מחבר: Techtime

טיפ מקצועי: מדוע כדאי לנהל דיגיטלית את ממיר ה-DC/DC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ממירי DC/DC הם רכיבי דרגת מבוא קריטיים ביותר במוצרי צבאיים, תעשייתיים, בתחום תהחבורה והאנרגיה. ניהול דיגיטלי של הממיר מייעל את הפעלתו, משפר את אמינות המערכת ומקצר את זמן היציאה לשוק

מאת: A. Russel , Calex USA  תרגום: יובל אידלסון, בורן טכנולוגיות

CALEX

לניהול ההספק הדיגיטלי חשיבות גדולה ביישומי Point of Load – POL. בשנים האחרונות הוטמעה הטכנולוגיה במערכות High End כמו שרתים ומחשבי רשת. היא מבטיחה עמידה בדירשות כניסה דינמית, כיוון מתח מוצא, אופטימיזציה וניטור פרמטרי ההספק המשפרים את אמינות ויעילות המערכות. במאמר נציג את יתרונות ניהול ההספק הדיגיטלי וכיצד ניתן לשפר ולייעל את הפיתוח של יישומים הכוללים ממירי DC/DC בדרגת המבוא.

ממירי DC/DC בהשוואה ל-POL

ממירי POL רבים הועברו מתיפקוד כמודולי הספק בדרגת המבוא אל מעגלי מטרה פנימיים, כמו למשל ישירות על-גבי לוח האם במוצר הסופי. המעבר הזה התאפשר בזכות פישוט דרגת המרת ההספק, הכוללת בדרךכלל Buck Converter הצורך ביישום פאזה אחת שני מתגים, מסנן L-C פשוט, ורכיב משולב הכולל דרייבר ובקר.

לעומתם, קשה יותר להעביר ממירי DC/DC "כלפי מטה", אל צרכני המטרה, בגלל מורכבות המרת ההספק. ממירי DC/DC מודרניים וצפופים דורשים רכיב מגנטי פלנרי, מעגל מודפס (PCB) מורכב (עד 20 שכבות) הכולל שנאי בידוד, ניהול תרמי ומפזר חום. בנוסף, הוא כולל דרגות יישור סינכרניות ומורכבות ויכולת עבודה במגוון מתחי כניסה.

שיקולי אמינות

גורמי האמינות הראשוניים בממירי DC/DC הם מתח הכניסה (Vi), זרם המוצא (Io), טמפרטורת העבודה (T) ומספר הרכיבים. חשוב גם לדעת מה היו התנאים לפני הופעת תקלה בממיר, כדי למנוע הופעתה בעתיד.

מתח הכניסה (Vi)

לניהול דיגיטלי של מתח הכניסה יש מספר יתרונות. לדוגמא, ממיר DC/DC ליישומים הדורשים אמינות גבוהה מקבל לעתים ארבעה טווחי מתח כניסה. הדבר מאפשר שימוש באותו ממיר למספר מתחים, כמו מסוללות של 12V, 24V ו-48V.

ממשק התוכנה של CALEX לניהול ממירי DC/DC
ממשק התוכנה של CALEX לניהול ממירי DC/DC

ניתן לשפר את אמינות המערכת באמצעות הגדרות סף דינמיות שהחריגה מהן מייצרת התראת תקלה. ניהול דיגיטלי מאפשר דיוק גבוה יותר בהגבלת מתחומי מתח הכניסה להבדיל מהגבלה אנלוגית שהיא פחות מדויקת.

זרם המוצא (Oi)

ממירי DC/DC מספקים מגוון של הספקים על-פי צורכי השוק, אולם לרוב היישום לא מקבל את ההספק שהוא באמת צורך אלא משהו "קרוב". הטמעת ניהול הספק דיגיטלי במערכת מבטיחה הגבלת ההספק המגיע למעגל הספציפי והתאמתו להספק המדויק הנידרש. שליטה וניטור זרם המוצא מגדיל את זמני העבודה ואורך חיי המוצר.

טמפרטורת עבודה (T)

רוב ממירי ה-DC/DC כוללים מנגנון כיבוי המאלץ כיבוי הממיר בעת עליית הטמפרטורה. הכיבוי העצמי שמשמש להגנה על הממיר בלבד ומתפקד בלא התחשבות בצורכי המערכת. הנחת העבודה בתעשייה היא שאמינות הממיר יורדת למחצית עם כל עלייה של 10°C. באמצעות השליטה הדיגיטלית (הכוללת המרת הטמפרטורה לאות דיגיטלי) ניתן להגדיר מצבי ביניים המאפשרים כיבוי הדרגתי של הממיר תוך התחשבות בעבודת המערכת ובצרכיה.

תיעוד "קופסה שחורה"

אחד מהיתרונות המשמעותיים של שליטה דיגיטלית בממיר DC/DC הוא ביכולת לאגור מידע על התנהגות המערכת והתנאים שגרמו לאירוע לנפילתה. תהליך ה-RMA להגדת תנאי הנפילה של ממיר DC/DC אנלוגי מבוססים על ניחוש. אולם באמצעות "קופסא שחורה" דיגיטלית ניתן להגדיר בדיוק רב מה הם התנאים שעלולים לגרום לנפילת המערכת.

יכולת ניהול

רמת הניהול של השליטה הדיגיטלית קשורה ליכולת לעקוב אחר הפרמטרים הקריטיים (Vi, Io, T, Vo) ולהגיב בצורה הנכונה. פעולות ניהול מתאימות כוללת:
⦁ תקלות תקשורת – התראות עבור המפעיל.
⦁ התראת רמות תקלה:  Over Current ,Over Temp,Input Over Voltage.
⦁ התאמת מתח הכניסה באופן אוטומטי בהתאם לדרישות המתכנן.
⦁ כיוון מתח הכניסה (יכול לשפר את ביצועי המערכת).
⦁ איפשור מצב טמפרטורת עבודה גבוהה למצבים ייחודיים.
⦁ הגברת מהירות המאוורר/קירור במצבי צריכת-יתר זמנית.
⦁ הגדרת חיווי או דגל (Flag) המבשרים על הצורך במתן שירות למערכת.

למימוש יכולות הניהול' יש להקדיש חומרה או זמן עיבוד של המיקרו-פרוססור.

גמישות וזמן הגעה לשוק

ממיר DC/DC מנוהל דיגיטלית מעניק למתכנן המערכת גמישות רבה יתר ומקצר את זמן היציאה לשוק. הגדרות של מתח הכניסה, מתח המוצא, הגבלת זרם המוצא, הגנה והתראה מפני טמפרטורות גבוהות ועוד,  ניתנים לביצוע בקליק אחד על העכבר. השליטה הדיגיטלית גם מאיצה את זמני האימות וניפוי השגיאות בתכנון.

סיכום

ממירי DC/DC הם רכיבי דרגת מבוא קריטיים ביותר למגוון שווקים כגון תעשייתי, צבאי, תחבורה, תקשורת סולרית ויישומי תקשורת קווית. כאשר הם בעלי יכולת ניהול דיגיטלית, הם מאפשרים תפעול יעיל ואגירת מידע חשוב כמו מצב סוללות, עומס המערכת, צריכת ההספק והיסטוריית תקלות. יכולות המעקב ושינוי האיפיון יכול מתכנן המערכת להביא לסיום פיתוח מוצר סופי והגעה לשוק בטווחי זמנים קצרים ביחד עם שמירה על רמת אמינות גבוהה.

למידע נוסף: ממיר בעל שליטה דיגיטלית של חברת CALEX מסדרה WDE.

לפרטים נוספים : [email protected]

DSPG מצאה מפתח לבית החכם אצל Qualcomm

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DSPG פיתחה נתב תקשורת אלחוטי ביתית ביחד חברת עם Qualcomm, המשתלב באסטרטגיית Smart Gateway של ענקית הסלולר האמריקאית

QUALCOMM SMART GATEWAY

חברת DSPG מהרצליה דיווחה על שיתוף פעולה עם Qualcomm בתחום האינטרנט של הדברים (IoT). החברה הציגה השבוע נתב תקשורת המבוסס על שבב IPQ806 של קואלקום שבו שולב שבב DCX81 של DSPG, המאפשר לספק יישומי IoT על-גבי תדר של מכשירי טלפון אלחוטיים בטכנולוגיית ULE.

מדובר בטכנולוגיה ותיקה מאוד שעל-בסיסיה צמחה חברת DSPG. היא מאפשרת תקשורת אלחוטית בין אפרכסת אלחוטית של הטלפון הביתי, לבין תחנת הבסיס שלו המתחברת לקו הטלפון הנייח המגיע מספק התקשורת. למרות ש-DSPG נחשבת לספקית שבב התקשורת המובילה בעולם בתחום זה, מדובר בשוק הנמצא בירידה מתמתדת, עקב ירידה במכירות טלפונים ביתיים אלחוטיים.

בשנים האחרונות גיבשה החברה אסטרטגיה שנועדה להפוך את תקשורת ה-ULE לרשת ביתית אלחוטית המנהלת את כל יישומי הבית החכם: תאורה, מיזוג אוויר, מכשירים ביתים, שערים אוטומטיים, מצלמות אבטחה ועוד. אולם השוק לא קנה את הרעיון.

מפגש בין שתי אסטרטגיות שונות

שיתוף הפעולה עם קואלקום (למעשה עם חטיבת Atheros האחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברה) מעורר שאלות מעניינות. חברת קואלקום היא המובילה העולמית באספקת שבבי תקשורת סלולרית. אולם לאחרונה החברה הגיעה למסקנה שהצמיחה בתחום הסלולרית היא מוגבלת, ותחום הצמיחה הגדול הבא הוא תחום האינטרנט של הדברים.

במסגרת זאת היא ביצעה מספר מהלכים אסטרטגיים: בשנת 2012 היא רכשה את חברת Atheros Communications תמורת 3.1 מיליארד דולר, ובשבוע שעבר הגישה בקשה לרכוש את CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר. כיום היא מקדמת אסטרטגיית IoT מלאה הממוקדת בבית החכם, בשם Qualcomm Smart Gateway. להערכת קואלקום, בכל בית אמריקאי יש כיום 7 אבזרים מקושרים, ועד לשנת 2020 יגיע מספרם לכ-22 אבזרים מקושרים.

האסטרטגיה החדשה כוללת אספקת תוכנות, יישומים במתכונת של אפליקציות ניידות ותשתית תקשורת בתקן IEEE 802.11ac, שהוא תקן ה-Wi-Fi המהיר ביותר כיום (1-2Gbps) ומאפשר לטפל בריבוי משתמשים. ליבת הפתרון הוא "מעבד אינטרנט" מדגם IPQ אשר מנהל את התקשורת בכל הרשת הביתית ומאפשר הקצאה חכמה של משאבים לכל המשתמשים.

האם קואלקום תדחף את DSPG לתחום חדש?

שיתוף הפעולה עם קואלקום מלמד ש-DSPG הגיעה למסקנה שאין ביכולתה לחנך את השוק ולהוביל אותו אל טכנולוגיית ULE כליבת הבית החכם. היא החליטה להצטרף אל חברה שעוצמתה השיווקית והטכנולוגית מאפשרת לה לא רק לחנך את השוק – אלא ממש להוביל אותו. מהבחינה הזו ייתכן שהיא מצאה את השותף האידיאלי. הכנסת שבב לתוך מערכת או תכנון ייחוס של קואלקום, מבטיח הזמנות בהיקף המוני.

להערכת Techtime עדיין קיימים סימני שאלה סביב שיתוף הפעולה הזה. האינטרס של קואלקום הוא למזג בין פלטפורמת ה-IoT שלה לבין השוק הסלולרי, ולקדם את תחום ה-Wi-Fi. שיתוף הפעולה עם DSPG נראה כניסיון לתפוש שוק שעדיין יש לו משקל גדול, אבל עתידו ככל הנראה נמצא כבר מאחוריו.

השאלה הגדולה היא האם DSPG תוכל למנף את שיתוף הפעולה הזה, ולהציע לקואלקום משהו חדש וייחודי שיוכל להיות חלק אינטגרלי גם בעתיד בתוך פלטפורמת Smart Gateway. ככל הנראה גם שוק ההון מתלבט בשאלה הזו: לאחר ההודעה אתמול הפסידה מניית DSPG בנסד"ק 15 סנטים ממחירה וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של 256 מיליון דולר.

המעבדים החדשים מאיצים את מכירות Mellanox

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון השלישי של 2014 צמחו מכירות Mellanox ב-16% ל-120.7 מיליון דולר. המנכ"ל איל וולדמן: "מחזור ההצטיידות במעבדים חדשים יימשך 4-6 רבעונים" 

MELLANOX WALDMAN

המכירות של חברת Mellanox צמחו ברבעון השלישי של 2014 ב-16% והסתכמו בכ-120.7 מיליון דולר. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן אמר שכעת מתחולל בתעשייה מעבר משימוש במערכות קישוריות מסוג 10 Gigabit Ethernet למערכות המהירות יותר מסוג 40 Gigabit Ethernet. "השינוי נובע מהגידול בהיקף ייצור המידע ובהיקף צריכת המידע על-ידי אפליקציות שונות. אנחנו מצפים לספק מאות אלפי מתאמי 40GbE ברבעון האחרון של השנה".

כתוצאה מכך החברה צופה שמכירותיה ברבעון הקרוב יצמחו להיקף של 133-137 מיליון דולר. מניית מלאנוקס נמצאת בתהליך של התאוששות יציבה בחודשים האחרונים, וכעת היא ניסחרת בנסד"ק במחיר של כ-46 דולר המעניק לה שווי שוק של יותר מ-2 מיליארד דולר.

מחשבים מדור חדש

בשיחת הוועידה התברר שהשוק הוותיק ביותר של מלאנוקס שהיה בקיפאון בתקופה האחרונה, שוק המחשבים עתירי-עיבוד (HPC), חוזר להתאושש. וולדמן סיפר שברבעון השלישי השוק הזה נכנס לתהליך ריענון וכניסה לדור חדש של מעבדים מרכזיים. מדובר בתהליך חשוב מבחינת החברה, שכן שוק ה-HPC תופס כ-50% ממכירותיה ברבעון.

וולדמן: "אנחנו מאמינים שמחזור ההצטיידות הזה יימשך 4-6 רבעונים והוא מעניק לנו הזדמנויות צמיחה בשוק ה-HPC. אנחנו מוכנים למגמה החדשה עם תוכנות ופתרונות קישוריות בקצבים של 40Gbps, 56Gbps ו-100Gbps". להערכתו, פתרונות קישוריות בקצב של 100Gbps יתחילו להיכנס למרכזי הנתונים במהלך 2015.

במהלך הרבעון התרחבו העסקים עם שלושה לקוחות מרכזיים: חברת HP  (15% מהמכירות) והחברות IBM ו-Dell שהיו אחראיות כל אחת ל-11% מהמכירות. כלומר, שלושה לקוחות מרכזיים היו אחראים ל-37% מהמכירות.

וולדמן העריך ש-2015 תהיה שנת צמיחה גם בשוק האיתרנט וגם בשוק האינפיניבנד, בזכות כניסת מעבדים חדשים כמו מעבדי Grantley של אינטל הכוללים עד 18 ליבות ומיועדים להרצת שרתים חזקים ומרכזי HPC, מעבדים חדשים של יבמ ומעבדים חדשים של חברת ARM.

ציפייה לטכנולוגיה אופטית

במהלך שיחת הוועידה גילה וולדמן שבסוף השנה או בתחילת 2015 תכריז מלאנוקס על הפיתרון הכולל הראשון שלה המבוסס על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס שאליה היא נכנסה: ביוני 2013 היא רכשה את חברת IPtronics מדנמרק תמורת 47.5 מיליון דולר. החברה מפתחת רכיבי קישוריות אופטית והרכישה נועדה להעניק למלאנוקס מרכז פיתוח וקניין רוחני בתחום הקישוריות האופטית במהירויות 100Gbps ומעלה.

חודש לפני-כן היא רכשה את Kotura האמריקאית תמורת 82 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיות קישוריות המבוססות על שילוב תקשורת אופטית בתוך מוליכים למחצה. למעשה, היא נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הצומח של Silicon Photonics.

Orbotech פיתחה דור חדש של מכונות ייצור למסיכות PCB

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המערכת של Orbotech מיועדת לטפל במעגלים מודפסים גמישים וגמישים קשיחים, במעגלים בעלי צפיפות מוליכים גבוהה מאוד (HDI) ובמעגלים מרובי-שכבות (MLB)

קו הייצור של אורבוטק ביבנה
קו הייצור של אורבוטק ביבנה

חברת Orbotech משיקה השבוע בתערוכת TPCA בטאיוואן את הדור החדש של מכונות הדמאה ישירה (Direct Imaging) מדגם Nuvogo 800. המכונה מיועדת לטפל במעגלים מודפסים גמישים וגמישים קשיחים, במעגלים בעלי צפיפות מוליכים גבוהה מאוד (High Density Interconnect) ובמעגלים מודפסים מרובי-שכבות (Multilayer PCB).

