חברת Spectronix במו"מ להכנסת משקיעים חדשים

פורסם בתאריך מרץ 29, 2015מרץ 31, 2015 ע"י Techtime

ספקטרוניקס משדרות מפתחת ומייצרת גלאי אש, עשן וגזים, ומערכות לגילוי ושיכוך פיצוצים בכלי-רכב צבאיים. למרות שהיתה נתונה תחת התקפות טילים לאורך כל הקיץ האחרון, מכירותיה ב-2014 צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-40 מיליון דולר

גרסת אושקוש לרכב העיתד של צבא ארה"ב. כוללי מערכת גילוי ושיכוך פיצוצים של ספקטרוניקס

חברת ספקטרוניקס (Spectronix) נמצאת במשא ומתן עם משקיעים חיצוניים לשינוי הרכב הבעלות על החברה. בדו"ח השנית של החברה שפורסם היום, מסר המנכ"ל ובעל השליטה בחברה, יחיאל ספקטור, שהוא נמצא בקשר עם מספר משקיעים פוטנציאליים "המעוניינים לבחון אפשרויות רכישת מניות, השקעות ושינוי בהרכב הבעלות בחברה". בדיווח הוא מסר ש"השיקול המרכזי שלו אם להתקדם לשלב של בדיקה ראשונית, הינו הנכונות של הצד השני להבטיח לזמן סביר את המשך פעילותה של החברה בשדרות במתכונתה הנוכחית".

חברת ספקטרוניקס פועלת משדרות ועוסקת בשני תחומים מרכזיים שבהם היא מהמובילות בעולם: פיתוח וייצור גלאים אופטיים ומערכות תעשייתיות לגילוי אש וגזים (כולל פיצוץ אדי דלק) עבור השוק האזרחי, ופיתוח וייצור מערכות לגילוי ושיכוך התפוצצויות בכלי-רכב צבאיים. מדובר בעיקר בכלי-רכב משוריינים, ספינות ובכלי רכב טקטיים וקלים. לתחום הזה היא נכנסה בשנת 1974 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, ומאז היא ספקית מרכזית של צה"ל.

הגלאים האזרחיים בנויים משתי משפחות מרכזיות: גלאי אש אופטיים מסוג UV, IR, מצלמות CCTV ושילובים ביניהם, וכן גלאי גז אופטיים. המערכות האזרחיות של החברה מותקנות במתקנים כימיים ופטרו-כימים, דוגמת בתי-זיקוק, חברות דלק, אתרי קידוח ימיים ויבשתיים וכדומה. כ-89% מהמכירות הן לייצוא.

רכב העתיד של צבא ארצות הברית

המערכות הצבאיות שלה הן בעלות מוניטין בינלאומי. בין השאר היא סיפקה 14,000 מערכות כיבוי אש לכלי רכב של צבא ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן. בין השאר, כיום מתקיים בארצות הברית מכרז JLTV, לפיתוח כלי רכב חדש שיבוא במקומו של ההאמר בכל צבא ארצות הברית. החברה מסרה שמערכת לגילוי ושיכוך התפוצצויות שלה מותקנת בכלי של כל אחת משלושת החברות המתחרות על המכרז.

השנה האחרונה היתה קשה במיוחד עבור ספקטרוניקס, אשר הייתה נתונה כל הקיץ האחרון תחת מטר הרקטות של החמאס. למרות זאת, העבודה במפעל החברה בשדרות כמעט ולא נעצרה, ובסיום השנה אפילו חלה עלייה במכירותיה.

בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-40 מיליון דולר, בהשוואה לכ-34.8 מיליון דולר בשנת 2013. מתוך כלל המכירות ב-2014 היו 29.7 מיליון דולר מכירות לשוק האזרחי, וכ-10.3 מיליון דולר לשוק הצבאי. בסך הכל, המכירות לשוק הצבאי עלו ב-46% בהשוואה לשנת 2013. כיום החברה נסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי שוק של כ-266 מיליון שקל.

מתבשלת עיסקת ענק: Intel במו"מ לרכישת Altera

פורסם בתאריך מרץ 29, 2015מרץ 31, 2015 ע"י Techtime

זו צפויה להיות הרכישה הגדולה ביותר של אינטל. שתי החברות עדיין לא אישרו את דבר קיום העיסקה. מניית Altera עלתה ב-28% והעניקה לחברה שווי של 13.3 מיליארד דולר. אפילו מניית Intel עלתה ביותר מ-6% עם היוודע דבר המו"מ

ALTERA HQ

חברת אינטל (Intel) נמצאת ככל הנראה בפני עיסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה. בסוף השבוע דיווח העיתון וול סטריט ג'ורנל שמתקים משא ומתן בין אינטל לבין חברת Altera, המייצרת רכיבים מתיכנתים ורכיבי FPGA, על עיסקת רכישה. בעקבות השמועות זינקה מניית אלטרה בנסד"ק ביותר מ-28% בתוך דקות ספורות, ובסוף יום המסחר היא הגיעה למחיר 44 דולר, שהעניק לחברה שווי שוק של 13.36 מיליארד דולר.

שתי החברות לא אישרו את דבר המו"מ, אבל גם לא הכחישו אותו. חברת אלטרה מסן-חוזה, קליפורניה, היא אחת מהחברות המובילות בתחום הרכיבים המיתכנתים, ובמיוחד רכיבי FPGA עתירי ביצועים. למעשה, רק חברת Xilinx נחשבת למתחרה שלה, כאשר שתי החברות שולטות בשוק רכיבי ה-FPGA הגדולים. החברה מעסיקה כ-3,000 עובדים ומכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-1.4 מיליארד דולר.

רכיבי FPGA בנויים ממארג צפוף של מיליוני יחידות לוגיות שבאמצעות תכנות ניתן להפעיל אותן כשבבים המבצעים פעולות מוגדרות מראש. במקור הם שימשו כשבבי ניסוי שעל-גביהם נבדקו תכנונים של שבבים חדשים לפני הוצאתם לייצור המוני. במקרים אחרים, נעשה בהם שימוש כתחליף שלבבי מהמדף, המיוחד כאשר היה צורך לקבל תכונות מיוחדות עבור שבבים שיוצרו בכמויות קטנות מאוד.

מתוך ההכרזה של אלטרה על ההסכם שלפיו רכיביה ייוצרו על-ידי אינטל בטכנולוגיית פינפט 14 ננומטר

אלא ששינויים טכנולוגיים ושינויים בשוק שינו את מקומם בשרשרת המזון של תעשיית האלקטרוניקה. תהליך המיזעור המתקדם בשנים האחרונות איפשר לייצר שבבים גדולים מאוד המממשים פונקציות מורכבות מאוד במחיר נמוך מאוד יחסית. כתוצאה מכך הרבה מאוד חברות החלו להשתמש ברכיבי FPGA כתחליךף לרכיבי מדף. במקביל, יצרניות הרכיבים החלו לספק אותם במתכונית של מערכות על-גבי שבב (SoC). הן הוציאו לשוק רכיבים מיתכנתים הכוללים מודולי תקשורת, מעבדים, מעגלים אנלוגיים וחבילות של תכנונים מוכנים (IP).

במקביל, התברר שהמבנה הייחודי של המודולים הלוגיים ברכיבי FPGA מאפשר לממש באמצעותם פעולת חישוב מסויימות בצורה יעילה יותר מאשר באמצעות מעבדי CPU. כמו שמעבדים גרפיים יכולים לבצע פעולות מסויימות במהירות גדולה יותר ממעבדי CPU. מכאן החל שיתוף פעולה מעניין בין אלטרה לבין אינטל. תחילתו בפרוייקט לשילוב מעבדי אטום של אינטל בתוך רכיבי ה-FPGA של אלטרה, לאחר מכן החל שיתוף פעולה בתחום הייצור: אינטל פתחה את מפעל הייצור שלה בפני אלטרה והחלה לייצר עבורה את הרכיבים בטכנולוגיות המתקדמות של 14 ננומטר.

זה היה מהלך חשוב עבור אלטרה, שכן אינטל סיפקה לה את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר: ייצור באמצעות טרנזיסטורים תלת-מימדיים מסוג Tri-Gate, שהם הגירסא של אינטל לטכנולוגיית FinFET. המשך שיתוף הפעולה היה בפרוייקטים נסיוניים לשילוב רכיבי FPGA בתוך כרטיסי שרתים המבוססים על מעבדי אינטל.

טכנולוגית, מדובר בשני מהלכים בעלי חשיבות אסטרטגית: בשנה האחרונה התברר במספר ניסויים בעולם שמחשבים הטרוגניים הכוללים מעבדי CPU, מעבדים גרפיים ורכיבי FPGA מספקים את יכולות העיבוד הטובות ביותר בהתמודדות עם ביג דטה. עבור אינטל מרכזי הנתונים הוא שוק מרכזי, ומיזוג CPU ו-FPGA במרכזי הנתונים הוא מהלך הגיוני.

גם השילוב של FPGA ופלטפורמת אטום הוא בעל חשיבות אסטרטגית. כיום, רוב פתרונות ה-SoC בעולם מבוססים על הטמעת המעבדים של חברת ARM. פתרונות אלה נחשבים לעמוד התווך של שוק האינטרנט של הדברים המתפתח. רכישת אלטרה ויצירת משפחת רכיבי SoC המבוססת על רכיבי אינטל, מעניקה לה יתרון בשוק הנחשב לאחד מהשווקים החשובים ביותר בתעשייה בשנים הבאות.

הדבר הזה מסביר מדוע עלתה מניית אינטל ב-6.38% עם פירסום הדיווח על העיסקה שבדרך. גם המשקיעים סבורים שאינטל תרוויח מעיסקה כזו, למרות שמדובר בתשלום סכום עתק. התוצאה: התנודה הזו העלתה את שווי השוק של אינטל ל-151.6 מיליארד דולר.

SolarEdge גייסה 126 מיליון דולר בנסד"ק

פורסם בתאריך מרץ 26, 2015מרץ 30, 2015 ע"י Techtime

החל מהיום היא מתחילה להיסחר בנסד"ק. ברת SolarEdge פיתחה בקר המותקן על כל פנל סולארי בנפרד ומוודא שהוא מפיק הספק מוצא מכסימלי

SOLAREDGE

חברת SolarEdge Technologies מהוד השרון השלימה גיוס הון בהיקף של 126 מיליון דולר באמצעות הנפקה ציבורית בנסד"ק, והתחילה היום להיסחר בבורסה במחיר פתיחה של 18 דולר. בשלוש השעות הראשונות למסחר עלתה המנייה ב-13% והגיעה לקצת יותר מ-20 דולר.

חברת SolarEdge פיתחה בקר אופטמיזיציה המותקן על כל פנל בנפרד ומוודא שהוא ייצר הספק מוצא מכסימלי. התוצאה היא קבלת יותר אנרגיה מתשתית נתונה של פנלים, מכיוון ששיטת הבקרה המסורתית לא מתחשבת בעובדה שאין זהות מלאה בין כל הפנלים בגריד.

הבקרים של החברה מקושרים אל תחנת בקרה מרכזית, ומאפשרים לנטל מרחוק את מצב חוות האנרגיה, ולזהות תקלות שהתפתחו בפנלים בודדים. בין השאר, הם מסוגלים להעריך שפנל מסויים מייצר פחות חשמל מכיוון שהוא לא נקי, ולשלוח אליו את הטכנאי.

הטכנולוגיה של החברה מוגנת באמצעות 39 פטנטים רשומים ועוד 136 פטנטים המצויים בשלבי רישום. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בכ-79 מיליון דולר. בשנת 2014 הן הגיעו ל-133.2 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2015 החברה צופה שמכירותיה יסתכמו בכ-140.3 מיליון דולר.

מניית סולאר-אדג' בשעות הראשונות של המסחר בנסד":ק

ממערכת הביטחון לעולם האנרגיה

חברת SolarEdge הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים בעלי ניסיון בפיתוח מערכות מתקדמות ובעלות שרידות גבוהה. בהם: המנכ"ל גיא סלע, לשעבר שותף בקרן סטאר ומנהל מעבדות פיתוח לאומיות, סגן נשיא למו"פ יואב גלין, אשר שימש מנהל צוותי פיתוח במעבדות לאומיות בישראל, סגן נשיא לטכנולוגיות ליבה מאיר גזית, שקיבל את פרס ישראל לביטחון, וארכיטקט התוכנה הראשי, אמיר פישלוב, שעסק בפיתוח תוכנות מיוחדות למעבדות הלאומיות.

הנהלת החברה ממוקמת בהוד השרון, והיא מפעילה משרדים בקנדה, ארה"ב, יפן וגרמניה. באוקטובר 2010 היא גייסה 25 מיליון דולר בהובלת קרן Lightspeed Venture Partners, ושנה לאחר מכן היא גייסה 37 מיליון דולר נוספים בהובלת קרן Norwest Venture Partners.

הפתרון של החברה זוכה להצלחה רבה בעולם, והיא מייצרת את המערכות שלה באמצעות קבלניות הייצור הגלובליות Flextronics ו-Jabil. בחודש אוקטובר 2014 היא זכתה בפרוייקט התקנת מערכות אופטימיזציה למערך הסולאר באיצטדיון של קבוצת הכדורגל הופנהיים, שהיא אחת מהקבוצות המובילות בליגת הכדורגל הגרמנית, בונדסליגה. קבוצת הכדורגל החליטה להקים במגרש החנייה תחנת כוח לייצור חשמל מהשמש בהספק כולל של כ- 1MW.

לפני כחצי שנה היא הכריזה על פתרונות בקרה חדשים למערכות האופטימיזציה שלה. בהם: מודול תקשורת Wi-Fi, המקשר את ממירי האנרגיה של החברה ישירות אל הנתב, לצורך בקרה בזמן אמת ושליטה מרחוק בכל הממירים הנמצאים במתקן ייצור החשמל.

מוצר חדש נוסף, הינו ה-Feed-in Limitation feature המאפשרת להגביל את ההספק החשמלי שהפנלים הסולריים מעבירים לרשת החשמל הארצית (Grid). הדבר מעניק שליטה על כמות החשמל המועברת לרשת, מאפשר לייצר חוות אנרגיה גדולות יותר ומאפשר להקצות אנרגיה ישירות לצורכי יצרן החשמל מבלי להעבירה דרך הרשת.

תחום הפעילות של החברה נקרא Module-Level Power Electronics. להערכתה, היא מחזיקה כיום בכ-42% מהשוק העולמי. להערכת חברת המחקר GTM Research תחום חדש זה נמצא בצמיחה, וצפוי לצמוח בשיעור של קרוב ל-50% לפחות עד לשנת 2017.

בעקבות התערבות Techtime, ישראל שולבה בתחרות ה-IoT של Silicon Labs

פורסם בתאריך מרץ 22, 2015מרץ 24, 2015 ע"י Techtime

בתחרות שתיפתח השבוע על-ידי Silcon Labs ו-Digi-Key, יתחרו מתכננים ממדינות נבחרות באמריקה ובאירופה על פיתוח אבזרים מקושרים חדשים. החברות הזוכות יקבלו רכיבים בחינם. לאחר פנייה של Techtine הוחלט לשלב את ישראל בתחרות

SILICON LABS

חברת Silcon Labs האמריקאית החליטה לפתוח את תחרות האבזרים המקושרים (IoT) שעליה היא תכריז השבוע גם למתככנים מישראל. ההחלטה התקבלה לאחר התערבות Techtime ופנייה ישירה אל החברה. בשבוע שעבר הגיעה לידי Techtime טיוטת הודעה לעיתונות אשר צפויה להתפרסם ביום ג' השבוע.

במסגרת הטיוטה מכריזה חברת הסמיקונדקטורס האמריקאית Silicon Labs, ביחד עם חברת ההפצה הגלובלית Digi-Key, על תחרות תכנון עולמית בתחום האינטרנט של הדברים (IoT). תחרות Your IoT Connected World של שתי החברות פתוחה בפני ממציאים מכל הרבות – החל ממקצוענים בתחום המערכות המשובצות וכלה בחובבי אלקטרוניקה.

התחרות תרוץ עד ה-7 ביולי. אתר התחרות, www.YourIoTContest.com, מאפשר לגולשים בו לבחור את 15 התכנונים שיהיו ברשימת הפיינליסטים, כאשר צוות מומחים מהחברות Digi-Key ו-Silicon Labs יבחר מהם את שלושת הזוכים במקומות הראשונים. ההכרזה על הזוכגים תהיה בתחילת חודש אוגוסט.

הזוכים בשלושת המקומות הראשונים יוכלו לבחור את כל הרכיבים מתוצרת Silicon Labs הדרושים להם (מיקרו-בקרים, שבבי תקשורת אלחוטית, חיישנים, כרטיסים ועוד) בשווי של עד 10,000 דולר, כדי לסייע להם להוציא את המוצר לשוק.

כאשר Techtime בדק את תנאי התחרות, התברר שהיא פתוחה בפני מספר מוגבל של מדינות, בהן: מדינות בצפון אמריקה מדינות אירופה המערבית והמרכזית וטורקיה, אולם לא בפני מתכננים מישראל. זאת, למרות שברוב חברות ההייטק הגלובליות ישראל נחשבת לחלק מאיזור אירופה.

בשבוע שעבר פנה Techtime לדובר חברת Silicon Labs, דייל וייסמן, וביקש הבהרות בנוגע להשתתפות מתכננים מישראל בתחרות. הדובר העלה את הנושא בפני הנהלת החברה והיום בבוקר התקבלה תשובה: הוחלט לשלב את ישראל ברשימת המדינות שבהן התחרות מתקיימת, והיא תופיע בהודעה הרשמית שתתפרסם מחרתיים (יום ג').

דייויד סנדיס מציג את הפורטל ההנדסי של Digi-Key

מנהל השיווק הטכני בחברת Digi-Key, דייויד סנדיס, אמר שכעת אנחנו בשלב שבו הפיתוח של מוצרים חדשים תלוי לגמרי בדמיון היצירתי של המתכננים. "המוצרים הצפויים לזכות בתחרות יכולים להיות מסוגים שונים, כמו פתרונות חדשים לבית המקושר, אבזרים חכמים, מערכות בקרת תאורה, טכנולוגיות לבישות, חרשתות חישה אלחוטיות, מערכות אבטחה ועוד".

חברת סיליקון לאבס מסאניוויל, קליפורניה, הוקמה בשנת 1996 ומעסיקה כ-1,100 עובדים. החברה מתמקדת בפיתוח רכיבים לאותות מעורבים ומתמקדת כיום בשוק האינטרנט של הדברים. מוצרי החברה כוללים רכיבים אנלנוגיים לתקשורת אלחוטית, ממירי אנלוג לדיגיטל (ADC) ודיגיטל לאנלוג (DAC), מגברים, מיקרו-בקרים ועוד. בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-620 מיליון דולר. החברה ניסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 2.24 מיליארד דולר.

חברת סיליקון לאבס מיוצגת בישראל על-ידי חברת Data-JCE מקבוצת ניסקו, ועל-ידי חברת אלינה הנדסה, ופועלת באמצעות המפיצה הגלובלית Digi-Key.

MagnaCom המציאה טכנולוגיית איפנון חדשה

פורסם בתאריך מרץ 19, 2015מרץ 24, 2015 ע"י Techtime

טכנולוגיית האיפנון WAM של MagnaCom נחשבת למועמדת רצינית להיות טכנולוגיית האיפנון של הדור החמישי. החברה תבצע הדגמה חיה בשבוע הבא. נשיא קואלקום לשעבר, סטיב אלטמן, הצטרף לצוות היועצים של החברה

חברת MagnaCom מפתח-תקווה, הודיעה שבמהלך כנס NGMN שייערך בשבוע הבא בפרנקפורט, גרמניה, היא תדגים לראשונה רשת תקשורת אלחוטית בטכנולוגיית WAM שאותה היא פיתחה, שלהערכתה מספקת את שיטת האיפנון היעילה ביותר הקיימת היום בשוק. הטכנולוגיה פותחה בחשאי בשנתיים האחרונות ומוגנת באמצעות 50 פטנטים

מנהל כנס NGMN, ד"ר פיטר מייסנר, אמר שמדובר בהדגמה של טכנולוגיה אשר צפויה לספק את הבסיס לרשתות סלולריות עתידיות מהדור החמישי. "טכנולוגיית איפנון מהסוג הזה, המשפרת את קיבולת הרשת, מרחקי התקשורת, צריכת ההספק והיעילות הספקטראלית, יכולה להיות בעלת השפעה עמוקה על כל תעשיית התקשורת הניידת".

טכנולוגיית WAM, שהוא קיצור של Wave Modulation, מספקת קיבולת תקשורת גדולה בהרבה מהמקובל היום, ולמרות זאת שומרת על תאימות לאחור לרשתות הקיימות.

מילימטר מרובע של סיליקון

להערכת החברה, היא מכפילה את הקיבולת של הרשת הסלולרית ומפחיתה ב-50% את צריכת ההספק שלה. ככל הנראה המודל העיסקי יתבסס על מכירת קניין רוחני ולא על ייצור שבבים.

השימוש בטכנולוגיה החדשה אינו דורש החלפת המעגלים האנלוגיים, מעגלי ה-RF או האנטנות ברשת. הוא מתבצע ברמת השבב בלבד המצוי בתוך התקני הקליטה והשידור. הדבר נובע מכך שמדובר בשיטת איפנון (Modulation) חדשה, המתבצעת ברמת עיבוד האות ולא ברמת השידור והקליטה.למעשה, החברה מעריכה שהסיליקון שיידרש כדי להשתמש בטכנולוגיה שלה יגיע לגודל של מילימטר מרובע אחד בלבד.

