הון סיכון

המוסדיים יוצאים מההייטק: ירידה של 70% בהשקעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר שנתיים רצופות שבהן הגופים המוסדיים בישראל הגדילו את פעילות ההשקעות שלהם בחברות טכנולוגיה ישראליות, בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה: הם הפחיתו את היקף ההשקעות שלהם בחברות הטכנולוגיה בכ-70%, וסך כל ההשקעות הסתכם בכ-143 מיליון דולר – בהשוואה להקעות בהיקף של כ-486 מיליון דולר בשנת 2022. כך עולה מדו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם היום (ב').

בתקצי המנהלים של הדו"ח שנכתב על-ידי ראש תחום טכנולוגיה בחברת Gornitzky GNY שלמה לנדרס, ומנהלת תחום טכנולוגיה ב-KPMG Israel, דינה פסקה רז, הם מדווחים שתחומי הסייבר והפינטק שומרים על מעמדם החזק, אולם בכל שאר התחומים חלה ירידה גדולה בהשקעות. "רוב קרנות ההון סיכון הבינלאומיות הדריכו את המשרדים המקומיים שלהן להתמקד בעיקר בחברות פורטפוליו שבהן בוצעו השקעות בעבר, ולא לחפש השקעות חדשות".

הם מזהירים שבמהלך השנה גדל מאוד מספר המשקיעים הרושמים את החברות שלהם בדלאוור, ארה"ב, או מעבירים את החברות שלהם לשם. המגמה הזאת פוגעת במעמדה של ישראל כריכוז של חברות סטארט-אפ". הדו"ח מבוסס על נתוני 145 קרנות הון סיכון, 510 גיוסי הון וכ-1,540 השקעות שבוצעו במהלך 2023. הממצאים המרכזיים: בשנת 2023 חלה ירידה של 66% במספר גיוסי ההון של קרנות ההון סיכון, וירידה של 74% בהיקף ההון שהן גייסו. גם היקף הפעילות שלהן ירד: היקף ההשקעות של הקרנות הזרות ירד לרמה של שנת 2015, ואילו הפעילות של הקרנות הישראליות הופסקה כמעט לחלוטין.

ירידה של 74% בהשקעות קרנות ההון-סיכון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

דו"ח המשקיעים של IVC, גורניצקי, KPMG ישראל ורשות החדשנות שפורסם היום (ד'), מספק המחשה למשבר שאליו נקלע ההייטק הישראלי בשנת 2023. הדו"ח בחן את פעילות המשקיעים בחברות הייטק ישראליות, ואיתר צניחה חדה בכל המדדים שנבדקו, מהיקף ההון שגייסו קרנות הון-סיכון ממשקיעים – ועד להיקף ההשקעות שאותן קרנות ביצעו בפועל בחברות הישראליות.

לפי הדו"ח, במהלך שנת 2023 הצליחו קרנות הון-סיכון ישראליות לגייס 1.52 מיליארד דולר, ירידה של 74% בהיקפי ההון בהשוואה ל-2022 – והסכום הנמוך ביותר מאז 2015. כמו-כן, את הסכום הכולל גייסו רק כ-21 קרנות הון-סיכון ישראליות, וזוהי ירידה של 66% בהשוואה ל-2022. כ-51% מההון ב-2023 גוייס על-ידי שלוש קרנות בלבד: Qumra Capital IV, TLV Partners V ו-Viola Growth IV. מבחינת זמינות ההון לחברות עצמן, בשנת 2023 היקצו קרנות הון סיכון ישראליות כ-1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015.

הקורבנות המייידיים: חברות חדשות

מהדו"ח עולה כי לקרנות ההון-סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ-2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש-7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC שביצעה 23 השקעות, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd שביצעה 16 השקעות, והמיקרו-קרן Fresh Fund שביצעה כ-9 השקעות.

