עופר בר-נר מונה לתפקיד סמנכ"ל התפעול של BATM

מנהל הכספים עופר בר-נר מונה לתפקיד סמנכ"ל התפעול של BATM. במקומו ימונה מוטי נגר לתפקיד סמנכ"ל כספים

עופר בר-נר
עופר בר-נר

חברת באטמ תקשורת מתקדמת (BATM) הודיעה על שני מינויים בכירים בחברה: סמנכ"ל הכספים עופר בר-נר מונה לתפקיד סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל התפעול של החברה. את מקומו כמנהל הכספים ימלא רואה-חשבון מוטי נגר. השינויים ייכנסו לתוקף ב-1 לינואר 2015. במסגרת התפקיד החדש ינהל עופר בר-נר את פעילויות הסטריליזציה וההפצה ויהיה אחראי על פיתוח עסקים בחטיבת המכשור הרפואי, לרבות פעילות הגנטיקה.

הוא ידווח למנכ"ל ד"ר צבי מרום, וימשיך לכהן כדירקטור בקבוצה. מוטי נגר הוא רו"ח ובעל תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות ומוסמך במנהל עסקים. נגר הצטרף לחברה ביוני 2014 כסגן נשיא לכספים. מוטי נגר היה אחראי על קשרים עם הבורסה הראשית בלונדון והבורסה בתל אביב. טרם הצטרפותו לבאטמ, שימש נגר כמנהל בכיר בפירמת רו"ח דלויט בריטמן אלמגור זוהר בין שנים 2011-2014, והיה מעורב במספר תהליכים של הנפקות לציבור של תאגידים בישראל.

חברת BATM עוסקת בפיתוח, תכנון וייצור מערכות טלקום ומיכשור רפואי למעבדות. החברה נוסדה ב-1992 על-ידי ד"ר צבי מרום, וכיום מעסיקה כ-700 עובדים, רובם מהנדסים ומדענים.

25 משקיעים תאגידיים באו לישראל לחפש רעיונות

האירוע נערך על-ידי חברת Axis Innovation, שהוקמה על-ידי אד פרנק. בין התאגידים ששלחו את נציגיהם: פורד מוטורס, קימברלי-קלארק, מאסטרקארד, אינטל, סיטי, סמסונג ודויטשה טלקום

אד פרנק פותח את הארוע בבית הבורסה בתל-אביב
אד פרנק פותח את הארוע בבית הבורסה בתל-אביב

אירוע Axis Corporate Edition שהתקיים אתמול בבניין הבורסה בתל-אביב הפגיש בין כ-25 משקיעים מתאגידי ענק גלובליים לבין 15 חברות סטארט-אפ ישראלייות.  בין התאגידים ששלחו את נציגיהם: פורד מוטורס, קימברלי-קלארק, מאסטרקארד, אינטל, סיטי, סמסונג ודויטשה טלקום. החברות קיבלו 4 דקות כל אחת להצגת הטכנולוגיה שלהן. האירוע נערך על-ידי חברת Axis Innovation, שהוקמה על-ידי אד פרנק. החברה מתמחה ביצירת קשרים וליווי מהלכים עסקיים בין חברות סטארפ-אפ לגופי השקעה תאגידיים (Corporate Venture Capital).

15 החברות שהשתתפו בארוע נבחרו בתהליך מיון ארוך מתוך כ-200 חברות סטארט-אפ שהגישו מועמדות. "מי שהוביל את ההשקעות הגדולות שנעשו השנה בחברות סטארט-אפ ישראליות היו דווקא תאגידי ענק בינלאומיים שהופכים בהדרגה לשחקן המרכזי בתעשייה", אמר אד פרנק, מייסד ומנכ"ל Axis Innovation. "יזמים המעוניינים שתאגיד ישקיע בהן חייבים לשנות את התפיסה של 'אנחנו נשנה את העולם' – שאינה עושה רושם על התאגידים – לראייה יותר ריאלית, כזו שרואה את המנגנון המורכב של התאגיד והצרכים שלו".

לדבריו, גם התאגידים שינו את האופן בו הם מבצעים השקעות: "בעבר הם לא השקיעו בחרות שעבדו עם המתחרים שלהם או הפועלות בתחומים אחרים. כיום הם שואלים עצמם היא האם ההשקעה כדאית מבחינה כלכלית, או האם החברה מספקת ערך חדשני לפעילות של התאגיד". לדבריו, בניגוד לקרנות ההון סיכון המתמקדות באקזיט מהיר, לתאגידים יש שיקולים נוספים, ולכן צורת הפנייה אליהם ודרך הצגת הדברים חייבים להיות שונים.

אפליקציות מפתיעות

סקוט ליונס, מנהל פיתוח עסקי ושותפים, שירותים משולבים בפורד מוטורס, הסביר שהחברה מחפשת להרחיב את היישומים גם אל תעשיית הרכב ליצירת רכב בטוח וידידותי יותר. "תחום ה-Connected Car הוא הנושא החם כיום ולכן אנחנו שואפים לתפוס עמדת יתרון".

בין החברות שהציגו: חברת Rotary View הציגה טכנולוגיה מבוססת-ענן להצגת מוצרים באתרי אינטרנט בצורה אינטראקטיבית. חברת Zuznow הציגה פלטפורמת התאמה המאפשרת לבצי העברה אוטומטית של יישומים אירגוניים לתשתית ניידת (B2C, B2B, B2E, legacy). חברת Winkapp פיתחה אפליקציה המאפשרת לקשר מיידית בין אלמנטים בעולם הפיסי לתכנים דיגיטליים. למשל, בעזרתה ניתן להשתמש בסמארטפון כב"עכבר".

חברת IonMed הציגה טכנולוגיית "פלזמה קרה" המאפשרת שימוש בטוח בחומר על גוף האדם ומחליפה את החוט והמחט ומונעת צלקות על הגוף. מחקרים הראו שביכולתה לחטא, לשלוט בדימום, לטפל בכוויות ולחבר רקמות במצבים כירורגיים.

כיצד לשחרר את ההנדסה ממגבלות האדם הקדמון

האדם הקדמון ניצל את החשיבה המהירה כדי לקבל החלטות מצילות חיים, אולם באתגרים הנדסיים היתרון הופך לחסרון. קורס I-TRIZ מלמד כיצד להתגבר על הבעיה

מאת: עמוס רדליך, מנכ"ל Rankup ייעוץ והדרכה

סמסונג מציגה תקשורת סלולרית מהדור החמישי. הנחילה את מתודולוגיית I-TRIZ בכל הארגון
סמסונג מציגה תקשורת סלולרית מהדור החמישי. הנחילה את מתודולוגיית I-TRIZ בכל הארגון

הנה חידה כביכול מתימטית, עם הרבה מאוד לקחים הנדסיים: כדור טניס ומחבט עולים ביחד 110 דולר. המחבט עולה 100 דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכדור? כדאי לעצור רגע, לחשוב, ולהמשיך לקרוא. אם התשובה הראשונה שעלתה בראשכם היא שמחיר הכדור הוא 10 דולר, אז אתם שייכים לרוב הטועה, מכיוון שהכדור עולה 5 דולרים בלבד.

ההתמודדות נעזרת בדטבייס של פטנטים
ההתמודדות עם האתגר נעזרת בדטבייס של פטנטים

מדוע הרוב המוחץ של האנשים טועה כשהוא עונה לשאלה כל-כך קלה?  מכיוון המוח שלנו היא מכונה חסכונית מאוד באנרגיה, ומעודד אותנו לספק תשובות מהירות מבלי לחשוב לעומק. לעתים קוראים לתשובות הללו בשם אינטואיציה, שליפה מהמותן, תחושת בטן, ואפילו ניסיון. הבעיה היא שלעתים השיטה הזו עובדת לא רע.

היתרון הקוגניטיבי של אבותינו

האדם הקדמון שהתקיים לצידן של חיות טרף ניצל את צורת החשיבה הזו כדי לקבל כהרף עין החלטות מצילות חיים, אולם כאשר מדובר באתגרים הנדסיים, חשיבה מהירה מדי עשוייה לגרום צרות צרורות. כמעט כל מהנדס פיתוח, טכנולוג, מהנדס אחזקה, איש ייצור או מבקר איכות, נתקלים בבעיות הנדסיות הדורשות יותר מכמה שניות כדי להגיע לפתרון. למרבה הצער הם גם נתקלים במהנדסים הממהרים לספק פתרון עוד לפני שלמדו את הבעיה.

מנהלי פיתוח והנדסה מכירים את התחושה המתסכלת כאשר מוצגת להם רק חלופה אחת לבעיה הנדסית. או גרוע יותר, מוצגות מספר חלופות גרועות. האם ניתן להתמודד עם הבעיה? מוסדות אקדמיים פוסחים על הנושא ולא מלמדים כיצד לנתח ולפתור בעיות בשטח. כתוצאה, מהנדסים יוצאים לתעשייה כשהם שולטים בכלי פיתוח, תכנון והטמעה, אך מתקשים לאתר את סיבות השורש לבעיות שהם נתקלים בהן, ולמצוא פתרונות יצירתיים בזמן קצר.

200 הפטנטים של יונדאי

מתודולוגיית Root Cause Analysis מתמקדת בדיוק בבעיה הזו, ומבוססת על שיטת I-TRIZ, שהיא אחותה הצעירה והממוחשבת של שיטת TRIZ הקלאסית, אשר פותחה בשנות הארבעים בברית המועצות וצברה מאז הצלחות רבות. השימוש הנפוץ ביותר ב-TRIZ הוא בקרב חברות טכנולוגיות מהמזרח, כמו סמסונג, LG ,Hyundai ואחרות.

חברת Hyundai למשל דיווחה כי בשנות המשבר של תעשיית הרכב (2007-2009) היא רשמה יותר מ-200 פטנטים חדשים שנבעו ישירות מהשימוש ב-TRIZ. חברת Samsung מפעילה תוכנית מיוחדת להכשרת מהנדסים יצירתיים ומעניקה להם תארי TRIZ Masters. הנשיא הפורש של סמסונג, קאנג הו מון, הטמיע אותה בארגון בגישת Top-Down: הוא מינה 19 ממנהליו הבכירים כמובילי פרויקטים ב-TRIZ. כיום סמסונג היא כמעט כינוי נרדף לחדשנות.

חשיבה + מאגר מידע = חדשנות

בשיטת I-TRIZ נעשה שימוש בתוכנת מחשב המלווה את צוות החשיבה לכל אורך תהליך מציאת הפתרון. פתרון בעיה הנדסית בשיטת I-TRIZ מבוסס על ארבעה שלבים: א. איסוף מידע אודות הבעיה באמצעות שאלון ממוחשב הכולל הכוונה והדגמות. ב. ניתוח גורמי השורש של הבעיה (Root Cause Analysis) באמצעות תוכנה המפרקת את הבעיה לאלמנטים הבסיסיים שלה ומציגה אותם כתרשים סיבה תוצאה. התוצר של שלב זה הוא רשימה של עשרות כיווני חקירה המכוונים את הממציא לפתרון יצירתי.

ג. כיווני החקירה נבדקים מול מאגר רעיונות ממוחשב הכולל אלפי פתרונות לבעיות דומות אשר נאספו מניתוח של מאות-אלפי פטנטים. מטרת החשיפה לרעיונות היא לגרות את זיכרונו ודמיונו של המהנדס ולעודד אותו לחשוב על פתרונות יצירתיים. ד. כל רעיון נרשם ומתועד, וכאשר יש מספיק רעיונות אפשר לגשת לשלב גיבוש קונספט ברור והמצאתי לפתרון. נותר רק לנסח מספר פתרונות אפשריים שהם שילוב של מרבית הרעיונות שהועלו בשלב הקודם.

תהליך ההכשרה בשיטת I-TRIZ הוא קצר יחסית, וזאת בניגוד לתהליך ההכשרה הממושך של מתודולוגיית TRIZ הקלאסית (מספר ימים לעומת מספר חודשים).

קורס I-TRIZ מגיע לישראל

בחודש ינואר 2015 ייפתח קורס I-TRIZ בחברת L-Rose ברעננה. הקורס בן 25 שעות יכלול חמש פגישות של חמש שעות כל אחת. הקורס מיועד למהנדסי פיתוח, אנשי טכנולוגיה, מהנדסי אחזקה, מהנדסי יצור מהנדסי איכות וכל מי שעוסק בפתרון בעיות הנדסיות או עסקית בעבודתו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות אל רוית רנסיה בטלפון 054-8177899.

אתר הרישום לקורס: rankup.activetrail.biz/5on5

 

Qualcomm סוגרת את מרכז הפיתוח בבית-שמש

תגובת Qualcomm העולמית: "חלק מהעובדים האלה יעוסקו באתרים אחרים של החברה, והעובדים האחרים יקבלו פיצויים וחבילות הסתגלות "

חברת קואלקום (Qualcomm) החליטה לסגור את מרכז הפיתוח בבית שמש, אשר הוקם בעקבות רכישת חברת iSkoot Technologies בשנת 2010. חברת iSkoot פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להעביר במהירות קבצי מידע גדולים אל הטלפונים הניידים, באמצעות שימוש בתשתית שרתים ייעודית במרחבי האינטרנט.

העיתון דמרקר העריך היום שבפעילות הקשורה למרכז הפיתוח, מועסקים כ-30-40 עובדים בישראל, ועד כ-300 עובדים בכל האתרים האחרים של קואלקום בעולם. חברת קואלקום העולמית מסרה ש"חלק מהעובדים האלה יעוסקו באתרים אחרים של החברה, והעובדים האחרים יקבלו פיצויים וחבילות הסתגלות לעבודה חדשה".

