OT

Zeroport פיתחה תקשורת מאובטחת העוקפת את חסרונות ה-IP

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פתרון החומרה Fantom של זירופורט. מקור: זירופורט

חברת זירופורט (Zeroport) מהרצליה יצאה מהשלב החשאי עם הכרזה על גיוס הון בהיקף של כ-10 מיליון דולר בסבב Seed. הגיוס הובל על-ידי קרן lool ventures, בהשתתפות Clarim Ventures מקרן אלרון ונצ'רס, CyberFuture ו־Fusion Fund. החברה תשתמש בכספי הגיוס להאצת ההתרחבות הגלובלית, להגדלת מצבת כוח האדם ולהמשך פיתוח פלטפורמת האבטחה הייחודית שפיתחה. החברה פיתחה טכנולוגיית גישה מרחוק מאובטחת המתבצעת באמצעים אחרים מאשר באמצעות פרוטוקול IP אשר חשוף לתקיפות סייבר, למרות אמצעי ההגנה ומערכות VPN.

מאז הקמתה כבר הטמיעה פתרונות גישה מאובטחת בקרב ארגונים גדולים בישראל ובעולם, בהם תשתיות קריטיות, חברות אנרגיה, מוסדות פיננסיים וגופים ממשלתיים וביטחוניים. הצורך בגישה מרחוק למערכות תפעוליות ולמערכות קריטיות הפך בשנים האחרונות לבלתי נמנע, על רקע פריסה גאוגרפית רחבה של מתקנים, הסתמכות גוברת על ספקים וקבלני משנה, דרישות לתחזוקה וניטור בזמן אמת, ומצבי חירום שבהם הגעה פיזית לאתר אינה אפשרית או יעילה. הבעיה היא שרוב פתרונות הגישה המאובטחת מרחוק מבוססים על פרוטוקול IP ופיענוחו באמצעות תוכנה.

רשתות VPN, סוכני ZTNA, שרתי PAM ומערכי בידוד דפדפן עדיין חושפים שירותי IP במעטפת הארגונית, ולאחר מכן מנסים להגן על אותם שירותים באמצעות שכבות נוספות של תוכנה, כללים וטלאי אבטחה. פתרונות מבוססי תוכנה דוגמת VPN ו-Zero Trust (מודל אבטחה המבטל אמון מובנה ודורש אימות והרשאה בכל ניסיון גישה) מבוססים על תקשורת IP, ומעצם טבעם יוצרים שטח תקיפה שניתן לנצל באמצעות נוזקות, גניבת זהויות או חדירה לרשת הארגונית.

המרת התקשורת לאותות חשמליים

הטכנולוגיה של Zeroport הופכת מתקפות המבוססות על פרוטוקולים וקבצים לבלתי-אפשריות פיזית. בטכנולוגיה של החברה המידע מומר לאותות מקלדת ועכבר ומשודר בצורה מבודדת לחלוטין מפרוטוקול התקשורת שאינו יוצא החוצה. החברה פיתחה אבזר תקשורת חומרתי הקולט אך ורק אותות מקלדת ועכבר – ומשדר אך ורק פיקסלי וידאו. אין תקשורת IP שתוכנה זדונית יכולה לנצל כדי להגיע למערכות הליבה, ואין ערוצי משנה (קבצים, גזירים (Clipboard), הדפסה וכדומה), שבאמצעותם מחדירים תוכנות עויינות לרשת. לפי החברה, היעדר מוחלט של תקשורת IP מבטל מראש אפשרות לחדירה, ציתות או הזרקת קוד זדוני, ומאפשר חיבור מרחוק גם למערכות שבעבר נחשבו רגישות מדי לכל קישוריות חיצונית. הרכיב החומרתי, המוגן בפטנטים ומותקן בכניסה לארגון, משמש כשכבת בידוד פיזית בין הסביבה החיצונית למערכות הקריטיות, מבלי להסתמך על מנגנוני אבטחה תוכנתיים.

