הסכם המיזוג בין חברות צ'ק-קאפ (Check-Cap) לבין חברת השתלים הדנטליים Keystone Dental בוטל אתמול (ב') על ידי בעלי המניות של צ'ק-קאפ. באסיפת בעלי המניות השנתית הצביעו מרבית בעלי המניות נגד אישור הסכם המיזוג, שנחתם בחודש אוגוסט 2023, ובעד הדחת ארבעת חברי הדירקטוריון המכהנים של צ'ק-קאפ.
את ההתנגדות לעסקה הובילה בחודשים האחרונים קרן ההשקעות הקנדית Symetrics, המחזיקה בכ-5.6% מהון החברה. סימטריקס הצליחה לדחות את מועד אסיפת בעלי המניות, שהיתה אמורה בתחילה להתקיים ב-4 בדצמבר. לפני כשבועיים, גם מייסד צ'ק-קאפ, יואב קמחי, שגם שימש כ-CTO של החברה, פרסם מכתב פומבי חריף ובו קרא להתנגד לעסקת המיזוג. הטענות המרכזיות של סימטריקס וקמחי היו כי העסקה מעניקה שווי מופרז לקיסטון וכי מחיר העסקה אינו מגלם את ערכו האמיתי של הקניין הרוחני שפיתחה צ'ק-קאפ לאורך השנים.
לאסיפת בעלי המניות אמש קדמה התדיינות משפטית בין סימטריקס לדירקטוריון החברה. ב-12 בדצמבר התקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה שימוע סביב טענותיה של סימטריקס כי דירקטוריון צ'ק-קאפ קידם את עסקת המיזוג באופן בלתי ראוי. בסימטריקס טענו גם כי התגלה לכאורה ניגוד עניינים בין יו"ר ומייסד קיסטון, אורי גייגר, לבין אחד מחברי הדירקטוריון של צ'ק-קאפ, יובל ינאי, וזאת לאור העובדה כי השניים כיהנו בעבר כדירקטורים בחברת המכשור הרפואי Minerva. בסימטריקס טענו גם כי במהלך עדותו של ינאי בבית המשפט הוא חשף כי הוצע לו על ידי גייגר לכהן כדירקטור בחברה הממוזגת. צ'ק-קאפ הכחישה את הטענות הללו, ובית המשפט גם כן דחה את טענות סימטריקס וחייב אותה לשאת בהוצאות המשפטיות.
בימים האחרונים פרסם דירקטוריון צ'ק-קאפ מכתב למשקיעים ובו הדגיש שהעיסקה נחתמה לאחר תהליך סדור שבו נבחנו יותר מ-40 הצעות, וגם חוות דעת של חברת המחקר ISS בעד אישור העסקה. כאמור, בהצבעת בעלי המניות אתמול הוחלט להדיח את ארבעת חברי הדירקטוריון הנוכחיים – סטיבן הנלי, קלרה ארז, מארי ג'ו גורמן, יובל ינאי ושיאנגקיאן לי – ולמנות במקומם את ארבעת חברי הדירקטוריון שהציעה סימטריקס: עידן בן שטרית, ג'ורדן ליפטון, ויליאם ווזולו, אביטל שפרן וליליאן מלצ'בסקי.
הניסוי בארה"ב טרף את הקלפים
חברת צ'ק-קאפ מעוספיה פיתחה מערכת סריקת רנטגן של המעי הגס באמצעות קפסולה נבלעת, הכוללת בתוכה מקור קרינה וגלאי. המערכת התבססה גם על אלגוריתמיקה מורכבת, ונועדה לספק חלופה לבדיקת הקולונוסקופיה, שאנשים בקבוצת הסיכון לסרטן המעי הגס נמנעים מלעשותה בשל אי-נעימות של הבדיקה. התופעה גורמת לשיעורי אבחון-מוקדם נמוכים. הגלולה קיבלה ב-2017 אישור שיווק באירופה (CE) והיתה בעיצומם של ניסויים קליניים בארצות הברית, במטרה להשיג אישור FDA.
אלא שהשלב הראשון של הניסוי המרכזי (Pivotal) בארצות הברית, שבסיומו החברה תכננה להגיש את הבקשה ל-FDA, לא הביא לתוצאות המיוחלות, ובחודש יוני 2023 החברה הודיעה על הפסקת פעילותה ופיטרה 70 עובדים שהם כ-90% מהעובדים שהיו בחברה. באמצע אוגוסט הודיעה צ'ק-קאפ על חתימת הסכם מיזוג עם חברת Keystone Dental מקליפורניה, המספקת פתרונות לתכנון וייצור שתלי שיניים מותאמים אישית. לפי ההסכם, בעלי המניות של צ'ק-קאפ מקבלים כ-15% ממניות החברה הממוזגת, אחזקה המשקפת לצ'ק-קאפ שווי של כ-39.7 מיליון דולר. מבחינת Keystone, ההסכם היה מאפשר לה להיכנס מיידית למסחר בנסד"ק תחת הסימול KSD.
חברת נטירא טכנולוגיות ( Neteera) מירושלים סגרה את הרחבת סבב גיוס B בהיקף של כ-6.7 מיליון דולר. הסבב הובל על-ידי קרן Aescuvest הגרמנית המתמחה בתחום הבריאות ועל-ידי חברת פוקסקון (Foxconn Technology) הטאיוואנית. חלקו הראשון של הסבב, בהיקף של כ-13 מיליון דולר, הושלם בחודש אפריל 2023. בסך הכל, סבב הגיוס שהחל באפריל מסתכם בכ-80 מיליון שקל. נטירא הוקמה בשנת 2015 ומפתחת מערכת רפואית המספקת זיהוי-מרחוק של מאפיינים פיזיולוגיים של האדם.
הטכנולוגיה מתבססת על קרינה אלקטרומגנטית המוחזרת מהגוף. המערכת של החברה כוללת יחידת שידור וקליטה המבוססת על שבב מכ"ם ייעודי המיוצר בחברת STMicroelectronics, מערכת עיבוד מידע בענן, וממשק משתמש במחשב המאפשר לקבל את המידע. שבב המכ"ם משדר וקולט אותות בטווח התדרים של 116GHz-123GHz, אשר מאפשרים לזהות פרמטרים פיזיולוגיים באמצעות ניטור תנועות זעירות של העור (Skin's Micro-movements) במהלך הנשימה והדופק. הגילוי נעשה באופן אוטומטי, ללא מגע פיסי וממרחק של עד 1.5 מטרים מהמטופל.
המערכת של החברה קיבלה אישור FDA, והמכירות הראשונות החלו השנה בארה"ב. עם השלמת הגיוס, מסרה החברה שיש בידיה צבר הזמנות גדול, ושההון שגוייס ישמש להאצת הייצור והבאת המוצר לשוק. השתתפות פוקסקון בגיוס מלמדת שהיא צפויה לייצר את המערכות. "אנחנו גאים לשתף פעולה עם חברה כמו פוקסקון", אמר מנכ"ל נטירא, יצחק ליטמן. "הגיוס הזה והשותפות האסטרטגית של פוקסקון יפתחו דלתות רבות ויאפשרו לנו לקדם את המטרה שלנו: שיפור הטיפול בחולים תוך הפחתת העומס על הצוות הקליני, והצלחת חיים".
מנהל ההשקעות הראשי בחברת Foxconn Technology שהיא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ויליאם האנג, הסביר: "נאטירה היא חברת פיתוח טכנולוגיות רפואיות מצויינת. אנחנו שמחים להשתתתף בגיוס ההון של החברה ולהיות שותף הייצור שלה. פוקסקון תספק לנאטירה תמיכה מלאה בייצור המוני של מערכת הניטור האלחוטית".
חברת פורסייט רובוטיקס (ForSight Robotics) מיוקנעם, הדגימה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ניתוח קטרקט רובוטי הנחשב לראשון מסוגו בעולם, אשר התבצע על-ידי מערכת הניתוח הרובוטית ״אור יום״ (ORYOM) שהחברה מפתחת. המערכת הרובוטית של החברה כוללת טכנולוגיות רובוטיקה ממוזערת, בינה מלאכותית, ראיה ממוחשבת תלת מימדית והדמייה מדוייקת. כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומקבלת תמיכה מרשות החדשנות. בחודש יולי 2022 החברה גייסה 55 מיליון דולר בסבב A בהובלת Adani Group ההודית, שנערך שנה לאחר השלמת גיוס סיד בהיקף של כ-10 מיליון דולר. גיוס ההון מיועד להשלים את פיתוח הרובוט ולהיכנס לשלב הניסויים הקליניים.
פורסייט רובוטיקס הוקמה בשנת 2020 על-ידי המנכ"ל דניאל גלוזמן, המדען הראשי פרופ׳ משה שהם, והנשיא והמנהל הרפואי ד״ר יוסי נתן. פרופ' שהם היה ממייסדי חברת מזור רובוטיקס אשר נמכרה למדטרוניק בחודש ספטמבר 2018 תמורת 1.64 מיליארד דולר. ד"ר נתן הגיע מתפקיד מנהל המסחר בטכנולוגיות רפואיות בטכניון. ד"ר גלוזמן מגיע עם נסיון של 20 שנה בפיתוח מכשור רפואי בחברות מדטרוניק, Diagnostic Robotics ו-XACT Robotics. בדירקטוריון החברה חברים גם ד"ר פרד מול ורוני אבוביץ', אשר היו ממייסדי חברת מזור רובוטיקס.
שוק היעד הראשוני של החברה הוא ביצוע ניתוחי קטרקט, אולם המערכת מיועדת לבצע ניתוחי עיניים לטיפול במחלות שונות. להערכת החברה, הרובוט מדוייק יותר לפחות פי 10 בהשוואה למנתח בשר ודם. כיום מתבצעים בעולם כ-28 מיליון ניתוחים בשנה, אולם יש בהם קשיים מרובים בגלל הקושי בהכשרת מנתחים מיומנים ומחסור עולמי גובר במנחים מיומנים. לפני כשלושה שבועות החברה דיווחה על מינויה של שרון לוויטה לתפקיד סמנכ"לית הכספים, החל מה-1 בספטמבר 2023. לוויטה מגיעה מחטיבת עמוד השדרה והגולגולת של מדטרוניק, שם שימשה בתפקיד מנהלת פיתוח עסקים ואסטרטגיה. לוויטה הגיעה למדטרוניק בעקבות רכישת מזור ורובטיקס, שאליה הצטרפה ב-2008 ושימשה בה כסמנכ"לית הכספים.
בתמונה למעלה: מנכ"ל ומייסד פלסאנמור, ד"ר אלעזר זוננשיין, לצד מערכת אולטרא-סאונד ניידת. צילום: טל שחר.
חברת פלסאנמור (Pulsenmore) מעומר שליד באר-שבע, מתכננת להקים קו ייצור המוני בישראל, אשר יאפשר לה לייצר כמיליון מכשירי אולטרסאונד ביתיים לבדיקת נשים בהריון, בשנה. מנכ"ל ומייסד החברה, ד"ר אליעזר זוננשין, סיפר ל-Techtime שקו הייצור יכיל מערכות ייצור אוטומטיות שפותחו על-ידי החברה, המאפשרות לייצר מקורות אולטרא-סאונד בתמחיר המותאם למוצר צרכני, וכמעט בלא מגע יד אדם.
פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, לשעבר מנהל תחום המכשור הרפואי של סוני באירופה ומי שפיתח את המצלמה הזעירה של חברת מדיגוס מעומר. החברה פיתחה מכשיר אולטראסאונד נייד וזעיר המבוסס על חיישן פיאזו אלקטרי ושבב ASIC עצמי, אשר מאפשר לכל אישה לבצע בדיקת אולטראסאונד בביתה, ולשלוח את התמונות אל הרופא באמצעות הסמארטפון (עם מערכת הפעלה iOS של אפל), לצורך פיענוח, מעקב וטיפול.
היפנים התגייסו לפרוייקט
בניגוד לחברות סטארט-אפ רבות המתבססות על שרשרת אספקה מורכבת של קבלני משנה, חברת פלסאנמור נערכה מיומה הראשון לעבודה במתכונת של חברה אנכית, במטרה להגיע בסוף תהליך הפיתוח לשלב שבו היא מבצעת בעצמה גם את הייצור והשיווק. זוננשיין: "הרעיון הראשוני שהיה שצריך לחבר את האולטראסאונד אל הענן, ולכן החלטנו להתבסס על הטלפון הסלולרי – כי הוא נמצא בכמעט כל בית בעולם".
המכשול השני היה מחיר הרכיבים האלקטרוניים: יצרני השבבים הגדולים סיפקו מעבדים המסוגלים לשמש כשבב ה-SoC המרכזי של המכשיר, אולם הם דרשו מאות דולרים עבור כל יחידה, בשעה שהצורך של פלסאנמור היה לקבל שבב במחיר של עד 30 דולר ליחידה. זוננשיין: "פניתי אל מי שהיה הבוס שלי לשעבר בחברת סוני, והוא הפגיש אותי עם מספר יצרני שבבים מיפן. חברת סייקו החליטה לעזור, וביחד פיתחנו שבב ASIC מרכזי שהם החליטו לייצר עבורנו, ולפני כשלושה חודשים הוא נכנס לייצור סדרתי.
ייצור עצמי של מתמרים
"בשלב הבא התמודדנו עם בעיית המתמר הפיאזו-אלקטרי. זהו קושי מיוחד במינו: המתמר הוא גם משדר (ממיר מתח לזעזועים) וגם מקלט (ממיר זעזועים למתח), ובמקרה שלנו מכיל 64 אלמנטים לשידור וקליטה. מייצרים אותו ידנית וקיבולת הייצור העולמית היא מצומצמת מאוד. נהוג לייצר את המתמרים בשתי שיטות עיקריות: בשיטה אחת מגדלים גביש בתנור במשך 6 שבועות, ואז חותכים את הגביש הגדול לאלמנטים זהים. זהו תהליך ארוך ויקר.
בשיטה השנייה משתמשים בחומרים מרוכבים, אשר נותנים רזולוציה טובה מאוד, אבל העלות גבוהה מאוד. מכיוון שהבדיקה שלנו מיועדת לגלות אובייקטים גדולים בסדר גודל של סנטימטרים, אנחנו יכולים להשתמש בחומרים זולים שבהם האלמנטים לא חייבים להיות זהים. פיתחנו קו ייצור הכולל תנור שבו אנחנו מגדלים את הגבישים, מכונת חיתוך, מערכות רובוטיות ומלחמי פלסמה".
מהפיכה בחדרי המיון
חברת פלסאנמור נמצאת בתהליך שינוי מחברת מו"פ לחברת ייצור. בשלביה הראשונים היא קיבלה סיוע צמוד מהמדינה. זוננשיין: "רשות החדשנות ומשרד התעשייה והכלכלה הבינו את הרעיון שלנו ותמכו בנו לאורך הדרך. אנחנו אסירי תודה להם. כעת אנחנו מפתחים את תשתיות הייצור מתוך מטרה להגיע עד לשנת 2027 להיקף ייצור של כמיליון מערכות ניידות, כולל ייצור הפלסטיקה".
כיום מעסיקה פלסאנמור כ-80 עובדים. היא גייסה בבורסה בתל אביב כ-50 מיליון דולר ונסחרת בה לפי שווי שוק של כ-380 מיליון שקל. לחברה כבר יש הסכמי הפצה, כולל הסכם שיווק עם GE העולמית, אשר מחזיקה בכ-7% ממניותיה. שוק היעד שלה גדול מאוד: "בעולם יש כיום כ-200 מיליון לידות בשנה, כאשר 20% מהביקורים בחדרי המיון הם של נשים בהריון אשר לא מרגישות תזוזה של התינוק. המסקנה היא שהפתרון שלנו יוריד משמעותית את העומסים בחדרי המיון בעולם".
חברת פלסאנמור (Pulsenmore) מעומר שליד באר-שבע, החלה בייצור סדרתי של מכשיר אולטרסאונד ביתי לבדיקת נשים בהריון אשר פועל בגרסה תואמת למערכת ההפעלה iOS (של אפל). המכשיר הידני הנייד מאפשר לכל אישה לבצע בדיקת אולטראסאונד בביתה, ולשלוח את התמונות אל הרופא באמצעות הסמארטפון, לצורך פיענוח, מעקב וטיפול. פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, ופיתחה מכשיר אולטראסאונד נייד וזעיר המבוסס על חיישן פיאזו אלקטרי ושבב ASIC עצמי.
עד היום החברה פיתחה שתי מערכות: מכשיר Pulsenmore ES לשימוש על-ידי נשים בהריון, ומכשיר Pulsenmore FC המאפשר לנשים הנמצאות בהתהליך של הפרייה חוץ גופית לבצע בדיקה עצמית של גודל הזקיקים. שתי המערכות מאפשרות להעביר את סרט הבדיקה לרופא או למוקד הרפואי באמצעות יישומון תוכנה המצוי במכשירי אייפון או אנדרואיד. כיום החברה נמצאת בשלבי ניסויים קליניים עבור מוצר שלישי, אשר יאפשר לבצע בדיקות אולטראסאונד עצמיות אצל חולי ריאות.
הפתרון של החברה מביא תפיסה חדשה לתחום הטיפול: המחיר של מערכת בודדת הוא כמה מאות דולרים (המחיר הממוצע של פלסאנמור הוא כ-400 דולר למכשיר) והבדיקה נעשית בבית. כיום יש בשוק שתי חלופות: מכשירים ידניים העולים כמה אלפי דולרים או של מכשירים גדולים במחיר של כמה מאות אלפי דולרים – כאשר בשני המקרים האחרונים יש צורך להגיע אל המרפאה.
בניית תשתית ייצור בישראל
בשנתיים האחרונות פלסאנמור נמצאת בתהליך שינוי מחברת פיתוח לחברה עם ייצור ומכירות: בשנת 2020 לא היו לה מכירות, בשנת 2021 היא מכרה מוצרים בכ-1.6 מיליון שקל ובשנת 2022 צמחו המכירות לכ-10.8 מיליון שקל. בידי החברה מספר זמנות גדולות: חברת GE Healthcare הזמינה 20,000 יחידות ES בהיקף של 6 מיליון דולר, וקופת חולים שירותי בריאות כללית הזמינה 12,000 יחידות של מערכות CF בהיקף כולל של 10.8 מיליון דולר ו-20,000 יחידות של ES בהיקף של 6 מיליון דולר.
להערכת החברה, במהלך 2023 היא תספק כ-25,000 מכשירים ללקוחות, ובשנת 2024 יעלה מספרם לכ-70,000. בסך הכל, יש כיום לחברה צבר הזמנות מחייבות שטרם הוכרו בהיקף של כ-30 מיליון שקל, מתוכו כ-21 מיליון שקל צפוי להכרה ב-2023 והיתרה ב-2024. תחזית המכירוטת של החברה היא 22 מיליון דולר בשנת 2024. במכתב למשקיעים מחודש אפריל 2023, מסר המנכ"ל זוננשיין שהחברה מתכננת להיות היצרנית הגדולה בעולם של מכשירי אולטראסאונד (במונחי יחידות).
זוננשיין: "אנחנו בונים את יכולות ההרחבה שלנה ומכנים להגדלה של פי עשרות בהיקף הייצור". מידע נוסף מופיע בדו"ח השנתי שפורסם במרץ 2023. חלק מהמכלולים מיוצרים בקוןריאה והרכבת המוצרים מתבצעת בישראל. קבלנים ייצור שבבים מייצרת עבורה את רכיב ה-ASIC הנמצא בלב תהליך עיבוד המידע, והחברה רוכשת ממנו כמויות גדולות למלאי.
ייצור מתמר פיאזו-אלקטרי
רכיב קריטי נוסף הוא מתמר פיאזו-אלקטרי (PZT) המאפשר לייצר את גלי הקול. כיום המתמר מיוצר מחוץ לחברה, אולם היא פועלת לבניית יכולת ייצור עצמית של מתמרים באמצעות מכונות ייצור לחיתוך מדויק והדבקה של מתמרים. החברה מפתחת תהליך ייצור מתמרים ביחד עם חברת FC Ultrasound הקוריאנית בהשקעה של עד כ-2 מיליון דולר בתמיכת רשות החדשנות וקרן קוריאה-ישראל למו"פ תעשייתי. השבוע החברה דיווחה על קבלת אישור לפטנט רשום בקנדה עבור תושבת לטלפון חכם הכוללת מתמר אולטראסוני לסקירת האיברים הפנימיים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-351 מיליון שקל.
חברת קארדיאקסנס (Cardiacsense) מקיסריה קיבלה את אישור ה־FDA האמריקאי לשלוש מיכולות השעון הרפואי שפיתחה לניטור פעילות הלב – כך דיווחה הבוקר (א') לבורסה חברת האחזקות מרחביה, המחזיקה בכ-5.12% מהחברה. במסגרת האישור שניתן על ידי ה-FDA, השעון הרפואי של קרדיאקסנס אושר לשימוש לצורך ניטור הן ECG, קצב לב ורמת חמצן בדם. בחברה מעריכים כי למוצר יש פוטנציאל שוק של מיליארדי דולרים בשנה.
אישור ה-FDA למעשה נותן את האות לתחילת שלב המסחור של השעון הרפואי. החברה תוכל לשווקו בארצות הברית וכן להתחיל במימוש הסכמי הפצה עליהם חתמה במדינות שונות בעולם, הנאמדים בכ-100 מיליון דולר על פני תקופה של ארבע שנים. מקרדיאקסנס נמסר כי החברה נמצאת בשיחות מתקדמות עם שותפים אסטרטגיים בארצות הברית אשר יסייעו לה בחדירה לשוק האמריקאי.
קארדיאקסנס תתחיל בקרוב למכור את השעון שלה ברחבי אירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואסיה, לאחר שקיבלה 4 אישורי CE והיא צפויה לקבל 2 אישורים נוספים במהלך רבעון ראשון 2023. בסוף 2021 כבר החלה החברה לבצע משלוחים של השעון לכ-20 מדינות. החברה דיווחה בעבר על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ’ילה, הודו, שווייץ ואיחוד האמירויות.
עוד הודיעה החברה, כי לאחרונה חתמה על מזכר הבנות לפיתוח שבב המבוסס על הטכנולוגיה שלה, אשר עתיד להוות בסיס למוצרים רפואיים של יצרניות מכשור רפואי. החברה לא מסרה פרטים נוספים על מהות ההסכם ומול מי נחתם.