הבדיקה חשפה ירידה בולטת בנכונות הקרנות לבצע השקעות ראשונות בחברות חדשות, שטרם השקיעו בהן. אם בשנת 2022 היו ארבע קרנות זרות שביצעו כל אחת יותר מ-12 השקעות ראשונות בחברות, הרי שב-2023 רק סמסונג נקסט ביצעה כ-13 השקעות ראשונות. הבאות בתור היו Longevity Venture Partners שביצעה כ-7 השקעות ראשונות, ו-NFX שביצעה כ-6 השקעות ראשונות. גם פעילותן של קרנות הון-סיכון תאגידיות (CVC) בהייטק הישראלי צנחה ב-2023, כאשר Intel Capital ו-PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת בלבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שבתגובה למגמות השליליות ב-2023, רשות החדשנות השיקה יוזמות חדשות שנועדו להגדיל את ההון הזמין. "תוכנית המסלול המהיר הזרימה 400 מיליון שקל לחברות בעלות נכסים טכנולוגיים ועסקיים עם אופק שרידות קצר. בנוסף, השקנו לאחרונה את קרן ההזנק שתשקיע בקרוב 500 מיליון שקל ב-100 סבבי השקעה בחברות הנמצאות בשלבי גיוס מוקדמים (Pre-Seed, Seed, Round A). בעתיד הקרוב נשיק את קרן יוזמה 2.0, שתתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות, עד להשקעה כוללת של כ-4 מיליארד שקל בשנים 2024-2025".

אופטימיות מאוד זהירה…

עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי, הביע אופטימיות: "יש ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראליות ההופכות אותן אטרקטיביות למשקיעים. המגמה הזו, ופעילות קרן ההזנק של רשות החדשנות שתשקיע בחברות בשלב ה-Seed, מובילים לציפייה שחלק משמעותי מ-10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה בקרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב". לדבריו, "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקף ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".

"ההייטק בדרום במשבר קיומי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל חממתInNegev , ארנון קולומבוס. "כספי החירום יגיעו לתוכנה וסייבר במרכז הארץ"

המלחמה היכתה קשות בחברות הסטארט-אפ בדרום הארץ. בשבוע שעבר הן ארגנו ביחד כנס חירום מיוחד בהשתתפות מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, נציגי האקדמיה המקומית ומנהלי החממות CanNegev,InNegev  ו- Synergy7, כדי להציף את המצב הקשה שאליו נקלעו חברות הסטארט-אפ בדרום לאחר מתקפת החמאס בשבת השחורה. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל חממתInNegev , ארנון קולומבוס, שהמצב כל-כך קשה, ש"אם לא תהיה הזרקת כסף דחופה וממוקדת לדרום – יש סיכון קיומי לסצינת ההייטק כאן".

הוא מספר שהפגיעה מגיעה דווקא בשעה שמתחילים לראות את הפירות הראשונים של פרוייקט הצמחת ההייטק בדרום. קולמבוס: "בשנתיים האחרונות התחלנו לראות שההייטק בדרום מתחיל להתרומם. החברות הגיעו לתוצאות טובות והחלו בשלב הפיתוח העסקי. הקמת רובע החדשנות בבאר שבע ומעבר יחידות המודיעין והתקשורת של צה"ל יצרו מסדרון מתפתח ומבטיח. המשקיעים התחילו לזהות את הדרום, והתחלנו לראות נהירה של חברות שמגיעות לדרום. אבל מה שקורה היום זוהי מכה שתחזיר את כלכלת ההייטק בדרום עשר שנים לאחור, אם לא ייעשו מהלכים מיידיים ואמיתיים. יידרשו לנו לפחות 10 שנים כדי להתאושש".

כיצד אתם מתפקדים היום?

"חלק מהעובדים פונו ונמצאים במקומות שונים בארץ. חלק גדול מאוד גוייס למילואים. יש לנו חברה עם 15 עובדים שמתוכם רק 3 עובדים לא גוייסו. מתוך 11 החברות הפועלות היום במסגרת חממת InNegev, שלושה מנכ"לים ממלאים תפקידים בכירים בחה"א ואנחנו לא רואים אותם ולא שומעים אותם. מנכ"ל אחר שלנו פונה עם משפחתו לחדר יחיד במלון. קשה לעבוד בתנאים כאלה. אומנם המשרדים של חברות הפורטפוליו שלנו נמצאים במרכז החדשנות שהקמנו בפארק התעשייה עידן הנגב (בין להבים לרהט), אולם חלק מהמתקנים שבהם מתבצעים ניסויים מצוי קרוב לגבול, ולא ניתן לגשת אליו".