טכנולוגיית הדמאה ישירה באמצעות לייזר מבוססת על הקרנת תבנית המעגל המודפס ישירות אל לוח המצופה בחומר בעל תגובה לאור, ועל ידי כך לחסוך את תהליך הייצור הצילומי הכרוך בבניית המסיכות לשכבות השונות במעגל המודפס. בנוסף למהירות המושגת בטכניקה הזו, היא נחשבת לאמינה יותר ובשורה התחתונה גם זולה יותר.

אחד מהיתרונות המיוחדים של טכניקה זו, שחשיבותו עולה בשנים האחרונות, נעוץ ביכולתה לסייע ביצירה של מעגלים מודפסים עדינים וקטנים מאוד (HDI). כיום מעגלים אלה נעשים חשובים לתעשייה עקב שינויים בבשוק מארזי השבבים. הרבה מאוד חברות מספקות רכיבים המבוססים על מספר שבבים בתוך מארז יחיד, כאשר השבבים עצמם (פיסות הסליקון) מוצמדים ללוח מודפס זעיר בתוך המארז.

מערכת Nuvogo 800 של אורבוטק עושה שימוש בטכנולוגיית לייזר מסוג MultiWave Laser Technology, המאפשרת להקרין את הלוח במספר רב של תדרי לייזר, על-מנת לקבל תוצאות טובוות בעבודה מול ציפויים מסוגים שונים. הדבר מאפשר ליצרן ה-PCB להתאים את סוג הציפוי למוצר הספציפי, על-מנת להפחית את עלויות הייצור. להערכת החברה, המערכת משיגה תפוקה של 7,000 לוחות מוקרנים ביום.

המכונית החשמלית חלק ב': גרמניה מתעוררת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר לימוד מעמיק סוגיית המכונית החשמלית, שכלל ייצור 600 דגמי ניסיון ונסיעות מבחן בעולם לאורך 38 מיליון קילומטרים, הכריזה ב.מ.וו על הדגם העירוני i-3, וקפצה מיידית למקום השני בתעשיית הרכב החשמלי בעולם 

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן

MBW I-3

סיפרו על מנכ"ל חברת פולקסווגן, מרטין וינטרקורן, שכאשר הוציאה חברת טסלה האמריקאית את דגם S היוקרתי שלה, הוא קנה מכספו שלוש מכוניות, פירק אותן לגורמים ובדק אותן ביסודיות. לאחר נסיעת המבחן בדגם S, הוא זימן אליו את מהנדסי פולקסווגן וגער בהם: "זה מה שהייתי מצפה מכם".

המציאות, כמובן, שונה מאגדות אורבניות: תעשיית הרכב הגרמנית לא ממהרת להיכנס להרפתקאות טכנולוגיות, וכבר שילמה על כך את המחיר. היפנים למשל, התעקשו להתמודד עם הקשיים הטכנולוגיים בפיתוח מכוניות היברידיות. הם היו הראשונים שהוציאו אותן לשוק, ועד היום מובילים בפלח השוק הזה.

מכונית הניסוי של ב.מ.וו: מיני קופר חשמלית
מכונית הניסוי של ב.מ.וו: מיני קופר חשמלית

ההססנות הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום הרכב החשמלי. אומנם פולקסווגן פיתחה מכונית גולף חשמלית, אולם מדובר בגולף רגילה עם מנוע חשמלי במקום מנוע הדלק הסטנדרטי. גם מרצדס ביצעה תרגיל דומה, כאשר הציגה את דגם B הכבד והמגושם. כאשר נכנסים למנוע החיפוש Google ומחפשים את השילוב מרצדס ו-Electric Vehicle, מקבלים בעיקר הפניות לצעצועי ילדים חשמליים במחיר של עד 250 אירו.

מכונית עבור "האדם האורבני"

חברת מרצדס מתקשה לקבל החלטות ועדיין מתלבטת האם להמר על רכב היברידי, על רכב חשמלי מונע סוללה או על רכב חשמלי המונע באמצעות תאי-דלק.

יכול להיות שיצרנית הרכב המעניינת ביותר בהקשר הזה היא ב.מ.וו הבווארית. לקוח היעד המרכזי שלה הוא תושב עיר אשר משתמש ברכב בעיקר לסידורים וקניות. בשנת 2007 היא החלה לחקור את הנושא: תחילה הרכיבה מנוע חשמלי במכונית Mini Cooper, זרקה את המושבים האחוריים והתקינה במקומם סוללת ענק.

החברה ייצרה 600 מכוניות ניסוי כדי לבצע נסיעות מבחן בערים גדולות בעולם, מבומביי ועד ניו-יורק. במקביל למהנדסים, כל המשתתפים בניסוי נבדקו על-ידי סוציולוגים שחקרו את הייצור הנקרא "אדם אורבני". לאחר כמה שנות מחקר ו-38 מיליון קילומטרים, היא גילתה את מה שכולם ידעו: שהנהג העירוני נוסע בממוצע 35-40 ק"מ ביום.

המהפיכה היתה במקום אחר: ב.מ.וו ניגשה אל האתגר מחדש, ופיתחה את המכונית החשמלית BMW i3 מהמסד ועד הטפחות. השילדה עשויה מאלומיניום קל, עליה מורכב תא נוסעים עשוי מסיבי פחמן קלים ופנים הרכב בנוי מחלקי פלסטית מתמחזרים. המכונית מצויידת בסוללה קלת משקל יחסית ומספקת טווח נסיעה של 150-180 ק"מ. המחיר לא זול: כ-35,000 אירו.

בניגוד לעבר, ה-i-3 תוכננה מחדש מהמסד ועד הטפחות
בניגוד לעבר, ה-i3 תוכננה מחדש מהמסד ועד הטפחות

ניתן להגדיל את הטווח בעוד 150 ק"מ, באמצעות רכישת גנרטור המופעל באמצעות מנוע דלק עם מיכל של 9 ליטר. לנסיעות סופשבוע או חופשות רחוקות, היא גיבשה חבילת שיווק עם חברות השכרת רכב, המעניקות מכונית מונעת בדלק לבעלי ה-i-3.

מדובר למעשה במוצר הראשון של פרוייקט בשם Mega City. דובר הפרוייקט הסביר ל-Techtime את המובן מאליו: "המכונית תוכננה לשימוש עירוני או כרכב שני במשפחה". למרות זאת הביצועים מרהיבים: 170 כוחות סוס והאצה מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך 4 שניות בלבד.

כמו בכל המכוניות היום, היא עתירה בטכנולוגיות חדשות, מנורות LED רבות עוצמה, לוח בקרה המספק מידע בזמן-אמת היכן תחנות הטעינה הקרובות והאם הן פנויות ועוד. השיווק מתמקד בידידותיות לסביבה. ב.מ.וו מתגאה בכך שמדובר במכונית ירוקה ומציגה בפרסומיה עלי זית, פסולת פחם ופלסטיק – שמהם היא מיוצרת (כביכול).

נראה שהפרוייקט זוכה להצלחה מסחרית: בחודש אוגוסט 2014 מכרה ב.מ.וו 1,025 מכוניות i3 ונכנסה למקום השני בשוק אחרי ניסן, שמכרה 3,000 מכוניות מונעות-סוללה מדגם Nisan Leaf. מתחרות כמו פיאט, הונדה ומרצדס נשארו הרחק מאחור. "בסך הכל השקענו בפרוייקט כ-3 מיליארד אירו", אמר ל-Techtime מנהל פרוייקט i, אנדריאס פייסט. "כל תפישת העולם שלנו שלנו אודות רכב ותחבורה השתנתה מהיסוד בעקבות הלקח של דגם i3".

BMW i3. מיהו "האדם האורבני"?
BMW i3. מיהו "האדם האורבני"?

פרדיננד פורשה הקדים את BMW ב-112 שנה…

הגרמנים אוהבים מאוד את הרעיון הירוק, ולכן הייתה התרגשות גדולה מאוד השנה כאשר באסם ליד וינה התגלתה מכונית חשמלית מדגם P1 של פרדיננד פורשה, כאשר הוא עבד כמהנדס צעיר (23) אצל יצרנית הכרכרות Lohner.

המכונית ניבנתה בשנת 1902 ויוצרו ממנה רק ארבעה דגמים (שאר השלוש נעלמו). היא היתה סופר-עתידנית: היא שקלה 500 ק"ג בלבד וצויידה במנוע חשמלי Oktagon בעל 5 כוחות סוס. סוללה בסיסית בעוצמה של 120 אמפר/שעה סיפקה לה טווח נסיעה פנומנלי של 80 קילומטרים. טוב, הערים לפני 100 שנה היו קטנות יותר.

לכתבה הראשונה בסדרה: הנס של Tesla

ה-InfiniBand של Mellanox יותקן במחשב-העל של שוודיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערכות FDR 56Gb/s של Mellanox יהיו אחראיות על הרצת יישומים קריטיים במרכז הלאומי לחישובי-על של שוודיה, ובמחשב -העל של המכון המטאורולוגי הצרפתי  

מחשב-העל השוודי Triolith
מחשב-העל השוודי Triolith

חברת Mellanox קיבלה הזמנות לאספקת מערכות קישוריות עבור שדרת מחשבי-העל של שוודיה ושל צרפת. היום החברה הודיעה על שמערכות הקישוריות מתוצרתה, FDR 56Gb/s InfiniBand, ניבחרו להרצת יישומים קריטיים במרכז הלאומי של שוודיה לחישוביות-על (NSC Sweden), ובמרכז המטאורולוגי של צרפת, Meteo France.

ה-NSC מספק תשתיות עתירות מיחשוב למחקרים בתחומי האקדמיה והתעשייה הצבאית. המחשב החזק ביותר שאותו הוא מפעיל כיום הוא Triolith, הכולל 1,600 שרתי HP בעלי 25,600 ליבות וקישוריות InfiniBand של מלאנוקס. בסך הכל, המרכז אחראי ל-7 מחשבים גדולים הכוללים ביחד יותר מ-40,000 ליבות עיבוד.

מכון Meteo France מספק תחזיות מטאורולוגיות לכל יבשת אירופה. מנהל המחשב של המכון, אלן בורוד, הסביר שלרשות המכון עומדות 30 דקות בלבד מרגע קבלת הנתונים הגולמיים ועד לרגע אספקת התחזיות המעובדות לחזאים. התשתית של מלאנוקס נועדה לאפשר למכון לבצע מספר רב של סימולציות בו-זמנית, על-מנת לקצר את זמני קבלת המידע. כיום המכון מפעיל שני מחשבי-על, שאחד מהם מיועד למחקר והשני לחיזוי מזג אוויר.

הצמד של HP: מלאנוקס + ARM

במקביל, חברת HP בחרה להתקין את משפחת מתאמי האיתרנט ConnectX-3 Pro 10Gb/s של מלאנוקס בתוך מסד השרתים הדינמי Moonshot, המאפשר התקנה והסרה "חמים" של שרתי ProLiant m400 החדשים של HP. מדובר במסד שרתים (Server Cartridge) שתוכנן עבור מרכזי נתונים מהדור החדש.

מסד השרתים Moonshot של חברת HP
מסד השרתים Moonshot של חברת HP

מסד Moonshot מבוסס על מעבדי 64 סיביות של חברת ARM ועל שבבי ConnectX של מלאנוקס, אשר מאפשרים לאזן את עומס העיבוד על השרתים ולהקצות משאבי קלט.פלט בסביבה צפופה. הוא נועד לספק יכולת התרחבות בלא שינויי קונפיגורציה, מהירות עבודה גבוהה ויכולת גישה ישירה מרחוק אל הזיכרון (Remote Direct Memory Access), אשר מפחיתה את מספר המטלות המבוצעות על-ידי המעבד המרכזי (CPU).

 

 

מינויים ב-Applied Materials ישראל: אלון שלף סמנכ"ל הכספים, דורון בן-סירה סמנכ"ל הפיתוח העסקי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) ישראל, הודיעה היום (ג') על שני מינויים בכירים בחברה: אלון שלף מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים ודורון בן-סריה מונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח וניהול עיסקי.

אלון שלף
אלון שלף

אלון שלף (47) מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים במקומה של אורית טסלר לוי, אשר מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים של קבוצת הסיליקון באפלייד העולמית, ועברה למטה החברה בארה"ב.

בארבע השנים האחרונות שימש שלף כסמנכ"ל וחבר הנהלה בחברת Micron ישראל. לפני-כן הוא שימש כסמנכ"ל כספים בחברת נומוניקס (Numonyx) ישראל ולפני-כן שימש כמנהל הכספים של מפעלי Intel בירושלים ובקרית-גת. הוא בעל תואר ראשון (BA) בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים (MBA), מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

דורון בן-סירא
דורון בן-סירה

דורון בן-סירה (55) מונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח וניהול עסקי באפלייד ישראל וידווח ישירות למנכ"ל החברה, איתי רוזנפלד.
דורון הוא ניסיון רב בתפקידי הובלת מכירות ופיתוח עסקי בחברות טכנולוגיה. בשלוש השנים האחרונות הוא שימש כמנכ"ל חברת Sky Vision המספקת פתרונות טלקום במדינות מתפתחות.

בעבר שימש בן-סירה כנשיא Nice Systems בדרום-מזרח אסיה וכסמנכ"ל Orbotech שם. הוא העל תואר ראשון (BA) בניהול וכלכלה וכן תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב.

יותר מ-1,000 עובדים בישראל

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל מפתחת ומייצרת ציוד לבקרת תהליך הייצור של שבבים (Metrology). המרכז בארץ פועל מפארק המדע ברחובות, ונחשב למרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. בשנה האחרונה גייסה החברה כ-140 עובדים חדשים וכיום היא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים בישראל, רובם בתחומי הפיתוח והייצור

למידע נוסף: www.appliedmaterials.com

 

IBM מעבירה את ייצור השבבים ל-Globalfoundries

פורסם בתאריך ע"י Techtime

IBM תשלם 1.5 מיליארד דולר תמורת העברת הבעלות על שני מפעלי ייצור שבבים

IBM MICROELECTRONICS

חברת IBM מוכרת את עסקי המיקרואלקטרוניקה שלה ליצרנית השבבים Globalfoundries. העיסקה כוללת העברת הקניין הרוחני, טכנולוגיות מוליכים למחצה וטכנולוגיות נוספות של יבמ הקשורות לרכיבי מיקרואלקטרוניקה. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, וצפויה להיסגר במהלך 2015.

עם השלמתה, תהפוך Globalfoundries לספק הבלעדי של מעבדים לשרתים של יבמ למשך 10 שנים, והיא תייצר אותם בגיאומטריות של 22 ננומטר, 14 ננומטר ו-10 ננומטר. במסגרת העיסקה תשלם יבמ 1.5 מיליארד דולר לגלובלפאונדריז במשך שלוש שנים. במסגרת העיסקה, תקבל גלובלפאונדריז את מפעלי הייצור של יבמ בניו-יורק ובוורמונט, כל כל העובדים.

העיסקה האחרונה היא המשכו של תהליך שבו חברת יבמ יוצאת מתחומים בלתי ריווחיים, כדי להתמקד במחקר בסיסי בתחום המוליכים למחצה, ובפיתוח מערכות עתידיות בסביבת ענן, כלי מובייל, ניתוח אנליטי של Big Data, ומערכות תנועות מאובטחות. בדו"ח הרבעון השלישי של השנה שפירסמה יבמ היום, היא מוסרת שהפעילות שנמסרה לגלובלפאונריז גרמה לה הפסדים של 100 מיליון דולר ברבעון. החברה מעריכה שמהסכום שתשלם לגלובלפאונדריז היא תנכה כ-200 מיליון דולר תמורת שירותי ייצור שהיא תקבל ממנה.

דמדומי חוק מור

למעשה, ניתן להתייחס אל העיסקה כאל יציאה מטכנולוגיות ישנות וכניסה לטכנולוגיות חדשות: יבמ הודיעה שהיא תשקיע 3 מיליארד דולר ב-5 השנים הבאות בפיתוח טכנולוגיות מוליכים למחצה עבור הדור הבא של מערכות מחשוב. בין השאר, יבמ מתכננת לפתח טכנולוגיית ייצור סיליקון בגיאומטריה של 7 ננומטר, ולאחריה להיכנס לחומרים חדשים כמו שימוש בצינוריות פחמן (Carbon Nanotubes), מערכות ניורוניות המחקות תבניות ביולוגיות (Neuromorphic Computing) ואפילו מיחשוב קוואנטי.

במקביל, חברת Globalfoundries תיהנה מזכות ראשונים בגישה לתוצאות המחקר הזה, המתבצע בשיתוף פעולה שלה עם המכון לננוטכנולוגיה במכון הפוליטכני SUNY בניו-יורק.

במסגרת ההסכם, תקבל Globalfoundries חבילה של אלפי פטנטים, שיהפכו אותה למחזיקת אחד מתיקי הפטנטים הגדולים ביותר בעולם המוליכים למחצה, טכנולוגיות ייצור רכיבי RF ויכולות תכנון וייצור שבבי ASIC. בעקבות העיסקה הפרישה יבמ 4.7 מיליארד דולר בתוצאות הדו"ח השלישי שלה.

חברת Globalfoundries החלה לפעול ב- 2009, ונחשבת היום לקבלנית ייצור השבבים השנייה בגודלה בעולם, אחרי TSMC. החברה נמצאת  בבעלות Mubadala Development Company, שהיא חברת ההשקעות של איחוד האמירויות.