לקוחות יעד מרכזיים: חולים כרוניים ובתי חולים
קרדיאק-סנס פיתחה אבזר ניטור רפואי אישי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. האבזר מתבסס על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG).
הוא יכול לשמש כחלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים אותו לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וניטור מאושפזים בבית חולים, למדידה במכשיר אחד של מספר פרמטרים רפואיים הנמדדים היום על-ידי מספר מכשירים.
חברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע אסטרטגי בחברה, דבר המעניק לה גם את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור.
האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרדיאק-סנס, אלדד שמש, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:
חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה קיבלה קו אשראי של 200 מיליון דולר מגופים פיננסיים הקשורים לשניים מהמשקיעים בחברה, Perceptive Advisors ו-Community Fund. במסגרת ההסדר, החברה תקבל הלוואה של 100 מיליון דולר לחמש שנים מרגע חתימת ההסכם, ותקבל אופציה עד שנת 2024 למימוש הלוואה נוספת, בהתאם לצורך, בגובה של עד 100 מיליון דולר. מסגרת האשראי נושאת רבית ועומדת לפרעון ב-27 באוגוסט 2027. חברת אינסייטק פיתחה מערכת למיקוד קרינת אולטראסאונד המשמשת לטיפול במחלת רעד ראשוני (Essential Tremor) ובחולי פרקינסון הסובלים מרעד ראשוני. המערכת ממקדת 1,024 מקורות קרינה בנקודה אחת וכך מייצרת חחום מקומי המשמיד רקמות מטרה במוח, מבלי לפגוע ברקמות אחרות. הטיפול הוא בלתי פולשני ומתבצע בהנחיית MRI בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה.
מנכ"ל החברה, מוריס פארא, אמר שההשקעה תאפשר לאינסייטק להרחיב את היישומים לטכנולוגיה של הטכנולוגיה, ולהיכנס לתחום הנוירו-אונקולוגיה. מנהל הפורטפוליו של Perceptive Advisors, סאם צ'אלה, אמר שעד היום החברה התקינה 120 מערכות אצל לקוחות. הסכם ההלוואה מוריד את המסך על תקוות ההנפקה של החברה: בחודש מרץ 2020 החברה חתמה על הסכם השקעה עם קרן ההשקעות Koch Disruptive Technologies שבבעלות תאגיד Koch Industries. הקרן התחייבה להשקיע 100 מיליון דולר במסגרת גיוס הון בהיקף של עד 150 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד דולר אחרי הכסף, ובאוקטובר 2021 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת SPAC הנסחרת בנסד"ק, מתוך כוונה להנפיק מניות לציבור לפי שווי חברה של 1.9 מיליארד דולר.
אלא שחודשיים בלבד לאחר מכן התכווץ השווי ל-900 מיליון דולר בלבד. כך מתברר מדו"ח הרבעון השני 2022 של חברת אלביט מדיקל, שפורסם לפני שבוע. אלביט מדיקל נסחרת בבורסה בתל אביב ומחזיקה בכ-3.1% ממניות אינסייטק. ביוני 2022 ירד שווי החברה אל מתחת ל-674 מיליון דולר. בחודש פברואר 2022 קיבלה אלביט עידכון מאינסייטק שלפיו לאור הרעה בתנאי שוק ההון בארה”ב, עיסקת המיזוג אם תתבצע תיעשה לפי שווי שוק נמוך יותר, ושהיא בוחנת גם אלטרנטיבות פיננסיות אחרות. מאז לא דווח על התקדמות לקראת חתימה סופית של הסכם המיזוג, ולאור מסגרת האשראי שהחברה בנתה, ככל הנראה הנושא ירד לחלוטין מהפרק. בשנת 2021 הסתמו מכירות אינסייטק בכ-72.3 מיליון דולר, ב-44% יותר מאשר בשנת 2020.
בתמונה למעלה: המפעל החדש מוכן לתחילת הייצור עבור לומניס
חברת לומניס (Lumenis) וקבלנית הייצור שלה rh, חנכו היום (ה') מפעל חדש אשר הוקם בתוך מתחם rh בעיר נוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם השלמת הקמת קו הייצור החדש בהשקעה של כ-5 מיליון שקל, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר את כל הייצור לחברת rh. מנכ"ל rh, יעקב לוי, סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש בשטח של 2,000 מ"ר ומהווה למעשה "מפעל בתוך מפעל". לוי: "המפעל החדש תוכנן ונבנה בסטנדרט הגבוה ביותר בתעשייה, בהתאם לדרישות המחמירות ביותר ועמידה בתקני ייצור ציוד רפואי רגיש".
חברת rh היא מקבלניות הייצור העצמאיות הגדולות בישראל. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים בארבעה אתרים בארץ ובחו"ל (רומניה וארה"ב). מתקניה משתרעים על-פני שטח של 35,000 מ"ר. קבלת האחריות על הייצור של לומניס היא מהלך המבטא רמת אמון מלאה בין לומניס ו-rh. במפעל שולבו מערכות מיוחדות, כולל מערכות מיזוג אוויר מתקדמות העומדות בתקני התעשייה הרפואית. המתחם כולל אזור הרכבות בשטח של 250 מ"ר המוקדש אך ורק לייצור של ראשי לייזר, אשר כולל בתוכו גם חדר נקי בשטח של 150 מ"ר העומד בתקן ISO CLASS 7. ספיקת האוויר בחדר הנקי היא 5,000 מ"ק/שעה, כלומר כל האוויר בחדר מוחלף 40 פעמים בשעה. החדר הנקי מותאם לעבודה בו זמנית של 20 עמדות עבודה ובדיקה.
יעקב לוי, מנכ"ל RH. צילום: Techtime
כל מכשיר עובר דרך ארבע תחנות עבודה, ומסיים את דרכו באחד מ-30 חדרי בדיקה אוטומטיים: מדובר בתאים מבודדים שבהם מתבצעות בדיקות קרינה של הציוד. הקו נעזר במערכות אוטומטיות ומסועים. אפילו המילוי של טפסי Device History Record-HR שבלעדיהם הציוד לא מקבל הסמכה, נעשה באמצעות מערכת ממוחשבת אוטומטית. באתר מועסקים 130 עובדים, בהם כל עובדי קו הייצור המקורי של חברת לומניס. המפעל יספק שירות מלא מקצה לקצה, משלב התכנון ועד השילוח ללקוח.
לוי: "הגענו לשלב הזה לאחר עבודה ממושכת שבה רמת האמון בין שתי החברות הגיעה למצב שבו אפשר היה לדבר על שותפות אסטרטגית וקבלת אחריות שלנו על כל תשתית הייצור של לומניס. הדבר מבטא אמון הנסמך על מערכת יחסים ארוכת שנים. rh היא חברה ישראלית בינלאומית ואנחנו מאוד גאים בכך. החברה נמצאת בתנופה של הזמנות ולקוחות חדשים, ובעיקר הגדלת היקף הפעילות עם לקוחות קיימים. מחלקת 'מצויינות תפעולית' (Operation Excellence) שהקמנו לאחרונה פועלת לשיפור כל אגפי החברה ולשילוב חדשנות, אוטומציה ויעילות. התוכנית שלנו כוללת הקמה של עוד שלושה מפעלים ייעודיים ללקוחות עד שנת 2025".
יו"ר הדירקטוריון של אינטל העולמית, ומי ששימש בעבר כמנכ"ל ויו"ר חברת מדטרוניק, אומאר אישרק, הצטרף לדירקטוריון של חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה. "אני גאה להצטרף לדירקטוריון של לחברה צומחת אשר ממוקדת בחדשנות בתחום הטיפל הרפואי", אמר אישרק (בתמונה למעלה). מדובר באחת מהדמויות המרכזיות בתחום המכשור הרפואי בעולם. אישרק הצטרף לדירקטוריון אינטל בשנת 2017, ובינואר 2020 מונה לתפקיד היו"ר. הוא שימש כיו"ר ומנכ"ל מדטרוניק במשך 9 שנים, ולפני כן מילא במשך 16 שנים תפקידים בכירים בחברת GE, כאשר בתפקידו האחרון בחברה שימש כמנכ"ל החטיבה הרפואית, GE Healthcare.
חברת אינסייטק פיתחה מערכת למיקוד קרינת אולטראסאונד המשמשת לטיפול ברעד ראשוני ובחולי פרקינסון הסובלים מרעד ראשוני. המערכת ממקדת 1,024 מקורות קרינה בנקודה אחת וכך מייצרת חחום מקומי המשמיד רקמות מטרה במוח, מבלי לפגוע ברקמות אחרות. הטיפול הוא בלתי פולשני ומתבצע בהנחיית MRI בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה.
המערכת של החברה, Exablate Neuro, קיבלה אישורי CE ו-FDA. בחודש דצמבר 2021 היר קיבלה אישור FDA לשימוש במערכת Prostate Exablate לטיפול ברקמת הערמונית עם אולטרסאונד ממוקד בעוצמה גבוהה. חברת אינסייטק הוקמה בשנת 1999. בחודש מרץ 2021 היא סיימה סבב גיוס בהיקף כולל של 136 מיליון דולר לפי הערכת שווי חברה של כ-1.3 מיליארד דולר. באוקטובר 2021 דיווחה חברת אלביט מדיקל טקנולוג'יס, המחזיקה בכ-3.1% ממניות אינסייטק, על חתימת מזכר הבנות למיזוג פוטנציאלי עם חברת SPAC הנסחרת בנסד”ק לפי שווי חברה של כ-1.9 מיליארד דולר.
פתיחת מחסום דם-מוח
בינואר ובפברואר 2022 קיבלה אלביט עידכון מאינסייטק שלפיו לאור הרעה בתנאי שוק ההון בארה"ב, עיסקת המיזוג אם תתבצע תיעשה לפי שווי שוק נמוך יותר, ושהיא בוחנת גם אלטרנטיבות פיננסיות אחרות. מאז לא דווח על התקדמות לקראת חתימה סופית של הסכם המיזוג. בשנת 2021 הסתמו המכירות של אינסייטק בכ-72.3 מיליון דולר, עלייה של 44% בהשוואה לשנת 2020. החברה סיפקה במהלך השנה 108 מערכות Exablate Neuro.
אינסייטק מבצעת מספר מחקרים שנועדו לאתר יישומים נוספים לטכנוולגיה שהיא פיתחה. בין השאר, היא מבצעת כעת ניסויים קליניים בתחום הנוירו-אונקולוגיה. לאחרונה היא קיבלה אישור FDA להתחלת ביצוע ניסוי קליני לטכנולוגיית פתיחת מחסום דם-מוח לשימוש בחולים הסובלים מגידולים גרורתיים במוח שמקורם בסרטן ריאות ראשוני, והעניק מעמד של "מכשיר פורץ דרך" לטכנולוגיית מחסום דם-מוח, שנועד להאיץ את הפיתוח של הטכנולוגיה.
חברת איידוק (Aidoc) פיתחה מערכת הפעלה ייעודית לעולם הרפואי עבור אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המשמשים לפיענוח סריקות דימות. איידוק נחשבת למובילה בתחום ומפתחת אלגוריתמים הסורקים באופן אוטומטי סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI ומתריעות בפני הרדיולוג על ממצאים חריגים שעשויים להצביע על מצבי חירום כמו דימום תוך-גולגולתי או שבר בעמוד השדרה.
