וובינר סינופסיס לאימות הבטיחות של IP ו-SoC יתקיים ב-20 ביולי

ביום ג', ה-20 ביולי 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום הבדיקה והאימות הפונקציונלי של בטיחות תכנוני SoCs ושל מודולי IP באמצעות ניתוחי FMEDA, SPFM, LFM ו-PMHF, תוך שימוש בפתרון Synopsys FuSa של החברה. הארוע, Accelerate Functional Safety Certification of IP and SoC Designs – Part 2, יתקיים במתכונת מקוונת בשעה 21:00 לפי שעון ישראל. ההדרכה תועבר על-ידי מהנדס יישומים בכיר של חברת סינופסיס.

Random faults analysis process starts with FMEA (Failure Mode and Effect Analysis) and continues to FMEDA (Failure Mode Effect Diagnostic Analysis) for estimating the ISO 26262 metric for SPFM (Single Point Fault Metric), LFM (Latent Fault Metric) and PMHF (Probabilistic Metric for (Random) Hardware Failures). Validation of the FMEDA metric is done through fault injection testing. The challenge for verification engineers is how to get from the abstract level of FMEDA to the task of fault simulation to validate diagnostic coverage and Fsafe.

Complex IPs, however, pose many challenges to this established safety analysis process:
  • How to extract the IP hierarchy to be used for the FMEA/FMEDA analysis?
  • How to correctly define the Design Data for Failure Rate computation?
  • How to get from the abstract level of FMEDA to the task of fault simulation to validate diagnostic coverage and Fsafe?

This Synopsys webinar series will cover a high-level introduction to Synopsys FuSa solutions including Z01X and VC Formal that address these challenges, using OR1200 IP as the example.

למידע נוסף ורישום: Accelerate Functional Safety Certification of IP and SoC Designs

אודות המרצה:

Sai Karthik Madabhushi is a Synopsys Formal expert based in the UK. He has 16+ years of experience working on Formal Verification tools and developing Assertion IP. Prior to Synopsys, he has worked in Cadence IFV RD and been a Formal Expert for Jasper in Northern Europe (UK & Scandinavia). He currently manages clients and consulting work in Japan, Israel & Europe for Synopsys’ VC Formal.

מ-CEVA עד MIPS: מעבדי RISC-V נכנסים אל המרכז

חברת SiFive הכריזה על השלמת פיתוח המעבד החזק ביותר שלה המבוסס על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, P550, אשר מסמן את כניסתה של הארכיטקטורה הפתוחה אל רמת השרתים ומערכות לינוקס ארגוניות בקנה מידה מלא. המעבד החדש הוא בעל רוחב מילה של 64 סיביות ויכיל ארבע ליבות עיבוד. הוא עובד במהירות שעון של 2.4GHz ומספק ביצועים ברמה גבוהה אשר קיבלה את הציון 8.65/GHz במבחן SPECInt 2006.

המעבד ייוצר על-ידי שותף רב עוצמה: חברת אינטל הודיעה שהיא תייצר אותו בתהליך של 7 ננומטר ותוציא אותו לשוק במסגרת פלטפורמת Horse Creek, אשר תכלול בנוסף למעבד גם את ממשקי ה-DDR וה-PCIe של אינטל. המעמד המתחזק של ארכיטקטורת המיחשוב הפתוחה RISC-V בא לידי ביטוי בהחלטתה המפתיעה של חברת MIPS לפתח את הדור הבא של מעבדיה בארכיטקטורת RISC-V ולא בארכיטקטורת MIPS שלה עצמה. זהו מהלך היסטורי, מכיוון שחברת MIPS מספקת קניין רוחני של מעבדים המבוססים על הקונספט של מעבדי RISC מהדור הראשון, ובמשך זמן רב נחשבה למתחרה קשה של חברת ARM.

MIPS יוצאת מצ'פטר 11 עם רעיון חדש

בשנת 2013 היא נרכשה על-ידי Imagination הבריטית תמורת 100 מיליון דולר, לאחר תחרות מחירים מול חברת CEVA מהרצליה. בסוף 2017 מכרה אותה אימג'יניישן לקרן ההשקעות Tallwood VC מקליפורניה תמורת 65 מיליון דולר בלבד והפעילה אותה כחברה בת של Wave Computing. אלא שהמיזם לא התרומם ובחודש אפריל 2020 היא קיבלה הגנת צ'פטר 11 בעקבות פשיטת רגל. במרץ 2021 הכריזה Wave על יציאה מצ'פטר 11 בעקבות השקעה של 61 מיליון שביצעה קרן טאלווד.