מתגובת החברה עולה שמדובר במהלך שגרתי: "אנחנו מבצעים הערכות שוטפות של עסקינוכדי לקבוע האם ניתן לייעל אותן וכיצד להתמודד עם תחומי עדיפות. מדי פעם הדבר דורש לבצע התאמה בהיקף ובתמהיל העובדים, כדי שניתן יהיה לצמצם או לבטל פרוייקטים מסויימים, ולהצמיח פרוייקטים חדשים".

חברת Ceragon מפטרת 150 עובדים בעולם

אלקטרוניקה והייטק סרגון NAS

חברת Ceragon  הודיעה על צעדי התייעלות שנועדו להקטין את הוצאותיה הרבעוניות ב-17%. במסגרת הזאת היא תפטר 14% מהעובדים בעולם

הנהלת סרגון בקרית עתידים
הנהלת סרגון בקרית עתידים

חברת סרגון נטוורקס (Ceragon),הודיעה היום על צעדים מיידיים הצפויים להפחית את הוצאות התפעול בכ-19% בשנת 2015 בהשוואה לשנת 2014. בנוסף, החברה החלה ביישום יוזמות חדשות במטרה לשפר בהדרגה את שיעור הרווח גולמי, תזרים המזומנים וההון החוזר של החברה במהלך שנת 2015. המטרה היא להגיע לריווחיות ברבעון השני של 2015.

"אנו נחושים להחזיר את סרגון לריווחיות מהר ככל האפשר, אמר מנכ"ל סרגון, עירא פלטי. "ההתקבלות החיובית של פלטפורמת IP-20 שלנו נותנת לנו ביטחון כי תמהיל ההכנסותשלנו ישתפר. אנחנו מעודדים מדיונים ראשוניים שערכנו עם לקוחותינו בעניין זה". לדבריו, החברה מתחילה לייעל את המבנה הניהולי, לתעדף פרויקטי מו"פ ולשפר את עלות המוצר.

עירא פלטי
עירא פלטי

פלטי: "אנו מצפים להפחתת ההוצאות התפעוליות ברבעון לכ-22-21 מיליון דולר, לעומת הרמה הנוכחית של 26-27 מיליון דולר. הדבר יושג בעיקר באמצעות קיצוץ מיידי של כ-14% בכח אדם". כיום מעסיקה סרגון כ-1,100 עובדים בארץ ובעולם. פירוש הדבר שהיא מתכעננת לפטר כ-150 עובדים.

בהודעה שפירסמה היום העריכה החברה שתהליך הפחתת ההוצאות יושלם באופן משמעותי עד סוף 2014. היא מצפה לרשום חיוב של 10-12 מיליון דולר ברבעון הרביעי, מתוכם 5-6 מיליון דולר במזומן הקשורים ברובם לפיצויים, שישולמו בעיקר ברבעון הראשון של 2015.

בהתפתחות נפרדת ובלתי קשורה, החברה צפויה לרשום ברבעון האחרון של 2014 הוצאה כספית נוספת של כ-19 מיליון דולר, המשקפת חיוב הנובע מהערכה מחודשת של נכסים מסוימים בוונצואלה, "כתוצאה ממדיניות מתמשכת של ממשלת ונצואלה המגבילה את יכולת הלקוחות לשלם יתרות חוב דולריות".

ברבעון השלישי 2014 הסתכמו הכנסות החברה ב-99 מיליון דולר, בהשוואה ל-92.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת, החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי, מכ-31% אשתקד, לכ-25.6% השנה.

מזל"ט כף-היד ZANO מבוסס על OriginGPS

"ללא OriginGPS לא היינו יכולים לפתח את ZANO. המוצר מבוסס על יכולת ניווט לוויינית, ורק OriginGPS הצליחה לעמוד בדרישות הגודל והביצועים שהגדרנו"

ZANO

מזל"ט כף-היד המהפכני של חברת Tourking האוסטרלית-בריטית, מתבסס על מודול ה-GPS הזעיר ביותר בעולם שפותח בחברת OriginGPS  מקרת שדה התעופה בלוד. כך דיווחה חברת טורקינג, עם הצגת פרוייקט ZANO המפתיע.

קבוצת טורקינג היא מחברות האלטקרוניקה הבטחונית הוותיקות בעולם. בשנת 2008 היא החלה לייצר מל"טים צבאיים, וכעת היא נמצאת כעת בשלבי הכניסה הראשונים לשוק האזרחי. פרוייקט הדגל של המהלך החדש הוא המזל"ט ZANO. מדובר במעין פלטפורמת צילום אישית, המרחיבה את הנגישות של הצלם. המזל"ט ניתן לאחזקה בכף היד ולשחרור מהיר. גודלו 65 על 65 מ"מ והוא שוקל 55 גרם בלבד.

מודול ה-GPS המוכלל הקטן ביותר בעולם
מודול ה-GPS המוכלל הקטן ביותר בעולם

המטרה היא לספק מצלמה מרחפת המעניקה לצלם יכולת צילום מזוויות חדשות. המזל"ט מתחבר אל הסמארטפון של המשתמש באמצעות Wi-Fi, ומעביר אליו את התמונות וקטעי הווידאו שהוא מצלם. למעשה, הפלטפורמה מנוהלת באמצעות מחוות: המזל"ט מחקה כל תנועה שנעשית באבזר החכם שאליו הוא קשור (וירטואלית), או להפעלה במתכונת הדומה להפעלת טיסנים מבוקרי רדיו (RC-operated UAV).

היכן מסתתר הלב של המזל"ט

השבב של חברת OriginGPS מיועד לספק לפלטפורמה יכולת זיהוי מיקום מדוייקת יחסית לאבזר החכם שבידי המשתמש. רכיב המיקום הישראלי מאפשר גם הפעלת פונקציית "עקוב אחרי", שבה המזל"ט שומר על מרחק או מיקום קבוע ביחס לאבזר שבידי המשתמש.

"בפשטות, ניתן לומר שללא OriginGPS לא היינו יכולים לפתח את ZANO", אמר מנהל השיווק של קבוצת טורקינג, ריס גרוטר. "המוצר מבוסס על יכולת ניווט לוויינית, ורק המוצר של OriginGPS יכול לעמוד בדרישות הגודל והביצועים שהגדרנו". מנכ"ל OriginGPS, גל יעקובי, אמר שטוארקינג נכנסת לשוק מבטיח של משתמשי סמארטפונים אשר מעוניינים לנצל את המכשירים שלהם כדי לספק תיעוד עשיר של חוויות אישיות".

בשנת 2006 הציגה חברת OriginGPS את מה שנחשב למקלט ה-GPS הקטן בעולם, אשר התבסס על שימוש באנטנה המשולבת בתוך רכיב המקלט, הניתן לייצור והתקנה במעגל באמצעות טכנולוגיית SMT. בחודש מאי השנה החברה הכריזה על הדור החדש בשם Nano Hornet, שבה היא הצליחה להקטין את המודול ב-65% ולהגדיל את רגישותו פי ארבעה. מדובר במקלט שלם בגודל של 10 מ"מ על 10 מ"מ ובגובה של 3.44 מ"מ בלבד, הכולל מיקרו-בקר פנימי ומבצע אוטונומית את כל עולות העיבוד והחישוב של אותות הלוויינים.

המצלמה המעופפת ZANO רגע לפני השחרור
המצלמה המעופפת ZANO רגע לפני השחרור

הרכיב מיועד לשימוש במערכות קומפקטיות כמו מצמלות, אבזרים לבישים כלי-רכב ועוד. הוא קולט את האותות המגיעים מלוויינים השייכים למערכות ניווט שונות, כמו GPS האמריקאית, GLONASS הרוסית, Galileo האירופית ו-Beidou הסינית. הרכיב מספק זמן בתייצבות קצר מאוד (time to first fix) של פחות משנייה אחת, ברמת דיוק של מטר אחד. הרכיב כולל יכולת מעקבג אחר שינויי הקשר, כמו למשל טמפרטורה ואותות לווייניים, כדי לספק יכולת מעקב רציפה תוך כדי חיסכון באנרגיית הסוללה.

בין הטכנולוגיות ייחודיות שיש במודולים: טכנולוגיית Noise Free Zone NFZ המאפשרת לו לחלץ מידע יעיל גם מאותות קלושים ביותר. מכיוון שמקלט אותות הניווט הלווייניים והאנטנה משולבים במודול מאוחד, הכולל גם שעון תיזמון פנימי, הגנה בפני הפרעות ומודולים נוספים, ניתן לשלב אותו במוצרים חדשים בלא לבצע תכנון נוסף של מודול המיקום הלווייני.

 

Silicom רוכשת את Fiberblaze הדנית ב-10 מ' ד'

החברה הדנית פיתחה כרטיסי תקשורת המבוססים על רכיבי FPGA של זיילינקס ושל אלטרה. הטכנולוגיה תסייעה לחברת Silicom להרחיב את מגוון מוצרי התקשורת המיועדים למרכזי נתונים ותשתיות ענן

כרטיס רשת שך Fiberblaze
כרטיס רשת שך Fiberblaze

חברת Silicom מכפר-סבא  חתמה על הסכם לרכישת חברת Fiberblaze A/S הדנית תמורת 10 מיליון דולר במזומן. החברה מפתחת פתרונות להאצת אפילקציות בפלטפורמות ניידות וברשתות תקשורת. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות.

החברה הדנית מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות הטמעת רכיבים מיתכנתים מסוג FPGA בתוך כרטיסי תקשורת ופיתוח תוכנות המאיצות את העיבוד הנעשה בהם.

נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, אמר שצוות העובדים של Fiberblaze ישולב בתוך חברת סיליקום. "אנחנו מתכוונים לשלב את הטכנולוגיה של פייברבלייז בקווי המוצר הקיימים שלנו, ולפתח מוצרים חדשים העונים לדרישות השוק אשר מתמודד עם צנאמי של נתונים. העיסקה תחזק את מעמדנו בתעשיית האבזרי התקשורת ותאפשר לנו להיכנס לתחום הצומח של מרכזי נתונים, ניטור תקשורת ואבטחת סייבר".

סיליקום מחפשת שווקים חדשים

פייברבלייז נוסדה בשנת 2008 על-ידי יאקוב הילמר והמנכ"ל ניקולאי הרמן. היא פעילה במספר תחומים הקשורים להאצת הפעילות של הרשתות, בהם פיתוח וייצור כרטיסי Operational Support Systems המסייעים לספקיות תקשורת לנטר ולנתח את התעבורה כדי לקבוע את תצורת ומשאבי הרשת.

הטכנולוגיה הייחודית ביותר שלה נקראת fbNIC. היא כוללת ייצור כרטיסי רשת (NIC) לרשתות איתרנת במהירות שונות (מ1GE-ועד 100GE), הכוללים רכיבי FPGA של Xilinx ושל Altera. השימוש ברכיבים המיתכנתים מיועד לנצל את היכולת שלהם לעבד במהירות כמויות גדולות מאוד של מידע בזמן אמת, כדי להקטין את זמני ההשהייה של הרשת.

כיום הכרטיסים האלה מותקנים בחברות העוסקות במסחר אלקטרוני, ניתוחי ביג דטה, ניטור רשתות תקשורת ובמערכות אבטחת מידע (Security) ומערכות סייבר חוקיות (Lawful Intercept). כרטיסים אלה פועלים על תשתית קישוריות ברמה 2 ו-3 של מודל התקשורת, אשר פותחו על-ידי החברה עצמה.

העיסקה ממשיכה את האסטרטגיה של החברה מהשנה האחרונה, שנועדה לפתוח בפניה שווקים חדשים הזקוקים לפתרונות האצת התקשורת. בחודש סםפטמבר 2013 היא רכשה את הקניין הרוחני של חברת Net Perform מהונג-קונג, אשר פיתחה מנוע להסטת עומסים (Virtualization Off-Load Engine) עבור מרכזי נתונים גדולים.

במרכזים אלה נאלצים המעבדים המרכזיים (CPU) להתמודד עם הטיפול במטלות התקשורת והמיתוג של כל אחת מסביבות ההפעלה השונות, ובינן לבין העולם הפיסי. התוצאה היא ירידה חדשה בביצועי הקלט/פלט של השרתים. הטכנולוגיה מאפשרת להסיט מטלות אלו אל כרטיס מחשב ניפרד ולשחרר את ה-CPU למטלות המרכזיות שלו.

לאחרונה הציגה סיליקום את מוצר הדור הבא שלה: פלטפורמת Switched SETAC, שהיא פלטפורמת תקשורת המיועדת לסייע לחברות ענן לבצע מעבר לתשתיות תקשורת וירטואליות (SDN/NFV). מדובר התפתחות טבעית של החברה, אשר טכנולוגיית הליבה שלה,  Server To Appliance Converter – SETAC, מאפשרת להגדיר שרתים סטנדרטיים כאבזרי קצה ברשת תקשורת מהירה.

מעבדת MCC בחרה בפלטפורמת Keysight T1111S

פלטפורמת Keysight T1111S היא מערכת בדיקה מודולרית לבדיקות הסמכה של מרכיב ה-RF במערכות Bluetooth. היא מבצעת אוטומטית את הבדיקות בהתאם לתסריטי פעולה שונים

מעבדת הבדיקות העצמאית הבריטית Sharp Communication Compliance בחרה בפלטפורמת Keysight T1111S לביצוע מבחני הבדיקה שלה בתחום ה-RF הקלאסי ותקשורת אלחוטית בהספק נמוך.

מנהל מעבדת MCC, ישואו קימורה, אמר שהסעוע הטכני והפלטפורמה של Keysight סייעו למעבדה לקבל הסמכה של מעבדת בדיקות לכל שלבי ה-Bluetooth. מנהל שיווק חטיבת ה- Mobile Broadband בחברת Keysight, גארט ליס, אמר שהפרוייקט המחיש את היכולת של החברה לספק פתרון שהוא מעבר לציפיות של הלקוח.

