קואלקום הכריזה על תהליך לבחינת המודל הארגוני שלה, מתוך כוונה לקצץ בהוצאות, להגדיר מבנה חדש, וכנראה גם להיפרד מחטיבות עיסקיות מרכזיות. מדובר בלא פחות מזעזוע בשוק השבבים הסלולריים העולמי

חברת קואלקום (Qualcomm) מתחילה במהלך רחב היקף של ארגון מחדש, אשר עשוי לפרק לגורמים את ענקית השבבים לשוק התקשורת הסלולרית. בסוף השבוע הכריזה החברה על תוכנית אסטרטגית לבחינה מחדש של כל עסקיה, אשר מיועדת בשלב הראשון להפחית את ההוצאות התפעוליות בלפחות 1.4 מיליארד דולר עד לסוף שנת 2016.

התוכנית כוללת סדרה של צעדים שהחברה תדווח עליהם בעתיד, לאחר שתהליך הבדיקה הכולל יסתיים. בין השאר, הם יכללו הפחתה משמעותית בהיקף כוח האדם בחברה, המעסיקה כיום כ-31,000 עובדים ברחבי העולם. קופת החברה מאפשרת לה לבצע תפנית רחבת-היקף: בסוף יוני היא כללה 35.2 מיליארד דולר במזומן ובאגרות חוב ניתנות להמרה.

החברה הגדירה את היעדים הכלליים, אולם היא עדיין לא הסבירה כיצד תממש אותם. זו תהיה המשימה של הדירקטוריון בחודשים הקרובים. בין היעדים: צמצום של 1.1 מיליארד דולר בהוצאה השנתית של החברה, מסתכמת כיום בכ-7.3 מיליארד דולר. שינוי מנגנון התשלום למנהלים, והעמדתו על בסיס חדש של פיצוי לפי הישגים.

בחינה מחדש של המבנה הארגוני של החברה, כולל בדיקה היחידות העיסקיות שהחברה תיפרד מהן, אם באמצעות הקמת חברות בנות או באמצעות מכירתן ("הזדמנויות להחזר הון", כפי שהדבר מוגדר בהודעת החברה).

יצירת תוכנית החזר הון אגרסיבית, שמטרתה להזרים לבעלי המניות 75% מההון החופשי במזומנים של החברה. בניית תוכנית השקעות בטכנולוגיות חדשות אשר חורגות מתחום הליבה של סמארטפונים, דוגמת מרכזי נתונים, טכנולוגיות חדשות של תאים סלולריים זעירים (Small Cells) ושווקים אנכיים מתחום האינטרנט של הדברים (IoE).

המשבר כבר אינו סמוי

תוכנית הארגון מחדש של קואלקום מהווה הודאה בכך שהחברה בצרות. בשנה האחרונה ספגה קואלקום מספר מהלומות שהעמידו בספק את יכולתה להמשיך ולהוביל את השוק הסלולרי העולמי. חלק מהן, באו לידי ביטוי בדו"ח הרבעוני האחרון שלה: ברבעון השלישי של 2015 שהסתיים בחודש יוני, הסתכמו המכירות של קואלקום בכ-5.8 מיליארד דולר, ירידה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. אלא שהבעיה הגדולה אינה מתמצה במכירות בלבד – באותו רבעון התכווצו הכנסות נטו ב-47% והסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-2.2 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

המגמות שעימן היא צריכה להתמודד מקבלות ביטוי מובהק בנתוני הדו"ח הרבעוני האחרון: למרות שמספר מכשירי הדור השלישי והרביעי במוססים על שבבי קואלקום צמח 15% בין הרבעון האחרון לרבעון המקבל אשתקד, המחיר הממוצע של המכשירים ירד ב-10% והסתכם בכ-205-211 דולר למכשיר.

במקביל, מודל התימחור שלה ספג מכה אנושה עם ההחופעה של קטגוריה חדשה של סמארטפונים הנמכרים במחיר של 100 דולרים ופחות. סמארופטנים במחיר כזה לא יכולים לשאת על גבם את מודל הרישוי היקר של קואלקום.