אלא שההודעה על חזרתה לפעילות מסחרית כללה פרט מעניין: MIPS החליטה שהדור הבא של המעבדים שאותו היא מפתחת כעת, יתבסס על ארכיטקטורת RISC-V. יש הגיון רב בהחלטה הזאת: כדי להתחרות ב-ARM זקוקה MIPS לא רק לארכיטקטורת עיבוד יעילה, אלא גם לתמיכה מלאה בתוכנות, ביישומים ובכלי פיתוח שרק סביבת משתמשים גדולה יכולה לספק. המעבר לסביבת RISC-V יאפשר לה ליהנות מהתוצרים של קהילה פתוחה גדולה מאוד שאותה יכולה לספק הארכיטקטורה החדשה הזאת.

לשם המחשה, הארגון התעשייתי RISC-V International המקדם את הארכיטקטורה הזאת, צמח בשנה האחרונה ליותר מ-1,000 חברים מכ-220 חברות, בהן חברות ענק כמו וואווי, ZTE, ווסטרן דיג'יטל, גוגל, יבמ, אינפיניאון, NXP, סמסונג, זיילינקס, וכמובן MIPS ואפילו CEVA הישראלית. זו האחרונה נושמת ככל הנראה לרווחה, וכיום היא שמחה שנכשלה בתחרות על רכישת MIPS.

כבר בשנת 2018 זיהתה סיוה את הפוטנציאל של ארכיטקטורת RISC-V, כאשר הכריזה שחברת RivieraWaves הצרפתית שאותה היא רכשה ב-2014, התאימה את הקניין הרוחני של שבבי Wi-Fi ו-Bluetooth גם לארכיטקטורת RISC-V. בינואר 2021 היא דיווחה על שיתוף פעולה עם חברת SiFive (שהוקמה על-ידי מפתחי RISC-V מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה) שבמסגרתו ישולב הקניין הרוחני של המעבדים הקוליים CEVA-BX, מעבדי התמונה CEVA-XM, ומאיצי הבינה המלאכותית של סיוה בחבילת Edge AI SoC DesignShare של SiFive, לפיתוח רכיבים לאבזרי קצה מבוססי RISC-V.

סוג השוק שחברות טכנולוגיה אוהבות

בחודש מאי 2021 רכשה סיוה את Intrinsix Corp האמריקאית תמורת 33 מיליון דולר במזומן. אינטרינסיקס מספקת שירותי תכנון רכיבי ASIC מורכבים בטכנולוגיות RF, mixed signal, דיגיטל, מעבדי אבטחת מידע ומעבדים המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V. בין השאר היא משתתפת בפרוייקט DARPA CHIPS המתמקד במתודולוגיות תכנון שבבים מאובטחים, ומספקת לו שבבים מבוססי RISC-V ליישומי IoT ותקשורת צבאיים.

בעקבות שתי ההתפתחויות האחרונות, הפך שוק ה-RISC-V לשוק יעד משמעותי של סיוה. זהו שוק מהסוג שחברות הייטק אוהבות: הוא מבוסס על טכנולוגיה חדשה אשר מקבלת את ברכת הדרך של הענקיות בתחום – אולם עושה בינתיים רק את צעדיה הראשונים. כלומר, שוק צומח. בשבוע שעבר סיוה נתנה לכך הכשר רשמי, כאשר בהודעה לעיתונות שהיא הוציאה בעניין כניסה לתחום ה-UWB, היא הוסיפה שורה חדשה לפיסקה המסורתית המתארת את פעילותה: "מוצרי החברה כוללים שילוב של מעבדי RISC-V".

הדילמה של מובילאיי

להתפתחויות האלה יש נקודה ישראלית נוספת: חברת MIPS מספקת קניין רוחני (IP) של מעבדי מחשבים. הלקוחה המפורסמת ביותר שלה היא מובילאיי, שמעבדי הראייה EyeQ שלה מבוססים על ארכיטקטורת MIPS. כעת עולה שאלה מעניינת, האם גם מובילאיי תעבור בעתיד לארכיטקטורת RISC-V, או שהיא תחליט לאמץ את ארכיטקטורת x86 של החברה האם שלה – אינטל.