פלטפורמת Keysight T1111S היא מערכת בדיקה מודולרית לבדיקות הסמכה של מרכיב ה-RF במערכות Bluetooth. היא מבצעת אוטומטית את הבדיקות בהתאם לתסריטי פעולה שונים עבור מתכונת פעולה סטנדרטית, EDR, בקרת הספק מוגברת ובודקת עמידה בדרישות Bluetooth low energy. הפלטפורמה קיבלה הסמכה רשמית של איגוד SIG לבדיקות RF של מערכות Bluetooth.

פלטפורמת בדיקות ההסמכה ל-Bluetooth
פלטפורמת בדיקות ההסמכה ל-Bluetooth

עופר שגב מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים של AudioCodes

עופר שגב
עופר שגב

שגב, לשעבר מנכ"ל נס טכנולוגיות, מחליף בתפקיד את גיא אבידן, ששימש בארבע השנים האחרונות כמנהל הכספים של AudioCodes

חברת AudioCodes מינתה את עופר שגב לתפקיד סגן נשיא לכספים ו-CFO של החברה. שגב מחליף בתפקיד את גיא אבידן, ששימש בתפקיד בארבע השנים האחרונות. לשגב יש ניסיון ניהולי של יותר מ-25 שנה במגזרי ההייטק והשירותים בחברות בינלאומיות קטנות וגדולות. שגב היה שותף בפירמת רואי החשבון Ernst & Young בה הוא הקים את מחלקת ההייטק. הוא כיהן כמנהל כספים ראשי של חברות פרטיות וציבוריות, כולל נס טכנולוגיות שאותה אף הוביל כמנכ"ל.

לעופר BA בכלכלה וחשבונאות. חברת אודיוקודס עוסקת בתכנון, פיתוח ומכירת מוצרי טכנולוגית קול על פרוטוקול אינטרנט (VoIP), מוצרים לרשתות טלפוניה ונתונים ואפליקציות לספקי תקשורת ולארגונים. המוצרים המרכזיים של החברה כוללים שערי מדיה (Media Gateways), נתבים מרובי שירותים (Multi-Service Business Routers), בקרי גבול לשיחות (Session Border Controllers), שערי גישה לשוק הביתי (Residential Gateways), טלפוני IP, שרתי מדיה (Media Servers) ואפליקציות לשירותי רשת. מוצריה מבוססים על ארכיטקטורת VoIPerfectHD לקידוד ועיבוד קולי.

Allflex רכשה את SCR הישראלית ב-250 מיליון דולר

חברת Allflex האמריקאית הפועלת בתחום תגי זיהוי ומעקב לבעלי חיים, רכשה את SCR מנתניה, המפתחת ומייצרת מערכות לניטור פרות ופתרונות ניהול רפתות ודירי צאן

מנכ"ל SCR, ירבי אלישר מחזיק את הסכם המיזוג. לצידו ז'ק מרטן, מנכ"ל Allflex
מנכ"ל SCR, ירבי אלישר מחזיק את הסכם המיזוג. לצידו ז'ק מרטן, מנכ"ל Allflex

חברת Allflex שמרכזה בטקסס, ארה"ב, חתמה היום על הסכם לרכישת כל המניות של חברת SCR  מנתניה תמורת כ-250 מיליון דולר במזומן. חברת SCR עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מתקדמות לניטור פוריות ובריאות הפרה וכן מערכות חליבה וניהול מתקדמות לרפתות ודירי צאן. Allflex נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של תגי זיהוי ומעקב לבעלי חיים, ועוסקת בתחום כ-50 שנה. העיסקה צפויה להיסגר בשבועות הקרובים.

היא מספקת תגי זיהוי ומעקב אחר בעלי חיים בטכנולגיות זיהוי חזותיות, מעקב אלקטרוני ובאמצעות דגימת רקמות. היא פועלת ב-60 מדינות ומעסיקה כיום כ-1,300 עובדים. חברת SCR נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של מדי חלב אלקטרוניים ותגים חכמים למעקב אחרי פוריות ובריאות הפרה. יותר מ-13 מיליון פרות בעולם מנוטרות או נחלבות כיום באמצעות טכנולוגיות של SCR.

החברה הוקמה בשנת 1976 על-ידי מאיר רבינוביץ’, אייל ברייר ודני כהן. מאוחר יותר הצטרף אליהם אבי מור. היא פועלת מאזור התעשייה פולג בנתניה ומעסיקה 330 עובדים, מתוכם כ-280 בישראל. בבעלותה חברות בנות בארה"ב ובאיטליה ונוכחות בסין, במזרח הרחוק ובאמריקה הלטינית. על-פי תנאי העיסקה, היא תמשיך להעסיק את כל עובדיה. בשנת 2009 נכנסה קרן טנא, בראשות ד"ר אריאל הלפרין, ומחזיקה בכ-40% ממניותיה.

תגים אלחוטיים של SCR על צוואר פרות ברפת
תגים אלחוטיים של SCR על צוואר פרות ברפת

מנכ"ל SCR, יריב אבישר, מסר בעקבות העסקה שחברת SCR תמשיך לפתח ולייצר את הפתרונות שלה, ותפעל כיחידה עצמאית בתוך קבוצת Allflex. "אנו נמשיך לפעול גם בשוק ציוד החליבה והאוטומציה בישראל. קשרינו עם הרפתנים ומגדלי הצאן הישראלים ימשיכו להניב פתרונות מתקדמים ופורצי דרך". לדבריו, מטרת המיזוג היא "ליצור הזדמנויות חדשות בתחום משק החלב תוך התרחבות לשווקים ולמוצרים חדשים".

שותף מנהל בקרן טנא המלווה את ההשקעה ב-SCR, דורי בראון, אמר שבחמש השנים מאז שהקרן השקיעה בחברה, "היא השיגה צמיחה משמעותית והפכה למובילה עולמית בתחומה". קרן טנא היא קרן פרייבט אקוויטי ישראלית המנהלת כ-500 מיליון דולר. בין ההשקעות הבולטות של הקרן: חברת נטפים וחברת אבן קיסר. את הקרן מנהלים ד"ר אריאל הלפרין לצד רן בן אור, איל אטיה ודורי בראון. בקרן משקיעים בעיקר גופים מוסדיים מהארץ ומהעולם.

תג אלחוטי (למטה) ומסוף ניהול הרפת של SCR
תג אלחוטי (למטה) ומסוף ניהול הרפת של SCR

בלעדי ל-Techtime: חברת AudioCodes נכנסת לתחום ה-NFV והשירותים המנוהלים

חברת AudioCodes פיתחה בשנתיים האחרונות את תוכנת Software SBC המאפשרת להפעיל שירותי VoIP בתכונת של שירות NFV, ונכנסה לתחום פתרונות הטלפוניה הממוקדים באסטרטגיית הענן של מיקרוסופט

ליאור אלדמע: "כיום אנחנו השותף המרכזי של מיקרוסופט ב-Lync"
ליאור אלדמע: "כיום אנחנו השותף המרכזי של מיקרוסופט ב-Lync"

חברת AudioCodes מקרית שדה התעופה בלוד נמצאת במהלך רחב היקף שנועד להתאים את המוצרים שלה לעידן הענן ותשתיות התקשורת המנוהלית באמצעות תוכנה (NFV ו-SDN). כך נודע ל-Techtime במהלך פגישה עם המשנה למנכ"ל החברה (COO), ליאור אלדמע.

במסגרת המהלך הזה פיתחה החברה בשנתיים האחרונות מוצר חדש בשם Software SBC, אשר מיישם באמצעות תוכנה את את אבזר Session Border Controller שלה, המאפשר לקשר תשתיות טלפון ארגוניות מבוססות פרוטוקול אינטרנט (VoIP), אל אגפים אחרים בארגון ואל ספקיות שירותי התקשורת הטלפונית (טלקום).

על-פי ההערכות, החברה השקיעה 3-4 מיליון דולר בפרוייקט הזה בלבד. המוצר יצא לשוק לפני כחצי שנה וכבר אומץ על-ידי כמה חברות המספקות תשתיות למרכזי שירות טלפוניים (Contact Centers). לדברי אלדמע, המוצר החדש פותח במסגרת אסטרטגיית הצמיחה של החברה, המבוססת על איתור השווקים הצומחים בתחום ה-VoIP.

סטארט-אפ נצחי

חברת אודיוקודס היא מהחברות הוותיקות בעולם בתחום התקשורת הארגונית על-גבי פרוטוקול אינטרנט (VoIP) וקיימת משנת 1992. היא הוכיחה כושר שרידות מדהים. במהלך השנים רוב המתחרות שלה נעלמו ונבלעו בתוך חברות ענק.

כיום החברה מעסיקה כ-650 עובדים, מהם כ-420 בישראל. רוב העובדים בארץ מצויים במשרדי החברה הראשיים בקרית שדה התעופה וכ-30 עובדים במרכז הפיתוח החדש בבאר-שבע, שעל-פי התוכניות צפוי לגדול לכ-100 עובדים בתוך שנתיים. החברה גם מפעילה מרכז פיתוח צנוע בסין, המעסיק כיום כ-30 עובדים.

כיום היא מספקת את כל התשתיות הנדרשות להפעלת שירותי טלפון VoIP, החל מהשרתים, ה-Media Gateways וכלה במכשירי הטלפון עצמם. מוצרי החומרה שלה מיוצרים על-ידי פלקסטרוניקס. אסטרטגיית הצמיחה שלה הביאה אותה להיקף מכירות של 137 מיליון דולר בשנת 2013, ועל-פי ההערכות היא תגיע לכ-150 מיליון דולר ב-2014.

בחברה אותרו שני מנועי צמיחה מרכזיים: פתרונות למערכת התקשורת האחודה (Unified Communication) של מיקרוסופט Lync, ותחום השירותים. האחרון הוא תחום חדש לגמרי שהחברה נכסה אליו לפני כשנה. הוא עדיין לא מהווה מרכיב מרכזי בהכנסות החברה, אולם נחשב לתחום בעל הצמיחה המהירה ביותר.

קופסת One Box 365 המהכפנית. VoIP בכל משרד
קופסת One Box 365 המהכפנית. VoIP בכל משרד

במסגרת הזאת החברה החלה להפעיל חדר מצב במתכונת של 24/7, המנטר את הרשתות של הלקוחות שבהן מותקן ציוד שלה. הוא מאפשר לה לזהות בעיות ברשת או באיכות השירות הטלפוני ברגע שבו הן מתרחשות, ולערב את התמיכה הטכנית שלה כדי לתת פתרון עוד לפני שמגיעות תלונות מהלקוח.

להתרומם בעזרת הכנפיים של מיקרוסופט

מנוע הצמיחה המרכזי השני קשור ליחסים ההדוקים עם חברת מיקרוסופט. "כיום אנחנו השותף המרכזי של מיקרוסופט ב-Lync. במסגרת הרצון של מיקרוסופט להשתלט על הדסקטופ, היא רוצה להוסיף אליו גם את הטלפון. לינק נותן חיווי על נוכחות ברשת, יכולת מסרים מיידיים (IM) ותשתית המאפשרת שירותי טלפון. כיום אנו נותנים את כל פתרונות הטלפוניה לעולם המיקרוסופטי: ממכשיר הטלפון ועד לציוד המקשר את Lync לרשתות הטלקום".

כיום המכירות עבור Lync הגיען לכ-20% מהמהכירות של אודיוקודס. בחברה מעריכים שההיצמדות לאסטרטגיה של מיקרוסופט תבטיח לה צמיחה נוספת בעתיד לאור הצלחת המוצר בקרב ארגונים בעלי 5,000 עובדים ומעלה.

משרדי אודיוקודס בקרית שדה התעופה. 650 עובדים בישראל ובעולם
משרדי אודיוקודס בקרית שדה התעופה. 650 עובדים בישראל ובעולם

אלא שהיצמדות לאסטרטגיה של מיקרוסופט דורשת מענה לעידן הענן, שזהו התחום האסטרטגי ביותר כיום של ענקית התוכנה. ביולי השנה חשפה אודיוקודס את המוצר הראשון שלה המותאם לענן של מיקרוסופט: קופסת One Box 365. מדובר בקופסה יחידה המכילה את כל הפונקציות הדרושות ל-Lync, כולל התחברות לשרתי Exchange בענן ולחבילת Office 365 בענן. קופסת One Box 365 פותחת בפניה את השוק של עסקים קטנים ובינוניים.

אלדמע: "המוצר מהווה דוגמא לכיוון חדש. הוא כולל מאות אלפי שורות קוד המפשטות את התחזוקה של Lync, ומאפשר למיקרוסופט לפנות לעסקים קטנים המעסיקים פחות מ-1,000 עובדים. כיום, ארגונים קטנים של 10-20 עובדים מקבלים את השירותים מספקיות התקשורת. בעתיד הם יוכלו לקבל באמצעות הענן את כל השירותים: תשתיות מידע (IT), תקשורת אחודה ואפילו שירותים טלפוניים".

עד כמה המגמה החדשה רצינית? על-פי מיקרוסופט רצינית מאוד. בתעשייה מספרים שבמסגרת זאת היא אפילו מתכננת לשנות את שם המותג Lync ולכנות אותו בשם חדש: Skype for Business.

TowerJazz החלה לייצר את הרכיבים של Fairchild

חברת TowerJazz הפכה לקבלן הייצור העיקרי של פיירצ'יילד, לאחר שהשלימה בהצלחה את הטמעת תהליך הייצור של ספקית השבבים האמריקאית במפעל TPSCo ביפן

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) החלה לייצר רכיבים עבור חברת Fairchild Semiconductor במסגרת חברת TPSCo, המשותפת לה ולחברת פנאסוניק היפנית. הרכיבים מיוצרים במפעל הייצור בטונאמי, יפן, שהיה בעבר מפעל ייצור בבעלות פנאסוניק.