זו הסיבה לכך שממשלת סין יצאה לפני שנה למאבק קשה נגד קואלקום. בחודש פברואר השנה היא ניקנסה בסכום עצום של 975 מיליון דולר, וחתמה על הסכם עם הרשות להגבלים עסקיים בסין (China’s National Development and Reform Commission), שלפיו היא מתחייבת לשנות את נהלי מכירת הפטנטים שלה בסין.

ממשלת סין ריסקה את המודל העיסקי

מדובר בסכסוך ממושך המתנהל בין חברת קואלקום, אשר נמציאה את תקני התקשורת הסלולריים CDMA ו-WCDMA, לבין ממשלת סין, אשר טענה כנגדה שהיא מפירה את חוק ההגבלים העסקיים של סין ( Anti-Monopoly Law). השינויים שניכפו עליה בסין כוללים מכירת רישיונות שימוש בפטנטים שלה לתקני התקשורת בסין עבור הדור השלישי (3G) והדור הרביעי (4G), מבלי לאלץ את הלקוחות לרכוש ממנה פטנטים נלווים אחרים.

התמלוגים שהיא תגבה עבור מכשירים הכוללים את הפטנטים שלה הוגבלו ל-5% בלבד במכשירי הדור השלישי ו-3.5% בלבד למכשירי הדור הרביעי. מדובר במכה קשה, שכן השוק הסיני נחשב כיום לשוק החשוב ביותר בעולם של החברה. לצד המגבלות על התמחור של מוצריה בשוק הסיני, היא צריכה להתמודד כיום עם מתחרות סיניות כמו Spreadtrum הנהנות מתמיכה ממשלתית.

במקביל, הלקוחה הגדולה ביותר שלה, סמסונג, מרחיבה את היקף השימוש בשבבי תקשורת מתוצרתה, ומקטינה את היקף הרכישות מקואלקום. במילה אחת, ניתן לומר שסין וקוריאה הן אלו שהורידו את קואלקום על ברכיה.

קרן גידור אגרסיבית

יכול להיות שאחד מהרמזים לתוכניותיה של קואלקום מצוי בעובדה שבמסגרת תהליך הבדיקה מחדש של עסקיה, היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קרן הגידול JANA Partners מניו-יורק, הכולל מינוי שלושה דירקטורים מטעמה.

קרן JANA Partners היא קרן גידור אגרסיבית וחדשה יחסית שהוקמה בשנת 2001 ומנהלת הון בהיקף של כ-11 מיליארד דורל. היא נחשבת למשקיע הגדול ביותר של קואלקום ומחזיקה בכ-4.4 מיליון מניות (בשווי של 2 מיליארד דולר).

בחודש אפריל השנה היא יצאה בקמפיין ציבורי נגד קואלקום וטענה שעסקי השבבים שלה אינם ריווחיים ועליה להפריד בין פעילות מכירת הפטנטים לבין פעילות מכירת השבבים. הקרן צברה בשנים האחרונות מוניטין של קרן אגרסיבית מאוד, אשר יכולה לפגוע בחברות ולכן פעמים רבות היא קיבלה מעמד של יועצת לשינוי ארגוני בחברות.

יכול להיות שהכנסתה לתוך הדירקטוריון ולצוות הניהול של התפנית האסטרטגית מרמז שזה הכיוון שאליו צועדת קואלקום: הפרדת עסקי השבבים מעסקי הקניין הרוחני.

הוול-סטריט ג'ורנל מדווח שקרן ההשקעות הסינית Tsinghua Unigroup מציעה 23 מיליארד דולר תמורת יצרנית רכיבי הזיכרון האמריקאית. הקרן מחזיקה בבעלות על Spreadtrum וקיבלה השקעה של 1.5 מיליארד דולר מאינטל

קרן ההשקעות הממשלתית הסינית, Tsinghua Unigroup, מציעה לשלם 23 מיליארד דולר תמורת יצרנית רכיבי הזיכרון האמריקאית Micron. כך מדווח העיתון וול-סטריט ג'ורנל, המצטט מקורות המקורבים לנושא. דובר מיקרון לא אישר את הידיעה.

