חברת Orbotech נערכת לעידן שלאחר חוק מור

פורסם בתאריך מאי 28, 2015מאי 31, 2015 ע"י Techtime

אורבוטק השיקה קמפיין מיתוג חדש תחת הססמא The Language of Electronics. הקמפיין מדגיש את השוק החדש אליו נכנסה באמצעות רכישת SPTS, ומרמז על מאמצי פיתוח אינטסיביים בתחום ה-Additive Manufacturing

מערכת הדמאת לייזר ישירה, Paragon, של אורבוטק

חברת אורבוטק מיבנה (Orbotech) חשפה השבוע ססמת מיתוג חדשה שתלווה את כל פרסומי החברה, אשר נועדה למתג אותה כחברה חדשנית ומובילה בתחום תהליכי ייצור חדשניים בתעשיית האלקטרוניקה. הססמא החדשה של החברה היא: The Language of Electronics.

במקביל להצגת הססמא, ביצעה אורבוטק מתיחת פנים שיווקית, ועיצבה מחדש את אתר האינטרנט שלה, עמוד קשרי המשקיעים, כל העמודים שלה ברשתות החברתיות, ואת המצגות והמסמכים השיווקיים שהיא משתמשת בהם. מנכ"ל החברה, אשר לוי, הסביר בפוסט מיוחד באתר אורבוטק, את מהות הדימוי שהחברה בחרה לקדם: "כתיבה, קריאה וקישוריות הם הבסיס של כל שפה, ומקבלים ביטוי גם בתהליכי הייצור האלקטרוניים.

לדבריו, "ציוד בדיקה אוטומטי (Automated Optical Inspection) מתייחס לתהליך הקריאה, מערכות ייצור כמו Direct Imaging או Automated Rework, מייצגים 'כתיבה' אלקטרונית, והייצור של מארזים מיוחדים מאפשר לקשר רכיבים אלקטרוניים כדי שהם יוכלו להשתתף ב'שיחה'".

מעבר לדימוי המפתיע, ססמת המיתוג החדשה רומזת ככל הנראה על כיוון פיתוח חדש של החברה. בהודעה עליה מסבירה אורבוטק שהיא בחרה בדימוי The Language of Electronics, "כדי לבטא גישה פרואקטיבית למחקר ופיתוח, ולאסטרטגיות עסקיות שהחברה שואפת לקדם".

המנוע של חוק מור מתקרר

בשיחה עם Techtime הסביר מנהל השיווק החדש של החברה (שנכנס לתפקיד בספטמבר 2014), ליאור מעיין, שמטרת הקמפיין החדש היא לשתף את הלקוחות בכך שטווח היכולת של החברה בהרבה מעבר לדימוי שלה. "כיום מתחולל שינוי עמוק בתעשיית האלקטרוניקה. המוצרים נעשים קטנים מאוד ומופיעות תצורות חדשות כמו מוצרים גמישים, מוצרים לבישים וכדומה. ברמת ייצור השבבים, התעשיה נוגעת היום בגבולות של חוק מור, שחזה הכפלת מספר הטרנזיסטורים בשבב בכל 18 חודשים. המסקנה היא שתהליכי המיזעור הבאים יבואו מהכיוון של מארזים חדשניים, ולא בעקבות הקטנה של גודל הצומת בטרנזיסטור".

ברמה המיידית, המיתוג החדש קשור לצורך לשלב את חברת SPTS הבריטית, שאורבוטק רכשה ב-2014 תמורת 370 מיליון דולר, בחזון הכולל של אורבוטק. חברת SPTS הכניסה את אורבוטק לשוק חדש לחלוטין של מארזים מתקדמים לרכיבי מיקרו-אלקטרוניקה. זהו התחום שלהערכת החברה יצמח בשיעור גדל ככל שהמנוע של חוק מור הולך ומתקרר.

בראייה לטווח ארוך, ככל הנראה מרמז המיתוג החדש על כניסה לתחומים חדשים של מכונות ייצור אלקטרוניות. מעיין: "אנחנו מתכננים לצמוח בתחום החדש של ייצור בהוספה (Additive Manufacturing) ומשקיעים בו הרבה מאוד כיום". זוהי נקודה מעניינת: שיטות הייצור בהוספה זוכות לפריחה בשנתיים האחרונות, בין השאר בזכות הצלחת תחום המדפסות התלת-מימדיות, אשר נחשב לדוגמא המובהקת ביותר שלו.

מארזי שבבים צפופים המפותחים על-ידי SPTS ומכון פראונהופר בגרמניה

התחום מעניין יצרנים רבים, מכיוון שייצור בהוספה (AM), המבוסס על חומרים מתמצקים וחומרים חדשים בעלי תכונות מיוחדות, מאפשר לבצע דיגיטליזציה וחיסכון בתהליכי הייצור התעשייתיים. אחד המוצרים המובהקים של אורבוטק בתחום ה-AM, הוא מערכת Nuvogo 800 מהאפשרת לייצר מעגלים מודפסים בטכנולוגיית Laser Direct Imaging.

טכנולוגיית הדמאה ישירה באמצעות לייזר (LDI) מבוססת על הקרנת תבנית של המעגל המודפס על לוח המצופה בחומר מגיב לאור, ועל ידי כך לחסוך את תהליך הייצור הצילומי הכרוך בבניית המסיכות לשכבות השונות במעגל המודפס. בנוסף למהירות הייצור, טכניקה זו גם נחשבת לאמינה וזולה יותר.

אחד מהיתרונות המיוחדים שלה נעוץ ביכולתה לסייע ביצירה של מעגלים מודפסים עדינים וקטנים מאוד (HDI). כיום מעגלים אלה נעשים חשובים לתעשייה עקב שינויים בשוק מארזי השבבים. הרבה מאוד חברות מספקות רכיבים המבוססים על מספר שבבים בתוך מארז יחיד, כאשר השבבים עצמם (פיסות הסיליקון) מוצמדים ללוח מודפס זעיר בתוך המארז.

HP רוכשת את ConteXtream מפתח-תקווה

פורסם בתאריך מאי 27, 2015מאי 31, 2015 ע"י Techtime

היקף העיסקה לא נמסר. הידיעה עליה פורסמה בפוסט של הישראלי סער גילאי, המשמש כיום כמנהל חטיבת פתרונות התקשורת לחברות טלקום, בחברת HP

חברת HP רוכשת את חברת ConteXtream מקרית-אריה שבפתח-תקווה. היקף העיסקה לא ידוע, אולם עם השלמתה תשולב ConteXtream בתוך חטיבת שירותי התקשורת של HP. מעניין לציין שהעיסקה לא דווחה על-ידי חברת HP בערוצים הרגילים של הודעה לבורסה, אלא התפרסמה כהודעה אישית של מנהל חטיבת התקשורת של HP, הישראלי סער גילאי.

"אני שמח לקבל בברכה את הצוות של ConteXtream", הוא כתב. "לאחר השלמת העיסקה תשולב ConteXtream בחטיבת פתרונות התקשורת של HP ותמשיך להיות מנוהלת על-ידי היו"ר, מנכ"ל ומייסד משותף שלה, נחמן שלף, אשר ידווח ישירות אלי".

חברת ConteXtream הוקמה בשנת 2006 על-ידי נחמן שלף, לשעבר ממייסדי חברת NiceCom שנמכרה ל-3Com, ועל-ידי שרון ברקאי, שהיה מנכ"ל ומייסד חברת Sheer Networks שנמכרה לסיסקו בשנת 2005.

מהפיכת הרשתות המתוכנתות

חברת ConteXtream מפתחת תוכנות המאפשרות לספקיות שירותי תקשורת לנהל את הרשתות שלהן באמצעות תוכנה מנקודה מרכזית. מוצר הדגל של החברה הוא ContexNet, המאפשר לנהל את התנועה ברשת התקשורת באמצעות תשתיות מיחשוב סטנדרטיות המתבססות על מערכת ההפעלה OpenStack שפותחה במקור לניהול תשתיות ענן.

לצד המוצר המרכזי, החברה מספקת את מערכת ContexView, המספקת ניתוח אנליטיקס של התנועה ברשת ואת מערכת ContexWare, המשמשת כגשר תוכנה המאיץ את התעבורה מבוססת חבילות, בעיקר במעבר בין רשתות נייחות לרשתות ניידות.

בפוסט שלו הסביר גילאי שהעיסקה נועדה לחזק את מעמדה של HP בתחום המתפתח של וירטואליזציה של פונקציות רשת (NFV), המאפשר לספקיות שירותי תקשור לממש באמצעות תוכנה ושרתים סטנדרטיים, פונקציות הדורשות כיום שימוש בקופסאות תקשורת ייעודיות.

"לפי הערכות של מספר אנליסטים יצמח שוק ה-NFV להיקף של כ-11 מיליארד דולר עד לשנת 2018. הפלטפורמה של ConteXtream משלימה את פתרונות OpenNFV של HP". הוא גילה שלאחר השלמת העיסקה, תתרום HP ידע שפותח ב-ConteXtream לקהילת OpenDaylight, שהוא פרוייקט קוד פתוח של קהילת לינוקס המפתח פלטפורמה פתוחה למימוש רשתות תקשורת המוגדרות באמצעות תוכנה.

חברת קונטקסטרים עובדת בשיתוף פעולה עם HP, סיסקו ועם אינטל. על-פי ההערכות, היא גייסה עד היום קרוב ל-30 מיליון דולר. בין השאר, השקיעו בה קרנות ההון סיכון ג'מיני מישראל והקרנות בן-חמו גלובל ונצ'רס, נורווסט ונצ'ר פרטנרס וסופינובה. מייסד קרן בן-חמו, אריק בן-חמו, היה בעבר מנכ"ל חברת 3Com וכיום הוא משמש כיו"ר קונטקסטרים.

סבב המינויים במלאנוקס: וובמן ינהל פיתוח השבבים

פורסם בתאריך מאי 27, 2015מאי 31, 2015 ע"י Techtime

חברת מלאנוקס הכריזה על חמישה מינויים בכירים. חלקם קשור לפרישה הצפויה של שניים ממייסדי החברה, רוני אשורי ושי כהן

אלון וובמן. צילום: רוברטה קיפות/ דטאטי תקשורת

חברת מלאנוקס (Mellanox) ממשיכה לרענן את שורות ההנהלה, ומכריזה על חמישה מינויים בכירים בתחומי ההנדסה והפיתוח: ד"ר מנדי אסגארי מונה לסגן נשיא מלאנוקס לתחום הסיליקון פוטוניקס, המתייחס תקשורת אופטית בתוך רכיבי סמיקונדקטורס.

במקביל, מונה אייל באביש לסגן נשיא מלאנוקס לתחום החומרה. רונן לווינגר מונה לסגן נשיא לתפעול ואיכות תאגידית. הנינג ליסדאל מונה לסגן נשיא להנדסה בתחום הקישוריות ויהיה אחראי על פיתוח שבבי קישוריות אנלוגיים, ואלון וובמן מונה לסגן נשיא להנדסה בתחום הסיליקון.

סבב המינויים האחרון מבוצע כחודשיים בלבד לאחר סבב מינויים ענק שבמהלכו מונו 12 מנהלים בכירים בחברה. ככל הנראה הוא קשור להיערכות החברה בעקבות החלטת שניים מהמייסדים של חברת מלאנוקס, רוני אשורי ושי כהן, לעזוב את החברה.

רוני אשורי משמש כסגן נשיא בכיר להנדסה, ושי כהן משמש כמנהל תיפעול ראשי. שינהם יישארו במלאנוקס עד סוף 2015 על-מנת לאפשר תהליך מסודר של העברת סמכויות.

בתפקידו החדש, יהיה אסגארי אחראי לכל ההיבטים של פיתוח טכנולוגיות ומוצרים אופטיים בחברת מלאנוקס. הוא מגיע עם ניסיון של 20 שנה בתחום הסיליקון פוטוניקס והיה הטכנולוג הראשי של Kotura האמריקאית, שנירכשה על-ידי מלאנוקס ב-2013 תמורת 82 מיליון דולר.

אייל באביש הצטרף לחברת מלאנוקס בשנת 2001. הוא הגיע מחברת אלביט מערכות שבה שימש כמהנדס חומרה. לפני המינוי האחרון הוא שימש כסגן נשיא מלאנוקס לפתרונות מערכתיים והיה אחראי לארגון ההנדסי של המערכות, בדיקתן, הסמכתן וכן לתמיכה בלקוחות.

רונן לווינגר הצטרף למלאנוקס בשנת 1999. הוא הגיע מחברת אינטל ישראל שבה עסק ביתוח מעבדים. לפני המינוי האחרון הוא היה אחראי על פעילות הייצור של מלאנוקס. הנינג ליסדאל היה מייסד משותף ואחד מהמנהלים הבכירים של חברת IPtronics מדנמרק, שנירכשה על-ידי מלאנוקס בשנת 2013 תמורת 47.5 מיליון דולר.

מנהל תחום פיתוח השבבים החדש, אלון וובמן, הוא מייסד משותף של חברת מלאנוקס ומילא בה תפקידי פיתוח מרכזיים ב-16 השנים האחרונות, בהם: פיתוח שבבים, מנהל תוכניות, מנהל תמיכה בלקוחות ועוד. ליסדאל ידווח לאלון וובמן, ושאר המנהלים החדשים: אסגארי, באביש, וובמן ולוווינגר ידווחו ישירות לנשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן.

Keysight חשפה בישראל מחולל אותות ליישומי ל"א

פורסם בתאריך מאי 26, 2015מאי 31, 2015 ע"י Techtime

סמינר הצב"ד של Keysight שנערך היום בתל-אביב היה רווי בהכרזות: מחולל אותות N5193A UXG ליישומי לוחמה אלקטרונית, תוכנית חדשה לשדרוג נתחי רשת ישנים, עידכונים בתוכנת BenchVue והמרת נתחי רשת לנתחי ספקטרום.

עידן רם. "יש לנו היום פיתוח בהיקף שלא היה כמוהו"

לסמינר הצב"ד השנתי שאותו קיימה היום (ג') חברת Keysight בתל-אביב הגיעו עשרות מפתחים מהתעשייה הישראלית. במהלכו הם נחשפו לסדרה של הכרזות חדשות ולתוכניות שחלקן מותאים במיוחד לתעשיית התקשורת האלחוטית ולתעשייה הביטחונית הישראלית.

אחת מהתוכניות האלה היא תוכנית חדשה המאפשרת להרחיב את רוחב הפס לכל נתחי התדר (X Analyzers) של חברת Keysight. לדברי עידן רם, מנהל מכירות של חברת Keysight ישראל לתעשייה האווירית ולאלביט, התוכנית החדשה מאפשרת לשדרג את כל נתחי התדר של החברה עד לרוחב התדר המקסימלי של כל דגם. "הדבר נעשה במעבדת מרכז השירות שלנו בפתח-תקווה.הלקוחות מביאים את הנתח למעבדה, שבה אנחנו מחליפים את הגומים, מבצעים כיול ומספקים אחריות לשנה קדימה".

לדבריו, כל הפלטפורמות מבוססות על מערכת ההפעלה חלונות וכוללות דיסק נישלף, המאפשר לבצע את השדרוג בלא להוציא מהארגון תוכן מסווג. תכונה חשובה במיוחד עבור לקוחות מהשוק הצבאי. למעשה, מדובר ביכולת הקיימת מספק שנים בקווי האוסילוסקופים של החברה, וכעת היא מרחיבה אותה גם לשוק נתחי התדר. "השירות הזה תקף לכל המכשירים בסדרה זו, שהחלה לצאת לשוק בשנת 2006".

הצגה ראשונה בישראל של מחולל האותות N5193A UXG (למטה)

ראוי לציין שהשירות החדש מקל על התעשייה הביטחונית הישראלית בהיבט נוסף: המכשיר שומר על המספר הסידורי שלו (Serial Number), שזו תכונה חשובה מאוד בשוק הביטחוני. בין השאר, הוא מקל על שדרוג מכשירים שנרכשו בעזרת כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי: אסור למכור מכשירים אלה בשוק יד-שנייה, וכאשר הם מתיישנים מבחינת הדרישות, הלקוחות נאלצו לזרוק אותם. "כיום הם משדרגים את המכשיר ומקבלים את הביצועים העכשוויים שהם זקוקים להם".

מחולל אותות לוחמני

במסגרת הסמינר שנערך היום חשפה Keysight לראשונה לישראל את מחולל האותות החדש ביותר שלה, N5193A UXG. הנתח החדש מיועד לבצע מדידות עד לרחב פס של 40GHz, במיוחד בפרוייקטי פיתוח ובדיקה של מערכות מכ"ם, מערכות לוחמה אלקטרונית ואנטנות. המחולל מסוגל לבצע דילוגי תדר לרוחב כל הספקטרום שלו בפרק זמן קצרצר של 180ns, ולשמור על תאימות פאזה בין התדרים שבהם הוא מדלג (Phase Coherent).

הנתח מבוסס על טכנולוגיית סיליקון עצמית של חברת Keysight: מחולל אותות אקראי (nanoFET MMIC) וממיר DAC המיוצרים כרכיבי ASIC ייעודיים של החברה. החברה גם חשפה היום בפני התעשייה תוכנה ייעודית המותאמת ליישומי לוחמה אלקטרונית, אשר מאפשרת למפתחים לייצר את האותות המיוחדים באמצעות כתיבתם בטבלת אקסל בפורמט Pulse Descriptor Word.

במקביל, היא הציגה גרסה חדשה של תוכנת BenchVue, אשר ניתנת בחינם ומעניקה יכולת שליטה וצפייה בכל המכשירים של החברה באמצעות מחשב מרוחק, סמארטפון או טאבלט. התוכנה מאפשרת לנהל מספר מכשירי בדיקה בו-בזמנית דרך מסך יחיד ומתחברת למכשירי הבדיקה באמצעות הרשת או אפילו באמצעות כונן USB.