ההייטק מביא משכורות גבוהות לדרום

חממתInNegev  הוקמה בשנת 2020 כחממה ייעודית במסלולי רשות החדשנות במטרה לקדם חברות בפריפריה. היא נמצאת בבעלות משותפת של תעשיות מהדרום, קרנות הון סיכון, מוסדות אקדמיים ורשויות אזוריות. החממה מתמקדת בחברות בעלות טכנולוגיה פורצת דרך בשלבים הראשונים. במקרים רבים היא מאתרת מחקרים באקדמיה ובונה חברה: מביאה מנהלים ואנשי טכנולוגיה כדי לפתח מוצר יישומי על בסיס המחקר. "אנחנו בונים חברות מהשלב הראשוני וגם משקיעים בחברות המגיעות אלינו". בסך הכל, היא כוללת היום כ-100 עובדים בכל חברות הפורטפוליו.

ארנון קולומבוס, תושב קיבוץ חצרים, הגיע לחממה ב-2021 לאחר 30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול התפעול וניהול IT בכי"ל ובנטפים. "החזון שלנו הוא לתמוך בחברות כאלה בשנתיים הראשונות שבהן הן ממוקדות בעיקר במו"פ, ובשנים השלישית עד החמישית להצמיח אותן לחברות המעסיקות כמה עשרות עובדים בשכר גבוה כל אחת. כיום הפער הממוצע בשכר בין מרכז הארץ והדרום הוא יותר מ-21%, לכן צריך להביא משכורות גבוהות לדרום".

כיצד ניתן לסייע לחברות הסטארט-אפ בדרום?

"אנחנו צריכים הזרקת כסף דחופה וממוקדת. תחומי הקיימות, המים והאנרגיה החזקים בדרום הם תחומים שקשה לגייס בהם הון בהשוואה לסייבר ותוכנה שיש באזור תל אביב. עכשיו נוצרות תוכניות חירום לגיוס כספים, אבל הם יגיעו למקומות בשבהם הכסף יותר בטוח, לתחומים המוכרים והישנים של סטארט-אפים גדולים מתחומי התוכנה והסייבר הפועלים במרכז. מעט מאוד כסף יגיע לחברות בדרום הארץ ובצפון הארץ. הפגיעה הקשה ביותר היא  בחברות שהגיעו לשלב גיוס ההון, וכעת הסיכוי שלהן לגייס הוא נמוך מאוד. אנחנו נמצאים במגעים עם משקיעים ורבים מהם נרתעים. הם שואלים: 'כיצד אני יכול להשקיע בחברה בזמן מלחמה כשהמנכ"ל שלה במילואים?' אם לא יהיה כסף, יש סיכון קיומי להייטק בדרום".

איך פועלת זרוע השקעות של ענקית שבבים? [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא בועז פאר, דירקטור בכיר בזרוע ההשקעות של ענקית השבבים קואלקום, Qualcomm Ventures, בישראל ובאירופה.

בעולם ההון-סיכון קיימות גם קרנות מסוג מעט שונה, קרנות הון-סיכון תאגידיות. מדובר בזרועות השקעה שמקימות חברות טכנולוגיה כמו קואלקום, אינטל, אנבידיה וכדומה, שמשתמשות בהון שלהן כדי להשקיע בחברות סטארט-אפ בשלבים שונים. בשונה מקרנות הון-סיכון רגילות, המניע של אותן זרועות השקעה אינו רק פיננסי, אלא גם טכנולוגי ועסקי. פעמים רבות הן משקיעות בחברות כדי לקדם איתן שיתופי פעולה מסחריים וכדי להשיג חשיפה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.

קואלקום היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, וחולשת על אינספור תחומים, ממובייל ו-IoT ועד אוטומוטיב וערים חכמות. הגיוון הזה מתבטא גם בפעילותה של זרוע ההשקעות שלה בישראל. זרוע ההשקעות של קואלקום ביצעה בשנים האחרונות לא מעט השקעות בחברות ישראליות מצליחות, כמו סנטינל-וואן, סלווייז, ווליוט, קוונטום מאשינס ועוד.

בשיחה מספר בועז על אופיה והמיקוד של הקרן, על ההבדל בין קרן הון-סיכון רגילה לקרן תאגידית, ועל הערכים החשובים לכל "כריש" – ניסיון וצניעות.