החישוב נעשה לפי מחיר מניה של 21 דולר שהחברה מוכנה לשלם, למרות שמניית מיקרון נסחרת כיום בנסד"ק במחיר של כ-17.6 דולרים, לאחר שאיבדה כמעט מחצית ממחירה בשנה האחרונה. במידה והעיסקה תתבצע, זו תהיה עיסקת הרכישה הסינית הגדולה ביותר בארצות הברית.

במידה והעיסקה תעלה על השולחן, היא תיאלץ לקבל אישור של ממשלת ארצות הברית, שכן מיקרון היא ספקית חשובה של רכיבים לתעשיית הביטחון האמריקאית.

האם יהיה שיקול בטחוני?

במקרים רבים בעבר, בוטלו עיסקאות מיזוג לאחר שנמסר כי הן ייבדקו על-ידי הוועדה להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS), אשר יכולה לבטל עיסקאות משיקולים ביטחוניים. לפני כחודשיים פירסם הוול-סטריט ג'ורנל ידיעה על עיסקת רכישה נוספת, שלפיה הקרן הסינית מתכננת לרכוש 51% ממניות חברת H3C, שהיא חברה בת של HP, העוסקת בייצור ציוד לתקשורת רשתות.

קרן Tsinghua Unigroup הוקמה במסגרת תוכנית ממשלתית לחזק את תעשיית השבבים המקומית. התוכנית הממשלתית מבוססת על עידוד חברות מקומיות להתמזג לחברות ענק, ועל השקעה ממשלתית בהיקף של כ-10-15 מיליארד דולר בשנה, החל משנת 2015. במסגרת זו, למשל, קיבלה אוניברסיטת Tsinghua תקציב להקמת חברת Tsinghua Unigroup, אשר מחזיקה כיום בבעלות על חברות הפאבלס הסיניות Spreadtrum ו-RDA Microelectronics.

בחודש ספטמבר 2014 ביצעה חברת אינטל השקעת ענק ב-Tsinghua Unigroup, ורכשה 20% ממניותיה תמורת כ-1.5 מיליארד דולר. אינטל הודיעה שמטרת ההשקעה היא להרחיב את השימוש בפלטפורמת המיחשוב של אינטל בשוק הטלפונים והאבזרים הניידים בסין. להסכם ההשקעה יש שתי פנים מעניינות: אינטל מעוניינת לבצע מחקר ופיתוח משותפים בסין של הארכיטקטורה שלה, ופיתוח בסין של פתרונות תקשורת ניידים.

חברת מיקרון מאיידהו, ארה"ב, היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של רכיבי זיכרון מסוג DRAM, NAND Flash ו-NOR Flash, ונחשבת ליצרנית רכיבי הזיכרון השנייה בגודלה בעולם לאחר סמסונג. היא מעסיקה כ-30,000 עובדים ומפעילה מתקני ייצור שבבים בארה"ב, סינגפור וטאיוואן.

ברבעון השלישי של 2015 (שהסתיים ביוני), הסתכמו מכירותיה בכ-3.85 מיליארד דולר, ירידה של 3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה של 8% בהשוואה לרבעון השני. החברה ייחסה את התוצאה לירידה במחיר רכיבי ה-DRAM.

מיקרון כבר לא בישראל

בעבר הפעילה מיקרון מפעל ייצור שבבים בקרית-גת, שהועבר אליה לאחר שרכשה ב-2010 את חברת Numonyx שהיתה בבעלות אינטל ו-STM. ב-2012 היא החליטה לסגור את המפעל בקרית-גת וחיפשה עבורו קונה ללא הצלחה. בשלב הזה אינטל נכנסה לתמונה, ובספטמבר 2013 היא חתמה על הסכם שלפיו קיבלה לידיה את המפעל עם עובדיו הישראלים.

חברת Recon הקנדית פיתחה משקפיים עבור ספורטאים, המציגים את ביצועיהם בזמן אמת על-גבי תצוגה עלית

חברת אינטל (Intel) השלימה את הרכישה של חברת Recon Instruments, המייצרת משקפיים חכמות ליישומי ספורט ולתנאים עתירי מידע. מנהל קבוצת הטכנולוגיות החדשות באינטל, ג'וש וולדן, דיווח על העיסקה בפוסט בבלוג שלו באתר אינטל. הוא כתב: "העיסקה מביאה לאינטל צוות פיתוח בעל ניסיון רב בתחום המיחשוב הלביש אשר יעזור לנו להרחיב את השוק למערכות ולטכנולוגיות תצוגת ראש (head mounted display)".