טכנולוגיה זו נועדה להחליף את המאפנן הוותיק Quadrature Amplitude Modulation הנמצא בשימוש בתעשיית התקשורת קרוב ל-40 שנה. בטכניקת QAM משדרים שני גלי נושא שיש ביניהם הפרש פאזה (מופע) של 90 מעלות, כאשר כל אחד מהם עובר בנפרד איפנון באמצעות העוצמה (Amplitude Modulation). כאשר מסכמים את שני הגלים ביחד, מתקבל מידע המגיע משני אותות שונים שאופננו באותו התדר.

טכנולוגיית האפינון החדשה אינה דורשת החלפת המעגלים האנלוגיים והאנטנות — טכנולוגיית האיפנון החדשה אינה דורשת החלפת המעגלים האנלוגיים והאנטנות

בתעשייה משתמשים בטכנולוגיה זאת כדי להגביר את הקיבולת של כבלים אופטיים, רשתות אלחוטיות, קוויות ועוד. טכנולוגיית WAM, עובדת בצורה שונה ומבוססת על דחיסת הספקטרום ויכולת לבצע איפנון לצורך העברת מידע גם במישור הזמן וגם במישור התדר.

להערכת החברה היא מכפילה פי ארבעה את טווח השידור והקליטה וחוסכת 50% בהספק הנדרש ובספקטרום התדרים הנדרש. ההדגמה הראשונה של הטכנולוגיה נעשתה באמצעות מערכות Wi-Fi בתערוכת CES 2015 שנערכה בחודש פברואר בארה"ב. אחרי ההדגמה היא קיבלה את פרס המוצר המצטיין של התערוכה בתחום המערכות המשובצות.

חברה של מומחי שבבים

חברת MagnaCom נוסדה על-ידי המנכ"ל יוסי כהן והטכנולוגי הראשי אמיר אליעז. יוסי כהן צבר ניסיון בחברת ברודקום שבה הוא היה אחראי על תחום ה-Bluetooth ולאחר מכן שימש כסגן נשיא בחברת מוטורולה מוביליטי, עד מכירתה לגוגל בשנת 2012. הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל והחל את דרכו בתעשייה בחברת אלביט.

אמיר אליעז היה זה שהמציא את טכנולוגיית WAM. הוא סיפר ליוסי כהן על הרעיון החדש שלו, כהן התלהב והשניים החליטו להקים את החברה. לפני-כן הוא הקים את החטיבה הסלולרית של חברת ECI וניהל אותה במשך מספר שנים. לפני-כן הוא ייסד את יצרנית השבבים האלחוטיים Provigent שנמכרה לברודקום. הוא בוגר תואר ראשון ושני בהנדסה מאוניבריסטת תל-אביב והחל את דרכו בתעשייה ביחידה טכנולוגית של צה"ל.

ההנהלה הבכירה של החברה כוללת גם את אילן ראובן ושלומי חייקין. אילן ראובן אחראי על תחום האלגוריתמים. ראובן עסק שנים רבות במחקר מדעי בתחום התקשורת. הוא שימש כמדען הראשי של חברת סיגמה (שנקראה לפני-כן קופרגייט) ושימש כמהנדס בחברת טיוגה שנמכרה ל-STM. ראש תחום ה-VLSI בחברה, שלומי חייקין, שימש כמנהל פרוייקטים בחברת Transwitch שנמכרה לקיידנס בשנה שעברה, ולפני-כן שימש כמנהל מצוות פיתוח של חברה גלובלית הכולל 40 מהנדסים.

העניין הרב בחברה בא לידי ביטוי בכך לפני כשנה הצטרף אל צוות היועצים של החברה אחד מהאנשים החשובים בתעשיית התקשורת, סטיב אלטמן ששימש במשך 15 שנים בתפקידי ניהול בכירים בחברת קואלקום, בהם נשיא החברה וסגן היו"ר.

טלסיס משתלטת על Variscite: תחזיק ברוב המניות

פורסם בתאריך מרץ 19, 2015מרץ 22, 2015 ע"י Techtime

טלסיס רוכשת 22.68% ממניות החברה תמורת 3.24 מיליון דולר. בעקבות ההסכם היא תחזיק ב-53.55% ממניות ואריסייט

משקפיים חכמות המבוססות על מודול SOM של ואריסייט

חברת טלסיס (Telsys) מגדילה את אחזקותיה בחברת Variscite ותהופך לבעלת השליטה בה. היום נחתם הסכם בין טלסיס לבין בעלי מניות בואריסייט, שלפיו טלסיס תרכשו מהם 22.68% ממניות החברה תמורת 3.24 מיליון דולר. כיום מחזיקה טלסיס בכ-30.9% ממניות החברה. בעקבות ההסכם תחזיק טלסיס ב-53.55% ממניות ואריסייט.

בעקבות ההסכם יישארו המייסדים עם 36.67% מהמניות. למרות זאת ההסכם מעניק להם זכות למנות מחצית מהדירקטורים בחברה. כמו-כן, המחיר הסופי של העיסקה תלוי ביכולת של החברה לעמוד ביעדים שהוגדרו, באופן המאפשר עלייה של עד 15% במחיר המניות שיירכשו. העיסקה צפויה להסתיים בתוך 45 ימים.

מדובר בהמשך למהלך של טלסיס מינואר 2014, שבמסגרתו היא רכשה את מניותיה בחברה תמורת כ-8.3 מיליון שקל. חברת Variscite עוסקת בפיתוח וייצור מערכות על-גבי מודול (System on Module) עבור יישומים בשוק המערכות המשובצות.

החברה הוקמה בשנת 2003 ועוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים שסביבם מפתח הלקוח את היישום הספציפי שלו. המודולים כוללים מעבדים, זיכרונות, בקרים, ממשקי תקשורת וממשקי וידאו ואודיו. להערכת טלסיס, ואריסייט היא אחת מחמש החברות המובילות בעולם בתחום. מדובר בשוק שהיקפו בעולם נאמד בכ-650 מיליון דולר.

אורביט פיתחה רשת תקשורת וידאו פנימית למטוסים

פורסם בתאריך מרץ 18, 2015מרץ 22, 2015 ע"י Techtime

פלטפורמת אוריון החדשה של אורביט מיועדת לספק תשתית אחודה לכלל רשתות התקשורת הנפרדות בכלי-הטיס, החל מרשת הבידור וכלה וברשתות אבטחת וידאו

חברת אורביט (Orbit) פיתחה רשת תקשורת פנימית למטוסים בשם Oraion המבוססת על תפישת רשת תקשורת גמישה מרובת משתמשים בטופולוגיה טבעתית. המערכת החדשה מיועדת לשימוש לקשר פנים/חוץ ונתונים במטוסים אזרחיים, מסוקים, מטוסי משימה וספינות.

החברה מסרה שהייחודיות של המערכת נובעת מכך שכיום מתקיימות מספר רשתות תקשורת נפרדות בפלטפורמות המוטסות. הפלטפורמה החדשה מיועדת לספק תשתית אחודה לכלל הרשתות הנפרדות. מערכת Orion מאפשרת להוסיף ולגרוע משתמשים באופן ליניארי רציף ולספק רמת אמינות של רשת מבוזרת, שבה אין Single Point of Faliure.

כל יחידה של במערכת תכלול מערכת מרכזית COMMON ויחידה נוספת על פי הנדרש מתוך מגוון של יחידות נוספות, דוגמת Audio, Radio, Machine, Wireless ועוד. בשלב הראשון מפותחות יחידות ה-COMMON ויחידת האודיו. המערכת עומדת בפרוטוקול Avionics Full Duplex Switched Ethernet – AFDX מערכות שליטה ובקרה תעופתית. להערכת החברה, אורך החיים הצפוי של המערכת הינו לכל הפחות כ-15 שנים, והיא מתכננת לפתח עבורה יישומים שונים.

במסדרת הזאת פיתחה אורביט מערכת אבטחה ובטיחות טיסה מבוססת וידאו הפועלת באמצעות רשת Orion. הפתרון כולל התקנת מצלמות במקומות שונים במטוס, כולל מצלמות חיצוניות, מערכת מעקב הווידאו אוספת קטעי וידאו מהמצלמות, למשל תצלומי וידאו של קצה כנף המטוס, פתח המנוע, דלת תא הטייס ועוד, ומציגה אותם בפני הצוות. פרוטוקול AFDX מאפשר התממשקות נוחה וקלה עם שאר מערכות האוויוניקה במטוס. בנוסף, המערכת תוכל להתממשק למערכת הבידור במטוס ולהציג קטעי וידיאו רלוונטיים גם בפני הנוסעים.

חברת אורביט פועלת מנתניה ומעסיקה כ-200 עובדים. בשנת 2014 צמחו המכירות של החברה בקרוב ל-10% והסתכמו בכ-51.3 מיליון דולר. אורביט נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-112 מיליון שקל.

ארגון מחדש ב-Unitronics: מרחיבה תחום הפרוייקטים

פורסם בתאריך מרץ 16, 2015מרץ 18, 2015 ע"י Techtime

חברת Unitronics ממזגת את פעילות הקמת מרכזים לוגיסטיים עם פעילות החניונים האוטומטיים בתוך "יוניטרוניקס פתרונות". מתכננת לגייס הון עבור הפעילות הממוזגת

בקרים של יוניטרוניקס בקו ייצור תעשייתי בארה"ב

חברת יוניטרוניקס (Unitronics) מפרידה את תחום הבקרים מתחום הפרוייקטים. אתמול אישר דירקטוריון החברה את הרחבת הפעילות של החברה הבת יוניטרוניקס פתרונות אוטומטיים, העוסקת בתחום פתרונות החנייה האוטומטיים באמצעות העברה אליה של כל פעילויות חטיבת המערכות, שעסקה בתכנון, הקמה ואחזקת מערכות אחסון ולוגיסטיקה ממוחשבות, בעיקר מחסנים אוטומטיים ומרכזי הפצה ממוכנים. המהלך כולל העברת הציוד, המלאי, צבר ההזמנות, העובדים, רישיונות וקניין הרוחני של החברה.

במסגרת הארגון מחדש, בוצעו מספר מינויים בחברה: נייגט דניאל רפאל מונה למנכ"ל יוניטרוניקס פתרונות. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ"ל ומנהל הרכש ביוניטרוניקס. מנהל חטיבת המערכות יוסף רצאבי, מונה לסמנכ"ל יוניטרוניקס פתרונות. רונן זלאיט הצטרף לחברה מ-Access Capital Markets ומונה למנהל הכספים של יוניטרוניקס פתרונות.

בעקבות המהלך תתמקד יוניטרוניקס בתחום המוצרים בלבד: בקרים מיתכנתים (PLC) לתעשייה הכוללים גם מערכות ממשקל משתמש (human machine interface). שינוי המבנה מותנה בקבלת הסדר מס מקדים מרשות המיסים וצפוי להיכנס לתוקף באפריל 2015. מטרת השינוי היא לרכז בחברת יוניטרוניקס פתרונות את תחומי הפעילות הדומים, והפיכתה לחברה אטרקטיבית למשקיעים. במסגרת זו החברה מתכננת לבצע גיוס הון ממשקיעים פרטיים או באמצעות הנפקת מניות ציבורית.

בשנת 2014 הסתכמו ההכנסות של חטיבת המערכות שתועבר ליוניטרוניקס פתרונות בכ-38 מיליון שקל.החברה מעריכה, כי ההוצאות הכרוכות בשינוי המבנה צפויות להסתכם בסך כולל של כ-100 אלף שקל בלבד, שייזקפו כהוצאה ברבעונים הראשון והשני של 2015.

ראוי לציין שיוניטרוניקס פתרונות זכתה לאחרונה במכרז מעניין מאוד: הקמת החניון האוטומטי הגדול ביותר בצון אמריקה, בפרוייקט בהיקף של כ-24 מיליון דולר. החניון ייבנה בעיר קלגרי שבקנדה ומיועד לטפל ב-1,400 כלי-רכב. יוניטרוניקס מעריכה כי תחל ביישום הפרוייקט במהלך 2015. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שימוש ביחידות רובוטיות, קרוניות ומעליות אוטומטיות. המערכת נשלטת באמצעות תוכנה ומיועדת להגיע לקצב אחסון או שליפת רכב מהחניה בתוך כ-2 דקות. בשיטה של החברה, היא מצליחה להחנות שלוש מכוניות בנפח המשמש בדרך-כלל לחניה בודדת אחת בחניון קונבנציונל.

Nova רוכשת את ReVera תמורת 46.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך מרץ 12, 2015מרץ 16, 2015 ע"י Techtime

Nova תממן את העיסקה ממזומנים בקופתה. חברת ריברה פיתחה ציוד למדידת חומרים ומבנים באמצעות קרינת X, בהם מדידת מימדים של טרנזיסטורי FinFET. מנכ"ל החברה ניהל בעבר את נגב-טק מרחובות

REVERA

חברת נובה מכשירי מדידה (Nova) הודיעה היום על רכישת ReVera מקליפורניה, ארה"ב, תמורת 46.5 מיליון דולר במזומן. להערכת החברה, העיסקה צפויה לתרום 25-30 מיליון דולר למכירות השנתיות שלה בתוך 12 חודשים מהשלמת העסקה.

נובה תרכוש 100% מהון המניות של ReVera, על בסיס מאזן נקי ממזומנים ומחוב. העיסקה צפויה להיסגר עד אמצע אפריל 2015. חברת ReVera מפתחת פתרונות מדידה בתחום X-Ray לאפיון חומרים בתהליכי ייצור.

מוצרי ReVera מבוססים על טכנולוגיית X-ray Photoelectron Spectroscopy וממוקדים במדידת הרכב חומרים (composition) ושכבות דקות (film thickness) בשלבים קריטיים של תהליך ייצור המוליכים למחצה.

סינרגיה טכנולוגית

הטכנולוגיה הזו משלימה את מערכות המטרולוגיה של נובה, הממוקדמות במדידת מימדים קריטיים של הטרנזיסטור (Optical CD). נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים, אמר שהעיסקה מאפשרת לנובה להאיץ את הצמיחה תוך שמירה על רווחיות. "שילוב הטכנולוגיות מתמקד באתגרים הגדלים של בקרת תהליכים בדורות הטכנולוגיים המתקדמים. טכנולוגיית X-Ray של ReVera משלימה את טכנולוגיית ה-Optical CD של נובה ותאפשר לנו לחזק את מעמדנו בשוק של יצרני רכיבים לוגיים וזיכרונות".

חברת ReVera הוקמה בשנת 2004 לאחר שהיא יצאה מחברת Physical Electronics המספקת ציוד לבדיקת חומרים ותהליכים. הטכנולוגיה שלה מבוססת על שימוש בקרינת X המשודרת אל שטח הסיליקון, כאשר ניתוח האותות החוזרים מאפשר לקבל מידע על מימדי והרכב החומרים הנבדקים.

סביר להניח שאחד מהגורמים לעיסקה קשור לעובדה שמערכת הבדיקה המרכזית של החברה, VeraFlex, מסוגלת לבצע מדידות של של טרנזיסטורים תלת-מימדיים מסוג FinFET. החברה דיווחה לאחרונה שמספר יצרני שבבים החלו לבדוק את מערכת הבדיקה שלה בקווי ייצור של טרנזיסטורי FinFET. ראוי לציין שההתמודדות עם המבנים התלת-מימדיים נחשבת לאחד מהאתגרים החשובים ביותר כיום בשוק מערכות המטרולוגיה לתעשיית השבבים.

כדי לקבל יותר ביצועים, היצרנים עברו מייצור טרנזיסטורים במבנה שטוח מסורתי, לייצור טרנזיסטורים אנכיים (תלת מימדיים). אלא שלצד היתרונות בביצועים, המבנים האלה קשים מאוד לבדיקה. ללא תהליכי בדיקה אמינים, לא ניתן יהיה להגיע לתפוקה כדאית בייצור.

רקע ישראלי

מעניין לציין שנשיא ומנכ"ל ריברה, גלין דייוויס, מכיר היטב את התעשייה הישראלית. לפני שהצטרף לריברה בשנת 2010, הוא שימש במשך ארבע שנים כנשיא חברת Negevtech מרחובות, אשר פיתחה ציוד מטרולוגיה למוליכים למחצה בגיאומטריה של 65 ננומטר, וניסגרה בשנת 2008.

חברת נובה מרחובות מפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות מדידה משולבים ועצמאיים עבור תעשיית המוליכים למחצה (ציוד מטרולוגיה). החברה ניסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-307 מיליון דולר. בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-121 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-112 מיליון דולר ב-2013. לפני העיסקה הגיעה קופת החברה להיקף של 124 מיליון דולר.

Deep Vision משנה את עולם ראיית המכונה

פורסם בתאריך מרץ 8, 2015מרץ 10, 2015 ע"י Techtime

בכנס IMVC שייערך בסוף החודש בתל-אביב תיחשף במלוא היקפה טכנולוגיית Deep Learning אשר מייצרת מהפיכה באמצעות שילוב של ביג דטה ורשתות נוירוניות

אחד מהתחומים המעניינים שייחשפו השנה בכנס IMVC שייערך בסוף מרץ בתל-אביב, יהיה התחום המפתח המוכר בכינויים Deep Vision או Deep Learning. לדברי יו"ר משותף של הכנס והטכנולוג הראשי של חברת Medymatch, ד"ר קובי כהן, הרעיון של למידה עמוקה מתבסס על שימוש בטכניקות מתחום הרשתות הנוירוניות המאפשרות ללמד מכונה לזהות אובייקטים והקשרים. "הוא החל להתפתח במהירות בשנים האחרונות כאשר פרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת תל-אביב נחשב לאחד מהמובילים בעולם בתחום.

"כדי לאמן רשת למידה עמוקה צריך כמויות אדירות של נתונים. בעבר זה היה קשה לביצוע, אולם כיום הרעיון מיושם באמצעות שימוש בביג דטה, והמחשבים יכולים להבדיל בין אובייקטים שההבדלים מאוד קטנים מאוד. אנחנו כבר מגיעים למצב שבו אנחנו משווים את הביצועים של המחשב לאלה של האדם, ביישומים כמו זיהוי חפצים ואפילו זיהוי פנים.

ד"ר שגיב חן, מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת שגיב-טק, ויו"ר משותף של הכנס, אומרת שהשיטות של למידה עמוקה התפתחו מתוך תחום ראיית המכונה (Machine Learning). בתחילה נכנסו אלגוריתמים המבוססים על רשתות עצביות שבהן מאמנים רשת, וכעת מתפתח התחום של רשתות עומק, בעלות מספר רמות שונות".

הענקים לומדים את הנושא לעומק

"ברגע שעוצמת המיחשוב נעשתה זמינה, כמו למשל באמצעות מעבדים גרפיים, ניתן לממש את השיטות האלה. לכן חברת Envidia משקיעה הרבה ב-Deep Learning וחוקרת מימוש על-גבי אשכולות של מעבדים גרפייים. לתחום הזה נכנסו לאחרונה כל החברות הגדולות, כמו גוגל, יבמ, פייסבוק, באידו הסינית, אינטל ועוד".

"יש בארץ תעשייה מדהימה בתחום ראיית המכונה. התפרסמו עבודות המראות יכולת זיהוי דיבור, זיהוי של אובייקטים בתוך תמונה ויכולת תיוג אוטומטית. המערכת יכולה למשל, לזהות מכונית, כלב אדם ואפילו לתת תיאור טקסטואלי של האובייקטים בתמונה. אנחנו מאמינים שבעתיד יוכלו מערכות Deep Learning גם לתאר את הקשרים שבין האובייקטים האלה".

כנס Israel Machine Vision Conference יתקיים ביום ג', 24 במרץ 2015 במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. בכנס ייערכו מספר הרצאות בתחום הלמידה העמוקה: השוואות בין יכולות זיהוי אנושיות ליכולות זיהוי ממוחשבות, זיהוי פנים באמצעות למידה עמוקה, לורן שור, שהייתה העובדת הראשונה של חברת Mathworks תדבר על למידה וביג דטה.

למידע נוסף על הכנס: IMVC 2015

OASIS 2015 היה מפגן עוצמה של האופטיקה בישראל

פורסם בתאריך מרץ 5, 2015מרץ 8, 2015 ע"י Techtime

לכנס OASIS שהתקיים השבוע הגיעו יותר מ-1,200 משתתפים מהארץ ומהעולם, ובהם גם מדענים מטורקיה. פרופ' מוטי שגב מהטכניון הציג שיטה מהפכנית לצילום תופעות במימדים קטנים מאוד, ופרופ' ווילנר מארה"ב הציג יישומי תקשורת מהירה המבוססים על תופעות אופטיות שהתגלו לאחרונה.

פרופ' מוטי שגב מהטכניון הציג טכניקה מהפכנית

כנס OASIS 2015 שהסתיים אתמול בתל-אביב היה אחד מהארועים המעניינים בשנה האחרונה בתחום האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה שהתקיימו בישראל. לכנס שאורגן על-ידי חברת קליידוסקופ עבור לשכת המהנדסים ואגודת הלייזרים והאופטיקה בישראל (ILEOS) הגיעו יותר מ-1,200 משתתפים מהארץ ומעולם, ובהם אפילו קבוצה של מדענים מטורקיה.

