איל שקל: "יזמים לא צריכים להתבייש לקנות ציוד באי-ביי"
22 מרץ, 2012
מייסד קיארו האגדית העניק המלצות ליזמים פרי נסיונו האישי: אל תסמכו על ספקים, תחפשו משקיעים בוגרי התעשייה, כדאי לעבוד מול משרד המדען הראשי, ומומלץ לשתף פעולה עם האקדמיה בישראל: "מקבלים את המוח של הפרופסור ואת הידיים של הסטודנטים"
"המשקיעים הטובים ביותר הם ותיקי התעשייה: יש להם עניין אישי, הם לא מחפשים רווח מהיר והם מבינים את התחום"
"תתפלאו איזה הצעות אפשר למצוא באי-ביי. יזמים המקימים חברת סטארט-אפ לא צריכים להתבייש לחפש ציוד מעבדה באי-ביי. יש שם הזדמנויות מצויינות ואנחנו למדנו לנצל את האתר.
"באיזה שהוא מקום הוא אפילו חיזק את האמונה שלי בבני אדם. עוד לא היה מקרה שבו רכשנו ציוד באי-ביי והתאכזבנו מהמוצר או מההמבטחות של המוכר".
3 חברות ב-10 שנים
דברים אלה סיפר אחד מהיזמים הסדרתיים המצליחים ביותר בישראל, ד"ר איל שקל, בסיכום כנס הנדסה אופטית 2012 שנערך השבוע באוניברסיטת בר-אילן בארגון איגוד מהנדסי האלקטרוניקה בישראל. להצלצות של איל יש משקל מיוחד, לאור המסלול שעבר כיזם וכממציא.
הוא היה מנכ"ל וממייסדי חברת קיארו, שפיתחה ובנתה את נתב תקשורת עם המתג האופטי הגדול ביותר בעולם. החברה גייסה 200 מיליון דולר והחלה במכירות, אולם נסגרה בשנת 2005 לאחר שתעשיית הטלקום עצרה את כל ההשקעות בתשתית בעקבות משבר הדוט קום של שנת 2001.
לאחר מכן ייסד שקל את חברת El-Cielo שפיתחה ג'ירוסקופ אופטי המבוסס על תנועה של אותות לייזר בתוך סליל של סיבים אופטיים. החברה הוקמה בהשקעה של כמיליון דולרים, שחלק גדול מהם שימש לרכישת קניין רוחני של קיארו. היא העסיקה 70 עובדים וב-2007 נמכרה ליצרנית המל"טים הישראלית אירונאוטיקס תמורת 20 מיליון דולר.
אל תסמכו על הספקים
לאחר מכירת החברה הוא הקים ב-2008 את חברת Civan המפתחת לייזרים רבי-עוצמה ופועלת מירושלים. "זה מדהים מה שניתן למצוא באי-ביי. קניתי סקופים, מצלמות, ציוד אופטי, לייזרים וציוד אלקטרוני. עד היום לא נפלתי אפילו פעם אחת". מצד שני, הוא הזהיר את השומעים מהספקים: "חברות סטארט-אפ מחפשות את הציוד המתקדם ביותר שבמקרים רבים מצוי בקצה גבול היכולת של המוצרים שהספקים מספקים. הרבה פעמים קיבלנו ברושורים יפים אולם הציוד לא עמד בדרישות. לכן אל תסמכו על הספקים. אתם צריכים יכולת בדיקת הציוד שאתם רוכשים".
המשקיע האידיאלי
שקל ניצל את ההזדמנות כדי לספק ליזמים עוד כמה עצות מועילות מנסיונו האישי. והחשובה שבהן קשורה לנושא המימון וגיוס ההון. "המודל של קרנות הון הסיכון מבוסס על סיכון גבוה עם סיכוי גבוה. יש להן ידע ומשאבים אולם הן מחפשות רווח מהיר.
לאנג'לים פרטיים יש פחות כסף והם לא מבינים בתחום. הם לא מחפשים אקזיט מהיר, אבל לעתים הם יכולים להתחיל להתערב בחברה, מבלי להבין מה בדיוק היא עושה. מנסיוני המשקיעים הטובים ביותר הם אנג'לים שהם ותיקי התעשייה: יש להם עניין אישי בחברה, הם לא מחפשים רווח מהיר והם מבינים את התחום".
לחפש את האקדמיה
שתי המלצות חשובות נוספות היו: כדאי לשתף פעולה עם המדען הראשי ועם האקדמיה בישראל. לדבריו, הכסף המתקבל מהמדען הראשי ניתן בתנאים טובים, ואנשי המקצוע שלו מכירים היטב את התעשייה, חברות אחרות המפתחות פתרונות דומי או משלימים, והם נותנים עצות מאוד מועילות.
לעבודה בשיתוף פעולה עם האקדמיה יש יתרונות מיוחדים: "כשייסדנו את קיארו היינו צריכים בלנות בעצמנו פאב לייצור המתגים האופטיים. כיום יש פאבים באקדמיה, וניתן להשתמש בהם מבלי להקים את התשתית בעצמך. אני ממליץ לשתף פעולה עם האקדמיה. כך מקבלים את המוח של הפרופסור ואת הידיים של הסטודנטים, שאחר-כך מגיעים אלייך כעובדים מיומנים ללא קשיי קליטה".
פורסם בקטגוריות: אלקטרואופטיקה , אנשים , השקעות והון סיכון , חדשות , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