אינטל התוודעה לפעילותה של רייקון באמצעות השקעה בחברה שנעשתה על-ידי קרן ההשקעות Intel Capital, לאחר שהחברה נוסדה בקנדה בשנת 2008. מוצר הדגל של החברה הוא משקפי Recon Jet  המיועדים לשימוש על-ידי ספורטאים. הם כוללים מצלמה, מקרן תצוגה עלית, תשתית מיחשוב המבוססת על מעבד שתי ליבות ARM Cortex-A9 ומארג של חיישנים ואמצעי תקשורת אלחוטית.

המכשיר מאפשר לספורטאים לקבל מידע בזמן אמת על ביצועיהם, דוגמת קצב לב, מהירות, מרחק שהם גומאים ועוד. גם לאחר המיזוג יימשכו המכירות של המוצרים תחת שם המותג Recon, למרות שצוות הפיתוח יעבוד בשיתוף עם אינטל על פיתוח פלטפורמות חדשות.

לדברי וולדן, אינטל ביצעה בשנה האחרונה התקדמות רבה מאוד בתחום המיחשוב הלביש, שאותו הוא מגדיר כ-גל הבא של המיחשוב. "בששת החודשים האחרונים חשפנו את מודול Curie, שהוא רכיב ה-SoC ההיעודי הראשון של אינטל לתחום המיחשוב הלביש. הכרזנו על שיתוף פעולה עם המותג Oakley של קבוצת Luxottica לפיתוח מוצרי יוקרה בתחום הראייה החכמה ועל שותפיות עם גוגל ו-TAG Heuer להשקת שעון חכם שווייצרי המבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד ועל שבב של אינטל".

המאבק על ISSI הקטנה חשף את הכוחות המרכזיים בתעשיית השבבים: ענקית אמריקאית המנסה לבלוע מתחרים, כוחו הפיננסי של תאגיד השקעות ממשלתי מסין והשפעתה של קרן גידור תאבת בצע

יום אחד בלבד לאחר שחברת הפאבלס Integrated Silicon Solution דיווחה על הסכם למכירתה לחברת Cypress תמורת 643 מיליון דולר, שינה דירקטוריון החברה את דעתו, ביטל את העיסקה והחליט לקבל את ההצעה של המתחרה, קרן ההשקעות Uphill Investment המייצגת קונסורציום של חברות שבבים סיניות.

בתחילה הציע הקונסורציום הסיני מחיר של 19.25 דולר למנייה. סייפרס יצאה בהצעה נגדית והקונסורציום העלה את המחיר ל-20 דולר למנייה. כאשר נראה היה שהוא זוכה, העלתה סייפרס את המחיר ל-20.25 דולר, וחברת ISSI הודיעה שהיא מקבלת את ההצעה. כעבור כמה שעות העלו הסינים שוב את המחיר ל-21 דולר, ולמחרת (בסוף השבוע) הודיע דירקטוריון ISSI שהוא הופך את החלטתו, וממליץ לבעלי המניות לאשר את העיסקה עם הסינים.

חברת Integrated Silicon Solution מהעיר מיליפיטאס, קליפורניה, היא חברת פאבלס המפתחת רכיבי זיכרון DRAN ו-SRAM בנפח קטן ובינוני ורכיבים לאותות מעורבים (אנלוג ודיגיטל). ברבעון שהסתיים בחודש מרץ השנה הסתכמו מכירותיה ב-80.1 מיליון דולר. לכל הדעות חברה בינונית בהיקף של כרבע מיליארד דולר בשנה.

למרות זאת מדובר באחת מהתחרויות המעניינות בתחום עסקי המיזוגים והרכישות בתעשיית השבבים, משום שהיא מערבת כוחות כל-כך אופייניים ומרכזיים בתעשייה. הכוח הראשון הוא של חברת Cypress, המייצגת לצורך העניין את חברות האנק האמריקאיות הנאבקות על מעמד מוביל בשוק ההולך ומתמזג, והופך משוק של כלכלת חדשנות לשוק של כלכלת גודל.