לצד איידוק, פועלות בתחום חברות רבות, ובכללן גם חברות ישראליות. מערכת ההפעלה שהשיקה איידוק היא אגנוסטית ומאפשרת להפעיל על אותה מערכת אלגוריתמים שפותחו על ידי ספקים שונים, ובכך לאפשר לבתי חולים או מכוני דימות לשלב בצורה יעילה ונוחה יותר מגוון רחב יותר של פתרונות AI. איידוק כבר הוסיפה אלגוריתמים של 5 ספקים שונים, ובהם Imbio, Icometrix, Riverain ועוד, לפלטפורמה שלה, שכוללת את שבעת האלגוריתמים הקניינים שפיתחה החברה ומאושרים על ידי ה-FDA.
על פי סקר שנערך באחרונה על די Sage Growth Partners בקרב בתי חולים בארצות הברית, לכ-90% מבין בתי החולים שהשתתפו יש נכונות ותוכנית מעשית לאימוץ פתרונות AI, בהשוואה ל-53% לפני כשנתיים. ואולם, רק 34% מבתי החולים החלו להשתמש בפתרונות אלה בפועל. באיידוק מסבירים את הפער בין היתר בשל הקושי לשלב באותה סביבת IT פתרונות של ספקים שונים. מערכת ההפעלה של איידוק מנתחת את מאפייני הסריקה ומחילה עליה את האלגוריתם הרלוונטי ביותר מבין הפתרונות שזמינים במערכת, ללא קשר לספק האלגוריתם.
בינה מלאכותית בשירות הרדיולוג
איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאכותית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.
פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. עד כה קיבלה החברה אישורי FDA עבור שבעה אלגוריתמים שפיתחה. בחודש מאי 2020 קיבלה מה-FDA אישור לאלגוריתם חדש לגילוי ממצאים הקשורים בהידבקות בקורונה בסריקות דימות בבתי חולים. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה פרוסה בכ-400 מרכזים רפואיים ברחבי העולם. בסך הכול, עושים שימוש בפתרונות החברה כ-5,000 רדיולוגים ופוענחו כ-10.3 מיליון סריקות.
האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2020 (השיחה עם אריאלה מתחילה בדקה 25:00):
לפני כחודש בוצע במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע ניתוח ראשון מסוגו בארץ להפרדת שתי תאומות שהיו מחוברות בראשן. התאומות נולדו באוגוסט 2020 כשהן מחוברות זו לזו בחלק העורפי של גולגולתן ולכן היו כמעט משותקות ובלא יכולת להניע את גופן בחופשיות, לזחול ולהתפתח בצורה תקינה. ניתוח להפרדת תאומים המחוברים בראשם (Craniopagus Twins) נחשב לניתוח מורכב ונדיר מאוד, ובוצע עד היום ב-20 מקרים בלבד. הקושי נעוץ בכך שחלק מכלי הדם במעטפת המוח של התאומות היו מלופפים זה בזה, וחלקם אף היו משותפים לשתיהן. לכן הצוות הרפואי נדרש לבצע מיפוי מפורט ומדויק של הממשק בין שתי התאומות.
תהליך ההכנה לניתוח כלל בדיקות רבות, אימונים וסימולציות, ונמשך חודשים רבים. בתהליך הזה השתתפו מנתחי מוח, רדיולוגים, מרדימים, מנתחים קוסמטיים ועוד. ד"ר מיקי גידון, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה של ילדים בביה"ח סורוקה, ניהל את הניתוח ובנה את "פקודת המבצע" של הניתוח. בשיחה עם Techtime הוא תאר את מורכבות הניתוח ואת השימוש שנעשה בטכנולוגיות של החברות הישראליות 3D4op, Surgical Theator וסטרטסיס (Stratasys).
קובץ CAD של המוח
מיקי גידון: "במקרה הזה היה מדובר בשתי תאומות המחוברות בראשן, וגם בחלל התוך-גולגולתי ובקרומי המוח ובכלי דם מוחיים. האתגר המרכזי היה להבין אילו כלי דם חשובים לכל תאומה – ולשמר אותם". המיפוי והלימוד התבססו על שני סוגים של מודלים תלת-מימדיים: מודל פיזי שהודפס במדפסת תלת-מימד ומודל וירטואלי שנוצר באמצעות מציאות רבודה, אשר התבססו על סדרה גדולה של סריקות CT ו-MRI של המוח והחלל התוך-גולגולתי ועל צנתור מוחי למיפוי כלי הדם. "לטכנולוגיה היה תפקיד מרכזי בניתוח, מפני שהיא איפשרה לנו למזג את הנתונים ולבנות מודלים תלת-מימדיים שיאפשרו לנו להבין את הממשק בין התאומות".
המודל הפיזי של אזור הניתוח נבנה באמצעות הטכנולוגיות של 3D4op ושל יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס. חברת 3D4op הוקמה ומנוהלת על-ידי לימור חביב. היא פיתחה טכנולוגיה לתכנון ניתוחים הנעזרת בסריקות CT ו-MRI לבניית מודל CAD מפורט של אזור היעד, ותכנון הניתוח, כולל ייצוא קבצים להדפסה מחומרים פולימריים. הדבר כולל תכנון והדפסת שתלים אורתופדיים ואף כלים ייעודיים המותאמים למנותח. המודלים הממוחשבים של 3D4op הועברו למדפסת רפואית ייעודית שפיתחה סטרטסיס, אשר עושה שימוש בחומרים פולימריים המדמים את התכונות הפיזיות של הרקמות, דוגמת עור, עצמות, שרירים, כלי דם ועוד.
בסרטון למטה: תיאור הניתוח באמצעות המודלים התלת מימדיים שנוצרו עבורו:
הרופאים השתמשו במודלים הפיזיים כדי לתכנן את תהליך הניתוח ואפילו להתאמן עליהם בביצוע פעולות כמו חיתוך, קידוח וקיבוע. במקביל, הרופאים נעזרו במודל וירטואלי שנוצר באמצעות הטכנולוגיה של חברת Surgical Theator, אשר פיתחה סימולטור מבוסס מציאות רבודה הבונה מודל תלת מימדי של המוח על-סמך צילומי ה-CT וה-MRI. המודל הווירטואלי מאפשר לתכנן את הניתוח בסביבה של מציאות רבודה, שבה ניתן להגדיל אתרים מוגדרים, לשנות זוויות צפייה ולהבין טוב יותר היבטים חשובים בניתוח כמו למשל התנוחה המיטבית וסדר הפעולות.
הטכנולוגיה והרפואה צריכות לשתף פעולה
המודל שנוצר בפלטפורמת Surgical Theator איפשר למנתחים למפות במדויק את התוואי של כלי הדם המשניים שהיו מלופפים באזור הממשק בין התאומות, דבר שלא ניתן היה לעשות על סמך טכנולוגיות דימות סטנדרטיות. המודל הווירטואלי אף שימש את המנתחים במהלך הניתוח וסייע להם בניווט העדין בנבכי האזור המשותף.
"באמצעות המודל הווירטואלי יכולנו לראות את כלי הדם מכל מיני זוויות, לתכנן מראש את מהלך הניתוח ולהתאמן בסביבה של מציאות מדומה. כך למשל, הטכנולוגיה אפשרה לנו להגיע למסקנה שצריך להתחיל את הניתוח כששתי התאומות שכובות על גבן.
"החברות הישראליות הן פורצות דרך, וצריך להדק את שיתוף הפעולה בינן לבין הרופאים. כיום יש נתק מסוים בין שני העולמות האלו. חשוב שהחברות יסתייעו ברופאים כבר בשלבי אפיון הצרכים, הפיתוח והוכחת ההיתכנות. כמי שבסופו של דבר ישתמשו בכלים הללו, שיתוף הרופאים יסייע בהחדרת הטכנולוגיות החדשות אל חדרי הניתוח".
בתמונה למעלה: אמיר גל יו"ר אינפינטי (מימין) והדגמת המדבקה החשמלית של תרניקה
חברת תרניקה (Theranica) מנתניה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם שותפות המו"פ אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) הכולל השקעה בחברה בהיקף של 3.5 מיליון שקלים, לצורך מימון הייצור והפצת הפתרון של החברה בסין. אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה של תל אביב. החברה מקדמת חברות מדיקל ישראליות בשוק הסיני באמצעות ייעוץ פיננסי ורגולטורי ובאמצעות הקשרים שלה עם יצרני ציוד ומפיצים בשוק הסיני.
במסגרת ההסכם, תוקם ועדת היגוי משותפת בהשתתפות חברות סיניות אשר תנהל את הרישוי ואת ההפצה בסין. יו"ר אינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור, אמר שיש לחברה "פוטנציאל עסקי אדיר בסין. שיתוף הפעולה עם תרניקה הוא חלק מאסטרטגיה המשלבת השקעה הונית, פיתוח עסקי, וקידום אקטיבי של חברות המטרה בשווקים חדשים – בעיקר בסין".
מניפולציה חשמלית על המוח
חברת תרניקה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אלון עירוני, מנהל התיפעול רונן יאשק, סמנכ"ל המו"פ סלבה ברבש וד״ר שמעון אקהויז. היא פיתחה את מערכת Nerivio המאפשרת לטפל בכאבים כרוניים באמצעות אותות חשמליים. המערכת מבוססת על מדבקה לבישה המשדרת אות חשמלי המעורר עצבים תת-עוריים, אשר מגיעים אל גזע המוח ומעוררים תגובה מוחית הגורמת לשחרור נוירו-טרנסמיטורים אשר מפחיתים את עוצמת הכאב.
התופעה נקראת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) ויסודותיה פותחו כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, אולם רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק אבזרים המתבססים עליה. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שימוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. ככל הידוע, חברת תרניקה היא מהראשונות שהצליחו לפתח מערכת בלתי פולשנית וקלה לשימוש עבור מיגרנות. בינואר 2021 היא קיבלה אישור FDA עבור הטיפול הזה, בעקבות תוצאות ניסוי שנערך בקרב 252 מטופלים.
המערכת של החברה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, מעבד ייעודי ומקלט/משדר Bluetooth המשדר מידע לאפליקציה בסמארטפון, שבאמצעותה המשתמש יכול לנהל את אופן ואת עוצמת הטיפול. המערכת עוקבת אחר המשתמש, וכשהיא מזהה התקף מיגרנה היא מפעילה באופן אוטומטי את הגירוי החשמלי בזרוע הגורם להפחתת או היעלמות הכאב. עד היום החברה גייסה כ-41 מיליון דולר. סבב הגיוס הגדול ביותר שלה הושלם במרץ 2019, במהלכו היא גייסה 35 מיליון דולר בהובלת אקהויז.
חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) ממשיכה את אירועי Tuesday Tech Talk, שהיא סדרה של הרצאות וסדנאות קצרות ומקצועיות במגוון נושאים המצויים כיום בליבת העניין של התעשייה. בהם: רפואה, תעשיית הרכב, מכשור ביתי, מכשור תעשייתי ועוד. המפגשים הם בני 45 דקות בלבד כל אחד.