ההיפרדות נותנת אנרגיה חדשה

בתחום נתחי הרשת ממשפחת VNA, הכריזה היום Keysight בפני הלקוחות הישראלים על אופציה חדשה המאפשרת להשתמש במכשירים אלה בתור נתחי ספקטרום. נתחי הרשת משמשים לאיפיון רכיבים או מערכות RF, ולצורך זה כוללים גם מקלטים פנימיים. באמצעות שדרוג תוכנה, ניתן כעת לנצל את המקלטים האלה גם לטובת פעולות ניתוח תדר.

לדברי עידן, ההכרזות שהוצגו היום לתעשייה מבטאות רוח חדשה בחברה, שהחלה לנשוב מאז שחטיבת המדידות האלקטרוניות הופרדה מחברת Agilent והפכה לחברת Keysight: "ההיפרדות יצרה תנופה אדירה בחברה. כל המפעלים נכנסו למירוץ. יש לנו פיתוח בהיקף שלא היה כמוהו. החברה מתפוצצת".

GE Healthcare מקטינה את מעורבותה ב-Insightec

פורסם בתאריך מאי 25, 2015מאי 27, 2015 ע"י Techtime

אלביט טכנולוגיות הודיעה שלא תשקיע 3.5 מיליון דולר בחברת Insightech. חברת GE Healthcare מכרה 4.2% ממניותיה בחברה בעקבות השלמת גיוס ההון האחרון, ונתנה אופציה למכירת 8.5% נוספים.

חולה בטיפול במכשיר MRI ביחד עם קסדת האולטרא סאונד של אינסייטק

חברת אלביט טכנולוגיות, הפועלת כחברת אחזקות המשקיעה בחברות אינסייטק וגמידה, ביטלה את הבטחתה להשקיע 3.5 מיליון דולר בחברת אינסייטק (Insightec)., במסגרת הסכם הגיוס הגדול מסוף 2014, שבמהלכו היא גייסה 59 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-200 מיליון דולר לפני הכסף.

המשקיעה העיקרית בסבב היתה קרן יורק (York Global Finance) שהשקיעה 44 מיליון דולר, קבוצת GEOC הסינית השקיעה 12.5 מיליון דולר, והיו"ר הנוכחי, מוריס פרה ( Maurice R. Ferré), השקיע מיליון דולר. פרבה היה מנכ"ל ויו"ר יצרניטת הרובוטים הרפואיים MAKO Surgical Corp, שנמכרה בסוף 2013 לחברת Stryker תמורת כ-1.65 מיליארד דולר.

הוא החליף בתפקיד היו"ר את תום ג'נטייל מחברת GE, אשר מונה לתפקיד נשיא ומנכ"ל GE Capital. אלא שהשינוי הזה אינו טכני בלבד, ומלמד על שינוי במערך היחסים בין חברת אינסייטק לבין חברת GE Healthcare. בשנת 2012 רכשה GE כ-30% ממניות אינסייטק תמורה 27.5 מיליון דולר, ומינתה מנכ"ל ויו"ר מטעמה. בתמורה נחתם הסכם שיווק והפצה המבטיח שמוצרי אינסייטק יהיו תואמים רק למערכות דימות ה-MRI של GE.

GE מוכרת מניות

אלא שההשקעה האחרונה משנה את התמונה: GE לא השתתפה בה וחלקה בחברה נמצאת בירידה. המנכ"ל והמייסד המקורי, ד"ר קובי וורטמן, חזר לנהל את החברה, וכעת גם היו"ר אינו מ-GE. בחודש מרץ השנה היא מכרה 4.2% ממניותיה למשקיעים אחרים באינסייטק ונתנה להם אופציה לרכוש 8.5% נוספים בתוך שנה.

במקביל, שונה הסכם שיתוף הפעולה, ונחלש מעמדה הבלעדי של GE בשיווק מוצרי אינסייטק. למרות זאת, היא עדיין לקוח מרכזי וביצעה רכישות בכ-7.1 מ' דולר בשנת 2014.

גם ההסכם עימה עדיין דומה למתכונת של ברית: הוא קובע שמוצרי החברה יותאמו רק לציוד של GE לחמש שנים (מאמצע 2014), והחברה לא תפתח ולא תסייע לפיתוח תאימות למוצרי דימות אחרים. יותר מזה, אינסייטק לא תמכור את הציוד שלה ללקוחות המתכוונים להשתמש בהן בעזרת ציוד דימות שאינו של GE. חברת GE משמשת גם כמפיץ לא בלעדי של החברה, ויש לה זכות ראשונים לנהל מו"מ על קבלת מעמד של מפיץ בלעדי, וזכות ראשונים לנהל מו"מ על רכישתה, במידה והחברה תועמד למכירה.

אולטרא-סאונד חכם

חברת אינסייטק פיתחה את טכנולוגיית ExAblate לביצוע ניתוחים כירורגיים לא-פולשניים באמצעות קרינת אולטרא-סאונד ממוקדת. הטכנולוגיה מבוססת על היכולת של קרינת אולטרא-סאונד חלשה לעבור דרך רקמות הגוף בלא להשפיע עליהן. אולם כאשר היא ממוקדת לנקודה מסויימת, באותה נקודה קיימת רמת אנרגיה גבוהה הגורמת לחימום התאים ולהריסתם, בדומה למיקוד קרני השמש באמצעות עדשה.

הקסדה החכמה של אינסייטק (מימין) מרכזת מקורות קרינה חלשים אל נקודה אחת

המערכת בנויה במתכונת של קסדת ראש ובה סלילים מתוחכמים המאפשרים לייצר מקורות קרינה חלשים רבים, ולמקד אותן בנקודה אחת בתוך הגוף. היא פועלת בשילוב עם מכשיר MRI של GE המשמש לאיתור הרקמה ותכנון הטיפול (MR-guided Focused Ultrasound therapy). המערכת ממקדת את הקרינה באתר יעד בגודל של מספר מילימטרים, ומחממת אותה הריקמה עד לטמפרטורה של 60 מעלות צלסיוס הגורמת להרס תאי המטרה.

מפעל ייצור בטירת הכרמל

החברה פועלת מטירת הכרמל ומעסיקה 144 עובדים, בהם 118 עובדים בישראל. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בכ-20.7 מיליון דולר והחברה הפסידה 13 מיליון דולר. בסך הכל, המוצרים שלה מותקנים היום בכ-120 אתרים בעולם, בתי-חולים ומרפאות.

הייצור של המערכות נעשה באמצעות קבלני משנה בתחומי האלקטרומכניקה והאלקטרוניקה, כאשר ההרכבה והבדיקות הסופיות מתבצעות במפעל החברה בטירת הכרמל. בנוסף, יש לה כיום תלות בלעדית בחברת GE כספקית של מיטות ה-MRI.

החברה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח ומתאימה את אתהטכנולוגיה שלה לשימוש במערכות שונות. בשנת 2014 הסתכמו הוצאות המו"פ שלה בכ-16.3 מיליון דולר, והן צפויות להגיע לכ-17.7 מיליון דולר ב-2015. בתחילת החודש הזה היא הכריזה על פיתוח חדש המאפשר לה לפעול באמצעות מכשירי MTI בעוצמה של 1.5 טסלה (במקום 3 טסלה במקור). על-ידי כך היא מקבלת יכולת עבודה מול קטגוריית מכשירי ה-MRI הנפוצה ביותר בשוק.

אלביט מחזקת את CyberBit: רוכשת חט' הסייבר של נייס

פורסם בתאריך מאי 21, 2015מאי 25, 2015 ע"י Techtime

אלביט תשלם 117.9 מיליון דולר במזומן וסכום נוסף של עד 40 מיליון דולר בהתאם לעמידה בביצועים. חטיבת הסייבר של נייס מספקת פתרונות מודיעין מבוסס תקשורת לכוחות אכיפת חוק וגופי מודיעין, ותשולב בחברת CyberBit החדשה של אלביט

חברת אלביט מערכות (Elbit) חתמה על הסכם לרכישת חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס סיסטמס (Nice Systems) בתמורה לסכום של עד 157.9 דולר, בכפוף למספר התאמות. מתוך זה ישולמו 117.9 מיליון דולר במזומן. סכום נוסף בהיקף של עד 40 מיליון דולר, ישולם בהתאם לעמידה בביצועים עסקיים עתידיים של החטיבה הנרכשת. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2015.

חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס אלביט תשלם 117.9 מיליון דולר במזומן וסכום נוסף של עד 40 מיליון דולר בהתאם לעמידה בביצועים. חטיבת הסייבר של נייס מספקת פתרונות מודיעין מבוסס תקשורת לכוחות אכיפת חוק וגופי מודיעין, ותשולב בחברת CyberBit החדשה של אלביט.

הכנסות החטיבה בשנת 2014 הסתכמו ביותר מ-50 מיליון דולרים. למעשה, החטיבה נירכשת על-ידי חברת CyberBit החדשה של אלביט (ראו ידיעה בלעדית ב-Techtime), שהוקמה השנה במטרה לאחד את פעילויות אלביט בתחומי מודיעין והגנת הסייבר. סייברביט תתמקד בשווקים הצומחים של סייבר ממשלתי ואזרחי.

הכפלת הגודל של סייברביט

בעקבות העיסקה תכפיל סייברביט את היקפה. היא מבוססת על מבוססת על פתרון הסייבר המרכזי של אלביט: מערכת CyberShield NCDS להגנת רשתות לאומיות ורשתות של ארגונים צבאיים וממשלתיים, המורכבת משילוב של חומרה ותוכנה המנטרות בזמן אמת התפתחות איומים ברשת המוגנת. כיום היא מעסיקה כ-200 עובדים, ועם השלמת עיסקת נייס, היא תקלוט את כ-200 עובדי נייס מחטיבת המודיעין והסייבר.

מוצרי החטיבה הנרכשת מספקים פתרונות יירוט תקשורות, ניתוח וחקירת פריטי התקשורת ברשתות תקשורת וברשתות אינטרנט. הם תומכים במעגל מודיעין בזמן-אמת ובדיעבד, ומשמשים בדרך-כלל במאבק של גופי ביטחון בטרור ובפשע המאורגן. במתחרות העיקריות של נייס בתחום הזה הן חברות כמו Atis, BAE Systems, JSI Telcom, Verint הישראלית ועוד.

עדי דר, סמנכ"ל בכיר באלביט מערכות, מונה למנכ"ל סייברביט. עובדי חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס יעברו לעבוד בסייברביט. נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס, אמר שרכישת חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס היא אבן דרך משמעותית במיצוב פעילות הסייבר של אלביט כמובילה עולמית. "נייס היא מובילה עולמית בתעשיית הסייבר המודיעיני ופעילויותיה העסקיות ויכולותיה משלימות את היכולות שלנו".

חברת נייס מרעננה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-4 מיליארד דולר ומעסיקה כ-3,500 עובדים בארץ ובעולם. מכירותיה ברבעון הראשון של 2015 הסתכמו בכ-246 מיליון דולר. החברה צופה שמכירותב ברבעון השני יסתכמו ב-249-257 מיליון דולר.

אלביט יוצגה בעסקה על-ידי עוה"ד יעקב אנוך, ליאורה לוטנברג ודודי יעקובי ממשרד מ.פירון ושות'.

STG מרעננת את העסקים ונכנסת לתחומים חדשים

פורסם בתאריך מאי 17, 2015מאי 20, 2015 ע"י Techtime

ביובל החמישים להקמתה, מרחיבה חברת STG את פעילותה לתחומים חדשים כמו מודולי תקשורת, כרטיסי מחשב, פתרונות אימג'ינג וקישוריות אופטית. המנכ"ל שלמה בר: "יש הרבה סיבות לבוא לעבודה בכל בוקר בשמחה"

כתבה שיווקית

השנה מציינת חברת STG את יובל ה-50 לפעילותה הרצופה בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. חברת STG הוקמה בשנת 1965 ומעסיקה כיום יותר מ-50 עובדים. קשה להאמין, אבל החברה הוקמה בשנת 1965 על-ידי שלושת חברי הילדות שלמה בר, טוביה גרובר וגיורא שולמן ז"ל. כיום היא מנוהלת על-ידי שלמה בר, שהוא גם בעל השליטה בחברה, ונסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 59 מיליון שקל.

שלמה בר הוא אחד מהמנועים שמאחורי פעילותה של החברה. אומנם התחביב הרשמי שלו הוא סקי תחרותי, אבל התחביב האמיתי הוא STG. "אני כל יום מגיע לעבוד בבוקר, וברוב המקרים גם סוגר את המשרד. "חמישים השנים האחרונות היו חוויה יוצאת דופן", הוא מודה.

"בשנים הראשונות להקמת החברה השוק העיקרי שלה היה השוק הביטחוני, ואנחנו הרגשנו שאנחנו ממלאים שליחות לאומית. בימים ההם לא היה פרוייקט ביטחוני משמעותי ש-STG לא היתה מעורבת בו, החל מהטיל גבריאל דרך מערכת החץ וכלה במערכות הקשורות לסד"כ העתידי של צה"ל. יש לנו יחסים הדוקים הנמשכים עשרות שנים עם חברות ותיקות כמו התע"א, רפאל, אלביט, החברות מקבוצת רד, אי.סי.איי וכדומה".

התעשייה משנה את פניה

"במקביל, חלק מהיצרנים עובדים איתנו יותר מ-40 שנה, כמו למשל טלדיין ו-AMD". לדבריו, לאחרונה השתנה שוק האלקטרוניקה הישראלי. "כיום התעשייה פועלת בתחומים אזרחיים רבים והחברה נאלצה להתאים את עצמה לתנאי השוק החדשים. אולם האופי הבסיסי שלה נשאר כשהיה – ההתנהלות הכלכלית היא שמרנית מאוד, והיעדים המסחריים הם אגרסיביים".

STG-CEO — שלמה בר במשרדו בבניין STG בגבעתיים

כיצד השוק היום שונה מהשוק שבו התחלתם לפני 50 שנה?

שלמה בר: "חלה הוזלה דרמטית במחיר המוצרים הטכנולוגיים המתקדמים. פירוש הדבר שאותן תשומות הנדסיות שהושקעו במוצרים שעלו עשרות דולרים ליחידה, מושקעים היום במוצרים שמחירם נמדד בסנטים בודדים. כדי להתמודד עם המגמה, התחלנו לפני כשנתיים בתהליך של שינוי אסטרטגי.

"התהליך כולל חיזוק הפעילות הביטחונית באמצעות מוצרי High Reliability, כניסה למודולים ותת-מערכות וכניסה לתחומים אזרחיים חדשים המתאימים לצרכים של הלקוחות שלנו. אנחנו הולכים למקומות עתירי הנדסה ושירות, שמפיצים אחרים לא תמיד מעוניינים להיכנס אליהם, ושם אנחנו שוחים בבריכה העסקית השקטה שלנו. בעקבות הגדלת הפעילות, התחלנו בגיוס עובדים חדשים, שהם מומחים בענפים שאליהם אנחנו נכנסים".

תפיסה ניהולית חדשה

מאחורי החלטות אסטרטגיות נמצא מנגנון יישום מורכב, המנוהל ביד רמה על-ידי שושנה ברקוביץ, משנה משותף למנכ"ל ומנהלת הכספים. היא הצטרפה ל-STG בשנת 1994, כאשר החברה הונפקה בבורסה בתל-אביב.

כיצד אתם נערכים למציאות המשתנה בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית?

שושנה ברקוביץ': "בעקבות השינויים בשוק ביצענו לפני כשנה שינוי תפיסתי באופן הפעילות שלנו. עברנו ממתכונת עבודה של מרכזי רווח במחלקות מוצר שונות, לעבודה במתכונת של חטיבות מקצועיות, כמו רכיבים, מערכות, RF ואלקטרו-מכניקה. כל מהנדסי התמיכה יושבים בחטיבות המקצועיות ומצויים בקשר עם היצרנים. לצידן פועלת מחלקת מכירות העובדת מול הלקוחות ומחלקת הלוגיסטיקה המטפלת במחסנים ובניהול המלאי".

יעילות אופרטיבית

אבנר ארויו, משנה למנכ"ל ומי שהתחיל את דרכו בחברה לפני 30 שנה, הוביל את השינוי הארגוני ומתאר את האתגר הגדול עבור החברה והצורך בשיפור היעילות התפעולית.

כיצד זה עובד?

אבנר ארויו: "קשה מאוד לבצע שינויים בתרבות ארגונית, אבל כבר עכשיו אנחנו רואים שהתהליך שיפר את מנגנוני הבקרה שלנו והפחית את עלויות התיפעול. להערכתי רק בתוך כמה שנים נוכל לראות את עומק השינוי במלואו". לדבריו, "החברה משקיעה משאבים רבים במערכות מיחשוב מתקדמות ומעסיקה באופן קבוע איש פיתוח ERP במשרה מלאה לטובת אוטומציה, בניית דו"חות וטיוב תהליכים על מנת לאפשר למנהלים ולעובדים להתמקד בליבת העשייה מול הלקוחות והיצרנים".

מהו "סדר כאוטי"

מחסן הרכיבים של חברת STG מאחסן כ-16 מיליון פריטים בכל זמן נתון ועובד בקצב של 30 מיליון כניסות ויציאות בחודש. העבודה בו מתנהלת מול כ-40 ספקים פעילים וכ-420 לקוחות בשנה. לדברי אבנר המחסן מנוהל במתכונת של "סדר כאוטי". כלומר, כל פריט מנוהל אוטומטית על-ידי מערכת ERP הקובעת היכן למקם אותו על המדפים, ומהיכן להוציא אותו למשלוח.

"המערכת מבצעת ספירת מלאי רציפה אשר קיבלה את אישור הרשויות, ומאפשרת לא להשבית את המחסן כדי לבצע ספירת מלאי בסוף השנה. המחסן שלנו גם מספק שירותי ניהול מלאי (VMI) של אחד מהיצרנים עבור קבלן ייצור אלקטרוני מהגדולים בארץ". בשנת 2014 החברה ארגנה מחדש את המחסן: היא איחדה ארבעה מחסנים שונים ואיגדה את כל פעולות ניהול המלאי במבנה אחד.