חברת Cypress Semiconductors, מסן-חוזה, קליפורניה, היא אחת מיצרניות השבבים הוותיקות בשוק. היא מייצרת זיכרונות, מיקרו-מעבדים, רכיבי תקשורת אלחוטית, רכיבים מיתכנתים, בקרים לצגי מגע ועוד. החברה מעסיקה כ-3,500 עובדים ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-4.26 מיליארד דולר.

תוכנית ההתרחבות של Cypress

לפני כשלושה חודשים היא השלימה את המיזוג עם חברת Spansion, שבעקבותיו השתלטה סייפרס על ספאנשן בעיסקת מניות בשווי של כמעט 2 מיליארד דולר. מטרת העיסקה היתה ליצור חברת ענק המובילה את שוק המיקרו-מעבדים (MCU) ורכיבי זיכרון ליישומים תעשייתיים ולשוק הרכב. רצונה להמשיך ולרכוש את ISSI היה כל כך חזק, שהיא הצהירה שתסגור את חטיבת ה-SRAM שלה, המתחרה בחטיבה המקבילה של ISSI, אם היא תזכה בתחרות.

אלא שמולה עמד מתחרה קשוח ובעל אמצעים רבים. קרן Uphill Investment היא למעשה קבוצה של משקיעים מסין, שבראשה ניצבת קרן Summitview Capital שהוקמה על-ידי ממשלת סין בשנת 2011. הקרן מנוהלת על-ידי פינג וו, שהיה מייסד משותף, יו"ר ומנכ"ל יצרנית השבבים הסינית Spreadtrum, והיא מבצעת השקעות בעיקר בתחומי הסמיקונדקטורס, אינטרנט נייד, תעשיית התרופות והקלינטק.

מדובר בקרן שאינה חוששת להשקיע כסף. בתיאור המשימה שלה בעמוד הבית של הקרן היא מגדירה את מטרתה: "לספק טכנולוגיה חדשנית ומשאבים – בכל מחיר – כדי לממש הזדמנויות מסחריות גדולות". כיצד ניתן להתחרות בגוף שאלה הם היעדים שלו ויש לו כיסים עמוקים?

קרן Starboard התניעה את המהלך

הגורם השלישי שהיה מעורב בעיסקה, ואולי היה עומד מאחורי ההתנעה שלה, הוא קרן הגידור האמריקאית Starboard Value. בתעשיית השבבים העולמית מכירים אותה היטב – וחוששים ממנה. הקרן נוהגת לרכוש בשקל מניות של יצרניות שבבים, וכאשר היא מגיעה לשיעור שליטה משמעותי, היא דורשת למנות דירקטורים מטעמה כדי להשתלט על החברה, על מנת לחסל פעילויות מו"פ עתידיות, למקסם רווחים ולמכור אותן.

בשנת 2012 ניסתה הקרן (תחת השם Ramius) להחליף את דירקטוריון צורן ולהשתלט על החברה בטיעונים דומים. היא טענה שצורן צריכה להפסיק להשקיע בפיתוח מוצרים עתידיים, ולעסוק רק במכירת מוצרים קיימים כדי לצמצם את העלויות למינימום. המאבק בצורן הסתיים בצורה עצובה: החברה נמכרה ל-CSR הבריטית במחיר מגוחך, תעשיית השבבים הישראלית איבדה חברה פורצת דרך ומאות עובדים מקומיים פוטרו.

בסוף 2011 היא ביצעה מהלך נוסף כנגד דירקטוריון חברת MIPS לאחר שרכשה חלק ממניותיה, וככל הנראה הצליחה. שכן כעבור שנה, בדצמבר 2012 נמכרה MIPS ל-Imagination הבריטית תמורת 100 מיליון דולר בלבד. בשנת 2013 היא ביצעה ניסיון השתלטות על DSPG מהרצליה. כאן המאבק נכשל, אולם הוא פגע ב-DSPG שרק כיום מתחילה להתאושש ממנו.