הייצור החל לאחר שהחברה ביצעה העברה של תהליך הייצור של פיירצ'יילד עבור רכיבים צרכניים ורכיבים לתעשייה.

החברה הודיעה שתהליך העברת תהליכי הייצור נמשך מספר חודשים. זמירה שטרנפלד-לביא, מנהלת תחום העברת טכנולוגיות בטאואר-ג'אז, אמרה שתהליך העברץת הטכנולוגיות הושלם במהירות גבוהה מאוד. "שיתוף הפעולה בין שתי החברות איפשר מעבר מהיר לייצור המוני. כיום טאואר-ג'אז היא ספק הייצור העיקרי (First Tier Supplier) של פיירצ'יילד".

העבודה מול פיירצ'יילד נעשית במתכונת של Optimization and Development Process Services. מדובר במודל עסקי שטאואר מקדמת, שלפיו החברה מיישמת את תהליך הייצור של הלקוח במתקניה בעולם, ומספקת לו קיבולת ייצור גמישה בהתאם לצרכיו.

חברת פיירצ'יילד מסן-חוזה, קליפורניה, מספקת שבבים בתחום הרכיבים האנלוגיים ורכיבי ההספק למוצרי צריכה אלקטרוניים, למערכות תעשייתיות, תעופתיות ולתעשיית הרכב. החברה הוקמה בשנת 1957 ומעסיקה כיום כ-8,500 עובדים. מכירותיה בשנת 2014 הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר. היא וניסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.1 מיליארד דולר.

הזמנה של 15 מ' דולר ל-Orbotech בתחום הסולארי

המכירות של Orbotech בתחום הייצור של תאים פוטו-וולטאיים החלו לצמוח רק השנה. הזמנת ההמשך הנוכחית מיועדת לקו ייצור חדש שייפתח בשנה הקרובה

ORBOTECH SOLAR

חברת אורבוטק (Orbotech) הודיעה היום, כי החברה הבת שלה, אורבוטק סולאר, קיבלה הזמנות בסך של כ-15 מיליון דולר מיצרנית פנלים סולאריים גדולה, שהיא אחד מהלקוחות הקיימים של החברה. אספקת המערכות צפויה להתבצע במחצית הראשונה של 2015.

בשנת 2013 מכרה אורבוטק סולאר את מערכות Aurora PECVD שפיתחה ללקוח הזה, במטרה להכשיר אותן להזמנות נוספות בעתיד. בעקבות הנסיון שצבר בהפעלת המערכות, הוא ביצע הזמנת המשךעבור מתקן חדש לייצור פנלים סולאריים, אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2015.

מנכ"ל אורבוטק סולאר, ד"ר קם לאו , אמר שייצור פאנלים סולאריים ביעילות גבוהה דורש איכות גבוהה, ותנאי ייצור המתאפיינים בדיוק ובחזרתיות לאורך תהליך הייצור. מנכ"ל אורבוטק, אשר לוי , שקבלת הזמנות חוזרות מלקוח מרכזי מעידה על מעמדה של אורבוטק סולאר כשחקן שחשיבותו עולה בתעשיית האנרגיה הסולארית.

מדובר באחד מהתחומים החדשים של אורבוטק, אשר רק לאחרונה מתחיל להתבטא מבחינה עסקית. ברבעון השני של 2014 צמחו המכירות בתחום האנרגיה הסולארית ל-5.2 מיליון דולר, בהשוואה להכרה בהכנסה ראשונה של כ-1.8 מיליון דולר ברבעון הראשון 2014 ואפס מכירות ברבעון המקביל אשתקד.

טכנולוגיה לשיפור הנצילות של תאים סולאריים

בפועל, מדובר בפרוייקט שהחל לפני כחמש שנים בעקבות רכישת חברת Photon Dynamics האמריקאית תמורת 296 מיליון דולר. לאחר העסקה התברר לאורבוטק ש-Photon Dynamics היתה מעורבת בקבוצת מחקר ופיתוח שפעלה בתחום הייצור של תאים פוטו-וולטאיים. חברת אורבוטק החליטה להמשיך את הפרוייקט, והקימה בארה"ב את חברת Orbotech LT Solar.

החברה האמריקאית פיתחה פיתחה מערכת שנועדה להשתלב בקו הייצור של תאים פוטו-וולטאיים מסוג Crystalline Silicon ולבצע ציפוי של חומר מבודד מסוג SiN על שכבת הסיליקון בתא הסולארי. התהליך מתבצע בטכנולוגיית ציפוי גאזים (PECVD) ומביא ליצירת שכבה דקיקה בעובי של 70-80 ננומטר. התפקיד של שכבת הציפוי הוא לתאם בין תכונות ההחזרה האופטית של הסיליקון לתכונות השבירה של האוויר, כדי להקטין את כמות האור המוחזרת מהתא הסולארי,  ועל-ידי כך להגדיל את יעילות הפקת האנרגיה שלו. על-פי הערכות שונות בשוק, הטכנולוגיה הזו יכולה לשפר את נצילות התא הסולארי בעד 30%.

Jobs: דרוש מנכ"ל/ית לחברת ייצור בתחום התעופה האזרחי

Jobs: דרוש מנכ"ל/ית לחברה יצרנית בתחום התעופה האזרחית באזור השפלה.

המועמדים צריכים להיות בעלי ניסיון של 5 שנים לפחות בתפקיד CEO בחברה יצרנית.

ניסיון בניהול חברה בעלת ריצפת ייצור המונה מאות עובדים.
השכלה נדרשת: מהנדס/ת חומרים/מכונות.

ניסיון בניהול חברה מתחום התעופה – יתרון.

קורות חיים ניתן לשלוח לאורית ויונטה: [email protected]

דיסקרטיות מובטחת.

Keysight מצטרפת לקבוצת פיתוח הדור החמישי (5G)

התקשורת הסלולרית של הדור הבא תתבסס על גל נושא מילימטרי בתדר של עשרות GHz, ותספק למשתמשים במערכות 5G קצב העברת נתונים של 10Gbps

ניסויים בתקשורת מילימטרית ב-NYU Wireless
ניסויים בתקשורת מילימטרית ב-NYU Wireless

חברת Keysight Technologies הודיעה היום שהיא מצטרפת כתורם מרכזי לקבוצת המחקר NYU Wireless הפועלת במסגרת אוניברסיטת ניו-יורק ועוסקת בפיתוח הדור הבא של תקשורת סלולרית שיבוא אחרי עידן ה-LTE. בתעשייה הפרוייקט קיבל את הכינוי "מערכות הדור החמישי" (5G).

פרופ' תיאודור רפפורט
פרופ' תיאודור רפפורט

"ההצטרפות של חברת Keysight תסייע לנו משמעותית להתקדם בפיתוח הטכנולוגיה, בזכות טכנולוגיית הבדיקה המתקדמת שהיא פיתחה", אמר מנהל קבוצת המחקר, פרופ' תיאודור רפפורט.

ההכרזה באה לאחר שה-FCC בארה"ב פירסם לפני כחודש וחצי בקשה להצעות כיצד יש ליישם טכנולוגיית תקשורת סלולרית חדשה אשר תפעל באמצעות גל נושא באורך גל מילימטרי כדי לספק רוחב פס של יותר מ-24GHz. במסמך של ה-FCC (ניתן להוריד אותו כאן), מסביר ארגון הרגולציה האמריקאי שכיום רוחב הפס של הרשתות הסלולריות מוגבל לכ-1.7-2.1GHz בלבד.

שנת ה-5G

"בשנה האחרונה חלה התקדמות רבה ברעיון שניתן לבנות רשתות סלולריות בעלות קיבולת גבוהה מאוד. הן עשויות להיות מהירות פי 100 מהרשתות הקיימות היום, לספק קצב העברת נתונים של 10Gbps בהשהייה של פחות מאלפית שנייה, ולהתאים גם ליישומי האינטרנט של הדברים".

מאחורי ההכרזה עומדת פעילות תוססת ועניפה בתעשייה הנעשית כיום בעיקר מאחורי הקלעים. האיחוד האירופי הקים שתי קבוצות עבודה לחקירת התדרים שישמשו לצורכי הדור החמישי (5GPPP), בריטניה הקימה מרכז מחקר לדור החמישי וסין הקימה פורום חברות (IMT-2020), אשר מתחיל ללמוד את הסוגייה.

מדינות נוספות שהחלו להיכנס לתחום במסגרת פרוייקטים ממשלתיים כוללות את קוריאה, יפן, ומספר אוניברסיטאות בארצות הברית שנכנסו לתחום במימון של חברת אינטל. בעקבות ההתפתחויות האלה הודיע לאחרונה איגוש התקשורת העולמי (ITU) שהוא מתכנן להגדיר תקן של הדור החמישי בשנים 2016-2018, כדי להתחיל בפריסת רשתות נסיוניות כבר ב-2020.

המאפיינים של הדור החמישי עדיין לא ברורים לגמרי, אולם ברור שגם במקרה הזה יהיה שימוש בריבוי אנטנות (MIMO). אם כי הפעם לא מדברים על ארבע אנטנות, אלא על כמה עשרות אנטנות בכל מכשיר. מכיוון שמדובר בגלים מילימטריים המתנהגים בדומה לאור ומוחזרים ממשטחים, יהיה צורך לפתח טכנולוגיות שליטה בכיוון, המבוססות על טכניקות Beam forming) כפי שנעשה כיום בחלק מתחנות הבסיס ובתקשורת אלחוטית מהירה מסוג WiGig.

גלים מילימטריים בכל אבזר

גם התדר של הגל הנושא אינו ברור לחלוטין. ה-FCC מבקש לבחון מספר תדרים, בהם 37/42GHz, 61GHz, 72GHz ואפילו התדר המסחרר של 81-86GHz. אחת מהדרישות של ה-FCC, אשר מעמידה אתגר עיסקי בפני ספקי התקשורת העתידיים, היא שבלא קשר לתדר הנושא שייבחר, יש צורך שהתקשורת תוכל להיכנס לתוך הבית, שמהם מתבצע כיום כ-75% מהשימוש הסלולרי. פירוש הדבר הכנסת תחנות בסיס לתוך הבתים עצמם.

מנהל תוכנית הדור החמישי בחברת Keysight, רוג'ר ניקולאס, הסביר שהחברה כבר החלה בהיערכות לקראת פיתוח טכנולוגיות הדור החמישי. לפני כחודש החברה פירסמה ספרייה של קניין רוחני (5G Baseband Exploration Library) שניתן להשתמש בו במסגרת תוכנת הפיתוח EEsof EDA כדי לחקור את בעיית הדור החמישי. במקביל, היא הקימה מיקרו-אתר אינטרנט ייעודי האוסף מידע בכל הקשור לפרוייקטי הדור החמישי המתבשלים היום בתעשייה, בכתובת: www.keysight.com/find/5G.

Wireless Charging: השוק צומח ב-60% לשנה

עד לשנת 2020 יגיע שוק הטעינה האלחוטית (Wireless Charging) בעולם להיקף של קרוב ל-14 מיליארד דולר. האם עד אז תסתיים מלחמת התקנים? 

אייפון 5 עם מטען אלחוטי של יצרנית הסוללות דוראסל
אייפון 5 עם מטען אלחוטי של יצרנית הסוללות דוראסל

שוק הטעינה האלחוטית (Wireless Charging) צפוי להגיע להיקף של 13.78 מיליארד דולר עד לשנת 2020, בעקבות צמיחה שנתית גבוהה מאוד בשיעור של כ-60.3% בשנה החל מ-2014 ולפחות עד לשנת 2020.

כך עולה ממחקר שוק חדש של חברת Markets&Markets. מהמחקר עולה שרוב השוק יהיה בתחום המוצרים הצרכניים, וכל החברות העוסקות כיום בפיתוח מערכות טעינה אלחוטיות מפתחות מוצרים לשוק הצרכני. השנה, למשל, תפס השוק הצרכני כ-68% משוק הטעינה האלחוטית בעולם.

אחד מהגורמים למשקלו של השוק הצרכני הוא השימוש הגובר בסמארטפונים והעובדה שרובם מחוקרים לאינטרנט באופן קבוע. להערכת החברה, רוב הלקוחות מגיעים למצב שלפחות פעם אחת ביום הם מרוקנים את סוללת הסמארטפון ולכן זקוקים להטעינה לעתים קרובות.

שוק מרכזי נוסף של המטענים האלחוטיים צפוי להיות בתחום הרכב החשמלי. במקרה הזה מדובר במטענים אלחוטיים בהספק גבוה המאפשרים להטעין את סוללת המכונית בלא התחברות פיסית אל המטען, אלא באמצעות עצירה בנקודה הסמוכה למטען האלחוטי.

קיימות כיום שתי גישות טכנולוגיות שונות למימוש מערכות טעינה אלחוטיות. הגישה הראשונה מבוססת על השראה אלקטרו-מגנטית (Magnetic Induction) ומבוססת על חוק פרדיי, שלפיו שטף מגנטי משתנה משרה מטענים במוליך סמוך. העיקרון ממומש באמצעות יצירת סליל של אלקטרומגנט בתחנת הטעינה שמוזרם אליו זרם חילופין. כאשר מקרבים אליו סליל המצוי במכשיר הנטען, מתבצעת השראה אלקטרומגנטית, ונוצר מתח מצד המקבל, שניתן להמיר אותו לזרם שייכנס אל סוללת המכשיר המקבל.