התוכנית המדעית נבנתה על-ידי ועדה אקדמית בראשותו של פרופ' אברהם קציר, וכללה כמה שיאים מרתקים. הרצאת המליאה המדעית הראשונה ניתנה על-ידי פרופ' ברז' הרוש מפאריס, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2012. הרוש תיאר בהרצאות את הניסויים שעבורם קיבל את פרס נובל, אשר איפשרו לו לבצע מדידות על פוטון מבלי להרוס אותו.

מתוך ההרצאה של ווילנר. הפוטון לא מפסיק להפתיע

הפוטון באור חדש

את הרצאת המליאה השניה העניק פרופ' אלן ווילנר מאוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא הציג תופעה חדשה לגמרי שרק בימים אלה מתחילים לחקור אותו: התקדמות גלי אור בתוך תווך בתנועת בורג סיבובית (Orbital angular momentum of light). הדבר מאפשר לשדר גלי אור רבים במקביל, ולרבב אותם לפי שינויים בפזה, ולא לפי שינויים בתדר, כפי שמקובל כיום ברוב מערכות התקשורת.

בשיחה עם Techtime הסביר ווילנר שעדיין לא ברורים לגמרי כל היישומים האפשריים של התופעה. לעומת זאת, הוא הביע התפעלות עצומה מהפעילות בישראל בתחום האופטיקה: "העבודות שנעשות בישראל הן יוצאות דופן בכמות ובאיכות שלהן. המשקל של ישראל בעולם הפוטוניקה עומד ללא יחס לגודלה היחסי בעולם".

זה גם היה אחד מהמסרים בהרצאת המליאה של פרופ' מוטי שגב מהטכניון, ביום השני של הכנס. שגב הוא חתן פרס ישראל לפיסיקה לשנת 2014 ונחשב לאחד מהמדענים החשובים בעולם בתחום האופטיקה. בכנס הוא הציג מחקרים חדשים הנעשים בקבוצה שלו בטכניון בתחום ה-Sparsity Based Super-rsolution. מדובר בטכניקה המבוססת על עיבוד אותות המאפשרת להגדיל את הרזולוציה של צילום אובייקטים שמימדיהם קטנים מאוד בהשוואה לאורך הגל המוקרן עליהם.

מדובר בשיטה מהפכנית אשר מעניקה אפשרות לצפות בתופעות ביולוגיות זעירות, ולשמש בסיס למערכות מטרולוגיה עתידיות לבדיקת שבבים המיוצרים בגיאומטריות של ננומטרים בודדים. אלא שמוטי זגב פתח את ההרצאה בנושא אקטואלי: "לא ייתכן שלארוע כזה, המצדיע למדע ולתעשייה בישראל אין כיסוי תקשורתי, אבל כל העיתונות כותבת על נתניהו. לעם בישראל מגיעות גם בשורות טובות". ההתבטאות הזו זכתה למחיאתו כפיים סוערות מ-1,000 איש.

OASIS FLOOR

במהלך הכנס ניתנו מאות הרצאות של מומחים מהתעשייה ומהאקדמיה, והתקיים יריד תעסוקה בהשתתפות KLA Tencor, חברת Applied Materials ורפאל. ביום השני ניתנו פרסים על התרומה לתעשייה בישראל לפרופ' ירון זילברברג ממכון וייצמן, לד"ר גבריאל עידן, שהיה מייסדי חברת גיוון אימג'ינג ולמייסד חברת אלמה לייזרים, זיו קרני.

גבריאל עידן היה מהוגי הרעיון של גלולת מצלמה, שאותו התחיל לגלגל עוד כשהיה מהנדס בחברת רפאל. עד היום הוא מאמין שמכירת גיוון אימג'ינג היתה טעות איומה: "החברה היתה ריווחית, עם כסף בקופה ולא היתה שום סיבה למכור אותה. עיסקת המכירה היתה קפיטליזם חזירי במיטבו".

זיו קרני, המשמ כיום כמנכ"ל אלמה לייזרים, סיפר ל-Techtime שכיום החברה פועלת מקיסריה ומעסיקה כ-170 עובדים. "בשנה וחצי האחרונות אנחנו מתרחבים אל מעבר לתחומי הרפואה האסתטית ונכנסים לתחומים חדשים כמו כירורגיה זעיר-פולשנית לטיפולי אף, אוזן גרון, מוצר לטיפול בוורידי הרגליים, ואפילו טכנולוגיה חדשה לטיפלו בשומן באמצעות לייזר". לדבריו, למרות שהחברה נמצאת בבעלות פוסון פארמה הפינית, היא פעילותה ישראלית לחלוטין: "הפיתוח והייצור נעשים בארץ, מכיוון שאנחנו מאמינים שהשליטה על האיכות צריכה להיעשות בבית".

מדי-ננו חזר לארץ

הפעם צורף ל-OASIS גם כנס Mediterranean Nano Photonics הבינלאומי. יו"ר הכנס ואחד מיוזמיו הוא פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן. הכנס החל לפני 8 שנים בישראל ומאז נדד לטורקיה, יוון, סרביה, איטליה, ספרד, צרפת והשנה חזר לישראל.

השנה התמקד הכנס בתחום ההתקנים החדשים ליישומים ביו-רפואיים. תחומי העניין המרכזיים שהוצגו בו פיתוח חומרים ננו-טכנולוגיים חדשים שניתו להכניס לגוף ולאתר מחלות שונות באמצעות תגובתם לאור, שילוב חיישנים ננומטריים בתוך שבבי סיליקון ועוד.

KLA Tencor ישראל פיתחה כלי סימולציה המייצר מטרות לבדיקת שבבים

פורסם בתאריך מרץ 1, 2015מרץ 3, 2015 ע"י Techtime

הבדיקה של שבבים תלת-מימדיים כל-כך מסובכת, שהשיטות הישנות לא עובדות. החברה החלה לספק ללקוחות תוכנת סימולציה מתימטית בשם Metrology Target Designer המאפשרת להם לייצר מטרות בדיקה מותאמות

KLA FLOOR

חברת KLA Tencor החלה לספק למספר מצומצם של לקוחות נבחרים את כלי הסימולציה החדש Metrology Target Designer, אשר מסייע להם להגדיר מטרות אשר ייוצרו על-גבי פרוסות הסיליקון במהלך ייצור השבבים. מטרות אלה נבדקות על-ידי ציוד הבדיקה, אשר יודע לפענח את התוצאות ולהפיק אינדיקציות לאיכות הייצור של מוליכים מלחצה המיוצרות בגיאומטריות הקטנות ביותר כמו 10 ננומטר.

מנהל תוכנית הווירטואליזציה שבמסגרתה פותח הכלי, מייק אדל, סיפר ל-Techtime שהכלי החדש מהווה שינוי בפרדיגמה של בדיקת שבבים. "עד היום היה נהוג לתת למהנדס מוכשר מאוד את משימת תכנון המטרות, אולם בטכניקות הייצור החדשות הדבר בלתי אפשרי".

הסיבה העיקרית נעוצה בכך שהרכיבים כיום מיוצרים בטכניקה הנקראת Multi Patterning Overlay. בשיטה זו מבצעים חשיפות חלקיות של מספר מסיכות ליתוגרפיה, כאשר בכל חשיפה או ניקוי חומר, מזיזים אותן מעט. על-ידי כך מתקבלים מבנים קטנים יותר מאשר ניתן לייצר במסיכה אחת.

"טכניקות Overlay מאלצות אותנו לבצע מדידות דרך מספר רב של שכבות. אולם היכולת שלנו לחזות כיצד יתנהגו המדידות היא מאוד מוגבלת. בלי מודל סימולציה מתימטי מדוייק, סיכויי ההצלחה לקבל חזרתיות ודיוק הם מאוד קלושים".

כיצד מודדים 20 אטומים?

אדל: "המטרולוגיה צריכה למדוד את המימדים והמיקום של המרכיבים הקטנים ביותר בהתקנים מודרניים. כאשר מתייחסים למשל למבנים בגודל של 7 ננומטר, מדובר למעשה בסדר גודל של 20 אטומי סיליקון בלבד. אלה מימדים שלא ניתן לראות במכשירי מדידה, גם אם הם בעלי הרזולוציה הגבוהה ביותר. האינטראקציה של מכשירי המדידה עם המימדים האלה הוא דבר שניתן רק לחשב אותו".

כאן נכנס לתמונה כלי הפיתוח החדש: הוא מחשב כיצד צריכים להיראות האותות האופטיים המגיעים מהמבנים השונים המיוצרים על פרוסת הסיליקון, ומחשב מהו המבנה שיש לייצר כדי לתת את האותות האופטימליים. הלקוח (יצרן השבבים) משתמש בכלי כדי לתכנן מטרות (בדרך כלל כ-300 אתרים ייעודים בפרוסת הסיליקון). המטרות האלה ייבדקו על-ידי מכונות המטרולוגיה, והאותות האופטיים שיופקו מהם ינותחו בהתאם לסימולציה המתימטית, ועל-ידי כך ניתן יהיה לזהות פגמים או לאשר את תקינות הייצור.

להערכת מייק אדל, זו הדרך הנכונה ביותר להתמודד לא רק עם אתגרי הגודל, אלא גם עם המעבר לייצור תלת-מימדי, כמו למשל רכיבים המיוצרים מטרנזיסטורי FinFET או זיכרונות תלת-מימדיים. "אנחנו צריכים לבצע מדידות דרך מספר רב מאוד של שכבות, לרוב מדובר ב-3-7 שכבות, אולם בחלק מהמקרים, כמו למשל בהתקני זיכרון תלת-מימדיים, אנחנו צריכים למדוד את דיוק ההנחה של 80 שכבות שונות ברזולוציה של פחות ממנומטר".

הכלי החדש ייחשף בארץ השבוע במהלך כנס OASIS שיתקיים השבוע במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב (בימים ג' ד', 3-4.3.2015). החשיפה תתקיים במסגרת ההרצאה EM simulations as a design tool in semiconductor metrology שתינתן על-ידי נוריאל אמיר מחברת KLA Tencor.

TowerJazz מדווחת על תוצאות שיא: 828 מיליון דולר

פורסם בתאריך פברואר 23, 2015פברואר 24, 2015 ע"י Techtime

עיסקת פנאסוניק הפכה את המגמה: המנייה הוכפלה כמעט פי ארבעה והמכירות של TowerJazz צמחו ב-64% במהלך השנה. המנכ"ל אלוונגר צופה המשך הצמיחה גם ב-2015

שניים ממפעלי הייצור לשעבר של חברת פנאסוניק

ההכנסות ברבעון האחרון של 2014 הסתכמו ב-235 מיליון דולר, עלייה של 75% בהשוואה לשנה שעברה. מתוך זה, החברה הציגה צמיחה אורגנית של 23%, כאשר שאר הצמיחה מיוחסת להזמנות שבוצעו עבור חברת מיקרון והמפעילות המשותפת של טאואר-ג'אז ושל פנאסוניק (TPSCo).

בשנת 2014 כולה הסתכמו המכירות ב-828 מיליון דולר, המבטאות צמיחה של 64% בהשוואה לשנת 2013, שבה הן הסתכמו ב-505 מיליון דולר. החברה מסרה שבמהלך 2014 הגדילו עשרת הלקוחות הגדולים ביותר שלה את היקף ההזמנות ב-34% בהשוואה ל-2013. החברה דיווחה על רווח נטו של 25 מיליון דולר בהתאם לתקן הנהלת החשבונות הבינלאומי.

בסיום השנה, צמחה קופת המזומנים של החברה להיקף של 187 מיליון דולר, בהשוואה ל-123 מיליון דולר בסוף 2013. תחזית המכירות של טאואר-ג'אז לרבעון הראשון של 2015 היא 225 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 70% בהשוואה לרבעון הראשון של 2014.

יו"ר טאואר-ג'אז, אמיר אלשטיין, אמר שהיעד של החברה הוא להיות יצרנית השבבים המתמחה (specialty foundry) המובילה בעולם. "עסקת TPSCo והשותפות האסטרטגית עם פנאסוניק הביאו לחברה שותף ארוך טווח בתחום ייצור הרכיבים האנלוגים, קיבולת ייצור הדרושה להרחבת הפעילות, טכנולוגיות שפותחו בפנאסוניק ויכולת ייצור של חיישני תמונה מבוססי CMOS מהטובים בשוק, המיוצרים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. "אנחנו בונים יצרנית שבבים צומחת, ריווחית ומהמובילות בעולם".

מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר: "שנת 2014 היתה שנה חשובה ביותר, ברמה האסטרטגית הטקטית והפיננסית. הגענו למכירות שיא בתולדותינו ושיפרנו את הריווחיות. במהלך השנה חלה צמיחה של 41% במספר המסיכות שנכנסו לקווי הייצור שלנו (ללא TPSCo), וחל גידול במספר ניצחונות התכנון (design wins)". שני הנתונים האחרונים, לדבריו, מבטיחים שגם בשנת 2015 החברה תציג גידול במכירות.

בימים האחרונים חלה עלייה של קצת יותר מ-2% המניית טאואר-גאז בנסד"ק, כנראה עקב ציפיות לדו"ח השנתי. למרות זאת, שווי השוק של החברה הוא כיום כ-780 מיליון דולר – פחות מהיקף המכירות השנתיות שלה.

בשוק ההון עוקבים בעניין אחר החברה, אשר בשנתיים האחרונות מציגה אסטרטגיית צמיחה נועזת, אולם ממשיכה לסחוב אחריה שיירים של מבנה פיננסי בעייתי הקשורים לאופן שבו היא נוסדה. בשנים 2010-2013 ירדה מניית החברה בעקביות מכמעט 27 דולר לשפל של 3.95 דולר בדצמבר 2013. אולם עיסקת פנאסוניק שנחתמה בחודש הזה הפכה את המגמה.

על-פי ההסכם, פנאסוניק העבירה לידי החברה המשותפת TPSCo הנמצאת בשליטת טאואר-ג'אז, שלושה מפעלי ייצור שבבים ביפן, המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש, בתהליכים של 45 ננומטר ו-65 ננומטר. קיבולת הייצור של המפעלים מסתכמת בכ-800,000 פרוסות סיליקון בשנה. חברת TowerJazz, מצידה, נתנה לפנאסוניק מניות שלה בשווי של 8 מיליון דולר.

אחד מהסיעיפם החשובים בעיסקה היה חוזה ייצור: פנאסוניק התחייבה לבצע הזמנות ייצור לפחות במשך חמש שנים. להערכת חברת TowerJazz, העיסקה מגדילה את היקף המכירות שלה בכ-400 דולר לשנה.

מאז, מחיר המנייה של טאואר-ג'אז מטפס בהדרגה, והגיע לפני כחודש וחצי לשיא של 15 דולר. אומנם המנייה צנחה מאז למחיר של 13.7 דולר כיום, אולם מספר המלצות של אנליסטים שפורסמו בימים האחרונים, מעניקים לה מחירי יעד מומלצים של 18-20 דולר למניה.

רקע נוסף על עיסקת PTSCo: ההשתלטות על מפעלי פנאסוניק

מאגד Metro450 הישראלי מייצר תקן לבדיקות שבבים

פורסם בתאריך פברואר 19, 2015פברואר 23, 2015 ע"י Techtime

קבוצת עבודה ב-Metro450, הכוללת את אפלייד מטיריאלס, ג'ורדן ואלי, נובה ואינטל ישראל, מפתחת פרוסת סיליקון בקוטר של 450 מ"מ שנועדה לשמש ככלי לכיול אוניברסלי בתעשיית הסמיקונדקטורס

WAFER

מאגד Metro450 הישראלי, אשר עוסק בפיתוח טכנולוגיות גנריות לבדיקות שבבים המיוצרים באמצעות פרוסות סיליקון בקוטר של 450 מ"מ, מנסה לפתח פרוסת בדיקה גנרית אשר תאפשר להשוות את הביצועים של כל מערכות המטרולוגיה בעולם. כך התברר השבוע בכנס השנתי של המאגד.

בינתיים תוכננו כמה מטרות המתאימות לצרכים ולהגדרות של חברות מטרולוגיה בולטות דוגמת Applied Materials ישראל, Jordan Valley ונובה. קיומה של פרוסת סיליקון אחידה המאפשרת להשוות ביצועים ולוודא תאימות בין מכשירי בדיקה ובין ציוד ייצור יכולה לייעל במידה גדולה מאוד את הפעילות של יצרניות השבבים, ולספק פרמטרים ברורים בשיח שבין יצרניות ציוד הבדיקה לבין הלקוחות.

לדברי יו"ר המאגד, מנחם שובל, יש בארץ תעשיית מטרולוגיה חזקה מאוד. "כיום מיוצר בישראל יותר משליש מהתוצר העולמי של מערכות מטרולוגיה עבור תעשיית המוליכים למחצה. המטרה שלנו היא לשמר את הערך הזה גם בשלב הבא, כאשר העולם יעבור לייצור שבבים בפרוסות סליקון בקוטר של 450 מ"מ".

הובלה של אפלייד מטיריאלס

מאגד Metro450 פועל בהובלת חברת Applied Materials ישראל, ונמצא בימים אלה לקראת מחצית השנה האחרונה של שלב א', הנמשך שלוש שנים. כיום הוא מאגד כ-160 חברים מחמש חברות מטרולוגיה: אפלייד מטיריאלס, נובה, ג'ורדן ואלי ו-Nanomotion. בנוסף, משתתפות בו חמש אוניברסיטאות המחקר הגדולות בישראל. במסגרתו פועלות 41 קבוצות עבודה בתקציב כולל של כ-20 מיליון שקל, המגיע ברובו (66%) מהמדען הראשי במשרד הכלכלה, והשאר במימון של החברות המסחריות.

פרוייקט פיתוח הפרוסה התקנית (Standard Calibration Wafer) מתבצע בקבוצת עבודה המרוכזת על-ידי יובל אגמי מחברת ג'ורדן ואלי, ומשתתפות בה החברות ג'ורדן ואלי, אפלייד מטירילאס, אינטל ונובה. אגמי סיפר שעדיין לא ברור כיצד המאגד יגבש את המודל העסקי של הפרוייקט. "בטווח הארוך הכוונה היא להשתמש בו כ-Master Wafer עולמי. ולמכור אותו כמוצר פיסי או כקניין רוחני (IP), על-מנת שיהיה כלי לכיול אוניברסלי בתעשייה".

במסגרת הפרוייקט תכננה כל אחת מהחברות את המטרות שלה. הן יוצרו באוניברסיטת בן-גוריון במעבדה של פרופ' ארז גולן, וקיבלו משובים מחברת אינטל שבדקה אותן. האתגר היה לא פשוט: "המערכת פועלת כיום ב-6-12 צירים שונים. צריך להגיע אליהן עשרות פעמים בכל בדיקה ברמת דיוק של אנגסטרמים בודדים".

לדבריו, בשלב הנוכחי אושרו המטרות של כל החברות, וכרגע המאגד נמצא בדיונים עם G450/CNSE, על האפשרות לייצור משותף של פרוסת הסיליקון. "ככל הנראה ההסכם צפוי להיחתם כבר בשבועות הקרובים.

הכסף ייגמר ב-2020

פעילות המאגד נמצאת בצומת דרכים טכנולוגי מענין מאוד. בדרך-כלל, שינויים בפרדיגמה של היצור, כמו שלב מיזעור חדש בייצור טרנזיסטורים, שינוי בטכניקות הבדיקה ושינוי בקוטר פרוסת הסיליקון – לא מתחוללים ביחד. הפעם הכל מתרחש בו-זמנית: התעשייה בוחנת הגדלה של פרוסת הסיליקון מ-300 מ"מ ל-450 מ"מ כדי להוזיל עלויות ייצור, ביחד עם מעבר לייצור בטכנולוגיות תלת-מימדיות (דוגמת FinFET), ירידה לגיאומטריות של 10/7 ננומטר וגם מעבר לייצור מסיכות הליתוגרפיה בקרינת EUV.

להערכת מנחם שובל, לאור הפעילות של המאגד האמריקאי (G450) ושל המאגד האירופי (CNSE), ההחלטה תתקבל ב-2015 או ב-2016, מכיוון שהאמריקאים רוצים להראות פאב עובד עד לשנת 2018.

פרופ' יוסי שחם מאוניברסיטת תל-אביב הציג בפני המשתתפים סימני שאלה טכנולוגיים נוספים. להערכתו, תעשיית השבבים מתקרבת לשלב קריטי בסוגיית עלות התועלת שלה. "הריווחיות של יצרניות השבבים נמצאת בירידה מתמדת, ואילו העלות של המו"פ עולה בקצב כמעט קבוע של 12% בשנה. שני הגרפים האלה נפגשים בערך בשנת 2020. בשנה הזו ייגמר הכסף לתעשייה".

להערכתו, הפיתרון של מלכודת העלות תקבל מענה באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות, אשר לא כולן יתבססו על טרניזטורי CMOS המהווים את המרכיב העיקרי בתעשיית השבבים. "באקדמיה אנחנו רואים התפתחות של תחומים נוספים. מדוע, למשל, שלא נייצר רכיבי זיכרון העשויים בטכנולוגיית MEMS במקום מטרנזיסטורי CMOS?