מה קורה כאשר Starboard רוכשת 8% מהחברה

ככל הנראה עסקת ISSI החלה להתגלגל בחודש יולי 2014, כאשר Starboard דיווחה להנהלת ISSI שהיא מחזיקה ב-8% ממניותיה ודרשה למנות חמישה דירטקטורים מטעמה, בטענה המוכרת שהדירקטוריון הנוכחי מבצע השקעות בטכנולוגיות עתידיות מיותרות במקום להתמקד רק בתחום הזיכרונות, שהוא הקו הוותיק והרווחי ביותר של החברה. היא דרשה מינוי חמישה דירקטורים מטעמה, ובכך החלה במאבק שליטה על החברה. כעבור חמישה חודשים החליטה יצרנית השבבים להציע את עצמה למכירה.

הפעם, כנראה, סטארבורד לא יצאה מופסדת. כאשר הדירקטוריון הודיע על הסכמתו להימכר ל-Cypress, פירסמה הקרן מכתב התנגדות גלוי. היא דיווחה שהעלתה את אחזקותיה בחברה ל-11% ובתור בעל המניות הגדול ביותר היא מתנגדת לעיסקה. ההתנגדות הזו העניקה לקונסוצריום הסיני את ההזדמנות להוסיף כמה מיליוני דולרים להצעתו – ולזכות בחברה.

אינטל תבצע את העיסקה במזומן. אלטרה תפעל כיחידה עסקית בתוך אינטל. בשלב הראשון אינטל תציע מוצרים המבוססים על אינטגרציה של CPU ו-FPGA

חברת אינטל (Intel) חתמה על הסכם לרכישת חברת אלטרה (Altera). מדובר בעיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה: אינטל תשלם 17.6 מיליארד דולר במזומן עבור יצרנית הרכיבים המיתכנתים מסן-חוזה, קליפורניה. בהודעה היום על ההסכם, הסבירה אינטל שהשילוב של מעבדי CPU מתוצרתה, ביחד עם טכנולוגיות הרכיבים המיתכנתים (FPGA), יאפשרו לפתח קטגוריות חדשות של מוצרים לשוק יעד שונים, כמו מרכזי נתונים, האינטרנט של הדברים ועוד.

העיסקה צפויה להסתיים בתוך 6-9 חודשים. אינטל הודיעה שהיא תממן אותה באמצעות שילוב של הלוואה בנקאית וניצול המזומנים המצויים בקופתה. בשלב הראשון אינטל תציע ללקוחות מוצרים מאוחדים המבוססים על השילוב של מעבדי Intel Xeon ביחד עם רכיבי ה-FPGA של אלטרה. מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', אמר שהעיסקה מבטיחה שהמוצרים הבאים של אינטל לא יהיו רק יותר טובים, אלא גם יעשו יותר דברים. "זו המהות של חוק מור".

נשיא ומנכ"ל חברת אלטרה, ג'ון דאאן, אמר שבתור חלק מאינטל, אלטרה תוכל לפתח רכיבים מיתכנתים ומערכות על-גבי שבב מסוג חדשניים. חברת אלטרה תיהפך ליחדה עסקית בחברת אינטל, כדישתוכל להמשיך ולטפל במוצרים ובלקוחות. חברת אינטל התחייבה גם להמשיך ולתמוך בפיתוח המוצרים של אלטרה המבוססים על מעבדי ARM.

לעיסקה הגדולה היו סימנים ראשוניים. בחודש מרץ דיווח הוול-סטריט ג'ורנל על גישושים בין החברות. אז דובר על שווי עיסקה של פחות מ-14 מיליארד דולר.

ההגיון הטכנולוגי מאחורי העיסקה

רכיבי FPGA בנויים ממארג צפוף של מיליוני יחידות לוגיות שבאמצעות תכנות ניתן להפעיל אותן כשבבים המבצעים פעולות מוגדרות מראש. במקור הם שימשו כשבבי ניסוי שעל-גביהם נבדקו תכנונים של שבבים חדשים לפני הוצאתם לייצור המוני. במקרים אחרים, נעשה בהם שימוש כתחליף שלבבי מהמדף, המיוחד כאשר היה צורך לקבל תכונות מיוחדות עבור שבבים שיוצרו בכמויות קטנות מאוד.