סכימת מלבנים של מטען.מקלט בתקן A4WP
סכימת מלבנים של מטען.מקלט בתקן A4WP

הגישה השנייה מבוססת על עקרון התהודה המגנטית (Magnetic Resonance). במקרה הזה משתמשים במעגלי תהודה בעלי תדר תהודה זהה כדי להעביר אנרגיה מאחד לשני. הדבר דומה למקלט רדיו הקולט שידורים מהאוויר של תחנה נבחרת. בדרך-כלל עקרון התהודה משמש להגברת היעילות של מטעני השראה.

כיום פועלים בעולם שלושה גופי תקינה מרכזיים בתחום הטעינה האלחוטית. קונסורציום A4WP תומך בטכנולוגיית התהודה המגנטית ומאגד כיום כ-100 חברות, בהן: ברודקום, IDT, אינטל, קואלקום, סמסונג ועוד. קונסורציום PMA תומך בטכנולוגיית השראה אלקטרו-מגנטית וכולל קצת יותר מ-70 חברים, בהם: פריסקייל, סמסונג, פנאסוניק, ST, פאוארמט הישראלית ועוד.

קונסורציום WPC מספק הגדרת תקן בשם Qi, להבטחת תאימות בין מטענים אלחוטיים שונים. כיום הוא מאגד כ-200 חברות, בהן: מיקרוסופט, נוקיה, פנאסוניק, טקסס אינסטרומנטס, סמסונג, טושיבה ועוד. למרות שהתקן התבסס בתחילות על עקרון ההשראה האלקטרו-מגנטית, כיום הוא כולל גם מפרטים של תהודה אלקטרו-מגנטית.

גם התקן המתחרה הוא מעורב: לפני כשנה נחתם הסכם שיתוף פעולה בין A4WP ו-PMA להגדרה משותפת של התקנים. התחרות העיקרית בין שני הגופים היא בהשגת תאימות תעשייתית רחבה, הגדלת טווח המרחק בין המטען למכשיר הניטען, שיפור נצילות ההספק של הטעינה, והשגת דרגת חופש גדולה יותר, המאפשרת טעינה גם בלא הנחה מדוייקת של המכשיר הניטען על-גבי האבזר הטוען.

כיום רוב יצרניות השבבים אשר נכנסו לתחום, מפתחות שבבי בקרה וניהול הספק עבור כל התקנים הנפרדים. השאלה הגדולה כעת האם החברות ישכילו לייצר תקן אחיד לכל המערכות, או לפחות לבדל את התקנים בהתאם לשוקי היעד השונים.

אורי חיאק מונה למנהל ה-ICT בלוקהיד מרטין ישראל

אורי חיאט
אורי חיאט

לפני שהצטרף לחברת לוקהיד מרטין, שירת אורי חיאק במשך 26 שנים ביחידות ממוקדות-טכנולוגיה בצה"ל

חברת לוקהיד מרטין מינתה את אורי חיאק למנהל תוכניות ה-ICT בפעילות חטיבת מערכות מידע ופתרונות גלובליים (IS&GS) בישראל. בתפקידו, יוביל חיאק את פעילויות תחום ה-ICT של לוקהיד מרטין בסקטור הטכנולוגי בישראל, יוביל פרויקטים חדשים, שיתופי פעולה מקומיים ויסייע בקידום פעילויותיה של לוקהיד מרטין בתחום ה-ICT בישראל.

אורי חיאק שירת בצה"ל במשך 26 שנים במגוון רחב של תפקידי פיקוד בכירים במספר יחידות ממוקדות-טכנולוגיה עד שפרש בשנת 2014 בדרגת אל"מ כמפקד "אופק", יחידת התוכנה של חיל האוויר. חיאק הינו בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון ותואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.

חברת לוקהיד מרטין היא מענקיות תעשיית התעופה והביטחון בארה"ב. החברה מעסיקה כ-113,000 עובדים ברחבי העולם. מכירות החברה בשנת 2013 הסתכמו בכ-45.4 מיליארד דולר.

למידע נוסף על לוקהיד מרטין: www.lockheedmartin.com

כנס NIDays של NI יתקיים השבוע בחיפה ובתל-אביב

NIDays התל-אביבי ייערך ביום ד', 10 לדצמבר במלון הילטון תל-אביב. הארוע החיפאי יתקיים למחרת, ביום ה' ה-11 לדצמבר, במלון דן פנורמה בחיפה. ההשתתפות חינם

NIDAYS

כנס NIDays 2014, שהוא הסמינר המקצועי השנתי של חברת National Instruments בישראל, יתקיים השבוע בתל-אביב ובחיפה. הארוע התל-אביבי ייערך ביום ד', ה-10 לדצמבר במלון הילטון תל-אביב. הארוע החיפאי יתקיים למחרת, ביום ה' ה-11 לדצמבר, במלון דן פנורמה בחיפה. ההשתתפות היא חינם.

במהלך הסמינר יוצגו חידושים שנוספו לתוכנת LabVIEW במהלך שנת 2014, ויתקיימו הרצאות מקצועיות בתחומים שונים, דוגמת בניית מערכות HMI/SCADAלאיסוף מידע ובקרה, וחשיפת טכנולוגיות חדשות לבניית מערכות לכידת מידע (DAQ), הוספת רכיבי FPGA למערכת הבדיקות המתוכננת, ויוצג סיפור לקוח של חברת סובארו, שבו מתואר כיצד היא פיתחה רכב היברידי תוך שימוש בהדמיית תוכנה מסוג Hardware-In-the-Loop.

במחצית השנייה של היום, הסמינר יתפצל לשני מסלולים מקבילים: חידושים בתחום הבדיקות והמדידות, וחידושים בתחום הפיתוח של מערכות בקרה ואוטומציה משובצות (Embedded).

למידע נוסף ורישום: NIDays 2014 Israel

Dassault Systemes מתרחבת בתחום האלקטרוניקה

"המטרה של Dassault Systemes היא להיכנס לתעשיית האלקטרוניקה לאופטימיזציה של מרכיבים אלקטרו-מגנטיים, ולא רק מרכיבים מכניים"

חברת Dassault Systemes הצרפתית, אשר מספקת תוכנות לתכנון, אופטימיזציה וסימולציה, החליטה להרחיב את הפעילות שלה בקרב תעשיית האלקטרוניקה. כך התברר ל-Techtime במהלך פגישה עם  סגן נשיא ומנהל מוצר SIMULIA לאזור EMEA בחברת דאסו סיסמס, פרנס פיטרס. פיטרס הגיע בשבוע שעבר לישראל במסגרת מפגש שנית עם כ-65 מלקוחות החברה בארץ.

מימין לשמאל: מנכ"ל דאסו סיטמס ישראל, אלי בויקיס, ופרנס פיטרס
מימין לשמאל: מנכ"ל דאסו סיטמס ישראל, אלי בויקיס, ופרנס פיטרס

לדבריו, "היעד ארוך הטווח שלנו הוא לספק מערכת תכנון המאפשרת סימולציה של תהליכים תחת דיסציפלינות פיסיקליות שונות: מכניקה, נוזלים וחשמל. המגמה הזו חשובה, מכיוון שהיא מיועדת לספק למתכנתים יכולת סימולציה מלאה של המערכות המתוכננות. לאחרונה הוספנו כלי חדש בשם Isight, אשר ביחד עם Simulia הוא פותח בפנינו תחומים חדשים, כמו למשל אופטימיזציה של מערכות אלקטרוניות.

"אחת מהמטרות שלנו היא להיכנס לתעשיית האלקטרוניקה כדי לבצעי אופטימיזציה של מרכיבים אלקטרו-מגנטיים, ולא רק מרכיבים מכניים כפי שזה נעשה כיום". החברה מיוצגת בישראל על-ידי Adcom. לדברי פיטרס, רוב הלקוחות הקייים של החברה בישראל מגיעים מתחומי המכשור הרפואי, ותעשיות הביטחון והתעופה.

"בכל מדינות המערב יש כיום מחסור במהנדסים. בגרמניה למשל מדברים כיום על מחסור בכ-60 אלף מהנדסים. לכן אנחנו חייבים לבצע יותר אוטומטיזיצה בתכנון ולסייע בתכנון גם כשהוא נעשה על-ידי מהנדסים שאינם מוחים בתחומים ספציפיים".

אתם מגבשים אסטרטגיית ענן?

פיטרס: "אנחנו צופים שהענן יוכל לתת מענה כאשר מדובר בפרוייקטים לטווח קצר, או כאשר צריך לבצע משימות עיבוד ספציפיות, והחברות לא יצטרכו לרכוש עבורן רישיון תוכנה מלא. ראוי לציין שהשוק שלנו דווקא לא דוחף אותנו אל הענן. כרגע אסטרטגיית הענן שלנו נמצאת בתהליכי ניתוח, ולהערכתי כבר בשנה הבאה יהיו לנו פתרונות מסויימים שיינתנו בענן".

 

 

נשיא חברת Digi-Key קיבל את פרס Elektra למפעל חיים

"Digi-Key החלה לפעול כחברה צנועה בהיקפה וצמחה לחברה מרכזית בשוק המעסיקה כ-3,200 עובדים ומכירותיה צפויות להסתכם בכ-1.76 מיליארד דולר השנה"

מימין לשמאל: מנהל מכירות Digi-Key בבריטניה, מארק לארסון ומנהל הפיתוח העסקי בבריטניה, בן ברוקס
מימין לשמאל: מנהל מכירות Digi-Key בבריטניה, מארק לארסון ומנהל הפיתוח העסקי בבריטניה, בן ברוקס

נשיא חברת ההפצה Digi-Key, מאר לארסון, קיבל בשבוע שעבר בלונדון את פרס מפעל חיים של  Elektra European Electronics Industry Awards. במקביל, ניתן לחברה גם פרס מפיץ השנה. השופטים נימקו את ההחלטה בכך שהחברה אימצה במהירות מודל הפצה משולב (היברידי), הרחיבה במהירות את בסיס הלקוחות שלה "הפגינה מנהיגות ומחוייבות לחדשנות".

פנל השופטים הסביר שהחברה אימצה באירופה מודל משולב הכולל הפעלת צוות תמיכה אירופי, ביחד עם הפצה באמצעות אתר האינטרנט הגלובלי שלה. "כתוצאה מכך צמחו מכירותיה בבריטניה ב-32% בשנה האחרונה".

מארק לארסון קיבל את הפרס על מפעל חיים לשנת 2014 הודות לתפקידו בבניית אחד ממותגי הפצת הרכיבים הגדולים בעולם. "ללארסון היה תפקיד מרכזי בהפיכת מפיץ מקומי אמריקאי לחברה מובילה מתחום המסחר האלקטרוני של רכיבים", אמר העורך של המגזין Electronics Weekly, ריצ'רד וילסון. "זהו סיפור יוצא דופן, מאז שהיא החלה לפעול כחברה צנועה בהיקפה וצמחה לחברה מרכזית בשוק המעסיקה כ-3,200 עובדים ומכירותיה צפויות להסתכם בכ-1.76 מיליארד דולר השנה".

Future תפיץ את רכיבי Indice Semiconductor

INDICE SEMIחברת Future Electronics תפיץ בעולם רכיבי ה-IC לדחיפת תאורות LED, מגברים ומודולים לשוק הרכב וממירי אותות מסוג ADC ו-DAC, מתוצרת Indice

חברת ההפצה Future Electronics חתמה על הסכם הפצה גלובלי עם חברת Indice Semiconductor מאורגון, ארה"ב, המתמחה בפיתוח וייצור פתרונות המרת אותות והספק ליישומי ,תאורה, פתרונות אודיו, תעשיית הרכב, אנרגיה מתחדשת ועוד.

החברה פיתחה טכנולוגיית בקרה ייחודית לדחיפת נורות LED, ומתמחה בפתרונות שליטה בהספק האור (dimmable) באמצעות טכנולוגיית MR16 ופתרונות תאורת LED רבת עוצמה. רכיבי החברה החלו לצאת לשוק בשנת 2008. היא מספקת רכיבי IC לדחיפת תאורות LED, מגברים ומודולים לשוק הרכב וממירי אותות מסוג ADC ו-DAC.

המכונית החשמלית חלק ג': מי מאמין בתאי-דלק?

טויוטה היכתה את תעשיית הרכב בתדהמה כאשר הכריזה על המכונית החשמלית הראשונה במחיר ובמיפרט של מכונית סטנדרטית, כולל נסיעה של 500 ק"מ לתידלוק

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן

טויוטה FCV במבט חזיתי. ככה נראה איום אסטרטגי...
טויוטה FCV במבט חזיתי. ככה נראה איום אסטרטגי…

בחודש מאי השנה יצא מנכ"ל חברת פיאט, סרג'יו מציונה בהצהרה יוצאת דופן: "אל תקנו את המכונית החשמלית שלנו! מדוע? כי על כל מכונית שאתם קונים אניפ סיד 14,000 דולר". כך לפחות פורסם בעיתונים האמריקאים המתפרסמים בדטרויט.

פיאט 500 החשמלית נחשבת למכונית פופולרית בקליפורניה ונמכרת בה בהצלחה יחסית לא רעה. למרות זאת, גם אם ההצהרה נאמרה באמת ובתמים, גם אם פוברקה על-ידי העיתונות האמריקאית, היא מגלה טפח מההתלבטויות של תעשיית הרכב המערבית ביחס לרעיון המכונית החשמלית. רוב היצרניות מאמינות כיום שמכונית העתיד היא חשמלית. אבל השאלה הגדולה היא מהיכן יגיע החשמל. חברת טויוטה היפנית מאמינה שהיא תנוע על תאי-דלק ולא על סוללות.

מים + חשמל = מים

תא-דלק הוא מנגנון ליצירת חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין דלק לבין חומר מחמצן. כלומר, כל עוד יש אספקת דלק, התא ממשיך ייצר חשמל ואינו מתכלה כמו סוללה. למרות שיש חומרים רבים שניתן לייצר מהם תא דלק, החומרים הנפוצים ביותר הם מימן וחמצן.

