"עמוס 17 הוא מנוע הצמיחה של חלל תקשורת"

למרות שמשקלו היחסי של הלוויין עמוס 17 במכירות חברת חלל תקשורת (Spacecom) הוא עדיין קטן, מנכ"ל החברה דן זיצ'ק (בתמונה למעלה), העריך בראיון ל-Techtime שהלוויין הוא מנוע צמיחה מרכזי. הלוויין שנבנה על-ידי חברת בואינג שייך למשפחת לווייני 702MT החדשה של החברה, ושוגר לחלל באוגוסט 2019 על-גבי משגר Falcon של חברת SpaceX. בשלב זה התרומה שלו להכנסות החברה עדיין קטנה יחסית: ברבעון הראשון הן הסתמכו המכירות ממנו ב-3.3 מיליון דולר, שהן כ-14% ממכירות החברה. אולם בחברה מאמינים שיכולותיו הדיגיטליות פותחו בפני החברה טריטוריות חדשות, ושירותי תקשורת ומודלים עסקיים חדשים.

זיצ'ק: "כרגע עמוס 17 מנצל רק 20% מהקיבולת שלו. המטרה שלנו היא להביא אותו בשנים הקרובות לתפוסה מלאה. הוא מאפשר לנו להתקדם בשרשרת הערך ולהתפתח מחברה שמוכרת תדרים וקיבולת, לחברה המוכרת שירותים מנוהלים. לכן בשנים הבאות צפוי עמוס 17 להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, כאשר אני מעריך שמירב הביקושים שלו יגיעו מאפריקה". לווייני 702MT הם לווייני תקשורת מוגדרי תוכנה ומרובי-אלומות. במקור הם פותחו עבור פרויקט O3b של תאגיד SES, במטרה לספק מרכיב משלים לרשתות האינטרנט והסלולר, כדי להרחיב את הנגישות באפריקה לשירותי תקשורת.

אלומה פרטית לכל מדינה

הלוויין עמוס 17 מוצב בנקודת החלל 17E שבאמצעותה הוא מעניק כיסוי תקשורתי לאפריקה, המזרח התיכון ואירופה. לכיסוי הזה יש חשיבות אסטרטגית מכיוון שלאור המחסור בתשתית קרקעית של סיבים אופטיים ולאור המרחקים הגדולים, ליבשת אפריקה יש תלות חזקה מאוד בתקשורת לוויינית. לטכנולוגיה של לוויין דיגיטלי מוגדר תוכנה יש יתרונות מיוחדים, במיוחד בניתוב, פריסה וניהול יעיל וגמיש של אלומות התקשורת. "לכל אלומה יש רוחב פס של עד 500 מגה-הרץ, ומאחר שיש מרחק פיזי בין האלומות, לנצל את התדרים הקיימים באזורים שונים במקביל, ובכך לספק רוחב פס יעיל גדול מאוד ולהוזיל את העלות לכל מגה-ביט".

אתה יכול להדגים כיצד מנצלים את היכולת הזאת?

"ניתן למשל להקצות אלומה נפרדת לכל מדינה באפריקה. אנחנו קוראים לזה 'אלומה מדינתית' (NationSat), אשר חוסכת למדינה את הצורך לרכוש לוויין פרטי משל עצמה. המדינה וגופי המסחר שבה יכולים להשתמש באלומה הייעודית באותו אופן שבו היו משתמשים בלוויין פרטי, עבור שירותים כמו שידורי טלוויזיה, שירותי סלולר, בנקאות וכדומה". במרץ 2021 דיווחה חלל תקשורת על חוזה עם מפעיל סלולר באפריקה על בסיס מודל אלומה-למדינה. "שוק התקשורת באפריקה נמצא בצמיחה אדירה. הקורונה הדגישה את חשיבות התקשורת, וכעת מסתמנת התאוששות ממכת הקורונה".

לוויין תקשורת דיגיטלי ממשפחת לווייני 720X של בואינג, שאליה משתייך הלוויין עמוס 17
לוויין תקשורת דיגיטלי ממשפחת לווייני 720X של בואינג, שאליה משתייך הלוויין עמוס 17

שיתוף פעולה עם החברה הקודמת של המנכ"ל

דן זיצ'ק נכנס לתפקיד מנכ"ל "חלל תקשורת" בחודש מרץ 2020, לאחר שניהל במשך 8 שנים את חברת גילת-סאטקום, שגם היא מספקת שירותי תקשורת לוויינית ומתמקדת בעיקר באפריקה. מאז כניסתו לתפקיד, כבר נרקם שיתוף פעולה בין חלל תקשורת לגילת-סאטקום, בישראל ובאפריקה. לאחרונה הודיעו שתי החברות על השקת שירותי גיבוי בישראל המבוססים על אחת מהאלומות ה-Ka של עמוס 17 ועל שימוש בתחנת הממסר הקרקעית של גילת-סאטקום הנמצאת בישראל. המערך יאפשר לספק שירותי גיבוי של תקשורת אינטרנט וסלולר ועל-ידי כך להתגבר על תקלות או עומס-יתר בתשתיות הקרקעיות.

גם באפריקה שתי החברות משתפות פעולה. "אנחנו פועלים ביחד בתחום השירותים המנוהלים, שזו ההתמחות של גילת-סאטקום. הקמנו באפריקה פלטפורמה של שידורי טלוויזיה במתכונת free-to-air (בדומה ל"עידן פלוס"). בתחום תקשורת הנתונים אנחנו עובדים ביחד במכירת מגה-ביטים במקום מגה-הרצים. בעקבות הנסיון בגילת-סאטקום אני מביא לחלל תקשורת את תפישת העולם של ספק שירותי תקשורת".