הם מיועדים לאנשי התעשייה בישראל, וייערכו בהנחיית מהנדסים מומחים בתחומם מחברת טקסס אינסטרומטס העולמית. המפגש השלישי בסדרת ההרצאות הראשונה המוקדשת לתחום המכשור הרפואי, יתקיים ביום ג', ה-1 ביוני 2021 בשעה 16:00 לפי שעון ישראל ויוקדש לנושא Ultrasound Scanners & Smart Probes. המפגשים מציגים את האפליקציות, עקרונות התכן הרפואי ומה ניתן ליישם בעזרת הכלים הטכנולוגיים שיש לחברת TI להציע.
ההרשמה להרצאות היא ללא עלות, ומיועדת לכל המהנדסים המעוניינים להרחיב ולחדד את הידע שלהם בתחומים אלה.
חברת בריינסגייט (BrainsGate) מקיסריה השלימה סבב השקעה של 14 מיליון דולר לפי שווי של 147 מיליון דולר לפני הכסף. את הסבב הוביל משקיע חדש, קרן ההון המשותפת BNP וחברת ההשקעות והייעוץ SPERO ,לצד המשקיעים הקיימים, אלרון, מדטרוניק, אגת, פיטנגו ו-Cipio. סבב הגיוס צפוי לממן את פעילותה של בריינסגייט עד קבלת אישור בקשת ה-PMA שהוגשה ל FDA, בניית נפח ייצור, והגשת בקשה לכיסוי ביטוחי מממשלת ארה"ב.
החברה פיתחה טיפול חדשני לשבץ מוחי חסימתי (Ischemic Stroke System) המתבצע באמצעות תהליך קצר של פחות מ-5 דקות שבו מוזרק שתל לתעלה קיימת נאחורי האף. השתל יוצר גירוי עצבי שמגביר את זרימת הדם למוח כדי לשפר את מצבם של נפגעי שבץ חסימתי בחלון של 24 שעות מפרוץ השבץ. הטכנולוגיה מבוססת על תגלית מדעית, לפיה עירור חשמלי של גנגליון Spheno-Palatine הנמצא מאחורי האף, יכול להשפיע על זרימת הדם למוח.
המרכז העצבי הזה (SPG) ממוקם סמוך למערות הסינוסים בגולגולת. התברר שבאמצעות גרוי חשמלי ניתן לגרום להרחיב את כלי הדם בעוצמה ולמשך זמן הנשלטים על-ידי האותות החשמליים. החברה פיתחה מערכת אלחוטית שבה מועברת אנרגיה חשמלית ממתן המוצב ליד הלחי אל האלקטרודה המושתלת, ועל-ידי להזרים דם למוח לרפא או להפחית את נזקי השבץ. במאי 2020 החברה קיבלה אישור שיווק באירופה (CE). בפברואר 2020 היא ביקשה אישור מה-FDA וממתינה לקבלתו.
חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס ציונה קיבלה אישור מוועדת הלסינקי של המרכז הרפואי שיבא, להפעלת פיילוט לביצוע בדיקות מהירות לגילוי קורונה, באמצעות המכשיר SpectraLIT, אשר מבוסס על שבב ספקטרומטר שהחברה פיתחה (CMOS Image Sensor). המכשיר הוא בגודל של עכבר מחשב, ומסוגל לזהות עדות להימצאות נגיף בגוף בפרק זמן של פחות משנייה, תוך שימוש בדגימת נוזל (נסיוב דם או דגימת רוק) שהוכנסה למבחנת בדיקה חד-פעמית.
הטכנולוגיה הספקטרלית אינה חדשה ונחשבת לאמינה במדע. החדשנות של ניוסייט מתבטאת ביכולת לממש בשבב יחיד יכולות הקיימות היום במכשירים יקרים שמחירם מסתכם במאות אלפי דולרים. המכשיר מסוגל להפריד בין פרופיל של אדם הנגוע בנגיף מסוים לפרופיל של אדם הנגוע בנגיף אחר או לאדם בריא, בעזרת אלגוריתמים בינה מלאכותית. המכשיר של ניוסייט בודק בו-זמנית 1024 ערוצים ספקטרליים בטווח האור הנראה (700-400 ננומטר).
לווירוסים אין חתימה ספקטרלית, אולם החברה איתרה מאמרים מדעיים שבהם יש דיווח על סמנים אחרים המתפתחים בגוף בעקבות חדירת וירוסים, אשר מציינים את קיומם של הווירוסים, ושחלק מהם ניתן לזיהוי באמצעות חתימה ספקטרלית. במחקרי היתכנות ראשוניים שביצעו מומחים ביחידות למחלות זיהומיות ומחלות טרופיות במרכז הרפואי, גילה המכשיר יכולת הפרדה בין קורונה מסוג אלפא (CoV-Alpha) לקורונה מסוג ביטא (CoV-Beta) בדיוק של קרוב ל-100%. בוצעו בהצלחה גם מחקרי היתכנות על דגימות דם של אנשים הנגועים בווירוס Dengue.
חברה משותפת תשווק את הטכנולוגיה בעולם
ניוסייט והמרכז לחדשנות דיגיטלית בשיבא מתכוונים להקים חברה משותפת למסחור מכשירי הבדיקה ושיווקם בעולם. בחודש יוני 2020 השלימה ניוסייט גיוס הון בהיקף של 7 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן Infinity Capital שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה. לגיוס הצטרף משקיע העל הסיני ד"ר ג'ורג' סו (George So) אשר השקיע 2 מיליון דולר בחברה. בסך הכל, מאז הקמתה גייסה החברה 15 מיליון דולר. ההשקעה של ג'ורג' סו היא יוצא דופן: שכן מדובר במשקיע אסטרטגי, אשר הקים חברה חדשה אשר תייצר ציוד רפואי המבוסס על החיישנים ועל האלגוריתמים של ניוסייט.
חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים. בשנה שעברה היא הכריזה על החיישן המרחבי (Area Sensor Chip) מדגם NSI1000 עבור תעשיית הרכב וראיית מכונה. הוא כולל טכנולוגיית eTOF המבצעת מדידות מרחק באמצעות חישוב פרק הזמן בין שידור פולס לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטתו על-ידי החיישן.
באמצע שנת 2019 היא החלה בפרוייקט משותף עם חברת מקורות לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות חיישן הצילום של החברה. המערכת מבוססת על הארת דגימת מים באמצעות מקור אור באורכי גל של 400-1100 ננומטר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים. הפרוייקט עם שיבא מבוסס על הרעיון העומד בבסיס הפרוייקט עם מקורות. החברה מתכננת להציג בחודשים הקרובים מכשיר משופר שיוכל לבדוק פרופיל ספקטרלי באורך גל של עד 1100 ננומטר.
חברת Tyto Care מנתניה, המפתחת אבזר בדיקות ביתי עבור שירותי רפואה מרחוק, גייסה 50 מיליון דולר בגיוס הון שהובל על-ידי הקרן האמריקאית Insight Partners, הקרן הישראלית Olive Tree Ventures וקרן ההשקעות של חברת קואלקום, Qualcomm Ventures LLC. והשתתפו בו גם המשקיעים הנוכחיים בחברה, בהם קרן תעוזה שדיווחה אתמול כי השקיעה כ-1.7 מיליון דולר בחברה ומחזיקה בכ-3% ממניותיה. מאז הקמתה בשנת 2012, החברה גייסה סכום כולל של כ-105 מיליון דולר.
חברת טייטו הוקמה על-ידי המנכ"ל דדי גלעד ומנהל התפעול עופר צדיק. שניהם יצאו מחברת MDG Medical, אשר פיתחה עגלת תרופות ממוחשבת לניהול ובקרה של מתן תרופות במוסדות רפואיים. החברה פיתחה את האבזר הביתי TytoHome, המאפשר לבצע בדיקות בסיסיות לילדים, ולהעבירן אל הרופא באמצעות אפליקציה לצורך קבלת טיפול רפואי בסיסי מרחוק, בלא צורך לגשת למרפאה או לחדר המיון. האבזר מופעל על-ידי אחד מההורים, ומאפשר ביצוע צילום של האוזן הפנימית, צילום גרון, מדידת חום, מדידת דופק, האזנה לנשימות ולפעילות בית החזה באמצעות סטטוסקופ וירטואלי.
הבדיקות האלה מאפשרות לזהות מחלות ילדים נפוצות כמו דלקת אוזניים, הצטננות, כאבי ראש, גירויים בעיניים, גודש בדרכי הנשימה, אלרגיות, דלקת גרון, גירויים ותפרחות בעור, וכדומה. האבזר מתחבר לרשת באמצעות תקשורת Wi-Fi ומשדר את המידע לרופא. לצד האבזר, החברה מספקת אפליקציה סלולרית המאפשרת מפגש דיגיטלי מלא בין הרופא לבין החולה כתחליף למפגש של פנים מול פנים. חברת טייקו קיבלה אישורי שיווק בארה"ב (FDA) ובאירופה (CE).
החברה דיווחה שבעקבות מגיפת הקורונה הוכפל הביקוש למוצר שלה פי שלושה, והיא מאיצה את תהליכי היציור כדי לעמוד בביקוש. והוא נרכש לאחרונה בכמויות גדולות מהרגיל על-ידי בתי חולים בישראל ובארה"ב. במהלך 2019 בוצעו באמצעות האבזר של החברה כ-200,000 מפגשים רפואיים דיגיטליים בישראל, בארה"ב ובאירופה. בתי חולים רבים משתמשים במערכת, בהם המרכז הרפואי שיבא בישראל, כאשר האבזר הביתי עצמו נמכר ברשת BestBuy במחיר של 300 דולר.
קבוצת עליבאבא, הבעלים של ענקית המסחר המקוון "עלי אקספרס" השיקה פלטפורמה חדשה שנועדה לסייע באספקה מואצת של ציוד רפואי לסין כדי להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. האתר, Help stop Coronavirus Today, מספק חיבור ישיר בין ספקי ציוד רפואי ברחבי עולם לבין צוותי הרפואה בשטח. החברה הקימה קרן ייעודית בהיקף של כ-140 מיליון דולר, אשר תממן רכישת ציוד רפואי חיוני מספקיות בכל העולם, כולל ישראל, ואספקתם לצוותי הרפואה בוואהן ובערים נוספות שנפגעו מהנגיף.
עליבאבא תפרסם את המפרטים של הציוד הרפואי הנחוץ, לרבות הסוגים, הדגמים וכמויות המוצרים, על-סמך מידע שנאסף מבתי החולים והרשויות המקומיות. באמצעות הפלטפורמה, הספקים יוכלו להעביר מידע על המוצרים שנמצאים ברשותם ולאחר תהליך של אישור הספק והסחורה, תחל עליבאבא בתהליך הרכש. המוצרים שיירכשו באמצעות הפלטפורמה, יסופקו לבתי החולים על בסיס רמת דחיפות ועדיפות.
עליבאבא מתחייבת לאספקה מהירה ובטוחה, ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מרכזי הפצה לוגיסטיים בעולם, על מנת לספק פתרונות שילוח יעילים ומתוזמנים היטב. קייניאו (Cainiao), החטיבה הלוגיסטית של עליבאבא, השיקה את מיזם "הערוץ הירוק" אשר יחד עם גורמי תעשייה בסין, ומחוצה לה, יבטיח משלוח מואץ של הציוד.
במכתב שהפיצה לספקי ציוד רפואי בעולם ובישראל, נכתב כי עם סיום חופשת ראש השנה הסיני, הציפייה היא לכמות גדולה של אנשים שחוזרים למקום עבודתם. זאת, על רקע המאבק בווירוס הקורונה אשר נמצא בשלב קריטי. במכתב מפורט, בין היתר, הציוד הנדרש אשר כולל מסכות הגנה (רפואיות ורגילות), חליפות הגנה, כפפות ומשקפיים להגנה על הצוותים הרפואיים ועוד.
המכתב שעליבאבא הפיצה לספקי ציוד רפואי בישראל:
"הודות לך ולרצונם הטוב של אנשים נוספים ברחבי העולם, אנו שולחים ציוד רפואי, כולל מסכות וחליפות הגנה, לרופאים במחוזות ווהאן, וונז'יו והאנגז'יו, הנמצאים במוקד התפשטות המגיפה של נגיף הקורונה וזקוקים בדחיפות לסיוע שלנו. אנו אסירי תודה על כך, אולם זה אינו מספיק.
"עם סיומה של חופשת ראש השנה הסינית, אנו מצפים שאנשים רבים בסין ישובו לעבודתם ועל כן המלחמה שלנו בהתפשטות נגיף הקורונה נמצאת בשלב קריטי. מטרתנו היא לקשר באופן היעיל והזריז ביותר בין שרשרת האספקה העולמית לצוותים הרפואיים בסין, אשר זקוקים בדחיפות לציוד רפואי. בעזרת האמון והתמיכה שלך, נצליח יחד להתגבר על המשבר.
"לכן, הקימה עליבאבא את "Alibaba Global Direct Sourcing Platform" – אתר ייעודי המקשר בין ספקים ומפיצים של ציוד רפואי בכל העולם לצוותים הרפואיים בסין. אנו מחויבים לכך שהמידע בפלטפורמה יהיה מדויק ושקוף, וכי ניצור קשר עם ספקים גלובליים במהירות וביעילות המרבית. לא משנה היכן נמצא הציוד שלך, אנו נעביר אותו לצוות הרפואי באופן המהיר והבטוח ביותר.
"פריטי הציוד הדחופים ביותר כוללים, בין היתר: מסכות מגן (רפואי/רגיל), חליפות מגן רפואיות, משקפי מגן רפואיים, כפפות מגן רפואיות וציוד הגנה נוסף.
"אנו מעריכים כל מאמץ שתעשה כדי שנצליח, יחד, לבלום את התפשטות נגיף הקורונה.
"עליבאבא נעזרת ברשת גלובלית של שותפים לוגיסטיים על מנת לאפשר שילוח מדויק בהתאמה אישית למדינות ולמחוזות השונים. הודות לכך, הציוד שלך יגיע במהירות האפשרית לאזורים שזקוקים לו ביותר.
חברת Paragate Medical מחיפה קיבלה מענק בהיקף של יותר מ-2 מיליון אירו מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי לביצוע ניסוי קליני שיוכיח את יעילות המוצר הייחודי שפיתחה לשאיבת נוזלים מהגוף. החברה פיתחה מערכת זעירה, מושתלת ומבוקרת הפועלת 24 שעות ביממה אשר מנקזת נוזלי גוף עודפים דרך חלל הבטן ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן. מנכ"ל החברה ומייסד משותף, ניתאי חנני, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת כיום בשלבי גיוס למימון משלים עבור ביצוע הבדיקות הדרושות ולהשתלת המוצר בבני אדם.
חנני: "הניסוי מתוכנן להתבצע ברבעון השלישי של 2020 במרכז קליני מוביל בתחום כשל הלב באירופה. במקביל אנחנו פונים כעת ל-FDA בארה"ב על-מנת שיכיר במוצר שלנו כפורץ-דרך, כדי להאיץ את התהליך הרגולטורי". חברת פאראגייט מתמודדת עם בעיה שעד היום לא ניתן לה מענה מספק. "חולים רבים הסובלים מבעיות כשל לב וכשל כלייתי לא מצליחים להיפתר מהנוזלים בגוף באמצעות השתן, ומגיעים למצבים של גודש נוזלים שבין השאר מציפים את הריאות עד כדי חנק.
"הנוסעים המתמידים" של בתי החולים
"הם מגיעים באופן תכוף לבתי החולים כדי לבצע פרוצדורות דחופות להוצאת נוזלים מהגוף. לעתים בכל שבועיים או בכל חודש. הם קיבלו את הכינוי 'הנוסעים המתמידים של בית החולים'". מלבד חוסר הנוחות והסיכון הכרוכים בטיפולים האלה, הבעיה מייצרת עלות כבדה למערכת הבריאות, הנאמדת בכ-17 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית לבדה. חברת פאראגייט הוקמה בשנת 2016 על-ידי חנני ועל-ידי ד"ר יאיר פלד, המשמש כקרדיולוג בבית החולים רמב"ם. היא קיבלה סיוע בהיקף כולל של כ-3.1 מיליון דולר מחממת NGT³ והרשות לחדשנות. לאחרונה היא יצאה מהחממה והתמקמה ליד בית החולים רמב"ם.
החברה פיתחה משטח ספיגה המבוקר על-ידי מיקרו-בקר, המושתלים בחלל הבטן ומקושרים אלחוטית אל תחנת בסיס המתחברת אל הרופא באמצעות הענן, ומנטרת ברציפות את מצב החולה. ההשתלה בחלל הבטן מתבצעת בפרוצדורה לפרוסקופית (ללא פתיחה מאסיבית של הבטן). באמצעות משאבת ואקום מבוקרת היא מבצעת ספיחה איטית של הנוזלים ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן, משם הגוף מפנה אותם באופן טבעי. מכיוון שהמערכת עובדת 24/7, היא מפנה את עודפי הנוזלים בלא טראומה וחוסכת את הצורך בפרוצדורות תכופות ודחופות.
אתגרי הייצור האלקטרוני של מערכת פנים-גופית
המערכת מבוססת על משאבה תת-עורית אשר מפקחת ומפעילה את הוואקום. המערכת גם אוספת נתונים כמו לחץ תוך בטני ומידע נוסף הנשלחים אל הרופא. "כל מה שהחולה צריך לעשות הוא לטעון את הסוללה בצורה אלחוטית". מנהל הפיתוח העסקי של החברה, אמיר תורן, אמר שלמרות שהחברה נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים, היא מושכת תשומת לב משחקנים אסטרטגיים בשוק. "קיבלנו פרסים יוקרתיים, מכיוון שזהו פתרון מאוד מיוחד וחדשני".
מה הם האתגרים המיוחדים של הפיתוח?
חנני: "אנחנו מביאים טכנולוגיה המוכרת בתחום אחד ברפואה, אל תחום חדש ברפואה. הדבר דורש בניית שיתופי פעולה בין קרדיולוגים לבין רופאים משתילים, מכיוון שקרדיולוגים לא רגילים לעבוד בחלל הבטן. מבחינת המערכת האלקטרונית, התמודדנו עם מיזעור של האלקטרוניקה למאפיינים של מוצר מושתל אשר צריך להגיע לרמת אטימות המאפיינת את עולם התעופה. סוגייה מיוחדת ומעניינת לעולם האלקטרוניקה היא עמידה בתקנות RoHS להלחמות נטולות עופרת. אנחנו צריכים לעמוד בדרישות RoHS אולם בחלק מהמקרים אנחנו זקוקים לעופרת כדי להגיע לרמת האמינות והיציבות הנדרשים ממעגל אלקטרוני מושתל.
"כיום אנחנו מבצעים חלק מההחלמות עם עופרת, כולל שימוש בהחלמה נטולת עופרת ולאחר מכן הוספה של העופרת. נושא נוסף שאנחנו מתמודדים איתו הוא הגנת המעגל בפני הפרעות. כאן האתגר המרכזי הוא לוודא שמערכת הבקרה שלנו אינה משבשת מערכות מושתלות אחרות, כמו קוצב לב למשל, ואינה מייצרת הפרעות לבדיקות ה-MRI שנעשות למטופלים".
חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן שליד ירושלים, הכריזה על טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם, המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.
קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.
החברה הראשונה בעולם שייצרה קרן רנטגן דיגיטלית
הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). היום (ד') החברה הודיעה שלאחר סיום הפיתוח והשגת שליטה מלאה בקרינה, היא מתחילה בשלב המיסחור של הטכנולוגיה. מנכ"ל Nanox Japan, היטושי מסויה, אמר שמספר חברות ניסו להתגבר על הבעיית ייצור הקרינה, בעיקר באמצעות שימוש בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes), "אולם למיטב ידיעתנו אף אחת מהן עדיין לא הצליחה להשיג מקור קרינה יציב ואמין שניתן להשתמש בו במערכות הדמאה רפואיות מסחריות".
הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס
במסגרת פרוייקט המיסחור, הכריזה ננוקס ביוני 2019 על יוזמת 1x1x1, במטרה להגיע למצב שבו כל אדם בעולם יקבל לפחות סריקת CT אחת בשנה. חברת SK Telecom הצטרפה ליוזמה וביצעה השקעה בחברה, בהיקף שלא נמסר. להערכת ארגון Marshfield Clinic Health System, גילוי מוקדם של סרטן באמצעות סריקת CT מביא לסיכויי הישרדות של 70%-99% מהחולים, אולם להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכשני שלישים מאוכלוסיית העולם אין גישה לאמצעי הדמאה רפואיים.
להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.
חברת ביו-ביט (Biobeat) מתל אביב קיבלה אישור FDA (מסוג 510K) לאבזר לביש המבצע ניטור לא פולשני של לחץ דם, רמת החמצן בדם וקצב הלב באמצעות חיישן אלקטרו-אופטי. להערכת החברה, זהו האביזר הראשון מסוגו המקבל אישור FDA. המוצר של החברה כבר קיבל אישור CE באירופה ואישור של משרד הבריאות בישראל. החברה דיווחה שהיא מכרה כבר כמה אלפי יחידות. אישור ה-FDA יאפשר לה להתחיל בשיווק המוצר בארצות הברית, שוק היעד הגדול ביותר.
האביזר של ביו-ביט מתבסס מדידת פוטו-פלתיסמוגרפיה (photoplethysmogram – PPG), המאפשרת למדוד באמצעים אופטיים את השינויים בנפח כלי-הדם באיבר מסוים. האבזר של ביו-ביט מולבש על פרק כף-היד ועוקב אחר מדד ה-PPG בכף ידו של הנבדק. ניתוח אלגוריתמי של התוצאות מאפשר לגלות פרמטרים כגון לחץ דם, דופק, קצב נשימות, רמת החמצן בדם, תפוקת לב ומדדים נוספים שכיום ניתן לבדוק רק באמצעות א.ק.ג.
החיישן כולל רכיב זיכרון ומשדר RF המשדר את המידע לענן באמצעות תקשורת Bluetotth. אישור ה-FDA שניתן לחברה מוגבל לביצוע בדיקות לחץ דם, דופק ורמת החמצן בדם. החברה מסרה שהיא פועלת מול ה-FDA על מנת להרחיב את האישור לפרמטרים הנוספים שהמכשיר מאפשר למדוד.
יחס אות לרעש משופר
סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, אור השכל, אמר ל-Techtime כי אישור ה-FDA הושג הודות לרמת הדיוק הגבוהה של האבזר. "בשונה מפיתוחים דומים אחרים, אנחנו לא משתמשים בחיישן מהמדף אלא פיתחנו אותו בעצמנו. הגיאומטריה של החיישן, מיקום הנורות והאלגוריתמיקה שלנו, איפשרו לזקק במידה ניכרת את האות המתקבל, ולהגיע ליחס אות-רעש טוב פי 100 מאשר של המתחרים". המוצר של ביו-ביט מגיע בשתי תצורות, אביזר דמוי שעון, המיועד לשימוש ביתי וכולל סוללה נטענת המספיקה ל-3 ימים, וכמדבקה חד-פעמית המיועדת לניטור מטופלים בבתי חולים.
השכל: "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך המסחור בישראל ובאירופה. בישראל אנחנו שותפים בפרויקט של המדען הראשי והמוצר שלנו נמצא בשימוש במספר בתי חולים. ובאירופה יש לנו מפיצים במדינות סקנדינביה ואנחנו נמצאים כעת בשלבי כניסה לשוק באיטליה ולשוק בגרמניה. אנחנו מאמינים שאישור ה-FDA יחזק את המעמד שלנו בשוק כולו".
חברת אנדימד (Endymed) מקיסריה, המייצרת מערכות לטיפולים אסתטיים המבוססות על קרינת RF, דורשת המהמפיצה הסינית של המוצרים הביתיים שלה, לעמוד בהסכמי ההפצה. אלא שהבעייה נעוצה בכך שהמפיצה נמצאת בבעלות חברה סינית המחזיקה בשליטת אנדימד ושהמנכ"ל של החברה הסינית, יואן ייבינג, מונה לפני כשלושה חודשים לתפקיד יו"ר אנדימד.
אנדימד נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 30.6 מיליון שקל. היום (ב') היא דיווחה לבורסה ששלחה מכתב אזהרה לבעלת השליטה הסינית, OHMK Medical Technology, ובו דיווחה שכמפיץ הבלעדי של מוצריה הביתיים בסין ובהונג קונג, בעל השליטה בסין אינו עומד בהסכם ההפצה ולא רכש את הכמויות המינימליות שעליהן התחייב. בנוסף, החברה מסרה שעל-פי התחזית השנתית שהחברה קיבלה ממנו, "הוא לא יעמוד בכמויות הרכישה המינימליות המוסכמות עד לסוף 2019".
החברה הזהירה שלפני שתקבל החלטות בנוגע להסדרים ביניהן, היא מבקשת "את תגובתו המהירה של בעל השליטה". מדובר במקרה יוצא-דופן. חברת OHMK Medical Technology מהונג קונג, רכשה בשנת 2014 מניות של חברת אנדימד בהיקף של כ-8 מיליון דולר, ומחזיקה כיום ב-48.98% ממניות אנדימד. בעל העניין הגדול השני בחברה היא קרן מדיקה המחזיקה ב-16.14% מהמניות. הציבור מחזיק ב-25.92% מהמניות.
החברה מייצרת מערכות לטיפול ביתי ומערכות מקצועיות לטיפולים במרפאות. המערכות של החברה מבוססות על שימוש בטכנולוגיית 3DEEP שבה מספר מקורות קרינת RF ממוקדים לנקודה אחת ובאמצעות תופעת ההתאבכות מייצרים חימום של רקמת יעד תת-עורית לטמפרטורות של 52°C-54°C, בלא לחמם את פני העור. הדבר הזה מאפשר לטפל בקמטים ובפצעי אקנה בלא לגרום נזק לעור.
מכירות החברה נמצאות בעלייה בשנים האחרונות: בשנת 2018 הן הסתכמו בכ-18.6 מיליון דולר בהשוואה לכ-10.5 מיליון דולר בשנת 2014, שבה ביצעה OHMK את השקעתה. אולם דרום מזרח אסיה הוא השוק החשוב ביותר שלה ואחראי לכ-55% מהמכירות. ברבעון הראשון של 2019 המכירות ירדו בכ-3% והסתכמו ב-3.98 מיליון דולר בהשוואה לכ-4.56 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. החברה הסבירה את התוצאות בירידה במכירות של המוצרים הביתיים באסיה, אוקיאניה, ובצפון אמריקה. יחד עם זאת, ברבעון השני החברה התאוששה והמכירות צמחו ב-6% בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-4.99 מיליון דולר.
חברת GE Healthcare השלימה את קו הייצור של גלולות הרנטגן מתוצרת חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספייא. החברה מסרה בהודעה לבורסה שקו הייצור עבר בהצלחה את בדיקות ההסמכה. הוא מיועד לייצר את גלולות C-Scan שהחברה מפתחת. מדובר בקפסולה ניתנת לבליעה המצויידת במצלמת רנטגן לצורך בדיקת המעי הגס ואיתור פוליפים טרום סרטניים. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד בשלב הראשון לייצר את מערכות C-Scan עבור ניסויים קליניים בארה"ב. במידה והניסויים יושלמו בהצלחה, החברות יבחנו את הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן.
מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, אמר ששיתוף הפעולה עם GE Healthcare ביסס תשתית ייצור יציבה עבור מערכות C-Scan. "אנחנו בטוחים ביכולתה של GE להגדיל את כושר הייצור במקביל להתקדמות הניסוי הקליני שלנו בארה"ב". מערכת C-Scan מבוססת על גלולה הכוללת מקור קרינת רנטגן (X-ray) ברמת חשיפה נמוכה, מערכת מיקום, שליטה והקלטה ותוכנה שפותחה בחברה המבצעת מיפוי תלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.
המערכת מאפשרת ביצוע בדיקות לא פולשניות. היא אינה דורשת הכנה מוקדמת של המעי באמצעות חומרים משלשלים או הרדמה מקומית, ובכך מאפשרת לנבדקים להמשיך בשגרת היום-יום ללא הפרעה. בסיום הבדיקה הגלולה נפלטת מהגוף באמצעות התנועתיות הטבעית של המעי הגס. בימים אלה החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של ניסוי Pilot קליני, המתבצע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic.
בהנחה שתוצאות הניסוי יהיו חיוביות, החברה מתכננת להגיש ל-FDA בקשה לבצע ניסוי Pivotal קליני בשנת 2020. מערכת C-Scan קיבלה אישור CE לשיווק באירופה ואישור ממשרד הבריאות הישראלי. צ'ק-קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2019 היא השיקעה כ-4.9 מיליון דולר בפיתוח המערכת, בהשוואה להשקעה של כ-3.4 מיליון דורל במחצית הראשונה של 2018.
לריאיון שהתקיים עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>
חברת SofWave Medical גייסה 8.4 מיליון דולר בהובלת קרן XT Hi-Tech וד"ר שמעון אקהויז, וקבוצת משקיעים ישראלים ואמריקאים. החברה מפתחת ציוד רפואי לטיפולים אסתטיים המבוסס על טכנולוגיית Fractional Ultrasound מוגנת בפטנט. בטכנולוגיה הזו משתמשים במספר מקורות קרינה חלשים בתדר גבוה אשר מתאבכים בנקודה נבחרת בתוך הרקמות, ולכן משדרים אל הנקודה הזאת אנרגיה גבוהה יותר מכל אחד מהמקורות בנפרד. הרעיון הבסיסי אינו חדש: בתעשייה קיימות היום מערכות טיפול המבוססות על ריכוז הקרינה במתכונת Fractional, אשר מיישמות את הרעיון בתדרי RF ובקרינת לייזר.
הטכנולוגיה של SofWave מחדירה אנרגיה לרקמת העור כדי לעודד חידוש קולגן וייצור אלסטין אשר גורמים למיצוק ומראה משופר של העור. החברה מסרה שהגיוס ישמש למימון הפיתוח של מוצר מסחרי לטיפולי החלקת העור והסרת קמטים. החברה נוסדה בשנת 2015 ופועלת במסגרת חממת Alon MedTech Ventures שביקנעם. הטכנולוגיה שלה נבדקה במחקר קליני בהשתתפות 60 מטופלים, שבו הוכחה יעילות הטיפול. ממצאי המחקר דווחו ל-FDA במסגרת הגשת בקשת אישור שיווק. החברה מסרה שלאחרונה היא קיבלה אישור שיווק באירופה (CE).
במקביל להשלמת גיוס ההון, מונה לואיס סקאפורי, לשעבר מנכ"ל Syneron Candela, למנכ"ל חברת סופווייב. סקאפורי אמר שהוא שמח לעבוד שנית עם ד"ר שמעון אקהויז, מייסד חממת אלון מדטק. לדבריו, הטכנולוגיה של החברה "תביא לשוק פתרונות חדשים לגמרי לטיפולי פנים". אקהויז נחשב לאחד מהיזמים הסדרתיים הפעילום בישראל. הוא החל את דרכו בחברת רפאל, ובשנת 1992 הקים את חברת ESC Medical (היום לומניס). בשנת 1999 הוא הקים את חברת סינרון שנמכרה לקרן אייפקס בשנת 2017 תמורת כ-400 מיליון דולר.
חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, פרסמה את תוצאותיו של ניסוי חשוב נוסף, שמהווה אבן דרך משמעותית לקראת מסחור הגלולה.מדובר בניסוי Post-CEאשר נערך לאחר קבלת אישור שיווק באיחוד האירופי (CE), ומטרתו היתה להעריך את יעילות הבדיקה ורמת ההיענות בקרב קבוצת נבדקים גדולה יותר. בניסוי, שנערך בבית חולים בישראל, השתתפו כ-90 נבדקים, שבלעו את הגלולה של צ'ק-קאפ ובמבקביל ביצעו את שתי בדיקות הסקר המקובלות האחרות, בדיקת FIT (דם סמוי בצואה) וקולונוסקופיה.
בניסוי, המערכת של צ'ק-קאפ הציגה רמת רגישות, כלומר יכולת לזהות נכונה פוליפים, של 76% בפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ ורמת רגישות של 66% בפוליפים קטנים יותר. בדיקת ה-FIT הציגה רמת רגישות של 29% בפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ ו-23% בפוליפים קטנים יותר. במדד הסגוליות, כלומר היכולת לזהות נכון היעדר פוליפים, המערכת של צ'ק-קאפ הציגה רמת דיוק של 82% בהשוואה ל-96% של בדיקת ה-FIT.
על ההבדל בין FIT לגלולה של צ'ק-קאפ
בדיקת ה-FIT היא בדיקת הסקר הנפוצה באירופה. היא נחשבת למדויקת מאוד באבחון מצב סרטני, אך מציגה רמת רגישות נמוכה למדי כאשר מדובר בפוליפים, כפי שהראה הניסוי של צ'ק-קאפ וכפי שמראים ניסויים רבים אחרים, ובכך טמון חסרונה הגדול כבדיקת סקר. הגלולה של צ'ק-קאפ, לעומת זאת, נועדה בראש ובראשונה להוות פתרון מניעתי, כלומר זיהוי פוליפים טרום-סרטניים, שניתנים להסרה בהליך כירורגי פשוט יחסית ובעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד.
