שלגים, סופות חול, בים הסוער ובתוך קרונות בקרה לוהטים

fieldfox-military

לא תמיד מהנדסים וטכנאי אלקטרוניקה מבלים את זמנם במעבדה ממוזגת: התקנת ותחזוקת מערכות כמו רשתות רדיו, תחנות קרקע ללוויינים, מערכות מכ"ם ועוד כרוכות באימות וכיוונון בשטח של מסננים, דיפלקסרים, דופלקסרים ואנטנות.

למרות שהכלי המועדף הוא נתח רשת וקטורי (VNA), המכשירים המעבדתיים אינם ניידים ומוקשחים לעבודת שטח אמיתית. כדי לתת מענה לבעיה פיתחה חברת Agilent את משפחת FieldFox, הכוללת נתחי RF ומיקרוגל ומיועדת לעבודה בתנאים קשוחים: סופות שלגים, על סיפון ספינות בים סוער, בקרונות בקרה, בסופות חול ועוד.

תנאים קיצוניים מקשים על ביצוע מדידות וקבלת תוצאות מדויקות. בדיקות בתוך מבנים עשויות להיערך בקרבת ציוד הגורם הפרעות. בדיקות בחללים קטנים מטוסים uצוללות עשויות להתקיים בתנאי חום, לחץ, וחשיפה לשמנים ולמזהמים. בתנאי חוץ תהליך הבדיקה נחשף לפגעי מזג האוויר ולנזקים לציוד.

לכן קשה בתנאים כאלה לבצע מדידות מדויקות והדירות של מאפיינים כמו יחס גלים עומדים (VSWR), הפסדי החזרות (Return Loss), הפסדי העברה (Insertion Loss), בידוד, Distance To Fault, הפסדי כבלים, S-parameters ועוד. בנוסף, תהליכי הכיול מורכבים יותר, ובתנאים קשים נוצרות שגיאות כיול רבות.

קבלת תוצאות בשטח

מיקרוגל נתח FieldFox מגיע במספר תצורות: בדיקת Cable And Antenna, ניתוח רשת וקטורי וכן ניתוח ספקטרום (בנפרד או במשולב) בטווח תדרים 26.5GHz-4GHz. כדי לעמוד בתנאי שטח קשים, הנתחים תואמים לתקן הצבאי MIL-PRF-28800F, הכולל אטימות למים ועמידות בפני אבק, ונבדקים בכפוף ל-IP53 (אבק וגשם) ובסביבה נפיצה בכפוף ל- MIL-STD-810G ברמת Method 511.5 Procedure 1.

כאשר מתבצעות בדיקות במתארים שאין אליהן גישה לבני-אדם (משיקולי מרחב או סיכון) ניתן לשלוט ב-FieldFox מרחוק באמצעות יישום iOS.

הגדרת תצורה

התצורה המינימליסטית לעבודה בשטח היא בתצורת CAT, שבה המכשיר מודד S-parameters של העוצמה בלבד, ומדווח על ערכים כגון הפסדי החזרות והפסדי העברה. ערכים אלה שימושיים לאיפיון רכיבי אנטנה ומערכות קו תמסורת, לרבות כבלים ומוליכי גל.

בתצורת VNA, נתח FieldFox ניתן להגדרה עבור מדידות Transmission and Reflection (קדימה בלבד) או מדידות מלאות של שני פורטים (קדימה ואחורה). בכל מקרה, הוא יכול למדוד את הערכה המלאה של S-parameters מסוג Complex Valued (עוצמה ומופע).

בתצורת Transmission/Reflection, יש לנתק את ההתקן הניבדק (DUT) ולחברו מחדש לצורך ביצוע מדידות בכיוון ההפוך. מכיוון שהתצורה המלאה בת שני הפורטים כוללת מטריצת מיתוג פנימית, יש לחבר את ההתקן הניבדק פעם אחת בלבד. יחידה מלאה של שני פורטים מספקת מדידה מדויקת, מכיוון שהיא מאפשרת איפיון והסרה של כל שגיאות המדידה השיטתיות.