מייסדי החברה יוסף גרץ ׁ(מימין) ולביא פרידמן. צילום: Netanel Tobias
מייסדי החברה יוסף גרץ ׁ(מימין) ולביא פרידמן. צילום: Netanel Tobias

רעיון שנולד במלחמה

חברת זירופורט נוסדה באמצע שנת 2024 בהרצליה על ידי יוסף (ספי) גרץ, מנכ"ל ומייסד שותף בעל ניסיון של כ־15 שנה בהובלה עסקית של חברות טכנולוגיה, ולביא פרידמן, מייסד שותף ו־CTO, יוצא יחידה 81 של חיל המודיעין. הרעיון לחברה נולד במהלך שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל, אז זיהו השניים פערים עמוקים בפתרונות הגישה המאובטחת מרחוק הקיימים. כיום מעסיקה Zeroport כ־25 עובדים, עם משרדים בישראל ובמוקדים נוספים בניו יורק ובסינגפור. בעקבות הגיוס מתכננת החברה להגדיל את מצבת העובדים לכ־40 בתוך שנה ולהתרחב לשווקים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה־פסיפיק.

החברה מציעה כיום שלושה מוצרים עיקריים, שכל אחד מהם מתוכנן לענות על צרכים שונים של גישה מאובטחת מרחוק תוך שמירה על אבטחה קיצונית ללא חשיפה לתקשורת IP. המוצר המרכזי והרחב ביותר הוא Fantom, שמספק פתרון גישה מרחוק בקנה מידה ארגוני המותאם לרשתות גדולות עם משתמשים רבים — בין אם מדובר בעובדים, קבלני משנה או ספקים חיצוניים — המאפשר חיבור בטוח לרשת הפנימית באמצעות התקני חומרה ייעודיים שמייצרים בידוד חד-כיווני ללא שטח התקפה דיגיטלי.

אבזר Polter מיועד לגישה נקודתית "אחד-על-אחד" למחשבים או מערכות בודדות שמוגדרות כרמות אבטחה גבוהות במיוחד, והוא פועל כחיבור חומרתי ייעודי שמבטיח שהגישה תישאר מבודדת לחלוטין ושומרת על הפרדה מוחלטת בין הצד החיצוני לפנימי. אבזר החומרה השלישי, Roamer, הוא תחנת קצה ללא מערכת הפעלה (“zero-client”), שמספקת סביבת עבודה מרוחקת בטוחה במיוחד ללא מערכת הפעלה הניתנת לפריצה. הוא מתאים לסביבות עבודה מרוחקות וממוקדות שבהן נדרש חיבור כקליינט בטוח שמתחבר ל-Fantom או ל-Polter ומאפשר אינטראקציה בזמן אמת בלי להשאיר זיכרון או נקודת התקפה בקצה המשתמש.

שוק היעד: ארגונים בעלי מערכות קריטיות

החברה מתמקדת בעיקר בארגונים המפעילים מערכות קריטיות, בהן מערכות תפעוליות (OT), מערכות בקרה תעשייתיות, תשתיות אנרגיה, מתקנים פיננסיים רגישים וגופים ממשלתיים וביטחוניים. במקרים אלה, הפתרון מאפשר לבצע תחזוקה, ניטור ותפעול מרחוק של אתרים ומערכות, מבלי לשלוח צוותים פיזית לשטח ומבלי לחשוף את הרשת לאינטרנט. לצד עולם ה־OT, הפלטפורמה יכולה לשמש גם ארגונים בעולם ה־IT הדורשים רמת אבטחה קיצונית במיוחד, ומעוניינים להחליף מערכי גישה מרחוק מורכבים ומצטברים שנבנו לאורך שנים.

קלארוטי: כלי הגישה-מרחוק מייצרים סיכוני סייבר על הסביבה התפעולית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי. צילום: קרן מזור]

חברת הסייבר קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS), פרסמה מחקר חדש של זרוע המחקר שלה, Team82, על התרחבות השימוש בכלי גישה מרחוק והחשיפה לסיכונים שהיא יוצרת בסביבות טכנולוגיות תפעוליות (OT). נתונים שנאספו מיותר מ-50 אלף מכשירים בסביבה התפעולית, הראו כי כמות הכלים לגישה מרחוק שהוטמעו הינה מוגזמת, כאשר ל-55% מהארגונים יש ארבעה או יותר כלים ול-33% יש שישה כלים או יותר לגישה מרחוק.

בנוסף, מצא המחקר של Team82 , כי ל-79% מהארגונים יש יותר משני כלים המותקנים על התקני רשת OT ואינם ברמת האבטחה הנדרשת בארגונים. כלים אלה חסרים יכולות בסיסיות לניהול גישה מורשית כגון הקלטת החיבורים מרחוק, בקרות גישה מבוססות הרשאות לבעלי תפקידים מוגדרים ואפילו תכונות אבטחה בסיסיות כגון אימות רב-גורמי (MFA). כתוצאה מכך עולה רמת החשיפה בסיכון גבוה ונוספות עלויות תפעול הנובעות מניהול מגוון פתרונות.