Keysight החלה לספק הרצאות וידאו למהנדסי אלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחרונה הקימה Keysight מיקרו-אתר ייעודי הכולל ספרייה של הרצאות מקוונות 

KEYSIGHT VIDEO

חברת Keysight (לשעבר חטיבת המדידות האלקטרוניות של Agilent) החלה לספק הרצאות מקוונות בחינם הממוקדות בבעיות מרכזיות בתחום התכנון האלקטרוני. כל הרצאה נמשכת בממוצע כשעה אחת וכוללת תיאור האתגר הטכנולוגי וכיצד להתמודד איתו. להלן מספר דוגמאות להרצאות נבחרות:

תכנון מגברי הספק (Power Amplifiers) המבוססים על טרנזיסטורי GaN בתדרי X-Band ובהספק של עד 100W. ההרצאה מיועדת למתכננים של מערכות הספק מבוססות מוליכיפ למחצה וניתנת על-ידי מנכ"ל חברת Plextek RFI הבריטית, ליאם דבלין.

לשמיעת ההרצאה ניתן להקליק כאן.

תכנון מעגלי RF באמצעות תוכנת ADS 2014: ההרצאה ניתנת על-ידי מנהל המוצר בחטיבת EEsof EDA וכוללת הסברים כיצד לבצע סימולציה אוטומטית של EM, תכנון בדיקות אוטומטיות עבור LTE, LTE-A ו-802.11ac, תכנון ועריכת Layout משופר ועוד. ההרצאה מיועדת למהנדסים המתכננים מערכות RF תעשייתיות ליישומים מסחריים וצבאיים תעופתיים.

לשמיעת ההרצאה ניתן להקליק כאן.

שיפור הביצועים והאמינות של מגברי הספק (PA) באמצעות ניתוח אלקטרו-תרמי: ההרצאה ניתנת על-ידי מתכנן RF בכיר בחברת Keysight, מתיו אוזאלאס. היא מתארת מתודולוגיה של תכנון מגברי הספק מטרנזיסטורי GaN, GaAs, SiGe ואחרים, תוך שימוש בסימולציה של תופעות אלקטרו-תרמיות. הבסיס לטכניקה מבוסס על הבנת ההשפעות השליליות של תופעות תרמיות על ביצועי המגברים.

לשמיעת ההרצאה ניתן להקליק כאן.

מהנדסים ומתכננים המחפשים הרצאות בנושאים נוספים, המותאמות יותר לצורכיהם, יכולים להיכנס למיקרו-אתר ייעודי שחברת Keysight הקימה לאחרונה, הכולל ספרייה של הרצאות עבור מתכנני מערכות אלקטרוניות. ראוי לציין שרוב ההרצאות כוללות גם חומר טכני נילווה בקובץ PDF הניתן להורדה.

לכניסה אל מאגר ההרצאות, הקליקו: Innovation in EDA Webcast Library

Sckipio מר"ג פיתחה ערכת G.Fast הראשונה בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Sckipio הוקמה על-ידי יוצאי חברת CopperGate, והכריזה על ערכת שבבים המאפשרת להביא לבית הלקוח קצב תעבורת נתונים מסחרר של 1Gbps

מודם ה-G.Fast של חברת Lantiq הגרמנית. מבוסס על שבבי Sckipio
מודם ה-G.Fast של חברת Lantiq הגרמנית. מבוסס על שבבי Sckipio

חברת הסטארט-אפ הישראלית Sckipio Technologies פותחת את השוק החדשני של תקשורת היפר-מהירה על-גבי צמד חוטי נחושת. החברה הכריזה על ערכת השבבים הראשונה בעולם המסוגלת לממש את התקן החדשני G.fast G.9700/G.9701 של ארגון התקשורת העולמי (ITU), המיועד לספק לצרכנים הביתיים מהירות גישה של 1Gbps על-גבי כבלי הנחושת הקיימים.

דוד באום: "המחיר של סיבים אופטיים גבוה מדי"
דוד באום: "המחיר של סיבים אופטיים גבוה מדי"

חברת סקיפיו הוקמה בתחילת 2012 על-ידי קבוצה של מהנדסים שעבדו בעבר באורכית ולאחר מכן ייסדו את חברת CopperGate, שנמכרה ל-Sigma Designs. כיום היא פועלת מרמת-גן ומעסיקה כ-35 עובדים. בחברה השקיעו קרנות ההון סיכון ג'נסיס, ג'מיני, אביב ואמיתי האמריקאית שהזרימו לה הון של 10 מיליון דולר בסוף 2012.

פריצת-דרך טכנולוגית

מדובר באחד מהתקנים המפתיעים והמהירים שנוסחו בתעשיית התקשורת, מכיוון שעד לאחרונה האמינו רוב אנשי המקצוע שאי-אפשר להשיג קצבים כאלה בקווי נחושת, עקב תופעת ההפרעות ההדדיות (Cross Talk).

מייסד משותף ומנכ"ל סקיפיו, דוד באום, סיפר ל-Techtime שהתקן כל-כך חדש, שפירסומו מתוכנן להיעשות רק בסוף השנה.

כיצד ניתן להשיג קצב תעבורה כל-כך מהיר?

באום: "התקן מבוסס על טכנולוגיית Vectoring, המאפשרת לחשב את ההפרעות ההדדיות שקווי התקשורת מייצרים בסביבתם הקרובה. מכיוון שכל האותות לקבוצת צרכנים יוצאים מאותה קופסת תקשורת, הטכנולוגיה הזו מאפשרת לכל נקודת תקשורת סמוך לבניין המגורים לחשב את אופי ההפרעות ולהורות למודם אצל הצרכן כיצד לבטל את ההפרעות ולקבל אות נקי". ללא ביטול הרעשים אי-אפשר להעביר נתונים בקצב של יותר מ-100Mbps.

התקן החדש נוסח בעקבות פנייה של קבוצת ספקיות תקשורת גדולות אל ארגון התקשורת העולמי. במהלך 2011 התברר להן שמה שנראה כפתרון האולטימטיבי לבעיית רוחב הפס בבית הלקוח, כלומר סיבים אופטיים, הוא פתרון טכנולוגי שאינו יכול להתממש מבחינה עסקית".

GFAST

הסיבים האופטיים יקרים מדי

לדבריו, התברר לספקיות התקשורת שהבעיה העיקרית נעוצה ב-200 המטר האחרונים. "כדי להביא את הסיבים לבית הלקוח יש צורך לבצע עבודות חפירה, התקנה ובניית תשתיות במחיר של יותר מ-1,500 דולר ללקוח. חברת Verizon השקיעה כ-45 מיליארד דולר בהכנת תשתיות לכ-18 מיליון לקוחות פוטנציאליים, ורק 6 מיליון לקוחות התחברו בפועל. כלומר היא השקיעה יותר מ-7,500 דולר ללקוח משלם.

"ממשלת אוסטליה יזמה תוכנית שנועדה לספק שירותי סיב עד הבית (Fiber to Home) לכל התושבים. התברר שהעלות שלה היא יותר מ-65 מיליארד דולר, והממשלה נאלצה לבטל את התוכנית. לכן ספקיות התקשורת ביקשו שיגובש תקן לתקשורת מהירה עבור 250 המטרים האחרונים לפני בית הלקוח".

חברת סקיפיו זיהתה את התהליך כבר בשלביו הראשונים, והצטרפה אל הקבוצה המגדירה את התקן. להערכת דוד באום, החברה תרמה כרבע מההגדרות שלו. התקן מתאר התקנת יחידת הפצה מקומית (Distribution Point Unit) במרחק של 250 מטר מבניין המגורים, אשר מסוגלת לספק שירות תקשורת מהיר ל-16 דירות. יחידות אלה מחוברות מצד אחד אל הרשת של חברת הטלקום באמצעות סיב אופטי, ומהצד השני אל בתי הצרכנים באמצעות כבל נחושת המפעיל את פרוטוקול G.Fast.

מודם בדירה ויחידת הפצה לבניין

במקביל, בבתי הלקוחות מותקנים מודמי G.Fast המשתמשים בקווי הנחושת הקיימים, ולכן אינם דורשים פעולות קידוח, התקנה ומתיחת כבלים. הם נמצאים בקשר רציף עם יחידת ה-DPU, מספקים לה משוב על איכות האות ומקבלים ממנה הוראות כיצד לבטל את הרעשים המגיעים מהקווים האחרים בבניין.

ההכרזה של סקיפיו כוללת ערכת שבבי DP3000 המנהלת את כל התעבורה (אנלוגית ודיגיטלית) של נקודת התהחברות לרשת (DPU), וערכת שבבי CP1000 המנהלת את המודם הביתי הפועל בתקן G.Fast. במקביל, היא פירסמה תכנון ייחוס של יחידת ההפצה המקומית (DPU) מדגם DP3016-EVM, ותכנון ייחוס של המודם הביתי CP1000-EVM.

תכנון הדגמה של סקיפיו לתקן G.Fast
תכנון הדגמה של סקיפיו לתקן G.Fast

במקביל להכרזה על ערכת הרכיבים שלה, הודיעה חברת Lantiq מנירנברג, גרמניה, על זמינות התכנון של יחידת התקשורת הביתית המבוססת על שבבי Sckipio. תכנון הייחוס של Lantiq כולל לצד שבבי Sckipio את מעבד הקישוריות שלה, Sckipio. הוא כולל תקשורת Wi-Fi מהירה, ממשק Ethernet ויכולת VoIP מובנית.

בימים אלה נמצאים בשלבי פיתוח והכנה לשוק אבזרי תקשורת G.Fast מבוססי סקיפיו מתוצרת החברות Suttle, XAVi ו-Zinwell.

CEVA נכנסה לסמארטפון "האמריקאי" הראשון של Intel

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מדובר בתצורה חדשה הכוללת סמארטפון ועמדת עגינה עם צג של טאבלט. המודם של המכשיר מבוסס על מעבד אותות של חברת CEVA הישראלית

ה-PadFone של Asus: תצורה חדשה של סמארטפון/טאבלט
ה-PadFone של Asus: תצורה חדשה של סמארטפון/טאבלט

חברת Asus תציג בסוף החודש סמארטפון LTE חדש בשם PadFone X, המבוסס על ערכת שבבי LTE של חברת Intel. המכשיר יופץ עבור רשת התקשורת של AT&T ויימכר תמורת 200 דולר בלבד. ההכרזה מבטאת את הכניסה המהותית הראשונה של חברת Intel אל שוק ה-LTE האמריקאי.

מדובר בבשורה טובה לחברת CEVA הישראלית, אשר מעבד האותות שלה מריץ את מודם ה-LTE של הסמארטפון החדש, המבוסס על ערכת השבבים XMM 7160 של אינטל. ערכה זו פותחה בחטיבת התקשורת שאינטל רכשה מ-Infineon, אשר היתה לקוחה ותיקה של CEVA.

גם מבחינת הצרכנים מדובר במוצר מעניין: מכשיר ה-PadFone X הוא סמארטפון בעל צג של 4.5 אינטש אשר מופעל באמצעות מעבד Atom של אינטל. אחת מהתכונות הייחודיות שלו נעוצה בעמדת העגינה: היא כוללת סוללה גדולה יותר וצג בגודל של 7 אינטש. כאשר הטלפון מחובר אליה – הוא יכול להשתמש במערכת כטאבלט בקנה מידה מלא. בשורה מעניינת נוספת נעוצה באורך החיים של הסוללה: במתכונת סמארטפון המכשיר פועל 15.8 שעות בהטענה אחת. במתכונת של טאבלט הוא פועל במשך 28.3 שעות בהטענה יחידה.

MediaTek חושפת SoC חדש הכולל את CEVA

בתוך כך, בקרוב ייצאו לשוק טלפונים חדשים נוספים עבור רשתות LTE המבוססות על מעבדי CEVA. בשבוע שעבר הכריזה חברת MediaTek על שבב טלפון מלא (SoC) מדגם MT6735 הכולל גם מודם וגם מעגלי RF בשבב יחיד. השבב כולל מעבדי ARM חדשים מדגם Cortex-A53, מעבד גרפי של ARM מסוג Mali-T720 ומודם CDMA2000 המתאים לכל תקני ה-LTE הנהוגים בעולם. המודם מבוסס טכנולוגיה של חברת VIA הטאיוואנית, שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת CEVA.

QuickLogic רוכבת על גל רכיבי ה-Sensor Hub

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שוק החיישנים לאבזרים ניידים צומח במאות אחוזים בשנה. חברת QuickLogic מהמרת על התחום עם פלטפורמת ניהול החיישנים החדשה ArcticLink 3 S2

אנדרו פיז, QuickLogic: "אנשים רוצים חיישנים חכמים"
אנדרו פיז, QuickLogic: "אנשים רוצים חיישנים חכמים"

ההתפתחות המהירה של שוק האבזרים הלבישים מייצרת הזדמנויות חדשות ליצרני חיישנים. להערכת חברת IHS Technology, יגיע היקף השק העולמי לכ-466 מיליון יחידות בשנת 2019, בהשוואה לכ-67 מיליון יחידות ב-2013.

מעניין לציין ששוק החיישנים לאבזרים לבישים יצמח מהר יותר משוק האבזרים הלבישים עצמו, אשר צפוי להגיע להיקף של כ-135 יחידות בשנת 2019, בהשוואה לכ-50 מיליון יחידות ב-2013. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שהמנוע העיקרי הדוחף את האבזרים הלבישים הוא מסר החיישנים ויכולת הפקת מידע מורכב מהם.

"השוק משתנה, ובמקום מוצרים פשוטים כמו מד-צעדים, הוא מתפתח למוצרים רב-משימתיים מתוחכמים כמו משקפיים חכמים ושעונים חכמים", אמר מנהל תחום החיישנים וה-MEMS ב-IHS, ג'רמי בושאד. "במקום שימוש בחיישן יחיד, האבזרים החדשים כוללים מגוון חיישנים המספקים מידע מגוון על הבריאות והפעילות הגופנית".

SENSORS

Sensor Hubs: שוק חדש יש מאין

ריבוי החיישנים המשולבים באבזרים הניידים החדשים הביא להופעתה של קטגוריית רכיבים חדשה בשם רכזות חיישנים (Sensor Hubs). מדובר ברכיבים מיתכנתים אשר מטפלים ישירות בחיישנים, ומסיטים עומס (Offload) מהמעבד המרכזי של האבזר (או הטלפון הנייד), אשר צריך להיות יעיל וחסכוני מאוד באנרגיה.

מדובר בשוק חדש מאוד ובעל צמיחה מהירה: בשנת 2014 הוא יסתכם בכ-658 מיליון יחידות, בהשוואה לכ-260 מיליון יחידות ב-2013. זהו תחום חדש לחלוטים שהגיע להיקף מסחרי רק ב-2011 ומציג שיעורי צמיחה מסחררים: להערכת חברת IHS, עד לשנת 2017 הוא יצמח ב-1,300% ויגיע להיקף של יותר מ-1.3 מיליארד יחידות.

אסטרטגיית ה-Hubs של QuickLogic

אחת מהחברות שהצליחה להתברג אליו כבר בשלבים המוקדמים היא חברת QuickLogic מסאניוויל, קליפורניה. מדובר ביצרנית רכיבים מיתכנתים קטנה, אשר לפני כשנתיים הגדירה מחדש את טכנולוגיית ה-PLD שלה, ופיתחה רכיבים מיתכנתים המיועדים לקשר בין החיישנים בסמארטפון לבין מעבד היישומים (Application Processor).

בחודש שעבר היא הכריזה על הדור השני של המוצר שלה, פלטפורמת ArcticLink 3 S2, אשר מיועדת לסמארטפונים ואבזרים לבישים, וצורכת הספק זעום של 150µW בלבד כאשר היא מופעלת בסוללה של 1.2V. הרכיב מיוצר על-ידי חברת TSMC בגיאומטריה של 64 ננומטר ומיועד לפעול במכשירים המבוססים על מערכות ההפעלה אנדרואיד ו-RTOS.

דיאגרמת מלבנים פונקציונלית של ArcticLink 3 S2
דיאגרמת מלבנים פונקציונלית של ArcticLink 3 S2

נשיא ומנכ"ל החברה, אנדרו פיז, הסביר ל-Techtime במהלך סיור בעמק הסיליקון בארגון GlobalPress, שסמארטפונים מודרניים כמו Samsung Note-3 כוללים 18 חיישנים שונים. "אולם אנחנו ממקדים מאמץ מיוחד בשוק האבזרים הלבישים, מכיוון שלדעתנו הוא יהיה נקודת הכניסה האמיתית של תחום האינטרנט של הדברים (IoT)".

מה מיוחד בפלטפורמה החדשה?

פיז: "בעיית הקשר בין האבזרים החכמים לבין החיישנים איננה רק סוגייה של הספק חשמלי. הלקוחות מצפים מהאבזרים שלהם לספק להם מידע יעיל ותלוי הקשר (Context), בסביבה המאפשרת פיתוח מהיר ונוח של מוצרים ייחודיים לכל יצרן. לכן ההכרזה החדשה כוללת אסטרטגיית תוכנה מלאה.