יכולות כיול מובנות

החלת מישור המדידה עד ל-DUT, מאפשרת ל QuickCal להפיק תוצאות דומות לאלה המושגות באמצעות כיול מלא של שני פורטים

משפחת FieldFox מספקת מספר סוגי כיול: הפשוטים ביותר הם CalReady ו- QuickCal. הם אינם זקוקים לערכת כיול חיצונית ואין צורך לשאת ציוד נוסף לשטח. במקרה של CalReady, המכשיר כבר מכויל בעת הדלקתו (או לאחר הגדרה מראש) ומוכן להתחיל בעבודה ללא צורך בפעולה נוספת. הוא מחיל תיקון שגיאות מלא של שני פורטים על פורט הבדיקה.

גם תצורת QuickCal מאפשרת לבצע כיול ללא אבזרים נוספים. כיוון שמישור הכיול (Cal Plane) מורחב עד לחיבור הממשי ל-DUT, השיטה הזו יכולה לפצות על כבלי הבדיקה ועל מתאמים הממוקמים בין המכשיר לבין ה-DUT. ביישומי שטח, השילוב של QuickCal עם תצורה מלאה של שני פורטים מספק איזון אופטימלי בין דיוק לבין מעשיות, ובין מהירות, דיוק ופשטות הכיול.

תמונת המסך למעלה מציגה השוואה בין שתי מדידות של תמסורת קדמית, S21, שמבוצעות על כבל קואקסיאלי קצר תוך שימוש ב- QuickCal ובכיול מכני מלא של שני פורטים. כפי שניתן לראות, ההבדל בין שתי העקבות קטן מאוד, והדבר מלמד על ערך ה- QuickCal כחלופה לכיול מכאני בעת ביצוע מדידות בשטח.

נתח FieldFox תומך גם בשיטות כיול הדורשות רמה גבוהה יותר של דיוק, דוגמת quick SOLT ,SOLT וכן OSL. אומנם שיטות אלה מדוייקות מאוד, אולם הן מחייבות לשאת לשטח ערכות כיול איכותיות. צריך לזכור שהמחיר של קבלת דיוק מוגבר הוא מורכבות הכיול, זמן ההתקנה ונקיטה באמצעים להגנת ערכות הכיול (כבלים קואקסיאליים, מוליכי גל ועוד) מפני לכלוך ונזקים.

Electo-Galil תטמיע מעגלים מודפסים בחלקי פלסטיק

פורסם בתאריך מרץ 2, 2014מרץ 5, 2014 ע"י Techtime

בלגה: "כיום אנחנו לומדים את הטכנולוגיה ומאמינים שב-2014-2015 נתחיל להפעיל את אמצעי הייצור המתאימים"

אהוד בלגה: "המשימה היא להיכנס לטכנולוגיות שלא קיימות בישראל"

חברת Electo-Galil הנמצאת בבעלות קבוצת זריחה תעשיות חלאבין, נכנסת לתחום חדש של הייצור האלקטרוני: הטמעת מעגלים מודפסים בתוך חלקי פלסטיק תלת-מימדיים. בראיון מיוחד ל-Techtime סיפר מנכ"ל הקבוצה, אהוד בלגה, שמדובר בטכנולוגיה חדשה שעדיין לא קיימת בישראל, אולם נכנסת כיום לתעשיות הרכב ומוצרי הצריכה האלקטרוניים.

בלגה: "כיום אנחנו לומדים את הטכנולוגיה ומאמינים שב-2014-2015 נתחיל להפעיל את אמצעי הייצור המתאימים". להערכתו, ההשקעה במפעל ההרכבות האלקטרוניות תסתכם בכ-5 מיליון שקל בשנת 2014 ובעוד 5 מיליון שקל בשנת 2015.

