חממות

רשות החדשנות מקימה חממות ל-Physical AI וממשקי אדם-מכונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות בחרה בשתי קבוצות שיקימו חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי ה-Physical AI וממשקי אדם-מכונה (HMI), כחלק מניסיון להגדיל את מספר חברות הדיפטק החדשות שקמות בישראל. שתי החממות, Augmenta Health Incubator ו-Intelligent Machine Labs – Foundry, יקבלו זיכיון לחמש שנים ומענק של עד 40 מיליון שקל כל אחת להקמת תשתיות ולהפעלת החממה.

בניגוד למודל האצה המתבסס בעיקר על איתור סטארטאפים שכבר הוקמו, החממות החדשות יפעלו במתכונת של Venture Studio או Venture Creation. כלומר, הן אמורות לזהות צרכים טכנולוגיים ותעשייתיים, לאתר טכנולוגיות ומחקרים שניתן למסחר, להרכיב סביבם צוותים ולהקים חברות חדשות. החממות צפויות להתחיל לפעול בתוך כחצי שנה.

החממה הראשונה, Augmenta Health Incubator, תתמקד בממשקי אדם-מכונה, בעיקר בתחומי הבריאות, הנוירוטכנולוגיה, הרובוטיקה, Bioconvergence וטכנולוגיות בעלות שימוש כפול. בקבוצה שותפים קרן aMoon, אלביט מערכות באמצעות חממת Incubit, המרכז הרפואי איכילוב, ביראד, חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בר-אילן, ו-Opimpact.

השילוב נועד לאפשר הקמת חברות בנקודת המפגש שבין טכנולוגיה לגוף האדם, החל מחישה וממשקים רפואיים ועד מערכות רובוטיות ונוירוטכנולוגיות. החממה מתכננת להקים מעבדת HMI ולספק לחברות גישה לתשתיות מחקר וקליניקה, לצד סיוע במסחור טכנולוגיות שמקורן באקדמיה ובמערכת הבריאות.

להכניס את ה-AI לעולם הפיזי

החממה השנייה, Intelligent Machine Labs – Foundry, תתמקד ב-Physical AI, תחום המתייחס למערכות בינה מלאכותית שאינן מסתפקות בעיבוד מידע או ביצירת תוכן, אלא חשות את סביבתן ומפעילות מכונות בעולם הפיזי. התחום כולל בין היתר רובוטיקה, מערכות אוטונומיות ואוטומציה תעשייתית.

בקבוצה שותפות קרן טנא, SpringHill Ventures, שסטוביץ ונצ'רס, MassChallenge, Siddhi Capital ו-Alpha Partners. המודל שלה יתבסס על איתור צרכים במפעלים ובתעשייה והקמת חברות שיפתחו עבורם פתרונות. החברות יקבלו גישה למעבדת פיתוח ולתשתיות ניסוי, ובהמשך למפעלים ולשותפים תעשייתיים לצורך ביצוע פיילוטים.

הבחירה ב-Physical AI נעשתה בתיאום עם מהלכי מטה ה-AI במשרד ראש הממשלה. התחום צובר בשנים האחרונות חשיבות עם התרחבות השימוש במודלי AI מרמת התוכנה אל רובוטים ומערכות אוטונומיות, הנדרשים להבין את סביבתם, לקבל החלטות ולבצע פעולות בעולם האמיתי.

80 מיליון השקלים אינם מלוא ההשקעה הציבורית הצפויה במהלך. הסכום מיועד להפעלת שתי החממות ולהקמת התשתיות שלהן. החברות שיוקמו במסגרתן יוכלו לקבל בנפרד השקעות במסגרת קרן ההזנק של רשות החדשנות, לצד השקעות של החממות ומשקיעים פרטיים. במסגרת המודל יכולה השתתפות המדינה להגיע עד 23 מיליון שקל בחברה, לאורך שלבים הנעים מ-Pre-Seed ו-Seed ועד Round A.

רשות החדשנות מעריכה כי במהלך חמש שנות הזיכיון יקימו שתי החממות עשרות חברות חדשות. בכך היא חוזרת במידה מסוימת לרעיון שעמד בבסיס תוכנית החממות הוותיקה, אך במודל אקטיבי יותר: במקום להמתין לזרם מספק של יזמים וחברות בתחומים עתירי סיכון, הגופים המפעילים אמורים לנסות וליצור את ה-Deal Flow בעצמם.

הוקמו שתי חממות חדשות להצמחת חברות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

הקבוצות Square One Labs Build ו-Edge Medical Ventures זכו במכרז רשות החדשנות להקמת חממות להצמחת חברות טכנולוגיות, ויקבלו כל אחת תקציב ממשלתי בהיקף של כ-40 מיליון שקל לחמש שנים. במקביל, הן יבצעו השקעות משלימות, ומתחייבות לגייס לפחות 120 מיליון שקל. בחברות אשר יוקמו במסגרת פעילותן. החממות נבחרו לאחר השלמת המכרז שפורסם ב-2024, במקביל להקמת קרן ההזנק, המאפשרת לרשות החדשנות להשתתף בגיוסי הון של חברות בעלות טכנולוגיה עמודה (Deep Tech) בלי לקחת מניות ובלא לדלל את היזמים.

קבוצת Square One Labs Build הוקמה במתכונת של מאגד על-ידי דוראל אנרג'י–טק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי. היא תקים חממה במודל Venture Creation בתחומי האנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers). היא תתמקד בהצמחת חברות לפי מודל Entrepreneur in Residence, כלומר, יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהשותפים האסטרטגיים הגדירו או אישרו. במסגרת פעילותה היא תקים תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחום מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. החממה תנוהל על-ידי עמיר פישלוב ויואב גלין, ממייסדי סולראדג'.

המודל מבוסס על ניסיון שניצבר לאורך שנים

קבוצת Edge Medical Ventures הוקמה על-ידי חברת בוסטון סיינטיפיק, הקרנות Edge Medical Partners ו-Issec Capital, המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל. החממה שלה תתמקד בתחום המכשור הרפואי עם דגש על פתרונות המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים. החברות שיוקמו במסגרתה יקבלו גישה למעבדה לפיתוח אבי–טיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת וסיוע בהגדרות ובהגשת בקשות לקבלת אישורי FDA. היא מתבססת על הנסיון שניצבר חממת MEDX שהוקמה ב-2017 והקימה 20 חברות שגייוסו עשרות מיליוני דולרים. מנכ"ל החממה הוא שי פוליקר.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהמהלך מבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. "תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמודל שנבחר, "לא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת: גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית".

"ההייטק בדרום במשבר קיומי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל חממתInNegev , ארנון קולומבוס. "כספי החירום יגיעו לתוכנה וסייבר במרכז הארץ"

המלחמה היכתה קשות בחברות הסטארט-אפ בדרום הארץ. בשבוע שעבר הן ארגנו ביחד כנס חירום מיוחד בהשתתפות מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, נציגי האקדמיה המקומית ומנהלי החממות CanNegev,InNegev  ו- Synergy7, כדי להציף את המצב הקשה שאליו נקלעו חברות הסטארט-אפ בדרום לאחר מתקפת החמאס בשבת השחורה. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל חממתInNegev , ארנון קולומבוס, שהמצב כל-כך קשה, ש"אם לא תהיה הזרקת כסף דחופה וממוקדת לדרום – יש סיכון קיומי לסצינת ההייטק כאן".

הוא מספר שהפגיעה מגיעה דווקא בשעה שמתחילים לראות את הפירות הראשונים של פרוייקט הצמחת ההייטק בדרום. קולמבוס: "בשנתיים האחרונות התחלנו לראות שההייטק בדרום מתחיל להתרומם. החברות הגיעו לתוצאות טובות והחלו בשלב הפיתוח העסקי. הקמת רובע החדשנות בבאר שבע ומעבר יחידות המודיעין והתקשורת של צה"ל יצרו מסדרון מתפתח ומבטיח. המשקיעים התחילו לזהות את הדרום, והתחלנו לראות נהירה של חברות שמגיעות לדרום. אבל מה שקורה היום זוהי מכה שתחזיר את כלכלת ההייטק בדרום עשר שנים לאחור, אם לא ייעשו מהלכים מיידיים ואמיתיים. יידרשו לנו לפחות 10 שנים כדי להתאושש".