כיום שטח תא זיכרון עשוי MEMS גדול רק פי שניים מאשר תא זיכרון CMOS. צריכת ההספק שלו נמוכה מאוד ויש צורך בשתי מסיכות בלבד לייצורו, בהשוואה ל-10 מסיכות הנדרשות לייצור זיכרון בלתי נדיף כיום". להערכתו, פתרון אפשרי אחר יתבסס על שילוב של מודולי CMOS ו-MEMS בתוך שבב יחיד.

הנחושת מתנגדת לתהליך המיזעור

אחת מהבעיות המעכבות את תהליך המיזעור של שבבים נעוצה ברמת ה-Back-end. שבב סטנדרטי בנוי משני מרכיבים עיקריים: מרכיב הטרנזיסטורים הקרוי Front-end ומרכיבים המוליכים המקשרים בין הטרנזיסטורים (Back-end). "רוב התעשייה עברה לטכנולוגיית נחושת ב-Back-end, אבל ההתנגדות החשמלית של הנחושת עולה ככל שרוחב המוליך קטן. במחקר האקדמי אנחנו בודקים תהליכי יצור טרנזיסטורים בגיאומטריה של 6 ננומטר. אולם ההתנגדות של מוליכי הנחושת כל-כך גדולה שלא ברור אם המתכננים יצליחו להתמודד איתה".

שחם הציג מספר אפשרויות אשר עשויות לשנות את פני תעשיית השבבים בשנים הבאות: "כיום ניתן להדפיס טרנזיסטורים על-גבי נייר A4 באמצעות מדפסת הזרקת דיו. מדפיסים חומר מוליך, חומר מבודד, חומר בעל תכונות של מוליך למחצה, ומקבלים טרנזיסטור אשר מצליח לעבוד בתדר של כ-10MHz.

"צריך לזכור שלא תמיד יש צורך בגיאומטריות מינימליות. יש הרבה מאוד כלכלה גם בטרנזיסטורים בגודל של חצי מיקרון ומעלה (500 ננומטר). אנחנו מעריכים שכבר ב-2025-2030 תהיה תעשיית Printed Electronics צומחת". במקביל, הוא צופה את התפתחותן של מגמות נוספות, דוגמת ייצור מארזי שבבים באמצעות מדפסות תלת-מימדיות, ושילוב חומרים חדשים שיאפשרו לשלב בשבב אלמנטים חדשים, דוגמת חיישנים וסימונים על-גבי השבב.

IC Insights: ב-2017 התעשייה תספק טריליון שבבים

פורסם בתאריך פברואר 18, 2015פברואר 20, 2015 ע"י Techtime

למרות הזעזועים הכלכליים והשינויים הטכנולוגיים, מספר השבבים שהשוק העולמי צורך נמצא בעלייה כמעט קבועה לאורך 30 שנה. IC Insights: "החל מ-2017 ייהפך טריליון לנורמה של התעשייה"

SEMI

ההתאוששות האחרונה של תעשיית הסמיקונדקטורס העולמית איננה תופעה חד-פעמית, אלא חלק מתהליך ארוך טווח. כך עולה מדו"ח חדש של חברת IC Insights, אשר מעריך שבשנת 2017 תעבור תעשיית השבבים העולמית את רף טריליון הרכיבים בשנה.

הסקר מעריך את מספר הרכיבים שהתעשיה מספקת בשנה על-פי מדד של Unit Shipments, כאשר היחידות מורכבות משתי קבוצות מרכזיות: רכיבים משולבים (IC), וכן חיישנים, חיישנים אופטיים ורכיבים דיסקרטיים (OSD). להערכת החברה, לא מדובר בזינוק חד-פעמי: "החל מ-2017 ייהפך טריליון לנורמה של התעשייה".

בועת האינטרנט נמחקה

במבט היסטורי לאורך כ-40 שנה, מתברר שזהו המהלך הטבעי ביותר בתעשיית השבבים: בשנת 1978 נמסרו ללקוחות 32.6 מיליארד רכיבים. כעבור 39 שנה, בשנת 2017, יימסרו 1,024.5מיליארד רכיבים. מדובר בצמיחה של 9.2% בשנה, אשר מראית מפתיעה מעט לנוכח המוניטין של תעשיית השבבים כתעשייה מחזורית בעלת תנודות חזקות מאוד.

צמיחה קבועה במספר השבבים שהתעשייה מספקת לשוק

בין השנים 2009-2014 חלה צמיחה מתונה יחסית של 7.6%, עקב המשבר הכלכלי הגלובלי, אולם מ-2014 ועד 2019 הצמיחה תתאושש ותגיע ל-8.2% בשנה. שיעור הצמיחה הגדול ביותר היה בשנת 1984, שבה הגדילה התעשייה את המסירות ב-34%. בשנת 1987 היא חצתה לראשונה את הגבול של אפסקת 100 מיליארד רכיבים בשנה. אלא שבשנת 2001 התחוללה מפולת של 19% בעקבות התפוצצות בועת האינטרנט.

התעשייה נזקקה לחמש שנות התאוששות וחצתה את גבול ה-600 מיליארד רכיבים בשנת 2006. מיד לאחר מכן הגיע המשבר הגדול השני: המשבר הכלכלי של השנים 2009-2007 הפך את המגמה, עדש להתאוששות המרשימה של 2010, שבה צמחה התעשייה ב-25%. להערכת חברת IC Insights, היקף הרכיבים שיימסרו ללקוחות יצמח ב-10% בשנת 2010 וב-11% בשנת 2016.

היציבות המופלאה של IC/OSD

התוצאה שהיא שלמרות ירידה צפויה של 3.4% בשנת 2017, זו תהיה שנת שיא עם טריליון רכיבים בשנה. מעניין לציין שלמרות השינויים הטכנולוגיים שליוו את התעשייה בעשרות השנים האחרונות, תמהיל המסירות של רכיבי IC ו-OSD, כמעט ולא השתנה: רכיבי OSD תפסו בשנת 1978 כ-79% מכלל הרכיבים שסופקו, ורכיבי IC תפסו רק 21%. כעבור יותר מ-40 שנה, בשנת 2017, יגיע חלקם של רכיבי OSD ל-74% מכלל האספקות, ומשקלם של רכיבי IC יהיה 26%.

בשורה התחתונה, היציבות המרשימה של גרף האספקות לאורך העשורים האחרונים מלמדת שתעשיית השבבים צומחת בקצב פחות או יותר קבוע. הדבר אינו מפתיע: סמיקונדקטורס הוא המרכיב היסודי ביותר של החיים המודרניים. כמו הנפט, אי-אפשר להבין את המאה ה-21 בלא תרומתה של תעשיית השבבים לחברה ולכלכלה.

V2V: מה עומד הגל הגואה של מכוניות חכמות?

פורסם בתאריך פברואר 15, 2015פברואר 18, 2015 ע"י Techtime

מאחורי ההכרזות האחרונות על פיתוח מכוניות הייטק אוטונומיות, ניצבת ההיערכות בעולם להפעלת מערכות קישוריות מסוג V2V ו-V2X כבר בשנים הקרובות. בכנס Connected Car בשבוע שעבר נחשפו שתי שחקניות ישראליות מעניינות מאוד…

מכונית ההדגמה המקושרת של BNC Systems. מחשב אנדרואיד ומאות אפילקציות

בימים האחרונים נראה כאילו ענקיות הטכנולוגיה גילו את עולם הרכב האוטונומי. לצד המכונית האוטונומית של גוגל, שאינה חדשה יחסית, התפרסמו ידיעות ושמועות על הכניסה של אפל לתחום, כולל האפשרות שהיא תרחיב את המותג שלה ותפתח גם iCar, הכניסה של סוני לתחום וכמובן חברות רכב כמו אאודי, ניסאן ואפילו נאס"א.

התיזמון מאחורי ההכרזות האחרונות אינו מקרי, החלטות התקבלו על-ידי משרד התחבורה בארצות הברית, ופרוייקטים ציבוריים המתחילים לתפוס תנופה באירופה הופכים את רעיון המכונית המקושרת (Connected Car) לפרוייקט ממשי ובר קיום כבר בשנים הקרובות. והכל מבינים שהמכונית המקושרת היא השלב הראשונות, וההכרחי, לפני הופעת הרכב האוטונומי.

"הרכבת יצאה מהתחנה"

המגמות העיקריות בתחום נדונו בשבוע שעבר במהלך כנס המכונית המקושרת שנערך במלון סיטי טאואר ברמת-גן על-ידי חברת הייעוץ וההדרכה Logtel. מנהל התוכן של הכנס היה ישראל רון, מייסד חברת הייעוץ SPOTAM. הטכנולוג הראשי וממייסדי חברת AutoTalks הישראלית, און הרן, סקר את המגמות המרכזיות בתחום, והסביר מדוע מה שנראה כגל אופנתי וכאוטי – הוא למעשה תוצר של רגולציה מכוונת מראש.

הרן: "משרד התחבורה בארצות הברית חקר את נושא תאונות הדרכים והגיע למסקנה שמכונית מקושרת באמתעצות מערכת המאפשרת קישוריות בין מכונית למכונית (V2V) ובין מכונית לשלטי דרכים (V2X) יכול להפחית את מספר תאונות הדרכים.

"הממצאים של משרד התחבורה האמריקאי היו שכ-80% מתאונות הדרכים יכולות להימנע על-ידי שימוש במערכות V2V. המשרד התמקד בתחומים בהם יש ל-V2V יתרונות על-פני מצלמות או מכ"ם. למשל בצמתים. התברר שכ-30% מהתאונות בארה"ב מתרחשות בצמתים. כתוצאה מכך יתחיל בשנת 2016 תהליך של חקיקה בארצות הברית, אשר יחייב את כל המכוניות החדשות להיות מצויידות במערכות V2V/V2X".

בעיית הביצה והתרנגולת

חברת AutoTalks מכפר נטר נחשבת לחברה הראשונה בעולם המספקת ערכת פיתוח שלמה למוצרי תקשורת מסוג רכב לרכב (V2V). טכנולוגיית Vehicle 2 Vehicle היא שם כולל לתפיסה חדשה של תשתית תחבורתית המבוססת על תקשורת Wi-Fi בין מכוניות הנוסעות בכביש. על-פי הרעיון, המכונית משדרת באופן רציף סדרה של נתונים אל סביבתה הקרובה, כמו מהירות, כיוון ומיקום. השידורים נקלטים על-ידי כל המכוניות בסביבתה, והן מבצעות עיבוד מהיר של האינפורמציה כדי לסייע לנהג לקבל החלטות.

באופן זה, למשל, הרכב יכול לזהות מכונית הנמצאת מחוץ לשדה הראייה של הנהג, הנכנסת לצומת בצורה מסוכנת ועלולה להיתקל בו, התקשרות אל שלטי דרכים לצורך קבלת התראות ועוד. מעניין לציין שאחד מהיישומים הראשונים יהיו בתחום של רכבי חירום והצלה. הם יהיו כלל הנראה הראשונים שיצויידו במערכות הקישוריות, ויידעו להתריע על מיקומם לכל כלי הרכב האחרים בכביש שבהן מותקנות המערכות.

לדבריו, אחת מהדילמות המאפיינות את התחום היא בעיית הביצה והתרנגולת, מכיוון שיעילותן גוברת כאשר גדל מספר כלי-הרכב המצויידים במערכות המקושרות. בגרמניה החליטו להתמודד עם הבעייה באמצעות פריסה הדרגתית.

בשלב הראשון יותקנו מערכות התרעה אלחוטיות על שלטי האזהרה של צוותים העובדים בתחזוקת הכביש. "כיום אנחנו מספקים את השבבים לפרוייקט V2V המתמקד בכלי-הרכב של צוותי התחזוקה בכבישים בגרמניה".

חיסכון בדלק

האפליקציה הבאה תהיה ככל הנראה בתחום הרמזורים. לדבריו, גישה נכונה אל הרמזור יכולה לחסוך עד כ-15% מתצרוכת הדלק. המטרה היא להתקין בשלטי הכביש וברזורים מערכות התראה אלחוטיות, המורות לנהגים מהי המהירות המותרת בכל קטע כביש, ומה יהיה מצבו ל הרמזור כשהנהג יגיע אליו.

מעניין לציין שיש הבדלים בגישה בין מדינות שונות. באירופה מאמינים שהיכולת החדשה זקוקה קודם כל לתשתיות כביש, שאותן המדינה מספקת. לכן, סיפר, כבר בשנת 2017 יתחילו התקנות של תשתית V2X במספר דרכים ראשיות, המקשרות בין פאריס, שטרטסבורג, וינה, רוטרדם ופרנקפורט. "אנחנו צופים שהשוק יתחיל להיות משמעותי כבר ב-2018".

היפנים, לעומת זאת, מאמינים בנתיב תחבורה יעודי למכוניות מקושרות, ועל-פי ההערכות בשוק, ירצו להציג נתיב כזה בעת שייארחו את האולימפיאדה הבאה בשנת 2020. "כעת המגמה הזו כבר בלתי נמנעת. הרכבת יצאה מהתחנה. על-פי הערכות שונות, בשנת 2020 כבר שליש מהמכוניות בארה"ב יהיו מצויידות במערכות V2V/V2X. היום עדיין קשה להעריך מה יהיו היישומים המובילים בתחום, אולם מהנסיון של הסמארטפונים ברור שכשיש ערוץ תקשורת – האפליקציות יגיעו בהמשך".

מכל מקום, גם לפני השימוש ההמוני בתרונות V2V/V2X למניעת תאונות וחיסכון בדלק, המכונית למעשה כבר מקושרת – באמצעות מערכות בידור ומידע (Infotainmaent). במסגרת הכנס הציגה חברת BNC Systems מיקנעם מגונית מקושרת מודרנית הכוללת שפע של אפליקציות חדשניות, שפותחו על-ידי חברות סטארט-אפ שהציגו את הפתרונות שלהן בכנס.

חברת BNC פיתחה מחשב רכב מבוסס אנדרואיד, המאפשר התחברות מיידית לכל מקורות המידע הידיגטלים, לרשת המידע בתוך הרכב וליישומים שונים. כיום המחשב מותקן במכוניות יעוקרה המיוצרות על-ידי יצרנים גדולים מאוד דוגמת קדילאק, ביואיק, פורד, מיטסובישי, פולקסווגן, פיג'ו ועוד.

חיפה נגד פתח-תקווה: הגישה התלת-מימדית של אינטל מתחרה בזו של גוגל

פורסם בתאריך פברואר 9, 2015פברואר 10, 2015 ע"י Techtime

בשעה שמתחילים לצאת לשוק מחשבים מבוססי אינטל הכוללים מצלמת RealSense שפותחה בחיפה, מוציאה גוגל את ערכות הפיתוח לפרוייקט טנגו (Tango) הכולל את המצלמה התלת-מימדית של Mantis מפתח-תקווה

REALSENSE

בחודשים הקרובים מתחיל להתפתח מאבק מעניין בין שתי גישות שונות ליישום מצלמה תלת-מימדית בתוך מחשבים ואבזרים ניידים כמו טאבלטים וסמארטפונים. המאבק יתנהל בין חברת אינטל (Intel) לבין חברת גוגל (Google), אלא שמאחורי הקלעים זהו גם מאבק בין שתי קבוצות פיתוח ישראליות: האחת היא קבוצת הפיתוח החיפאית של מצלמת ReralSense האינטלית, והשנייה היא קבוצת הפיתוח של חברת Mantis Vision מפתח-תקווה.

בשלב הנוכחי אינטל מובילה: בשנת 2013 היא רכשה את חברת Omek Interactive הישראלית, והקימה על-בסיסה את מרכז הפיתוח של מצלמת RealSense.

המצלמה המבוססת על טכנולוגיית Coded Light המאפשרת לקבל מידע תלת-מימדי על האובייקט המצולם, ולבצע עליו פעולות שונות. היא מבוססת על עיקרון Structured Light Pattern המוכר שנים רבות: כאשר מקרינים פס אור (או צל) על משטח עקום כלשהוא, גם פס האור (או הצל) נראים עקומים. מדידת העקמומיות שלהם מאפשרת לספק מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטלו. כלומר על התכונות התלת-מימדיות של האובייקט המצולם.

נשיא חברת אינטל (Intel) ישראל, מולי אדן, סיפר ל-Techtime שברבעון הזה יוצאת המצלמה לשוק: חברת אינטל שילבה את המצלמה בתכנון הייחוס של מחשבים חדשים, והחל מהימים הקרובים כל היצרניות הגדולות שעובדות איתה יתחילו להוציא לשוק את מחשביהם החדשים כשהם כוללים את המצלמה.

Project Tango מתבגר

אלא שבשבוע שעבר התברר שגוגל מאיצה גם היא את המנועים: באתר המפתחים של חברת גוגל (Google) נמסר בימים האחרונים שהיא החלה בהפצה של כלי-פיתוח (SDK) לחברות נבחרות מהתעשייה, לצורך פיתוח יישומים חדשים עבור פרוייקט טנגו (Tango Project). ההפצה החלה בעקבות העברת הפרוייקט ממעמד של פיתוח מעבדתי המבוצע במעבדת הטכנולוגיה (Advanced Technology and Projects), למעמד של מוצר. פירוש הדבר שהיא מתכננת להוציא אותו לשוק כמוצר מסחרי.

פרוייקט טנגו הוא שם הקוד של גוגל לפיתוח טאבלט חדש בעל מסך של 7 אינטש המבוסס על מעבד של חברת Nvidia וכולל מערך שלם של פתרונות חישה תלת-מימדיים. מבצע רבע מיליון מדידות תלת-מימדיות בשנייה. מעדכן בכל רגע את מיקומו ואת כיוונו, וממזג את המידע המגיע מהחיישנים ומהמצלמה התלת-מימדית למודל תלת-מימדי של הסיבה בה המשתמש מצוי. הטאבלט פועל באמצעות מערכת ההפעלה אנדרואיד וכולל ממשק פיתוח יישומים (API) המאפשר לשלב את נתוני המיקום והעומק ביישומוני אנדרואיד סטנדרטיים הנכתבים בשפות Java ו-C/C++, וכן Unity Game Engine.

מבחינת החומרה מדובר במכשיר שרירי במיוחד: במרכז נמצא המעבד NVIDIA Tegra K1, ומסביבו זיכרון RAM בנפח של 4GB, זיכרון נתונים בנפח של 128GB, תקשורת אלחוטית לטווח קצר מסוג Wi-Fi ו-Bluetooth Low Energy, ותקשורת סלולרית מסוג 4G LTE. וכמובן חיישני מיקום ותנועה כמו GPS, ג'יירוסקופ, מד תאוצה ועוד. בתוך המארז ניתן למצוא שלוש מצלמות שונות: מצלמת סטילס סטנדרטית ברגישות של 4MP, מצלמה העוקבת אחר תנועות, ומצלמה תלת-מימדית של חברת Mantis Vision הישראלית.

חברת Mantis vision (המוכרת גם כ-MV4D), מייצרת תמונות תלת-מימדיות בטכנולוגיית Structured Light Pattern. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שימוש במקורות תאורה מגוונים, כולל אור אינפרא-אדום, ובאלגוריתם המנתח את התמונה המתקבלת ומייצר ממנה מידע תלת מימדי על האובייקט. כאשר גוגל בחרה במצלמה של מאנטיס, היא צירפה לפרוייקט את חברת SagivTech מרעננה, אשר מתמחה בעיבוד תמונה ואלגוריתמיקה לניצול יעיל של מעבדי CPU ו-GPU בעיבוד תמונה. מנכ"לית החברה, ד"ר שגיב חן, סיפרה ל-Techtime שהתפקיד שלה היה סיוע בכתיבת האלגוריתמים וביצוע האצה והתאמה שלהם לפלטפורמה של אנבידיה.

שתי תפישות עולם נפרדות

למרות שהתחרות נראית צמודה, על-פי התיאורים באתרי החברות נראה שקיימים הבדלים מהותיים בגישות של אינטל ושל גוגל לסוגייה התלת-מימדית. בחברת אינטל מדגישים במיוחד את סוגיית הממשק בין האדם למחשב. "הממשק אדם מכונה הוא אסון. אנחנו צריכים לתקשר עם מחשבים באופן שבו אנחנו מתקשרים עם בני אדם", אמר מולי אדן בכנס iNNOVEX.

בחברת גוגל מתייחסים אל המצלמה התלת-מימדית כחלק ממערך של חיישנים ותוכנות המאפשר למחשב לייצר מידע תלת מימדי, ולהשתמש במידע תלת-מימדי המגיע מהענן. לא לחינם הפרוייקט משלב מומחים בתחום הרובוטיקה ואחת מהיכולות החשובות שלו היא יכולת התמצאות תלת מימדית, ולא רק ממשק אדם מכונה.

הממשק התלת-מימדי נכנס למיינסטרים של המחשבים

פורסם בתאריך פברואר 4, 2015פברואר 8, 2015 ע"י Techtime

המחשבים עם מצלמת RealSense התלת-מימדית שפותחה בחיפה מתחילים לצאת לשוק. מולי אדן בכנס iNNOVEX: "כיום הממשק אדם מכונה הוא אסון. אנחנו צריכים לתקשר עם מחשבים באופן שבו אנחנו מתקשרים עם בני אדם"

INTEL EDEN

הוצאתו לשוק של הטאבלט Dell Venue 8 7000 היא לא פחות מארוע מכונן. אומנם רוב התכונות שלו מוכרות ואינן יוצאות דופן, אולם יש בו דבר אחד שעשוי להתברר כתחילתה של מהפיכה: המצלמה התלת-מימדית Intel RealSense, אשר פותחה במרכז הפיתוח של החברה בחיפה.