"הקמנו חטיבת פיתוח תוכנה המפתחת אלגוריתמים חכמים, מכיוון שהלקוחות זקוקים לאלגוריתמים, לא רק לסנסורים. התחלנו לבנות ספריית אלגוריתמים הכוללת יכולת זיהוי הקשר וזיהוי מחוות. כך למשל, המגנטומטר יכול לקבוע לא רק אם אתה יושב במכונית, אלא היכן: במושב הנהג או במושב נוסע, ולהגדיר בהתאם את מאפייני הפעילות של הסמארטפון".

כרטיס פיתוח של QuickLogic עבור ניהול 10 חיישנים שונים
כרטיס פיתוח של QuickLogic עבור ניהול 10 חיישנים שונים

לדבריו, החברה פיתחה ממשק משתמש משלה אשר מותאם לצרכים של מהנדסי תוכנה ומאפשר להם לכתוב אלגוריתמים בשפת C ולהטמיע אותם ישירות בתוך השבב המיתכנת. "קהילת המתכנתים היא בעלת חשיבות קריטית, אולם היא לא מכירה שפות חומרה כמו Verilog, המשמות לתכנות רכיבים מיתכנתים (PLD/FPGA).

"בחודש הבא (נובמבר) גם נכריז על שיתוף פעולה עם חברת Nordic Bluetooth הכולל גם יכולת התחברות ל-Bluetooth, מכיוון שרוב השעונים החכמים היום כוללים Bluetooth. במקביל, הגדרנו כמה אלגוריתמים בסיסיים ושילבנו אותם בחומרה בתוך רכיבי S2 החדשים, ועל-ידי כך פינינו תאים לוגיים מיתכנתים לאלגוריתמים נוספים של הלקוחות עצמם. בסך הכל, הגענו למצב שהרכיב מאפשר לאחסן 6,000 פקודות שונות לניהול החיישנים".

סופרמרקט של חיישנים

חברת IHS מסבירה בסקירה שלה שהחיישנים העיקריים באבזרים לבישים כוללים חיישני תנועה, חיישני MEMS, חיישנים לממשק המשתמש, חיישני בריאות וחיישנים סביבתיים. חיישני התנועה כוללים: חיישני תאוצה, ג'ירוסקופ, מגנטומטרים, חיישני לחץ וחיישנים משולבים.

חיישני MEMS משמשים לניהול ממשק המשתמש וכוללים מיקרופון, חיישני קירבה, ותצוגות MEMS. חיישני הבריאות כוללים חחישני דופק, רמת החמצן בדם, רמת הנוזלים בגוף ומד טמפרטורת העור. חיישני הסביבה כוללים טמפרטורה, לחות וקרינה אולטרא-סגולה. להערכת Techtime, חברת  HIS שכחה לכלול בסקירה גם חיישנים של רמת זיהום האוויר.

Qualcomm רוכשת את CSR תמורת 2.5 מיליארד ד'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עיסקת CSR תואמת לאסטרטגיה של קואלקום המכוונת לחיפוש מנועי צמיחה חדשים בתחומים צומחים כמו מיחשוב לביש, אינטרנט של הדברים (IoT) והמכונית המקושרת

שעון ההדגמה שקואלקום סיפקה לאחרונה למפתחים בעמק הסיליקון. צילום: Techtime
שעון ההדגמה שקואלקום סיפקה לאחרונה למפתחים בעמק הסיליקון. צילום: Techtime

חברת Qualcoom סגרה את העיסקה ש-Microchip לא הצליחה לבצע לפני כחודשיים: שלשום היא הודיעה על חתימת עיסקה לרכישת חברת CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר במזומן. העיסקה תושלם במהלך 2015 לאחר קבלת אישור בית המשפט הבריטי ואסיפת רוב בעלי המניות של CSR.

חברת CSR הינה יצרנית שבבים בריטית אשר המוצר המרכזי שלה הוא תקשורת Bluetooth. בנוסף, החברה מייצרת פתקונות לשוקי הרכב, המוצרים הצרכניים ועיבוד קול ומוסיקה. חברת CSR הוקמה בקיימבריג' בשנת 1999 ומעסיקה כיום כ-2,130 עובדים. בשנת 2013 הסתכמו מכירותיה בכ-961 מיליון דולר.

האם המנוע הסלולרי מתקרר?

העיסקה מבטאת את כוונתה של קואלקום לגוון את תחומי הפעילות שלה. כיום עיקר ההכנסות שלה (כ-90%) מגיעות מתחום התקשורת הסלולרית. אולם מגמות חדשות כמו האינטרנט של הדברים (IoT), מיחשוב לביש ומכוניות מקושרות, מלמדים כי מנועי הצמיחה של התעשייה עומדים להשתנות, ותחום הקישוריות הלא-סלולרית יתפוס מקום מרכזי.

בשטח כבר רואים את השינוי: לפני כשבועיים ביקר Techtime בעמק הסיליקון, ושם הוא ראה שעון לביש חכם מתוצרת קואלקום שאינו מיועד למכירה, אלא נמסר כמערכת הדגמה בלבד לקבוצה מצומצמת של מפתחים בעמק.

ראוי לציין שקואלקום אינה מסתירה את כוונותיה: בביקור בישראל בשנה שעברה, אמר יו"ר ומנכ"ל קואלקום, פול ג'ייקובס, שהחברה החליטה להרחיב את פעילותה במספר תחומים מתפתחים, בהם: קישוריות מכונה למכונה (M2M), שוק הרכב ושוק האוטומציה הביתי. "אנחנו צריכים להתמודד עם השוק ברמת הקישוריות הסלולרית וברמת הקישוריות הקווית".

מרכז הפיתוח של CSR בפארק ההייטק מת"ם בחיפה
מרכז הפיתוח של CSR בפארק ההייטק מת"ם בחיפה

קואלקום כבר ביצעה מספר מהלכים משמעותיים בתחום הזה, שחלקם קשור הדוקות לישראל. בשנת 2012 היא רכשה את חברת Atheros Communications תמורת 3.1 מיליארד דולר. החברה פיתחה שבבי Wi-Fi מהירים והפעילה מרכז פיתוח גדול בישראל, שהפך לחלק מחטיבת הקישוריות של קואלקום.

עיסקת Wilocity

בחודש יולי השנה היא רכשה את חברת Wilocity מקיסריה, ככל הנראה תמורת כ-300 מיליון דולר. חברת Wilocity עסקה בפיתוח שבבים המממשים את פרוטוקול ה-Wi-Fi החדשני 802.11ad, המקודם על-ידי קבוצת העניין התעשייתית WiGig. מהלך תערוכת CES 2013 ווילוסיטי ואתרוס על ערכת שבבי Tri-band שפיתחו במשותף.

מדובר בפיתרון המשלב את תקני התקשורת האלחוטית המקומית 802.11ac ו-802.11ad, במודול יחיד, המאפשר קישוריות Wi-Fi בשלושה תדרים שונים: 2.4GHz, 5GHz ו-60GHz. במקביל, הכריזה קואלקום על תכנון ייחוס חדש המבוסס על מעבד Snapdragon 810, התומך ב-Tri-band.

מודול ה-Wi-Fi שפותח על-ידי אתרוס ו-Wilociy עבור קואלקום
מודול ה-Wi-Fi שפותח על-ידי אתרוס ו-Wilociy עבור קואלקום

מכאן שלעיסקה תהיה השפעה ניכרת גם על תעשיית השבבים הישראלית. שכן גם ל-CSR נוכחות מרכזית בישראל: בשנת 2011 היא רכשה את חברת צורן הישראלית תמורת כ-480 מיליון דולר ומאז היא מפעילה מרכז פיתוח גדול בחיפה. בתחילת השנה הפסיקה CSR את פעילות פיתוח המצלמות הדיגיטליות שהיא קיבלה מצורן, והקימה מרכז חדשנות לבחינת תחומי פעילות אסטרטגיים חדשים.

מנכ"ל חברת CSR ישראל, זאב ריץ', סיפר לאחרונה ל-Techtime שבשנה האחרונה נכנס מרכז הפיתוח הישראלי לתחומיפ עילות חדשים: "התחלנו להשקיע בתחום המידע והבידור לשוק הרכב (Infotainment). הכוונה לאחד את המומחיות של CSR בתחום הקישוריות עם המומחיות של צורן בתחום האינטגרציה. כעת אנחנו מפתחים שבב יחיד המשלב אבעה שבבים שונים: GPS, Bluetooth, מעבד מרכזי ופתרון אודיו. אנחנו גם מפתחים שבבי קישוריות מסוג Bluetooth ו-Wi-Fi עבור שוק הרכב והאבזרים הבייתיים, ונכנסנו לפיתוח שבב Bluetooth LE (תקן בלוטות' חסכוני בהספק) לשוק המיחשוב הלביש".

Arteris פיתחה תקשורת מאובטחת בתוך השבב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Arteris הגדירה מחדש את ערוץ התקשורת בשבב, באמצעות אימוץ רעיונות מתחום רשתות התקשורת. כעת היא מוסיפה רמת אבטחה פנימית לצורכי תעשיית הרכב

סגן נשיא לשיווק, קורט שולר. "מובילאיי היתה מקור השראה חשוב בשבילנו"
סגן נשיא לשיווק, קורט שולר. "MobilEye היתה מקור השראה חשוב בשבילנו"

הצמיחה בהיקף התוכן הסיליקוני של כלי-הרכב, והופעת יישומים חדשים כמו תקשורת בין מכוניות (V2V) או מערכות עזר ביטחותיות לנהג, כמו מערכות ADAS, משנים את האופן שבו החברות מתכננות שבבים חדשים.

על הרקע הזה צמחה חברת Arteris מסן חוזה, קליפורניה, אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה לגמרי לניהול התקשורת בתוך השבב. ראוי לציין שחלפו הימים בהם צוות פיתוח עבד על תכנון שבב מלא. כיום רוב השבבים המתוכננים בתעשייה נחשבים למערכת על-גבי שבב (SoC), ופירוש הדבר שהם מכילים בדרך-כלל בין 100 ל-200 בלוקים שונים, אשר תוכננו על-ידי צוותים שונים, או נרכשו מספקים חיצוניים במתכונת של קניין רוחני (IP).

צוואר הבקבוק נמצא בתוך השבב

במצב כזה, התקשורת בתוך השבב הפכה למרכיב קריטי המשפיע על ביצועיו. ריבוי הצמתים שבהם מועבר מידע בין הבלוקים השונים, הצורך בביצוע פעולת תקשורת בין בלוקים שונים בו-זמנית, הופך חלק מערוצי התקשורת הפנימיים המקובלים בתעשייה לבלתי יעילים, איטיים, ולצוואר בקבוק המעיק על ביצועי המערכת.

ערוץ התקשורת הפנימי מנוהל באמצעות NoC socket protocol המתזמן בין המודולים ומקצר את זמני ההשהייה
ערוץ התקשורת הפנימי מנוהל באמצעות NoC socket protocol המתזמן בין המודולים ומקצר את זמני ההשהייה

חברת Arteris ניגשה אל הבעיה מכיוון הפוך: היא הוקמה על-ידי קבוצה של מהנדסים שהתמחו ברשתות תקשורת נתונים. הצוות ניפה את טכנולוגיות הרשת הנפוצות, והרכיב מהן שיטה לייצור רשת תקשורת פנימית בתוך השבב (Network on Chip).

המוצר המרכזי של החברה הוא תוכנת FlexNoC המאפשרת לתכנן באופן אופטימלי את ערוץ התקשורת הפנימי בתוך השבב. אחת מהלקוחות המפורסמות ביותר המשתמשות במוצר זה היא חברת MobilEye הישראלית, אשר מתכננת באמצעותה את שבב העיבוד המאסיבי שלה, לעיבוד תמונה וליצירת התרעות בטיחות לנהג.

בחודש שעבר הכריזה החברה על שלב חדש בפיתוח המוצר, המיועד להתאימו לדרישטת הבטיחות המחמירות של תעשיית הרכב. המוצר החדש, בשם FlexNoC Resilience Package מוסיף לרשת התקשורת הפנימית תכונה נוספת שהיתה חסרה בה עד היום: כלי אבטחה למניעת שגיאות בשידור וקליטת מידע בין המודולים השונים.

המחשת פעולת פרוטוקול התקשורת המאובטח FlexNoC Resilience Package
המחשת פעולת פרוטוקול התקשורת המאובטח FlexNoC Resilience Package

סגן נשיא לשיווק בחברה, קורט שולר, סיפר ל-Techtime שהמוצר נועד להתמודד עם בעיה מוגדרת: "תקן ISO 26262 למערכות אלקטרוניקה ממונעות מגדיר רמות בטיחות מסוג Automotive Safety Integrity Level – ASIL. בין השאר נדרשות מערכות הבטיחות להבטיח זמני השהייה נשלטים ולבצע בקרת איכות של המידע.

כלומר, האם המידע המגיע מהחיישנים הוא תקין, האם הוא לא שובש עקב תקלה במערכת. הבעיה נעוצה בכך שרוב המעבדים המוטמעים ברכיבי SoC כוללים אמצעי אבטחה לאימות המידע, אולם מודולים רבים כמו מצלמות למשל, כלא כוללים מודולים אלה. בנוסף, ייתכן שהמידע השתבש תוך כדי התנועה בתוך השבב, מכיוון שהגישה לזיכרונות, לתקשורת ולשאר הבלוקים בשבב איננה מוגנת".

Firewall בתוך השבב

שולר: "הפרוטוקול החדש מטמיע בתוך ערוץ התקשורת הפנימי אמצעים שונים להבטחת תקינות המידע. החל מבדיקות זוגיות (Parity Check), הכפלת התכנים, השוואת פקטים ועוד. בנוסף, אנחנו מטמיעים בתוך התקשורת מעין פיירוול (Firewall) ייעודי לכל מודול. הוא מאפשר למתכננים להחליט איזו רמת בדיקה לבצע מול כל מודול בשבב, ואפילו לכבות את אבטחה בחלקים מהשבב שבהם היא לא נחוצה".

בכך ניתן להתאים את פעולת ה-SoC לשוק היעד המוגדר, ולרמת ה-ASIL שבמסגרתה הוא צריך לפעול. מעניין לציין שחלק גדול מהרעיונות שהובילו לפיתוח המוצר נבעו במסגרת העבודה המשותפת של Arteris עם חברת MobilEye. "חברת MobilEye היתה מקור השראה חשוב מאוד עבורנו, שהוביל להכרזה האחרונה".

המיפגש עם Arteris נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

מדוע התחזוקה של צבא גרמניה כל-כך עלובה?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הציוד שגרמניה החליטה לשלוח לכורדים בצפון עיראק לא הגיע ליעדו. מדוע? מכיוון שמטוס אחד קורקע בבולגריה עקב תקלות טכניות, והשני אפילו לא הצליח להמריא… 

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן 

מטוס התובלה A400M. הצבא עדיין ממתין לו
מטוס התובלה A400M. הצבא עדיין ממתין לו

בקריקטורת סוף השבוע של עיתון הגרמני הפופולרי זודויטשה צייטונג נראית שרת ביטחון הגרמנית, אורסולה פון דר ליין, יושבת בצילום פורטריט מכובד, כשמאחוריה ערימה גדולה של גרוטאות טנקים, מטוסים ומסוקים של הצבא הגרמני. השרה נחשבת למומחית בהתנהלות התקשורתית שלה, אולם המומחיות הזו הייתה בעוכריה. לאחרונה החליטה גרמניה לשלוח רכבת אווירית של מטוסי תובלה מסוג C-160  כדי לצייד את הכורדים בצפון עיראק בנהשק קל, תחמושת ומטולי רימונים.

השרה המתוקשרת הצטרפה למטוס הראשון (עם חבורה של עיתונאים) כדי להפוך את הארוע למסיבת עיתונאים מעופפת. אלא שהתוכנית עלתה בתוהו, מכיוון שהמטוסים לא הגיעו ליעד: מטוס אחד הגיע רק עד בולגריה ונתקע למשך שבוע בגלל תקלות טכניות, והמטוס השני בכלל לא הצליח להמריא…

האו"ם ויתר של שירותי חה"א הגרמני

לא כולם הופתעו. בעבר האו"ם ביקש סיוע בהושטת עזרה לאזורים מוכי אסון באפריקה, גרמניה הזדרזה להציע את מטוסי המטען של חיל האוויר הגרמני. אלא שהם סבלו מכל-כך הרבה תקלות טכניות, שהאו"ם ויתר של השירות ושכר מטוסי מטען רוסיים.

ראוי לציין שמדובר במטוסים שנכנסו לשירות בחיל האוויר הגרמני בשנת 1967, ועד היום ביצעו יותר ממיליון שעות טיסה. לא מפתיע שהם סובלים ממחלות זקנה חמורות. לפני עשר שנים הזמינה גרמניה מחברת איירבאס מטוסי מטען חדשים מדגם A-400M, המיועדים להמריא ולנחות על מסלולים קצרים ולשאת מטען של 37 טונות.

המסוק הרב-משימתי NH-90. מתוך 33 מסוקים שנישלחו לאפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים
המסוק הרב-משימתי NH-90. מתוך 33 מסוקים שנישלחו לאפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים

אלא שלמרות שהם מבוססים על טכנולוגיות שפותחו עבור מטוס הנוסעים המסחרי A-380, הגרסה הצבאית שלהם לא מצליחה להתרומם. האם זה מקרה יחיד או תופעה מערכתית? דו"ח שנמסר לאחורנה לשרת הביטחון מצביע על הכיוון השני.

