בתמונה למעלה: מנכ"ל ומייסד פלסאנמור, ד"ר אלעזר זוננשיין, לצד מערכת אולטרא-סאונד ניידת. צילום: טל שחר.

חברת פלסאנמור (Pulsenmore) מעומר שליד באר-שבע, מתכננת להקים קו ייצור המוני בישראל, אשר יאפשר לה לייצר כמיליון מכשירי אולטרסאונד ביתיים לבדיקת נשים בהריון, בשנה. מנכ"ל ומייסד החברה, ד"ר אליעזר זוננשין, סיפר ל-Techtime שקו הייצור יכיל מערכות ייצור אוטומטיות שפותחו על-ידי החברה, המאפשרות לייצר מקורות אולטרא-סאונד בתמחיר המותאם למוצר צרכני, וכמעט בלא מגע יד אדם.

פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, לשעבר מנהל תחום המכשור הרפואי של סוני באירופה ומי שפיתח את המצלמה הזעירה של חברת מדיגוס מעומר.  החברה פיתחה מכשיר אולטראסאונד נייד וזעיר המבוסס על חיישן פיאזו אלקטרי ושבב ASIC עצמי, אשר מאפשר לכל אישה לבצע בדיקת אולטראסאונד בביתה, ולשלוח את התמונות אל הרופא באמצעות הסמארטפון (עם מערכת הפעלה iOS של אפל), לצורך פיענוח, מעקב וטיפול.

היפנים התגייסו לפרוייקט

בניגוד לחברות סטארט-אפ רבות המתבססות על שרשרת אספקה מורכבת של קבלני משנה, חברת פלסאנמור נערכה מיומה הראשון לעבודה במתכונת של חברה אנכית, במטרה להגיע בסוף תהליך הפיתוח לשלב שבו היא מבצעת בעצמה גם את הייצור והשיווק. זוננשיין: "הרעיון הראשוני שהיה שצריך לחבר את האולטראסאונד אל הענן, ולכן החלטנו להתבסס על הטלפון הסלולרי – כי הוא נמצא בכמעט כל בית בעולם".

המכשול השני היה מחיר הרכיבים האלקטרוניים: יצרני השבבים הגדולים סיפקו מעבדים המסוגלים לשמש כשבב ה-SoC המרכזי של המכשיר, אולם הם דרשו מאות דולרים עבור כל יחידה, בשעה שהצורך של פלסאנמור היה לקבל שבב במחיר של עד 30 דולר ליחידה. זוננשיין: "פניתי אל מי שהיה הבוס שלי לשעבר בחברת סוני, והוא הפגיש אותי עם מספר יצרני שבבים מיפן. חברת סייקו החליטה לעזור, וביחד פיתחנו שבב ASIC מרכזי שהם החליטו לייצר עבורנו, ולפני כשלושה חודשים הוא נכנס לייצור סדרתי.

ייצור עצמי של מתמרים

"בשלב הבא התמודדנו עם בעיית המתמר הפיאזו-אלקטרי. זהו קושי מיוחד במינו: המתמר הוא גם משדר (ממיר מתח לזעזועים) וגם מקלט (ממיר זעזועים למתח), ובמקרה שלנו מכיל 64 אלמנטים לשידור וקליטה. מייצרים אותו ידנית וקיבולת הייצור העולמית היא מצומצמת מאוד. נהוג לייצר את המתמרים בשתי שיטות עיקריות: בשיטה אחת מגדלים גביש בתנור במשך 6 שבועות, ואז חותכים את הגביש הגדול לאלמנטים זהים. זהו תהליך ארוך ויקר.

בשיטה השנייה משתמשים בחומרים מרוכבים, אשר נותנים רזולוציה טובה מאוד, אבל העלות גבוהה מאוד. מכיוון שהבדיקה שלנו מיועדת לגלות אובייקטים גדולים בסדר גודל של סנטימטרים, אנחנו יכולים להשתמש בחומרים זולים שבהם האלמנטים לא חייבים להיות זהים. פיתחנו קו ייצור הכולל תנור שבו אנחנו מגדלים את הגבישים, מכונת חיתוך, מערכות רובוטיות ומלחמי פלסמה".

מהפיכה בחדרי המיון

חברת פלסאנמור נמצאת בתהליך שינוי מחברת מו"פ לחברת ייצור. בשלביה הראשונים היא קיבלה סיוע צמוד מהמדינה. זוננשיין: "רשות החדשנות ומשרד התעשייה והכלכלה הבינו את הרעיון שלנו ותמכו בנו לאורך הדרך. אנחנו אסירי תודה להם. כעת אנחנו מפתחים את תשתיות הייצור מתוך מטרה להגיע עד לשנת 2027 להיקף ייצור של כמיליון מערכות  ניידות, כולל ייצור הפלסטיקה".

כיום מעסיקה פלסאנמור כ-80 עובדים. היא גייסה בבורסה בתל אביב כ-50 מיליון דולר ונסחרת בה לפי שווי שוק של כ-380 מיליון שקל. לחברה כבר יש הסכמי הפצה, כולל הסכם שיווק עם GE העולמית, אשר מחזיקה בכ-7% ממניותיה. שוק היעד שלה גדול מאוד: "בעולם יש כיום כ-200 מיליון לידות בשנה, כאשר 20% מהביקורים בחדרי המיון הם של נשים בהריון אשר לא מרגישות תזוזה של התינוק. המסקנה היא שהפתרון שלנו יוריד משמעותית את העומסים בחדרי המיון בעולם".