[קרדיט צילום תמונה למעלה: ענבל מרמרי]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

"בזמן משבר ישראל צריכה לחזור לשורשים: דיפ-טק"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהלת שותפה בקטליסט, ליסיה בכר מנוח. צילום: Techtime

קרן קטליסט הכריזה על גיוס של 150 מיליון דולר עבור קרן ההשקעות החדשה שלה, קטליסט 4, אשר צפויה לסיים את המהלך בחודש יוני הקרוב ולגייס כ-100 מיליון דולרים נוספים. הקרן החדשה כבר הספיקה לבצע שלוש השקעות ראשונות: בחברות Nexar, Addionics וביצרנית התוספים הפרה-רפואיים CuraLife. קרן קטליסט מבצעת השקעות בחברות טכנולוגיות בוגרות (Private Equity) המנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-450 מיליון דולר. היא הוקמה בשנת 1999 על-ידי אדי קוקרמן ויאיר שמיר, ומנוהלת על-ידם ועל-ידי בועז הראל וליסיה בכר מנוח.

קרן קטליסט 4 מתוכננת לפעול 8 שנים. מדיניות הקרן היא לבצע השקעות בהיקף של 10-15 מיליון דולר בחברות הפורטפוליו והשתתפות בניהולן באמצעות נציגות בדירקטוריון. הקרן ביצעה מספר אקזיטים של חברות בעלות טכנולוגיה עמוקה (Deep Tech), דוגמת מובילאיי, Arbe, Satixfy ועוד. בראיון ל-Techtime שהתקיים במהלך כנס GoforIsrael שהתקיים היום (ד') בתל אביב, אמרה ליסיה בכר שהמיקוד של הקרן בטכנולוגיות עומק הוא קריטי במיוחד דווקא בימים אלה. בכר: "בזמן משבר צריך לחזור לשורשים, והשורשים של ההייטק הישראלי הם דיפ-טק".

ליסיה הצטרפה לקרן קטליסט לפני חמש שנים, לאחר שצברה נסיון רב בתעשייה. במקור היא ילידת טורקיה אשר למדה הנדסת מכונות באוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ועבדה כמהנדסת רכב בחברת ב.מ.וו. לפני כ-12 שנים היא עלתה לישראל ואז גם הכירה את המגזר הפיננסי אשר עומד מאחורי החברות הטכנולוגיות. לדבריה, "החודשים הקרובים צפויים להיות קשים מכיוון שהתעשייה מתמודדת גם עם משבר גלובלי וגם עם משבר פנימי בישראל".

בזמן משבר, החברות זרות מחפשות מציאות בישראל

"אנחנו צופים שב-18 החודשים הקרובים נראה הרבה מאוד מיזוגים ורכישות. חלקן בישראל מכיוון שתקופות משבר דוחפות חברות להגדיל את הפורטפוליו הטכנולוגי שלהן באמצעות מיזוגים. אבל במקביל, חברות זרות רבות בוחנות כיום חברות ישראליות, מכיוון שהמשבר הזה מספק להן הזדמנות לרכוש חברות עם טכנולוגיה מאוד טובה ועם צוותי ניהול מצויינים – במחיר מאוד זול. החוזק של קטליסט הוא דיפ-טק. כל החברות שבהן השקענו בשנים האחרונות היו חברות בעלות טכנולוגיה עמוקה מאוד. כיום צריך לעשות הכל כדי שחברות הסטארט-אפ לא ייצאו לחו"ל, מכיוון שכאשר הזמנים ישתפרו – החברות האלו ישגשגו".

לדבריה, ההשקעות האחרונות של הקרן ממחישות את הרעיון הזה: "חברת Addionics פיתחה אלקטרודות תלת מימדיות המשפרות את ביצועי הסוללות. זוהי טכנולוגיה מפתיעה מפני שכל החברות בתחום מתמקדות בתחום המבנה הכימי של האלקטרודות ולא במבנה הפיסי שלהן. התוצאה היא שהיא תוכל לייצר ולספק אלקטרודות לכל יצרניות הסוללות, בלא קשר לעקרון הכימי שלהן". גם חברת Nexar מגיעה לשוק עם טכנולוגיה יוצאת דופן: היא פיתחה מצלמות רכב מצויידות ב-GPS ומקושרות אל הסמארטפון באמצעות אפליקציה. "היא מאפשרת להקליט את התמונות, לספק תובנות למשתמשים ולגופים כמו חברות ביטוח, לייצר מפות דרכים בזמן אמת ולייצר מיליוני סימולציות עבור רכב אוטונומי".