הדו"ח מציין שמתוך 109 מטוסי קרב מסוג יורופייטר (Euro Fighter) המשרתים בחיל האוויר הגרמני, רק 8 מטוסים הם שמישים. הצבא הגרמני מצליח להפעיל רק 7 מסוקים מתוך צי של 67 מסוקי CH53. המצב חמור ביותר באפגניסטן: מתוך 33 מסוקי NH-90 רב-משימתיים המשרתים באפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים. היתר מקורקעים עקב תקלות טכניות.

להזכיר, מדובר במדינה שהיא יצואנית עולמית של מכוניות ומכונות תעשייתיות, המדורגת כיצואנית הביטחונית הרביעית בגודלה בעולם. השערוריה עצומה, וגם הבושה. אולם כיצד הגיע הצבא הגרמני למצב מעורר חמלה שכזה?

מטוס היורו-פייטר. מתוך צי של 109 מטוסים, רק שמונה הם מבצעיים
מטוס היורו-פייטר. מתוך צי של 109 מטוסים, רק שמונה הם מבצעיים

גרמניה חוזרת לשדה הקרב

ראוי לזכור שלא תמיד היתה רמת המוכנות הטכנולוגית של הצבא הגרמני נושא המעורר עניין. מאז תום מלחמת העולם השנייה נקטה ממשלת גרמניה עמדה חד-משמעית: היא לא מעורבת בפעילות מלחמתית. כאשר צבאה נדרש לבצע פעולות מעבר לגבול, הוא התמקד במבצעים הומניטריים: הושטת סיוע רפואי, חפירת בורות ניקוז וכדומה.

אלא שהמציאות משתנה במהירות. צבא גרמניה נישלח לאפגניסטן כדי להושיט סיוע לאזרחים. אולם התנגדות הטליבן אילצה אותו להילחם ממש, והוא איבד עשרות חיילים בלחימה מול הטליבן. שר הביטחון הקודם החליט לצייד את הכוחות באפגניסטן במיטב הציוד ואמצעי הלחימה. מכיוון שתקציב הביטחון לא עודכן, ההצטיידות נעשתה באמצעות פירוק חלקים מציוד שהיה בגרמניה כדי להשמיש כלים באזורי הקרבות.

כך קרה שכאשר שלחה גרמניה 3 סוללות של טילי פטריוט כדי לסייע לטורקיה לאחר שהסורים הפילו מטוס פנטום טורקי בשנת 2012, נתקעו הצוותים בטורקיה מבלי יכולת להחליף אותם. מדוע? מכיוון שרוב סוללות טילי הפטריוט שנשארו בבית אינן שמישות ולא ניתן היה לאמן צוותים מחליפים.

סיור חמוש של צבא גרמניה באפגניסטן
סיור חמוש של צבא גרמניה באפגניסטן

ארגון מחדש של הצבא

שרת הביטחון הנוכחית החליטה להוביל מהלך להקמת צבא סדיר מחודש, קטן ומקצועי. צבא שיוכל לסייע לנאט"ו לבצע משימות קרביות ממשיות, כפי שמסתמנת כיום המציאות הפוליטית בעולם. היא מינתה ועדת ייעוץ מקצועית הכוללת מהנדסים, משפטנים ומומחים ארגוניים מחברות הייעוץ KPMG, P3 ו-Taylor Wessing. בדו"ח שנמסר לשרה נבחנו ביסודיות 9 פרוייקטים גדולים של צבא גרמניה בהיקף של 50 מיליארד אירו, שחלקם החל לפני כמה עשרות שנים ועדיין לא הסתיים.

מסקנות הוועדה הוגשו לשרת הביטחון לפני מספר ימים ועוררו תדהמה: היא הצביעה על פיגורים באספקת מערכות קריטיות שנימשכו בין שנתיים ל-10 שנים. באף מקרה הספקים מהתעשייה לא שילמו את מחיר המחדלים, מכיוון שהמשא ומתן נערך בין קציני קבע חסרי ניסיון לבין עורכי דין ממולחים של התעשייה הביטחונית הגרמנית.

צבא גרמניה הזמין למשל את מסוק התובלה NH-90. המסוק נמסר באיחור של 10 שנים, אולם אז התברר שמשטח ההעמסה של חיילים וציוד אינו עומד בעומס. הצבא שילם במלואו את מחיר התיקון, והתעשייה עשתה הון ממכירת המסוק בשוק העולמי. גם הצבא עשה טעויות. בשנת 2002 הוא הזמין את טנק הפומה החדש והכתיב לוח זמנים לא סביר. התוצאה: התקבל טנק עם תקלות מהותיות במערכת זיהוי עמית/טורף וללא אינטגרציה עם מערכת הטילים. תיקון התקלות הגדיל את תקציב הפיתוח ב-50%.

ISIS – הסיפור שאינו נגמר

השערוריה הגדולה ביותר קשורה למל"ט הגרמני Euro Hawk, שנועד לשייט בגובה של 20 ק"מ. לאחר שהושקעו בפיתוחו כחצי מיליארד אירו, התברר שהוא מסכן את התחבורה האווירית ואין לו סיכוי לקבל אישורי טיסה. משרד הביטחון ביטל את הפרוייקט בבושת פנים, אולם הפרשה לא הסתיימה. מתברר שצבא גרמניה הזמין מערכת לקליטה, פיענוח ושיבוש אותות אלקטרוניים בשם ISIS.

אולם המערכת תוכננה כך שרק היורו הוק יכול לשאת אותה. כעת משרד הביטחון מנסה להשיג אישורי טיסה מיוחדים למל"ט הבזבזני, כדי שניתן יהיה לבדוק את מערכת ISIS (ראוי לציין שנערכו נסיונות להעלות אותה על המל"ט הישראלי הרון, אולם הם נכשלו).

המחדלים הללו מעוררים כעס גדול מאוד בציבור הגרמני, אולם חשיפתם היא תוצאה של מהלך אסטרטגי ארוך טווח ובעל משמעות כלכלית ופוליטית: גרמניה חוששת שאם לא תתמודד עם משברים עולמיים כמו דעאש או האבולה מחוץ לגבולות גרמניה – היא תיאלץ להיאבק בהם בתוך גבולות גרמניה (טרור ופליטים).

המשמעות היא ברורה: הגדלת תקציב הביטחון והחזרת הצבא לכושר קרבי מלא. בין השאר מדובר כיום גם על מהפיכת רכש: ביטול הבלעדיות של התעשייה המקומית ורכש מערכות מספקים זרים. קנצלית גרמניה, אנגלה מרקל, סיכמה את הדילמה במשפט קצר: "אנחנו לא יכולים לבקש מהעולם להשעות את המשברים הבינלאומיים עד שיהיה לנו תקציב בשביל להתמודד איתם".

Elbit פיתחה מערכת ראיית לילה חדשה לקסדות טיס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המערכת החדשה מתאימה לשימוש בקסדות של טייסי F-15 ו-F-16. אתמול דיווחה Elbit על הסכם לאספקת קסדות למסוקי אפצ'י של צבא ארה"ב ב-12.7 מיליון דולר

מסוק אפצ'י של צבא ארה"ב
מסוק אפצ'י של צבא ארה"ב

חברת אלביט (Elbit) הכריזה על פיתוח מערכת ראייה חדשה עבור קסדות טיס חכמות, שאותן היא מספקת לחילות אוויר בעולם יותר מ-15 שנה. המערכת החדשה קיבלה את הכינוי Digital Eye Piece (DEP), והיא מותאמת לשימוש בכל הקסדות החכמות (JHMCS) הקיימות מתוצרת החברה.

המערכת החדשה מספקת לטייסי יכולת פעולה מלאה בלילה, כפי שבמצעות קסדות JHMCS ביום. נשיא ומנכ"ל אלביט ארצות הברית, רענן הורביץ, אמר שעד היום הותקנו מערכות תצוגה עלית מבוססת קסדות של אלביט ביותר מ-5,000 כלי-טיס בעלי כנף קבועה (הכוונה למטוסים שאינם מסוקים).

מדובר בערכת ראייה הניתנת להמדה לקסדה ולספק לטייסים כלים לניהול המידע וכיוון הנשק גם בתנאי לילה. החברה מסר שהטכנולוגיה החדשה תשולב בקסדות הטיס מסוג JHMCS II הנמצאות כעת בתהליך ייצור. בשלב הראשון שוק היעד הראשוני של מערכת הראייה החדשה הוא קסדות טיס של טייסי המטוסים F-15 ו-F-16.

אתמול דיווחה אלביט כי החברה הבת שלה בארצות הברית זכתה בחוזה בהיקף של כ-12.7 מיליון דולר לאספקת מערכות קסדה משולבות לטייס, עבור מסוק האפצ'י של צבא ארה"ב. העבודה תתבצע במהלך שנתיים באתר החברה בפורט וורת' טקסס. "ההתאמות בקסדות תוכננו במיוחד לצורך הגברת הבטיחות והנוחות של טייסי צבא ארה"ב", אמר רענן הורוביץ, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות ארה"ב.

"הקסדה המשולבת היא מרכיב מרכזי של מערכת הקסדה IHADSS-21 למסוק ה- AH-64E, ומעניקה יכולות יוצאות דופן של התמצאות סביבתית וזיהוי מטרות". קסדת AAIH תוצג בביתן אלביט בתערוכה השנתית של צבא ארה"ב (AUSA) שתתקיים באוקטובר בוושינגטון.

RSL קיבלה הזמנה של 4.3 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime
מערכת דיאגנוסטיקה למנועים תעופתיים
מערכת דיאגנוסטיקה למנועים תעופתיים

חברת RSL מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה למנועים תעופתיים ומערכות מכ"ם למדידת מהירות הלוע של פגזי ארטילריה. במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-10.7 מיליון שקל

חברת RSL Electronics ממגדל העמק קיבלה הזמנה מלקוח במדינה זרה לאספקת חלקי חילוף למערכת מוטסת בהיקף של כ-4.3 מיליון דולר. ההזמנה צפויה להימסר ברבעון השני והשלישי של שנת 2015. לפני כחודש דיווחה החברה על הזמנה לאספקת חלקי חילוף למערכת מוטסת בהיקף של כ-1.2 מיליון דולר. החברה מפתחת ומשווקת מערכות אלקטרוניקה עבור יישומים צבאיים ואזרחיים.

מדובר בשתי עיסקאות מהותיות ביותר לחברה שמכירותיה במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו בכ-10.7 מיליון שקל, המשקפות ירידה של כ-30% בהשוואה לשנת 2013. חברת RSL מספקת מדי מהירות לוע לצבא ארה"ב מזה כ-15 שנה. החברה נמצאת בשליטת זאב דגני ומאשה דגני, המחזיקים ב-50.29% ממניותיה.

לחברה שלושה קווי מוצרים שונים: מערכות דיאגנוסטיקה ופרוגנוסטיקה (HUMS) לאבחון תקלות ולחיזוי עתידי של תקלות מכניות במנועי כלי-טיס ומסוקים, במערכות כטב"ם (כלי טיס ללא טייס) ובטורבינות רוח והידרואלקטריות. המערכות עבור המסוקים והכטב"מים נמכרות בישראל וברוסיה, מערכות הדיאגנוסטיקה עבור טורבינות הרוח נמכרות בסין.

קו מוצרים נוסף הינו מדי מהירות לוע (מדמ"ל) המודדים את מהירות פגז ארטילריה באמצעות מכ"מ ומעבירים את הנתונים למערכת עיבוד אותות המזינה את נתוני המהירות אל מחשבי-ירי, על-מנת לשפר את דיוק הירי. מערכות המדמ"ל נמכרו עד כה בעיקר בארצות הברית וישראל.

קו מוצרים נוסף הינו מערכות בקרה ממוחשבות, בזמן אמת (בזמן הטיסה) למנועי סילון ומערכות בקרת מכלולים דינמיים בכלי טיס לצורך שידרוג מערכות ישנות בכלי טיס צבאיים לצרכי בטיחות ואמינות של המערכות. המערכות נמכרו עד כה בישראל, ארה"ב, במערב אירופה ומזרח אסיה.

 

 

SolarEdge מנהלת תחנת הכוח באיצטדיון הופנהיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מועדון הכדורגל הגרמני הופנהיים בונה תחנת כוח בהספק של 1MW מול איצטדיון הכדורגל שלו, ומצטייד במערכות בקרה והמרת אנרגיה של SolarEdge מהוד השרון  

SOLAREDGE

חברת SolarEdge Technologies מהוד השרון זכתה בפרוייקט התקנת מערכות אופטימיזציה למערך התאים הסולאריים באיצטדיון הענק של קבוצת הכדורגל הופנהיים, שהיא אחת מהקבוצות המובילות בליגת הכדורגל הגרמנית, בונדסליגה. קבוצת הכדורגל החליטה להקים במגרש החנייה תחנת כוח לייצור חשמל מהשמש בהספק כולל של כ- 1MW.

ההיקף הכספי של הפרוייקט לא נמסר, אולם הוא כולל התקנה של 47 ממירים, המאפשרים המרת הזרם הישר (DC) המיוצר על-ידי התאים הסולאריים, לזרם חילופין (AC) שניתן להזרים לרשת החשמל (Grid).

בנוסף, המערכת כוללת 2,013 מערכות אופטימיזציה מסוג SolarEdge Power Optimizer. הספק המוצא של פנלים סולאריים תלוי בגורמים משתנים רבים, דוגמת מזג האוויר, זווית התקנה, תקלות, לכלוך ועוד. כדי לקבל הספק מכסימלי מהפנלים, יש צורך לבצע מעקב הדוק אחר זרם המוצא, ולהתאים אליו עומס אידיאלי. בדרך-כלל, רוב החברות מספקות מעגל אופטימיזציה למערכים גדולים של פנלים.

חברת SolarEdge פיתחה בקר אופטמיזיציה המותקן על כל פנל בנפרד ומוודא שהוא ייצר הספק מוצא מכסימלי. התוצאה היא קבלת יותר אנרגיה מתשתית נתונה של פנלים, מכיוון ששיטת הבקרה המסורתית לא מתחשבת בעובדה שאין זהות מלאה בין כל הפנלים בגריד. הבקרים של החברה מקושרים אל תחנת בקרה מרכזית, ומאפשרים לנטל מרחוק את מצב חוות האנרגיה, ולזהות תקלות שהתפתחו בפנלים בודדים. בין השאר, הם מסוגלים להעריך שפנל מסויים מייצר פחות חשמל מכיוון שהוא לא נקי, ולשלוח אליו את הטכנאי.

מנכ"ל חברת Wircom הגרמנית אשר בונה את המערך הסולארי, ד"ר פיטר וסט, אמר שהמודולים של SolarEdge מפחיתים את הוצאות התחזוקה ומגדילים את ההספק החשמלי שניתן להפיק מהפנלים. בתוך כך נמסר שהמודולים הישראלים יותקנו בשני פרוייקטים נוספים של קבוצת הכדורגל: שאחד מהם יכולל חווה סולארת שטח של  2,500 רגל מרובע במתקן האימונים של הקבוצה. בכל הפרוייקטים הללו תותקן מערכת SafeDC, המבצעת ניתוק אוטומטי של פנלים והפחתת ייצור האנרגיה במקרה של שריפה.

עתיד מרכזי הנתונים: משלחת הצלה בראשות FPGA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רכיבי FPGA מיתכנתים מצליחים לספק מענה מפתיע לבעיית העומס על השרתים במרכזי נתונים, ומגלים שוק המוני חדש

DATA CENTER

חלפו הימים שבהם שימשו רכיבי FPGA מיתכנתים ככלי לפיתוח אבות טיפוס או לייצור מהיר של מספר קטן של מערכות אלקטרוניות. ניסוי מפתיע שביצעה לאחרונה חברת מיקרוסופט ממחיש את הכיוון החדש: כניסת ה-FPGA לליבת מערכות מיחשוב מרכזיות.

בשבוע שעבר נפגש Techtime עם פרופ' דרק צ'יו מאוניברסיטת אוסטין, טקסס, המשמש גם כארכיטקט מיחשוב בחברת מיקרוסופט. צ'יו מנהל פרוייקט יוצא דופן: פיתוח כרטיסי מיחשוב הטרוגניים הכוללים מעבדים סטנדרטיים של אינטל ביחד עם רכיבי FPGA גדולים, על-מנת לפתח פתרון המאיץ את הפעולה של מרכזי נתונים.

השרתים לא עומדים בקצב

הוא סיפר שבתחילת השנה הסתיים ניסוי רחב היקף: המהנדסים בחברת מיקרוסופט פיתחו כרטיס הכולל שני מעבדי Xion של אינטל, רכיב FPGA ממשפחת Stratix של חברת Altera ובקר תקשורת עבור PCI Express.

הסיבה לניסוי היא בעיה שהתעוררה בשנים האחרונות המעיקה על מרכזי הנתונים בעולם ועל כל ספקי תשתיות הענן. השיפור בקצב העבודה של השרתים מפגר אחר הצמיחה בהיקף המטלות ועומס העיבוד המוטל על מרכזי הנתונים.

