משרד המדע מקדם בניית לוויין תקשורת ממשלתי
16 אפריל, 2018
החלטת חברת חלל תקשורת להזמין את לווייני עמוס בחו"ל, הכניסה את תעשיית החלל הישראלית לקיפאון. המשרד ינסה לרתום לרעיון גופים ממשלתיים נוספים. האם תוקם חברה ממשלתית שתשווק את שירותיו ותתחרה בחלל תקשורת?
בתמונה למעלה: הדמיית אומן של הלוויין עמוס 8. מקור SSL
משרד המדע והטכנולוגיה מנסה להציל את מה שנותר מתעשיית לווייני התקשורת הישראלית לאחר שחברת חלל תקשורת החליטה להזמין את הלוויין הבא שלה, עמוס 8, חברת SSL האמריקאית (לשעבר לוראל). בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת המשנה לנושא חלל בכנסת, אמר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל, שיהיה בבעלות מדינת ישראל. בין השאר, המשרד מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין, בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט. כלומר, הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.
גלי ההדף של התפוצצות עמוס 6
ההצעה הזו תואמת למסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 שנבנה על-ידי התעשייה האווירית, בחודש ספטמבר 2016. עמוס 6 נחשב לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם, אולם התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר.
בדצמבר 2016 הוועדה הגישה המלצות חד משמעיות: יש סכנה להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל למיקומי לוויינים (נקודות שמים) וקיימת פגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. הוועדה המליצה על הקצאת תקציב של 70 מיליון שקל בשנה להתנעת תוכנית לאומית רב שנתית לפיתוח ובנייה של ארבעה לווייני תקשורת בישראל, כדי להגיע למצב שבאופן קבוע יש לישראל ארבעה לווייני תקשורת פעילים בחלל.
מי יצטרף לרעיון?
דוברת משרד המדע לא מסרה פרטים נוספים על התוכנית, אולם מדובר ברעיון המעלה שאלות רבות. השאלה הראשונה היא מי יהיו הגופים שהמשרד יוכל לרתום לפרוייקט. באופן טבעי מדובר במשרדי הכלכלה, האוצר ובמשרד הביטחון. מכיוון שלתעשייה האווירית יש אינטרס גדול מאוד בפרוייקט כזה, יכול להיות שהיא תירתם אליו לא רק כקבלן ביצוע, אלא גם כמשקיעה. מעל לכל קיימת שאלת המודל העיסקי: צה"ל אינו לקוח גדול מספיק כדי להחזיק לוויין תקשורת, ולכן יש צורך בהקמת חברה בת אשר תשווק את שירותי התקשורת של הלוויין לגופים פרטיים. כלומר, במקרה כזה תוקם חברה בבעלות ממשלתית, או ממשלתית-פרטית, אשר תתחרה בחברת חלל תקשורת הפרטית.
לרעיון הזה יש יתרון נוסף:בחודש אוגוסט 2016 חתמה חלל תקשורת (Spacecom) על הסכם למכירתה לחברת Luxembourg Space Telecommunications הנמצאת בבעלות חברת התקשורת הסינית Beijing Xinwei Technology Group, תמורת 285 מיליון דולר. בקופת החברה היו כ-158 מיליון דולר, כך שהמחיר נטו שבו היא כמעט נמכרה היה כ-135 מיליון דולר בלבד. כיום החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של 318 מיליון שקל, שהם כ-90 מיליון דולר בלבד.
חלל תקשורת מגייסת 60 מיליון דולר
העיסקה הסינית לא יצאה אל הפועל, מכיוון שלאחר התפוצצות עמוס 6 נסוגה הרוכשת מכוונתה. אולם הארוע מלמד עד כמה רופף קיומה של תעשיית לוויייני התקשורת הישראלית, כפי שהיא פועלת כיום. אגב, בדיוק היום הכריזה חלל תקשורת על הנפקת אגרות בהיקף של עד 60 מיליון דולר למימון פרוייקט הלוויין עמוס 8. הלוויין צפוי להיות משוגר לחלל במחצית השנייה של 2020, כאשר עלותו הכוללת של הפרוייקט מסתכמת בכ-220 מיליון דולר. העלות כוללת ייצור, שיגור (באמצעות ספייס-אקס), ביטוח ועלויות מימון. מכל מקום, אם תוקם חברת תקשורת לוויינית ישראלית חדשה, בבעלות חלקית או סמלית (מניית זהב) של המדינה, היא לפחות תוכל להבטיח את המשך עצמאותה של ישראל בתחום התקשורת הלוויינית.
פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