תוכנית אסטרטגית ל-50 השנים הבאות

במסגרת ההיערכות החדשה של STG, היא ממקדת מאמצים בתחום הפיתוח העיסקי. דירקטוריון החברה אישר תוכנית פיתוח עסקית בת שלושה רבדים: עיבוי והעמקת הפתרונות והטכנולוגיות בתחומים הקיימים של החברה, כניסה לטכנולוגיות חדשות המשיקות לפעילות הקיימת, וכניסה ארוכת טווח לתחומים חדשניים.

שלמה בר: "ברובד הראשון אנחנו נכנסים לתחומים כמו מודולים אלחוטיים ל-IoT, קונקטורים לשוק האזרחי, הוספת פתרונות מיקרו-בקרים מבוססי ARM (בעבר היינו מזוהים עם AMD בלבד), וכניסה לתחום רכיבי ה-FPGA ליישומי חלל וצבא, באמצעות הנציגות החדשה של Microsemi.

"ברובד השני, נכנסנו לתחומים חדשים עבורנו כמו מחשבי כרטיס, והקמנו שתי פעילויות חדשות: מחלקת STG Imaging העוסקת בתחומי המצלמות, אופטיקה, כרטיסי עיבוד אות וכדומה, ופעילות System Connectivity העוסקת בפתרונות קישוריות המבוססים על סיבים אופטיים. כעת אנחנו בונים תחום התמחות נוסף לבקרת תנועה: מנועים, בקרים, גלאים, מערכות הינע וכדומה.

"ברובד השלישי, אנחנו בונים עוצמה טכנולוגית מתוך כוונה לספק פתרונות אינטגרטיביים בתחומים כמו אימג'ינג, RF ועיבוד אותות, בשיתוף פעולה עם בתי הנדסה ולשכות תכנון הפועלות בישראל".

שלמה בר מודה שלא הכל טכנולוגיה ועסקים: "למרות ש-STG היא חברה ציבורית, היא מתנהלת כמשפחה. שדרת הניהול צמחה מתוכה ומעניקה הרבה תשומת לב לעובדים. חוויית היצירה, והסביבה האנושית והטכנית הן סיבות מספיקות כדי לבוא לעבודה בכל בוקר בשמחה".

Top-Group פיתחה מודל שירות חדש לניהול חיי המוצר עבור חברות טכנולוגיה ישראליות

פורסם בתאריך מאי 14, 2015מאי 19, 2015 ע"י Techtime

המודל החדש מאפשר גם לחברות טכנולוגיה קטנות לנהל את שלבי הפיתוח, הייצור וכל חיי המוצר, באמצעות תוכנת Agile PLM של חברת אורקל. המודל החדש יוצג ללקוחות ב-9 ביוני בתל-אביב

AGILE-TOP-GROUP

מערכות לניהול חיי המוצר משלבי הגדרת הדרישות הראשוניים, תהליכי הפיתוח, בניית אבטיפוס, הבאה לייצור ותמיכה לאחר המכירה, הפכו לאחד מהכלים החשובים ביותר בפעילות של חברות טכנולוגיות. המורכבות של התהליכים הטכנולוגיים, קיצור זמני היציאה לשוק ותחרות המחירים הקשוחה, דורשים מחברות קטנות וגדולות לנהל את כל התהליך בדקדקנות.

אחת מהתוכנות המובילות כיום בשוק הישראלי ובעולם היא מערכת Agile PLM של חברת אורקל, המיוצגת בארץ על-ידי חברת Top Group. לדברי מנהל מכירות PLM של טופ-גרופ, עמי נוימן, יותר מ-100 חברות ישראליות משתמשות במערכת לנהל את חיי המוצר של Agile וכוללות מובילות שוק כמו ורינט, גילת, מלאנוקס, נייס, סינרון, סיליקום, רד, ביוסנס ועוד.

עמי נוימן: "מערכת Agile PLM תומכת ומאפשרת את תהליך החדשנות בארגון. היא מסייעת לצמצם את כל תהליכי השינוי, לקצר את זמן היציאה לשוק ולקצר את המחזורים בין מוצר למוצר". לדבריו, בשווקים המאופיינים ברגולציה חזקה, כמו למשל בשוק המיכשור הרפואי ובשוק הצבאי, המערכת גם מכינה את החברות לעמידה בתנאי הרגולטור, כולל ל-FDA.

"תהליך התיעוד המתבצע במהלך הפיתוח מכין מראש את כל המסמכים הדרושים ומשלב את כל תהליכי האיכות הנדרשים לקבלת אישורים רגולטוריים. בעבר היה נהוג שרק חברות ענק משתמשות במערכות מהסוג הזה לנהל את חיי המוצר. פיתחנו מודלים חדשים המאפשרים גם לחברות קטנות ואפילו לחברות סטארט-אפ להשתמש במערכת, ולצמוח ביחד איתה".

הצגת החידושים לתעשייה הישראלית

החידושים הטכניים והעיסקיים יוצגו לתעשייה בישראל ביום ג', ה-9 ליוני 2015, בסמינר Oracle Agile PLM שחברת Top-Group תקיים ב"קומה הרביעית" ברחוב החרש 8 בתל-אביב. במסגרת הסמינר יגיעו בכירים של חברת אורקל מאירופה, ויציגו תוכנית כניסה של חברות קטנות ובינוניות למערכת Agile PLM. הכוונה לאפשר גם לחברות סטארט-אפ ישראליות לאמץ תהליכי ניהול המאפיינים חברות גדולות, במודל עלויות המתאים להן.

בין השאר, יוצג מודל חדש של שימוש במערכת Agile PLM באמצעות אירוח (Hosting Service). השירות הזה מקטין את עלויות הרכישה והתיפעול של המערכת, בלא סיכוני האבטחה הכרוכים בשימוש בענן ציבורי. לדברי עמי נוימן, השירות החדש צפוי לעניין חברות העוסקות בתחומי המיכשור הרפואי, וחברות הנדרשות לרגולציה חזקה שבהן יש רתיעה משימוש בשירותי הענן הציבורי. "קיבלנו הסמכה מיוחדת מאורקל העולמית לספק את שירותי האירוח בישראל, המספקים את המענה לבעיות רגולטוריות הקשורות לשימוש בענן ציבורי".

במקביל, יוצגו בסמינר גם התוספים המיוחדים שחברת טופ-גרופ פיתחה עבור הלקוחות בישראל. בהם גם רכיב חדשני בשם Visual BOM, המאפשר לחברות לבצע תיחקורים מעמיקים של רשימת המרכיבים במוצר, כדי לוודא מקורות אלטרנטיביים, דרישות מיוחדות, תיחקורים ייעודיים ונקודות חולשה, וכדומה.

סמינר Agile PLM מיועד למנהלי הנדסה, מנהלי תיפעול, אנשי ייצור ואנשי בקרת איכות בתעשיית האלקטרוניקה והטכנולוגיה בישראל. ההשתתפות בכנס היא חינם, אולם כרוכה ברישום מראש.

למידע נוסף ורישום: Agile PLM

בלעדי ל-Techtime: חברת ARM נערכת להפצת ביטא של מערכת ההפעלה mbed

פורסם בתאריך מאי 7, 2015מאי 12, 2015 ע"י Techtime

מנהל המיתוג של חברת ARM, אדמונד גמל: "צוות הפיתוח של mbed צמח בתוך חודשים ספורים לכמה מאות מפתחים. איזיצ'יפ ואנאפורנה הן דוגמא לחדשנות ישראלית סביב ארכיטקטורת ARM"

ARM GEMMEL

כאשר נפגשים עם אדמונד גמל (Gemmel), אשר אחראי על ניהול המיתוג העולמי של חברת ARM, מגלים שהוא כנראה אחד מאנשי המיתוג המאושרים והעסוקים ביותר בעולם. מאושר, מכיוון שהלקוחות עצמם הם אלה המפרסמים את טכנולוגיית ARM, ועסוק, מכיוון שהחברה עובדת במתכונת של ניהול רזה מאוד, וביחד עם מספר מצומצם של עוזרים הוא מפקח על הפעילות בכל העולם.

גמל הגיע השבוע לביקור ראשון בישראל. המטרה היתה להכיר את השוק שבו פועל חלק גדול מאוד מהלקוחות הגלובליים של ARM. ההזדמנות: כנס ChipEx 2015 שהתקיים השבוע בגני התערוכה בתל-אביב. בפגישה מיוחדת עם Techtime, הוא חשף כמה מהמהלכים המעניינים ביותר של החברה בימים אלה.

Techtime: מי המתחרים והלקוחות הגדולים ביותר שלכם?

גמל: "הלקוחות המרכזיים הם יצרני השבבים הגדולים. חברות כמו טקסס אינסטרומנטס, פריסקייל, סמסונג, קואלקום, מדיהטק, ST ואפילו חברת אינטל, שרכשה לאחרונה רשיונות שימוש במעבד הגרפי Mali עבור מעבדי משפחת X החדשה שלה.

"המתחרות הגדולות ביותר הן אינטל ואימג'יניישן (שרכשה את יצרנית המעבדים MIPS). אבל כאשר אנחנו מסתכלים על החדשנות בשוק, כפי שהיא באה לידי ביטוי במקומות כמו סין או ישראל, אנחנו רואים שהיא מתרחשת בעיקר בסביבה של מעבדי ARM. בישראל למשל, איזיצ'יפ ואנאפורנה (שנימכרה בתחילת השנה לאמזון) הן דוגמאות מצוינות לחדשנות שיש בישראל סביב הטכנולוגיות של ARM".

אדמונד גמל (מימין) ביחד עם מאורו דיאמנט, מנהל המכירות של ARM בישראל, בכנס ChipEx 2015

מהי האסטרטגיה של ARM בנושא האינטרנט של הדברים (IoT)?

"הרעיון שלנו הוא שהטכנולוגיה של ARM יכולה להניע את הכל – מרמת החיישן ועד לרמת השרת. חברת Paypal מפעילה כיום שרתים ייעודיים מבוססי ARM לאבטחת הפעילות שלה, בעשירית מעלויות האנרגיה ובשביעית מהעלות הכוללת של שרתים רגילים.

תחום ה-IoT הוא חשוב מאוד בשבילנו ומבוסס על מעבדי סדרה Cortex-M, הנמכרים היום בקצב של 3-4 מיליארד מעבדים בשנה. המשמעות של IoT הוא שילוב בין מעבד, חיישן וקישוריות. להערכתי, אנחנו מחזיקים כיום בכ-26% משוק ה-IoT וממוקדים ביישומי אינטרנט של הדברים, כמו מיחשוב לביש, בית חכם, עיר חכמה ועוד.

לשוק הזה אנחנו מכוונים את מערכת ההפעלה mbed אשר צריכה לספק את התשתית ל-IoT, כי אי-אפשר לנהל בצורה אחרת 50 מיליארד התקנים שיהיו בעולם בתוך שנים ספורות".

כיצד מתקדם פרוייקט mbed?

"לפני מספר חודשים הוצאנו ללקוחות נבחרים t, גרסת אלפא של מערכת ההפעלה המלאה. כעת אנחנו נערכים להוציא לשוק את גרסת ביטא. היא צפויה להימסר בחודשים הקרובים לקהילת שותפים ולקוחות הכוללת יותר מ-100 אלף מפתחים. מול מערכת ההפעלה שתפעל באבזרים המקושרים עצמם, פיתחנו גם את תוכנה למרכזי הנתונים בשם mbed Device Server, אשר מאפשרת ניהול, בקרה ואיסוף מידע ברמת הענן מכל הרכיבים המרוחקים.

"מערכת mbed היא פרוייקט מתפתח. חברת ARM מעסיקה כ-3,500 עובדים, וצוות הפיתוח של mbed צמח בתוך מספר חודשים לגודל של כמה מאות מפתחים. הפרוייקט מילא תפקיד חשוב מאוד במדיניות הרכישות שלנו.

"בחודש אפריל רכשנו את החברות Wicentric ו-Sunrise Micro Devices כדי לחזק את פורטפוליו Cordio, המשלב מעבדי Cortex עם תקשורת אלחוטית בתקן Bluetooth Low Energy. בחודש פברואר השנה רכשנו את חברת Offspark ההולנדית המתמחה באבטחת IoT לפי פרוטוקול PolarSSL. גם המוצרים שלה ישולבו ב-mbed.

מה יהיה המחיר של mbed?

"הרעיון הוא שמערכת ההפעלה mbed תינתן בחינם ללקוחות. הרווחים יגיעו ממכירת רשיונות השימוש במעבדים".

מה מתרחש בשוק הסלולרי, הוא עדיין מתפתח מבחינתכם?

"היום יש היום בעולם יותר משישה מיליארד בני-אדם, ורק שני מיליארד טלפונים ניידים. בנוסף, אנחנו רואים שעיקר הצמיחה בשוק הסמארטפונים בעולם היא בדגמים הזולים ובדגמי הביניים. אלה פלחי השוק שבהם קיימת כמות ה-IP הגדולה ביותר של ARM. כלומר, שוק הטלפונים עדיין רחוק ממיצוי עבורנו".

StoreDot: "נטעין מכונית חשמלית בתוך 5 דקות"

פורסם בתאריך מאי 5, 2015מאי 7, 2015 ע"י Techtime

המנכ"ל מאירסדורף: "בעוד שנה נטעין מכונית חשמלית במשך חמש דקות, ואז נשלח אותה לנסיעה של 200 ק"מ". לדבריו, הסוללה לסמארטפונים תצא לשוק בתחילת 2016

STOREDOT

מייסד משותף ומנכ"ל חברת StoreDot מרמת-גן, דורון מאירסדורף, הבטיח היום במהלך כנס Think Next של מיקרוסופט, שבתוך כשנה החברה תציג יכולת הטענה מהירה של סוללת מכונית חשמלית. "בשנה הבאה נציג כאן טעינה מלאה בתוך חמש דקות של סוללה לרכב חשמלי, אשר יכולה להסיע אותו למרחק של 200 ק"מ. נטעין את הסוללה בכנס, ונשלח את המכונית לנסיעה הלוך וחזור".

כך הוא הכריז היום (ג') בפתיחת הארוע השנתי של מרכז החדשנות של מיקרוסופט. הדברים נאמרו במהלך הדגמה של טעינת סוללת סמארטפון במשך 30 שניות, שזהו הישג שאותו הבטיח דורון לקיים במהלך הרצאתו בכנס Think Next שנערך לפני שנה. הסוללה הזו, אגב, צפויה לצאת לשוק בתחילת 2016. הסוללה החדשה לרכב תהיה מבוססת על 7,000 יחידות טעינה בטכנולוגיית FlashBattery של החברה, המהוות תפישה חדשה בתכנון סוללות נטענות.

שילוב של קבלי-על וננו-טכנולוגיה

החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה המבוססת של שילוב של קבלי-על (Super Capacitor) עם סוללת ליתיום-יון משופרת. הארכיטקטורה ההיברידית מספקת את יכולות הטעינה המהירה של קבלי-על ביחד עם יכולות אגירת האנרגיה של סוללות ליתיום-יון. במקביל, החברה פיתחה פולימר מיוחד המצוי בקתודה של סוללות הליתיום-יון, אשר גרם להאצה בתנועת האלקטרונים ומשפר את ביצועי את צפיפות האנרגיה שלה.

למעשה מדובר במוליך למחצה שאינו מבוסס על סיליקון. הגבישים הייחודיים מבוססים על בניית צומת המורכב משני פפטידים. לגבישים אלה תכונות ייחודיות בתחום האלקטרו-מכניקה – כמו ומרים פיאזו-אלקטריים הם מייצריםמטען חשמלי תחת לחץ מכני. הם יכולים לאזור מטען ולייצר אור, מכיוון שניתן לגרום להם להתנודד בתדרים של אור נראה.

הסוללות שהחברה פיתחה מבוססות על החלפת הנוזל האלקטרוליטי בתוך הסוללה בנוזל המכיל Nanodots. פעולה פשוטה זו מכפילה לפחות פי עשרה את קיבולת המטען של הסוללה. מכיוון שיש לחלקיקים האלה מבנה גבישי, הם יציבים מאוד ומספקים יכולת טעינה ופריקה למספר גדול מאוד של מחזורים.

חברת StoreDot הוקמה על-ידי מאירסדורף, לאחר שפרש מחברת SanDisk שבה ניהל את חטיבת ה-SSD בעקבות עיסקת הרכישה של M-Systems, ביחד עם פרופ' סיימון ליטסין שהיה מדען ראשי ב-SanDisk ופיתח טכנולוגיות Flash חדשות, ועם פרופ' גיל רוזנמן אשר פיתח טכניקות חדשניות לייצור ננו-צינורות (Nanotubes) ומבנים ננומטריים, העומדים בבסיס החומרים המיוחדים שבתוך הסוללה של StoreDot.

בחודש אוקטובר 2014 החברה גייסה 42 מיליון דולר ממשקיעים בסבב גיוס שני, לאחר שגייסה 6 מיליון דולר בסוף 2013. בגיוס ההון האחרון השתתפה גם קרן ההשקעות של איש העסקים הרוסי רומן אברמוביץ', אשר השקיעה בחברה 10 מיליון דולר. המנכ"ל מאירסדורף אמר שהמימון יאפשר לחברה להוציא לשוק את הסוללות שהיא מפתחת, ולקדם את טכנולוגיית הצגים החדשה שלה, BioLED.