כדי להתמודד עם הבעיה, חיפשו המהנדסים במיקרוסופט פתרון באמצעות הפחתת העומס (Off Load) על השרתים, והעברת חלק ממשימות העיבוד לפלטפורמה אלטרנטיבית, ייעודית וזריזה. הפרוייקט קיבל את הכינוי Catapult, ויצא לדרך.

כרטיס המיחשוב ההטרוגני Catapult של מיקרוסופט
כרטיס המיחשוב ההטרוגני Catapult של מיקרוסופט

במסגרת הפרוייקט בנו מהנדסי מיקרוסופט כרטיס-אם הכולל רכיב FPGA חזק, זיכרון DRAM בנפח של 8GB וממשק PCI Express המקשר ישירות את רכיב ה-FPGA אל מעבדי ה-CPU בשרת. בסך הכל ניבנה מסד הכולל 1,632 שרתים, אשר הותקן במרכז הנתונים של מנוע החיפוש Bing של מיקרוסופט.

עם התחלת הניסוי, התברר שהתוצאות עלו על הציפיות: המערך החדש שיפר ב-95% את הספק הדירוג (Ranking) של האתרים שנבדקו על-ידי בינג. כאשר המערכת אולצה לעבוד בהספק זהה להספק השרתים הסטנדרטיים במרכז הנתונים של בינג, היא עשתה זאת ב-71% מהזמן שנידרש להם. למעשה, הניסוי נחשב להצלחה כל-כך גדולה, שמיקרוסופט הודיעה על פריסה רחבת היקף של כרטיסים מבוססי FPGA במרזי הנתונים שלה, שתתחיל בשנת 2015.

אינטל נכנסת לתמונה

ראוי לציין שמיקרוסופט איננה החברה הראשונה שגילתה את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיית הרכיבים המיתכנתים. במסגרת כנס המפתחים של חברת אינטל שנערך בחודש אוגוסט בסן-פרנסיסקו, אירחה מנהלת קבוצת מרכזי הנתונים באינטל, דאיין בריאנט, את הטכנולוגי הראשי של חברת F5 Networks, קארל טריבס.

הוא סיפר על פרוייקט חדש במרכז הנתונים של החברה: שילוב רכיבי FPGA בהיקף גדול לצד המעבדים של אינטל. גם במקרה הזה תפקידם להסיט עומס ממעבדי השרתים, בעיקר כדי להריץ אלגוריתמים אשר פועלים מהר יותר באמצעות חומרה מאשר באמצעות תוכנה, דוגמת הצפנה ופיענוח. מדובר בפרוייקט משותף של F5 וחברת אינטל, שבמהלכו ניבנו כרטיסי שרת הכוללים מעבד Xion של אינטל המקושר ישירות אל רכיב FPGA (לא נמסרו פרטים על יצרן ה-FPGA). הרעיון כולו קיבל את הכינוי "תשתית חומרה מוגדרת תוכנה", שכן חברת F5 משתמשת במערכת כדי לתכנת בכל פעם מחדש את רכיבי ה-FPGA, בהתאם ליישום שהיא מריצה.

במסגרת ההרצאה שלה, הסבירה בריאנט שעל-פי תפישתה של אינטל, מרכז הנתונים העתידי יהיה בנוי ממערכות המספקות גמישות בהתמודדות עם עומסים שונים כאשר תשתית החומרה היא מוגדרת תוכנה. במלים אחרות, אינטל רואה את ה-FPGA כחלק בלתי נפרד ממרכזי הנתונים.

ג'ף ווטרס. "מרכזי הנתונים הם התחום הצומח ביותר של Altera"
ג'ף ווטרס. "מרכזי הנתונים הם התחום הצומח ביותר של Altera"

אלטרה גילתה שוק חדש

התפיסה הזו מאירה באור חדש את הסכם שיתוף הפעולה בין חברת אינטל לבין חברת Altera, שהיא אחת משתי החברות הגדולות בעולם לאספקת רכיבי FPGA (השנייה היא Xilinx). חברת אינטל מספקת לאלטרה שירותי ייצור של רכיב ה-FPGA החזק ביותר שלה: Stratix 10. הוא מיוצר בתהליך של 14 ננומטר וכולל את טכנולוגיית טרנזיסטורי Tri-Gate, שהיא הגירסא של אינטל ל-FinFET. בימים האחרונים העבירה אלטרה את תוכנת הפיתוח למספר לקוחות ביטא, כאשר דוגמאות הסיליקון הראשונות ייצאו ממפעלי אינטל בשנת 2015. מדובר במוצר הראשון של אלטרה המיוצר על-ידי אינטל.

Techtime שאל את מנהל קבוצת מרכזי הנתונים באלטרה, ג'ף רוג'רס, האם אינטל ואלטרה מפתחות במשותף פלטפורמת מיחשוב הטרוגנית הכוללת CPU ו-FPGA, אולם הוא סירב להכחיש או לאשר את האפשרות הזו. הוא הסכים לומר ששוק מרכזי הנתונים הוא כיום השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר של חברת אלטרה.

"הוכח שהשילוב של רכיבי FPGA לצד ה-CPU משפר את פעילות השרתים במרכזי הנתונים, מכיוון שהם נותנים מענה לכמה מצווארי הבקבוק המכבידים היום על מרכזי הנתונים. בהם: צריכת אנרגיה מוגזמת בביצוע פעולות עיבוד מקבילי הדרושות למנועי חיפוש וליישומי ביג דטה, גישה איטית לזיכרון ומהירות עיבוד נמוכה מאוד יחסית".

השוק ממתין לפריצת מחסום התוכנה

למרות זאת, הוא עדיין רואה מספר קשיים שיש להתגבר עליהם כדי להאיץ את השילוב של רכיבי FPGA כחלק בלתי נפרד מפלטפורמות המיחשוב במרכזי הנתונים. רוג'רס: "הבעיה המרכזית כיום נעוצה בתוכנה. תכנות רכיבי FPGA דורש שימוש בשפת RTL, המוכרת למהנדסי חומרה אבל לא למתכתנים.

"על כל מתכנת RTL קיימים בשוק 1,000 מתכנתי שפת C. לכן אנחנו פעילים מאוד בשפת OpenCL ומעריכים שכמחצית מהלקוחות שלנו בתחום מרכזי הנתונים ישתמשו ב-OpenCL עד לשנת 2016. אנחנו זקוקים לתוכנה עלית טובה יותר (High Level Language). זהו המפתח. עם הגיבוש של תוכנה עלית חדשה, הביצועים של ה-FPGA יהיהו טובים יותר צאלה של מעבדי GPU המשמים כיום כפתרון ביניים במרכזי נתונים רבים".

לקריאת המאמר שמיקרוסופט פירסמה בכנס ISCA 2014, הקליקו: Catapult

המיפגש עם Altera נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

TowerJazz החלה בייצור קבלי MEMS לאנטנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת TowerJazz הייתה היחידה שהסכימה להגמיש את קו הייצור שלה. טכנולוגיית ה-MEMS המפתיעה של Cavendish Kinetics משפרת את ביצועי האנטנות בכ-100%

CAVENDISH

חברת TowerJazz החלה בייצור סדרתי של אחד מרכיבי ה-MEMS המעניינים ביותר בתעשייה. מדובר ברכיבים שפותחו על-ידי חברת Cavendish Kinetics מסן-חוזה, אשר כוללים כמה מאות קבלים זעירים בתוך קפסולות זעירות, אשר מיועדים לשפר את איכות הקליטה של סמארטפונים העובדים בתדרי LTE.

כך נודע ל-Techtime במהלך מיפגש עם מנהלי Cavendish בסן-חוזה, קליפורניה. מנהל השיווק של החברה, לארי מורל, סיפר שהבחירה בחברת טאואר לא היתה קשה: "חברת טאואר היא חברה מאוד גמישה ומתמחה ביישום תהליכים מיוחדים. היא הייתה ספקית שירותי הייצור היחידה שהסכימה לקחת את תהליך הייצור שפיתחנו ולהטמיע אותו בקו הייצור שלה, תוך שימוש במכונות ובחומרים שלה".

לדבריו, עבודת הפיתוח של תהליך הייצור נמשכה כמעט שנה שלמה. ביצענו מספר שלבים של התאמה, ייצור ומבדקים, ובתחילת 2014 הגענו לשלב שבו יכולנו לספק הסמכה מלאה לתהליך הייצור אצל טאואר".

בעקבות השלמת תהליך הייצור, החלה קוונדיש בשיווק המוצר, והחודש היא זכתה בחוזה הראשון: חברת Nubia הסינית, שהיא המותג של ZTE לסמארטפונים מהקצה הגבוה ביותר, החליטה לשלב את הרכיבים בקו המוצרים Z7 החדש שלה.

מדובר בטלפונים המציבים אתגר קשה בפני מהנדסי אלחוט (RF). הם פועלים בכל התדרים אלחוטיים בתקני 2G, 3G ו-LTE המכסים טווח תדרים רחב מאוד החל מ-850MHz ועד 2.7GHz. כל זאת במארז מתכתי דקיק המשאיר מעט מאוד מקום לאנטנה יעילה.

השיטה של קוונדיש נקראת SmarTune ומצליחה להתמודד עם אחת מהבעיות הקשות ביותר והסמויות ביותר של תעשיית האבזרים הניידים. כדי לקבל את איכות הקליטה הטובה ביותר, גודל האנטנה צריך להיות מותאם לאורך הגל של התדר הנושא. בעבר, התעשייה התמודדה עם הבעיה באמצעות שימוש באנטנות גדולות או אנטנות מתכווננות. כאשר הקליטה היתה חלשה, המשתמשים היו פותחים את האנטנה של הטלפון כדי לקבל קליטה משופרת.

אלא שבעידן הסמארטפונים הפתרון הזה בלתי אפשרי: המכשירים נעשים קטנים ודקים יותר, הם עשירים בפונקציות אשר גוזלות את כל הנפח שהוקדש בעבר לאנטנה. התוצאה היא ירידה עקבית באיכות הקליטה. להערכת חברת קוונדיש, הסמארטפונים המודרניים מאבדים 60% מעוצמת האות האלחוטי בגלל אנטנות לקויות.

לתופעה הזו השלכות רבות: ירידת איכות האות גורמת להפחתת מהירות העברת הנתונים ולפגיעה בהפעלת אפליקציות בסיסיות. בנוסף, היא מאלצת את המכשיר לבצע הגברת אותות מיותרת ובכך לזרז את התרוקנות הסוללה.

בעידן ה-LTE הבעיה הפכה מקשה לחמורה: טווח התדרים שהמכשירים צריכים להתמודד איתו כולל 41 רצועות תדר שונות (800MHz-2700MHz) – ולא קיימת אפילו אפשרות תיאורטית לייצר אנטנה בגודל ובצורה שתפעל אופטימלית בכל התדרים האלו.

בעבר נעשו ניסיונות להתמודד עם התופעה באמצעות חיבור מתג עם קבל עומס לאנטנה. הקבל מזריק אנרגיה לאנטנה ומשנה את מאפייני הקליטה שלה, ובכך יכול לשנות את תדר הקליטה המושלם. אלא שכדי להפעיל את הקבל יש צורך בטרנזיסטור הספק המחסל את סוללת המכשיר במהירות. הרעיון ניזנח וכמעט נישכח.

טכנולוגיית SmarTune חוזרת אל הרעיון, אולם מכיוון שונה. החברה פיתחה שיטה לייצור רכיבי MEMS הכוללים תאים זעירים ואוטמים לחלוטין, ללא מגע עם האטמוספירה. בתוכם יש פיסת חומר מוליכה דקיקה שבאמצעות מטען אלקטרוסטטי יכולה להיצמד לתקרת התא או לתחתיתו, ובכך לספק קבל זעיר בעל קיבוליות משנה.

CAVENDISH PRESENTATION

הרכיב עצמו מכיל כמה מאות מיקרו-קבלים מהסוג הזה. הם מסודרים בקבוצות המאפשרת לקבל כמה עשרות ערכי קיבול נפרדים. רכיב ה-MEMS עצמו מחובר באופן קבוע לאנטנה ולכן אין צורך למתג אותו. הוא מתפקד כקבל משתנה חסכוני מאוד באנרגיה, מכיוון שהשינוי בקיבוליות נעשה באמצעות מטענים חשמליים אלקטרו-סטטיים, ולכן צריכת הזרם היא מזערית.

להערכת החברה, טכנולוגיית SmarTune משפרת ביותר מ-100% את ביצועי האנטנה, והדבר מביא להחפתה של כ-40% בהספק הדרוש להפעלת המודם, הכפלת קצב העברת הנתונים ושיפור של 25% בפריסת תשתית התקשורת הסלולרית.

למעשה, בחברה בודקים היום לעומק את התכנון של הטלפונים הניידים, מתוך כוונה להחדיר את הטכנולוגיה עמוק יותר אל תוך המכשיר, ולהשתלב גם במעגלי ה-RF הפנימיים.

המיפגש עם חברת Cavendish Kinstics  נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

Synapse פיתחה שרת המבוסס על מעבד Freescale

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Synapse היא אחת מלשכות התכנון הגדולות והניסתרות של עמק הסיליקון

יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר. 33 תכנוני SoC ב-12 חודשים
יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר. 33 תכנוני SoC ב-12 חודשים

חברת Synapse מסן-חוזה, קליפורניה, פיתחה שרת ייעודי המיועד להתקנה במרכזי נתונים, אשר מבוסס על מעבד התקשורת של חברת Freescale מדגם QorIQ T4240. מדובר במהלך יוצא דופן עבור חברה המוכרת בשוק כלשכת תכנון שבבים הנמצאת מאחורי הקלעים, ומסייעת לחברות שבבים מוכרות לייצר רכיבי SoC גדולים עם הקניין הרוחני שלהן.

יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר, סיפר במיפגש עם עיתונאים שנערך השבוע בסן-חוזה, שמדובר במהלך נסיוני של החברה לבדיקת אופציות עיסקיות חדשות.

"אנחנו לשכת תכנון המעסיקה כ-700 עובדים ומבצעת תכנונים עבור חברות ענק בשוק השבבים. ב-12 החודשים האחרונים לבדם, השלמנו תכנון של 33 רכיבי SoC מורכבים, בהם מעבדים גרפיים, שבבי אודיו, בקרי איתרנט ומעבדי תקשורת. אנחנו היחידים המבצעים תכנוני FDSOI עבור STM". אחד מהנושאים בהם החברה גאה היא שעד היום היא השלימה 14 תכנוני שבבים המיוצרים כיום בטכנולוגיית FinFET.

בשיחה עם Techtime ביקש סאטיש להימנע מהביטוי "שרת" בהקשר למוצר החדש של החברה. "אנחנו מתייחסים אליו כאל אבזר זיכרון ניתן להתאמה עבור תשתיות ענן".

אבזר הענן החדש. האם מעבד של פריסקייל יכול להחליף מעבד של אינטל?
אבזר הענן החדש. האם מעבד של פריסקייל יכול להחליף מעבד של אינטל?

מדובר במחשב במארז U4 הכולל 24 נימות עיבוד (Threads), ארבעה ערוצי תקשורת 10GbE ועוד שמונה ערוצי תקשורת 1GbE, אשר מעניקים תמיכה לזיכרון מבוסס SSD אשר תומך בשמירת מידע בנפח של עד96TB. להערכת סיינאפס, האבזר החדש צורך רק 50% מהאנרגיה שצורכים שרתי ענן מבוססי אינטל.

מדוע החלטתם לייצר שרת איחסון למרכזי נתונים?

סאטיש: "לפי ההערכות שלנו, יש לפתירון מהסוג הזה פוטנציאל שוק של כ-9 מיליארד דולר. זהו תחום שצברנו בו ניסיון רב, מאחר שמשנת 2004 אנחנו מייצרים שבבים עבור מערכות האיחסון של היטאצ'י, וצברנו ניסיון גם בתחום התקשורת במהלך פרוייקטים שביצענו עבור ג'וניפר וסיסקו".

הכוונה של החברה היא למכור את תוכנית הייחוס ליצרניות ציוד קטנות, אשר ישתמשו בה כדי לייצר שרתים זולים המותאמים לצורכי הלקוחות. מדובר בעיקר בלקוחות קטנים, ולא חברות כמו ספקיות הענן הגדולות (גוגל, אמזון, מיקרוסופט), אשר מייצרות שרתים ייעודיים לצורכי הענן שלהן עצמן.

המיפגש עם חברת Synapse  נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

JFROG החלה בהפצה המסחרית של Bintray

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המערכת של JFROG מספקת לחברות מסחריות יכולות הפצת תוכנה מהענן, ברמה של עד מספר עידכונים ביום

חברת JFrog הישראלית השיקה את תוכנת Bintray Preimium, שהיא גרסה מסחרית של פלטפורמת הפצת התוכנה של החברה. עד כה המוצר היה זמין רק לתוכניתני קוד פתוח. פלטפורמת Bintary היא פלטפורמת ענן שתוכננה ונבנתה עבור מפתחים לאחסון, הפצה, הורדה, קידום ושיתוף קוד.