לקראת עידן ה-New Space

ארבעת הלוויינים של "חלל תקשורת" הם לוויינים גיאו-סטציונריים (GEO) החגים בגובה של 36,000 קילומטר ולכן שומרים על נקודה קבועה יחסית לפני כדור הארץ. אלא שבשנים האחרונות מתחוללת מהפיכה תפישתית בתחום לווייני התקשורת, וחברות רבות מקימות מערכים של לווייני תקשורת המקיפים את כדור הארץ במסלולים נמוכים מאוד (לווייני MEO ו-LEO), המאפשרים להן לספק שירותי תקשורת רחבי פס בזמני השהייה קצרים בהרבה.

המודל שלכם צפוי לצאת לגמלאות?

זיצ'ק: "גם בעידן החדש יהיה צורך בלווייני תקשורת מסורתיים. אומנם לווייני LEO ישנו את השוק, אך זה ייקח זמן, לפחות עשור. וגם אז יהיה צורך בלווייני GEO: חלק מהתקשורת תעלה ללוויינים הגבוהים וחלק תועבר ללוויינים הנמוכים. לווייני LEO לא יוכלו לספק לבדם את כל צורכי התקשורת של העולם. עם זאת, אנחנו בוחנים את האפשרות לעולם ה-New Space. אנחנו פועלים להיות גוף דומיננטי יותר בתעשיית הלוויינות בישראל. אנחנו מפעיל הלוויין היחיד בארץ, וצריכים להיות שחקן משמעותי בניו-ספייס, בין אם באמצעות השקעה בחברות סטארט-אפ או מתן אפשרויות להשתמש בלוויינים שלנו לצורך ניסויים".

GetSat חיברה את האנטנות השטוחות שלה לעמוס-17 ולקונסטלציית O3b

חברת GetSat מרחובות מרחיבה את הכיסוי הלווייני של מסופי התקשורת השטוחים שלה. החברה הודיעה כי חיברה את מסופיה לרשת התקשורת של הלוויין עמוס-17 של חברת ספייסקום הישראלית, וגם אל קונסטלציית הלוויינים של O3b, הנעים במסלול בגובה בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO).

עמוס-17, אשר שוגר לחלל בשנה שעברה, הוא לוויין  בעל קיבולת גבוהה (HTS) הפועל בתדרי רצועת Ka, ומכסה את יבשות אפריקה, אירופה והמזרח התיכון. במבדקים שביצעו שתי החברות, המסופים של גט-סאט הציגו מהירות גבוהה של 10 מגה-בייט בשנייה, ובגט-סאט מציינים כי מדובר במהירות המתאימה ליישומי תקשורת לוויינית ניידים כמו מודיעין, תצפית ורכישת מטרות. במאי 2019 קיבלה גט-סאט הסמכה גם לרשת הלוויינית גלובל אקספרס של ענקית התקשורת הלוויינית אינמרסאט (Inmersat), וההתחברות לעמוס-17 יאפשר ללקוחותיה אפשרות לבחור בין שתי הספקיות.

גט-סאט, שהוקמה ב-2013, פיתחה משפחה של מסופים קרקעיים המספקים תקשורת לוויינית ניידת, בעיקר ליישומים צבאיים כמו כלי-רכב ביבשה וכלי-שיט בים. הם פועלים בתדרי Ka המאפשרים לספק תקשורת לוויינית ברוחב פס גבוה. המסופים של גט-סאט הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם. הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסופים כוללים ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת.  

GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.

הלוויינים מתקרבים לכדור הארץ

התקשורת לוויינית מתבססת בעיקר על לוויינים גיאוסטציונריים הנעים בגובה של 36,000 קילומטר ומקיפים את כדור הארץ פעם אחת ביממה. בשל גובהם הרב הם אלה מספקים תקשורת במהירות נמוכה יחסית, ועם זמן השהייה (Latency) גבוה, ועל כן פחות מתאימים לתמוך בשירותי אינטרנט המחייבים הורדת נתונים בקצב גבוה ובהשהיות מינימליות, הנדרשות ביישומי וידאו. חברת O3b (ראשי תיבות של The Other 3 Billion), השייכת לחברת הלוויין האירופית SES. פועלת כדי לספק גישה אלחוטית מהירה לאינטרנט ולתקשורת סלולרית במקומות שבהם אין תשתית פיזית, בעיקר ביבשת אפריקה השחורה, באמצעות קבוצה של 12 לוויינים המקיפים את כדור הארץ בגובה בינוני (Medium Earth Orbit) של כ-8,000 קילומטר מעל פני הקרקע.

לווייני MEO מקיפים את כדור הארץ מספר פעמים ביממה, כשעל הקרקע ישנן תחנות ממסר אשר מתחברות בכל רגע נתון ללוויין הקרוב ביותר ומבצעות מעבר אוטומטי כאשר לוויין אחד מתרחק והלוויין הבא מתקרב. O3b מכנה את הטכנולוגיה הזו בשם Fiber in the Sky (סיב בשמיים), מאחר שבשל מסלולם הקרוב מסוגלים הלוויינים לספק קישוריות ברוחב פס השקול לסיב אופטי תת-ימי.