כנס הצב"ד ליישומי ביטחון ותקשורת יתקיים ב-26 במאי

פורסם בתאריך מאי 5, 2015מאי 17, 2015 ע"י Techtime

המומחים של חברת Keysight יסקרו את התאוריות, אתגרי המדידה והחדשנות הטכנולוגית בתחומים אלה, ויעמדו לרשות המבקרים לאורך היום

ביום ג', ה-26 במאי 2015 תקיים חברת Keysight Technologies את כנס הצב"ד השנתי ליישומי ביטחון ותקשורת במרכז הכנסים ישראל יפה בפארק שעל גדות נחל הירקון בתל-אביב. הכנס יתחיל ב-9 בבוקר ויימשך עד 4 ארח הצהריים.

הכנס ייערך במתכונת של הרצאות מקצועיות שיועברו יועבר על-ידי מומחים מובילים בעולם בתחומים אלה. הוא יתמקד בפתרונות בדיקה ומדידה לתחומי המכ"ם, תקשורת, לוחמה אלקטרונית, אנטנות, לוויינים ועוד.

במהלכו יסקרו המומחים מ-Keysight את התאוריות, אתגרי המדידה והחדשנות הטכנולוגית בתחומים אלה. חברי הצוות יעמדו לרשות המבקרים מהתעשייה לאורך היום ובמהלך התערוכה המקצועית הנלווית לכנס.

הכנס מיועד למהנדסי אלקטרוניקה, מהנדסי מערכת, מנהלי מחלקות הנדסה ולכל מי שמתמודד עם אתגרי בדיקה ומדידה האלקטרוניות במסגרת עבודתו. ההשתתפות בכנס היא ללא תשלום, אולם מחייבת הרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל. בין המשתתפים יוגרל פרס יקר ערך.

למידע נוסף והרשמה: 03-9288502 או [email protected]

אתר הכנס: Test & Measurement Seminar 2015

מיקרוסופט רוכשת את הטכנולוגיה של N-Trig

פורסם בתאריך מאי 4, 2015מאי 5, 2015 ע"י Techtime

סטיב באטיש, מהמפתחים הראשיים של פלטפורמת הטאבלטים Surface של מיקרוסופט, פירסם פוסט: "רכשנו טכנולוגיית עט דיגיטלי מתקדם מחברת N-Trig"

מחשב Surface 3 החדש של מיקרוסופט. לעט הדיגיטיל יש בו מקום חשוב — מחשב Surface 3 החדש של מיקרוסופט. לעט הדיגיטלי יש מקום חשוב

לעתים רחוקות נודע בצורה כל-כך אגבית על עיסקאות קנייה ומכירה של חברות. בסוף השבוע הופיעה הידיעה שחברת מיקרוסופט רכשה את N-Trig הישראלית בהודעת פוסט לא רשמית בבלוג של פרוייקט הטאבלטים Surface של מיקרוסופט. בפוסט דיווח סטיב באטיש, ש"רכשנו טכנולוגיית עט דיגיטלי מתקדם מחברת N-Trig".

באטיש הוא אחד מהמפתחים הראשיים של Surface, ומנהל המעבדה למחקר יישומי בחברת מיקרוסופט. "קשה לנו להתאפק ולא להראות לכם מה אנחנו נספק בעתיד לחובבי Surface", הוא כתב. "העטים הדיגיטליים צריכים לעבור עוד כברת דרך לפני שיהיו יעילים כמו השימוש בעט ונייר. למרות זאת, היכולת לשמר ולהפיץ את העבודה שעט דיגיטלי מספקת פותחת אפשרויות שעט ונייר מסורתיים לא יכולים להתחרות בהם. ההשקעה מהיום היא צעד נוסף שיאפשר לנו לדחוף את החדשנות הזאת הלאה".

בכך ככל הנראה מסתיים מסע השמועות שהחל בינואר השנה, כאשר העיתון כלכליסט פירסם ידיעה, שלא קיבלה אישור, שלפיה תרכוש מיקרוסופט את N-Trig תמורת כ-200 מיליון דולר. מחברת N-Trig לא התקבלה תשובה האם מדובר בעיסקת מכירה מלאה ומה יהיה עתיד החברה והעובדים בארץ.

חברת N-Trig הוקמה בכפר-סבא בשנת 1999, ופיתחה טכנולוגיה המאפשרת שימוש באמצעות עט אלקטרוני על-גבי צגים של אבזרים ניידים. היא פיתחה את טכנולוגיית DuoSense המבוססת על הוספת שכבה קיבולית שטוחה על-גבי הצג, אשר מאפשרת להשתמש בו כצג מגע מרובה נקודות וכן להשתמש בעט דיגיטלי בעל דרגת רגישות גבוהה להזנת נתונים מהירה ואינטואיטיבית. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שבב המנתח את המידע המגיע מהצג מגע.

גם מיקרוסופט וגם אינטל מעוניינות בטכנולוגיה של N-Trig

ההנפקה לא יצאה אל הפועל

החברה החלה לצאת למכירות בשנת 2004 והפתרון שלה נכנס למערכות של יצרנים גדולים דוגמת סוני, Dell, פוג'יטסו, לנובו, אייסר, HP ועוד. בשנת 2011 היא הגיעה לשיא המכירות שלה, בהיקף של כ-71.6 מיליון דולר. בחודש אוגוסט 2013 מונה דן ענבר, לשעבר מנכ"ל סנדיסק ישראל, כמנכ"ל החברה במקום עמיחי בן-דוד שניהל אותה במשך 7 שנים.

לחברה יש שני הסכמים מרכזיים: הסכם מרכזי עם חברת מיקרוסופט המסדיר מכירת עטים ושבבים של נ-טריג לחברת מיקרוסופט וליצרני OEM מטעמה. מיקרוסופט היא לקוח חשוב והחזיקה בכ-6% ממניות החברה עד למכירתה, והיתה אחראית לכ-80% מהמכירות. לחבר N-Trig יש גם הסכם עם חברת אינטל העולמית לפיתוח פיתרון טכנולוגי לעטים ולצגי מגע. ההסכם מעניק לאינטל אפשרות רכישה ושימוש במוצרים והתחייבות להמליץ ללקוחות ה-ODM ו-OEM שלה לשלב את הטכנולוגיה במוצרים שלהם.

כיום החברה מעסיקה 160 עובדים, מתוכם כ-30 בטאיוואן והשאר בישראל. החברה תכננה לבצע השנה הנפקה ציבורית בבורסה בתל-אביב, אולם ההנפקה בוטלה. מאז הקמת החברה ב-1999, היא ביצעה 8 סבבי גיוס הון בהיקף כולל של כ-130.1 מיליון דולר. לזכותה ייאמר שעד היום הסתכמו מכירותיה בקרוב ל-300 מיליון דולר.

אינפינידט גייסה 150 מ' דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד

פורסם בתאריך אפריל 29, 2015אפריל 30, 2015 ע"י Techtime

חברת Infinidat פיתחה טכנולוגיה המוזילה ומפשטת בצורה דרמטית את מרכזי הנתונים הארגוניים. מאחורי הטכנולוגיה עומד משה ינאי, שהיה אחראי על הטכנולוגיה שהזניקה את חברת EMC ועל הטכנולוגיה המהפכנית של XIV שנמכרה ליבמ

משה ינאי מייצר מהפיכה נוספת בעולם מרכזי הנתונים: חברת Infinidat מהרצליה פיתוח שאותה הוא הקים, גייסה 150 מיליון דולר בהובלת TPG Growth, שהיא קרן ההשקעות הבילנאומית של חברת TPG. מדובר בגיוס הון שני של החברה.

בסך הכל, עד היום היא גייסה 230 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון נעשה לפי הערכת שווי של כ-1.2 מיליארד דולר.

"משנה את כללי המשחק"

מנכ"ל החברה, משה ינאי, ייסד אותה בשנת 2011 כדי להתמודד עם כמה מהבעיות הדחופות ביותר של תעשיית איחסון המידע העולמית. לדבריו, החברה עשויה לחולל מהפיכה בשוק האיחסון הארגוני עם פתרון תוכנה שהוא פשוט וזול ובעל ביצועים גבוהים מאוד, קיבולת ואמינות. לדבריו, המוצר הראשון של החברה, פתרון האחסון Infinibox, עבר בדיקות אצל לקוחות ונמצא כעת בהתקנה אצל חברות גדולות מאוד מרשימת הפורצ'ן 500.

ג'ון מארן מחברת TPG, אמר שלדעתו אינפינידט היא אחת המחברות המלהיבות ביותר כיום בתעשיית המיחשוב הארגוני. "החברה כבר הוכיחה את העוצמה של הטכנולוגיה שלה ואנחנו בטוחים שהיא תהיה חברה המשנה את כללי המשחק בשוק המחשוב הארגוני".

חברת אינפינידט פיתחה טכנולוגיה ייחודית בשם Infinidat Storage Architecture המבוססת על שימוש בחומרה מוכנה מהמדף ומבטיחה זמינות ברמה של 99.99999% לבסיסי נתונים בעלי קצב של יותר מ-750 אלף פעולות קריאה/כתיבה בשניה (750K IOPS).

מערכת Infinibox של החברה, מספקת צפיפות זיכרון גבוהה מאוד, ומסוגלת לאחסן מידע בנפח של 2 פטהבייט (2PB) במסד יחיד של 42U. המערך משתלב בסביבות האיחסון המקובלות בתעשייה כמו OpenStack ו- VMware.

הוא מספק ממשק ניהול פשוט מבוסס HTML5, ומספק יכולות אחסון מודרניות כמו NAS, SAN ו-Object storage. במקביל למערך הזיכרון עצמו, החברה פיתחה מערך כלי ניהול בשם Host PowerTools, המאפשר לבצע בצורה אוטומטית פעולות ניהול רבות שנעשו עד היום בצורה ידנית במרכזי הנתונים.

ינאי, האיש ששינה את עולם מרכזי הנתונים

משה ינאי נחשב לאחד מהמהנדסים פורצי הדרך שהשפיעו עמוקות על תחום איחסון הנתונים בעולם. לאחר לימודיו בטכניון ב-1975, הוא הצטרף לחברת אלביט ופיתח עבורה פתרונות איחסון ממוחשבים. מכירת חטיבת האיחסון של אלביט לחברת EMC, הייתה מהלך מרכזי שהביא את EMC למעמד של חברת אחסון מהחשובות בעולם. ינאי עבר ל-EMC ושימש שנים רבות כמנהיג הטכנולוגי שלה.

בסוף שנות ה-80 הוא פיתח ב-EMC את ארכיטקטורת Symmetrix Storage Array: במקום השימוש בכוננים גדולים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאמצעי איחסון משותף באמצעות ממשק מערכת קטן. הדבר הביא לשיפור ביצועים ושינה את האופן שבו חברות יכולות לאחסן, להגן ולהשתמש במידע. סימטריקס היתה למוצר הדגל של EMC והפכה אותה לאחת מהמובילות בתחום איחסון המידע.

בשנת 2003 הוא פרש מ-EMC והקים את חברת XIV הישראלית, אשר פיתחה את ארכיטקטורת Truly Scalable Grid Storage System, במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של איחסון מידע תאגידי. אחת מתכונותיה החשובות הייתה יכולת הסתגלות לצרכים משתנים באמצעות מערך איחסון זול, אמין וקל לניהול. לאחר השקתה ב-2005 היא היתה פופולרית מאוד במגזר הבנקאי ובקרב ספקי שירותי אינטנרט ותקשורת. בדצמבר 2007 נמכרה XIV לחברת יבמ. חלק ממורשת XIV נמצא גם בחברת Infinidat, המעסיקה היום הרבה מהאנשים שעבדו ב-XIV.

מיליארד דולר ברבעון; עלייה של 48% בגיוסי ההייטק

פורסם בתאריך אפריל 28, 2015אפריל 30, 2015 ע"י Techtime

ברבעון הראשון של 2015 גייסו 166 חברות הייטק ישראליות 994 מיליון דולר – צמיחה של 48% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד

גיוסי ההון של חברות הייטק ישראליות (במיליוני דולרים)

תנופת ההשקעות בחברות הייטק שהחלה בשנת 2014 נמשכת גם השנה. כך עולה מסקר גיוסי ההון ברבעון הראשון של 2015 שבוצע על-ידי KPMG סומך חייקין ו-IVC Research. מהסקר שולה שבמהלך הרבעון הראשון גייסו 166 חברות הייטק ישראליות סכום כולל של 994 מיליון דולר. זהו הסכום הרבעוני השני בגודלו בעשור האחרון. השיא היה גיוס של 1.1 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2014.

למרות זאת, מדובר בעלייה מרשימה מאוד של 48% בהשוואה לרבעון הראשון של 2014. סבב הגיוס הממוצע ברבעון הראשון של השנה הסתכם בכ-6 מיליון דולר, כמו ברבעון הקודם, ויותר מ-4.2 מיליון דולר שאיפיין את הרבעון המקביל אשתקד.

דרושה מדיניות ממשלתית

שותף הייטק ב-KPMG סומך חייקין, עופר סלע, אמר שרמת ההשקעות המופנות לחברות ישראליות הולכת ועולה. "המגמה שהתחילה ב-2014, נתמכת בתוצאות עסקיות משופרות של חברות מגובות הון סיכון בישראל. עם זאת, עליית הערך מהשבחת חברות הפרוטפוליו ומהתשואה על ההשקעות בחברות אלו מתרכזת בעיקרה אצל משקיעים זרים, בשל העובדה שהמשקיעים המוסדיים בישראל, והציבור הישראלי דרכם, לא משתתפים ברמה מספקת בהשקעות הון סיכון".

לדבריו, הממשלה צריכה לשקול צעדים שיעודדו ויאפשרו למשקיעים ישראלים להשתתף בהשקעות בתעשייה במידה רבה יותר. "צעדים כאלה יאפשרו לתעשיית ההייטק המקומית לצמוח למעצמה טכנולוגית ברמה עולמית, ולא רק יחסית לגודל המדינה והאוכלוסייה".

קרנות ההון סיכון הישראליות

קרנות הון סיכון הישראליות השקיעו 180 מיליון דולר, שהם 18% מסך ההשקעות בחברות ההיי-טק הישראליות ברבעון הראשון של 2015. מדובר בירידה של 6% בהשוואה לרבעון האחרון של 2014, אך זינוק של 80% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההשקעות הראשונות של הקרנות הישראליות תפסו נתח של 31% ברבעון הראשון של 2015, שיפור משמעותי בהשוואה ל-20% ברבעון הקודם, אם כי רחוק מהנתח של 43% ברבעון המקביל אשתקד.

מגמות מרכזיות

סקטור האינטרנט סגר ברבעון שיא של 343 מיליון דולר (35%). אחריו הגיעו חברות מתחום מדעי החיים (22%), ותוכנה (19%). "העליה בגיוסים אינה מקרית, ומשקפת בצורה ישירה את מגמת העליה בהשקעות בחברות בצמיחה ושווי העסקאות לחברות בשלבים מתקדמים", אומר קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC.

מגמה גוברת נוספת הינה עליה של עסקאות בשלבי פיתוח מתקדמים, אשר קיבלה תאוצה ברבעון הראשון של 2015, והגיעה לכ-32%. חברות בשלבי פיתוח מאוחרים גייסו 31% מההון שגויס ברבעון. במקביל, נמשכת מגמת העליה בהיקף ובמספר העסקאות ומספר העסקאות שמעל 20 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2015, מספר העסקאות האלה הסתכם ב-16 עסקאות (55% מסך ההשקעות), שהוא מספר שיא לעסקאות הגדולות.

בוטל המיזוג בין אפלייד מטיריאלס וטוקיו אלקטרון

פורסם בתאריך אפריל 27, 2015אפריל 29, 2015 ע"י Techtime

המיזוג בין אפלייד מטיריאלס וטוקיו אלקטרון תוכנן להסתיים במחצית 2014 ואפילו נבחר שם עבור החברה הממוזגת. משרד המשפטים האמריקאי רמז שהמיזוג לא יאושר

AMAT

החברות אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) וטוקיו אלקטרון (Tokyo Electron) הודיעו אתמול על ביטול מיזוג הענקים המתוכנן ביניהן. ההחלטה התקבלה במשותף ואינה גוררת קנסות על אף אחת משתיהן. בעקבות ההודעה ירדה מניית אפלייד בנסד"ק ביותר מ-7% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-24.8 מיליארד דולר.

ההחלטה התקבלה לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי מסר לשתי החברות שלהערכתו כל ההסדרים שהן תכננו לבצע לא מספיקות כדי להחליף את יתרונות התחרות בין השתיים. כלומר, המשרד העריך שהחברה המשותפת תהיה מונופול. בעקבות זאת, החליט שתי החברות שהמיזוג אינו ריאליסטי ולא יקבל את אישור הרגולטור בארה"ב.

נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גרי דיקינסון, שהמיזוג נראה כהזדמנות להאיץ את האסטרטגיה של החברה. "עבדנו קשה על ביצוע המהלך, ואנחנו מאוכזבים מכך שלא נוכל לממש אותו. אסטרטגיית הצמיחה שלנו היא בעלת עוצמה: הגדלנו את חלקנו בשוק ציוד ייצור השבבים והצגים, והתקדמנו באופן מהותי בתחומי צמיחה עתידיים".

עבודה של שנה וחצי ירדה לטמיון

מדובר במיזוג שהחל את דרכו בספטמבר 2013 ושאמור היה ליצור ענק גלובלי בשווי משותף של כ-29 מיליארד דולר. העיסקה שאושרה פה אחד בדירקטוריונים של שתי החברות אמורה היתה להסתיים במחצית 2014 ולהביא ליצירת חברה שבה יחזיקו בעלי המניות של אפלייד ב-68% מהמניות, ובעלי המניות של טוקיו אלקטרון יחזיקו ב-32% מהמניות. בחודש יולי 2014 אפילו נבחר שם לחברה המאוחדת, Eteris, המייצג חדשנות נצחית.