תא-דלק כולל חומר אלקטרוליטי ושתי כניסות: מימן וחמצן (דרך האוויר). בתא מתחוללים שני תהליכים כימיים הגורמים להסעת אלקטרונים מהאנודה לקתודה. במקרה של תא דלק המבוסס על מימן/חמצן, תוצר הפליטה הוא מים. במקרים רבים, התהליך משלים מחזור שלם: מפרידים מים למימן וחמצן, מזינים אותם לתא-דלק, ומקבלים אנרגיה + מים.

לאחרונה חשפה טויוטה את המוצר הראשון באסטרטגיה החדשה: לימוזינה בשם FCV, שהוא קיצור של Fuel Cell Vehicle, אשר נכנסה לייצור המוני ותימכר ביפן תמורת מיליון ין (50,000 אירו). בהמשך, היא תשווק באירופה תמורת 65,000 אירו (כולל מסים והובלה).

לימוזינת תאי-הדלק של חברת טויוטה. כניסה לייצור סדרתי
לימוזינת תאי-הדלק של חברת טויוטה. כניסה לייצור סדרתי

המחיר אינו מקרי: הוא תואם למחיר של לימוזינות בנזין סטנדרטיות מתוצרת אאודי, ב.מ.וו או מרצדס.  טויוטה מבטיחה שהמכונית החשמלית שלה היא בעלת הספק של 146 כוחות סוס ונוסעת למרחק של 500 ק"מ בתדלוק יחיד, כמו מכונית סטנדרטית. מדובר בהחלטה אסטרטגית יוצאת דופן: לייצר מכונית חשמלית בגודל ובמיפרט של מכונית בנזין מקבילה.

הגרמנים נרתעים מתאי-דלק

מנוע נסיוני של ב.מ.וו המבוסס על תאי-דלק
מנוע נסיוני של ב.מ.וו המבוסס על תאי-דלק

גם המתחרות הגרמניות בודקות את אופציית תאי-הדלק. חברת מרצדס ייצרה מספר מכוניות ניסוי, אולם לאחר דחיות חוזרות הודיעה לאחרונה שהיא תהיה מסחרית רק בשנת 2017.

חברת ב.מ.וו, המשתפת פעולה עם טויוטה בפיתוח מכוניות מבוססות תאי-דלק, החליטה לבסוף להוציא לשוק את המכונית החשמלית העירונית מדגם i, המתבססת על סוללות. פולקסווגן לא נשארה מאחור וכבר ב-2006 הודיעה על פריצת דרך טכנולוגית בתחום תאי-הדלק.

אלא שאז נסוגה פולקסווגן לאחור, וטענה "שהטכנולוגיה איננה בשלה, והיא חוזרת לשיטת הסוללה". זו לא הפעם הראשונה שמהנדסי טויוטה מקדימים את מתחריהם המערביים ומשאירים אותם מבויישים. בשנת 1997 חשפה טויוטה את המכונית ההיברידית הראשונה, הכוללת מנוע בעירה פנימית ומנוע-עזר חשמלי. היצרני האירופים הגיבו בזלזול וטענו שהרעיון אינו כלכלי.

למרות זאת טויוטה מכרה כבר יותר מ-6 מיליון מכוניות היברידיות, ובקרוב היא תוציא לשוק את הדור הרביעי שלהן. כיום מנהל אחד מאבות המכונית ההיברידית של טויוטה, קצוהירו הירושה, את פרוייקט תאי-הדלק. לדבריו, "במכונית חשמלית המונעת על-ידי סוללה אתה בסופו של דבר תמיד קשור באמצעות הכבל".

מעניין לציין שניסיון של טויוטה לשתף פעולה עם חברת טסלה האמריקאית, הנחשבת לאחת מההצלחות המרשימות ביותר של ההנעה החשמלית, הסתיים בטונים צורמים. גורמים בטויוטה אמרו שהתפישה של טסלה היא "מכונה להפסיד כסף", ומנכ"ל טסלה ענה בעוקצנות: "הם משוגעים על כל הראש, אין טעם להתווכח איתם".

טקרטור הדגמה המונע בתאי-דלק, אשר ניבנה על-ידי חברת Allis-Chalmers בשנת 1959, במסגרת פרוייקט שבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי
טקרטור הדגמה המונע בתאי-דלק, אשר ניבנה על-ידי חברת Allis-Chalmers בשנת 1959, במסגרת פרוייקט שבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי

אבל טויוטה לא עוצרת בטסלה, והדיעה על כוונתה לייצר 200-400 אלף מכוניות FCV. היא מתכננת להטמיע בה טכנולוגיות שפותחו עבור הרכב ההיברידי. למשל, המכונית כוללת סוללה קטנה לאיסוף אנרגיה שיורית הנוצרת כאשר המכונית בולמת או נמצאת בירידה (במקרים אלה המנוע החשמלי מתפקד כדינמו).

סוללה או תא-דלק?

תא-הדלק של חברת טויוטה
תא-הדלק של חברת טויוטה

ד"ר דינו קלוץ, מהמכון הטכנולוגי של קרלסרוה, גרמניה, שופך מים קרים על התחרות בין שתי הטכנולוגיות, ומעמיד את כל סוגיית המכונית החשמלית באור שונה. קלוץ מכיר היטב את הנושא וחוקר אותו שנים רבות בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר יפניים.

בראיון ל-Techtime הוא הסביר שככל הנראה השוק יצעד בכיוון של פתרון הטרוגני: "יהיו וריאציות שונות של כל הטכנולוגיות, מכיוון שאין פערים טכנולוגיים משמעותיים. החשוב ביותר הוא מקור של אנרגיה זולה, והדבר עדיין לא נמצא".

כלומר, אנחנו נשארים עם מנוע הבנזין הוותיק?

קלוץ: "לא בהכרח. הטכנולוגיה החשמלית יקרה מהדלק. בליטר בנזין או סולר יש הרבה יותר אנרגיה מאשר במקבילה חשמלית, אבל עיקר המחיר שלו הוא מסים. כלומר ההחלטה היא למעשה פוליטית. גם בעוד חמש שנים לא הסוללה או תא הדלק לא יספקו אנרגיה בכמות של דלק נוזלי, והם יתבלו מהר יותר ממנועי בעירה פנימית".

ד"ר דינו קלוץ
ד"ר דינו קלוץ

"בנוסף, כיצד נפיק מימן? באמצעות חשמל רגיל? בייצור חשמל אנחנו כבר מפסידים שני-שלישים מהאנרגיה. ומכיוון שהנצילות של תאי-דלק היא 40% בלבד, אנחנו מפסידים למעשה כל הזמן". לדבריו, ההחלטה הפוליטית להפחית את פליטת גזי החממה מאלצת את יצרני המכוניות למצוא פתרונות אלטרנטיביים. "הם עובדים במספר מישורים בו-זמנית: שיפור היעילות של מנועי בעירה פנימית, שימוש במכוניות היברידיות, וכניסה זהירה לתחום החשמלי".

מדוע היפנים מקדימים את הגרמנים?

"היפנים מאוהבים יותר בטכנולוגיה. יש להם פילוסופיית חיים בשם קאי-זן, שפירושה, להשתפר עד אינסוף תוך כדי התקדמות בצעדים קטנים".

מהם הקשיים בהנעה חשמלית מבוססת תאי-דלק?

"אחת מהבעיות היא כיצד לאחסן את המימן. המולקולות של המימן כל-כך קטנות, שאם ננפח באמצעותן בלון, הן יברחו דרך מעטה הגומי. הבעיה מחמירה יותר בשימוש מעשי, מכיוון שהן בורחות גם ממיכלי מתכת רבים. ובנוסף, מדובר במיכלים אשר צריכים לעמוד בלחץ גבוה ולהיות בטוחים לשימוש גם בתנאים קשים".

אלא שלמרות התחזית הפסימית, הטכנולוגיה משתפרת: מתח האספקה של תאי-דלק עולה, האלקטרודות שפורו, והמנועים החשמליים יעילים מבעבר. כיום יש כבר תקן בינלאומי לאיחסון מימן, ובעולם נוסים כמה אוטובוסי ומכוניות נסיוניות. במקביל, גרמניה, ארה"ב, סין ויפן החליטו על הקמה הדרגתית של תשתית לתידלוק מימן, אשר תתחיל להיות מבצעית החל משנת 2017.

תא הדלק שהותקן בחלליות מסדרה אפולו שטסו לירח. מקור: NASA
תא הדלק שהותקן בחלליות מסדרה אפולו שטסו לירח. מקור: NASA

תא-דלק על הירח

מעניין לציין שכמו מנוע הבעירה הפנימית, גם תא-הדלק הוא בן יותר מ-100 שנה והומצא כבר במהלך המאה ה-19. בשנת 1959 אפילו נבנה במדינת ויסקונסין בארה"ב טרקטור הפועל על תא-דלק, במסגרת פרוייקט מחקרי שבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי. זו היתה הוכחה לכך שהטכנולוגיה מתאימה לשימוש בהספקים גבוהים.

ב-50 השנים האחרונות מתרחב השימוש בתאי-דלק, במיוחד במקומות בהם הכסף לא מהווה בעיה. חללית אפולו של נאס"א אשר נחתה על הירח ב-1969 כללה תאי-דלק מבוססי מימן וחמצן. תוצר הפליטה, מים, שימש את האסטרונאוטים בחלל והם יכלו לחסוך במשקל המים שהביאו עימם מכדור הארץ.

התקלה במשימת אפולו 13 שכמעט עלתה בחייהם של האסטרונאוטים, נגרמה מפיצוץ מיכל החמצן של תאי-הדלק האלה. כיום הם משמשים בצוללות, בלוויינים ובמתקני גיבוי לאספקת חשמל באתרים מרוחקים. מעניין לציין שאפילו ז'ול ורן כבר חלם גירסה פשטנית של תאי-דלק.

בשנת 1870 הוא כתב: "המים הם הדלק של העתיד. האנרגיה של המחר תופק ממים שהופרדו לאלמנטים שלהם וייצרו אנרגיה".

לכתבות הקודמות בסדרה:

המכונית החשמלית חלק א': הנס של טסלה

המכונית החשמלית חלק ב': גרמניה מתעוררת

Silicom קיבלה הזמנה ראשונה ל-Switched SETAC

פלטפורמת Switched SETAC של Silicom מיועדת לסייע לחברות ענן לבצע מעבר לתשתיות תקשורת וירטואליות (SDN/NFV)

חברת Silicom מכפר-סבא קיבלה את ההזמנה הראשונה למוצר Switched SETAC, אשר מיועד לשימוש בתשתיות ענן. החברה מסרה שקיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 250 אלף דולר מחברה המספקת פתרונות הגנת סייבר. להערכתה, ההזמנות מאותו לקוח צפויות לצמוח להיקף של כ-2 מיליון דולר בשנה.

משפחת פתרונות SETAC של חברת סיליקום
משפחת פתרונות SETAC של חברת סיליקום

פלטפורמת Switched SETAC כוללת לוחות-אם סטנדרטיים מבוססי x86, רכיבי מיתוג מסחריים מהמדף, מערך Redirector של סיליקום,ויכולת תמיכה הפרוטוקולים המתפתחים של שירותי SDN/NFV. מדובר למעשה במעין חזרה טכנולוגית אל המקורות: משפחת מוצרי Server To Appliance Converter – SETAC של החברה מאפשרת להגדיר שרתים סטנדרטיים כאבזרי קצה ברשת תקשורת מהירה.

המוצרים האלה מאפשרים להוזיל ציוד תקשורת ולספק שירותים כמו למשל הפניית עומסים בתוך רשת התקשורת, ביצוע ניתוח תעבורה למניעת מתקפות DDoS UGUS ועוד. כיום, עם התפתחות המגמה של רשתות מוגדרות תוכנה (SDN) ושל מימוש פונקציות רשת באמצעות תוכנה במקום באמצעות ציוד תקשורת ייעודי (NFV), מתברר שהגישה המקורית של סיליקום תואמת למגמה המרכזית המתפתחת בתחום התקשורת.

החברה מעריכה שהמערכת מתאימה במיוחד למרכזי נתונים ולחברות המספקות שירותי ענן ונמצאות בתהליך מעבר לארכיטקטורות תקשורת וירטואליות. נשיא ומנכ"ל סיליקום, שיירה אורבך, אמר שפלטפורמת Switched SETAC היא המרכבי המרכזי ביותר בתחום פתרונות הענן של החברה. "אנחנו מצפים להודיע בקרוב על זכייה משמעותית נוספת".

בעקבות ההודעה עלתה מניית סיליקום בנסד"ק ב-1.3%. כיום היא נסחרת במחיר של כמעט 36 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של קצת יותר מ-1 מיליארד דולר.

Wind River ו-HP נכנסות לתחום ה-NFV

החברות מתכננות לשלב יכולות של ווינד ריבר בתחום ה-NFV ביחד עם טכנולוגיית Helion Open Stack של HP

חברת HP וחברת Wind River הנמצאת בבעלות אינטל הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח פתרונות מסוג NFV עבור מפעילי תקשורת. פתרונות אלה מבוססים על מימוש פונקציות רשת באמצעות תוכנה על-גבי שרתים, במקום שימוש בציוד תקשורת ייעודי.

החברות מתכננות לשלב יכולות של ווינד ריבר בתחום ה-NFV ביחד עם טכנולוגיית Helion Open Stack של HP. התוצאה אמורה להיות פלטפורמת ענן מבוססת קוד פתוח, שתאפשר לספקיות תקשורת לממש פונקציות NFV.

מעניין לציין שבמקרה הזה מעניקות שתי החברות משקל גדול לקהילת הקוד הפתוח בשוק התקשורת, שעד היום נחשב לשוק שבו פעילות הקוד הפתוח היא נמוכה מאוד יחסית.