סיקוונס תפתח שבב 5G IoT מבוסס סיוה

CEVA DSP

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) תספק טכנולוגיות תקשורת עבור יישומי IoT על-גבי רשתות הדור החמישי (5G) לחברת השבבים הצרפתית Sequans Communications. במסגרת ההסכם, סיוה תספק לסיקוונס את פלטפורמת PentaG, אשר כוללת פתרון קניין רוחני (IP) מלא לתכנון אבזרי IoT בעלי יכולת תקשורת נתונים רחבת פס (enhanced Mobile Broadband – eMBB).

הפלטפורמה מבוססת על מעבדי ה-DSP של סיוה, על טכנולוגיית המודמים שלה. סיוה שיבצה בפלטפורמה מעבד בינה מלאכותית (5G AI Processor), המבוסס על שימוש במתודות של לימוד מכונה כדי לממש פונקציות של עיצוב אלומת שידור וקליטה (beamforming) והתאמת המודם לשינויים במאפייני השידור והקליטה. להערכתה שימוש ברשתות נוירוניות במקום בגישה המסורתית של חיפוש בתוך מסד הנתונים, מגדילה את קיבול השידור והקליטה של המודם.

הפלטפורמה גם כוללת מאיצי חומרה ומודולי תוכנה התומכים ברוחב פס סלולרי משופר ובכל תדרי 5G. היא מופיעה ביחד עם סביבת חומרה ותוכנה מלאה, כולל כרטיס פיתוח מבוסס FPGA. ככל הנראה היא תספק את התשתית לפיתוח הדור הבא של שבבי 5G IoT של סיקוונס ליישומים קריטיים רחבי פס. חלק גדול מפרויקט הפיתוח הזה ממומן על-ידי ממשלת צרפת באמצעות קונסורציום חברות ייעודי בהשתתפות סיקוונס וחברת הרכבות הצרפתית SNCF.

חברת סיקוונס היא חברת פאבלס המפתחת רכיבי תקשורת ליישומי IoT הפועלים על-גבי תשתיות סלולר בטכנולוגיות LTE/4G ו-5G. לחברה יש מרכז פיתוח קטן בישראל אשר נפתח ברמת גן בתחילת 2020 ומתמקד בפיתוח טכנולוגיות הדור החמישי (5G) עבור יישומי IoT. בין לקוחותיה: אסוס, סיסקו, ורייזון, ו-D-link. מכירות החברה ב-2020 הסתכמו בכ-50.9 מיליון דולר, צמיחה של 65% בהשוואה למכירות בהיקף של 30.9 מיליון דולר ב-2019. בחודש אפריל 2021 היא גייסה 50 מיליון דולר מחברת ההשקעות Lynrock Lake אשר ישמשו להחזרת חובות בהיקף של כ-20 מיליון דולר ולמימון הפיתוח של שבב הדור הבא.

סיוה הראשונה בעולם שקיבלה הסמכת-על עבור תקן Wi-Fi 6 החדש

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה היא החברה הראשונה בעולם שקיבלה את הסמכת Wi-Fi CERTIFIED 6 Status עבור חבילת הקניין הרוחני שלה, RivieraWaves Wi-Fi 6 IP. ההסמכה הזו ניתנת רק למערכות ולפתרונות אשר מספקים את הדרישות המחמירות ביותר של התקן החדש: מהירות תעבורת נתונים המהירה ביותר, היכולת לתמוך בסביבה מרובת משתמשים מקושרים, הוכחת יכולת השגת חסכון בהספק ואספקת חוויית משתמש טובה ויציבה.

תקן Wi-Fi 6 מבוסס על תקן IEEE 802.11ax. הסמכת CERTIFIED 6 כוללת גם את המרכיבים החדשים יותר של התקן המתגבש, בהם הוספת רצועה בתדר 6GHz, המאפשרת הוספה של 14 ערוצי תקשורת ברוחב פס של 80MHz ושבעה ערוצים רחבי-פס נוספים ברוחב פס של 160MHz, במיוחד עבור יישומים עתירי נתונים כמו הזרמת וידאו ויישומי מציאות מדומה ורבודה.

