התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

18 אוקטובר, 2023

התעשיות הביטחוניות וחלק מקבלני המשנה עברו לייצור מזורז של מערכות ביטחוניות. חלק מהלקוחות מבקשים להקדים אספקות כדי להכין מלאים למקרה שבו המלחמה תתארך ושרשרת האספקה תיתקע

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , מלחמה 2023 , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית

פורסם בתגיות: ייצור , ייצור אלקטרוני , ייצור וקבלנות משנה , מלחמה