Qualcomm מגייסת עובדים לצוות Wilocity לשעבר

מרכז הפיתוח עובר מקיסריה לחיפה. המטרה היא להכפיל את מספר המפתחים של Qualcomm בתחום ה-Wi-Fi הסופר-מהיר מסוג WiGig

אריק מימרן מדגים שידור סרט  באיכות 4K מהטאבלט לטלוויזיה
אריק מימרן מדגים שידור סרט באיכות 4K מהטאבלט לטלוויזיה

חברת Qulacomm החליטה להגביר את מאמציה בתחום פיתוח של פתרונות תקשורת אלחוטית מהירים בתקן ה-Wi-Fi החדשני 802.11ad, המקודם על-ידי קבוצת העניין התעשייתית WiGig. כל הפיתוח של קואלקום בתחום נעשה בארץ, ומבוסס על הצוות של חברת Wilocity מקיסריה, שאותה היר רכשה בחודש יולי השנה.

כך התברר ל-Techtime במהלך פגישה עם עם סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכזי הפיתוח של קואלקום בישראל, אריק מימרן. במסגרת זאת, מעבירה החברה את עובדי ווילוסיטי לשעבר מקיסריה למרכז הפיתוח המקומי שלה בחיפה. במקביל, היא החלה לגייס עובדים נוספים במטרה להכפיל את מספר העובדים במרכז הפיתוח של טכנולוגיית ה-Wi-Fi החדשה. המטרה המרכזית של החברה היא להביא את הטכנולוגיה לרמת בשלות כזו, שהיא תוכל לשמש לצורך הפעלת משחקי מחשב כבדים באמצעות מסופים אלחוטיים (למשל הסמארטפון) או לשמש כנקודת ההתחברות לרשת של עמדות עבודה ארגוניות.

גלים מילימטריים בשירות הגיימרים

טכנולוגיית WiGig מבוססת על שימוש בגל נושא בתדר של 60GHz, אשר מיועד לאפשר תקשורת ברוחב פס של עד 3GHz, כלומר לספק נתונים בקצב של עד 3Gbps. אומנם כיום הטכנולוגיה מצליחה לספק רוחב פס של כ-1Gbps, אולם מימרן משוכנע שהחברה תצליח להגיע גם ל-3Gbps. לאותות בתדר של 60GHz (הקרויים גם בשם גלים מילימטריים) יש תכונות מיחודות במינן: הם דועכים מהר מאוד באטמוספירה ובתוך כמה עשרות מטרים נעלמים כמעט לגמרי. לכן קשה ליירט אותם ממרחק, והם מיועדים לתקשורת קצרת טווח.

בתדרים הללו יש לגלים האלחוטיים תכונות רבות של גלי אור, ואחת מהן היא החזרה מקירות וממשטחים מוצקים. תכונה שהיא גם חיסרון וגם יתרון בתהליך הקליטה של האותות. כדי לצמצם את אפקט החזרה המרובה מקירות, מגדיר תקן 802.11ad את השימוש בטכנולוגיית שידור מסוג Beamforming. בשיטה זו נעשה שימוש בתופעות של עקיפה והתאבכות של גלים כדי לייצר אפקט של שידור כיווני בין המשדר למקלט. התוצאה היא שנקודת תקשורת אחת יכולה להתקשר עם מספר מכשירים באמצעות אותות שידור וקליטה כיווניים. כאשר מדובר ביישומי התחברות ארגוניים לרשת, יש לתכונה זו גם יתרונות בתחום האבטחה.

ה-SoC מדגם Snapdragon 810 מפעיל טאבלט שיוצר בקואלקום לצורך הדגמת תקשורת WiGig
ה-SoC מדגם Snapdragon 810 מפעיל טאבלט שיוצר בקואלקום לצורך הדגמת תקשורת WiGig

מימרן סיפר שהטכנולוגיה של ווילוסיטי השיגה נקודות ציון טכנולוגיות חשובות, ולמעשה האתגר העיקרי שלה כיום אינו רק בתחום האלחוטי, אלא ביכולת של המכשירים לטפל בכמות העצומה של מידע המגיע מהערוץ האלחוטי. כיום פועלת במשרדי קואלקום בישראל מערכת הדגמה בשם  Mobile Development Platform שבאמצעותה ניתן לשדר סרט וידאו באיכות 4K מטאבלט אל מחשב אישי באמצעות דונגל.

אומנם מדובר בדונגל חזק מאוד שבמעבדה מיישמים אותו באמצעות מחשב PC מבוסס לינוקס, אולם הוא ממחיש את העובדה שהטכנולוגיה עומדת ביעדים המרכזיים: היא מספקת את רוחב הפס המתאים לסרט באיכות גבוהה (1Gbps) ואת רמת ההשהייה ( Delay) המתאימה למשחקי מחשב, שהיא כ-50mSec. אלא שההדגמה מגלה בעיה חשובה יותר: ההשהייה של הערוץ האלחוטי היא 1mSec בלבד, שאר הזמן מוקדש להפעלת פעולות דחיסת/פריסת הקבצים הגדולים המגיעים למעבד.

אתגר שנת 2020

משמעות הדבר שיש צורך לטפל גם במעבדים ולא רק בערוץ התקשורת. לדברי מימרן, כבר עכשיו החברה מתמודדת עם סוגיית ארכיטקטורת המיחשוב שתאפשר לטאבלטים וסמארטפונים לתמוך בקצבי WiGig הענקיים. "מעבד היישומים (בתוך השבב המרכזי של קואלקום, Snapdragon) מצליח להתמודד עם המשימות האלה באמצעות שימוש במאיצים המצויים בתוך ה-SoC  ולא באמצעות ה-CPU. כיום אנחנו משתמשים בערוץ תקשורת טורי במערכות התקשורת מסוג PCIe2.0, אבל בדורות הבאים יהיה צורך לעבור ל-PCIe3.0".

שימוש אופייני לתקשורת ביתית בידורית בתקן החדש
שימוש אופייני לתקשורת ביתית בידורית בתקן החדש

מהו הפוטנציאל של תקשורת אלחוטית קצרת טווח מסוג WiGig?

מימרן: "הטכנולוגיה נפלאה, חברת Wilocity הצליחה לייצר שבב RFIC בטכנולוגיית CMOS המהווה פריצת דרך טכנולוגית. אולם השוק עדיין לא ברור לגמרי. קיימות אפשרויות מעניינות בתחום הרכב (Automotive), מדברים על תקשורת בין האוהדים בתוך איצטדיונים, וחלק מהלקוחות שלנו מדברים על פתרון Docking (נקודת התחברות לרשת הארגונית).

"הטכנולוגיה הזאת יכולה להשתלב במגמה של הרצת מספר מערכות הפעלה שונות על-גבי הסמארטפון (Virtualization), לפיתוח דונגל חזק המסוגל להקרין סרטים באיכות גבוהה מכל אבזר לכל מסך, וכמובן ליצירת ממשקי משחקים המבוססים על אבזרים ניידים. מבחינת קואלקום, היא משתלבת באסטרטגיית 'פי 1000' (1000x). בשנת 2020 יהיו בעולם יותר מ-25 מיליארד אבזרים מקושרים, ואנחנו צריכים להכין תשתית תקשורת אשר מעבירה נתונים בכמויות גדולות פי אלף מאשר כיום".

Kaminario מיקנעם גייסה 53 מיליון דולר

Kaminario פיתחה מערך של פתרונות איחסון ארגוניים המבוססים של שימוש ברכיבי זיכרון מסוג flash, כתחליף לפתרונות איחסון המבוססים על כוננים קשיחים (HDD)

מייסד ומנכ"ל קמינריו, דני גולן
מייסד ומנכ"ל קמינריו, דני גולן

חברת Kaminario מיקנעם דיווחה היום על השלמת גיוס הון בהיקף כולל של 53 מיליון דולר. בסך הכל, מאז הקמתה בשנת 2008, גייסה החברה כ-128 מיליון דולר ממשקיעים. בעקבות הזיוס האחרון הצטרפו בנק ההשקעות Silicon Valley, קרן הגידור Lazarus וחברה ציבורית גדולה, לקבוצת המשקיעים הקיימים בחברה: Sequoia, Pitango, Globespan, Tenaya ו-Mitsui.

חברת קמינריו, פיתחה מערך של פתרונות איחסון ארגוניים המבוססים של שימוש ברכיבי זיכרון מסוג flash, כתחליף לפתרונות איחסון המבוססים על כוננים קשיחים (HDD). החברה מסרה שהגיוס האחרון מיועד לממן את הרחבת מערך השיווק, המכירות והתמיכה בפלטפורמה שלה, Kaminario K2. מנהל שותף בקרן סקויה, חיים סדגר, אמר שבשוק יש כיום ביקוש רב לפתרונות איחסון מבוססי פלאש. "המהירות שבה החברה עברה ממעמד של חברת סטארט-אפ צעירה לשחקן מוביל בשוק צומח, מלמדת על רמת החדשנות שהיא לשוק".

בחודש מאי השנה הכריזה החברה על הגרסה החמישית של מערך האיחסון הגמיש שלה, Kaminario K2. החברה דיווחה שבעקבות ההקה הוכפלו הכנסותיה פי ארבעה. כיום כוללת רשת השותפים העסקיים שלה יותר מ-70 חברות בארה"ב ובישראל. בין הלקוחות בישראל שיישמו בשנה האחרונה פתרונות המבוססים על המערכת שלה: בנק לאומי, בנק דיסקונט, אורבוטק, טבולה, פרטנר, ג'יימס ריצ'רדסון, מאקו, ביטוח ישיר, אינטיגואה ועוד.

חברת גרטנר מיקמה את קמינריו ברביע בעלי החזון (Visionaries) בריבוע הקסם לשנת 2014 בתחום Solid-State Arrays, הודות לארכיטקטורת ה- Scale Up/Scale Out והמחיר הממוצע של 2 דולר לכל ג'יגה בייט. קמינריו מוזכרת בקביעות על ידי גרטנר בין שלושת הפתרונות הטובים ביותר עבור השימושים הקריטיים במערכי SSD. בנוסף, קמינריו זכתה לאחרונה בתואר "טכנולוגית הפלאש החדשנית ביותר" בוועידת Flash Memory.

מייסד ומנכ"ל קמינריו, דני גולן, אמר כי תוספת המימון החדשה :מהווה אישור לכך שהצלחנו להפוך את איחסון הפלאש לנגיש וכדאי לכל ארגון". חברת קמינריו פועלת ממטה הממוקם בבוסטון, מסצ'וסטס, וממשרדים ביקנעם, בעמק הסיליקון ובניו-יורק.

 

 

צוות ישראלי זכה בפרס החדשנות של חברת EMC העולמית

הצוות מ-EMC ישראל שילב טכנולוגיות ביומטריות עם שעון חכם, אשר מזהה בצורה ודאית את המשתמש, ומנהל במקומו את מערך הססמאות ושמות המשתמש

מימין לשמאל: ד"ר אלון קאופמן, ד"ר יעל וילה, אלכס זסלבסקי, גיל שפירא, ד"ר ארנה ברי, זהר דוכין, איקה בר-מנחם, תמר ויסמן (צילום: ניב קנטור)
מימין לשמאל: ד"ר אלון קאופמן, ד"ר יעל וילה, אלכס זסלבסקי, גיל שפירא, ד"ר ארנה ברי, זהר דוכין, איקה בר-מנחם, תמר ויסמן
(צילום: ניב קנטור)

צוות מפתחים מישראל זכה במקום הראשון בפרס החדשנות של EMC העולמית. הצוות הישראלי גבר על יותר מ-5,200 פרויקטים מ-32 מדינות, שהתחרו ב-27 מסלולים שונים. אירוע הגמר התקיים בהופקינגטון מסצ'וסטס, ארה"ב. הצוות מורכב מעובדי מרכז המצויינות בהרצליה של RSA, חטיבת האבטחה של EMC. חברי הצוות הם: ד"ר אלון קאופמן, זוהר דוכן, אלכס זסלבסקי, איקה בר-מנחם ותמר ויסמן. הם קיבלו פרס כספי וסיוע בפיתוח עתידי.

הפרוייקט הישראלי מציע פתרון לבעיה מטרידה: לרוב במשתמשים יש עשרות סיסמאות ושמות משתמש שהם צריכים לנהל על בסיס יום יומי – בכניסה למכשירים ומחשבים, לאתרים שונים ולאפליקציות. הסמאטרפונים גרמו לעלייה חדה בהיקף פעולות ההזדהות שיש לבצע, ולכן רבים מעדיפים להתפשר ולבחור בסיסמאות קלות מדי או לבצע שימוש חוזר באותה סיסמא לכמה אתרים.

הפתרון שפותח מבוסס על אפליקציה למיחשוב לביש (Wearable Device) אשר יודעת לזהות את המשתמש בצורה ודאית על סמך מאפייני התנהגות. למעשה האבזר הלביש מבצע את פעולות הזיהוי, מכיוון שמרגע שהמשתמש עונד אותו (למשל שעון חכם), השעון ידע בתוך מספר דקות אם האדם הלובש אותו הוא  המשתמש המקורי. מאותו רגע הוא לא יידרש להזין ססמאות בכניסה למכשירים, לאתרים ולאפליקציות.

מנכ"לית מרכז המצויינות ב-EMC ישראל, ד"ר יעל וילה, אמרה שזהו הישג מרשים ל-EMC ישראל. "מטרת התחרות היא לעודד את רוח היזמות, היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסה של אנשי הפיתוח, ולקדם רעיונות שיכולים להשתלב במוצרי החברה הגלובלית".

מנהל המחקר והחדשנות ב-RSA ישראל, ד"ר אלון קאופמן, הסביר שניתן כיום לשלב טכנולוגיות ביומטריות שונות עם מיחשוב לביש. "צוות החדשנות הישראלי עומל על עשרות רעיונות מדי שנה, המשנים את פני המוצרים של החברה".