תאימות לרוב פלטפורמות העיבוד המשובץ

התקן החדש מספק רוחב פס גדול פי חמישה מאשר רוחב הפס המצרפי של מערכות Wi-Fi הקיימות בתדרי 2.4GHz ו-5GHz. לדברי מנהל חטיבת ה-IoT בחברה, אנגה אנסאר, ההסמכה מספקת נתיב נטול סיכונים לשילוב טכנולוגיות Wi-Fi 6 בתכנון שבבים חדשים. סיוה גם מסרה שהיא כבר מכרה מספר רשיונות של החבילה ללקוחות אשר משתמשים בה לתכנון מוצרי הדור הבא שלהם.

חבילת הקניין הרוחני RivieraWaves Wi-Fi מיועדת לשימוש בשבבים המצויים בציוד קצה צרכני כמו סמארטפונים, טאבלטים, מצלמות, פתרונות העיר החכמה ועוד. בנוסף, היא מיועדת למערכות גדולות על-גבי שבב (SoC) דוגמת מעבדי יישומים, מעבדי תקשורת פתרונות מרובי-תקנים וכדומה. פרוטוקולי התוכנה הנלווים לחבילה מאפשרים לממש אותה ברוב פלטפורמות העיבוד הנפוצות במערכות משובצות, כמו ARM, RISC-V, ARC, ANDES וכדומה.

מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים. מקור: yahoo! finance
מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים. מקור: yahoo! finance

מעניין לציין שהפעילות של סיוה לא מושפעת ממגיפת הקורונה, ואויל אפילו מצליחה יותר בהשפעת, לאור הדרישה הגוברת לפתרונות תקשורת חדשים ויעילים יותר. כך למשל, ברבעון השני של 2020 צמחו מכירות החברה ב-28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. במאי אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר שהחברה נהנית מעלייה במכירות בעיקר בתחומים כמו הדור החמישי, Wi-Fi 6 וטכנולוגיות חישה.

הדבר גם בא לידי ביטוי במניית החברה בנסד"ק. מאז הירידה שאיפייינה את כל התעשייה במהלך חודש מרץ, מניית החברה נמצאת בעלייה רצופה, ונסחרת כעת במחיר של כ-43 דולרים – המעניק לחברה שווי שוק של 951 מיליון דולר.

טכנולוגיית היתוך החיישנים של סיוה נכנסה לשלט החדש של LG

טכנולוגיית היתוך החיישנים של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, שאותה היא קיבלה עם רכישת חברת Hillcrest Labs האמריקאית בחודש יולי 2019, שולבה בשלט הטלוויזיוני החדש של חברת LG. כך נודע ל-Techtime. השלט מבוסס של שימוש בחיישנים פנימיים העוקבים אחר תנועתו ומאפשרים להאיר נקודות על גבי צג הטלוויזיה כאשר השלט מופנה לכיוונן, ולהפעיל אותו במתכונת המזכירה מעין עכבר אלחוטי. בפוסט שהוא העלה בבלוג של החברה, הסביר מנהל מוצרי אודיו בחברה, יובל נחום, שטכנולוגיות הפיקוד הקולי הקיימות היום לא מתאימות לשימוש בטלוויזיות ובמערכות בידור ביתיות, מכיוון שהן דורשות יכולת התגברות על רעשים רבים, והדבר מחייב שימוש בטכנולוגיות מורכבות ויקרות מדי למוצר צריכה המוני כמו מכשיר טלוויזיה.

מנגד, הטלוויזיות המודרניות זקוקות לאבזר שליטה מתוחכם ומגוון, מכיוון שהן מקושרות לאינטרנט, מספקות יכולות חכמות רבות ודורשות שליטה ברמה הדומה שליטה במחשב. זהו התחום שאליו נכנסה סיוה עם טכנולוגיית היתוך החיישנים, המאפשרת לבצע את כל הפעולות בצורה חכמה. מדובר בשוק צומח. על-פי ההערכות בתעשייה, שוק הטלוויזיות החכמות יצמח בשיעור של 16%-21% בשנה בין השנים 2020-2025. החברות המובילות את השוק הן סוני, סמסונג,LG, ופנאסוניק.

ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר. סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth.

 

ARM תספק קניין רוחני בחינם

חברת Arm הכריזה בישראל על הרחבת תוכנית Flexible Access שהוכרזה ביולי 2019, והוספת מרכיב חדש בשם Arm® Flexible Access for Startups, המעניקה לחברות סטארט-אפ גישה ללא עלות לפורטפוליו רחב מאוד של קניין הרוחני וידע של Arm, ביחד עם תמיכה טכנית וגישה לתוכניות הדרכה. מטרת התוכנית היא לאפשר לחברות סטארט-אפ הנמצאות בתחילת דרכן להגיע במהירות לבניית אבטיפוס ולייצור מסחרי של השבבים, כאשר ההכנסות של ARM יגיעו מהתמלוגים שישלמו החברות כאשר יתחילו למכור, ולא מרשיונות השימוש בקניין הרוחני.

התוכנית נחשפה בפני עיתונאים ישראלים (בשיחת זום טראנס-אטלנטית) על-ידי סגנית נשיא בכירה ומנהלת פעילות האוטומוטיב ומוצרי ה-IoT בחברה, דיפטי ואצ'אני, אשר סיפרה שהגתה את הרעיון לאחר ביקור בישראל בשנה שעברה, שבמהלכו נפגשה עם מספר חברות סטארט-אפ מקומיות. ואצ'אני: "בזירה העסקית של ימינו, חדשנות היא קריטית. חברות סטארט-אפ עם רעיונות מבריקים זקוקות לנתיב המהיר והאמין ביותר להצלחה ולצמיחה. התוכנית החדשה מספקת להם נתיב מהיר וכדאי כלכלית ליצירת אבות טיפוס, מה שמוביל לאמון רב יותר מצד משקיעים ויכול להוביל גם לגיוס הון".

הפגישות בישראל הובילו להגדרת אסטרטגיה גלובלית

התוכנית החדשה מיועדת לחברות שגייסו הון של עד 5 מיליון דולר. סטארט-אפים העומדים בקריטריון הזה יוכלו לקבל גישה לפורטפוליו רחב של מעבדים, בהם: משפחות המעבדים Cortex-A, Cortex-R ו-Cortex-M, שבבים גרפיים נבחרים ממשפחת ה-Mali, שבבי עיבוד תמונה, כלי-פיתוח, אבטחה ואבני בניין נוספות הנדרשות להבאת שבב למצב של אבטיפוס. ואצ'אני סיפרה שהרעיון עלה לאחר שנפגשה עם חברת Hailo הישראלית (המשתפת פעולה עם ARM כבר משנת 2016), ועם מספר חברות מקומיות המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרכב וה-IoT, והבינה שהעלות של רכישת רשיונות בשלבי הפיתוח הראשונים היא מחסום ממשי. "בעקבות זאת יזמנו התוכנית, המנמיכה לאפס את מחסום הכניסה שלהן לשוק".

חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ
חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ

במקביל, הכריזה Arm על שותפות אסטרטגית עם Silicon Catalyst, חממה הממוקדת בלעדית בתחום השבבים. חברי Silicon Catalyst יכולים כעת לגשת לקניין הרוחני של Arm, כלי EDA ואבות טיפוס של שבבים ללא עלות. התוכנית החדשה נשענת על הצלחת תוכנית Flexible Access של Arm שהושקה בשנה שעברה, ואיפשרה למשתתפים לקבל גישה מיידית לפורטפוליו טכנולוגי רחב תמורת דמי רישוי מופחית של 75,000 דולר. כיום משתתפות בתוכנית הזאת יותר מ-40 חברות בתחומי IoT, בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ואבזרים רפואיים לבישים.

למידע נוסף והצטרפות לתוכנית: Arm Flexible Access for Startups

סקר שוק שבוצע על-ידי חברת Semico עבור ARM, מגלה שבשנים האחרונות נוצר גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ו-IoT. התוצאה: עלייה של פי עשרה בגיוסי ההון של חברות שבבים מתחילות בין השנים 2016 ו-2019, שהגיע להיקף של יותר מ-1.38 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

המחקר של Semico מגלה שכ-47% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פעילות בתחום המיחשוב עתיר הביצועים (High Performance Computing – HPC), כ-33% בתחום הרכב וכ-32% בתחום ה-IoT עם 32%. שוק היעד המרכזיים הם יישומים צרכניים (29%) ויישומי צבא ותעופה (21%). שוקי הקמעונאות והתקשורת מושכים פחות מ-10% מהחברות.

ישראל מדורגת שניה בעולם – וראשונה באירופה

שלא במפתיע, ארצות הברית מובילה: 55% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פועלות בארה"ב. אירופה אחראית לכ-29% מהחברות ואסיה לכ-16% מחברות הסטארט-אפ. ישראל מדורגת שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) במספר חברות הסטארט-אפ. היא מקדימה מדינות כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, בריטניה והולנד המדורגות אחריה.