מדובר בשלב השקעה נוסף במפעל, לאחר שהקבוצה השקיעה כ-7 מיליון שקל בשידרוג קו הייצור של המפעל. ההשקעה כללה התקנת ציוד הרכבת SMT חדש ומערכות בדיקה בהיקף כולל של כ-7 מיליון שקל.

מערכת צבאית שיוצרה במפעל אלקטו-גליל בקרית-שמונה

מפעל אלקטו-גליל פועל מקרית-שמונה ומעסיק כיום כ-100 עובדים. הוא עבר מספר גלגולים מאז הוקם בשנת 1983. בשנת 1989 הוא נירכש על-ידי תדיראן תקשורת, ובשנת 2000 מוזג לתוך חברת ECI. במסגרת ECI התמחה המפעל בהשמת רכיבים, ציפויים קונפורמיים למעגלים לאחר הייצור ובייצור צמות ופתרונות כבילה.

בשנת 2006 החליטה חברת ECI למכור את תשתיות הייצור שלה. המפעל באופקים נימכר לחברת פלקסטרוניקס, והמפעל בקרית-שמונה נימכר לקבוצת זריחה. כיום המפעל כולל 3 קווי SMT בקיבולת של כ-100 מיליון השמות בשנה ויכולת ייצור מכלולים אלקטרוניים, צמות ותיבות משלב התכנון ועד לאינטגרציה המלאה.

בין השאר, הוא מייצר את כל הצמות עבור מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית, ומשמש כספק של אלביט ורפאל. לפני כארבעה חודשים מונה למפעל מנכ"ל חדש, יוסי גוטמן, שהגיע אליו לאחר 18 שנים בחברת RH אלקטרוניקה, שבה ניהל בתפקידו האחרון את ריצפת הייצור של הקבלנית מנצרת. לדברי בלגה, המשימה המרכזית של גוטמן היא "להרחיב את הייצור ולהיכנס לטכנולוגיות שלא קיימות בישראל".

קבוצת זריחה היא מאגד של חמש חברות המעסיקה כיום כ-300 עובדים בישראל ועוד 25 עובדים בסין. בנוסף לאלקטו-גליל, הקבוצה כוללת מפעל הזרקת פלסטיק במעלות, המייצר בין השאר את המרכיבים הפלסטיים של מדפסות Stratasys המיוצרות בישראל. לצידן פועלות חטיבת הנדסה לחלקי מתכת הפועלת בישראל ובסין, חטיבת הנדסת ייצור לתכנון ובניית תבניות להזרקה פלסטית וחברת ההפצה Dr. Byte, המפיצה מוצרים חשמליים לוועדי עובדים ורשתות הפצה גדולות.

מלאנוקס חושפת את פלטפורמת CloudX לבנייה מהירה של תשתיות ענן

פורסם בתאריך פברואר 18, 2014פברואר 23, 2014 ע"י Techtime

וולדמן: "ההכרזה הזו צפויה להוזיל משמעותית את כל העלויות של הקמת תשתיות ענן"

חברת מלאנוקס טכנולוגיות (Mellanox) השיקה היום את פלטפורמת CloudX, המספקת מודל ארכיטקטוני (reference architecture) לבניית פלטפורמות ענן (פרטיות, ציבוריות או היברידיות) יעילות.

פלטפורמת CloudX בנויה במתכונת של ארון מסד המכיל את פתרונות הקישוריות של מלאנוקס המאפשר שילוב רכיבי מדף של הענן: שרתים, זיכרונות, תוכנות ניהול ועוד. מלאנוקס התקינה במסד תשתיות Ethernet ו-InfiniBand במהירות של 40Gbps או 56Gbps.