הפלטפורמה נבחנה במשך יותר משנה שבמהלכה סיפקה החברה את השירות לקהילת הקוד הפתוח בעולם. "עם למעלה מ-150 מיליון הורדות בחודש, ופרויקטי ענק כמו Google Android , Spring , Groovy , Scala , Vagrant ועוד, אין לנו ספק שיש צורך לשפר את הדרך בה תוכנות מופצות", אמר הטכנולוג הראשי של חברת Artifactory, יואב לנדמן.

הגרסה המסחרית מספקת למפתחים בחברות מסחריות לקבל שטח אחסון והורדות ללא הגבלה, סטטיסטיקות, ניהול הרשאות והתאמה שיווקית של הפלטפורמה כמרכז הורדות תוכנה ארגוני (White label).

מנכ"ל JFrog, שלומי בן חיים, אמר שדור מפתחי הענן אינו מסתפק יותר בשחרור גרסא אחת לשנה. "אנחנו חיים בעולם של צרכני תוכנה הדורשים עדכונים מספר פעמים ביום ומחוברים למרכזי הפצה בענן. כל לקוחותינו מעוניינים לשחרר גרסאות מהר ככל האפשר, אך אף אחד מהם אינו מעוניין לפתח ולתחזק פלטפורמה שתאפשר אוטומציה מלאה משלב הפיתוח ועד להפצה".

חברת JFrog גייסה לאחרונה 7 מיליון דולר בגיוס שני שהובל על-ידי חברת VMware העולמית וכלל את קרן ג'ימיני הישראלית . החברה נוסדה  בשנת 2008 על ידי  שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרדריק סימון ופועלת מקליפורניה ונתניה (פולג). מוצרי החברה נמצאים בשימוש על ידי מיליוני משתמשים בעולם ומשרתים כ-700 חברות ענק בהן:Twitter , Netflix, CA, Apple, LinkedIn, Oracle, EMC, Amazon ועוד.

Dialog החליטה להקים מרכז פיתוח בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

Dialog פיתחה שבבי בקרת טעינה לסמארטפונים וטאבלטים, התואמים לטכנולוגיה של שתי המתחרות הגדולות בשוק: קואלקום ומדיהטק

דייוין לי. "שמענו על היכולות של הישראלים"
דייוין לי. "שמענו על היכולות של הישראלים"

חברת Dialog Semiconductor מסן-חוזה, קליפורניה, החליטה להקים מרכז פיתוח בישראל. מנהל קבוצת פתרונות ההספק (Power Conversion) בחברה, דייוין לי, סיפר ל-Techtime שבעקבות ההחלטה החברה נמצאת כעת בתהליך לימוד של השוק הישראלי.

לין: "עדיין לא החלטנו באיזה תחום יעסוק מרכז הפיתוח הישראלי, אבל החלטנו לפעול בישראל מכיוון שאנחנו יודעים שיש כאן יכולות פיתוח טובות מאוד. כאשר נסיים את שלבי לימוד השוק בישראל, נחליט מה יהיה תחום ההתמקדות של המרכז החדש".

חברת Dialog מתמקדת בפיתוח שבבים במתכונת פאבלס בתחום ניהול ההספק  כמו ממירי AC/DC, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי תקשורת אלחוטית לטווח קצר (Bluetooth, Wi-Fi, ZigBee). בשנת 2007 הסתכמו מכירותיה בכ-87 מיליון דולר בלבד. באותה שנה היא זיהתה את מהפיכת הטאבלטים והסמארטפונים, והחלה לספק להם שבבי בקרת הספק.

ביולי 2013 היא רכשה את חברת הסטארטאפ iWatt, הפועלת מסן-חוזה, קליפורניה, תמורת 310 מיליון דולר במזומן. החברה פיתחה טכנולוגיית ניהול הספק חדשנית לתאורת LED, הן עבור ומקורות אור חזקים והן עבור מסכי טלוויזיה מבוססי LEDs. ב-2013 כבר הסתכמו מכירותיה ביותר מ-900 מיליון דולר.

הטעינה החשמלית משנה פרופיל

השנה היא מיקמה את עצמה בתחום החדש של ניהול טעינה דינמי של סוללות לסמארטפונים. הבעיה המרכזעת נעוצה בכך שמטעני ה-USB מספקים יכולת טעינה של 10W בלבד (מקסימים 2A ב-5V) בפרופיל טעינה שטוח. התוצאה היא שזמן הטעינה מתארך, ולעתים נוצרת עלייה לא מבוקרת בזרם הגורמת להתכת המחברים ולעתים להרס המכשיר.

המטען החכם של דיאלוג לפרוטוקול Pump Express של מדיהטק
המטען החכם של דיאלוג לפרוטוקול Pump Express של מדיהטק

בחודש מאי השנה היא הכריזה על ערכת שבבים הכוללת את הבקר iW1760 ואת ממיר ה-AC/DC מדגם iW620, אשר תואמים לתקן הטעינה המהירה Quick Charge 2.0 של חברת קואלקום. הערכה מתאימה את פרופיל הטעינה למצב הסוללה בכל רגע נתון, ועל-ידי כך מקצרת את זמן הטעינה בכ-75%.

במקביל, היא פיתחה ביחד עם חברת Mediatek הסינית את שבב בקרת הטעינה iW680, אשר מממש פרוטוקול הטעינה המהירה Pump Express של מדיהטק בלא הקמת ערוץ תקשורת בין הסוללה למטען (כפי שקואלקום מבצעת). הטכנולוגיה הזו איטית יותר ומאיצה את הטעינה ב-45% בלבד, אולם היא זולה יותר מכיוון שהיא דורשת שימוש בפחות רכיבים.

להערכת לין, מדובר בשוק בעל צמיחה מהירה מאוד. "אנחנו צופים שכל הסמארטפונים שייצאו לשוק בסין בשנה הבאה יהיו מצויידים בטכנולוגיית טעינה מהירה כזו או אחרת. מכיוון ששתי החברות השולטות בשוק הן קואלקום ומדיהטק, מבחינתנו זה לא משנה איזו טכנולוגיית טעינה מהירה תהיה בשוק – אנחנו נמצאים בשתיהן".

מהו השוק הבא?

לין: "בשלב הבא התעשייה תתחיל לאמץ את תקן USB Power Delivery. התקן הזה מיועד להספק עד 100W, והוא ישמש לטעינת כל המכשירים החשמליים, לא רק סמארטפונים וחלק מהטאבלטים. אבל בטווח הרחוק השוק המעניין ביותר ללא ספק הוא שוק הטעינה המהירה של מכוניות חשמליות".

המיפגש עם חברת Dialog נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

 

Keysight ו-FuturPlus ביצעו מדידת אמת של DDR4

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הן השתמשו בנתח האותות הלוגי U4154B של חברת Keysight (עד לאחרונה חברת Agilent), ומדדה אותות אמיתיים במהירות של 3.125GT/s

צילום המסך של הנתח הלוגי בשעת ביצוע המדידה
צילום המסך של הנתח הלוגי בשעת ביצוע המדידה

חברת FuturePlus הצליחה למדוד ולהקליט אותות של זיכרונות DDR4 במהירויות של 3.125GT/s. ההדגמות הקודמות של מדידות DDR4 הגיעו לקצב של 2.4GT/s. יחידת GT/s מבטאת giga-transfers per second. מנהל החברה, טורי האק, אמר שהיא מפתחת פרובים למהירויות גבוהות, וממשיכה בפיתוח עד לשלב שבו יש זהות בין האותות הנמדדים לבין האותות המיוצרים על-ידי תוכנת הדמייה.

החברה השתמשה בנתח האותות הלוגי U4154B של חברת Keysight (עד לאחרונה חברת Agilent). למרות ששתי החברות מפתחות ביחד ומשווקות כלי מדידה לזיכרונות DDR4 מזה כשנתיים, עד היום אף מדידה בשוק לא הצליחה לעבור את גבול ה-2.4GT/s.

המדידות מאפשרות לוודא שערוץ התקשורת בין המערכת שבפיתוח ובין הזיכרונות החדשים פועל כסדרו בכל מערכת שבה הם מותקנים. האתגר הגדול ביותר נעוץ בכך שמדובר באותות מהירים מאוד וחלשים מאוד. בדיקה הולמת צריכה לבצע את המדידה כאשר הזיכרון מותקן במערכת עובדת המפעילה תוכנה.

מדובר במדידה מסוג שונה מהמדידות הנעשות על-ידי היצרן, שבהן הוא מאפיין את הזיכרון. מדידות היצרן נעשות במעבדה בתנאים מבוקרים מאוד. לכן הן אינן מראות כיצד מתבצעת בפועל פעולת הזיכרון מול מערכת או מיקרו-בקר אמיתיים, ומהי היעילות של בקר הזיכרון עצמו.

ה-VoLTE מייצר שינוי אסטרטגי בתפיסת התקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תנופת ההכרזות של שנת 2014 על פריסת רשתות VoLTE מהווה רק את תחילתה של מהפיכה שחברות התקשורת מתחילות ללמוד את מאפייניה

מאת: מאיה קיזנר, מהנדסת מערכות, אלקטל לוסנט ישראל

מאיה קיזנר
מאיה קיזנר

שנת 2014 היא שנה נהדרת עבור ה-VoLTE (העברת קול על גבי רשתות LTE). במהלכה השיקו מפעילי תקשורת גדולים בכל העולם את שירותי ה-HD החדשים. בחודש מאי בלבד, ראתה התעשייה 7 השקות, בהן של ענקיות כמו  AT&T ו-NTT.

ההתלהבות האמיתית מהשקת VoLTE אינה נובעת רק מהאפשרות להעביר קול באיכות גבוהה יותר והורדת העלויות. למעשה, מדובר בטכנולוגיה המשנה את אסטרטגיית אספקת שירותי התקשורת בעולם. תחילה נבחן חלק מהשינויים שהתחוללו בשוק התקשורת:

  • הימים בהם ניתן היה לחייב את הצרכן עבור שירותי קול בסיסיים והודעות טקסט עברו מהעולם.
  • כיום יש לכל צרכן כמה מכשירים והוא רוצה לצרוך תקשורת בכל אחד מהם.
  • הצרכן מעוניין לקבל גישה לשירותי תקשורת בכל הרשתות , בין אם זה LTE, Wi-Fi, 3G , רשת תקשורת נייחת או כל רשת אחרת.
  • הצרכן הוא  ייצור חברתי, אשר אוהב להשתייך לקבוצות ולשתף בהם.
  • הצרכן אוהב לדבר ולשלוח הודעות, וצעירים אף אוהבים לתקשר באמצעות  וידאו קליפים והודעות קול.

לנוכח  הנתונים הללו מסתמנים מאפייני אסטרטגיית התקשורת החדשה:

טכנולוגיית VoLTE אינה טכנולוגיה להעברת קול בלבד, אלא מהווה בסיס לרשת תקשורת IP חדשה המספקת תכונות מסוימות שיכולות להיות משולבות באפליקציות, באתרי אינטרנט ובמכשירים ניידים. תכונות אלו כוללות קול באיכות HD ואפשרות להעברת מסרים בתקשורת IP ( שירותי נוכחות ותקשורת וידאו).

כיום קשה לגבות תשלום עבור שירותי תקשורת בסיסיים של קול, הודעות טקסט ווידאו. במקום זאת, יש להתמקד במודל עסקי חדש שבמרכזו תקשורת נתונים, ולפתות את הלקוחות באמצעות פרסונליזציה וערך אמיתיים. יש להגדיל את כמויות הנתונים שהלקוחות צורכים על-ידי חיבור של יותר ויותר אנשים ליותר ויותר תכנים דרך כל המכשירים הניידים.

יש ליצור אמצעים שיגרמו ללקוח לדבוק במפעיל התקשורת ויש להגדיל את נתחי השוק כדי להגדיל את היקף ההזדמנויות של מכירת מוצרים נלווים. לדוגמא, כאשר הלקוח מנוי במסגרת חבילת תקשורת משפחתית כלשהי, ובמסגרתה יש לו חוויית משתמש מצויינת הכוללת את כל הסוגים של שימושי התקשורת, יהיה לו קשה לנטוש את המפעיל. ברגע שכל המרכיבים הללו מיושמים בפועל, נוצרת הזדמנות גדולה לשוק התקשורת.

ALCATEL LUCENT CLOUD

ראשית, יש להתחיל לפתח חדשנות. לאמיתו של דבר, רשתות ותיקות לא מתחברות למקומות בהם אנו מבלים את רוב זמננו: האינטרנט והאפליקציות הניידות. המפתח לחדשנות טמון בהפיכת נכסי תקשורת ה-IP לפיצ'רים קלים לצריכה, שניתן להוסיפם לכל אפליקציה או אתר אינטרנט ולהרחיב את טווח הפעולה שלהם לכל מכשיר מחובר.

דרושה אסטרטגיה חדשה

במילים "קלים לצריכה" הכוונה היא לספריות ג'אווה-סקריפט, לערכות פיתוח תוכנה SDKs, או ממשקי REST APIs, שהינם פשוטים לשימוש על-פי דרישה וצורך, ושכדי ליישמם לא נדרש ידע במערכות שכבת הבק-אנד.

שנית, יש לחפש שווקים חדשים בהם לתקשורת יש חשיבות מהותית. לדוגמה, ארגונים גדולים זקוקים באופן דחוף לתקשורת בכל הרמות. המערכות שעליהן מבוססת תשתית התקשורת הנייחת בארגון, מבוססות על מרכזיות PBX מסורבלות, שעלויות אחזקתן השוטפת גבוהה מאוד, ועל מערכות תקשורת מאוחדת שהן מערכות סגורות.

מערכות אלו לא מסוגלות לספק את זריזות הפעולה וקלות השימוש הנדרשות כיום במערכות הארגוניות המשתנות במהירות ובהתמדה. יתרה מכך, גם מכשירי התקשורת הניידים נפרדים מהן לחלוטין. זו ההזדמנות  של מפעילי התקשורת לתפוס את הובלת השוק עם אסטרטגיית 'תקשורת ניידת תחילה' (mobile-first strategy).

אסטרטגיה זו מאפשרת להם למנף את עוצמתה של רשת ה-VoLTE כדי לספק פלטפורמת תקשורת פתוחה, במקומות בהם ניתן לשלב את כל סוגי התקשורת השונים ישירות לתוך האפליקציות והכלים הקשורים לעסקי הארגון.

כאשר מוסיפים לתמהיל זה גם 'מטה דטה' של מיקומים גיאוגרפיים ומידע שמספק הקשרים ורקע, נפתחות הזדמנויות רבות חדשות, בין אם מדובר בהגדלת היקף שירותי הקמעונאות, חיפוש שוקי יעד חדשים דוגמת אינטרנט, שווקים ורטיקלים, M2P, M2M ועוד, או חיפוש אחר מודלי הכנסות חדשים עם שותפי יישומי סיטונות.

המשמעות האמיתית של הענן

כדי לממש את כל ההזדמנויות הללו, יש צורך בגורם נוסף: הענן. כאשר מדברים על ענן, הכוונה היא בדרך-כלל להורדת עלויות באמצעות אוטומציה,להגברה משמעותית של מהירות פריסת שירותים חדשים ומהירות הרחבת המערכת להטמעתם.

אלו יתרונות חשובים שהענן יספק לתקשורת מבוססת IP, אולם יש לענן גם יתרון מהותי נוסף: הוא לחשוב מחדש על הדרכים בהן ניתן להפעיל את הלקוח. במבט קדימה, הלקוחות או המפתחים הם אלו שיניעו את השירות והחוויה שהם זקוקים להם, תוך שהם משתמשים בשירותי התקשורת על-פי דרישה, באמצעות ממשקי APIs.

במילים אחרות, הענן הופך להיות המנגנון שבאמצעותו ניתן למצות את ההזדמנויות הגדלות בעולם התקשורת, תוך שהוא מאפשר לשרת את הלקוחות בדרכים חדשות לחלוטין. כל ההזדמנויות המלהיבות הללו טמונות ב-VoLTE, המאפשר למצות את הפוטנציאל האדיר של רשתות כל-IP ואת דרכי החשיבה החדשות.

מנהלי תערוכת electronica אוהבים את הישראלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכת electronica 2014 תתקיים ב-11-14 בנובמבר במינכן. "הישראלים שוהים בתערוכה שעות רבות ומשתתפים ערים בכל דיון. הם מעניקים הרבה אנרגיה לתערוכה"

electronica2012

כל מי שמגיע מישראל לתערוכת electronica המתקיימת במינכן אחת לשנתיים, מתפלא מחדש כיצד נוצר הרושם שתערוכת הענק היא כמעט תערוכה ישראלית ביתית. המבקרים מישראל גודשים את מסדרונות התערוכה, מדברים אחד עם השני בקול רם ופוגשים מכרים ותיקים שבארץ הם לא מצילחים אפילו לדבר איתם בטלפון.

לדברי אריק צור, מנכ"ל חברת יוני הפקות המייצגת את ירידי מינכן בישאל, הרושם הזה לא שמור לישראלים בלבד. "לכל תערוכה מגיעים 1,000-1,500 מבקרים מישראל. שזהו מספר עצום ביחס לגודל האוכלוסייה של ישראל. מארגני התערוכה למדו לאהוב את הקהל הישראלי. הם לא רק באים במספרים גדולים, הישראלים פעילים מאוד, שוהים בתערוכה שעות רבות ומשתתפים ערים בכל דיון או הרצאה. הם מעניקים הרבה אנרגיה לתערוכה".