"מאז מגפת הקורונה, ארגונים פונים יותר ויותר לפתרונות גישה מרחוק כדי לנהל בצורה יעילה יותר את העובדים שלהם וספקי צד שלישי. גישה מרחוק היא אמנם פועל יוצא הכרחי של מציאות חדשה, אולם במקביל היא יצרה דילמה אבטחתית ותפעולית", אמרה טל לאופר, סמנכ"ל מוצרים בקלארוטי. "בעוד שהגיוני כי לארגון יהיו כלי גישה מרחוק עבור שירותי IT וגישה מרחוק לסביבות OT, זה לא מצדיק את מגמת הרחבת השימוש בכלים אלו בתוך רשת ה-OT הרגישה, שזוהתה במחקר שלנו, מאחר והיא מובילה לסיכון מוגבר ולמורכבות תפעולית". 

טל לאופר, קלארוטי. באדיבות קלארוטי

בקלארוטי מסבירים כי רבים מפתרונות הגישה מרחוק הנמצאים ברשתות OT משמשים למטרות ספציפיות בסביבות  IT, אך קיומם בסביבות תעשייתיות עלול ליצור חשיפה קריטית ולהגביר את סיכוני האבטחה, ובהם היעדר נראות, שטח תקיפה מוגבר וניהול זהויות מורכב.

לפי חברת המחקר Gartner, "מנהלי אבטחה וניהול סיכונים (SRM) צריכים לבדוק את מצב החיבורים המרוחקים הקיימים בכל הארגון, מכיוון שסביר להניח שיימצאו פתרונות כאלו, לא גלויים, בכל הרשתות התפעוליות, ובמיוחד באתרי שטח". יש להסיר פתרונות גישה מרחוק ישנים לטובת פריסת פתרונות מאובטחים חדשים יותר המותאמים לסביבות CPS. ארגונים בדרך כלל פורסים פתרונות חדשים מבלי להתמקד במה שנותר מאחור, ועם הגידול במספר חולשות ה-VPN המנוצלות, הדבר יכול להוות נקודה עיוורת משמעותית". 

Zero Networks חשפה יכולות סגמנטציה במערכות OT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות Zero Networks. קרדיט צלמת: רוני הרמן]

חברת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks), שפיתחה פתרון מבוסס למידת-מכונה המבצע סגמנטציה אוטומטית של הרשת הארגונית, חושפת כעת יכולות חדשות שתוכננו במיוחד כדי לחסום תנועה רוחבית – באמצעות סגמנטציה – ברשת במהלך מתקפות נגד מערכות OT (Operational Technology – מכשירים וטכנולוגיות המשמשים לניהול, ניטור ובקרה של תהליכים תפעוליים בתעשייה ובתשתיות קריטיות). לדברי החברה, יכולות קריטיות אלה מצמצמות באופן משמעותי את הסיכון הכרוך במתקפות כופרה בתעשיות עתירות במכשירי OT כמו: ייצור, בריאות, נפט, גז, תחבורה ושירותי תשתית.

היכולות החדשות שולבו ב-Zero Networks Segment, מרכיב מרכזי בפלטפורמת ה-Zero Trust של החברה. זו פלטפורמת SaaS אוטומטית לחלוטין שלומדת את כל תעבורת הרשת ומגבילה את הגישה של כל מחשב וכל משתמש בארגון למינימום ההכרחי – ומחייבת אימות רב-שלבי בפעולות רגישות. לדברי החברה, שירות ה-SaaS מוטמע תוך דקות ומתחיל לרוץ תוך כ-30 יום בלבד – לעומת מספר שנים שנדרשות להטמעה של פתרונות סגמנטציה אחרים שלעתים קרובות לא מספקים הגנה מקיפה.

דו"חות שונים מעידים על כך שמפעלי ייצור היו בראש רשימת המטרות של מתקפות כופרה בשנת 2023. בנוסף לכך, מסמך של הסוכנות הממשלתית של ארה"ב להגנה מפני מתקפות סייבר ותשתיות (CISA) מצביע על כך שקבוצות תקיפה מגבירות את פעילותן נגד מערכות OT של תשתיות קריטיות. בשני מגזרים אלה הסיכון לשיבוש ההמשכיות התפעולית והסכנה הפוטנציאלית לציבור מגדילים את הסיכוי שהארגונים הללו ישלמו את דמי הסחיטה שההאקרים דורשים.