קישוריות היא הדבק של הענן

בראיון ל-Techtime, הסביר נשיא ומנכ"ל חברת מלאנוקס, איל וולדמן, שמדובר בפלטפורמה מודולרית "המאפשרת להרחיב באמצעותה את את הענן להיקף של עשרות אלפי שרתים". הפלטפורמה מבוססת על הארכיטקטורה OpenCloud של מלאנוקס, המאפשרת לקשר את רכיבי המדף של הענן באמצעות פתרונות הקישוריות של מלאנוקס, תוך שימוש בתוכנות קוד פתוח דוגמת OpenStack.

עד כמה ההכרזה הזו חשובה עבור מלאנוקס?

וולדמן: "ההכרזה מאוד משמעותית. חברות המפתחות אפליקציות יכולות לקבל גישה מהירה לענן שיש לו הרבה יותר אפשרויות מאשר לענן כמו של אמזון למשל. הן מקבלות יותר ביצועים בפחות מחיר ויכולות לבדוק את המוצר שלהן בענן אופטימלי מבחינת הביצועים. ההכרזה הזו צפויה להוזיל משמעותית את כל העלויות של הקמת תשתיות ענן".

בתוך כך, מלאנוקס מושיטה יד לתעשייה המקומית: "חברות טכנולוגיה ישראליות מקבלות גישה ישירה לענן. הן יכולות לפנות למלאנוקס ולקבל זמן ריצה על הענן, ואז לפנות לספקי הענן שלהן כדי להגדיר את הפרמטרים שלהן".

"החידוש בפלטפורמה הוא בכך שכיום הקמת ענן הוא פרוייקט מאוד מסובך שמעט מאוד אנשים יודעים לבצע אותו. אם עד היום רק יחידי סגולה יכלו לבנות ענן, פלטפורמת CloudX מאפשרת להרבה מאוד אנשים לבנות בעצמם את הענן הפרטי שלהם.

"פלטפורמת CloudX מאפשרת לבנות ענן יעיל. זהו מתכון לשילוב רכיבי חומרה מהמדף, פתרונות תוכנה לניהול הענן ומוצרי החיבוריות של מלאנוקס. ניתן להריץ עליה תוכנות פתוחות ותוכנות של חברות צד שלישי שיפתחו עבורה פתרונות משלהן".

האם יש לכם כבר לקוחות ל-CloudX?

וולדמן: "הפלטפורמה כבר נבדקת על-ידי לקוחות. יש כ-15 חברות המריצות עליה יישומים, ושלושה שותפים עיסקיים גדולים שיעשו בזמן הקרוב הערכה לפלטפורמה".

ביחד עם חברת מלאנוקס, הצטרפו להכרזה שותופת נוספות בתחום: חברת Red Hat המשתפת פעולה עם מלאנוקס בבניית קהיליית מפתחים וספקים של יישומי OpenStack, חברת Mirantis העוסקת בהטמעת פתרונות OpenStack בפתרונות ענן וחברת Dome9 Security הישראלית, המספקת פתרונות אבטחה לתשתיות ענן.

קרן ההשקעות של מלאנוקס

הפנייה לחברות טכנולוגיה ישראליות לבדוק את מוצריהן על-גבי תשתית הענן של מלאנוקס אינה מקרית. לפני שבועיים הקימה החברה קרן השקעות אשר תבצע השקעות בחברות סטארט-אפ וחברות טכנולוגיות המפתחות כלים בתחומי הענן, המיחשוב, הזיכרון, וביג דטה. החברות שייבחרו יקבלו גישה אל הטכנולוגיות והתשתיות של מלאנוקס. מתכונת השקעה כזו מקובלת בתעשייה על-ידי חברות גדולות המבקשות להרחיב את השימוש במוצרים שלהן ולבנות קהילה של ספקים למוצרים המתבססים על הטכנולוגיה שלהן.

