עלייה של 40% בייצוא הביטחוני: 9.2 מיליארד דולר

5 מאי, 2018

הצמיחה בייצוא הצבאי הישראלי מתרחשת על רקע התחדשות מירוץ החימוש העולמי: המתחרות סין וארצות הברית, והמתחרות הודו ופקיסטן, מגדילות את התקציבים הצבאיים שלהן בשיעורים גדלים

בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם חימוש מתוצרת רפאל

בשנת 2017 חלה עלייה תלולה של 40% בהיקף הייצוא הביטחוני הישראלי. אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיבט) מסר שבמהלך 2017 נחתמו חוזי ייצוא חדשים בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר. ​"מדובר בהישג משמעותי לייצוא הביטחוני הישראלי, המעיד על הביקוש שיש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות", אמר ראש סיב"ט, תא"ל (במיל') מישל בן-ברוך.

הצמיחה נמשכת זו השנה השנייה ברציפות. בשנת 2016 נחתמו חוזים חדשים בהיקף של 6.5 מיליארד דולר, המייצגים צמיחה של 14% בהשוואה לשנת 2015. התחום המוביל בייצוא הישראלי ב-2017 היה טילאות ומערכות הגנה אווירית שתפס 31% מהחוזים. התחום השני היה מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (17%) והתחום השלישי בהיקפו היה של השבחות ומכלולי אוויוניקה (14%).

שינויים בתפיסת הביטחון העולמית

שאר המגזרים היו: מערכות תחמושת ועמדות נשק (9%), מערכות תקשוב וקשר (9%), פתרונות תצפית ואופטרוניקה (8%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (5%), שירותים ושונות (3%), מל"טים (2%), מערכות ימיות (1%), לוויינות וחלל (1%). ההבדלים שבין 2016 ו-2017 מלמדים על השינויים בתפיסת הביטחון בעולם: תחום הטילאות ומערכות הגנה אוויריות תפס רק 15% מהמכירות ב-2016. גם חלקם של המכ"ם הלוחמה האלקטרונית היה נמוך יותר (12%) ואילו חלקו של מרכיב השבחת המטוסים והאוויוניקה היה גדול יותר (20%).

מבחינה גיאוגרפית לא חלו שינויים מהותיים: השוק הגדול ביותר ב-2017 הוא באסיה אשר תופס 58% מההזמנות. במקום השני מדורגת אירופה עם 21%, ואחריה באות צפון אמריקה (14%), אפריקה (5%) ואמריקה הלטינית (2%). בתוך כך, הודיעה סיבט על הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת קרואטיה למכירת 12 מטוסי F-16 ("ברק") ישראלים לחיל האוויר הקרואטי. העיסקה כוללת השבחה שתתבצע על-ידי אלביט והתעשייה האווירית, שבה המטוסים יותאמו לתקני נאט"ו ויינתנו שירותי הכשרה ותחזוקה.

הצי השני חוזר מהמחסנים. בתמונה: תמרון של הצי האמריקאי מול חופי גיברלטר
הצי השני חוזר מהמחסנים. בתמונה: תמרון של הצי האמריקאי מול חופי גיברלטר. צילום: משרד ההגנה האמריקאי

ארצות הברית וסין מתחמשות

הגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי נעשית על רקע גידול בתקציבים הצבאיים בכל העולם. כך למשל, בסוף השבוע הודיע משרד ההגנה האמריקאי שהוא מחזיר לשירות את הצי השני, אשר היה אחראי על הביטחון באוקיינוס האטלנטי מארצות הברית ועד אירופה. הצי השני פורק בשנת 2011, ציודו אוחסן וכוח האדם פוזר ביחידות אחרות של הצי האמריקאי. משרד ההגנה הודיע שהחזרת הצי לשירות נובעת מהמתיחות הגוברת מול רוסיה. פרשנים ציינו שמאחורי ההחלטה עומדת גם ההתעצמות הגדולה של צבא סין.

מחקר חדש של חברת Research and Markets מעריך שתקציב הביטחון של ארצות הברית, שהסתכם בכ-587 מיליארד דולר ב-2017, יגדל בקצב שנתי של יותר מ-5.7% בשנים הקרובות, ויגיע להיקף של 798 מיליארד דולר בשנת 2022. ארצות הברית איננה לבד בנושא הזה: מכון המחקר השבדי SIPRI העריך בשבוע שעבר שההוצאה העולמית על צבא הגיעה בשנת 2017 לשיא של 1.74 טריליון דולר (פירוש הדבר שההוצאה האמריקאית היא כמעט שליש מההוצאה העולמית). להערכת החוקרים, העולם נכנס כעת לשלב חדש של הגדלת התקציבים הצבאיים.

במקום השני לאחר ארצות הברית נמצאת סין שהגדילה את תקציביה הצבאיים ב-5.6% ב-2017 להיקף של 228 מיליארד דולר. אחריהן באות הודו ופקיסטן. דווקא רוסיה שפעילותה הצבאית מתגברת בשנים האחרונות, הקטינה את התקציב הצבאי ב-20%, לראשונה מאז 1998. זאת בגלל המשבר הכלכלי שבו היא מצויה. אולם שכנותיה ממזרח (מדינות מרכז אירופה) הגדילו את התקציבים הצבאיים ב-12% ואילו מדינות מערב אירופה הגדילו אותם בכ-1.7% בלבד.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון