בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 82 יהודה זיסאפל, אחד מאבות תעשיית ההייטק בישראל, איש נעים הליכות, יזם, משקיע, מוסיקאיו מהנדס אלקטרוניקה אשר הטביע חותם עצום על התעשייה הישראלית. יהודה זיסאפל היה יו"רק חברת RAD ומבעליה. יהודה נפטר 10 חודשים לאחר מותו של אחיו ושותפו לדרך רבת השנים, זהר זיסאפל. בשנת 1982 הוא ואחיו זהר הקימו את חברת רד תקשורת מחשבים שהיתה החברה הראשונה במה שהפך ברבות השנים לקבוצת רד בינת, מערך של קרוב ל-30 חברות שהשניים הקימו ועוד עשרות חברות הייטק אחרות שהם תמכו בהקמתן וסייוע להן להתפתח.
השפעתם על התפתחות תעשיית ההייטק הישראלית היתה עצומה, הסביבה העסקית והאנושית התומכת שנוצרה על-ידם נחשבת בעיני רבים לאחד מהסודות הגדולים של הצלחת הייטק הישראלי. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב גילה כי יותר מ-200 חברות טכנולוגיה נוספות יצאו מקבוצת רד-בינת, והן סיפקו ומספקות אלפי מקומות עבודה בישראל.
יהודה נולד בתל אביב בשנת 1942. בצעירותו הוא ניגן בכינור, ובהמשך היה גם אספן כלי נגינה ואף מצא זמן להלחנה של יצירות מוזיקליות. באמצעות "עמותת רד" שהקים, הוא השאיל כלים מוסיקליים לסטודנטים מעוטי יכולת המצטיינים בתחום. הוא המשיך את דרכו בלימודי הנדסת חשמל בטכניון ולימודי תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.
מנכ"ל ונשיא רד, אודי קשקש, אמר: "יהודה התחיל את פעילותו יחד עם אחיו בעידן שלא ידע מה זה ׳סטארט-אפ׳, אבל בעצם הם היו ראשוני הסטארט-אפיסטים הישראלים. יהודה היה מודל לחיקוי ומקור השראה עבורי ועבור אנשים רבים בתעשייה שלנו. היה בו שילוב נדיר מאוד של מנהיגות, דוגמא אישית, חוכמה, ראיית הנולד, יוזמה וחזון, יכולות ניהול וביצוע יוצאות דופן, עבודה קשה ומסירות, כישרון מוזיקלי ומעל הכל – אנושיות".
"החינוך הטכנולוגי הוא בעל חשיבות לאומית"
יהודה פעל לקידום החינוך הטכנולוגי וצמצום הפערים בחברה הישראלית. הוא יזם וניהל פרוייקטים למתן הזדמנויות לנוער מהפריפריה לזכות בהשכלה מיטבית. בין הפרויקטים הרבים שקידם, בלט "אופקים להייטק" שנועד לאפשר לחיילים קרביים בוגרי צה"ל מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לזכות בהשכלה טכנולוגית ומדעית. בתפקידו כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, הוא יזם פרויקט לעובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה, הסבתם למהנדסי תוכנה, וקליטתם בתעשייה.
"נושאי החינוך וההכשרה הטכנולוגית חייבים לעלות על סדר היום הלאומי", אמר בכל הזדמנות. יהודה ואחיו שמרו אמונים ודאגו גם למוסד שעיצב את זהותם, הטכניון. הם תרמו מיליוני דולרים להקמת המרכז לננו–טכנולוגיה בטכניון ואף להקמת הבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים. השניים זכו באות הטכניון, שהוא האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים.