בני לקונישוק, מייסד משותף ומנכ"ל זירו נטוורקס, הסביר כי "היסטורית, סגמנטציה של מכשירי OT היתה קשה מאוד לביצוע ויקרה. לאור הקלות שבה ניתן לפרוץ למכשירי OT, נוצרה בעיית אבטחה חמורה במגזרים עתירי מכשירים מסוג זה כמו סביבות ייצור ותשתיות קריטיות. אנו מצמצמים את משטח התקיפה נגד מכשירים אלה ומנטרלים את היכולת של האקרים לגרום נזק, אפילו אם הצליחו לפרוץ לרשת או השיגו הרשאות של מנהל רשת".

חברת המחקר העצמאית ESG (Enterprise Strategy Group) ביצעה תיקוף של הפלטפורמה שפיתחה זירו נטוורקס ופירטה כיצד Zero Networks Segment יוצרת מיקרו אזורים מאובטחים בנכסים ארגוניים המחוברים לרשת, כולל מכשירי OT, וחוסמת מתקפות כופרה ותנועה רוחבית ברשת. בנוסף לכך, ESG גילתה שזירו נטוורקס חוסכת לארגונים בממוצע 87% מהעלויות שאחרת היו מוקצות לפתרונות מיקרו סגמנטציה באמצעות פיירוולים ו-75% מהעלויות לעומת פתרונות סגמנטציה מסורתיים.

Zero Networks נוסדה בשנת 2019, ומנוהלת על ידי בני לקונישוק (מנכ"ל) ואמיר פרנקל (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה גייסה מהקמתה 45 מיליון דולר במצטבר, מתוכם 20 מיליון דולר בסבב B שנסגר בסוף 2023. החברה, שמעסיקה 65 עובדים, 35 מהם בתל-אביב, והיתר במשרדים בארה"ב ובאירופה, מגייסת בימים אלה עובדים נוספים על מנת לתמוך בצמיחתה המואצת. הפתרון של Zero Networks הושק במרץ 2022 ולאור יכולותיו החלוציות הוא זכה בהצלחה יוצאת דופן בשוק העולמי מכירות החברה הגיעו בתוך 9 חודשים מההשקה למיליוני דולרים וצמחו בשנה השנייה פי 5 והיא צברה רשימה מגוונת של לקוחות בארה"ב, אירופה והמזרח התיכון.

ווטרפול מנסה לפתור את אתגר האבטחה של הפעלה-מרחוק של רשתות תעשייתיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות החברה במשרדיה בישראל. מקור: עמוד הלינקדאין של החברה]

חברת הסייבר ווטרפול סקיוריטי (Waterfall Security) השיקה מוצר אבטחה חדש, שנועד לתת מענה לאחד מאתגרי האבטחה הגדולים ביותר בעולם התעשייתי: כיצד לאפשר גישה בטוחה מרחוק לרשת תפעולית כלשהי (OT). גישה כזו מרחוק נדרשת, למשל, במקרים שבהם יש צורך לתפעל או לתקן מערכת תפעולית כלשהי המצויה באתר מרוחק.

מוצר הדגל של ווטרפול, Unidirectional Gateway, מתבסס על רכיב חומרה שמייצר חיץ "פיזי" חד-כיווני בין הרשת התפעולית (OT) לרשת המידע החיצונית (IT). פתרון זה מספק, להערכת החברה, אבטחה הרמטית מפני חדירה לרשת, תוך כדי שהוא מאפשר למשתמש לקבל דיווח של נתונים מהמערכת התפעולית, כמו למשל במערכות אנליטיקה, טלמטריה וחיזוי עסקי (BI).

התעשייה רוצה "גישה מרחוק"

ווטרפול עובדת מול חברות תעשייתיות ממגזרים שונים כמו תשתיות קריטיות, גז ונפט, אנרגיה מתחדשת וכדומה. לדברי מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור פרנקל, בשיחה עם Techtime, ככל שרמת האוטומציה בתעשיות שונות הולכת ומשתכללת כך גם יש צורך גובר בפתרונות של תפעול מרחוק של אתרים. "השוק משתכלל והמערכות התעשייתיות עברו מודרניזציה. כיום ניתן להפעיל מערכות מרחוק, ובתעשייה מחפשים פתרונות שיאפשרו לממש באופן בטוח את היכולת הזו. זה יכול לחסוך בצורה ניכרת בעלויות תפעוליות וכוח אדם. במקרים רבים, זה לא אפשרי לשלוח אנשים לכל אתר ואתר, כמו למשל תחנת תמסורת באמצע צינור גז במדבר".