התוצאות של Applied Materials מרמזות על המשך מגמת הצמיחה בתעשיית השבבים

פורסם בתאריך פברואר 13, 2014פברואר 16, 2014 ע"י Techtime

מדו"ח המכירות לרבעון הפיננסי הראשון של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) נראה שתעשיית השבבים נמצאת בעיצומו של תהליך צמיחה והצטיידות, אשר עשוי להמשיך את שיא המכירות שהתעשייה שברה בשנת 2013.

AMAT

המגמות המסתמנות מהדו"ח של אפלייד תואמות להערכות אחרות של השוק. כזכור, לפני כשבועיים פירסם איגוד תעשיית השבבים (SIA) בארצות הברית תוצאות מחקר שוק שהוא ביצע, שלפיו המכיות ב-2013 צמחו ב-4.8% והסתכמו ב-305.6 מיליארד דולר. חודש דצמבר 2013, שבו הסתכמו המכירות בכ-26.6 מיליארד דולר, היה היה חודש השיא מאז ומעולם.

תמונה דומה עולה גם מהנתונים של אפלייד: היקף ההזמנות ברבעון (שהסתיים בינואר 2014) צמח ב-9% לכ-2.3 מיליארד דולר, והיקף המכירות עלה ב-10% לכ-2.2 מיליארד דולר. הנתונים מרשימים יותר כאשר בודקים את נתוני המכירות של המוצרים הממוקדים בתעשיית השבבים (חטיבת Silicon Systems Group): ההזמנות ברבעון צמחו ב-13% (ל-1.57 מיליארד דולר) והיקף המכירות צמח ב-19% ל-1.48 מיליארד דולר.

תחזית צמיחה ב-2014

מנכ"ל החברה, גארי דיקינסון, הסביר שהנותנים נובעים ממה שהוא מכנה "השקעה בריאה" של הלקוחות ברכש ציוד ייצור חדש, ובמגמות טכנולוגיות "התואמות לחוזק שלנו בתחום הנדסת חומרים מדוייקת". החברה צופה המשך המגמה, ומעריכה שמכירותיה ברבעון הבא יצמחו בשיעור של 3%-10%.

מעניין לציין שמורגשים שינויים בתמהיל ההזמנות על-פי מגזרי משנה של תעשיית השבבים. ברובד העיסקי, חלה עלייה בהיקף ההזמנות של חברות המספקות שירותי ייצור על-פי הזמנה (Foundries), מהסוג של TSMC, UMC וטאואר הישראלית.

ברובד הטכנולוגי, נמשך הגידול ברכש ציוד לייצור זיכרונות flash, לצד ירידה מסויימת בהזמנות של ציוד לייצור רכיבים לוגיים וזיכרונות DRAM. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פירסום התוצאות, סיפר דיקינסון שלהערכתו, תעשיית השבבים, במיוחד קבלניות הייצור ויצרניות הזיכרונות, יגדילו את השקעותיהן בציוד ייצור בכ-10%-20% במהלך 2014.

כמחצית מההשקעות של הקבלניות יתמקדו בהשבחת קווי הייצור לתהליכים של 20 ננומטר. במקביל, רוב הלקוחות הגדולים מבצעים השקעות גדולות בציוד לייצור שבבים מטרנזיסטורים חדשים מסוג FinFET. במקביל, דיקינסון צופה עלייה גדולה בהיקף ההזמנות לציוד ייצור זיכרונות NAND ובציוד לייצור רכיבי NAND תלת-מימדיים.

EZChip מכה את הפסימיות; עלייה של 30% במכירות

פורסם בתאריך פברואר 12, 2014פברואר 16, 2014 ע"י Techtime

לאחר שורה של משברים הקשורים לסיסקו, מתברר שיצרנית מעבדי התקורת הישראלית EZChip נמצאת דווקא בצמיחה, ושטכנולוגיית העתיד שלה מתקרבת אל השוק

יצרנית מעבדי התקשורת הישראלית, חברת EZChip לא יכלה לקוות לסיום יותר מרהיב של שנה שבה חזו רבים את קיצה מתקרב. המכירות בשנת 2013 צמחו ב-30% והסתכמו ב-70.9 מיליון דולר. הרווח הנקי לשנת 2013 הסתכם ב-21.7 מיליון דולר. המכירות ברבעון האחרון של 2013 צמחו ב-32% והסתכמו ב-20.1 מיליון דולר.