מדובר במצלמה המבוססת על טכנולוגיית Coded Light אשר מאפשרת לקבל מידע תלת-מימדי על האובייקט המצולם, ולהתחיל לבצע עליו פעולות שונות. המצלמה מבוססת על עיקרון המוכר שנים רבות בכינוי Structured Light Pattern: כאשר מקרינים פס אור (או צל) על משטח עקום כלשהוא, גם פס האור (או הצל) נראים עקומים. מדידת העקמומיות שלהם מאפשרת לספק מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטלו. כלומר על התכונות התלת-מימדיות של האובייקט המצולם.

נשיא חברת אינטל (Intel) ישראל, מולי אדן, סיפר אתמול ל-Techtime במהלך כנס החדשנות Innovex שברבעון הזה יוצאת המלצמה לשוק. חברת אינטל שילבה את המצלמה בתכנון הייחוס של מחשבים חדשים, והחל מהימים הקרובים כל היצרניות הגדולות שעובדות איתה יתחילו להוציא לשוק את מחשביהם החדשים כשהם כוללים את המצלמה.

לדבריו, חברת אינטל השקיעה כמה מאות מיליוני דולרים בפיתוח המוצר. כיום התוצאה היא לוח מודפס קטן הכולל את כל רכיבי השידור, הקליטה והעיבוד, המאפשרים לייצר מצלמה תלת-מימדית ולשלב אותה בלוח האם של המחשב. "המאמץ הזה הוא חלק מניסיון להגדיר מחדש את הממשק הנכון בין בני אדם לבין מכונות.

"כיום הממשק אדם מכונה הוא אסון. המקלדת, למשל, בנויה על תבנית פריסה שהומצאה לפני 100 שנה עבור מכונת הכתיבה המכנית, ונועדה להאט את מהירות ההקלדה כדי למנוע תקלות מכניות. אנחנו צריכים ממשק שיאפשר לנו לתקשר עם המכונה בדרכים שבהן אנחנו מתקשרים עם בני-אדם. באינטל בדקנו את הדרך לעשות זאת והגדרנו שלושה מושגים מרכזיים: Natural, Intuitive ו-Immersive, כלומר הטמעה מלאה במציאות הווירטואלית".

במסגרת ההרצאה שלו בכנס, הציג אדן מספר הדגמות הממחישות את הפוטנציאל הטמון בשילוב חלק של מידע תלת מימדי עם המחשב. ההדגמות כללו הפעלת יישומים שונים באמצעות מחוות, שילוב בזמן-אמת של הבעות פנים של המשתמש בתוך דמויות וירטואליות (Avatar), הפעלת תוכנה לניתוח רגשות אשר עוקבת אחר הבעות הפנים ומנחשת את התחושה של הדוברים (מולי אדן: "זה מפחיד. התוכנה יעילה יותר מבני-אדם"), ואפילו אפליקציה משעשעת ששיכנעה צפרדע להשתתף במשחק מחשב".

REALSENSE בינתיים, הוא גילה לשומעים, המצלמה סובלת מחיסרון אחד בולט: "עדיין לא להצלחנו לגרום לה לצלם זקן. כאשר היא מצלמת אדם מזוקן, מתקבל הדגם התלת-מימדי שלו כשהוא מגולח….".

המחשבים מבוססים על מעבדי הדור החמישי במשפחת מעבדי Intel Core. המעבדים החדשים קיבלו את סימון הסדרה U, הכוללת 14 דגמים שונים (שם הקוד הקודם שלהם היה Broadwell), המיוצרים בטכנולוגיית 14 ננומטר.

מעבדי הדור החמישי כוללים תמיכה בממשק אדם מכונה טבעי: יכולת מובנית לזיהוי מחוות בשם RealSense 3D, וטכנולוגיית סייען קולי המאפשרת לשלוט במחשב באמצעות פקודות קוליות. כדי לקבל את היכולת הזו, הוגדלו היכולות של מעבד ה-DSP הייעודי לעיבוד אודיו שהוטמע בשבב. כיום, הוא אפילו יכול להעיר את המחשב בפקודה קולית.

השקעות Samsung בארץ: "שני אחרי עמק הסיליקון"

פורסם בתאריך פברואר 2, 2015פברואר 4, 2015 ע"י Techtime

נשיא Samsung Electronics לחדשנות ואסטרטגיה, יאנג סון: "ישראל היא אחד מהאיזורים שבו סמסנוג מבצעת את ההשקעות הרבות ביותר בעולם"

SAMSUNG

בסוף השבוע נפגש נשיא סמסונג (Samsung Electronics) לחדשנות ואסטרטגיה, יאנג סון, עם קבוצה של חברות סטארט-אפ בישראל, והציג בפניהם את אסטרטגיית ההשקעות של החברה. מהביקור התברר שישרקאל לא ניתפשת בעיניו כמקום נידח ומשעמם אי-שם במזרח התיכון. למעשה, היא מצוייה בליבת האסטרטגיה של חברת סמסונג: "ישראל היא אחד מהאיזורים שבו סמסנוג מבצעת את ההשקעות הרבות ביותר. למעשה ישראל ניצברת רק אחרי עמק הסיליקון בארה"ב.

סונג סרב למסור פרטים על היקף ההשקעות של החברה בישראל, אולם הסביר: "אנחנו רוצים לקחת חלק מוביל במה שאנו מכנים 'עידן החיים החכמים'. יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם קהילת הסטארט-אפים הישראלית. בעיניו ישראל היא אחד ממרכזי היזמות והחדשנות בעולם, ובסיס לטכנולוגיות עתידיות שיכולות להשפיע על חיי מיליונים".

לדבריו, מאז 2008 הגיעו לסמסונג הרבה פיתוחים שמקורם בישראל: "המצלמות בטלפונים של סמסונג הגיעו מישראל וחלק מטכנולוגיית הענן הגיע מישראל. זה המקום להשתעשע בטכנולוגיות מתקדמות. קרן ההשקעות שלנו מגדילה כל הזמן את היקף ההשקעה בישראל ועד היום השקיעה כאן יותר מאשר במקומות אחרים".

רוב התחומים שהוא ציין כחשובים לסמסונג, הינם התחומים המוכרים מהתעשייה: אבטחה, חוויית משתמש, תאימות של פרוטוקולי תקשורת, מיחשוב לביש וכדומה. הערה מעניינת אחת התייחסה לטכנולגיות טעינה של סוללות. סונג חזר מספר פעמים על הביטוי "להטעין את טסלה בתוך חמש דקות". טסלה היא המכונית החשמלית המצליחה ביותר בארצות הברית. האם סמסונג מתכננת להיכנס לתחום הרכב החשמלי?

חגיגת סטארט-אפים

אלא ששיאו של הארוע היה מיפגש עם חברות הסטארט-אפ הישראליות שסמסונג משקיעה בהן. כמה מהן היו פשוט מעוררות התפעלות. חברת Mantis vision (המוכרת גם כ-MV4D), מייצרת תמונות תלת-מימדיות בטכנולוגיית Structured Light Pattern. טכניקת Structured Light להפקת מידע תלת-מימדי ידועה זמן רב ומבוססת על עיקרון פשוט: כאשר מקרינים פס אור (או צל) על משטח עקום כלשהוא, גם פס האור (או הצל) נראים עקומים. מדידת העקמומיות שלהם מאפשרת לספק מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטלו.

MANTIS VISION

מכאן ואילך מדובר באופטימיזציה: בחירת התבניות הנוחות ביותר להפקת המידע היעיל ביותר ובזמן הקצר ביותר. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שימוש במקורות תאורה מגוונים, כולל אור אינפרא-אדום, ובאלגוריתם המנתח את התמונה המתקבלת ומייצר ממנה מידע תלת מימדי על האובייקט. המוצר המרכזי של החברה הוא מצלמות סטילס תלת-מימדיות.

חברת Replay פיתחה את טכנולוגיית FreeD לשידור אינטראקטיבי תלת-מימדי של משחקי ספורט. בשיטה שלה ממקמים באיצטדיון מספר מצלמות 5K (המצלמות בעלות מספר הפיקסלים למ"מ מגבוהה ביותר בשוק). עבור מגרש כדורגל, למשל, יש צורך ב-21 מצלמות. התמונה המשותפת נאספת מהמצלמות בזמן אמת ויוצרת ייצוג תלת מימדי של כל המידע המגיע מהאיצטדיון. הצופה יכול בעזרת שלט או מחשב (יש אפליקציה בתכנון) לשנות את נקודת המבט, לבצע שידור חוזר של קטע מעניין ואפילו קיימים בפיתוח כלים לניתוח המשחק: מרחק הכדור מהשחקן, גובה הקפיצה ועוד.

סרטון וידאו של החברה הממחיש צפייה תלת-מימדית במשחק בייסבול:

חברות נוספות שהשתתפו במצגת: חברת Sensifree פיתחה טכנולוגיית חישה ייחודית לניטור בריאות לשימוש פרטי יומיומי. החיישן מודד דופק ונשימות ובעתיד גם ימדוד לחץ דם. הטכנולוגיה בה הם משתמשים שונה מהטכנולוגיה האופטיות הקיימת כיום בשוק, ומבוססת על מדידת שינויים בשטף המגנטי כדי למדוד שינויים בקוטר העורק שלידו נמצא החיישן.

הרעיון המרכזי הוא שהחיישן לא חייב להיות במגע עם הגוף כמו הצמידים הקיימים. הפיסיקה בה החיישן משתמש עיוורת לבגדים ולכן ניתן לשים אותו בכיס או בנעל במקום קרוב (אך לא צמוד) לעורק ראשי.

SENSIFREE

חברת Erlysense פיתחה חיישני ניטור מצב השינה: קצב לב, נשימה ותנועתיות במיטה. הסנסור עוד לא יצא לשוק אך נמצא בשלבי הפיתוח המאוחרים. ניתן להשתמש בו גם אם יש אדם נוסף במיטה. הוא מזין את הנתונים לענן פרטי המתקשר עם אפליקציה ייעודית המספקת מידע רב על איכות השינה. האפליקציה לא נועדה לספק אבחנה רפואית אלה לבציוע מעקב ובמקרים של חשד להפרעות שינה להמליץ לצרכן לגשת לרופא.

חברת storeDot מפתחת טכנולוגיית טעינה מהירה לטלפונים. הטכנולוגיה מאפשרת להטען סוללה של סמארטפון בתוך שתי דקות בלבד. החברה סיימה לפתח את הסוללה וכיום עובדת על הקטנת המטען בכדי שיהיה מוכן לשיווק. בנוסף, היא מפתחת על בסיס הטכנולוגיה יכולת לביצוע טעינה מהירה של מכוניות חשמליות. יכול להיות שהיא זו שתרמה ליאנג סון את הסיסמא "טעינת טסלה בתוך חמש דקות"…

האם אירופה תאתחל מחדש את תעשיית ההייטק שלה?

פורסם בתאריך פברואר 2, 2015פברואר 3, 2015 ע"י Techtime

הממונה על הכלכלה הדיגיטלית באיחוד האירופי, גונטר אוטינגר יוזם תוכנית להצלת ההייטק ביבשת: יצירת תשתית משפטית חדשה והזרמת עשרות מיליארדי אירו לתעשייה

גונטר אוטניגר. מנסה להכתיב כללי משחק חדשים

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן

אחד מהדוברים הבוטים ביותר במהלך ועידת Digital Life Design שנערכה בחודש הקודם במינכן, היה הקומיסר לאינטרנט וכלכלה דיגיטלית באיחוד האירופי, גונטר אוטינגר. מדובר בתפקיד של מעין "שר האינטרנט" של היבשת. "אירופה לא יכולה להתחרות בעולם בתחום ה-IT ולא יכולה להעמיד אלטרנטיבה לגוגל", הוא קבע.

במקום זאת הוא הציע שורה של מהלכים שנועדו להציל את תעשיית הטכנולוגיה האירופית. אוטינגר נחשב לביצועיסט קשה-עורף היודע להזיז הרים ולהתעמת עם האליטות. משימה לא קלה בארגון המנסה לתאם את המדיניות ב-28 מדינות שונות ובעלות אינטרסים מנוגדים לעתים.

כיום הוא מנסה לקבוע כללי משחק חדשים: להשקיע כמה עשרות מיליארדי אירו בהקמת תשתית אינטרנט מהירה אשר תוכל לעמוד בעומסים ובקצבי המהירות של מהפיכת Industry 4.0 (ראו המהפיכה התעשייתית הרביעית ב-Techtime). הוא גם הציע פרויידט דגל: מכונית אוטומטית אירופית עתירת חיישנים ומערכי ניהול עצמיים.

כלכלת הייחוס ארה"ב

הבעיה אינה קלה: כאשר בוחנים את טבלת 100 חברות ה-IT הגדולות בעולם, מתברר שארצות הברית מיוצגת ב-9 המקומות הראשונים, ורק לאחריהם מתחילות להופיע חברות אירופאיות: סימנס הגרמנית, וודאפון הבריטית, SAP ודויטשה טלקום הגרמניות.

חברת הטכנולוגיה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם היא כיום אפל, הנסחרת בשווי של כ-626 מיליארד דולר, שהוא גדול יותר מכל האירופאיות הגדולות ביחד. באירופה מתגוררים כיום כ-507 מיליון תושבים, רובם משכילים ומשתמשים כבדים באינטרנט. יותר מאשר בארצות הברית. מדוע, אם כן, האירופים מפגרים אחרי האמריקאים?

חברת הייעוץ A.T Kearney התבקשה לבדוק את הנושא לעמקו, וחזרה עם ממצאים מעניינים: ההשקעה השנתית של אירופה בקרנות הון סיכון מוכוונות טכנולוגיה נמוכה ב-15 מיליארד דולר מההשקעה בארצות הברית. זו אחת מהסיבות לכך שתעשיית ה-IT האירופית הצטמקה ל-2.2% בשנים 2011-2014, בשעה שבארה"ב היא צמחה ב-5.2% ובאסיה ב-5.4%.

דגם קונספט של מכונית חשמלית חכמה המפותחת על-ידי סימנס וחברת StreetScooter

הנסיגה הזו יוצרת חולשה כללית. חברות אירופאיות שבעבר נחשבו לספינות הדגל של אירופה, הופכות יעד לרכישה של חברות ענק זרות. גורלן של נוקיה ואריקסון מבטא את התהליך בצורה המובהקת ביותר. לפני 15 שנים הן שלטו בשוק הטלפונים הסלולריים העולמי.

הכשלון הסלולרי

חברת נוקיה נכשלה בהבנת השינויים בשוק, ולא הגיבה נכון להופעת מסך המגע והסמארטפונים. היא נאלצה להתמודד עם שכר העבודה הגבוה מאוד בסקנדינביה. והעבירה את הייצור לגרמניה הזולה יותר. לאחר מכן הועבר הייצור לרומניה, ולבסוף הוא נחת בסין. נוקיה התמוטטה ונירכשה על-ידי חברת מיקרוסופט (מקום שני ברשימת ה-100). כך איבדה אירופה את הסיכוי האחרון שלה לפתח ולייצר את הטלפונים הסלולריים העתידים.

חברת אריקסון זכתה בשנות ה-80 בפרוייקט של ממשלת שוודיה לפתח תשתית תקשורת דיגיטלית עבור המדינה. זו היתה עבודה חלוצית שדרשה מאריקסון להגדיר תקנים חדשים בתחום התקשורת הדיגיטלית. ההצלחה היתה עצומה, ובזכותה נחשבה אריקסון שנים רבות לאחת מהמובילות העולמיות בתחום תשתיות התקשורת הדיגיטליות.

אריקסון עדיין חייה ובועטת, אולם היא איבדה את המעמד המוביל שלה בתחום התשתיות הסלולריות. להערכת A.T Kearney, עלייתה של אריקסון מבטאת את הכישלון הנוכחי של אירופה: "כיום אין ביבשת מגה-לקוחות מהסוג הזה שהזניקו את אריקסון".

תצוגה של דויטשה טלקום המתארת פריסת תשתיות רחבות פס באירופה

התוכנית של אוטינגר מבוססת על שינויים באופן התנהלות רשת האינטרנט ביבשת: הזרמת תקציבי מדינות לפרוייקטי דגל טכנולוגיים ויצירת תשתית משפטית חדשה שתתמודד עם ההבדלים בחוקי הקניין הרוחני במדינות האיחוד. כך למשל, בגרמניה מקבלים היום קנס של עד 1,600 אירו על הורדה לא חוקית של תכנים, פעולה שאין עליה שום עונש במדינה כמו בולגריה.

ממשל תקיף

כיום יש הרבה מאוד סרטונים ביוטיוב שלא ניתן לצפות בהם בגרמניה, אולם הם חופשיים באוסטריה השכנה. התחיקה ממררת את חיי חברות הטכנולוגיה. בשעה שפייסבוק מנתחת כל שביב מידע העובר בשרתיה, לדויטשה טלקום אסור לנתח תכני SMS. כיום הרבה חברות אינטרנט אירופיות נרשמות בדבלין (אירלנד) משום שבה החוקים פחות נוקשים.

בחודש ספטמבר הקרוב הוא יגיש לאיחוד האירופי הצעה מפורטת שנועדה להכפיף את כל המדינות באיחוד לפלטפורמה משפטית מאוחדת, כדי שניתן יהיה להקים תשתית של ענן אירופי שיעודד את היווצרותו של שוק דיגיטלי מקומי (כלומר, יבשתי).

נשמע קשה? אוטינגר מאמין שאירופה כבר הוכיחה שהיא יודעת לעמוד על דעתה: בשנת 2003 החליט ראש עירית מינכן להעביר את כל 10,000 מחשבי העיריה ממערכת ההפעלה חלונות של מיקורסופט למערכת לינוקס החופשית. הופעלו עליו לחצים אדירים – אולם הוא לא שינה את דעתו וכבר 10 שנים מתקיימת העיר ללא מיקרוסופט.

מאוחר יותר חייב האיחוד האירופי את מיקרוסופט להוסיף למערכת ההפעלה שלה אופציה המאפשרת למשתמשים לבחור בדפדפן נוסף מלבד האקספלורר שלה. מיקרוסופט התעלמה מהדרישה, ובשנת 2013 היא ספגה קנס עצום בהיקף של 561 מיליון אירו.

אתגר תרבותי

כאשר Techtime נפגש עם יועץ ארגוני בתחום ההייטק, הוא קיבל זווית ראייה נוספת: "גרמניה היא מדינה של מהנדסים העובדים לאט, בונים מכונה ומשפרים אותה עד שהיא מושלמת, ואז מנסים למכור אותה. בארצות הברית קודם כל מוכרים, ורק אחר כך מתקנים את הבעיות".

בשורה התחתונה, המבחן של אוטינגר יהיה בשני נושאים מרכזיים: האם הוא יצליח להזרים הון ממשלתי לתעשייה האירופית, והאם הוא יצליח לעורר שינוי תרבותי. לעתים שינויים קטנים עושים הבדל גדול: בארצות הברית למשל, הרבה חברות הייטק מצליחות הוקמו בגראז' הביתי. בגרמניה אסור להקים חברה בגראז'…

IVC ו-Reverseit: רק 4% מהסטארט-אפים מצליחים

פורסם בתאריך ינואר 28, 2015ינואר 29, 2015 ע"י Techtime

17% מהסטאטראפים המצליחים לא גייסו הון * 46% מהסטארטאפים בישראל מפסיקים לפעול תוך 3.5 שנים בממוצע * 71% מהחברות שמצליחות נמכרות לחברות אחרות * רק 139 מהחברות הפעילות היום נחשבות למצליחות

ISRAEL STARTUPS

מחקר חדש, שיזמו חברת המחקר IVC וחברת REVERSEXIT, בדק מה הם שיעורי ההצלחה של חברות סטארט-אפ בישראל. במסגרת המחקר נותחו יותר מ-10,000 חברות הייטק ישראליות שנוסדו בשנים 1999-2014 ונבדקו פרמטרים כמו היקף הגיוסים, זמן הפעילות, גודל החברה, התחום הטכנולוגי, הבעלות וזהות המשקיעים ועוד. בנוסף, ניסו עורכי המחקר בסיוע גורמים שונים בתעשייה, להגדיר מה היא הצלחה עבור סטארטאפ.

נמצא כי יותר מ-46% מהחברות שהוקמו ב-16 השנים האחרונות אינן פעילות יותר. מביניהן 662 חברות (14%) נרכשו על-ידי גורמים אחרים – מתוכן רק מחצית החברות נרכשו במכפיל עסקה חיובי – כלומר בסכום הגדול מסך ההשקעות בחברה מהקמתה ועד האקזיט.

מתוך כ- 5,400 חברות הפעילות כיום, רק 139 חברות מוגדרות כמצליחות (2.5%). המדד לקביעת חברה פעילה מצליחה עומד על מכירות שנתיות של 100 מיליון דולר ומעלה או 100 עובדים ומעלה. אך הורדת רף ההצלחה אל חברות שהערכות השווי שלהן גבוהות מ-50 מיליון דולר, שהמכירות שלהן בצמיחה ואפילו חברות המתקיימות באופן עצמאי ממכירות ולא מבצעות גיוסים נוספים מבעלי המניות, לא מגדילה את קבוצת המצליחות מעבר ל-350 חברות.