מדובר באחד מהארועים החשובים בתעשיית האלקטרוניקה. תערוכת electronica 2014 תתקיים השנה ב-11-14 לנובמבר במינכן. להערכת המארגנים צפויים להגיע אליה השנה כ-80,000 מבקרים מקצועיים מהעולם, כדי להשתתף בפורומים המקצועיים ולבקר בביתני 2,700 החברות המציגות.

אריק צור. "האנרגיה הישראלית"
אריק צור. "האנרגיה הישראלית"

שלושת מנועי הצמיחה הגדולים ביותר

השנה יושם דגש במיוחד לשלושה נושאים מובילים בתעשייה: אלקטרוניקה ממונעת, האינטרנט של הדברים ומערכות משובצות. כנס מיוחד בתחום האלקטרוניקה הממונעת יכלולו הרצאות על נושאים כמו פתרונות תאורה חדשים למכוניות, דרישות חדשות מתעשיית השבבים, פתרונות המכונית המקושרת (V2X), פתרונות תקשורת מהירים בתוך המכונית, טכנולוגיות PCB חדשות לתחום הרכב ועוד.

הכנס למערכות משובצות יהיה נרחב במיוחד ויימשך יומיים. בכנס ייערכו הרצאות בנושאים כמו שיקולים בבחירת מיקרו-בקרים, שימוש במיקרו-בקרים מרובי-ליבות ביישומים משובצים, היתוך מידע במערכות מרובות חיישנים, מה הן הדרישות והפתרונות המערכתיים בתכנון מערכת משובצת, מערכות משובצות ופתרונות IoT, הבית החכם ועוד.

מעניין לציין שלצד הכנס הזה, יתקיימו הרצאות בפורום ה-Embedded באולם A6 לכל אורך ימי התערוכה. בפורום הזה יינתנו עשרות הרצאות בנושאים כמו מיקרו-בקרים מבוססי ARM, בקרת מנועים, מיחשוב משובץ, כרטיסים קטנים במיוחד ועוד.

לצד הפורום הזה יתקיים דיון מיוחד בטכנולוגיות אלחוטיות: השתלבות ZigBee ברשתות Smart Grid, השתלבות ה-Bluetooth בעולם ה-IoT, תקשורת אלחוטית בעולם הענן ועוד.

לדברי אריק צור, התערוכה מצליחה להביא אליה את כל השחקנים הגדולים והחשובים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. "אבל צריך לזכור שאחד מהדברים היפים ב-electronica הוא שלמרות שמגיעים אליה חברות גדולות מאוד, ניתן לפגוש בה גם את אלפי השחקנים הקטנים והבינוניים בתעשיית האלקטרוניקה העולמית".

למידע נוסף על התערוכה: electronica 2014

מקורות רכשה את המשקפיים החכמים של אפסון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המשקפיים מסייעים לטכנאי תחזוקה לטפל במתקני מתח גבוה, באמצעות אפליקציה שפותחה על-ידי חברת Fieldbit מכפר-סבא

הצגת המשפקיים החדשות של אפסון, בשבוע שעבר בתל-אביב
הצגת המשפקיים החדשות של אפסון, בשבוע שעבר בתל-אביב

חברת מקורות רכשה לפני כשבועיים כמה עשרות זוגות משקפיים חכמים מתוצרת חברת אפסון (Epson) לשימוש על-ידי טכנאי תחזוקה העובדים מול מתקני מתח גבוה. טכנאי מקורות פועלים באמצעות אפליקציית מציאות רבודה שפותחה על-ידי חברת Fieldbit מכפר-סבא, אשר מתמקדת בפיתוח פתרונות מציאות רבודה לשוק תחזוקת התשתיות.

המידע נימסר במהלך ארוע חשיפת מוצרים חדשים של אפסון, בשבוע שעבר בתל-אביב, שבו גם הוצגו המשקפיים החדשות. מקורות הצטיידה במשקפיים מהדור השני מדגם Moverio BT-200, אשר כוללות יכולת הצגת מידע בשתי העדשות, תקשורת Wi-Fi, זיהוי מחוות ראש באמצעות חיישני תאוצה וגירוסקופ, מצלמה קדמית, GPS וזיכרון פנימי בנפח של 8GB. האפליקציה שפיתחה Fieldbit מדריכה את אנשי התחזוקה בביצוע משימות, מציגה על-גבי המשקפיים גם את השלבים השונים של הוראת העבודה, שרטוטי החשמל והוראות היצרן, ומאפשרת הזנת מידע מהשטח – בידיים חופשיות ופנויות לעבודה.

התוכנה מאפשרת לראות גם את המידע הפיזי (למשל מפסק מיתוג מתח גבוה) וגם את המידע הדיגיטלי: טקסט, גרפיקה, אנימציה, תמונות, ואף קטעי וידאו כיצד לתפעל את המפסק. המערכת כוללת גם תוכנת עריכת תוכן בענן שבאמצעותה עורכים את המידע ב'פרוצדורות' אשר מופעלות לאחר מכין במשקפיים החכמים, ושרת מרכזי אשר בו מאוחסנות הפרוצדורות והנתונים השונים המתקבלים מה-Moverio BT-200.

המחשת השימוש במשקפיים בחברת מקורות. המידע הדיגיטלי מופיע לצד המוצר הפיסי
המחשת השימוש במשקפיים בחברת מקורות. המידע הדיגיטלי מופיע לצד המוצר הפיסי

"זה המהלך הראשון בעולם לשימוש במשקפיים חכמים למטרות שיפור התפעול והאחזקה בהיקף כה גדול", אמר מייסד ומנכ"ל Fieldbit, אביתר מירון. "תוצאותיו עשויות לקדם את השימוש במשקפיים חכמים בתחום זה בארגונים רבים בארץ ובעולם". מירון הוא מוותיקי תעשיית התוכנה בישראל. הוא היה ממייסדי חברת חשבשבת ולאחר מכן חברת PCsoft. הוא הקים את Fieldbit בשנת 2013. החברה מתכננת להתמקד בשוק התחזוקה העלומי בתחומי תשתיות חשמל, מים, מיזוג אוויר ותקשורת. בימים אלה החברה בוחנת פיתוח אפליקציה עבור טכנאי תחזוקת מטוסים בשוק התעופה.

לדבריו, בארצות הברית לבדה כולל שוק התחזוקה כ-5.4 מיליון עובדים. "אנשים אלה עובדים ללא מחשב וזקוקים לידיים חופשיות, אולם חייבים לעמוד בתבהליכי עבודה מוקפדים ומורכבים מאוד. בניסויים אקדמיים הוכח ששימוש במציאות רבודה חוסכת כ-15% מזמן העבודה של טכנאי השטח. בנוסף, המערכת מאפשרת להנחות אותם מרחוק במתכונת של Over the Shoulder Coaching".

לשיתוף הפעולה עם מקורות חשיבות גדולה עבור החברה. לפני כחודשיים היא קיבלה אישור מהמדען הראשי במשרד הכלכלה לקבלת מענק פיתוח בהיקף של 2.7 מיליון שקל. בימים אלה היא גם נמצאת בשלבי גיוס הון בהיקף של כ-1.3 מיליון דולר. "מטרת הגיוס היא לממן את החברה עד לשלב המכירות, שלהערכתנו יתחיל בעוד כ-18 חודשים".

מעניין לציין שבמהלך פיתוח האפליקציה ביצעה חברת פילדביט מבחנים השוואתיים בין כמה דגמים של משקפיים חכמות, כדי לבחור הדגם המתאים ביותר לחברת מקורות. מהמהבחנים האלה עלה שהביצועים של אפסון היו טובים מאלה של חברת גוגל.

נתונים טכניים נוספים על המשקפיים: הם שוקלים 88 גרם, כוללים מעבד כפול-ליבה וזיכרון RAM בנפח של 1GB. האוזניות מספקות צליל דולבי איכותי והסוללה מאפשרת פעולה רצופה של עד 6 שעות.

רון הברמן מונה למנכ"ל CloudBand במקום דור סקולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

CloudBand הוקמה על-מנת לפתח את פלטפורמת ה-NFV הראשונה בתעשייה

CLOUDBAND-RON-CEOרון הברמן מונה למנכ"ל פעילות CloudBand של אלקטל-לוסנט ישראל, במקומו של דור סקולר, ששימש כסגן נשיא באלקטל-לוסנט ועוזב לאחר שמונה שנים בחברה. סקולר היה ממייסדי חטיבת קלאודבנד וניהל אותה ב-5 השנים האחרונות.

לאחרונה הוא הודיע על החלטתו לפרוש בסוף השנה, על מנת לבחון הזדמנויות חדשות בתחום היזמות. לסקולר יש חלק מהותי בפיתוח פעילות הרשתות המיתכנתות (Network Function Virtualization) בחברת אלקטל-לוסנט.

רון הברמן הוא בעל יותר מ-20 שנות ניסיון באסטרטגיה עסקית, תכנון מוצר, הנדסת תוכנה ותכנון רשת. הוא היה ממייסדי CiiNOW ועד לאחרונה שימש גם כמנכ"ל החברה. לפני-כן מילא במשך ארבע שנים ומילא תפקידים ניהוליים באלקטל-לוסנט והיה מהנדס בכיר בחברות UUNET , Zephion ו-Masergy.

חטיבת קלאודבנד הוקמה ופעלה עד כה באלקטל-לוסנט במתכונת של סטארט-אפ פנימי שהיווה יחידה עסקית נפרדת. קלאודבנד הוקמה על מנת לפתח את פלטפורמת ה-NFV הראשונה בתעשייה והיה לה תפקיד משמעותי בעידוד לקוחות אלקטל-לוסנט לאמץ את ה- NFV. לאור הצלחת המהלך, הוחלט באלקטל-לוסנט להתקדם לשלב חדש אשר במסגרתו תשתלב קלאודבנד בצורה מלאה באלקטל לוסנט ותהפוך למרכיב מרכזי באסטרטגיית הענן של החברה.

כיום יש לקלאודבנד 19 לקוחות בשלב ניסיוני, בהם ספקי טלקום גדולים כמו טלפוניקה, דוקומו, דויטשה טלקום ועוד, ויותר מ-45 חברים בתוכנית Ecosystem CloudBand NFV. אלקטל-לוסנט מתכוונת להמשיך להשקיע בקלאודבנד ולהגדיל את פעילותה ב-10%.

חברת אלקטל-לוסנט (Alcatel-Lucent) מייצרת ציוד תקשורת ורשתות ומחזיקה בפעילות Bell Labs, שהוא אחד ממרכזי המחקר המוכרים בעולם. הכנסותיה בשנת 2013 הסתכמו בכ-14 מיליארד אירו. מטה החברה ממוקם בפריז, צרפת. אלקטל-לוסנט ישראל ממוקמת במתחם "עתיר ידע" שבכפר-סבא וכוללת את מרכז השיווק, המכירות והתמיכה, חטיבת CloudBand ואת Bell Labs ישראל, שניפתחה במאי 2014.

AVT תספק את מערכות בקרת הדפוס לחברת לנדא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במחצית הראשונה של 2014 צמחו מכירות AVT ב-10% להיקף של 27 מיליון דולר

עמדת הבקרה על מכונת הדפוס הדיגיטלית Landa S10
עמדת הבקרה על מכונת הדפוס הדיגיטלית Landa S10

חברת AVT מהוד השרון (Advanced Vision Technology Ltd), נבחרה בידי חברת לנדא דפוס דיגיטלי (Landa) כספקית הפיתרון לשליטה ובקרה על איכות ההדפסה למערכות Nanographic Printing Press שהיא מייצרת. הפיתרון של AVT יוטמע בתחילה במכונות הדפוס הדיגיטליות Landa S10 של החברה.

המערכת של AVT מיועדת לשפר את איכות ההדפסה ולהגדיל את התפוקה באמצעות ניהול חכם של ביצועי נחירים (nozzles) בראשי ההדפסה, ומתן בקרת צבע משופרת. המערכת תבצע אימות של פרמטרים גיאומטריים, כגון רגיסטרציה (תאימות) בין צבע לצבע, מיקום התמונה ורגיסטרציה להדפסה דו-צדדית, ניטור שלמות הנתונים של התוכן הסטטי והמשתנה וסיווג פגמים אפשריים בדפוס. מערכת הבקרה גם יוזמת פעולות לתיקון התקלות.

מנכ"ל AVT, ירון לוטן, אמר שהבחירה היא מקור גאווה ל-AVT. "אנחנו נספק ל-Landa Digital Printing אוטומציה ובקרת איכות שלא היו כדוגמתן בעולם הדפוס הדיגיטלי".

אנו רואים ב-AVT ספקית אסטרטגית שלנו, הודות לטכנולוגיה, לידע הרב ולמעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום בקרת איכות ההדפסה," מוסיף ואומר סמנכ"ל התפעול של לנדא דפוס דיגיטלי, ניר זרמי, אמר ש-AVT היא ספק אסטרטגי, "מכיוון שבקרת איכות ההדפסה הוא מרכיב חיוני במדפסות של לנדא. הוא יסייע לנו לספק מערכת אמינה במיוחד לשוק אריזות הקרטון המתקפלות ושוק הדפוס המסחרי".

מהלך אסטרטגי חדש

חברת AVT מפתחת ומייצרת מערכות בקרת איכות ממוחשבת לתעשיית הדפוס, המבוססות על ראיית מכונה (Machine Vision). החברה פועלת מהוד השרון ומעסיקה 216 עובדים. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-61 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו מכירותיה ב-27 מיליון דולר, עלייה של 10% בהשוואה למחצית 2013. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-2.2 מיליון דולר.

ברבעון האחרון בוצעו מספר מינויים בכירים בחברה: אודי בר סלע מונה למנהל הכספים, יאיר שהרבני מונה למנהל התיפעול הראשי ומונו שני מנהלים חדשים לחברות הבנות המשווקות את AVT באירופה ובארה"ב. במקביל, החברה קיבלה אישור מבית המשפט בתל-אביב להפחית את ההון הרשום שלה ב-12 מיליון דולר.

המהלך האחרון מעניין מאוד. על-פי ההודעה של החברה, האישור מאפשר לה "לחלק דיבידנד או או לרכוש בחזרה מניות של החברה בהיקף של 12 מיליון דולר".

Cadence קיבלה מ-TSMC הסמכה ל-+16nm FinFET

פורסם בתאריך ע"י Techtime
בעקבות ההסמכה, מתחילות Cadence ו-TSMC בהיערכות לתיאום כלי התכנון לתהליך המתקדם של 10 ננומטר. ברבעון האחרון השנה ייערכו מבחני הסיליקון ל-IP של קיידנס 
בדיקת ייצור בפאב 12 של חברת TSMC
בדיקת ייצור בפאב 12 של חברת TSMC

חברת Cadence הודיעה כל קבלת הסמכת V0.9 Design Rule Manual מחברת TSMC, המבטאת את התאימות של מערכות התכנון האלקטרוני (EDA) של קיידנס לתהליך הייצור +16FF, הקרוי גם FinFET Plus, של חברת TSMC. בעקבות קבלת ההסמכה הודיעה חברת קיידנס ששתי החברות החלו בתהליכי ההתאמה של מערכות התכנון האלקטרוני של קיידנס לתהליך הבא של TSMC: ייצור שבבי 10nm FinFET.

טרנזיסטורי FinFET שונים מטרנזיסטורים סטנדרטיים בכך שהשער בהם הוא אנכי ולא אופקי. הדבר מאפשר להגדיל את שטח השער ולקבל ביצועים משופרים. רוב היצרניות הגדולות נמצאות כיום במעבר לייצור בשיטת FinFET, כאשר אינטל כבר החלה בייצור סדרתי של מעבדים בטכנולוגיה זו בתהליך של 22 ננומטר.

חברת TSMC הטאיוואנית הכניסה שיפורים בשיטה הזו בייצור בתהליך של 16 ננומטר. היא משתמשת בשכבה מתכתית בעלת דיאלקטריות גבוהה (High-k/Metal Gate), דור חדש של תהליך ייצור נגדים ובמסיכות ליתוגרפיות בעלות רזולוציה של 193nm. התהליך המשופר קיבל את השם  FinFET Plus ומאפשר לייצר רכיבים אנלוגיים ודיגיטליים בעלי מהירות גבוהה יותר ב-15% ברמת הספק מסויימת, או חיסכון של 30% בהספק במהירות מסויימת, בהשוואה לתהליך 16nm FinFET הסטנדרטי.

קניין רוחני חדש עבור FinFET Plus

כלי התכנון של קיידנס שקיבלו את ההסמכה כוללים את תוכנת האימות Encounter, פתרון ה-Signoff (אישור סופי של כל שלב בתכנון) מסוג Tempus, ופלטפורמות התכנון והסימולציה Voltus, Quantus, Virtuoso, Spectre ועוד. במקביל, הכריזה קיידנס על פורטפוליו של קניין רוחני (IP) עבור התהליך החדש, אשר כולל פרוטוקולי מהירים לזיכרונות, איחסון וקישרויות המשמשים בתכנון שבבים גדולים מאוד (SoC). ברבעון האחרום של השנה היא תתחיל לבצע בדיקות סיליקון של הקניין הרוחני.