הפלטפורמות הקיימות של גישה מרחוק מתבססות למעשה על שרת וירטואלי בענן (VPN) שמתווך בין שני המחשבים. ואולם, בפלטפורמות הללו, נוצר למעשה תקשורת ישירה עם הרשת התפעולית, תקשורת שפותחת אותה לסכנות של העולם החיצוני, וזאת תוך שימוש בשכבת הגנה מבוססת-תוכנה כמו "חומת אש".

פרנקל: "זו חלופה עם רמת סיכון בלתי סבירה, כי היא מחייבת אותך לפתוח את הרשת התפעולית לעולם החיצוני, ויש בכך סיכונים רבים. כמו כן, הפרוטוקולים של פלטפורמות הגישה מרחוק הם מאוד מורכבים, ועל כן מספקים כר פורה לניצול של האקרים. גם המחשב שממנו אתה מנהל את התקשורת עם השרת המרוחק חשוף לסכנות כמו השתלטות או גניבת זהות. עם זאת, בהיעדר חלופות, אנשים בעולם התעשייתי נאלצים לעיתים לקחת את הסיכון הזה".

תקשורת ישירה מדומה

הפתרון החדש של ווטרפול, שזכה לשם HERA (Hardware Enforced Remote Access), מנסה לשמר את היכולת לתפעל מרחוק, באופן אינטראקטיבי, את מערכת הבקרה התעשייתית – וזאת מבלי שתתקיים בפועל תקשורת ישירה בין מחשב המשתמש לרשת התעשייתית.

כיצד הדבר אפשרי? נתחיל בצד המשתמש: במחשב שלו מותקן מסוף (client) של ווטרפול, שבו הוא מקליד את הפעולות שהוא רוצה לבצע במחשב התעשייתי המרוחק. תפקידו של המסוף הוא להעביר הלאה, באופן נקי ומוצפן, אך ורק את הקשות המקלדת ותנועות העכבר של המשתמש. ההצפנה של פעולות אלה מתבצעת באמצעות רכיב ה-TPM המותקן במחשב המשתמש. זהו רכיב חומרה המצוי במרבית מחשבי הפרימיום בשוק, הוא מותקן על גבי לוח-האם ותפקידו הוא לשמור את מפתחות ההצפנה הייחודיים של המחשב. המסוף של ווטרפול עושה שימוש במפתחות ההצפנה הללו כדי להצפין את התקשורת.

בשונה מפלטפורמות הגישה-מרחוק, פעולותיו של המשתמש עוברות הלאה אל המחשב המרוחק על גבי פרוטוקול מינימלי ופשוט, שלמעשה אוצר אך ורק את הקשות המקלדת ותנועות העכבר. כך למעשה שום פיסת קוד זדונית לא יכולה לעבור ממחשב המשתמש למחשב המרוחק – מאחר שלתוקף אין שום "קוד עודף" שהוא יכול לנצל ולהעביר לרשת ה-OT.

גם במחשב של הרשת התעשייתית המרוחקת יש אמצעי אבטחה, בדמות רכיב חומרה, HERA Gateway, שמפלטר את אריזות המידע  הנכנסות ויודע, על סמך מפתחות ההצפנה של ה-TPM, שמדובר במשתמש מורשה ושרק הפקודות הבסיסיות ביותר נכנסות פנימה. לאחר שעברו את תהליך הבדיקה, הפקודות המבוקשות מבוצעות במחשב התעשייתי.

בנוסף לעובדה שהתקשורת מוגבלת ללחיצות עכבר ומקלדת, מוצפנת ומאושרת, ישנה הפרדה מבוססת חומרה בין התקשורת הנכנסת לתקשורת היוצאת (התקשורת היוצאת היא למעשה "צילומי מסך") מרשת ה-OT – כל כיוון תקשורת מתקיים על גבי שער הפרדה חד-כיווני נפרד, שמאפשר למידע לזרום רק בכיוון אחד.

פרנקל: באופן הזה, למרות שלא באמת נוצר ממשק ישיר בין שני המחשבים, למשתמש יש חוויה אינטראקטיבית של גישה-מרחוק. הוא מבצע פעולות ומקבל גם חיוויים מהרשת התעשייתית בזמן אמת. בתצורה הזו, כל ניסיון פריצה מחייב משאבים ורמת תחכום שלמעשה הופכים את המשימה לכמעט בלתי אפשרית".

ווטרפול, שהוקמה ב-2008, מעסיקה כ-150 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.