חברת אלטרה מסן-חוזה, קליפורניה, היא אחת מהחברות המובילות בתחום הרכיבים המיתכנתים, ובמיוחד רכיבי FPGA עתירי ביצועים. בפועל, רק חברת Xilinx נחשבת למתחרה ממשית שלה ושתי החברות שולטות בשוק רכיבי ה-FPGA הגדולים. החברה מעסיקה כ-3,100 עובדים ומכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-1.9 מיליארד דולר.

רכיבי FPGA בנויים ממארג צפוף של מיליוני יחידות לוגיות שניתן להפעילו כשבב מתפקד באמצעות תיכנות. בתחילה הם שימשו כשבבי ניסוי לבדיקת תכנון שבבים חדשים לפני שלב הייצור המוני. כיום נעשה בהם שימוש כתחליף לשבבים מוכנים מהמדף, במיוחד כאשר צריך לקבל תכונות מיוחדות או לספק שבבים שיוצרו בכמויות קטנות.

העיסקה נולדה מתוך שיתוף פעולה

כיום, יצרניות הרכיבים המיתכנתים מספקות אותם גם במתכונת של מערכות על-גבי שבב (SoC): לצד המודולים המיתכנתים הרכיבים כוללים מודולי תקשורת, מעבדים, מעגלים אנלוגיים וחבילות של תכנונים מוכנים (IP). אחד מהנושאים המעניינים את אינטל הוא השילוב בין המודולים הלוגיים ברכיבי FPGA ביחד עם מעבדי CPU. מתברר שהדבר מאפשר לבצע פעולות מיוחדות ביעילות רבה. מכאן החל שיתוף פעולה מעניין בין אלטרה לבין אינטל.

תחילתו בפרוייקט לשילוב מעבדי אטום של אינטל בתוך רכיבי ה-FPGA של אלטרה, לאחר מכן החל שיתוף פעולה בתחום הייצור: אינטל פתחה את מפעל הייצור שלה בפני אלטרה והחלה לייצר עבורה את הרכיבים בטכנולוגיות המתקדמות של 14 ננומטר: ייצור באמצעות טרנזיסטורים תלת-מימדיים מסוג Tri-Gate, שהם הגירסא של אינטל לטכנולוגיית FinFET.

כך למשל, לאחרונה התברר במספר ניסויים בעולם שמחשבים הטרוגניים, הכוללים מעבדי CPU, מעבדים גרפיים ורכיבי FPGA, מספקים את יכולות העיבוד הטובות ביותר בהתמודדות עם ביג דטה. שוק מרכזי הנתונים הוא שוק מרכזי של אינטל, ומיזוג CPU ו-FPGA מעניק לה יתרון עיסקי וטכנולוגי חשוב.

גם לשילוב של FPGA ופלטפורמת אטום יש חשיבות אסטרטגית. רוב פתרונות ה-SoC בעולם מבוססים כיום על המעבדים של חברת ARM, ונחשבים לעמוד התווך של שוק האינטרנט של הדברים (IoT). רכישת אלטרה ויצירת משפחת רכיבי SoC  המבוססת על רכיבי אינטל, מעניקה לה יתרון עצום באחד מהשווקים החשובים ביותר לתעשייה בשנים הבאות.

תצורות מיחשוב חדשות: מיחשוב קוגניטיבי

בעיני Techtime, לעיסקה יכולה להיות חשיבות גם עבור תחום פעילות חדש וסמוי עדיין של אינטל: בחברה הוקמה קבוצה (הפועלת גם בישראל), אשר מפתחת תחום חדש בשם מיחשוב קוגניטיבי. על-פי התפישה של אינטל, המחשוב הקוגניטיבי משלב בתוכו תפיסת חומרה חדשה, המורכבת מאלמנטי חומרה ייחודיים המאפשרים למעבדי אינטל לנתח נתונים רבים ממקורות שונים (מצלמה, מיקרופון, GPS, וכו') בו-זמנית ובזמן אמת. על-ידי כך לאפשר זיהוי והבנה של המידע ובכך לאפשר לאלגוריתמי התוכנה והאפליקציה לבצע תהליכי קבלת החלטות מורכבים. האם השילוב של CPU ו-FPGA בתצורה חדשה עשוי להיות ליבת החומרה של המיחשוב הקוגניטיבי החדש?