כל יתר החברות הפעילות היום, למעלה מ-5,100 במספר, הן מה שעורכי המחקר מכנים בשם "חברות מתגלגלות". מייסד ומנכ"ל REVERSEXIT, יהודה רגב, אמר שרוב החברות צולחות את השלב הטכנולוגי, "אך מרביתן נכשלות בכל מה שקשור להגעה לשוק. כשל מסוג זה מונע מהחברות הכושלות והמתגלגלו גם יחד להיחלץ ממה שמכונה 'עמק המוות': שריפת מזומנים לצד חוסר יכולת לפגוש את הצרכנים והלקוחות וליצור תזרים מזומנים חיובי". בין החברות המתגלגלות נמצאות הרבה מאוד חברות סיד שרובן הוקם בשלוש השנים האחרונות. בקבוצה הזו גם נמצאות חברות המתגלגלות כבר 16 שנים ושורדות בעיקר תודות לכספי המשקיעים.

מנכ"ל חברת המחקר IVC, קובי שימנה, אמר שבמהלך "גילינו שקיימות נקודות מבט שונות להגדרת הצלחה. חלק גדול מהיזמים הגדירו הצלחה כהגשמת רעיון עסקי או טכנולוגי ומימושו לכדי עסק אמיתי. אצל היזמים הצעירים יותר מצאנו גם רצון להקים חברה כדי למכור אותה ברווח משמעותי. מבחינת המשקיעים, החזר חיובי וריאלי על ההשקעה מוגדר כהצלחה, ואילו מבחינת המדינה, ההצלחה נמדדת בהיקף הייצוא ומספר מקומות העבודה".

מתוך כל החברות הפעילות כיום רק 102 הן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, ומתוכן רק 19 נחשבות מוצלחות על-פי הקריטוריונים של המחקר, יתר החברות הציבוריות נסחרות בשווי נמוך, מעסיקות מספר עובדים מצומצם יחסית ומוכרות בהיקפים שלא מגיעים לרף ההצלחה. חלק ניכר מהחברות האלה, במיוחד חברות בתחום מדעי החיים, רשומות למסחר בשווקים משניים כמו OTCQB או בבורסות בהן נפחי המסחר והגיוס נמוכים.

פרופיל עולם הסטארטאפים הישראלי

עורכי המחקר מצאו בסך הכל 480 חברות היי-טק שהוקמו מאז 1999 ונחשבות מצליחות לפי המדדים שנקבעו. את 480 החברות הללו ניתחו לבדיקת המרכיבים להצלחה. בין השאר מצאו החוקרים כי רובן המכריע של החברות המצליחות (כ- 83 אחוזים) גייסו מימון חיצוני כלשהו בהיקף ממוצע של 22.5 מיליון דולר. שמונים ואחת חברות (17%) לא גייסו הון ממשקיעים חיצוניים והסתמכו על מימון עצמי (bootstrapping).

מבין החברות שכן זכו למימון חיצוני, כמעט 60% מומנו על-ידי קרנות הון סיכון, ובכ-30% השקיעו משקיעים תאגידיים. מסתבר גם שהתאגידים משחקים תפקיד משמעותי בהצלחת חברות סטארט-אפ: מבין החברות המצליחות, 71% עשו אקזיט במכפיל חיובי ונמכרו לתאגידים במככפיל ממוצע של פי 18 מההון שהושקע בהן.

שימנה: "לא כל החברות שנמכרו הביאו החזר חיובי למשקיעים, ומצאנו גם חברות שנמכרו אחרי לא מעט שנות פעילות ועשרות מיליוני דולרים שהושקעו בהן, וירדו לטימיון". מבין החברות שנמכרו בהצלחה, הגיל הממוצע היה 5.3 שנים. החברות המצליחות שעדיין פעילות, פועלות בממוצע יותר מ-10 שנים, ואילו חברות שכשלו – נסגרו בתוך 3.2 שנים בממוצע.

אודות עורכי המחקר: חברת REVERSEXIT תשיק בקרוב פלטפורמה חדשה המשלבת כלים אנליטיים ומנועי חיפוש שנועדו לשפר את סיכויי ההצלחה של סטארטאפים, בין היתר על-ידי קישורם לגופים שעשויים לסייע בהצלחתם. חברת IVC Research Center סוקרת ומנתחת את תעשיית ההייטק, השקעות הון סיכון ופרייבט אקוויטי בישראל יותר מ-15.

מחממים את המנוע: שנת המכונית של יצרני השבבים

פורסם בתאריך ינואר 27, 2015מאי 30, 2016 ע"י Techtime

שוק השבבים לתעשיית הרכב יגיע בשנת 2015 להיקף של יותר מ-30 מיליארד דולר. להערכת IHS זו רק ההתחלה: בתחומים מסויימים, דוגמת ADAS ומכוניות היברידיות, הצמיחה תתכנס לשיעור של כ-20% בשנה

AUTOMOTIVE

תעשיית השבבים (Semiconductors) רוותה השנה עונג משוק האלקטרוניקה הממונעת (Automotive). גידול בהיקף ייצור המכוניות בעולם, לצד גידול במרכיב הסמיקונדקטורס בתוך המכוניות הביא לצמיחה שנתית של 10% במכירות השבבים לשוק הרכב, להיקף של כ-29 מיליארד דולר. סקר שוק חדש של חברת IHS מגלה שתחומי הצמיחה המרכזיים בתחום היו שוק המכוניות ההיברידיות, מערכות קישוריות וטלמטריה ומערכות סיוע לנהג (Advanced Driver Assistance Systems).

גם בשנת 2015 צפויה צמיחה: היא תסתכם בכ-7.5%, אולם הזינוק הבא יבוא מאוחר יותר: להערכת החברה, המכירות של יצרני השבבים בתחומים אלה יצמחו בשיעור דו-ספרתי עד לשנת 2018: המכירות לשוק המכוניות ההיברידיות יצמחו ב-20% לשנה, המכירות לתחום הטלמטריה והקישוריות יצמחו בשיעור שנתי של 19%, והמכירות לשוק ה-ADAS יצמחו בשיעור שנתי של 18%.

מאחורי נתונים האלה מסתתרים מספר מנועי צמיחה בשוק האלקטרוניקה הממונעת. רגולציה קפדנית יותר מבעבר דוחפת את השימוש בשבבים לבקרה הדוקה יותר של תמסורת הכוח והחלפת ההילוכים בכלי-הרכב. אנליסט תחום השבבים בחברת IHS, אנאד בוקש, הסביר שהדרישות החדשות בתחום פליטת גזי החממה דורשות התקנת חיישנים מתקדמים לבקרת פעולת המערכות המכניות. "מכונית היברידית, לשם המחשה, דורשת מספר גדול פי עשרה של חיישנים במערכות התמסורת בהשוואה לרכב המונע בדלק נוזלי".

IHS: Top Automotive Semiconductors Suppliers in 2014
Supplier	Rank 2014	Rank 2013	Market Share 2014	Market Share 2013	Key Drivers
Infineon	1	2	9.80%	9.20%	Strong growth in iencChassis and Safety, Powertrain and Body and Convene
Infineon	1	2	9.80%	9.20%	Infineon’s power management solution benefit from HEV/EVs market
Freescale	4	4	7.40%	7.00%	Distinctive presence in fast growing segments such as Infotainment, ADAS and HEV/EVs
Texas Instruments	5	7	6.40%	5.30%	Strong year for TI’s embedded processors especially in ADAS and Infotainment
On Semiconductors	8	8	3.60%	2.90%	Increased position in ADAS with acquisition of Aptina’s CMOS imaging sensors
Micron	9	13	2.50%	1.80%	Increased its share in memory ICs for infotainment with its DRAM and eMMC solutions

היישומים המרכזיים ברכב הנשענים על שבבים, כוללים מעגלים חשמליים הממירים זרם ישר לזרם חילופין ולהיפך (Inverters). מערכות בקרת מתח הפועלות באמצעות ממירי DC/DC, מערכות ניטור ובקרת סוללה ומערכת טעינה לסוללה. כל הפתרונות הללו הם פתרונות הספק גבוה הדורשים רכיבים אנלוגיים (Analog ICs). התחום הזה צמח ב-24% בשנת 2014 וצפוי לצמוח ב-22% נוספים ב-2015.

שוק ה-ADAS משתולל

דרישות בטיחות חדשות דוחפות את שוק ה-ADAS. הרגולטורים בהרבה מאוד מדינות לוחצים על יצרני הרכב לשפר את הבטיחות ובתגובה היצרנים מאמצים מערכות ADAS דוגמת התרעה על סטייה מנתיב (Lane Departure Warning), התרעת התנגשות חזיתית (Forward Collision Warning), ומנגנון בלימה אוטומטי (Automatic Emergency Braking).

יישומים אלה ממומשים באמצעות מצלמות ומערכות מכ"ם ולייזר (LIDAR) עתירות בתוכן שבבי. הן דורשות רכיבים בעלי כושר עיבוד גבוה יותר ובזיכרונות בלתי נדיפים בעלי נפח גדול יותר על-מנת לבצע את פעולות עיבוד התמונה הדרושות. התוצאה היא שבשנת 2015 צפוי שוק השבבים למערכות ADAD לצמוח ב-21% ולהגיע להיקף של 1.8 מיליארד דולר.

חברת המחקר ABI Research פירסמה השבוע תחזית על שוק מערכות ה-ADAS העולמי, אשר מסבירה מדוע היא תהיה מנוע צמיחה כל-כך חזק של שוק השבבים. להערכת החברה, בשנת 2014 הסתכמו המכירות של מערכות ADAS בהיקף של 11.1 מיליארד דולר. בשנת 2020 יגיע היקף השוק שלהן ל-91.9 מיליארד דולר, ובשנת 2024 הוא יוכפל להיקף של כ-200 מיליארד דולר!

למרות שמדובר במערכות הקיימות כבר בכלי-רכב, הגורם לתופעה הוא שינוי בתכולת הרכב: עד היום שימשו מערכות ADAS כתוסף יקר במכוניות יוקרתיות בלבד – כעת הן מתחילות את מסען לקראת מעמד של מערכת בסיסית המותקנת בכל מכונית שתיוצר בעולם.

הזינוק של Infineon

שנת 2014 הייתה שנה טובה מאוד לחברת Infineon, אשר עקפה את Renesas ומיקמה את עצמה בראש טבלת יצרני השבבים בתחום הרכב. ראוי לציין שההישג הזה לא מתחשב בעיסקה שבה רכשה אינפיניאון את חברת International Rectifier בשנת 2014. פירוש הדבר, שבשנת 2015 מעמדה יהיה אפילו טוב יותר בשוק הרכב. בין השאר, בזכות החוזק של IR בטכנולוגיות רלוונטיות לשוק הרכב, דוגמת IGBT ו-MOSFET.

חגיגה של רעיונות באקסלרייטור של Microsoft

פורסם בתאריך ינואר 25, 2015ינואר 26, 2015 ע"י Techtime

11 החברות שסיימו את המחזור האחרון באקסלרייטור של Microsoft בישראל הציגו בשבוע שעבר רעיונות מפתיעים לבעיות הנחשבות מרכזיות בתחומי הבריאות והאבטחה

בוגרי המחזור האחרון. יושבים (מימין לשמאל) חנן לביא מנהל האקסלרייטור הישראלי וצחי וייספלד מנהל תוכנית האקסלרייטורים של מיקרוסופט בעולם

בסוף שבוע שעבר השלימה מיקרוסופט ונצ'רס (Microsoft Ventures) את פעילותו של אקסלרייטור הסייבר והמדיקל הראשון בישראל, שנערך במרכז המו"פ של מיקרוסופט בהרצליה. 11 חברות סיימו את התוכנית, בהן חברות סטארט-אפ מיפן, ספרד, הודו, סלובניה וישראל. הן נבחרו מתוך כ-300 חברות מ-33 מדינות שהגישו את מועמדותן לתוכנית. בחגיגת הסיום של תוכנית הסיוע, הוצגו הרעיונות של החברות הצעירות.

microsoft ventures זו הייתה חגיגה של פתרונות יצירתיים לבעיות מעיקות, אשר החזירה לשומעים את חדוות הטכנולוגיה. בניגוד למה שניתן היה לצפות, חברת מיקרוסופט לא הגבילה את עצמה לתחומי התוכנה וה-IT הקלאסיים. ניתן היה למצוא רעיונות שהם מבוססי תוכנה, מבוססי חומרה ושילובים מעניינים של השניים.

בוגרות האקסלרייטור הוורטיקלי: 6 חברות בתחום הסייבר ו-5 חברות בתחום המדיקל, הציגו את פיתוחיהן בערב ה-Demo Day שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב בפני מאות מנהלי הייטק ומשקיעים מישראל ומהעולם.

גלי-מוח במקום תרופות

היה מעניין. כך למשל, חברת NIBS NeuroScience Technologies הישראלית, הציגה מכשיר פורץ דרך לאבחון וטיפול בכאבים כרוניים. הבעיה המרכזית נובעת מכך שמקור הכאבים הוא במוח, ולכן רוב התרופות המשמשות היום בעולם הן בעלות יעילות נמוכה מאוד בטיפול בכאבים כרוניים. החברה פיתחה קסדה הכוללת 8 חיישנים, אשר מנתחת את גלי המוח ומאתרת את האותות המייצרים כאב. היא מייצרת אותות עירור במוח אשר מבטלים את גלי המוח מייצרי הכאב, ובכך משככת כאבים ללא התערבות תרופתית.

חברת Capy היפנית, פיתחה ממשק אבטחה שנועד להחליף את מנגנון ה-CAPTCHA המתסכל. מנגנון זה נועד להבטיח שהמשתמש הוא אדם ולא רובוט, ולכן הוא מבוסס על הצגת תמונות מעוותות של טקסטים, שהמשתמש צריך לפענח ולהקליד. הבעיה נעוצה בכך שרוב המשתמשים נכשלים בפיענוח האותיות המעוותות, ודווקא הרובוטים המוטמעים בתוכנות פריצה של האקרים עושים זאת ביעליות גדולה מאוד.

החברה פיתחה גישה מבוססת תמונות, מתוך הנחה שבני-אדם יודעים להתמודד עם אתגרים ויזואליים טוב יותר מאשר מכונות. כך למשל, האתר מציג בפני המשתמש תמונה של פרה בעלת עין אחת, והמשתמש צריך לגרור את העין השנייה למקומה הנכון. החברה דיווחה שהרובוטים מתקשים להתמודד עם חידות ויזואליות, ואילו היעילות של זיהוי משתמשים אנושיים בשיטה החדשה גדולה פי חמישה בהשוואה לטכנולוגיית CAPCHA הוותיקה.

חברת Kinestica הסלובנית פיתחה את מערכת BiMeo, המשפרת את תהליך השיקום של חולים הלוקים במערכת העצבים. המערכת מבוססת על חיישנים העוקבים אחר תנועות החולה, ועל משחקי מחשב מבוססי זיהוי מחוות. המטופל משחק במשחק אשר תוכנן לגרום לו לבצע את הפעולות השיקומיות הנחוצות, ועל-ידי כך מבצע את הטיפול בבית תוך כדי חוויית משחק מהנה. במקביל, המערכת אוספת את הנתונים, ומציגה את התקדמותו הקלינית למטפל.

הסייבר הישראלי ממשיך להלהיב

חברת Data Flow מישראל פיתחה פלטפורמת אבטחת סייבר שתוכננה להגן על שרתי אינטרנט ואפליקציות בפני מתקפות שמערכות פיירוול המוטמעות ברשת הארגונית אינן מצליחות לבלום. המערכת פועלת בתוך האפליקציה באופן המאפשר לה לצפות בפעילויות ובהקשרים שאינם נגישים למערכות המעקב הרגילות. היא מותאמת במיוחד לסביבת SharePoint של מיקרוסופט, הנחשבת לאחת ממערכות שיתופיות במסמכים הנפוצות בעולם.

חברת Scadafence הישראלית הציגה פתרון חדש להגנת תשתיות פיסיות ותעשיות ייצור. ההערכה של החברה שהתשתיות הפיסיות חשופות לתקיפות מכיוון שמערכות ההגנה מבוססות על הגנת תשתיות ה-IT הארגוניות. החברה נוקטת בגישה אחרת: היא פיתחה מערכת הגנה ייעודית עבור פרוטוקולי SCADA, אשר משמשים לניהול ובקרת תשתיות חומרה וייצור.

חברת ישראלית נוספת, Hermetic.io, פיתחה מנגנון מבוסס סמארטפון, הפותר את בעיית הססמאות. עקב ריבוי הססמאות כיום, אנשים שוכחים אותן או שהם בוחרים בססמאות קלות לפיצוח. המערכת של החברה מבוססת על הפעלה ויזואלית של ססמא מבוססת סמארטפון. המערכת כל-כך בשלה, שעד סוף השנה היא תותקן באתר של בנק לאומי ותהיה זמינה לשימוש כל הלקוחות של הבנק בישראל.

את ההצלחה של האקסלרייטור הישראלי ניתן לכמת גם במספרים: 85% המחברות שיצאו ממנו מאז שנפתח ב-2011 קיבלו כבר מימון של יותר מ-1.5 מיליון דולר בממוצע, ובסך הכל גייסו יותר מ-80 מיליון דולר ממשקיעים.

אמזון אישרה: היא רוכשת את Annapurna הסודית

פורסם בתאריך ינואר 23, 2015ינואר 26, 2015 ע"י Techtime

היקף העיסקה נאמד ב-350-375 מיליון דולר. חברת Annapurna מיקנעם מעסיקה כ-90 עובדים ומפתחת מעבדי תקשורת להאצת המהירות של מרכזי נתונים

מייסד ומנכ"ל החברה, בילי הרבוג'ה. צילום: Techtime

אתמול אישרה דוברת חברת אמזון (Amazon) לעיתון וול-סטריט ג'ורנל שהחברה רוכשת את יצרנית השבבים הישראלית Annapurna Labs. מהדיווח בוול-סטריט ג'ורנל עולה שהיקף העיסקה צפוי להיות 350-375 מיליון דולר. מדובר באחת מעיסקאות השבבים המעניינות שבוצעו בישראל בשנים האחרונות, שיש בה גם מרכיב מסויים של אכזבה, מכיוון שרבים האמינו לכוונות היזמים שהם מתכננים להקים חברת שבבים ישראלית גדולה, בקליבר של מלאנוקס.

בין השאר, הציפיות התבססו גם על העובדה שיו"ר החברה והמשקיע הגדול ביותר בה הוא אביגדור וילנץ, מייסד חברת גלילאו, אשר נימכרה לחברת מארוול בשנת 1998 תמורת כ-2.7 מיליארד דולר. למרות שחברת אנאפורנה מיקנעם פועלת במתכונת סודית (Stealth Mode), מייסד ומנכ"ל החברה, בילי הרבוג'ה, חשף כמה פרטים עליה במהלך סמינר מקצועי של חברת Cadence שנערך לפני חצי שנה.

ANNA TEXT לדבריו, החברה מפתחת שבבים להעברת נתונים מהירה במרכזי נתונים. היא הוקמה בשנת 2011 מתוך מטרה לבנות חברת שבבים גדולה בראייה ארוכת טווח. "עלות פיתוח השבב הראשון שלנו הייתה כ-20 מיליון דולר, אבל אנאפורנה גייסה בשלב הראשון רק 21 מיליון דולר. כך שנאלצנו להצליח כבר בסבב הראשון ולהביא הכנסות.

הרבוג'ה: "המשקיעים לא מתלהבים להשקיע בחברות שבבים. לכן אם אתה רוצה לבנות חברה רצינית אתה צריך ללכת לשוק גדול ולשכנע את המשקיעים שיש בו הרבה סיכויים. כיום יש באנאפורנה כ-90 עובדים ואנחנו מקפידים על הפרדה בין המו"פ לבין המכירות, מכיוון שכל המו"פ שלנו נמצא בארץ אולם העסקים הם גלובליים, ואנחנו צריכים להיות קרובים ללקוחות".

הבטחה ואכזבה בו-זמנית

מהנתונים שהוא מסר, ניתן להעריך שהיקף ההשקעה בחברה מאז הקמתה הוא בסביבות 100-150 מיליון דולר. כלומר בתור אקזיט של יצרנית שבבים שאמורה להיות חלוצה טכנולוגית – התמורה אינה מרשימה מאוד. גם הוויתור על החלום להקמת חברת שבבים ישראלית גדולה, אינו נעשה ללא צביטה בלב.

מנגד, הבאת חברת אמזון לישראל עשוייה להתברר כהצלחה מסחררת בעלת תרומה אדירה לתעשייה המקומית. חברת אמזון דומה לחברות כמו אינטל, יבמ, מיקרוסופט או EMC. כולן חברות ענק עם כיסים עמוקים מאוד וראייה אסטרטגית ארוכת טווח. לכן במידה ואמזון תגיע למסקנה שלפיתוח של אנאפורנה יש חשיבות מרכזית בתשתית הענן ומרכזי הנתונים שלה, היא תגדיל את השקעותיה בחברה, ועתידה בארץ יהיה דומה לזה של מארוול ישראל – המעסיקה יותר מ-1,000 עובדים ונחשבת לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים בעולם של מארוול.

לעיסקה הזו יש היבט נוסף ולא פחות מעניין. חברות הענן הגדולות הגיעו בשנים האחרונות למסקנה שהן אינן יכולות להשאיר את הזירה הטכנולוגית לקבלני משנה חיצוניים. הן מפתחות טכנולוגיות עצמיות ומייצרות חלק גדל והולך מהציוד שהן מתקינות במרכזי הנתונים שלהן.