Nistec הרכיבה בהצלחה את רכיבי 01005 הזעירים

מנהל שיווק Nistec, ארבל ניסן: "אם יש תקלה בהרכבה, לא ניתן לבצע תיקון ידני ויש צורך להרכיב מחדש את כל הכרטיס"

הלחמה תקינה של רכיבי 01005 בסיום התהליך
הלחמה תקינה של רכיבי 01005 בסיום התהליך

"מפעל הייצור של קבוצת ניסטק (Nistec) בפתח-תקווה, הצליח לבצע פרוייקט הרכבה של כרטיס הכולל נגדים וקבלים המיוצרים בפורמט של 01005. מדובר ברכיבים הקטנים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. הם שוקלים 4 מאיות המיליגרם בלבד (0.00004 גרם) ומופיעים בגודל של 0.4 מ"מ על 0.2 מ"מ ובגובה של 0.1-0.2 מ"מ.

סמנכ"ל השיווק של קבוצת ניסטק, ארבל ניסן, סיפר ל-Techtime שהפרוייקט דרש התמודדות עם מספר אתגרים טכנולוגיים. "אחת מהבעיות המרכזיות שלנו היתה לבצע מריחה מדוייקת מאוד של משחת ההלחמה. מדובר בכרטיס הטרוגני לאבזר נייד, הכולל רכיבים אקטיביים ופאסיביים ורכיבים בגדלים שונים. בנוסף, הלקוח ביקש שנשתמש רק בכמות קטנה מאוד של בדיל לצורך ההלחמה".

מריחת הבדיל על המעגל, לפני שלב השמת הרכיבים
מריחת הבדיל על המעגל, לפני שלב השמת הרכיבים

כדי לבצע את הפרוייקט, נאלצה ניסטק לפתח תהליך המאפשר לה למרוח את משפחת ההלחמה ברמת דיוק של 0.1 מ"מ (100 מיקרון, או עשירית מ"מ). החברה התמודדה עם האתגר באמצעות שימוש במסיכת הלחמה מדורגת, שבה הצטמצם העובי של המסיכה ל-2.5 מיל באתרים של רכיבי 01005. "זוהי מסיכת ההלחמה הדקה ביותר שייצרנו עד היום".

בהמשך, היא פיתחה פרופיל ייחודי של הלחמה בתנור ה-Reflow, המאפשר להלחים את הרכיבים הזעירים בלא לפגוע באיכות ההלחמה של הרכיבים הגדולים יותר במעגל (וגם להיפך).

ראוי לציין שלמרות הקושי בהרכבת רכיבי 01005, יש להם יתרון גדול. בדרך-כלל הגודל הזה מיועד לרכיבים פאסיביים, אשר מקיפים בכמויות גדולות את השבבים ואת הרכיבים האקטיביים במעגל. יתרונם המרכזי הוא בכך ששטחם הוא רבע בלבד משטח הרכיבים בדרגת הגודל הבאה, 0201. כלומר, יש חיסכון של 75% בשטח המעגל המודפס.

השמה תקינה של רכיב 01005 מבעד למיקרוסקופ
השמה תקינה של רכיב 01005 מבעד למיקרוסקופ

ארבל: "מדובר בתהליך תובעני שאסור שיהיו בו תקלות. הרכיב כל-כך קטן שאם יש תקלה בהרכבה לא ניתן לבצע תיקון ידני. יש צורך להרכיב מחדש את כל הכרטיס. "אני שמח מאוד שהצלחנו להתמודד עם האתגר המורכב הזה. הדבר מעיד על היכולת הטכנולוגית הגבוהה של העובדים בקו הייצור שלנו".

המחשת הגודל של רכיבי 01005. מקור: Siemens
המחשת הגודל של רכיבי 01005. מקור: Siemens

סין משנה את פניה: פחות Qualcomm, יותר CEVA

מנהל הכספים של CEVA, יניב אריאלי: "אי-אפשר לגבות בסין 6% ממחיר הטלפון תמורת השבב המרכזי"

ככה נראית מהפיכה: טאבלט ב-100 דולר ובמארטפון ב-50 דולר בתוצרת חברת Spice ההודית
ככה נראית מהפיכה: טאבלט ב-100 דולר וסמארטפון ב-50 דולר בתוצרת חברת Spice ההודית

"המניה של חברת CEVA הישראלית בנסד"ק נמצאת בשבועות האחרונים בתהליך התאוששות והגיעה בשבוע שעבר לשיא של כמעט 17.5 דולר. אומנם זה עדיין רחוק מהשיאים של שנת 2011 שבמהלכה היא קיבלה מחיר של קרוב ל-35 דולר, אולם נראה שהשוק מתחיל להחזיר את האמון לספקית הקניין הרוחני מהרצליה, אשר מעבדי ה-DSP שלה מצויים בכ-40% מהטלפונים הסלולריים בעולם.

השאלה המעניינת היא מה מתחולל בחברה ובסביבה העסקית של לקוחותחיה, אשר מתחיל להחזיר אותה לפסי צמיחה. תשובה חלקית העניקה לאחרונה חברת Wunderlich Securities, אשר העלתה את מחיר היעד של המנייה ל-20 דולר.

להערכת החברה, שוק הטלפונים הסלולריים הסיני הצומח מאמץ שבבי תקשורת המבוססים על תאימות לשלוש טכנולוגיות רשת (TD-LTE, TD-SCDMA ו-GSM). הפתרון הזה זול משמעותית מהשבבים שחברת Qualcomm מוכרת, אשר תואמים לחמש רשתות, שמתוכן FDD-LTE ו-WCDMA כלל לא קיימות בסין.

סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי
סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי

משמעות ההתפתחות היא שהשוק הסיני יקטין את תלותו בחברת Qualcomm, ויתבסס על שבבים של חברות מתחרות, כמו MediaTek, Spreadtrum ואולי אפילו אינטל. כך למשל, חברת China Mobile רמזה מספר פעמים שהיא מעדיפה לספק טלפונים המבוססים על 3 רשתות (3 mode) ולא של שבבי 5 mode. "מכיוון ש-CEVA ממוקמת היטב בתחום ה-3 mode, החלטנו לספק המלצת קנייה למנייה שלה".

ההודים מציגים את השלב הבא

במלים אחרות: שוק הטלפונים היקרים בסין שנישלט על-ידי קואלקום ללא כל נוכחות של CEVA משנה את פניו: פחות קואלקום יותר CEVA. בחברת CEVA סבורים שהמהלך הסיני קשור לשגיאה עסקית מהותית של חברת קואלקום. "אי-אפשר לגבות בסין 6% ממחיר הטלפון תמורת השבב המרכזי", אמר לאחרונה ל-Techtime מנהל הכספים של CEVA, יניב אריאלי. זה טוב לאמריקה ולאירופה, אבל לא לסין ולא לשאר העולם".

ההערכה המרכזית של החברה היא שבשנים הקרובות ישנה השוק את פניו גם בשאר העולם. כך למשל, חברת Spice החלה למכור בהודו טאבלטים במחיר של 160 דולר וסמארטפונים במחיר של 33 דולר בלבד, המבוססים על שימוש בתוכנות פתוחות כמו מוזילה ופיירפוקס. "המוצרים הדומיננטיים בשוק יהיו סמארטפונים זולים מ-50 דולר וטאבלטים זולים מ-100 דולר. זהו שוק שיישלט על-ידי MediaTek ו-Spreadtrum".

למרות התחזית החיובית הזו מבחינת CEVA, ההתפתחות המעניינת יותר נמצאת ככל הנראה במקום אחר: בחודש יולי השנה רכשה CEVA  את חברת RivieraWaves הצרפתית תמורת 19 מיליון דולר. ריביירה מספקת רישיונות לתכנון שבבי קישוריות בטכנולוגיות Wi-Fi ו-Bluetooth, ופועלת במודל עסקי של מכירות קניין רוחני (IP), בדומה ל-CEVA.

מגמת התאוששות בעיסקאות הרישוי של CEVA
מגמת התאוששות בעיסקאות הרישוי של CEVA

תעלומת האינטרנט של הדברים

הייחוד של ריביירה הוא שהוא מכניס את CEVA לשוק החדש והמתפתח של האינטרנט של הדברים (IoT). הרמז לפוטנציאל כבר התקבל בחברה, מתוך 10 עיסקאות הקניין הרוחני שעליהם היא חתמה ברבעון השלישי השנה, 6 עסקאות היו בתחום הקישוריות. להערכת חברת IDC, עד לשנת 2020 יימכרו בעולם 28.1 מיליארד אבזרי IoT.

בלי להיכנס לשאלה מהו האינטרנט של הדברים, דבר אחד ברור: מדובר בשוק של אבזרים מקושרים בטכנולוגיות אלחוטיות דוגמת Wi-Fi ו-Bluetooth. ב-CEVA כבר חשים במשק כנפי השוק, והחברה הגדירה לעצמה יעד חדש – למכור IP ל-400 מיליון אבזרי IoT בשנה.

מבחינת תמהיל ההכנסות מדובר בשינוי דרמטי: כיום ההכנסות משוק הסלולר מהוות כ-90% מההכנסות של CEVA. עמידה ביעדי המכירה לשוק האינטרנט של הדברים תהפוך את המבנה העיסקי שלה, ומשקלו של השוק הסלולרי צפוי לרדת אל מתחת ל-50% מהמכירות.

צריך לזכור שמדובר בשוק חדש מאוד, ואף אחד עדיין לא יודע כיצד יתנהג. יכול להיות שהרגישות שלו למחיר תהיה כל-כך גבוהה, שיהיה קשה להשיג בו ריווחיות. יחד עם זאת, זהו אתגר שבפניו תתמודד כל תעשיית השבבים, ולא רק CEVA.

נחנכה הפעילות של שלוחת Bell Labs בישראל

נשיא Bell Labs, מרקוס וולדון: "יש בישראל תרבות טכנולוגית בסגנון של Bell Labs"

פתיחת המעבדה צויינה בתופים
פתיחת המעבדה צויינה בתופים

אתמול בערב נחנכה הפעילות של מעבדות Bell Labs היוקרתית בישראל. שלוחת המחקר הישראלית החלה לפעול בבניין של חברת אלקטל-לוסנט בכפר-סבא, ומנוהלות על-ידי פרופ' דני רז מהטכניון, שעבד בעבר במעבדות בל בארה"ב.

מדובר באחד מהמוסדות הטכנולוגיים המרשימים ביותר בעולם. מעבדות בל זכו עד היום בשמונה פרסי נובל, ומקומן בהיסטוריה של הטכנולוגיה שמור בזכות המצאות פורצות דרך כמו הטרנזיסטור, תורת התקשורת, טרנזיסטורי MOSFET, התא הסולארי, אפנון OFDM, חיישן ה-CCD, שפת התכנות UNIX, טכנולוגיות הסלולר הדיגיטליות TDMA ו-CDMA, ועוד שפע חידושים והמצאות.

נשיא מעבדות בל והטכנולוג הראשי של חברת אלקטל-לוסנט, מרקוס וולדון, סיפר בארוע שכאשר מונה לתפקיד לפני כשנה, היה לו ברור שיש צורך לפתוח שלוחה בישראל. "ישראל היא מקום של חדשנות יוצאת דופן. יש כאן תרבות טכנולוגית בסגנון של מעבדות בל, ועלינו להתחבר אל הקהילה החדשנית שיש בארץ".

מימין שלמאל: אריק טל, מרקוס וולדן, וארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC העולמית
מימין שלמאל: אריק טל, מרקוס וולדן, וארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC העולמית

אחד מאורחי הכבוד בארוע, פרופ' יעקב זיו, אשר היה ממנסחי פרוטוקול ההצפנה זיו-למפל, הנחשב עד היום לאחת ההמצאות החשובות בתקשורת דיגיטלית, מצא בהכרזה הזו עניין מיוחד: "כאשר הייתי במעבדות בל בשנות ה-80, הגיעו אליה הרבה מאוד חוקרים מהטכניון. הלכנו לשם בגלל החדשנות של המעבדות. כעת אני שומע שמעבדות בל מגיעות לישראל בגלל החדשנות שלנו".

מנהל קבוצת CloudBand באלקטל-לוסנט ישראל, אשר הכניסה את החברה לתחום ה-NFV וה-SDN, דור סקולר, סיפר עד כמה מהר התקבלה ההחלטה לפתוח שלוחה בישראל. סקולר: "כאשר הודיעו על המינוי של מרקוס לנשיא המעבדות, שלחתי לו מייל ברכה וכתבתי שזה הזמן לפתוח מעבדה גם בישראל. כעבור 20 שניות קיבלתי ממנו תשובה: 'בהחלט!'".

מנהל המעבדה, דני רז, אמר בארוע שהמשימה העיקרית של השלוחה בישראל היא להמשיך ולפתח את תחום התקשורת, תוך התמקדות בשיפור התשתיות הקיימות באמצעות תוכנה.

פרופ' דני רז. החדשנות לא נעצרת
פרופ' דני רז. החדשנות לא נעצרת

מנכ"ל אלקטל-לוסנט ישראל, אריק טל, סיפר ל-Techtime שכיום מעסיקה אלקטל-לוסנט כ-230 עובדים בישראל. מתוכם 80 עובדים בתחום השירות, המכירות והפרוייקטים לשוק המקומי. כ-130 עובדים עוסקים בפיתוח פתרונות NFV ו-SDN בקבוצת CloudBand, וברגע הזה מועסקים חמישה חוקרים במסגרת מעבדות בל. "יש לנו תוכנית התרחבות מסודרת למעבדות, אבל בשלב זה היא עדיין לא לפרסום".