מידע נוסף על העיסקה: Intel acquires Altera

החברה הממוזגת תיקרא בשם Broadcom Limited. שווי השוק שלה נאמד בכ-77 מיליארד דולר, והמכירות מגיעות לכ-15 מיליארד דולר בשנה

מגמת המיזוג בתעשיית השבבים הופכת דרמטית יותר מיום ליום, וצפויה לשנות בתוך זמן קצר את מבנה התעשייה. היום (ד') דיווחה חברת Avago Technologies  הסינגפורית על חתימת הסכם לרכישת כל המניות של חברת Broadcom בעיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 37 מיליארד דולר. עם השלמת העיסקה, החברה המאוחדת צפויה להיות יצרנית השבבים בעלת הפורטפוליו הגדול ביותר בתעשייה של רכיבי תקשורת. שווי השוק שלה לפי מצב המניות כיום נאמד בכ-77 מיליארד דולר, ומכירותיה המשותפות מגיעות לכ-15 מיליארד דולר בשנה.

על-פי תנאי העיסקה, אוואגו תשלם כ-17 מיליארד דולר במזומן, ותרכוש מניות של ברודקום בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, אשר יעניקו לבעלי המניות של ברודקום 32% מהמניות של אוואגו. התשלום במזומן ימומן באמצעות המזומנים המצויים בקות שתי החברות, ובאמצעות הלוואה פיננסית בהיקף של 9 מיליארד דולר, שתינתן לה על-ידי קונסורציום של בנקים.

נשיא ומנכ"ל אוואגו, הוק טאן, אמר שהעיסקה היא אבן דרך בתעשיית השבבים העולמית. "לאוואגו יש מוניטין מוכח של חברה היודעת למזג בתוכה חברות שהיא רוכשת". לדברי מנכ"ל ברודקום, סקוט מקגרגור, העיסקה כדאית מאוד לבעלי המניות של ברודקום, מכיוון שהם מקבלים הערכת שווי משודרגת ואפשרות ליהנות מפירות הצמיחה העתידית של החברה הממוזגת.

הטכנולוג הראשי ומייסד משותף של ברודקום, ד"ר הנרי שמואלי, אמר שכאשר הוא ייסד את החברה ביחד עם הנרי ניקולאס, החזון שלהם היה לבנות חברה שהיא מובילה עולמית בתחום שבבי התקשורת. הנרי ניקולאס אמר, שאוואגו מביאה לחברה הממוזגת תרבות של תהליגים עיסקיים, התפתחות מהירה והתמקדות בעיקר. "החברה הממוזגת תממש את הפוטנציאל שלה ותהיה יצרנית השבבים הטובה בעולם".

עם השלמת העיסקה, ישמש הוק טאן כנשיא ומנכ"ל החברה המאוחדת, אשר תיקרא Broadcom Limited. ד"ר שמואלי ישמש כטכנולוג הראשי (CTO) של החברה וחבר בדירקטוריון. ד"ר ניקולאס ישמש כיועץ אסטרטגי המדווח ישירות למנכ"ל.

מרכזי הפיתוח הישראלים של ברודקום

לעיסקת אוואגו צפויה להיות השפעה על השוק הישראלי, לאור העובדה בדרודקום מעסיקה קרוב ל-1,000 עובדים בישראל ב-8 מרכזי פיתוח שונים, שהוקמו באמצעות עיסקאות רכישה בארץ. בין הרכישות הבולטות ביותר של ברודקום בישראל: בשנת 2012 היא רכשה את Broadlight תמורת 195 מיליון דולר. בסוף 2009 היא רכשה את חברת Dune Networks תמורת 200 מיליון דולר, ב-2007 היא רכשה את Octalica תמורת 38 מיליון דולר. ב-2005 היא רכשה את Siliquent תמורת 76 מיליון דולר וב-2001 היא ביצעה את הרכישה הגדולה ביותר שלה בארץ עד היום, כאשר רכשה את VisionTech תמורת 250 מיליון דולר.