נזקי המשבר המשטרי: ירידה של 75% בהשקעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית ספגה מהלומה קשה ברבעון הראשון של שנת 2023. להערכת מכון המחקר של סטארט-אפ ניישן, "השילוב של השינויים החוקתיים והמיתון הגלובלי פגע קשות בהייטק הישראלי. היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר – שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי 2018". כאשר מסתכלים על המספרים מקרוב, מתברר שהמצב קשה בהרבה: "כ-40% מההשקעות ברבעון הושקעו בשלוש חברות בלבד – 1 eToro, Wiz ו-Via – שגייסו ביחד כ-660 מיליון דולר". בנוסף, חברת Wiz הודיעה ש-300 מיליון הדולר שגייסה בחודש פברואר, לא ייכנסו לישראל.

"אם הקצב הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו בכ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2023: ירידה של כ-60% בהשוואה לשנת 2022 ,וירידה של כ-75% בהשוואה לשנת 2021". אינדיקציה נוספת לירידה בפעילות ההייטק מנתבטאת במספר הנמוך של סבבי השקעה: 112 בלבד ברבעון הראשון 2023, שהוא המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2014, שבה החל למאגר Finder לבצע את הרישום. "מספר זה נמוך בכ-50% מהמספר הממוצע של סבבי ההשקעה בארבע השנים האחרונות. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק מסבבי הגיוס – ובמיוחד הקטנים שבהם – מתגלים באיחור, ולכן המספרים הסופיים יהיו ידועים מאוחר יותר".

האם ישראל מוותרת על חלום הסטארט-אפ?

כותבי הדו"ח, שנערך על-ידי יוג'ין קנדל (לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה) ניסו להפריד בין ההשפעה הגלובלית של המיתון העולמי לבין ההשפעה המקומית של הרפורמה המשפטית. "השווינו את ההשקעות באקוסיסטם המקומי לשני אקוסיסטמים מובילים, עמק הסיליקון ולונדון. מצאנו קורלציה גבוהה בין ההשקעות בשלושת האקוסיסטמים במהלך התקופה המוצגת. עם זאת, בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא מתחזקת ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוות ירידה יחסית מתואמת. הסבר אפשרי לכך הוא התופעה הידועה לפיה בתקופות של אי-וודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב. משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות, אך לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".

להערכת המכון, חברות סטארט-אפ ותיקות יחסית שהצליחו לנצל את הגיאות של השנים 2019-2021, עשויות לצלוח את המשבר הנוכחי. הקושי העיקרי עומד בפיתחן של חברות צעירות יותר:  "סטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022, יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי: מיתון גלובלי ואי-ודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים – הן  יתקשו לגייס סבבי A, וחלק גדול מהן עלול להיסגר. התופעה עלולה להחריף את ההידרדרות המתמשכת ביזמות בהייטק הישראלי. המסקנה המצערת היא שאם שנת 2023 תמשיך במגמה זו – ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט-אפ".

קנדל מרים תמרור אזהרה

הדו"ח מתייחס בחומרה גדולה למשבר המשטרי: "אי-הוודאות לגבי המשטר והגנה על זכויות הפרט והקניין בישראל, עלול לזעזע באופן בלתי הפיך את יסודות ההייטק הישראלי. התופעה המטרידה ביותר בעינינו היא המגמה המסתמנת של עזיבה לחו"ל של חברות ועובדי הייטק. מדובר באובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי המאופיין בפריון עבודה גבוה אשר מוביל את הכלכלה הישראלית ואחראי על יותר ממחצית מהייצואר ויורת מרבע מהכנסות המדינה ממסים. ישנה מגמה מתמשכת של רישום חברות הייטק בחו"ל בעת הקמתן ו'היפוך שרוול', שהוא שינוי מבנה האחזקות של חברות טכנולוגיה (רישום הסניף בחו"ל בתור מטה החברה). מטבע הדברים, הפיכת חברה ישראלית לחברה זרה מלווה פעמים רבות בהעברת ליבת הפעילות מחוץ לישראל.