חברות הענן הופכות ליצרניות חומרה

חברת מיקרוסופט, למשל, מפעילה יחידת פיתוח חומרה המתכננת ומייצרת שרתים עבור תשתית הענן של מיקרוסופט. בין השאר, היא מבצעת כיום ניסויים בפיתוח ארכיטקטורת מיחשוב הכוללת כרטיסים שבהם משולבים מעבדי CPU של אינטל לצד מעבדים המבוססים רכיבי FPGA מיתכנתים.

גם גוגל, שהיא אחת מהמתחרות המרכזיות בעולם הענן, סומכת כיום בעיקר על טכנולוגיות עצמיות. לאחרונה סיפר ל-Techtime מנהל המכירות של Google Cloud Platform Business בטורקיה, יוון, קפריסין, ישראל ודרום אפריקה, ניר חינסקי, שהתשתית שגוגל בונה לצורכיה מעניקה לה יתרון משמעותי בתחום הפעילות של ספקית שירותי ענן.

חינסקי: "כיום יש לגוגל כ-140 מרכזי נתונים גדולים הנמצאים בצמיחה מתמדת. לשם המחשה, אנחנו מפעילים 1.7 מיליון מכשירי אנדרואיד חדשים ביום, ובכל דקה עולים לאתר יוטיוב 150 שעות וידאו. כדי לעמוד במשימה אנחנו מרחיבים בכל יום את מרכזי הנתונים שלנו באמצעות ציוד שגוגל מייצרת בעצמה במפעלים המצויים באסיה, באירופה ובארצות הברית".

בתמצית, זה ההגיון מאחורי עיסקת אנאפורנה: אמזון מחפשת יתרון טכנולוגי לשירותי הענן שלה, באמצעות מעבדי התקשורת המהירים של חברת הסטארט-אפ מיקנעם.

Harman רוכשת את Red Bend תמורת 200 מ' דולר

פורסם בתאריך ינואר 23, 2015ינואר 25, 2015 ע"י Techtime

מטרת העיסקה היא לחזק את מעמדה של HARMAN כספקית פתרונות לתחום האלקטרוניקה הממונעת. החברה מתכננת להיות תקן דה-פקטו של תמיכה במערכות המכונית המקושרת

CAR

חברת HARMAN International Industries, המוכרת בעולם כאחד ממותגי האודיו המובילים, הודיעה שהיא רוכשת את חברת Red Bend Software מהוד השרון, אשר פיתחה את טכנולוגיית over-the-air לביצוע עידכוני תוכנה מרחוק של מכשירים ניידים. מטרת העיסקה נועדה להביא את הטכנולוגיה של רד בנד לעולם הרכב, ולמצב אותה כתקן עולמי דה-פקטו של מערכות אלקטרוניקה ממונעות. חברת רד בנד מעסיקה יותר מ-200 עובדים בישראל ותמשיך לפעול כחטיבה עצמאית אשר תנוהל על-ידי מנהליה הנוכחיים.

החברה העריכה את היקף העיסקה בכ-170 מיליון דולר. מדובר בעיסקת מזומנים ומניות: הרמן תשלם 71 מיליון דולר במזומן ועוד 99 מיליון דולר באמצעות מניות. על-פי תנאי העיסקה, ברבעון הראשון של 2017 יקבלו בעלי המניות של רד בנד סכום נוסף בהיקף של 30 מיליון דולר, בהתאם לעמידה באבני דרך. בסך הכל מדובר בעיסקה בהיקף של כ-200 מיליון דולר. "העיסקה מוסיפה מרכיב קריטי לפורטפוליו המוצרים שלנו לתעשיית הרכב", הסביר יו"ר, נשיא ומנכ"ל הרמן, דינש פאליוואל.

נשיא ומנכ"ל רד בנד, יורם זלינגר, אמר שהעיסקה תאיץ את כניסתה של החברה לתחום המכונית המקושרת, לצד חיזוק מעמדה בשוק המוצרים הניידים (שבו נתח השוק שלה נאמד בכ-71%). "רד בנד והרמן מתכונות שמערכת OTA לניהול תוכנה תסייע לשפר את ביצועי המערכות המשובצות, מערכות הבידור והמידע ומערכות הבקרה האלקטרוניות (ECU) בכלי-רכב".

החברה הסבירה בהודעתה אתמול שפתרונות ניהול התוכנה של רד בנד, ועכנולוגיות האבטחה שלה, נמצאות בשימוש נירחב מאוד בשוק האבזרים הניידים "והן מושלמות לעמוד בתקנים הנוקשים של המכונית המקושרת". על-פי הערכת חברת פרוסט אנד סאליבן, כ-90% מכלי-הרכב בעולם יהיו מקושרים עד לשנת 2020. "בנוסף, הטכנולוגיה של רד בנד היא חיונית למימוש הרעיון של מכונית אוטונומית".

מדובר בעיסקה השנייה של חברת הרמן בישראל. בחודש אפריל 2013 היא רכשה את iOnRoad מתל-אביב, אשר פיתחה אפליקציה לטלפון חכם המספקת לנהג התראה בכל פעם שהוא נקלע למצב סכנה בכביש: אם בגלל גלישה מנתיב הנסיעה, קירבה מסוכנת למכונית ממול, אי-שמירת מרחק וכדומה.

האפליקציה מבוססת על טכנולוגיות שהובאו בחלקן מהתעשייה הביטחונית. היא משתמשת במשאבים המוגבלים של הטלפון כדי לבצע פעולת עיבוד מורכבת הכוללת זיהוי תמונה, מעקב אחר מטרות, איסוף נתונים מהטלפון ויכולת הצגת מציאות מרובדת (Augmented Reality), שכן הטלפון מציג גם את תמונת הדרך וגם את ההתראות הגרפיות שהמערכת מייצרת.

ביחד עם רכישת רד בנד, דיווחה הרמן על עיסקה בהיקף של 780 מיליון דולר לרכישת חברת Symphony Teleca מקליפורניה, אשר פיתחה פלטפורמת תוכנה לתכנון מערכות המשלבות חיישנים, אלקטרוניקה ושירותי ענן. דינש פאליוול הסביר ששתי העיסקאות מהוות מהלך מרכזי המיועד לשנות את פניה של הרמן ולהכניס אותה לתחומים חדשים.

חברת HARMAN מתמחה בפיתוח וייצור ציוד אודיו לבית ולכלי רכב. להערכת החברה, יותר מ-25 מיליון מכוניות מצויידות היום במערכות infotainment מתוצרתה. החברה מעסיקה כ-13,900 עובדים. בשנתהכספים האחרונה הסתכמו מכירותיה בעולם בכ-5.3 מיליארד דולר.

מה ניתן ללמוד מהתוצאות השנתיות של Intel

פורסם בתאריך ינואר 20, 2015ינואר 21, 2015 ע"י Techtime

המבחן של Intel הוא פשוט: האם הצמיחה שלה בתחום הזה מקבילה לצמיחה העולמית בתחום ה-IoT – גבוהה ממנה – או שהיא לא עומדת בקצב.

מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', מציג את מודול המיחשוב הלביש Curie

בסוף שבוע שעברה דיווחה חברת אינטל (Intel) על התוצאות הכספיות שלה לשנת 2014. מהדו"ח עולה שמכירותיה בשנת 2014 הסתכמו ב-55.9 מיליארד דולר, והרווח הנקי הסתכם ב-11.7 מיליארד דולר.

חטיבות המוצר המרכזיות היו מכירת מעבדים למחשבי PC, שהסתכמו ב-34.7 מיליארד דולר – עלייה של 4% בהשוואה ל-2013. המכירות של קבוצת מרכזי הנתונים צמחו ב-18% להיקף של 14.4 מיליארד דולר. התחום החדש של האינטרנט של הדברים צמח ב-19% להיקף של 2.1 מיליארד דולר, ותחום שירותי התוכנה נשאר כמעט ללא שינוי: מכירות של 2.2 מיליארד דולר. האכזבה הקבועה היא בשוק המוצרים לתקשורת ניידת: ירידה של 85% במכירות להיקף של 202 מיליון דולר בלבד.

להערכת החברה, בשנת 2015 היא תשקיע כ-20 מיליארד דולר במחקר ופיתוח ובעסקאות לרכישת חברות אחרות. עקב מעמדה כיצרנית השבבים הגדולה בעולם וכחברה אשר מהווה כמעט מונופול בשוק המחשבים האישיים והשרתים, התוצאות של חברת אינטל מעניקות הצצה למגמות מרכזיות בשוק הטכנולוגיה.

בוננזת מרכזי הנתונים

התופעה הבולטת ביותר היא ששוק המחשבים האישיים אינו גווע. למרות התחרות העזה מצד אבזרים ניידים, המחשבים ממשיכים לשמש כעמוד השדרה הטכנולוגי של הכלכלה המודרנית, וככל הנראה ישמרו על מעמדם לאורך זמן. בשנה שעברה, כאשר היא דיווחה על ירידה של 4% במכירות לשוק המחשבים האישיים, התחושה היתה שהשוק מתחיל להתכווץ. אולם השנה היא החזירה לעצמה את 4% האבודים. המסקנה היא שמדובר בשוק בוגר ויציב, עם תנודות שנתיות קטנות מאוד.

הצמיחה המרשימה של קבוצת מרכזי הנתונים מלמדת שככל שגדלה עוצמת המחשוב של האבזרים שבידי הלקוחות הסופיים, כך גדולת ההשקעות במרכזי הנתונים המעניקים להם תמיכה מאחור. למעשה, כמעט כל אפליקציה חדשה היוצאת היום למכירה בשוק, נשענת על ניתוח מידע ועל אלגוריתמים המורצים בענן – כלומר במרכזי הנתונים.

גם בשנה שעברה אינטל הגדילה את המכירות בשוק מרכז הנתונים (ב-7%). המשך הצמיחה בשוק מלמדת שמדובר בשוק המעניין ביותר של אינטל כיום, למרות שהוא נמצא ברקע, הרחק מעיני הלקוח הסופי.

מהבחינה הזו, גם אם אינטל היתה מתמקדת בשוק השרתים בלבד – היא היתה מבטיחה לעצמה צמיחה יפה לאורך זמן. התחום השני הוא האינטרנט של הדברים, הכולל גם את כל מוצרי המיחשוב הלביש. זהו אחד מהנושאים הקרובים ביותר לליבו של מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', אשר הגדיר אותו כתחום ליבה אסטרטגי של החברה.

בתחום הזה היא מתמודדת עם מורשת של חברה שהטכנולוגיה שלה לא פותחה מלכתחילה להשגת רמות ביצועים גבוהות בהספק נמוך מאוד. אומנם אינטל טוענת שכיום היא משיגה יחס ביצועים/הספק לא פחות טוב מזה של מעבדים מבוססי ARM, אולם התחרות כאן קשה מאוד, מכיוון שהקהילה (אקו-סיסטם) של ARM בתחומים האלה גדולה בהרבה.

כאן המבחן של אינטל הוא פשוט: האם הצמיחה שלה בתחום הזה מקבילה לצמיחה העולמית בתחום ה-IoT, גבוהה ממנה – או שהיא לא עומדת בקצב.

הטיפ של Keysight: שימוש במצבי Trigger מתקדמים

פורסם בתאריך ינואר 19, 2015ינואר 23, 2015 ע"י Techtime

רוב מהנדסי הפיתוח לא מודעים ליכולות של אוסילוסקופים מודרניים במתן מצבי trigger מתקדמים. להלן כמה טיפים לייעול הפיתוח וקיצור זמן העבודה ואיתור תקלות

מאת: ג'וני הנקוק, Keysight Technologies

בעקבות המורכבות הגוברת של האותות בתכנונים הדיגיטליים המודרניים, הוסיפו יצרני האוסילוסקופים יכולות trigger מתקדמות המבוססות על פרמטרים דוגמת רוחב פולס, זמן עלייה/ירידה, זמן setup, מצב hold מבוסס אפיק טורי וכדומה. אלא שרבים מן המהנדסים והטכנאים נמנעים מלהשתמש במצבי trigger מתקדמים אלה ודבקים דווקא ב-trigger מבוסס הקצה, הישן והמוכר.

הסיבה העיקרית לכך נעוצה בחוסר מודעות לקלות השימוש בהם וחוסר רגישות מספקת לסוגיות של קלות שימוש. כיום קיימת דרך חדשה ופשוטה יותר לביצוע Zone triggering, המבוססת על אותות אנומליים מורכבים. מאמר זה משווה בין הדרך הישנה (trigger מבוסס פרמטרים) והדרך החדשה (zone-based trigger) תוך שימוש בשני אזורים לבידוד אנומליות אקראיות ובלתי תכופות של אותות.

הבה נתחיל על-ידי הגדרה של מהות ה-triggering של אוסילוסקופים. באופן עקרוני, האוסילוסקופ דוגם תמונות רציפות (לכידות בזמן אמת) של תופעות חשמליות (אותות) ולאחר מכן מציג/יוצר גרף של צורות גל של מתח לעומת זמן, אשר מתעדכנות באופן רציף. אבל בעת לכידה של אותות רפטטיביים (חוזרים), תהליך הלכידה של האוסילוסקופ חייב להיות מסונכרן עם אות המקור הנכנס (האות הניבדק). אם לא כן, תופיע בתצוגת האוסילוסקופ תמונה מטושטשת של צורות גל בלתי מסונכרנות, ותו לא.

כל האוסילוסקופים מסוגלים לבצע trigger על בסיס חציית רמת מתח מצד האותות (edge trig) – בין אם מדובר בחציית קצה בנתיב חיובי (עליה) או בנתיב שלילי (ירידה) לפי ערך סף מוגדר משתמש (רמת trigger). זהו למעשה מצב ה-trigger של האוסילוסקופ שבו משתמשים רוב המהנדסים והטכנאים. אם אתה מנסה לעקוב אחר צורות גל פשוטות החוזרות על עצמן בצורה מדויקת, כגון שעון דיגיטלי או גל סינוס, הרי ש-edge triggering הוא המתאים ביותר.

לעומת זאת, אם אתה מנסה לצפות ברצף פולסים דיגיטלי מורכב של נתונים, או שעליך לבצע סנכרון על בסיס אנומליה לא תכופה של אותות שעשויה להיות חבויה בתוך רצף פולסים דיגיטלי, כגון glitch, אזי שיטת ה-edge triggering הפשוטה יכולה להיות מגבילה ביותר.

triggering על אותות ברמות מתח משתנות (runts)

איור 1. נסיון לבצע Trigger על בסיס רצף פולסים דיגיטלי תוך שימוש ב-Edge triggering

באיור 1 ניתן לראות דוגמה לאוסילוסקופ העושה שימוש ב-edge trigger לצורך הצגת רצף פולסים דיגיטלי של נתונים, אשר מכיל פולסי "runt" מקריים, שליליים וחיוביים כאחד. פולסי Runt הם פולסים דיגיטליים שאינם מגיעים לרמה הלוגית הגבוהה או הנמוכה המיועדת שלהם.

עצם ההגדרה של האוסילוסקופ לביצוע triggering על בסיס פולסים אלה בלבד – ולא על סמך כל edge crossing – יכולה לסייע באיתור סיבת המקור לקיומם של האותות התועים, בעלי רמות הלוגיקה הבלתי מספקות.

כפי שצוין לעיל, רוב האוסילוסקופים בעלי הביצועים הגבוהים וביצועי הביניים הקיימים כיום בשוק, כוללים מצבי trigger מבוססי פרמטרים, לרבות Runt trigger. הבה נבחן כיצד להגדיר את ביצוע ה-trigger על בסיס פולסי runt, תוך שימוש ב-Runt trigger.

לאחר מכן נראה כיצד ניתן לעשות זאת מהר יותר באמצעות ה-Zone trigger. התהליך המתועד של הגדרת Runt triggering פרמטרי יבוצע באמצעות האוסילוסקופ החדש InfiniiVision 3000T X-Series של Keysight, אולם התהליך דומה מאוד גם עבור אוסילוסקופים של יצרנים אחרים. להלן תהליך מפורט:

⦁ בחר את תפריט ה-trigger אשר מציג את מצבי ה-trigger הזמינים.
⦁ בחר במצב ה-Runt trigger
⦁ קבע סף תחתון, אשר מגדיר את רמת הלוגיקה הנמוכה המירבית.
⦁ קבע סף עליון, אשר מגדיר את רמת הלוגיקה הגבוהה המירבית.
⦁ בחר אם לבצע triggering על בסיס אותות runt חיוביים, אותות runt שליליים, או אותות runt משני סוגי הקוטביות.

באיור 2 מוצג האוסילוסקופ המבצע triggering על בסיס אותות runt חיוביים תוך שימוש בנוהל המתואר לעיל.

איור 2. ביצוע Triggering של פןלסי Runt חיוביים בכל רוחב שהוא באמצעות מצב Runt trigger

עם זאת, בעת ביצוע לכידות חוזרות מצד האוסילוסקופ, ניתן לראות כי הוא מבצע triggering על שני אותות runt שונים. אחד מהם צר יותר מהאחר. אם אנו מעוניינים לבצע trigger על בסיס אחד מאותות ה-runt בלבד, נוכל להגביל עוד יותר את תנאי ה-triggering על-ידי הזנת מגבלת זמן ספציפית, שתאפשר לבודד את פולס ה-runt החיובי, הצר או הרחב יותר.

הפעלת Zone trigger

הבה נעבור כעת על הליך ההתקנה באמצעות מצב Zone trigger של סקופ זה, על מנת להשיג את אותן תוצאות.

⦁ באמצעות מסך המגע של האוסילוסקופ (או העכבר), שרטט באצבעך את השטח (או אזור) בתחומי אות ה-runt החיובי הבלתי שכיח הרחב יותר.
⦁ בחר "must intersect".

האוסילוסקופ מבצע סנכרון תוך הצגת המופעים הרפטטיביים בלבד של פולס ה-runt החיובי הרחב, כמתואר באיור 3. במקרה של Zone trigger, אם קצב עדכון צורת הגל של הסקופ מהיר דיו כדי להציג אירוע רנדומאלי ו/או בלתי תכוף בעת שימוש ב-edge triggering המסורתי, הרי שה-zone trigger יצליח לסנכרן על-פיו.

איור 3. שימוש ב-Zone triggering לצורך סהכרון עח בסיס אות ה-runt החיובי הרחב ביותר

בנוסף, מצב זה קל להגדרה ואינטואיטיבי בהרבה מאשר שימוש באחד ממצבי ה- trigger הפרמטריים של הסקופ. בעיקרון, ההליך מסתכם בנגיעה בגורם שעל-פיו ברצונך לבצע סנכרון – ולאחר מכן בסנכרון הסקופ. נבחן כעת דוגמה נוספת.

ביצוע trigger על בסיס אות קצה רמת מתח לא מונוטוני
באיור 4 מוצגת דוגמה לאות עם קצה בלתי מונוטוני לא תכוף. בדרך כלל, לאות זה קצה רגיל/רציף עולה. אולם לעתים הקצה העולה מתאפיין בהשתהות זמנית ולאחר מכן ממשיך בעלייה לרמת הלוגית הגבוהה הסופית שלו. אות כגון זה עשוי להופיע כצורת גל המוגדרת כ-ghost, אם קצב עדכון צורת הגל של האוסילוססקופ מהיר מספיק כדי להציגו.

איור 4. בעת שהאוסילוסקופ מבצע Triggering על כל קצה עולה, הוא מציג קצה בלתי מונוטוני לא תכוף ורנדומלי

אם ברצונך להשתמש באחד ממצבי ה-trigger מבוססי הפרמטרים של הסקופ לצורך ביצוע trigger אך ורק על בסיס האות שמתאפיין בחוסר מונוטוניות, האתגר הראשון במעלה טמון בקבלת ההחלטה בנוגע למצב ה-trigger הנבחר.

באיור 5 מוצגת רשימה של מצבי trigger פרמטריים, אשר זמינים ברבים מן הסקופים שקיימים כיום בשוק. אם במקרה אתה נחשב ל"גורו" של אוסילוסקופים, אתה יודע מן הסתם כי הבחירה הנכונה היא מצב ה-Rise/Fall Time trigger.

אבל אם אתה דומה לרוב המכריע של משתמשי האוסילוסקופים, עצם הבחירה במצב ה-trigger המתאים יכול להפוך למשחק של ניחושים. וגם אם אתה יודע באיזה מצב לבחור, הרי שההגדרה הנכונה של כל הפרמטרים המתאימים עלולה להיות מסובכת ביותר.

להלן פירוט השלבים הנדרשים לצורך ביצוע trigger על גבי קצה לא מונוטוני, תוך שימוש במצב ה-Rise/Fall Time trigger:

⦁ מדוד או הערך את זמן העלייה של הקצה ה"נורמלי".
⦁ בחר במצב ה-Rise/Fall Time trigger.
⦁ בחר בקצה העולה.
⦁ קבע ערך סף תחתון בשיעור של 10% בקירוב.
⦁ קבע ערך סף עליון בשיעור של 90% בקירוב.
⦁ בחר בהגבלת הזמן ">".
⦁ הזן ערך זמן שגבוה מעט יותר מאשר זמן העלייה של הקצה ה"נורמלי".