בסוף השנה הסתכמה קופת הזמומנים של החברה ב-202.9 מיליון דולר. שווי החברה בנסד"ק צמח בעקבות הדו"ח בכ-3.7% ליותר מ-757 מיליון דולר. מנכ"ל חברת EZchip, אלי פרוכטר, אמר שלצד העלייה במכירות, השיגה החברה שיעור ריווחיות של 50%. "הצמיחה במכירות גדולה יותר מהצמיחה של השוק ובמטאת את את הגידול בנתח השוק שלנו".

לדבריו, במהלך השנה מסרה החברה דוגמאות ללקוחות של מעבד התקשורת החדש שלה, NP-5, לצורך תכנון מוצרי התקשורת החדשים שלהם. "אנחנו מצפים שהמערכות האלה ייכנסו לייצור במחצית השנייה של 2014. יש לנו סיבות להעריך שהמוצר הזה יצליח בשוק.

ניצחון על הצל של סיסקו

מבחינות רבות מדובר בניצחון אדיר של EZChip על התחזיות הפסימיות, שכולן קשורות לסיסקו. בחודש ספטמבר 2013 הודיעה סיסקו שהיא מתכננת להוציא לשוק את משפחת מעבדי התקשורת המהירים הראשונה שלה, nPower X1. מדובר בשבב ענק הכולל 4 מיליארד טרנזיסטורים ומספק קצב עיבוד תקשורת של 400Gbps.

מכיוון שסיסקו היא לקוחה מרכזית EZChip, משקיפים רבים האמינו שעתידה לא בטוח ומניית החברה בבורסה התמוטטה ב-17% סיום מסחר אחד. כעבור חודשיים בלבד התמוטטה מניית החברה פעם נוספת, וגם הפעם בגלל סיסקו, לאחר שענקית ציוד התקשורת האמריקאית דיווחה שהיא לא צופה עלייה במכירות ב-2014.

הרבה משקיעים העריכו שאם סיסקו בקשיים – אז EZChip בצרות – והחלו לברוח מההשקעה בה. כבר אז מסרה החברה שיש לה מענה טכנולוגי לאתגר של סיסקו, אולם כעת הוא נראה ברור בהרבה: "הנחנו את התשתית למעבר אל מעבדי תקשורת חדשים מסוג NPS, המיועדים לשווקים נוספים, דוגמת מתגים, נתבים, מערכות לניטור רשת, אבזרי תקשורת, מערכות אבטחה, פתרונות וירטואליזציה של רשתות והכל בשבב אחד.

רשתות תקשורת מסוג חדש

פרוכטר הסביר שהמוצר החדש יגוון את בסיס הלקוחות של החברה ויקטין את התלות הנוכחית שלה במספר קטן יחסית של לקוחות (רמז לסיסקו?). "לקוחות מהדרג הראשון (Tier-1) כבר מתעניינים ב-NPS. להערכתנו הוא יתחיל לזכות בהישגי תכנון במחצית השנייה של 2014, כלומר שאבות הטיפוס הראשונים ייצאו לשוק ב-2015 והייצור המוני יתחיל ב-2016".

מעבד NPS החדש מיועד לספק מענה לדור חדש של רשתות תקשורת חכמות (Smart Networks) מבוססות Ethernet בתשתיות הטלקום ובמרכזי נתונים. הוא כולל 256 מעבדי משימה מיתכנתים (CTOP) ובעל יכולת עיבוד חבילות בקצב של 400Gigabit ומתוכנן לעבודה בסביבת לינוקס ובסביבת C-Programmable.

