MIPS ממתינה להחלטת מובילאיי על מעבד הליבה

28 אפריל, 2018

"אני לא יודע אם הם כבר קיבלו החלטה". בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר יו"ר ומנכ"ל MIPS, דדו בנטאו, שהחברה מתחילה בפיתוח מעבד בינה מלאכותית, המבוסס של שילוב של עיבוד באמצעות CPU ורשת נוירונית מלאה - בשבב יחיד

חברת MIPS, המספקת קניין רוחני של מעבדי CPU, ממתינה להחלטת אינטל, האם היא תמשיך להיות ספקית המעבדים של מובילאיי, או שזו תעבור לארכיטקטורה של אינטל. כך סיפר ל-Techtime יו”ר ומנכ”ל זמני של מיפס, דדו בנטאו, בראיון בלעדי לקראת ביקורו השבוע בישראל כדי להשתתף בכנס ChipeX2018. בנטאו: “אנחנו עובדים עם מובילאיי ארבע דורות. הדור החמישי שלהם כולל פיתוח תוכנה מאסיבי. אינטל יכולה יכולה לשנות את ה-CPU בדור החמישי של מובילאיי, אבל זה ידרוש ממנה הרבה מאוד זמן כדי לבצע את כל שינויי התוכנה הדרושים. אני לא יודע אם הם כבר קיבלו החלטה בנושא הזה או לא, אבל בסופו של יום יש למובילאיי הרבה מאוד יתרונות בהיצמדות לארכיטקטורה הנוכחית של מיפס”.

דדו בנטאו, מנהל קרן Tallwood Venture Capital ינצל את הביקור כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים של החברה. למרות שזה לא ביקורו הראשון בארץ, הוא לא מפסיק להתפעל. “ישראל מרשימה מאוד”, סיפר בראיון בלעדי ל-Techtime. “יש כאן אוכלוסיה של מדינה קטנה עם היקף חדשנות מדהים. צפיפות הטכנולוגיה בישראל היא כמו של עמק הסיליקון. אני לא יודע אם יש מדינה דומה בעלת שיעור כזה של יזמויות טכנולוגיות. זה מדהים. המהנדסים מבריקים מאוד. אני אוהב לעבוד עם מהנדסים מישראל”.

המחמאה הזו מגיעה מאחד מאושיות תעשיית השבבים העולמית. למרות שנולד ב-1946 בכפר עני ליד מנילה שבפיליפינים, הוא הצליח ללמוד טיסה שבאמצעותה הגיע לעבודה בחברת בואינג. משקיבל אישור שהייה בארצות הברית למד הנדסת אלקטרוניקה והיה אחראי לכמה מהתכנונים החשובים בתחום המחשב האישי. בחברת קומודור הוא פיתח את המחשבון 16 סיביות הראשון המבוססת על מעבד CPU. ב-1981 הוא תכנן את שבב האיתרנט CMOS הראשון של 10Mbit, את הלוגיקה של ערכת השבבים במחשבי ה-PC הראשונים (XT ו-AT) ואת המאיץ הגרפי הראשון במחשבים אישיים.

לקוחות מרכזיים: קואלקום, ברודקום ומובילאיי

כיום האתגר החשוב ביותר העומד בפניו הוא הגדרת עתידה של חברת מיפס, שאותה רכשה טאלווד מחברת אימג’יניישן הבריטית בסוף 2017 תמורת 65 מיליון דולר בלבד. חברת מיפס היא יצרנית קניין רוחני של מעבדי CPU בעלת מסורת ארוכה מאוד. היא החלה את דרכה כפרוייקט מחקר באוניברסיטת סטאנפורד בשנות ה-60 שבמהלכו פותחה ארכיטקטורת MIPS – Microprocessor without Interlocked Pipeline Stages, שהיא סט פקודות למעבדי RISC.

החברה מספקת קניין רוחני (IP) של מעבדי מחשבים, במודל עסקי דומה לחברת ARM. שתיהן מספקות את המעבדים למגוון יישומים, בדגש מיוחד על מערכות חסכוניות בהספק. לחברה לקוחות גדולות מאוד כמו חברת ברודקום וחברת קואלקום. בישראל, הלקוחה המפורסמת ביותר של MIPS היא מובילאיי הישראלית, שמעבדי הראייה EyeQ שלה מבוססים על ארכיטקטורת MIPS.