חברת אפלייד מטיריאלס מפתחת ציוד לייצור ומדידות קווי ייצור של מוליכים למחצה, וציוד לייצור צגים שטוחים ופנלים סולאריים. ברבעון הראשון של 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-2.36 מיליארד דולר, ב-8% יותר מאשר ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2014 כולה הסתכמו מכירותיה בכ-9 מיליארד דולר והרווח הנקי הסתכם בכ-1 מיליארד דולר.

חברת טוקיו אלקטרון נסחרת בטוקיו ופעילה במספר תחומים שחלקם חופפים לאלה של אפלייד: ציוד לייצור שבבים, ציוד לייצור צגים שטוחים, ציוד לייצור תאים סולאריים וכן רכיבים אלקטרוניים ותוכנות. מכירותיה בשנת 2014 הסתכמו בכ-5.1 מיליארד דולר.

חברת אפלייד מטיריאלס מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים בישראל, במרכז הפיתוח והייצור הממוקם בפרק המדע שליד רחובות. החטיבה הישראלית אחראית על תחום מערכות הבדיקה והבקרה (מטרולוגיה) של תהליכי ייצור השבבים.

אאודי ו-Autotalks פיתחו פתרון V2X סדרתי לרכב

פורסם בתאריך אפריל 27, 2015מאי 30, 2016 ע"י Techtime

המערכת מבוססת על ערכת השבבים של חברת Autotalks הישראלית. מערך התקשורת והיישומים שולב בתוך אנטנת גג בעלת גורם צורה קטן מאוד. הבדיקות הראו שהמערכת מוכנה לייצור סדרתי

רעיון המכונית המקושרת נועד להפחית באופן דרמטי את מספר תאונות הדרכים

חברת Autotalks מכפר נטר דיווחה על השלמת פרוייקט עבור חברת אאודי הגרמנית לפיתוח אנטנת גג ליישומי תקשורת ממונעת (V2X) של המכונית עם מכוניות אחרות ועם תשתיות הכביש. התהליך כלל הכנסת המוצר לייצור המוני.

האנטנה שתיוצר עבור אאודי בייצור סדרתי תכיל פתרון V2X שלם, הכולל רדיו, מודם, מקלט שירות מיקום לווייני (GNSS), יישום פרוטוקולי V2X מאובטחים, כולל תקשורת מאובטחת מכונית למכונית ומכונית לתשתיות דרך בהתאם לדרישות Car-to-Car Communication Consortium. האנטנה למערך פותחה על-ידי חברת Autotalks הישראלית וחברת Kathrein Automotive הגרמנית, בעקבות שיתוף פעולה ארוך וקרוב מאוד בין אוטו-טוקס לבין אאודי. החברה מסרה שהאנטנה עברה בהצלחה בדיקות אינטנסיביות ועמדה ביעדי האמינות והיציבות שאאודי דרשה.

בהודעה המשותפת של אוטו-טוקס ואאודי נמסר שרמת השילוב הגבוהה של מעבד התקשורת CRATON של אוטו-טוקס ושל המקמ"ש (משדר/מקלט) PLUTON של החברה, היו גורם מרכזי ביכולת להשיג את רמת הפונקציונליות הנחצה בתוך גורם הצורה של אנטנת גג, בלא צורך להוסיף מעבד CPU חיצוני".

מנהל תחום התוכנה המשובצת בחטיבת Audi Electronics Venture, פיטר שוברט, אמר שאאודי פיתחה ערכה שלמה של יישומי V2X המספקים מידע אמין לנהג. "אנשי התוכנה של אוטו-טוקס עמדו באתגר של שילוב היישומים בתוך פרוטוקול V2X המופעל בשבבים המתקדמים של החברה. השימוש בתוכנה סטנדרטית מאפשר תקשורת עם יחידות בקרה אחרות (ECU) בתוך הרכב. בנוסף, אוטו-טוקס ואאודי פיתחו ביחד פלטפורמת אינטגרציה עבור הפרוייקט, שנועדה להבטיח את איכות התוכנה לאורך כל הפרוייקט".

האנטנה החכמה של אאודי בגירסה המיועדת לייצור סדרתי

חברת AutoTalks מכפר נטר נחשבת לחברה הראשונה בעולם המספקת ערכת פיתוח שלמה למוצרי תקשורת מסוג רכב לרכב (V2V). טכנולוגיית Vehicle 2 Vehicle היא שם כולל לתפיסה חדשה של תשתית תחבורתית המבוססת על תקשורת Wi-Fi בין מכוניות הנוסעות בכביש. על-פי הרעיון, המכונית משדרת באופן רציף סדרה של נתונים אל סביבתה הקרובה, כמו מהירות, כיוון ומיקום. השידורים נקלטים על-ידי כל המכוניות בסביבתה, והן מבצעות עיבוד מהיר של האינפורמציה כדי לסייע לנהג לקבל החלטות.

באופן זה, למשל, הרכב יכול לזהות מכונית הנמצאת מחוץ לשדה הראייה של הנהג, הנכנסת לצומת בצורה מסוכנת ועלולה להיתקל בו, התקשרות אל שלטי דרכים לצורך קבלת התראות ועוד. מעניין לציין שאחד מהיישומים הראשונים יהיו בתחום של רכבי חירום והצלה. הם יהיו כלל הנראה הראשונים שיצויידו במערכות הקישוריות, ויידעו להתריע על מיקומם לכל כלי הרכב האחרים בכביש שבהן מותקנות המערכות. המושג V2X מתייחס למצב שבו מתקינים ציוד תקשורת בתשתיות הכביש, דוגמת רמזורים ותמרורי נסיעה, שאיתם המכונית יכולה לתקשר במהלך הנסיעה ולספק חיוויים חשובים לנהג.

קונסורציום Car-2-Car האירופי הוקם על-ידי 12 יצרניות רכב אירופאיות במטרה לפתח ביחד פתרונות תחבורה חכמה (Intelligent Transport Systems and Services) עבור השוק האירופי, הדורשות תאימות בין כל המכוניות הנעות בדרך. המטרה היא לקיים תקשורת בין המכוניות לבין עצמן ובין המכוניות לתשתיות הכביש, כדי להפחית את מספר התאונות.

בקונסורציום חברות יצרניות הרכב הגדולות באירופה, בהן: אאודי, רנו, ב.מ.וו, פולקסווגן, וולוו, הונדה, MAN ודיימלר. בנוסף לחברות המרכזיות, קיימת בקונסורציום קבוצה גדולה של יצרניות שבבים הנחשבות כחברות נילוות. בהן: רנסאס, NXP, פריסקייל, NEC, היטאצ'י, סימנס ועוד. גם Autotalks חברה בקונסורציום.

PCB טכנולוגיות במו"מ להקמת מפעל ייצור בהודו

פורסם בתאריך אפריל 26, 2015אפריל 28, 2015 ע"י Techtime

היקף ההשקעה הראשונית במפעל צפוי להסתכם בכ-60 מיליון דולר. רוב הסכום יגוייס באמצעות הלוואות מבנקים וממוסדות פיננסיים, והיתרה באמצעות הון עצמי של פיסיבי ושל השותף ההודי

PCB BOARDS

חברת PCB טכנולוגיות ממגדל העמק נמצאת במשא ומתן עם שותף הודי להקמת מפעל לייצור מעגלים מודפסים בהודו בהשקעה בהיקף של כ-60 מיליון דולר. על-פי מתווה המשא ומתן, הצדדים יקימו ביחד חברה משותפת בהודו לייצור מעגלים מודפסים.

על-פי ההערכות, היקף ההשקעה הראשונית במפעל צפוי להסתכם בכ-60 מיליון דולר. רוב הסכום יגוייס באמצעות הלוואות מבנקים וממוסדות פיננסיים, והיתרה באמצעות הון עצמי של פיסיבי ושל השותף ההודי. העיסקה עדיין לא נחתמה סופית.

להערכת החברה, בשנת 2014 היא סיפקה כ-15% מצריכת השוק המקומי למעגדלים מודפסים. פירוש הדבר ששוק ה-PCB הישראלי הסתכם בשנת 2014 בכ-950 מיליון שקל. התחרות בשוק המקומי נוסעת בעיקר מיבואני מעגלים מודפסים מהמזרח הרחוק, מאירופה ומארה"ב. הייבוא תופס כ-73% מהשוק המקומי. ההפרש של 12% מיוחס לייצור של חברת אלטק מפתח-תקווה.

ככל הנראה, התחרות הזו היא אחת מהסיבות לרצון לפתוח מפעל בהודו. בשנת 2014 הקטינה החברה את מספר העובדים בקו הייצור בכ-50 עובדים (מ-446 ל-397), כתוצאה מהירידה בביקוש למעגלים מודפסים.

חברת פיסיבי נמצאת בבעלות פריורטק (70%) ועוסקת בעיקר בייצור מעגלים מודפסים בסדרות קטנות ובינוניות ובהרכבת כרטיסים אלקטרוניים בתכונת Turn-key שבה היא עוסקת גם ברכש הרכיבים. ההתמחות העיקרית שלה היא בתחומי המוצרים הצבאיים, הרפואיים ומערכות RF.

בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-360 מיליון שקל, מתוכם כ-60% מהמכירות היו עבור פרוייקטי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים וכ-40% היו עבור ייצור מעגלים מודפסים. החברה עובדת מול כ-350 לקוחות שונים, שמתוכם 3 לקוחות מרכזיים אחראים על כ-25% מהמכירות.

בתחום הייצור של כרטיסים אלקטרוניים, החברה מדווחת שהמתחרות העיקריות שלה הן ר.ה. טכנולוגיות, יו.אס.אר, אלביט מערכות ופלקסטרוניקס. כיום מגיע כושר הייצור המקסימלי של החברה לכ-21 מיליון השמות SMT בחודש, כאשר בפועל היא מנצלת כ-70% מכושר הייצור.

במהלך שנת 2014 היא השקיעה 13.25 מיליון שקל בהקמת והטמעת תוכנת ERP לניהול רצפת הייצור.

בלעדי ל-Techtime: אפלייד מטיריאלס ישראל ונאס"א פיתחו חיישן תמונה מהפכני

פורסם בתאריך אפריל 21, 2015אפריל 26, 2015 ע"י Techtime

החיישן החדש, שיוצר בחלקו ב-TowerJazz, השיג יעילות קוונטית של 100% ואורך חיים של יותר מ-5 שנים. ישמש במערכות המטרולוגיה העתידיות של אפלייד מטיריאלס

לאחרונה הסתיים פרוייקט משותף של אפלייד מטיריאלס ישראל בשיתוף פעולה עם נאס"א, שהביא לפריצת דרך בתחום הטכנולוגיה של חיישני תמונה לאור אולטרא סגול (UV). במהלכו פותחה טכנולוגיה חדשה של חיישני תמונה בעלי נצילות קוונטית של 100%.

הנושא מעניין את נאס"א בגלל שהחיישנים החדשים מאפשרים לה לבצע מחקרים אסטרונומיים בחלל ולפתח טלסקופים יעילים יותר. עבור חברת אפלייד מטיריאלס הנושא חשוב, מכיוון שהחיישנים החדשים מאפשרים לשפר את היעילות של מערכות מטרולוגיה לבדיקת תהליכי הייצור של מוליכים למחצה.

בעיות מהותיות בחיישני UV

כיום התעשייה מתבססת על שני תדרים מרכזיים באור אולטרא סגול: קרינת UV באורך גל של 193 ננומטר לבדיקת הדיוק של מסיכות הליתוגרפיה המשמשות לייצור טרנזיסטורים, וקרינת UV באורך גל של 263 ננומטר, המשמשת לבדיקת האיכות של הסמיקונדקטור המוגמר.

בראיון ל-Techtime סיפר ראש צוות המחקר בישראל, שרגא צור, שהפרוייקט המשותף התמקד במציאת פתרון לשתי בעיות מהותיות המאפיינות חיישנים לאור אולטרא סגול: אורך חיים קצר מדי, וקיומה של עקומת היסטרזיס, כלומר, החיישן לא חוזר למצבו ההתחלתי אחרי החשיפה ולכן יוצר שגיאות התמונה שהוא מייצר.

אורך החיים הקצר בא לידי ביטוי בכך שהחיישנים כיום (בעיקר בתחום 193 ננומטר) נהרסים אחרי 1-4 מיליארדי חשיפות לאור לייזר, ופירוש הדבר שבכל 6-24 חודשים יש צורך להחליפם. מטרת המחקר היתה לפתח חיישן השומר על עמידות לאורך יותר מ-10 מיליארד פולסים ויוכל לעבוד יותר מ-5 שנים בקו הייצור.

מערך הבדיקות שהוקם באפלייד מטיריאלס ישראל

בעיית ההיסטרזיס מונעת יכולת לבצע מדידות הדירות. מכיוון שכל חשיפה משאיחרה חותמת על החיישן, נוצרת בו מעין צללית של התמונה הקודמת. כאשר יש צורך להשוות בין שתי חשפיות, מבצעים החסרה של התוצאה המתקבלת, ואם התוצאה היא אפס, סימן ששתי התמונות זהות. ואילו כאשר נותרת חתימה על-גבי החיישן, התוצאה אינה אפס, גם כאשר הייצור מושלם.

מדוע חיישני ה-UV כל-כך בעייתיים וכיצד התגברתם על כך?

צור: "בגלל התדר הגבוה, עוצמת האנרגיה של פוטון UV גדולה בקירוב פי שלושה מאשר של הפוטון באור נראה, וכאשר הם חודרים לסיליקון, הם מתחילים להרוס את הגביש ומייצרים את עקומת ההיסטרזיס. בנוסף, הנזקים האלה מתבטאים בכך שהם יוצרים מטען חיובי הפרוש על-פני שטח הגלאי בעומק של עד 5 ננומטר. מטען זה מושך אליו את האלקטרונים הנוצרים בגביש עקב פגיעת הפוטונים, ומונע מהם להגיע אל המעגל החשמלי. התוצאה היא ירידה ברמת הגילוי של האותות האופטיים, מכיוון שגלאי אופטי מבוסס על הרעיון של המרת פוטונים לאלקטרונים, כלומר הפיכת אור לזרם חשמלי.

"במהלך הפיתוח, יוצרה במעבדה להינע סילוני (JPL) בנאס"א שכבה של אטומי בורון, המושכים אליהם אלקטרונים ומייצרים שכבה שלילית עם צפיפות מטען מאוד גבוהה, אשר מנטרלת ומתגברת על המטען החיובי בחזית החיישן. קיר המטען השלילי פועל כמו מגבר: הוא מעיף את האלקטרונים פנימה במהירות של כמה מאות מטרים בשנייה ומאפשר לגלות את כל האלקטרונים שנוצרו על-ידי פוטונים. המשמעות היא שייצרנו גלאי עמיד באור אולטרא סגול ובעל יעילות קוונטית של 100%. תיאורטית, זהו הגלאי הרגיש ביותר שאפשר לייצר.

TowerJazz שיתפה פעולה

הפרוייקט כלל מרכיבים נוספים, שבחלקם השתתפה גם חברת TowerJazz ממגדל העמק, אשר ייצרה עבורו חיישן נסיוני ברזולוציה של 3.2 מגה-פיקסל בטכנולוגיית Backside Illuminated. רוב חיישני ה-CMOS כיום מיוצרים בטכנולוגיית Frontside Illuminated, שבה הדיודה הפוטו-אלקטרית נמצאת מתחת למוליכים החשמליים.

שיטת הייצור הזו יעילה וזולה, אולם מפחיתה את כמות האור המגיעה לחיישנים. בנוסף, היא לא מתאימה לייצור חיישני UV, מכיוון שיכולת החדירה של הפוטונים היא נמוכה מאוד והם נעצרים אחרי מרחק של ננומטרים בודדים בתוך סריג הסיליקון, בהשוואה לכמה מאות ננומטרים חדירה של אור נראה.

בטכנולוגיית Backside Illuminated ממקמים את החיישנים מעל המוליכים החשמליים. הדבר דורש ייצור חיישן בטכניקה רגילה, שיוף שכבת הסיליקון, הפיכתו והצמדתו למשטח סיליקון המעניק לו הקשחה מכנית. לאחר פיתוח תהליך הייצור וההקשחה, שולב החיישן במצלמה ניסויית שנבנתה בחברת Alacron האמריקאית, והתוצר נבדק במעבדות בישראל.

עד כה החיישן נבדק תחת מטר של 2.1 מיליארד פולסי לייזר באורכי גל של 193 ננומטר ו-263 ננומטר בלא להראות סימני הרס וירידה ברגישות. על-פי ההערכה, אורך החיים שלו גדול מ-10 מיליארד חשיפות. לדברי שרגא צור, "מדובר בפיתוח מהפכני ובעל חשיבות עצומה שישמש בדור הבא של מערכות בדיקה למסיכות ליתוגרפיה ופרוסות סיליקון".

ישי פרנקל החליף את מולי אדן כמנהל התוכנה של תחום המיחשוב התפיסתי באינטל

פורסם בתאריך אפריל 20, 2015אפריל 26, 2015 ע"י Techtime

בעקבות השינוי, מונה שחף קיזלשטיין למנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים שאותו ניהל פרנקל. קיזלשטיין הוא מנהל יחידת Client Connectivity באינטל העולמית

לאחר שבע שנים שבהן שימש כמנהל מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים, מונה לאחרונה ישי פרנקל למנהל התוכנה של ארגון המיחשוב התפישתי (Perceptual Computing) בחברת אינטל העולמית.

פרנקל מחליף בתפקיד הזה את מולי אדן, שהקים וניהל את כל תחומי הפעילות של המיחשוב התפיסתי באינטל. לאחרונה הודיע עדן שהחליט לעזוב את אינטל ולפרוש לגמלאות. כיום המנהל הכללי של כל התחום הוא Achin Bhowmik.

הוא ימשיך לנהל את הארגון מישראל. מדובר בחטיבת תוכנה העוסקת בהטמעת טכנולוגיות כמו Deep Learning ומצלמות תלת-מימדיות, כדי לפתח דרכי התקשרות חדשות בין המחשב לבין המשתמש.