ארכיטקטורת ה-NPS מיועדת לבטל את ההפרדה המסורתית בין מעבדי NPU ו-CPU. בדרך-כלל, מעבדי תקשורת (NPU) מבצעים עיבוד מהיר של השכבות 2-3 במודל התקשורת, אולם הדבר דורש תיכנות מורכב מאוד של המיקרו-קוד. מנגד, מעבדים כלליים (CPU) מספקים יכולת טיפול נוחה בשכבות הגבוהות יותר (4-7), אולם הביצועים שלהם נמוכים בהרבה.

ב-2012 אמר פרוכטר אמר שהארכיטקטורה החדשה מבוססת על ידע שנירכש בחברה במשך 10 שנים. בלב הארכיטקטורה מצויים מנועי העיבוד CTOP הייחודיים (C-programmable Task Optimized Processors) של החברה. כל מנוע מטפל ב-16 נימות (Threads). מכיוון שהארכיטקטורה מאפשרת שילוב של 256 מנועי CTOP, המעבד מספק 4K נימות.

המבנה הזה שונה מהותית מהמבנה של מעבדים כלליים, ומזכיר את ההבדלים בין מעבדים גרפיים (GPU) למעבדים כלליים (CPU). האחרונים כוללים מעט מאוד ליבות נפרדות, מכיוון שהם מבוססים על ליבות כלליות גדולות מאוד המפעילות זיכרונות מטמון גדולים ומיועדות לעבד מיליוני שורות קוד. ראוי לציין שהמבנה הה מתאים מאוד למגמה המתפתחת של וירטואליזציה של רשתות, מכיוון שהוא מאפשר לנהל פונקציות רת רבות יותר באמצעות תוכנה.

PLDA מביאה לארץ כרטיסי SOM ו-PCI מבוססי Xilinx

פורסם בתאריך פברואר 12, 2014פברואר 16, 2014 ע"י Techtime

חברת PLDA הצרפתית תביא לישראל את המוצרים החדשים שלה, כרטיס ה-PCI החדש XpressK7 ואת כרטיס ה-SOM החדש PLDA SoMZ-7045.

שני הכרטיסים מבוססים על רכיבים מיתכנתים של חברת Xilinx, ויוצגו בסמינר הטכנולוגי של החברה שיתקיים ביום ג', 25 בפברואר, באולמי אבניו באירפורט סיטי.

כרטיס XpressK7 מסייע להשיק במהירות תכננוים המבוססים על הרכי המיתכנת Xilinx Kintex-7 FPGA. הכרטיס תומך בממשקי PCIe מדור 1, 2 ו-3 וכולל מחבר המאפשר להתחבר אל ארבעה ערוצי PCIe. הוא כולל זיכרונות DDR3 בקצב של 533MHz, אותות JTAG ו-80 זוגות LVDS.

כרטיס SoMZ-7045 מיועד לשלב בין הגמישות והנוחיות של תיכנות CPU עם עוצמת העיבוד המקבילי של FPGA. מתכנתים של מערכות משובצות יכולים להשתמש בכרטיסי SoM כפתרון לקבלת אבטיפוס מיידי.

הכרטיס החדש כולל שני מעבדי Cortex-A9 MPCore של חברת ARM במהירות של 1GHz, רכיב Xilinx Kintex™-7 המיוצר בתהליך של 28 ננומטר בעל 350 אלף תאים לוגיים, זיכרונות DDR3, SDRAM ו-EEPROM ועוד זיכרון RAM בנפח של 2180KB.

הכרטיס מופיע במימדים של 76 על 43 מ"מ ותומך בערוץ PCI Express Gen2, 10Gb Ethernet ופרוטוקולי תקשורת מהירים נוספים.

למידע נוסף: ביתן PLDA בכנס All Programmable Summit 2014, באולם אבניו באירפורט סיטי, ביום ג', 24 לפברואר 2014.