“זה יהיה משהו שאנשים לא ראו ולא עשו בעבר”

בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר בנטאו שחלק מהשיקולים לעיסקת הרכישה היו רגשיים. בנטאו: “בעבר תכננתי שבבי CPU ויש לי חיבה לעולם הזה. כאשר מיפס היתה זמינה לרכישה, זו היתה הזדמנות לחזור אליו”. אולם הסיבה המרכזית נעוצה בכך שהגיע למסקנה שמיפס יכולה לבצע מהפיכה חדשה. “בתחום הבינה המלאכותית יש צורך ביכולת חישוב מהירה.

אומנם ה-CPU הוא איטי בהרבה מרשתות נוירוניות, אבל הרשתות הנוירוניות זקוקות לשירות הכנה מהירה של הנתונים המתבצע על-ידי ה-CPU. לכן יש הזדמנות בתחום הבינה המלאכותית, שבה יש צורך במעבד מהיר בקצות הרשת (Edge Devices) היושב לצד הרשת הנוירונית. אנחנו נציג ארכיטקטורה שונה שהיא מותאמת לאלוגריתמים מהירים מאוד וליישומי AI. כשנבוא עם המוצר נהיה תחרותיים מאוד. יהיה לנו מוצר מוצר שיתן הרבה יותר יכולות מיחשוב ונוכל לספק עיבוד מהיר של בינה מלאכותית ושל אלוגריתמים מסובכים בו-זמנית. זה יהיה משהו שאנשים לא ראו ולא עשו בעבר. לא הייתי מבזבז הרבה כסף אם לא הייתי מאמין שמיפס תהיה חברה משפיעה בתעשייה”.

מהו ההבדל המרכזי ביניכם לבין ARM?

“ההבדל הוא בארכיטקטורה של ה-CPU. מיפס היתה הראשונה שתכננה קניין רוחני למעבדים ושילבה בהם הרבה תכונות שהגיעו מעולם המחשבים המרכזיים ולכן הארכיטקטורה שלנו קרובה יותר למחשבים מרכזיים מזו של ARM. בעקרון, חברת ARM התפתחה מסביב להתמקדות בפונקציות בקרה, ואנחנו התפתחנו מסביב לפעולות הקשורות לנתונים (Dataplane Execution). לכן למשל יש לנו יכולות Multi Thread המאפשרות לטפל במספר פקודות בו-זמנית. לדבר הזה יש חשיבות גדולה בתחום הבינה המלאכותית. כיום הלקוחות של מיפס הן בעיקר חברות גדולות בעלות טכנולוגיה גבוהה, והלקוחות של ARM מגוונים יותר”.

לא צפויות השקעות בישראל

קרן טאלווד של בנטאו מכירה את ישראל. בעבר היא השקיעה בחברת Wilocity הישראלית שנמכרה לקואלקום, ובשנת 2017 הצטרפה כמשקיעה לקרן Grove Ventures הפועלת בישראל ובארה”ב, שאותה הקים דב מורן מייסד M-System. בנטאו לא שולל השקעה נוספת בישראל, אולם הודה שבתור משקיע פעיל, לא נוח לו להשקיע בחברה המרוחקת אלפי קילומטרים מקליפורניה.

הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות שבבים דוגמת Wave Computing האמריקאית, שבחרה במעבדי חברת MIPS מרובי נימות 64 סיביות להרצת מעבדי בינה מלאכותית מסוג חדש שהיא מפתחת. לדברי בנטאו אין כוונה לבצע מיזוג של מיפס עם חברות פוטרפוליו של הקרן. “כרגע אני מתפקד כמנכ”ל פעיל ויו”ר של מיפס, אבל אנחנו מחפשים מנכ”ל לחברה. הרעיון הוא שאני אהיה בעורב בהחלטות האסטרטיות ולא בניהול של מיפס”.

  • התמונה למעלה מתוך פרוייקט של PhilDev Foundation
  • כנס השבבים ChipEx2018 יתקיים ביום ג’, 1 במאי 2018 במרכז הכנסים של מרכז הירידים והקונגרסים בתל-אביב, ויתמקד השנה בנושאי בינה מלאכותית ולימוד מכונה. הכנס מאורגן על-ידי חברת ASG בשיתוף איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA) והאיגוד הבינלאומי של תעשית השבבים (SEMI).
  • למידע נוסף והרשמה: www.chipex.co.ilלפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007, [email protected]
Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: בינה מלאכותית , חדשות , מחשבים ומערכות משובצות , סמיקונדקטורס , קניין רוחני