פרנקל הגיע לחברת אינטל לפני כ-15 שנה, בעקבות העיסקה שבה היא רכשה את מרכז הפיתוח של חברת דיגיטל (DEC) בשנת 1998.

במקומו מונה שחף קיזלשטיין למנהל מרכז הפיתוח בירושלים. גם קיזלשטיין צמח במרכז הפיתוח של דיגיטל והצטרף לאינטל בעקבות עיסקת דיגיטל. בשנת 2005 הוא פרש מאינטל ועבד במספר חברות בתעשיית ההייטק הישראלית, בהן כחמש שנים בחברת בטר פלייס.

מנהל עיסקי ראשון בישראל

לפני כשנתיים הוא חזר לחברה ומונה למנהל העיסקי של חטיבת Client Connectivity, אשר בין השאר פיתחה את ממשק התקשורת המהיר Thunderbolt. הממשק מאפשר להעביר קבצים למחשב בקצב של עד 20Gbit/s ונמצא בשימוש נרחב על-ידי אפל. כיום זו היחידה העסקית היחידה של אינטל העולמית המנוהלת מישראל. הוא ימשיך לנהל אותה לצד ניהול מרכז הפיתוח בירושלים.

בשנים האחרונות צמח מרכז הפיתוח בירושלים והפך למעין מעבדה של טכנולוגיות מתקדמות, המעסיקה כ-1,100 עובדים. מדובר במרכז פיתוח שנפתח כמעט במקרה: בשנת 1998 רכשה אינטל את חטיבת הסמיקונדקטורס של חברת דיגיטל (החטיבות האחרות נמכרו לקומפאק, שנמכרה בהמשך ל-HP).

רק לאחר העיסקה התברר שלה שהחטיבה מפעילה גם מרכז פיתוח קטן בירושלים המעסיק כ-80 עובדים המפתחים מיקרו-בקרים לרשתות תקשורת. כיום הוא מעורב בכמה מפרוייקטי הליבה החשובים ביותר של אינטל במגוון רחב של נושאים.

1100 עובדים בירושלים

בתחום החומרה, המרכז בירושלים עוסק בפיתוח בקרי תקשורת לרשתות, רכיבים אנלוגיים ומודולים שונים אשר משולבים בתוך השבבים הגדולים (SoC) של אינטל. בתחום התוכנה המרכז הירושלמי מפתח פתרונות בנושאי האבטחה והניהול ברמת השבב עצמו.

כך למשל, רוב טכנולוגיית vPro של אינטל פותחה בירושלים. מדובר בהטמעת בקר משובץ עם סביבה מאוד מוגנת בתוך השבב, אשר מאפשר למנהלי ה-IT בארגון לשלוט על תהליכים רבים, כמו האיתחול למשל, של המעבד המרכזי (CPU). ניתן להשוות אותו למעין שומר-ראש של ה-CPU שהוכנס לשבב.

במרכז מתנהלת פעילות פיתוח של ניהול חיישנים (Sensors Hub), בתחום הרשתות (Wi-Fi, Bluetooth, LAN וכדומה), וכמובן פיתוח תוכנות עבור מצלמת RealSense התלת-מימדית של אינטל. מדובר בפרוייקט ישראלי לעילא: ארגון RealSense יושב בחלקו בחיפה, בחלקו בירושלים ובחלקו בסיליקון ואלי. הצוות החיפאי פיתח את החומרה, והצוות בירושלים מפתח את מערך התוכנות וכלי הפיתוח (SDK) המאפשרים לפתח יישומים עבור המצלמה החדשה.

התחום הזה, אגב, הוא חלק מפעילות חטיבת המיחשוב התפישתי באינטל. לפני כשבועיים הציגה אינטל במהלך כנס מפתחים בסין אבזר פאבלט הכולל מצלמה תלת-מימדית. הדמיון לקונספט טנגו של גוגל אינו מקרי, ופרנקל סבור שניתן להפעיל את המצלמה של אינטל באמצעות התוכנה של גוגל.

פרנקל סיפר ל-Techtime שמרכז הפיתוח בירושלים הוא גם מרכז אנושי מגוון מאוד: "אנחנו נטועים עמוק באוניברסיטה העברית. לצד החוקרי באקדמיה, הרבה מאוד חרדים עובדים אצלנו ויש לנו שיתופי פעולה עם חברות הייטק פלשתינאיות מרמאללה. הדבר הזה מייצר סביבה אנושים וטכנולוגית מעניינת מאוד".

אפל רכשה את Linx הישראלית תמורת 20 מיליון דולר

פורסם בתאריך אפריל 15, 2015אפריל 20, 2015 ע"י Techtime

חברת Linx הוקמה בשנת 2011 ופיתחה טכנולוגיה של מערכי חיישנים, המאפשרים לקבל יכולות תלת-מימדיות ואיכויות צילום גבוהות במיוחד, במצלמות פשוטות וזולות

מערכי חיישנים בטכנולוגיית הצילום של Linx

חברת אפל (Apple) מבצעת עיסקה נוספת בארץ, ומחזקת את מעמדה של ישראל כספקית טכנולוגיות הצילום התלת-מימדי המרכזית בעולם. היום פירסם הוול סטריט ידיעה שלפיה רכשה חברת אפל את חברת Linx Imaging מקיסריה תמורת 20 מיליון דולר. חברת אפל לא דיווחה על העיסקה, אולם לא הכחישה אותה. במקביל, רוב האתר של חברת Linx ירד היום מהרשת ובמקומו נשאר רק עמוד בית יחיד שאינו מעביר את הגולש לאף עמוד פנימי.

מדובר בעיסקה מעניינת מאוד, מכיוון שחברת לינקס פיתחה טכנולוגיה המעניקה לאפל יתרון גם ברמת האיכות של מצלמות המותקנות בטאבלטים ובסמארטפונים, ומסייעת לה להיכנס לתחום החדש של מצלמות תלת-מימדיות.

ליבת הטכנולוגיה: ריבוי חיישנים זולים

חברת LinX Computational Imaging הוקמה בשנת 2011 על-ידי זיו אטר ואנדריי טובצ'ינגרבקו. אטר הוא בעל ניסיון של 15 שנה בתחום האלקטרו-אופטיקה והוא יוצא חברת רפאל. אנדריי הוא בוגר מכון וייצמן למדע ובעל ניסיון של כ-15 שנים בפיתוח מערכות אופטיות.

החברה פיתחה סוג חדש של מצלמות מיניאטוריות המותאמות לסמארטפונים וטאבלטים, אולם בעלות רגישות גבוהה מאוד ויכולת זיהוי תלת-מימדית. הטכנולוגיה של LinX מבוססת על פיתוח מערך (Array) של חיישנים המבצעים את הצילום בו-זמנית. אלגוריתם ייחודי של החברה אוסף את המידע מהחיישנים ומרכיב מהם תמונה שלמה.

אלא שהן מעניקות תכונה חשובה נוספת: באמצעות ניתוח הבדלים זעירים בין החיישנים, המצלמות יכולות להפיק "מפת עומק" המספקת מידע תלת-מימדי על האובייקט המצולם. הדבר דומה לאופן שבו בני-אדם מנצלים את שתי העיניים כדי לייצר תמונת עולם תלת-מימדית.

מפה תלת-מימדית שהופקה מתוך צילום חזיתי יחיד

יכולת לייצר מעין מפה תלת-מימדית של האובייקט המצולם מאפשרת לפתח יישומים חדשים כמו זיהוי פנים, הסרת הרקע מהתמונה, ביצוע מדידות באמצעות מצלמה, יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality), מיקוד (פוקוס) אוטומטי ועוד. בשנת 2014 החברה מסרה שהיא הצליחה לפתח לטאבלטים מצלמה המזהה מחוות, למרות שהיא בעלת עובי של 2 מ"מ בלבד.

החברה פיתחה מספר מערכים המורכבים מחיישני צבע וחיישני שחור לבן, כדי להשיג תוצאות אופטימילות לפי היישום. כך למשל, מערך של שני חיישני צבע מעניק יכולת טובה ביצירת מפת עומק. שימוש בחיישן צבע לצד חיישן מונוכרומטי מסייע לשיפור איכות התמונה. מערך של ארבעה חיישנים (שניים צבעוניים ושניים מונוכרומטיים) מעניק איכויות תמונה משופרות ומפת עומק איכותית. מערך של שלושה חיישנים מספק מפת עומק איכותית ויכולת מיקוד אוטומטית.

מכרה זהב תלת-מימדי בישראל

העיסקה של אפל מחזקת את מעמדה של ישראל כספקית טכנולוגיית צילום תלת-מימדית לחברות הענק הטכנולוגיות. המצלמה התלת-מימדית של חברת אינטל, ReralSense, פותחה על-ידי צוות פיתוח בחיפה אשר הגיע מהעיסקה שבה רכשה אינטל את חברת עומק אינטראקטיב הישראלית. חברת גוגל מנהלת כיום את פרוייקט טנגו, לייצור טאבלט תלת- מימדי, המבוסס על המצלמה התלת מימדית של חברת מאנטיס הישראלית. לאחרונה אמר מנכ"ל סמסונג שישראל נמצאת מאחורי טכנולוגיות הצילום של הגלקסי, אולם הוא לא ציין מה הן תוכניות החברה בתחום הצילום התלת-מימדי.

נוקיה רוכשת את אלקטל-לוסנט בעיסקת מניות של 15.6 מיליארד דולר

פורסם בתאריך אפריל 15, 2015אפריל 19, 2015 ע"י Techtime

בעלי המניות של אלקטל-לוסנט יחזיקו בשליש ממניות נוקיה. היקף המכירות המשותף: 25.9 מיליארד אירו ב-2014. הצוות הטכנולוגי הממוזג: 40,000 אנשי פיתוח

nokia graphics

חברת נוקיה (Nokia) דיווחה הבוקר על הסכם למיזוג עם יצרנית ציוד התקשורת אלקטל-לוסנט (Alcatel Lucent) במטרה ליצור חברה מובילה המתמקדת בטכנולוגיות ושירותי תקשורת מבוססי IP (פרוטוקול האינטרנט). על-פי נתוני 2014, היקף המכירות של החברה הממוזגת מגיע לכ-25.9 מיליארד אירו.

שתי החברות חתמו על מזכר הבנות (MOU) שלפיו נוקיה תגיש הצעת רכש לכל מניות אלקטל-לוסנט בצרפת ובארצות הברית, על בסיס של 0.55 מניות נוקיה לכל מניית אלקטל לוסנט. העיסקה מעניקה לאלקטל לוסנט שווי חברה של 15.6 מיליארד דולר.

ההנהלות של שתי החברות אישרו את מיזכר ההבנות של העיסקה, אשר צפויה להיסגר במחצית הראשונה של 2016, במידה והיא תאושר על-ידי בעלי המניות של נוקיה והרגולטורים. בסיומה יחזיקו בעלי המניות של אלקטל-לוסנט ב-33.5% ממניות החברה המאוחדת.

יו"ר נוקיה, ריסטו סיילאסמה, ישמש כיו"ר החברה הממוזגת ונשיא ומנכ"ל נוקיה, רג'יב סורי, ישמש כמנכ"ל החברה הממוזגת. הדירקטוריון החדש יורכב מתשעה או עשרה חברים, ששלושה מתוכם מאלקטל-לוסנט.

עקב דמיון בחלק מהפעילויות של שתי החברות, המיזוג צפוי להביא לחיסכון בהוצאות שהיקף של 900 מיליון אירו עד לשנת 2019. החברה הממוזגת תחסוך תשלובי רבית על הלוואות בהיקף של 200 מיליון אירו עד לשנת 2017.

החברה הממוזגת תיקרא Nokia Corporation והנהלתה תהיה בפינלנד. מדובר ביצירת ענק טכנולוגי חדש, המעסיק 40,000 אנשי פיתוח ושתקציב הפיתוח שלו לפי נתוני 2014 הוא 4.7 מיליארד אירו בשנה. היא תתמקד בתחומים כמו תקשורת סלולרית מהדור החמישי, תקשורת מבוססת IP, רשתות תקשורת מוגדרות תוכנה (SDN), טכנולוגיות ענן, אנליטיקס וטכנולוגיות חיישנים והדמאה.

מכת-נגד אירופית

רג'יב סורי, הסביר שלשתי החברות יש טכנולוגיות משלימות ופעילות בכל העולם, עם חוזקה מיוחדת בשתי הכלכלות החשובות ביותר: סין וארצות הברית. "ביחד יהיה לנו את יתרון הגודל בכל תחום שבו נבחר להתחרות". מנכ"ל אלקטל-לוסנט, מייקל קומבס, אמר שהמיזוג מעניק הזדמנות לייצר חברה אירופאית מובילה בתחומי תקשורת רחבת הפס, קישוריות IP ויישומי ענן. "העיסקה הזו באה בדיוק בזמן הדרוש לחיזוק תעשיית הטכנולוגיה האירופית".

רג'יב סורי, המנכ"ל המיועד של ענקית הטכנולוגיה החדשה

להערכת חברת נוקיה, בעקבות המיזוג שוק היעד שלה יגדל מ-84 מיליארד אירו ל-130 מיליארד אירו (נתוני 2014), ויעביר אותה למסלול צמיחה של 3.5% בשנה עד לשנת 2019. המיזוג צפוי להיות מלווה בפיטורי עובדים, שכן החברה מתכננת לבצע "רציונליזציה של מערך המכירות האזורי", ולבטל כפילויות בתחומי הניהול, המוצרים והשירותים. בין השאר מתוכננת הפחתת התקורה בנושאים כמו נדל"ן, תשתיות ייצור, שרשרת האספקה ואדמיניסטרציה.

ננו-דיימנשן חשפה את מדפסת ה-3D למעגלים מודפסים

פורסם בתאריך אפריל 14, 2015אפריל 15, 2015 ע"י Techtime

מדפסת Dragonfly של ננו דיימנשן מבצעת הדפסה מיידית של מעגלים מודפסים מרובי-שכבות לצורך בניית אבות-טיפוס. בחודשים הקרובים היא תימסר ללקוחות ביטא. השיווק המסחרי מתוכנן למחצית השנייה של 2016

חשיפת מדפסת ה-PCB. העיצוב מבוסס על הקווים של למבורגיני

חברת Nano Dimension מנס ציונה השיקה היום את גרסת אלפא של המדפסת התלת-מימדית Dragonfly לייצור מיידי של מעגלים מודפסים. המדפסת שפותחה על-ידי מבוססת על טכנולוגיית הזרקת דיו ומבוססת של שימוש שני חומרים שונים: חומר מוליך הכולל ננו-חלקיקי כסף לייצור המוליכים, וחומר מבודד המבוסס על תהליך דומה לפעולת דבק אפוקסי, המייצר את שכבת הבידוד בין המוליכים.

המדפסת מייצרת מוליכים בעלי רוחב של כ-100 מיקרון ומסוגלת לייצר שכבת בידוד בגבהים שונים, מ-1 מיקרון ועד 2 מ"מ. היא מסוגלת להדפיס בתוך כשעתיים-שלוש מעגלים מודפסים בעלי 16 שכבות בגודל של 20 על 20 ס"מ. להערכת החברה, הגודל שנבחר מכסה כ-80% מהמעגלים המודפסים בתעשיית האלקטרוניקה.

מדפסת Dragonfly מכניסה מודל פעילות חדש לתהליך הפיתוח בתעשיית האלקטרוניקה. לראשונה, היא מאפשרת למתכנני החומרה לייצר מיידית את המעגל המודפס של האבטיפוס, ולחסוך שבועות רבים בין שליחת האבטיפוס ליצרן מעגלים מודפסים, לבין קבלת המעגל והרכבת המוצר לצורך בדיקות.

לדברי מנכ"ל ננו-דיימנשן, עמית דרור, יש כיום מיליון מהנדסי חומרה בעולם המהווים קהל יעד למוצר החדש. דרור: "בנוסף לסודיות, לחסכון בזמן ולהפחתת העלות של תהליך הפיתוח, המדפסת מעניקה למהנדסים חופש יצירתי שחסר להם כיום. הם יכולים לבדוק במהירות רעיונות חדשים, מבלי לעכב את תהליך הפיתוח".

המדפסת עובדת בפעולה שקטה מאוד ומעוצבת על-פי הקווים של מכונית למבורגיני. בחודשים הראשונים החברה מתכננת להעביר את המדפסות הראשונות ללקוחות ביטא לצורך קבלת הערות, כאשר האספקה המלאה לשוק מתוכננת להתבצע במחצית השנייה של 2016. לדברי עמיתף למרות שהחברה עדיין לא התחילה בשיווק, היא קיבלה כבר מאות פניות ממהנדסים המתעניינים במוצר.

במהלך ארוע החשיפה שהתקיים היום (ג') בתל-אביב מול לקוחות פוטנציאליים ומשקיעים, סיפר עמית דרור שהחברה שוקלת להרחיב בעתיד את ביצועי המדפסת, גם לרמת ההדפסה של רכיבים פסיביים, כמו נגדים וקבלים. יו"ר החברה, איציק שרם, אמר שמבחינה עסקית נשקלות אפשרויות נוספות, בהן הנפקה עתידית בנסד"ק.

הדיו הוא שוק בפני עצמו

ראוי לציין שלצד פעילות המדפסות, החברה מתחילה כעת בבניית שוק נוסף המבוסס על הדיו המוליך. מדובר בדיו המורכב מחומר נושא ומננו חלקיקי כסף, אשר מיוצר בתהליך כימי שפותח על-ידי פרופק שלמה מגדסי מהאוניברסיטה העברית. לאחרונה נחת הסכם בין ננו דיימנשן לבין חברת יישום של האוניברסיטה העברית, המעניק לה רשיון שימוש בפטנט גם לתחומים נוספים מלבד שימוש במדפסות ה-PCB.