מבחינת ההשקעות מצבה של ישראל אפילו טוב יותר: היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות גדול מהיקף ההשקעות המצטבר בחברות הפועלות בגרמניה, בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובשוויץ – גם יחד.

לקבלת המחקר הקליקו: Semiconductor Startup Market Review

סיוה רוכשת את Hillcrest האמריקאית

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה הודיעה על רכישת פעילות היתוך החיישנים של חברת הילקרסט לאבס (Hillcrest Labs), מידי חברת InterDigital האמריקאית. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד המשולבים בחיישנים. החברה פועלת מזה כ-15 שנה בתחום עיבוד החיישנים, ועד היום שולבו הטכנולוגיות שלה בכ-100 מיליון מכשירים. מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שבעקבות הרכישה יצטרף הצוות של הילקרסט אל חברת סיוה. ורטהייזר: "העיסקה פותחת בפנינו הזדמנויות לצמיחה משמעותית בתמלוגים, כולל מיצרני מכשירים סופיים, וממצבת אותנו כחלוצים בתחומי המציאות הרבודה, המציאות המדומה והרובוטיקה".

החברה תמסור מידע פיננסי על העיסקה במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום תוצאות הרבעון השני, ב-8 באוגוסט. אינטר-דיג'יטל רכשה את הילקרסט לאבס בינואר 2017. החברה הוקמה בשנת 2001 ופיתחה בשלב הראשון תוכנה לניהול שלט רחוק לטלוויזיה, המבוסס על ניתוח תנועות המשתמש. בהמשך היא הרחיבה את היכולות של תוכנת הליבה שלה, MotionEngine, וכיום היא מסוגלת לנתח ולספק מידע מדוייק על מצבם של חיישני תנועה ותאוצה.

מנוע תמלוגים חדש עבור סיוה

מאז הקמתה החברה קיבלה אישור לרישום של כ-235 פטנטים, והצליחה לשלב את התוכנה במערכות מציאות מדומה ורבודה, במכשירי טלוויזיה, במכשירי סמאטרטפון, ברובוטים ועוד. בין לקוחותיה: LG, לנובו, ZTE, סוני , Coolpad ו-LeEco. מדיווח של סיוה לבורסה, ניתן ללמוד שבעקבות העיסקה יצטרפו אליה 22 עובדי הילקרסט. ראוי לציין שהבעלות על הפטנטים של הילקרסט נשארת בידי אינטר-דיג'יטל.

סיוה מסרה שהתוכנה מתאימה לשימוש במגוון ארכיטקטורות, בהן: מעבדי Cortex של ARM, מעבדי RISC ובמעבדי ה-DSP שלה עצמה. כלומר היא יכולה למכור את התוכנה כמוצר נפרד, או כחלק מפתרונות העיבוד שלה. התוכנה של הילקרסט מרחיבה את פתרונות החישה של סיוה, הכוללים היום עיבוד קול ועיבוד תמונה. רכישת התוכנה תאפשר לה למכור רשיונות שימוש בתוכנה גם כמוצר נפרד וגם במסגרת פתרונות מלאים הכוללים את כל יכולות החישה בשבב יחיד המבוסס על ה-IP שלה. המטרה המרכזית שלה היא לגבות מהלקוחות תמלוגים על-בסיס המחיר של מכשירי הקצה, ולא על-בסיס מחיר השבבים.

חברת אינטר-דיג'יטל הוקמה בשנת 1971 ומתמקדת בתחום הפיתוח של טכנולוגיות סלולריות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר ומציגה מכירות של כ-70 מיליון דולר ברבעון. עיסקת המכירה של הילקסט קשורה ככל הנראה למיקוד מחדש של החברה בתחום ניהול תשתיות הדור החמישי וכניסתה אל תחום טכנולוגיות הווידאו.

בחודש שעבר היא רכשה את חטיבת הפיתוח הצרפתית של טכניקולור (Technicolor R&I), המתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה לשוק הווידאו. בעקבות העיסקה הצטרפו אליה כל 340 עובדי חטיבת הפיתוח. ההודעה על העיסקה כמעט ולא השפיעה על המסחר היום במניית סיוה בנסד"ק, הנסחרת לפי שווי חברה של כ-558.4 מיליון דולר.