"האפשרות הבעייתית יותר היא שעל רקע המצב, החברות והעובדים יבחרו לא רק להירשם בחו"ל – אלא לעזוב לחלוטין את ישראל. ישנן אינדיקציות ראשוניות למגמה זו, עם הפרסומים בשבועות האחרונים על משא ומתן שמתנהל בין קבוצת חברות ישראליות לבין ממשלות זרות בנושא מעבר החברות והעובדים בתמורה להטבות מיסוי מפליגות. לא ניתן לדעת האם הדבר יתממש בזמן הקרוב, אך ההזדמנות ליצור במדינות אלה "אומת סטארט-אפ מיידית" מאוד אטרקטיבית עבורן, ועצם העלאת הרעיון מסמן הגברת במאמצים למשוך אליהן את החברות על חשבון החדשנות והמשך התפתחות ההייטק בישראל.

"לדעתנו, עלייה באי-הוודאות הגבוהה ביחס לעתיד המשטרי בישראל ושחיקת הלכידות החברתית – מהווים סכנה משמעותית לתעשיית ההייטק. אתגרים אלו מועצמים בשל המיתון הגלובלי. אומנם ההחלטה להשהות את הרפורמה המשפטית נותנת סיכוי לירידת אי-הוודאות בעתיד, אך בינתיים אנו לא מזהים חזרת משקיעים, אשר עדיין ממתינים בשוליים או מזמינים את החברות לעבור מישראל. אנו קוראים לממשלה להכיר בנזק שכבר נגרם לתעשיית ההייטק מהאירועים בעולם ובישראל, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים להשבת היציבות למשק בכלל ולתעשייה מובילית זו במיוחד".

אינפיניטי פרסמה קול קורא לרעיונות בתחום הרפואה הדיגיטלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרן אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) מרמת החייל, תל אביב, השיקה תוכנית חדשה לאיתור חברות סטארט-אפ בתחומי הרפואה הדיגיטלית, בשם "אפרוח". במסגרת התוכנית, החברה פירסמה קול קורא ליזמים ישראלים בעלי רעיון חדשני עבור מיזם רפואי, להציע את הרעיון בפני הקרן. במודל תכנית אפרוח, ייבחר בכל פעם רעיון אחד בלבד אשר יובא להגשמה כחברת סטארט-אפ לכל דבר ועניין. יו״ר ועדת השקעות באינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור (בתמונה למעלה), אמר שמדובר במודל השקעה חדש.

גל אור: "לא מדובר בהשקעה במודל הרגיל, כי אם בהקמה של חברה משותפת – אינפיניטי מדיקל בשותפות עם היזם. אינפיניטי תשקיע בחברה את הכספים הראשונים, תספק לה תשתית פיזית (משרדים), ייעוץ מקצועי וליווי צמוד". קרן אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה בת אביב לפי שווי שוק של כ-15 מיליון שקל. היא משקיעה בחברות Digital Health ומתמקדת בחברות העושות שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, איסוף וניתוח מידע, פיתוח טיפולים חדשניים, ותרופות חדשות על בסיס ניתוחי המידע.

הבאת טכנולוגיות ישראליות לשוק הסיני

אינפיניטי מדיקל הוקמה בשנת 2020 כאחת מהזרועות של קרן Infinity Capital Management, אשר הוקמה לפני 20 שנה על-ידי אמיר גל אור בשיתוף עם Huafa Group הסינית. אינפיניטי קפיטל משקיעה בחברות ישראליות וסיניות ומציעה ליזמים קשרים עם השוק הסיני. גם הפעילות של אינפיניטי מדיקל מבוססת על קשרים בשוק הסיני. מאז הנפקתה בבורסה של תל אביב בדצמבר 2020, חתמה אינפיניטי מדיקל על הסכמי השקעה עם חמש חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הרפואה הדיגיטלית והרפואה מרחוק: Polaris Quantum Biotech, Biobeat , Genoox, Cynerio ו-Theranica.

במקביל, היא חתמה על הסכמים עם חברות הפצה ושיווק גדולות בסין: סינופארם, Strait Innovation וחברות נוספות. המטרה היא לספק תשתית הפצה בסין למוצרים של חברות הפורטוליו הישראליות שבהן אינפיניטי מדיקל משקיעה.

יזמים בשלב הרעיון מוזמנים להגיש מועמדות באימייל: [email protected]