בינואר השנה נחתם הסכם הבנות (MOU) בינה לבין חברה ממשלתית סינית הפועלת בתחום הכימיכלים, להקמת מפעל בסינגפור לייצור הדיו הננומטרי. המפעל יוקם בהשקעה ראשונית של כ-3 מיליון דולר שתמומן במלואה על-ידי החברה הסינית, תמורת 50% מהבעלות על החברה שתוקם לשם כך בסינגפור. הכוונה היא לשווק את הדיו המוליך של החברה ליישומים נוספים בתעשייה, דוגמת הדפסת אנטנות RFID, הדפסת מוליכים בתילך הייצור של צגים וכדומה.

חברת Nano Dimension החלה את דרכה בשנת 2012, כאשר היא הוקמה בשם Hyrex על-ידי המנכ"ל עמית דרור ועל-ידי סיימון פריד, שרון פימה ודני בן-נון ומעסיקה כיום 16 עובדים. בחודש אוגוסט 2014 היא נכנסה למסחר בבורסה בתל-אביב באמצעות רכישת השלד הבורסאי זד.בי.איי. עד היום היא גייסה 16 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים ובהנפקה בבורסה.

תעשיית השבבים שוברת שיאי מכירות… ומיזוגים

פורסם בתאריך אפריל 12, 2015אפריל 13, 2015 ע"י Techtime

בשנת 2014 צמחו מכירות תעשיית השבבים בכ-7.9% והסתכמו ביותר מ-340 מיליארד דולר. אלא שלצד הצמיחה הרוחבית, התעשייה נעשית ריכוזית ומאופיינת בעלייה במשקלן היחסי של החברות הגדולות ובגל של מיזוגים ורכישות

SEMICONDUCTORS TECHTIME

היקף המכירות של תעשיית השבבים (Semiconductors) בשנת 2014 הגיע לכ-340.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 7.9% בהשוואה לשנת 2013, שבה מכירות התעשייה הסתכמו בכ-315.4 מיליארד דולר. היקף המכירות של 25 החברות הגדולות ביותר צמח ב-11.7%, והגיע ל-72.4% מהמכירות של כלל התעשייה, בהשוואה ל-69.9% בשנת 2013.

סגן נשיא למחקר בגרטנר, אנדרו נורווד, אמר בעקבות הסקר שבשנה האחרונה חלה צמיחה במכירות בכל הקטגוריות, בניגוד לשנת 2013 שבה חלו ירידות במכירות של רכיבי ASIC ורכיבים דיסקרטיים. "שוק הזיכרונות נתן את התוצאות הטובות ביותר זו השנה השנייה ברציפות, וצמח השנה ב-16.6%.

בתוך שוק הזיכרונות עצמו, יצרניות ה-DRAM הציגו את התוצאות הטובות ביותר. שוק ה-DRAM העולמי צמח ב-32% והגיע להיקף שיר של 46.1 מיליארד דולר. גם אינטל חזרה לצמיחה למרות הרידיה ביחסית במכירות מחשבים אישיים בעולם, ומכירותיה ב-2014 צמחו ב-7.7%. למעשה, אינטל אחראית כיום ל-15.4% מהמכירות של תעשיית הסמיקונדקטורס כולה, ושומרת על מעמדה כיצרנית השבבים הגדולה בעולם זו השנה ה-23 ברציפות.

עשרת חברות השבבים הגדולות ביותר ב-2014 (במכירות במיליוני דולרים)

הצמיחה הזו באה לידי ביטוי לא רק בתוצאות הכספיות הישירות, אלא גם באינדקס PHLX Semiconductor של מניות השבבים. זהו אינדקס ותיק מאוד שנוצר לראשונה בשנת 1993 וכולל את המניות של 30 יצרניות שבבים וחברות בעלות תפקיד משמעותי בתעשיית השבבים. בהן: אינטל, אפלייד מטיריאלס, AMD, אלטרה, מקסים, מארוול, מיקרון וכדומה. הוא נחשב לאינדקס המעניק מעין תרמומטר רגיש למתחולל בתעשיית השבבים.

בשנה האחרונה האינדקס משתולל: בדיוק לפני שנה הוא היה שווה 559 נקודות, והיום הגיע לגובה של 709 נקודות – צמיחה של 27%. ראוי לזכור שבשנה האחרונה חלו שינויים רבים בתעשיית השבבים העולמית, כשהראשונה היא כמעט סמוייה.

לאחרונה העריכה חברת המחקר הבריטית New Venture Research כי שוק הייצור האלקטרוני בעולם צמח בקצב של 5.1% בשנת 2014. העובדה כי תעשיית השבבים צומחת בקצב מהר יותר מתעשיית האלקטרוניקה כולה מלמדת על שינוי פנימי בתמהיל התוצר האלקטרוני: מרכיב השבבים במוצרים אלקטרוניים נמצא בעלייה, על חשבון ירידה במרכיבים אחרים, כמו רכיבים דיסקרטיים, מארזים, מחברים ועוד.

אחד ממנועי הצמיחה של המגמה הזו הוא המעבר לייצור רכיבים במתכונת של מערכות על-גבי שבב (SoC), אשר כוללות מודולים רבים ורכיבים לאותות מעורבים אנלוגיים ודיגיטליים. פירוש הדבר שניתן לממש יותר פונקציות באמצעות שבבים ולהשתמש ברשימת חומרים קטנה יותר ובגורמי צורה קטנים יותר.

לקראת תעשייה ריכוזית: מיזוגים ורכישות

תופעה אחרת היא תהליך מתעצם של ריכוזיות. סדרת עסקאות ענק שבוצעו בשנת 2014 ובתחילת 2015 מרחיבות את משקלן של היצרניות הגדולות ביותר, על חשבנן של יצרניות קטנות. רשימה חלקית של העיסקאות הגדולות ביותר, ממחישה את עומק התהליך: בסוף 2014 רכשה חברת Qualcomm את חברת CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר במזומן. באוגוסט 2014 סגרה העיסקה שבה Infineon רוכשת את International Rectifier בעיסקת מזומנים בהיקף של כ-3 מיליארד דולר.

בחודש יוני דיווחה חברת Analog Devices על עיסקת ענק לרכישת כל המניות של חברת Hittite Microwave תמורת כ-2.5 מיליארד דולר. חברת Avago רכשה בחודש מאי 2014 את חברת LSI Corp ויצרה ענקית עם מכירות משותפות של יותר מ-5 מיליארד דולר. בחודש פברואר הושלם המיזוג בין MediaTek לבין חברת MStar, והמכירות השנתיות המשולבות של שתיהן צפויות להגיע לכ-7 מיליארד דולר. On Semi רכשה את Aptina תמורת 400 מיליון דולר.

גם ב-2015 ממשיכה תנופת המיזוגים: לפני קצת יותר משבועיים דיווח העיתון וול סטריט ג'ורנל שמתקים משא ומתן בין אינטל לבין חברת Altera, המייצרת רכיבים מיתכנתים ורכיבי FPGA, על עיסקת רכישה בהיקף של כ-13 מיליארד דולר. בתחילת מרץ הודיעה חברת Microsemi מקליפורניה על הסכם שנועד להביא רכישת חברת Vitesse Semiconductor תמורת סכום של כ-389 מיליון דולר. כמה ימים לפני זה דיווחה חברת NXP על עיסקת ענק לרכישת Freescale תמורת 11.8 מיליארד דולר.

בינואר 2015 הודיעה חברת Lattice Semiconductor מסאניוויל, קליפורניה, על הסכם לרכישת חברת Silicon Image תמורת כ-600 מיליון דולר. יכול להיות שאנחנו נמצאים בכלל רק באמצעו של גל המיזוגים והרכישות, ובצנרת נמצאות כמה הכרזות ענק נוספות…

המכ"ם הרב-משימתי שהקפיץ את מניית ראדא ב-70%

פורסם בתאריך אפריל 8, 2015אפריל 13, 2015 ע"י Techtime

החלטת לוקהיד מרטין להשתמש במכ"ם של ראדא בניסויי הירי של נשק לייזר חדש וקטלני, החזירה עניין המשקיעים בנסד"ק במניית יצרנית האלקטרוניקה הצבאית מנתניה

מזה זמן רב לא ראתה מניית חברת Rada עניין כה גדול של המשקיעים כמו בחודש האחרון. ב-19 במרץ נסחרה מניית ראדא בנסד"ק במחיר שפל של 1.6 דולר. אולם ארבעה ימים מאוחר יותר התהפכה בפתאום המגמה והמנייה החלה לטפס בחדות, והגיעה בתוך זמן קצר למחירה הנוכחי של כ-2.6 דולר, המייצג עלייה יוצאת דופן של יותר מ-70% בתוך כ-17 ימים.

יכול להיות שההסבר לתופעה נעוץ בהודעה לעיתונות שהחברה פירסמה ב-23 במרץ, ובו היא מדווחת על הסכם אסטרטגי עם חברת לוקהיד מרטין בתחום מערכות המכ"ם. ההסכם נחתם עם חטיבת החלל של לוקהיד מרטין, ולפיו היא בחרה במכ"ם הרב-משימתי של ראדא (Multi-Mission Hemispheric Radar) עבור מבחני הביצוע של מערכת נשק חדשה שהיא מפתחת: קרן לייזר באנרגיה גבוהה.

המכ"ם של חברת ראדא הוצג לראשונה ב-2013. הוא פועל בטווח התדרים S-Band וכולל Pulse-Doppler ואנטנת שידור וקליטה מסוג Active Electronically Scanned Array המאופיין ביכולת לייצר קרינה ממוקדת (beam forming) הנישלטת באמצעות תוכנה. מנכ"ל חברת ראדא, צבי אלון, אמר שמכ"ם ה-MHR של החברה, "מתאים במיוחד לשימוש במערכות הגנה נגד טילים ונגד מרגמות".

תוצאות ניסוי הירי בנשק הלייזר של לוקהיד מרטין

בחודש שעבר הדגימה לוקהיד מרטין את הביצועים של גרסה קרקעית של נשק הלייזר החדש, הקרוי ATHENA. מדובר במכשיר לייזר סיב אופטי בהספק של 30 קילו-ואט, אשר הצליח לנקב בתוך מספר שניות את גוף המנוע של מכונית שהיתה מרוחקת ממנו כ-1.5 ק"מ. לדברי מנהל התוכנית בלוקהיד מרטין, קאיוקי ג'קסון, השלב הבא בפרוייקט הינו פיתוח גירסא חזקה יותר וקלת משקל, שניתן יהיה להתקינה על כלי-טיס צבאיים, מסוקים, ספינות ואפילו משאיות.

יעדים אלה מסבירים מדוע נבחר המכ"ם של ראדא, הנחשב לקל משקל ונייד בהשוואה למערכות מכ"ם אחרות בעלות ביצועים דומים. מהסיבה הזו הוא גם נבחר בשנת 2013 לשמש כמכ"ם המערכת בניסויי נשק הלייזר של חברת בואינג (Directed Energy Tactical Systems), המתחרה בזו של לוקהיד מרטין.

חברת ראדא פיתחה שלושה מוצרים עיקריים המבוססים על טכנולוגיית MHR: מכ"ם RPS-40 לגילוי אש עוינת העוקב אחר מקורות הירי על פלטפורמה ניידת או נייחת, ומחשב את נקודת הפגיעה. מערכת RPS-42 המשמשת כמכ"ם נייד או נייח לטווח טקטי המזהה כלי-טיס, ממטוסים ועד מל"טים, ומשתלב במערכות איסוף מידע ומעקב קיימות. המוצר השלישי הוא מכ"ם RHS-44, המשמש כמכ"ם להגנת גבולות ויכול לעקוב אחר כלי-רכב, ספינות והולכי רגל.

ראדא פועלת מנתניה ומעסיקה כ-120 עובדים. בתשעת החודשים הראשונים של 2014 הסתכמו מכירותיה ב-16.6 מיליון דולר, ב-10% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.

תעשיית ה-EMS צומחת יותר מתעשיית האלקטרוניקה

פורסם בתאריך אפריל 8, 2015אפריל 12, 2015 ע"י Techtime

בשנים הבאות תצמח תעשיית ה-EMS בקצב של 7.7% בשנה, ותגיע עד לשנת 2018 להיקף של כ-640 מיליארד דולר

תעשיית קבלנות הייצור האלקטרונית (electronics manufacturing services) בעולם הגיעה בשנת 2014 להיקף של כ-280 מיליארד דולר. מאחורי המספר מסתתרת תופעה: שוק הייצור במיקור חוץ צמח בשנת 2014 ב-5.1%, ואילו הייצור האלקטרוני צמח ב-4.7%.

ההפרש בין שתי התעשיות יגדל בשנים הבאות: בשנים הבאות תצמח תעשיית ה-EMS בקצב של 7.7% בשנה, ותגיע עד לשנת 2018 להיקף של כ-640 מיליארד דולר. היקף תעשיית האלקטרוניה בעולם נאמד בכ-1.5 טריליון דולר, והיא צפויה לצמוח בצקב של 5.9% עד לשנת 2018, שבו תגיע להיקף של כ-1.8 טריליון דולר.

EMS כך העריכה לאחרונה חברת המחקר New Venture Research הבריטית, בסקר התקופתי על שוק ה-EMS בעולם. משמעות הדבר שקבלני הייצור ישמרו פחות או יותר על מעמדם כיצרני 40% מכלל המוצרים האלקטרוניים בעולם.

רוב יצרני הציוד במדינות המערב עובדים כיום במתכונת של מיקור חוץ שבה המוצרים שלהם מיוצרים במלואם על-ידי קבלני ייצור. בניגוד אליהם, רבים מהיצרנים במזרח עדיין ממשיכים להפעיל מחלקות ייצור עבור המוצרים שלהם.

הדוגמא הבולטת ביותר כיום היא חברת אפל, שכל הייצור שלה מבוצע רק על-ידי קבלנים חיצוניים (בעיקר פוקסקון). לאחרונה ניכרת מגמה דומה גם במזרח. סמסונג מתחילה לבצע עבודות מיקור חוץ, סוני מבצעת מיקור חוץ, ובשנה האחרונה גם פנאסוניק החלה לבצע עבודות במיקור חוץ.

הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים מרכזיים: זמן יציאה לשוק והיקף ההשקעות הגדול הדרוש לשימור יכולת ייצור מתקדמת. מעניין לציין שתופעה דומה מתרחשת גם בתחום השבבים, וקבלני ייצור חיצוניים כמו TSMC, UMC, GlobalFoundries או אפילו TowerJazz הישראלית, נמצאות בצמיחה.

סבב מינויים מקיף בחברת Mellanox

פורסם בתאריך אפריל 6, 2015אפריל 12, 2015 ע"י Techtime

Mellanox ביצעה 12 מינויים חדשים בצמרת הניהול העיסקית והטכנולוגית של החברה

MELLANOX-PROCUCT

חברת מלאנוקס (Mellanox) הכריזה על סביב מינויים מקיף מאוד בחברה. תמיר אזרזר מונה לתפקיד סמנכ"ל מתאמי רשת קשיחים (network adapter firmware). אזרזר הצטרף למלאנוקס בשנת 2001 ומילא תפקידי ניהול בהנדסת מוצר ופיתוח שבבים.

ליאון בסט מונה לתפקיד סמנכ"ל עולמי להנדסת מוצרים ( global product engineering). הוא מגיע מתפקיד מנהל מוצר שבו היה אחראי על כל מוצרי החומרה של מלאנוקס. נועם בלוך מונה לתפקיד סמנכ"ל ארכיטקטורת תוכנה (architecture). בלוך הצטרף למלאנוקס בשנת 1999. הוא השתתף בהגדרת תקני InfiniBand ובעל מספר פטנטים בתחום התקשורת המהירה.

דיאגו קרופניקוף מונה לתפקיד ארכיטקט תוכנה בכיר (Senior principal architect). מאז שנת 1999 הוא שימש ככוח מניע בתכנון ה-ASIC, התוכנה והארכיטקטורה של 6 דורות מוצר של מלאנוקס.בין השאר שימש כיו"ר קבוצת העבודה של InfiniBand Trade Association. הוא ייסד את קבוצת OpenFabrics Alliance ומחזיק ב-20 פטנטים בתחום תקשורת מחשבים.

רוב דייויס מונה לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות אחסון (storage technology). דייויס מגיע למלאנוקס מחברת QLogic שבה הוא שימש כטכנולוג הראשי. לפני כן שימש במשך 20 שנה בתפקידים טכנולוגים בכירים בחברת Ancor Corporation, אשר נירכשה על-ידי QLogic בשנת 2000.

נמרוד גינדי מונה לתפקיד סגן נשיא ומנהל הפעילות של Mellanox Capital. לפני-כן הוא שימש בתפקידים בכירים של מחקר ופיתוח עיסקי בחברת מלאנוקס. סטין גונדרסן מונה לתפקיד סגן נשיא לשיווק ומכירות ושיווק. הוא הצטרף למלאנוקס ביוני 2013 בעקבות רכישת חברת IPtronics שבה הוא שימש כמנהל שיווק ומכירות.

ד"ר לירן ליס מונה לתפקיד ארכיטקט תוכנה בכיר. הוא הוביל את פרוייקטי הפיתוח המתקדמים משנת 2011. ליס הצטרף למלאנוקס בשנת 2006, אליה הגיע מחברת מיקרוסופט העולמית. שגיא רותם מונה לתפקיד סמנכ"ל מערכות תוכנה (system software). לפני כן היה מנהל בכיר בפיתוח מערכות תוכנה במלאנוקס והיה אחראי על ערכות פיתוח ומערכות ההפעלה עבור נתבים ומתגים.

צביקה שמואלי מונה לתפקיד סמנכ"ל עיצוב שבבים (back-end chip design). שמואלי הצטרף למלאנוקס בשנת 2000 כחלק מצוות הנדסת backend, והוביל בהמשך את צוות התכנון לבדיקתיות בחברה. בריאן ספארקס מונה לתפקיד סמנכ"ל שיווק ותקשורת (marcom). הוא הצטרף למלאנוקס בשנת 2005 בתפקידי תקשורת בחברה.