כיצד אתם מתפקדים היום?

"חלק מהעובדים פונו ונמצאים במקומות שונים בארץ. חלק גדול מאוד גוייס למילואים. יש לנו חברה עם 15 עובדים שמתוכם רק 3 עובדים לא גוייסו. מתוך 11 החברות הפועלות היום במסגרת חממת InNegev, שלושה מנכ"לים ממלאים תפקידים בכירים בחה"א ואנחנו לא רואים אותם ולא שומעים אותם. מנכ"ל אחר שלנו פונה עם משפחתו לחדר יחיד במלון. קשה לעבוד בתנאים כאלה. אומנם המשרדים של חברות הפורטפוליו שלנו נמצאים במרכז החדשנות שהקמנו בפארק התעשייה עידן הנגב (בין להבים לרהט), אולם חלק מהמתקנים שבהם מתבצעים ניסויים מצוי קרוב לגבול, ולא ניתן לגשת אליו".

ההייטק מביא משכורות גבוהות לדרום

חממתInNegev  הוקמה בשנת 2020 כחממה ייעודית במסלולי רשות החדשנות במטרה לקדם חברות בפריפריה. היא נמצאת בבעלות משותפת של תעשיות מהדרום, קרנות הון סיכון, מוסדות אקדמיים ורשויות אזוריות. החממה מתמקדת בחברות בעלות טכנולוגיה פורצת דרך בשלבים הראשונים. במקרים רבים היא מאתרת מחקרים באקדמיה ובונה חברה: מביאה מנהלים ואנשי טכנולוגיה כדי לפתח מוצר יישומי על בסיס המחקר. "אנחנו בונים חברות מהשלב הראשוני וגם משקיעים בחברות המגיעות אלינו". בסך הכל, היא כוללת היום כ-100 עובדים בכל חברות הפורטפוליו.

ארנון קולומבוס, תושב קיבוץ חצרים, הגיע לחממה ב-2021 לאחר 30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול התפעול וניהול IT בכי"ל ובנטפים. "החזון שלנו הוא לתמוך בחברות כאלה בשנתיים הראשונות שבהן הן ממוקדות בעיקר במו"פ, ובשנים השלישית עד החמישית להצמיח אותן לחברות המעסיקות כמה עשרות עובדים בשכר גבוה כל אחת. כיום הפער הממוצע בשכר בין מרכז הארץ והדרום הוא יותר מ-21%, לכן צריך להביא משכורות גבוהות לדרום".

כיצד ניתן לסייע לחברות הסטארט-אפ בדרום?

"אנחנו צריכים הזרקת כסף דחופה וממוקדת. תחומי הקיימות, המים והאנרגיה החזקים בדרום הם תחומים שקשה לגייס בהם הון בהשוואה לסייבר ותוכנה שיש באזור תל אביב. עכשיו נוצרות תוכניות חירום לגיוס כספים, אבל הם יגיעו למקומות בשבהם הכסף יותר בטוח, לתחומים המוכרים והישנים של סטארט-אפים גדולים מתחומי התוכנה והסייבר הפועלים במרכז. מעט מאוד כסף יגיע לחברות בדרום הארץ ובצפון הארץ. הפגיעה הקשה ביותר היא  בחברות שהגיעו לשלב גיוס ההון, וכעת הסיכוי שלהן לגייס הוא נמוך מאוד. אנחנו נמצאים במגעים עם משקיעים ורבים מהם נרתעים. הם שואלים: 'כיצד אני יכול להשקיע בחברה בזמן מלחמה כשהמנכ"ל שלה במילואים?' אם לא יהיה כסף, יש סיכון קיומי להייטק בדרום".