חיסכון בזמן

שיטה ישירה ופשוטה יותר לסנכרון תצוגת הסקופ מול אותות שמכילים את הקצה הלא-מונוטוני מבוססת על שימוש ב-Zone trigger. כל שעליך לעשות הוא לשרטט תיבה (אזור) בתחומי צורת הגל המוגדרת כ"ghost", לבחור בהגדרה "must intersect" ולאחר מכן הסקופ יבודד את הקצה הלא-מונוטוני כמתואר באיור 6; התוצאות זהות לאלה שהושגו באמצעות שימוש במצב ה-trigger הפרמטרי של זמן העלייה/ירידה, אולם מדובר בכמות פחותה בהרבה של פעולות שנדרשות לצורך השגת הסנכרון הרצוי.

איור 6. שימוש ב-Zone trigger לצורך בידוד קצה לא מונוטוני בלתי תכוף

סיכום
אוסילוסקופים הם כלים שאמורים לסייע לך באיתור באגים במסגרת בעיות תכנון החומרה המורכבות ביותר שעמן אתה מתמודד. אף על-פי שרוב האוסילוסקופים בעלי הביצועים הגבוהים והבינוניים הקיימים כיום בשוק מספקים מגוון רחב של מצבי trigger מתקדמים, הרי שעצם הניסיון להבין כיצד להשתמש במצבים אלה עלול לעתים לסבך אותך ואף להאט את תהליך איתור הבאגים.

לעומת זאת, אם האוסילוסקופ מתאפיין בקצב מהיר מספיק של עדכון צורת הגל, אשר מאפשר לחשוף אנומליות בלתי תכופות של אותות, אזי ניתן להשתמש ביכולת ה-Zone trigger החדשה כדי לבודד במהירות ובצורה אינטואיטיבית יותר אותות בעייתיים.

למהפיכה התעשייתית הרביעית קוראים Industry 4.0

פורסם בתאריך ינואר 15, 2015ינואר 19, 2015 ע"י Techtime

יוזמת Industry 4.0 של ממשלת גרמניה מתחילה להיתפש כרעיון החשוב ביותר של השנים האחרונות, אשר מוליד מהפיכה תעשייתית בלתי נתפשת בהיקפה. זהו שוק חדש ומבטיח ליצרניות שבבים, וכנראה גם הסיכוי האחרון של אירופה להציל את כלכלתה

הדגמה של סימנס לקו ייצור במתכונת Industry 4.0

בעוד העיניים של הציבור ממוקדות בכלכלת הסמארטפון והטאבלט ובשוק המתגבש של האינטרנט של הדברים (IoT), ברקע מתחילה להתגבש מהפיכה תעשייתית אחרת. מתחיל להיווצר רעיון שהוא כל-כך גדול, שאפילו קשה להעריך כיצד הוא ישפיע על המאה ה-21.

לרעיון הזה יש כבר מספר שמות: בארצות הברית הוא קיבל את הכינוי Smart Manufacturing Leadership, חברת GE מכנה אותו בשם The Industrial Internet, חברת הייעוץ הבינלאומית מכנה אותו בשם "המהפיכה התעשייתית הרביעית, וממשלת גרמניה מובילה יוזמה לאומית בשיתוף התעשייה וכל האיגודים המקצועיים המובילים, בשם הפשוט והקליט, Industry 4.0.

מהקיטור ועד לשבב

לא במקרה הגרמנים בחרו את השם Industry 4.0: גם הם מאמינים שמדובר במהפיכה תעשייתית רביעית: התרבות המערבית חוותה עד היום שלוש מהפיכות תעשייתיות, שכל אחת מהן הביאה לשינוי דרמטי בתהליכי הייצור, התפוקה ואורח החיים. המהפיכה התעשייתית הראשונה התבססה על השימוש באנרגיית הקיטור לייצור מכונות וכלי ייצור.

המהפיכה התעשיתית השנייה התבססה אל אנרגיית החשמל והביאה להמצאת הייצור ההמוני. המהפיכה השלישית (והאחרונה בינתיים) היתה מהפיכת האוטומטציה שהתבססה על אלקטרוניקה וטכנולוגיות מידע (IT).

פרופיל המהפיכה התעשייתית הרביעית מנקודת מבט אירופית — פרופיל המהפיכה מנקודת מבט אירופית

המהפיכה התעשייתית הרביעית, זו המתחוללת כעת, מתבססת על שילוב מושלם בין אובייקטים פיסיים לבין רשתות המידע. העולם האמיתי משתנה והופך בעצמו למערכת מידע אדירת מימדים. יוזמת Industry 4.0 שאותה מובילה ממשלת גרמניה, מיועדת להעביר את התעשייה הגרמנית לעולם המהפיכה התעשייתית הרביעית.

צריך להבין שמדובר ברעיון גדול יותר מרעיונות "מקומיים" כמו למשל האינטרנט של הדברים. היא מבוססת על דיגיטציה וקישור בין כל המרכיבים הפרודוקטיביים של הכלכלה. הנה כמה דוגמאות: מערכות הייצור והמידע יהיו מקושרות בממשקים אחידים בכל רמות שרשרת האספקה. פירוש הדבר שניתן יהיה להחליף מכונות בצורה גמישה, ולקבל תהליכי ייצור יעילים הניתנים לשינוי בהתראה קצרה ביותר. התופעה הזו קיבלה את הכינוי cyber-physical systems.

חוכמה בכל שרשרת הייצור

המרכיב השני יהיה רובוטיקה. כבר עכשיו מתרחב השימוש ברובוטים המתאימים למשימות שונות (multipurpose industrial robots), אולם השלב הבא הוא שימוש ברובוטים בעלי בינה, מקושרים, אשר יכולים להתאים את עצמם לדרישות משתנות. הרובוטים כבר לא ישמשו כתחליך לעובד אנושי לביצוע מטלות פשוטות, אלא יעבדו בקו הייצור לצד עובדים אנושיים, ויתאמו עימם את הפעילות באמצעות שימוש בחיישנים וממשקי אדם-מכונה חכמים.

INDUSTRY FOUR IMAGE במקביל, הם ישולבו בתחומים רבים: ייצור, לוגיסטיקה, פעילות משרדית כמו למשל הפצת מסמכים, וניתן יהיה לנהל אותם מרחוק באמצעות הרשת. התוצאה תהיה שקווי הייצור יעבדו 24 שעות ביממה, למרות שהעובדים האנושיים ישהו בהם רק בשעות היוםץ. משמרת הלילה תיעלם.

גם המרכיב השלישי הוא כבר מוכר: Big Data. לעתים מגדירים את הנתונים כחומר הגלם של המאה ה-21. קו הייצור העתידי ייצר כמויות עצומות של מידע שאותו יהיה צורך לשמור, לעבד ולנתח. כעת צריך לפתח מתודות חדשות לטפל בביג-דטה ולנצל את הפוטנציאל של הענן.

היעילות של הביזור

מהפיכת הקישוריות: בתחילת המאה ה-21 הקישוריות היתה תכונה רק של העולם הדיגיטלי. במסגרת מהפיכת Industry 4.0, העולם הדיגיטלי מקושר הדוקות אל העולם הממשי. מכונות, מוצרים, חלקים ובני-אדם יחליפו ביניהם מידע באופן שוטף באמצעות פרוטוקולי אינטרנט.

המרכיב הרביעי במהפיכת Industry 4.0, הוא יעילות אנגרטית וביזור. אספקת האנרגיה תתבסס יותר ויותר על מקורות אלטרנטיביים ומתקני היצור יספקו את רוב צורכי האנרגיה של עצמם. במקביל, תחנות הכוח הגדולות והמרכזיות יפנו מקום לתחנות כוח מרובות, קטנות ובעלות יעילות ייצור אנרגיה גבוהה.

המרכיב האחרון של המהפיכה, ובעצם התוצר הכולל של כל מרכיביה, הוא מעבר לייצור וירטואלי. אין כמעט מבצע קשה יותר מאשר הקמת מפעל ייצור חדש, והפעלתו כרוכה בהפסדים עצומים כתוצאה מכל תקלה או השבתת יום עבודה. במציאות החדשה, קווי הייצור יתוכננו במלואם באמצעות הדמיות תלת-מימדיות, ומערכות הייצור המקושרות יאפשרו העברת הייצור במהירות בין מכונות ואתרים, בלא להפסיד ימי עבודה ולחסוך עלויות שינוע ותיפעול.

מדוע דווקא אירופה דוחפת את המהפיכה?

INDUSTRY FOUR

כ-40% מהייצור העולמי מצוי כיום בכלכלות הצומחות, אשר הכפילו את חלקן בשני העשורים האחרונים. בתקופה זו ירד חלקה של אירופה בייצור העולמי מ-36% ל-25%. בעוד שבסין צמחו המשרות בתעשייה ב-39% ובברזיל ב-23%, התמונה באירופה הפוכה: ב-20 השנים אחרונות הצטמצם מספר העובדים בתעשייה בגרמניה ב-8%, בצרפת ב-20% ובבריטניה ב-29%.

להערכת חברת המחקר Roland Berger, המהלך הזה הסתיים. "מגמת העברת הייצור למיקןר-חוץ במדינות זרות מיצתה את עצמה. מעתה, פרודוקטיביות ותחרותיות בשוק העולמי יקבעו את מעמדן של התעשיות".

בשנת 2012 החליט האיחוד האירופי להגדיל ב-25% את תרומת התעשייה לתוצר הכולל של אירופה. המטרה היא להגיע למצב שבו התעשייה אחראית לכ-20% מהתמ"ג. מדובר ביעד מאוד שאפתי: בסין התעשייה תורמת ל-30% מהתמ"ג, ובבריטניה וצרפת היא אחראית רק ל-10% מהתמ"ג.

להערכת חברת הייעוץ Roland Berger, לא ניתן להשיג את היעד הזה. הוא דורש ייצור 6 מיליון מקומות עבודה חדשים – כמו הכפלת כל התעשייה הצרפתית. "אולם בהנחה שאירופה מאמצת את Industry 4.0, היא תוכל להשיג את היעד בשנת 2030. אלא שכדי לעשות זאת, החברות התעשייתיות באירופה צריכות להשקיע 90 מיליארד אירו בשנה, כלומר 1,350 מיליארד אירו ב-15 שנה (עד 2030)".

ענקי התעשייה באירופה מתחילים להסתגל

INDUSTRY FOUR CHIP IMAGE האם הדבר אפשרי? כבר היום יש מספר חברות תעשייתיות אשר נמצאות בשלבים שונים של אימוץ אסטרטגיית Industry 4.0.

יצרנית הלייזרים והמיכשור הגרמנית Trumpf, עברה לשיטת ייצור המבוססת על מה שהיא מכנה בשם social machines: מכונות ייצור המקושרות אחת לשנייה ויודעות מה התפקיד של כל אחת מהן בשרשרת היצור המלאה. הלקוחות יכולים לעקוב אחר תהליך הייצור של המכונות שהם מזמינים, לקבל תמונות שלהן מקו הייצור, ולספק משוב חוזר עוד לפני סיום הייצור.

חברת סימנס הגרמנית החלה באימוץ גישת Industry 4.0 בתחום ההנדסה הרפואית. במשך שני, הייצור של שתלי מפרקים היה אחיד, ונדרשו מספר ימים להתאים כל אחד מהם ללקוח. כיום היא עברה לשיטת ייצור אישית, שבה קבצי 3D ומכונות יצור ממוחשבות, מייצרות שתל מותאים אישית לכל פציינט, בתוך 3-4 שעות.

חברת רולס-רויס הבריטית, המייצרת מנועי סילון, נמצאת במהלכו של תהליך אימוץ טכנולוגיות ייצור המבוססות על הדפסה תלת-מימדית של חלקים במנועי סילון. בשיטת הייצור הנוכחית, חלק מהרכיבים דורשים ייצור מכשירי ייצור ייעודיים, וזמן המסירת מרגע ההזמנה מגיע עד ל-18 חודשים. הגישה החדשה מיועדת לאפשר לה לקצר את זמני האספקה, לחסוך הוצאות בפיתוח מכונות ייצור ולייצר חלקים קלים יותר במשקל.

אולי החברה המתקדמת ביותר בתחום הזה היא Dassault Systemes הצרפתית. בשנים האחרונות היא מקדמת בעוצמה את הרעיון של מיזוג בין פיתוח המוצר לייצורו. באמצעות פלטפורמת תוכנה תלת-מימדית וכלי פיתוח והדמייה, היא בונה סביבת פיתוח וייצור משולבת, המאפשרת למתכננים ולמהנדסי הייצור לעבוד ביחד ולשפר את המוצר בזמן אמת. הסביבה הזו, מתאימה גם לתיפעול באמצעות הענן ומעניקה אפשרות לייצור מבוזר מלא.

הזדמנות אדירה לתעשיית ההייטק

מי שמסתכל כיום בעניין רב על המגמה הזו הן חברות ההייטק, אשר מטבע הדברים צריכות לספק את הכלים והתשתיות למהפיכה התעשייתית הרביעית. משום שעיקר ההשקעה צפוי להיות בתחום ההייטק: רשתות תקשורת, פרוטוקולי תקשורת, בקרים מתוחכמים וזולים, חיישנים חכמים, מרכזי מידע עתירי ביצועים ועוד.

אם במהפיכה התעשייתית השלישית נבחנו חברות ההייטק בעיקר במחיר ובביצועים, הדגש במהפיכה התעשייתית הרביעית צפוי לעבור לאמינות ובטיחות, לצד המחיר והביצועים. גם כאן הסיליקון יהיה אבן הבניין המרכזית. לא לחינם איגוד יצרני האלקטרוניקה הגרמני ZVEI, הוא חבר מרכזי ביוזמת Industry 4.0 הגרמנית.

כך למשל, כבר היום עוסקת יצרנית השבבים Texas Instruments בבדיקה מעמיקה של השלכות הרעיון על אסטרטגיית פיתוח הרכיבים התעשייתיים שלה. חלק מההשלכות של הגל החדש הזה יוצגו בארץ בסמינר מקצועי לתחום הפתרונות התעשייתיים שהיא תקיים ביום ג' הבא, 20.1.2015, באולמי אבניו בקרית-שדה התעופה. בסמינר יינתנו שתי הרצאות מרכזיות על תעשיית השבבים ומגמת Industry 4.0: אחת על-ידי אבנר גורן, הנחשב לאחד מהאנשים המובילים בהגדרת אסטרטגיית המיחשוב המשובץ (Embedded) בחברת TI, והשנייה על-ידי הטכנולוג הראשי של TI לתחום מעבדי DSP ומעבדי Sitara, פקה ואריס.

הכניסה להרצאות ולסמינר היא חינם, אולם דורשת רישום מוקדם.

בסמינר פתרונות תעשייתיים יוגרלו פרסים יקרי ערך:

טאבלט Asus, טאבלט Galaxy ומצלמת Go Pro.

הסמינר ללא תשלום, אולם דורש רישום מוקדם.

לתוכנית הסמינר: techtime.co.il/ti-seminar

לרישום לסמינר: TI/Avnet Industrial Solutions

הדרכת Keysight למהנדסים: בחירת האוסילוסקופ המתאים ושיטות ניתוח אות מתקדמות

פורסם בתאריך ינואר 13, 2015ינואר 15, 2015 ע"י Techtime

ההדרכה תימשך שלוש שעות וחצי ותיערך במשרדי Kyesight Technologies בקרית אריה, פתח תקווה, ביום ד' 28.1.2015. הכניסה חופשית

אסף לזר בהדרכת אוסילוסקופים במשרדי Keysight

חברת Keysight תקיים הדרכה מיוחדת למהנדסים צעירים בתחום השימוש באוסילוסקופ ובכלים אוטומטיים לצורך איתור וניפוי שגיאות (Dubugging) בפתרונות ופרוייקטי פיתוח הכוללים פרוטוקולי תקשורת טוריים.

ההדרכה תימשך שלוש שעות וחצי ותיערך במשרדי Kyesight Technologies בקרית אריה, פתח תקווה, ביום ד' 28.1.2015. הכניסה חופשית, אך דרוש רישום מוקדם. מספר המקומות מוגבל.

רקע תיאורטי וסדנא מעשית

הסמינר יועבר על-ידי אסף לזר, מנהל תחום האוסילוסקופים בחברה. לדבריו, ההדרכה תיערך במתכונת של קורס אקדמי מזורז. בחלקה הראשון של ההדרכה תינתן הדרכה במושגי יסוד לבחירת אוסילוסקופ, כמו רוחב פס, קצב דגימות, עומק הזיכרון, Waveform Update Rate, Triggering, Serial Bus Applications ועוד.

בחלק השני של ההדרכה יינתנו הסברים כיצד לבצע Troubleshooting מתקדם לפרוטוקולים טוריים באמצעות אוסילוסקופים, יוצגו טכניקות מדידה מתקדמות לייעול תהליך הפיתוח והבדיקה ולקיצור זמני היציאה לשוק. יינתנו טיפים מקצועיים ותיערך סדנא מעשית.

אסף לזר הסביר שהאוסילוסקופים המודרניים הם כלים מורכבים המספקים למהנדסים יכולות מדידה מגוונות, כגון נתחי פרוטוקולים (Protocol Analyzer), נתחים לוגיים (Logic Analyzer), ועוד. "בימים אלה יתקיים מחזור נוסף, שהינו חלק מסדרת הדרכות ממוקדות וקצרות, שמעניקות ללקוחות את הכלים שייעלו את עבודתם המקצועית".

הסדנה מתמקדת בטכנולוגיה ובפרקטיקה ואיננה שיווקית כלל. כפי שהעיד לקוח שהשתתף במחזור הראשון: "ההצגה היתה מעולה וחובה לכל מי שעובד במעבדה עם אוסילוסקופ כלשהו".

ההשתתפות חינם.

לרישום וקבלת פרטים נוספים:

[email protected]

טלפון: 03-9288502

ההרצאות הסודיות של Texas Instruments בישראל: חשיפת NDA של רכיבים בסמינר פתרונות תעשייתיים

פורסם בתאריך ינואר 11, 2015ינואר 13, 2015 ע"י Techtime

הסמינר יתקיים ביום ג', ה-20 בינואר 2015 באולמי אבניו בקרית שדה התעופה בשיתוף Texas Instruments ו-Avnet. יוצגו רכיבי תקשורת חדשניים וגישה חדשה למיקרו-בקרים. ההשתתפות בהכרזות הסודיות – תחת NDA

TI-IOT — ערכת הפיתוח Stellaris ליישומי האינטרנט של הדברים (IoT)

במהלך סמינר הפתרונות התעשייתיים שהיא תקיים החודש ביחד עם חברת Avnet, תספק חברת Texas Instruments מידע ייחודי הנישמר בדרך-כלל בסודיות רבה.

מדובר בהרצאות שבהן יוצגו רכיבים אסטרטגיים חדשים, ואשר ניתן יהיה להשתתף בהן רק תחת תנאי NDA. הסמינר לתחום הפתרונות התעשייתיים (Industrial Solutions) יתקיים ביום ג', ה-20 בינואר 2015 באולמי אבניו בקרית שדה התעופה.

הסמינר יתמקד בתחומים בעלי עניין מיוחד לתעשייה הישראלית ויביא לארץ מומחים מרכזיים של החברה בתחום. למשל, הטכנולוג הראשי של טקסס אינסטרומנטס לתחום מעבדי DSP ומעבדי Sitara, פקה ואריס, יגיע לישראל כדי להציג את אסטרטגיית המיחשוב התעשייתי, אשר קיבלה בעולם את הכינוי Industry 4.0, ונחשבת לאחת מהמגמות המכריעות בתחום הייצור התעשייתי בשנים הבאות.

רכיבים סודיים ב-NDA Sessions

CLOUD SMALLER אחד מהנושאים המעניינים בסימנר יהיה-NDA Sessions. סוג זה של הרצאות טומן בחובו סיכון מסויים לחברה, משום שהלקוחות נחשפיםלמידע סודי על רכיבים אסטרטגיים חדשים, כאשר הם מתחייבים לא לפרסם את המידע שקיבלו. במסגרת הרצאות ה-NDA ייחשף רכיב SoC חדש התומך בפרוטוקול Bluetooth Low Energy, אשר מבוסס על מעבד Cortex-M3 של חברת ARM, בעל צריכת זרם המוערכת בכשליש מהקיים היום בשוק.

הרכיב מאגד פלטפורמה אשר תתמוך במספר רב של פרוטוקולים הפועלים בתדר של 2.4GHz, ביניהם: BLE, ZigBee, RF4CE, 6LoWPAN, פרוטוקולים ייעודיים ועוד. בנוסף, במהלך החשיפה שתיערך תחת חתימה על מסמך NDA, ייחשפו היכולות של הפלטפורמה לתמוך גם ביישומי תקשורת הנעשים בתדרי Sub-1GHz.

TI-SEMINAR-PROMOTER

הרצאה נוספת שתינתן תחת NDA תחשוף "חבר" חדש במשפחת המיקרו-בקרים MSP430 של TI, שקיבלה מעמד כמעט אגדי בתעשייה. מדובר ברכיב חדש, אשר משלב את היכולות והביצועים של MSP430, ומבוסס על ליבה של Cortex-M4 של חברת ARM.

החברה שומרת בסוד את הפרטים הטכניים של המוצר החדש. ממידע ראשוני ניתן לומר שהוא כולל גם ממירי ADC מהירים, משווה מדוייק מאוד, הצפנת AES, מחבר USB וזיכרון flash בנפח של עד 1MB.