התאוששות: עלייה של 20% במכירות RH טכנולוגיות

פורסם בתאריך אפריל 2, 2015אפריל 5, 2015 ע"י Techtime

בשנת 2014 הגדילה RH את מכירותיה לכ-130 מיליון דולר וגייסה 110 עובדים חדשים. בעלי השליטה רוזנברג והמרמן רכשו לאחרונה מניות של החברה מחוץ לבורסה

בשנת 2014 צמחו המכירות של חברת RH טכנולוגיות מנצרת בכ-20% בהשוואה לשנת 2013 והסתכמו בכ-130 מיליון דולר, בהשוואה ל-109.6 מיליון דולר ב-2013. החברה מסרה שבעקבות תהליכי התייעלות בתחומי ניהול מערך התיפעול ושיפור בהליכי הרכש והלוגיסטיקה, היא הצליחה לסיים את השנה עם רווח גולמי של 8 מיליון דולר. הרווח התפעולי הסתכם בכ-1.8 מיליון דולר, כאשר בשורת הרווח הנקי היא דיווחה על הפסד של כ-150 אלף דולר.

בחודש האחרון הגדילו בעלי השליטה, היו"ר יעקב רוזנברג והמנכ"ל גדליה המרמן, את היקף אחזקותיהם בחברה. הם ביצעו סדרה של רכישת מניות מחוץ לבורסה בחודשים ינואר, פברואר ומרץ. בעקבות הרכישות, צמח חלקו של המנכ"ל רוזנברג מ-39.7% ב-2013 ל-45.33% מההון כיום, וחלקו של גדליה המרמן צמח מכ-36% ב-2013 ל-41.76% מההון כיום.

חברת RH טכנולוגיות הינה חברת האחזקות המחזיקה בחברת RH אלקטרוניקה, שהיא היא אחת מקבלניות הייצור העצמאיות הגדולות בישראל. במקביל לעלייה במכירות, היא גייסה בשנה האחרונה 110 עובדים חדשים, ומעסיקה כיום 990 עובדים. החברה נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-90 מיליון שקל.

שלושה לקוחות גדולים אחראים ל-49% מהמכירות. בסך הכל, 79% ממהכנסות בשנת 2014 נבעו מ-10 לקוחות גדולים. יתרת ההכנסות הגיעה בעיקר מכ-20 לקוחות בינוניים ועוד מספר לקוחות קטנים. מכיוון שהלקוחות של RH הן חברות ישראליות, פטילוח השוק של לקוחותיה מלמד הרבה על הפעילות בשוק האלקטרוניקה הישראלי.

שוק המכונות לתעשייה, כמו למשל מערכות קדם-דפוס דיגיטליות, היה הגדול ביותר: כ-35% מהמכירות. תחום המיכשור הרפואי תפס כ-28% מהמכירות ותחום האבטחה והציוד ההיקפי למשקי בית צמח ל-2.4% מהמכירות. מעניין לציין שתחום התקשורת, שבעבר החזיק את התעשייה הישראלית, התכווץ לכ-3.5% בלבד.

תחום המוצרים הצבאיים והתעופתיים הגיע לכ-9.2% בלבד. כושר הייצור של RH אלקטרוניקה מגיע ל-2-2.2 מיליון השמות ביום (תלוי במוצר). בשנת 2014 החברה ניצלה רק 50% מכושר הייצור שלה. בשנת 2014 היא השקיעה כ-1.4 מיליון דולר ברכש מכונות השמה חדשות.

CEVA רוכבת על הנמר של סמסונג ושיאומי הסינית

פורסם בתאריך אפריל 1, 2015אפריל 5, 2015 ע"י Techtime

בשבועות הקרובים ייצאו לשוק מכשירי סמארטפון מהדור הרביעי עם מעבדי CEVA. סוף סוף היא תקפוץ לדרגת תימחור תמלוגים גבוהה: 8-10 סנטים לכל מכשיר שיימכר

האנליסט מתיו רוביסון מחברת Wunderlich Securities לא הצליח להתאפק בתחזית שפירסם אתמול על מניית חברת CEVA מהרצליה, והגדיר את הימים האלה בכותרת "חודש אפריל המרגש של CEVA". בדו"ח שפירסם, הוא העניק ל-CEVA המלצת קנייה, וקבע מחיר יעד של 24 דולר למניית החברה, הניסחרת כיום בנסד"ק במחיר של 21.2 דולר.

מאחורי ההתלהבות של רוביסון מסתתרים שני נמרים אסיאתיים שוחרים לטרף: חברת סמסונג הנערכת להשקת הענק של הסמארטפון החדש Galaxy S6, וחברת Xiaomi, אשר מסתמנת כאחת ההצלחות הגדולות של תעשיית הסמארטפונים הסינית.

שיאומי היא חברה צעירה מאוד, והוקמה בבייג'ין רק בשנת 2010. למרות זאת, בתוך זמן קצר היא הפכה לאחת מהחברות המעניינות ביותר בתחום הטלפוניה הסלולרית.

להערכת חברת המחקר ההודית Bharat Book Bureau, שיאומי היא כיום היא יצרנית הטלפונים בעלת הצמיחה המהירה ביותר בסין.

ברבעון האחרון של 2014 נמכרו בסין 105 מיליון סמארטפונים. חברת אפל תפסה את המקום הראשון וסיפקה 17.3 מיליון סמארטפונים לשוק הסיני. חברת שיאומי הצעירה הצליחה לטפס למקום השני בהפרש זעום אחרי אפל, וסיפקה 17 מיליון מכשירים לשוק הסיני.

עסקים גדולים מתבשלים לאט

מבחינת CEVA, שיאומי היא לקוח מעניין מאוד: בחודש אפריל 2013 חתמה CEVA על הסכם לאספקת מעבדי אותות דיגיטליים (DSP) ליצרנית שבבי הסלולר הסינית לידקור (Leadcore Technology). לידקור הוקמה על-ידי תאגיד התקשורת הסיני דאטאנג טלקום (Datang Telecom Technology), והפכה לחברת פאבלס המפתחת את שבבי התקשורת למכשירי סלולר בדור 3 ו-4 הפועלים בתקנים הייעודיים של השוק הסיני. היא מעסיקה כ-1,000 עובדים ונחשבת לאחת מחלוצות תעשיית הסלולר בסין.

בחודש נובמבר 2014 ביצעה שיאומי השקעה אסטרטגית בהיקף של 65 מיליון דולר בחברת Leadcore, והפכה אותה לספקית הליבה שלה. בעקבות זאת, היא החליטה להיפרד ממעבדי התקשורת של קואלקום ולהסתמך על חברת לידקור המקומית. מבחינה ישראלית, פירוש הדבר שהטלפונים החדשים שלה כוללים מעבד אותות מתוצרת CEVA.

הפוטנציאל הזה הפך לממשי השבוע, כאשר היא הכריזה על מכשיר טלפון LTE החדש מדגם Redmi 2A, אשר מבוסס על שבבי Leadcore (המבוססים על CEVA). הטלפון ייצא לשוק בעוד שבוע (8 לאפריל) ויימכר בחנויות תמורת 97 דולרים בלבד (באינטרנט ניתן יהיה להשיג אותו ב-80 דולר). מדובר ברמת תימחור שמיועדת לזעזע את שוק הסמארטפונים של הדור הרביעי, ולכן בשוק צופים שיציאתו אל השוק תלווה במבצעים אגרסיביים ובעלי פרופםיל גבוה שמאחוריהם תעמוד חברת התקשורת China Mobile.

במקביל לסמארטפון החדש, שיאומי הכריזה על אבזר IoT הכולל גם הוא את הקניין הרוחני של CEVA. מדובר במשקל הדיגיטלי Mi Smart Scale, אשר יימכר בחנויות במחיר של 15 דולר. המשקל מתחבר באופן אלחוטי (Bluetooth Low Energy) אל אפליקציה במסארטפון, ובאמצעותה מנהל מידע רפואי על המשתמש. תקשורת הבלוטות' של המשקל מנוהלת באמצעות שבב הבלוטות' של סיוה.

CEVA בתוך Galaxy S6

הנמר האסיאתי השני מגיע מקוריאה: בחודש הבא צפוי מכשיר הטלפון המדובר Galaxy S6 של סמסונג לצאת לשוק ב-20 מדינות. להערכת מתיו רוביסון, השבבים של CEVA ששולבו בדגם הקודם של סמסונג, Galaxy S5, הותקנו רק בכ-10% מהמכשירים שיצאו לשוק (מדובר בכל המכשירים שנמכרו בקוריאה).

רוביסון: "במכשיר החדש הפרופורציות יהיו שונות לחלוטין: "אומנם אנחנו לא יודעים בוודאות מה יהיה היחס החדש עד שלא יבוצעו בדיקות פירוק המכשירים במספר מדינות (tear downs), אולם קיים סיכוי גדול מאוד שהיחס יתהפך ו-CEVA תהיה ברוב המכשירים. דגמי S6 צפויים להצילח יותר מדגמי S5, וההזמנות הראשוניות כבר בעת גדולות יותר מהתחזית".

לשני הטלפונים החדשים, של שיאומי ושל סמסונג חשיבות רבה עבור CEVA, מכיוון שמדובר במסארטפונים מהדור הרביעי. חשוב לציין שבסמארטפונים מסוג LTE,] התמלוגים שהיא מקבלת הם 8-10 סנטים לכל טלפון. זאת בהשוואה לכ-3 סנטים בלבד שהיא קיבלה מהמכירות של מכשירי הדור השלישי. "אם השקת ה-S6 של סמסונג תהיה מוצלחת, צפויה ל-CEVA מחצית שנייה טובה מאוד בשנת 2014", סכם רוביסון, והעלה את מחיר היעד למנייה.

נסד"ק, אגב, לא התרגשה. תחילת המסחר לא הביאה לשינויים דרמטיים במחיר המנייה. אולם כדאי לזכור שמניית CEVA עברה תנית עצומה במחצית השנה האחרונה. לאחר ירידות שהביאו אותה לשפל של 12.9 דולר בחודש אוקטובר 2014, היא הצליחה לעלות בהדרגה ובעקביות למחיר הנוכחי של 21 דולר, המעניק שלה שווי שוק של כ-430 מיליון דולר.

סמינר Tektronix Innovations יתקיים ב-28 באפריל

פורסם בתאריך אפריל 1, 2015אפריל 12, 2015 ע"י Techtime

Tektronix תחשוף בישראל את משפחת האוסילוסקופים הסופר-מהירים החדשה, DPO70000SX, העובדת בתדר של 70GHz ומגיעה לקצב דגימה של 200GS/s

הסמינר השנתי Tektronix Innovations 2015 בשותפות עם הנציגה שלה בישראל, חברת איסטרוניקס (Eastronix), יתקיים השנה ביום ג', 28.4.2015 במלון דניאל בהרצליה פיתוח. השנה יתמקד הסמינר באתגרי המדידות שמציבות טכנולוגיות תקשורת אופטיות ואלחוטיות, ובמהלכו תיערך חשיפה ראשונה של הפתרונות החדשים ביותר של החברה בתחום.

במושב המליאה של הסמינר תציג איסטרוניקס את הטכנולוגיות והמגמות העדכניות ביישומי טלקומוניקציה מתקדמים ותתבצע חשיפה ראשונה של משפחת הסקופים המהירים DPO70000SX. מדובר באוסילוסקופים הסופר-מהירים החדשה, DPO70000SX, אשר עובדת בתדר של 70GHz ומגיעה לקצב דגימה של 200GS/s. להערכת החברה מדובר באוסילוסקופים המהירים ביותר בעולם.

היכרות עם האתגרים הקשים ביותר

במסלול מדידות לתקשורת אופטית מתקדמת יוצגו טכנולוגיות, אתגרים ופתרונות במספר נושאים מרכזיים: עקרונות תקשורת אופטית בקצבים של 100G, 400G ו-1Tb/s, עקרונות תקשורת נתונים ארוכת טווח (Long Haul), טכנולוגיות אפנון אופטיות מתקדמות: קוהרנטית ו-PAM, וכן אתגרי מדידה ופתרונות מקצה לקצה, כולל הדגמות.

במסלול המוקדש לתחום מדידות בתקשורת RF מתקדמות, יתקיימו הרצאות והדרכות בתחום עקרונות ויתרונות בניתוח Mixed Domain באוסילוסקופים ממשפחות MDO3000/MDO4000, ייצור אותות RF שרירותיים בזמן אמת באמצעות AWG70000A, יתרונות נתחי ספקטרום בזמן אמת והתכונות החדשות ליישומים שונים של RSA5000B ו-RSA306, וכן הכרזה על מחוללי RF חדשים ממשפחת TSG4000 עבור אפנונים דיגיטליים.

ההרצאות יועברו על-ידי צוות מומחים מחברת טקטרוניקס שיגיע לארץ להעביר את הסמינר: Dr. Klaus Engenhardt המשמש כ-CTO של טקסטרוניקס, מנהל קבוצת האפליקציות Joern Hoepfner, ומהנדס יישומים בכיר בטקטרוניקס Tad Aysinger.

הסמינר מיועד למובילים טכנולוגיים, מנהלי פיתוח, מנהלי פרוייקטים, מהנדסי מערכות ומהנדסי פיתוח ובדיקות. ההשתתפות ללא תשלום אך מחיישבת רישום מראש.

בין המשתתפים יוגרל טאבלט מתוצרת חברת סמסונג.

למידע נוסף ורישום: Tektronix Innovations 2015

טכנולוגיה ישראלית תבטל אנונימיות סרטוני ה-Video

פורסם בתאריך מרץ 31, 2015אפריל 2, 2015 ע"י Techtime

מחקר המתבצע באוניברסיטה העברית בראשות פרופ' שמואל פלג, מאפשר להפיק חתימות ביומטריות של צלמים אנונמייים מתוך סרטוני Video קצרים במיוחד

מי צילם את הסרטון הזה? טכנולוגיה ישראלית חדשה תוכל לתת בקרוב את התשובה

יכול להיות שבקרוב ניתן יהיה לזהות את הצלמים האנונימיים אשר מתעדים את ההוצאות להורג המזעזעות של דאעש. גם שוטרים המתעדים התעללות באזרחים חפים מפשע או עבריינים המעלים לרשת סרטונים המתעדים מעשי פשע, לא יצליחו להסתתר מאחורי חומת האנונימיות. כל זאת בזכות טכנולוגיית עיבוד תמונה שאותה מפתחים חוקרים ישראלים העובדים בצוות של פרופ' שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית.

הטכנולוגיה נחשפה לראשונה על-ידי פרופ' פלד במהלך הרצאה בכנס IMVC2015 שהתקיים לפני כשבוע בתל-אביב. פרופ' פלג הוא זה העומד מאחורי הטכנולוגיה של חברת BriefCam, אשר פיתחה את הקונספט של "וידאו סינופסיס", או בכינוי העברי, "תיקצור וידאו": איסוף על הארועים הנרשמים במצלמת מעקב, וריכוז כל הפעולת בזמן קצר מאוד, במקרים רבים באמצעות הצגה מקבילים של ארועים שבפועל התרחשו בהפרשי זמנים גדולים.

פלג: "הטכנולוגיה הזו מצליחה לקצר 9 שעות וידאו ל-30 שניות שבהן מוצג המידע החשוב ביותר. בזכותה הצליח ה-FBI לאתר בתוך יומיים את מטמין הפצצה במרתון שהיה בבוסטון, בהשוואה לעבודה של שבועות רבים שנדרשו קודם לכן".

אתגר ה-Egocentric Video

כיום עובד פרופ' פלג על פיתוח רעיונות סביב התופעה המתרחבת המכונה Egocentric Video. מדובר בסרטוני וידאו שבהם לא רואים את הצלם עצמו, אבל הם מתעדים ארועים המתרחשים סביבו או אפילו נעשים על-ידו. מצלמות גו-פרו הן הדוגמה המובהקת ביותר של צילום אגוצנטרי, אולם הן משתייכות רק לחלק קטן מהתופעה.

צילום אגוצנטרי הפך לאתגר בתחום הזיהוי הפלילי: שוטרים, חיילים ועבריינים שונים החלו בשנים האחרונות להעלות לרשת סרטוני וידאו שבו הם מתעדים פעילות פלילית שהם מבצעים, מתוך ידיעה שהם עצמם נשארים אנונימיים ובלתי מזוהים.

עד לאחרונה הם הצליחו להתחמק די בקלות מזיהוי, מכיוון שהנסיונות לאתר אותם נעשו באמצעות נסיונות לזהות את החפצים ואת הסביבה שבה הסרטונים צולמו. פרופ' פלד ותלמידי המחקר שלו מפתחים כעת טכניקת זיהוי חדשה המבוססת על ניתוח התנועה של המצלמה. "תנועת הראש היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על כלל התנועות שבתוך סרטון הווידאו. הצלחנו לנתח את התנועות של המצלמה ולייצר חתימה ביומטרית של האדם המצלם, אשר יכולה להגדיר אותו בדיוק רב. נדרשות ארבע שניות וידאו בלבד כדי לייצר חתימה של הצלם".

להערכתו יש לטכנולוגיה יישומים מעניינים רבים. כך למשל, לאחר שזוהו המאפיינים הביומטריים של צלם אנונימי, ניתן לחפש ברשת קליפים אחרים שהוא צילם, ובהם יש מידע מזהה אודותיו, ובאמצעות הצלבת המידע להגיע אל הצלם האנונימי. יישום אפשרי אחר הוא למניעת גניבת מצלמות. "המצלמה יכולה לדעת שהמשתמש אינו הבעלים האמיתי שלה, ולהינעל". בשלב הנוכחי הטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח, והחוקרים הגיעו לשיעור טעות של 15%. שיעור המלמד על היתכנות השיטה, אולם עדיין אינו מספיק עבור השוק המסחרי.