בשיחה עם TechTime התייחס מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, לבלבול הקיים בציבור באשר להבדל בין בדיקות הסקר השונות. "חשוב להבחין בין איתור סרטן לבין איתור פוליפים. ה-FIT היא בדיקה זולה ונוחה יחסית, והיא מדויקת מאוד באיתור סרטן אבל לא באיתור פוליפים, ועל כן אינה מהווה פתרון מניעתי. הבדיקה שלנו מכוונת לאיתור פוליפים, ובהיבט זה, כפי שהראה הניסוי, היא טובה יותר מה-FIT. כמו כן, היא מהווה חלופה לאנשים שלא רוצים או לא יכולים לעשות קולונסקופיה, שבארצות הברית מדובר בכ-40% מאוכלוסיית היעד."
שיפור הדיוק על ידי שיפור האלגוריתמים
בצ'ק-קאפ הביעו שביעות רצון גדולה מהתוצאות, אך רואים בהן נקודת פתיחה ושואפים להעלות את רמת הרגישות. עובדיה סבור שמרחב השיפור טמון באלגוריתמים של המערכת, גם אלה שאחראים על תפעול הגלולה בתוך המעי וביצוע סריקות הרנטגן וגם אלה שאחראים על פענוח התוצאות בתום הבדיקה.
"הטכנולוגיה הבסיסית נמצאת במצב מוגמר. שיפור הדיוק יהיה קשור באלגוריתמיקה, זו שבתוך המערכת ומספקת את המידע הגולמי, והאלגוריתמיקה של הפענוח. השיפור יתאפשר ככל שנאסוף יותר דאטה ונערוך יותר בדיקות. המטרה שלנו היא לבצע עוד ניסויים ולכוון באופן ממוקד יותר לאוכלוסייה המוגדרת בסיכון ממוצע, ואנחנו בוחנים כעת כיצד לעשות זאת, בישראל ובאירופה".
ניסוי בארצות הברית עם מאיו קליניק
במקביל, צ'ק-קאפ נמצאת בימים אלה בעיצומו של ניסוי פיילוט בארצות הבריתבמרכז הרפואי של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic, שהוכתר על ידי מגזין NewsWeek לבית החולים הטוב בעולם. "זהו גוף ענק ואנחנו ביחסים מאוד טובים איתם. כרגע אנחנו מתמקדים בניסוי הפיילוט ושואפים להדק את רמת שיתוף הפעולה איתם". הניסוי צפוי להסתיים בחודשים הקרובים, ולאחריו תחל החברה בניסוי המרכזי (Pivotal) שיאפשר להגיש בקשת אישור שיווק בארצות הברית מה-FDA.
לריאיון שהתקיים עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>
חברת מדיגוס (Medigus) מהישוב עומר שליד באר-שבע, תרכוש 17.9% מהשליטה בקבוצת אלגומייזר באמצעות השקעה ישירה ורכישת מניות באלגומייזר (Algomizer) ובחברה הבת לינקיורי, בהיקף כולל של כ-5 מיליון דולר. במסגרת ההסכם היא תקבל אפשרות למנות שני דירקטורים מטעמה באלגומייזר. מדובר בעיסקה מפתיעה, שכן מדיגוס היא חברת מיכשור רפואי ואלגומייזר מתמחה בפיתוח והפצת תוכנות המשפרות את האינראקציה באינטרנט בין גולשים ובין מפרסמים.
ככל הנראה זוהי השקעה בעלת שיקולים פיננסיים טהורים. העיסקה מבוססת על ההנחה שהרווח הנקי של לינקיורי יהיה גדול מ-15 מיליון שקל. במידה והוא לא יעמוד ביעד, יוקצו למדיגוס מניות נוספות בלינקיורי. אלגומייזר נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-27.8 מיליון שקל. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-156 מיליון שקל, וברבעון הראשון של 2019 הסתכמו המכירות בכ-11.4 מיליון דולר. להערכת החברה, פירוש הדבר שמכירותיה השנה צפויות להסתכם בכ-200 מיליון שקל.
פיור קפיטל ניצלה הזדמנות נדירה
בעקבות העיסקה מסתמנת מדיגוס כחברה הבונה מתכונת של חברת אחזקות. במקור, החברה עוסקת בפיתוח וייצור מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט. במסגרת המערכת הזאת היא פיתחה את מצלמות ScoutCam הנחשבות למצלמות הווידאו הקטנות ביותר בעולם. הן בעלות קוטר של 1.2 מ"מ בלבד, ומשמשות למכשור רפואי וליישומים תעשייתיים וחלליים.
אלא שהחברה לא הצליחה לתרגם את הטכנולוגיה למכירות: בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-436 אלף דולר בלבד. התפנית המרכזית בפעילותה התחוללה באמצע 2018, כאשר קרן פיור קפיטל (Pure Capital) הנמצאת בשליטת כפיר זילברמן, רכשה 6.9% ממניות מדיגוס הנסחרת בבורסה בתל אביב. הקרן ניצלה הזדמנות יוצאת דופן: הציבור מחזיק ב-92.5% ממניות החברה, ופירוש הדבר שבהשקעה קטנה מאוד ניתן להשיג שליטה מעשית בחברה.
בניית קבוצת החברות החדשה
מיד לאחר העיסקה, הקרן כינסה את אסיפת בעלי המניות והביאה להדחת הדירקטוריון ומינוי יו"ר (פרופ' בנעד גולדוואסר) ודירקטורים מטעמה. בחודש דצמבר 2018 היא פיצלה את תחום המצלמות הזעירות, והקימה את חברת ScoutCam המנוהלת על-ידי גל גולוב ונמצאת בבעלותה המלאה. בדו"ח השנתי של 2018 היא דיווחה שהיא נמצאת כעת בתהליך העברת כל הפטנטים הקשורים מצלמות הזעירות לבעלותה של חברת סקאוט-קאם.
בתחילת יוני דיווחה מדיגוס שצבר ההזמנות של מצלמות זעירות הגיע להיקף של 1.1 מיליון דולר. בסוף פברואר פרש המנכ"ל האמריקאי של מדיגוס, כריס רולנד, ולתפקידו נכנס בתחילת אפריל לירון כרמל, לשעבר מנכ"ל חברת הקנאביס CannaPowder. כלומר, בעקבות עסקת אלגומייזר, פועלת מדיגוס במתכונת של קבוצה הכוללת שלוש חברות שונות: חברת מדיגוס המספקת את מערכות MUSE, חברת ScoutCam הנמצאת בבעלותה המלאה, וקבוצת אלגומייזר שבה היא מחזיקה ב-17.9% מהמניות.
כשבועיים לאחר שהחלה להיסחר בבורסת נסד"ק, גייסה חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical) מקיסריה 14.68 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית למשקיעים בישראל ובארצות הברית. איתמר מדיקל החליטה להצטרף לנסד"ק במטרה לאפשר לגופי השקעה אמריקאיים וזרים להשקיע בחברה, הפועלת בעיקר בשוק העולמי והאמריקאי בפרט. התיזמון של החברה מצויין, במיוחד לאחר שבאמצע חודש פברואר השנה היא קיבלה אישור של ה-CE לשווק ולמכור באירופה את מערכת WatchPAT300, אשר קיבלה את אישור ה-FDA בארה"ב בחודש אוגוסט 2018.
איתמר מדיקל הגישה עוד בתחילת ינואר את הבקשה לרישום מניותיה למסחר בנסד"ק. ואולם, אישור הבקשה התעכב בשבועות האחרונים בשל השבתת הממשל בארצות הברית, שבמסגרתה גם הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) שבתה מפעילות. כעת, לאחר שהוסכם על הפסקה זמנית של ההשבתה, בקשת הרישום של החברה בנסד"ק צפויה על פי ההערכה לקבל אישור בימים הקרובים ולצאת לדרך.
מערכת WatchPAT משמשת לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה במהלך השינה. המכשיר מולבש על כף ידו של המטופל בדומה לשעון, ומודד באמצעות חיישן רגיש לשינויי נפח המורכב על אצבעו של המטופל, את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע. על-ידי כך הוא מקבל מידע על השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר עשויים להעיד על הפרעות בשינה. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה בבית על-ידי המטופל, ולא רק במעבדת שינה מקצועית.
המכשיר מבוסס על טכנולוגיית PAT – Peripheral Arterial Tone של החברה, אשר מוגנת באמצעות 40 פטנטים ונועדה במקור לאתר פגמים בשכבה הפנימית של כלי-הדם (אנדותלית), אשר אחראית לגמישות כלי הדם, ובכך לזהות התפתחות מצבי סיכון לבביים. חברת איתמר מדיקל נסחקת בנסד"ק ובתל-אביב לפי שווי שוק של כ-387 מיליון שקל. ברבעון השלישי של 2018 צמחו מכירותי ב-14.7% והסתכמו בכ-6.1 מיליון דולר, בעקבות שינוי במודל העסקי שלפיו היא מחייבת בתי חולים לפי מספר הבדיקות שהם ביצעו, בלא לדרוש מהם לרכוש את המערכות (Test as a Service). בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של 2018 צמחו המכירות בכ-20% בהשוואה לשנת 2017 והסתכמו בכ-17.6 מיליון דולר.
כנס תעשיית המכשור הרפואי השנתי, MDI Expo 2019, יתקיים ביום ג' ה-2 באפריל 2019, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. השנה הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המכשור הרפואי העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של דירקטור בכיר לניהול טכנולוגיות בפלקס ישראל ליאור שטרם, מנהל תחום גסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי כרמל ד"ר אורי סגול, ויו"ר חברת Twin Digital Healthcare Ventures ולשעבר מנכ"ל ונשיא Philips Healthcare Israel, גוידו פרדו רוקאס.
שני מסלולים מקצועיים
במהלך כנס MDI Expo 2019 יתקיימו במקביל שני מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יתקיימו 10 בנושאים שונים. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, והמסלול מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות עשרות מציגים.
הכנס מופק על-ידי חברת SemIsrael. מנכ"ל החברה, שוקה צ'רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-600 משתתפים מתעשיית המכשור הרפואי הישראלית. "הכנס כולל יותר מ-20 הרצאות מקצועיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המכשור הרפואי להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות בכנס, לעובדי חברות המכשור הרפואי הישראליות, הינה ללא עלות, וכוללת את כל מרכיבי הכנס. השנה גם נחגוג בהופעה מיוחדת במהלך הכנס, והזמנו לצורך כך את אמן הסטנדאפ המוביל בישראל, עומר בורשטיין".
חברת מדיגוס (Medigus) מעומר, המפתחת מצלמות זעירות ומכשור רפואי להליכים אנדו-כירורגיים זעיר פולשניים, חתמה על הסכם פיתוח אסטרטגי עם חברת A.M. Surgical האמריקנית, המפתחת פתרונות זעיר-פולשניים עבור ניתוחי גפיים עליונות ותחתונות.
במסגרת ההסכם מדיגוס תפתח ותייצר עבור A.M. Surgical מכשיר הכולל מצלמת וידיאו זעירה אשר תישולב עם מערכת Stratos של A.M. Surgical המשמשת לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשור כף היד. על פי ההסכם, מדיגוס תספק אב-טיפוס של המוצר המשולב ותייצר במפעל הייצור שלה את שתי סדרות הייצור הראשונות של המוצר. היקף הפרויקט עומד על 780,000 דולר, ואולם חשיבותו האסטרטגית לטווח הארוך מבחינת מדיגוס הוא בכך שהמוצר המוגמר עשוי לפתוח עבור פתח לשוק האורתופדי העולמי.
בשיחה עם TechTime מספר מנהל הפיתוח העסקי של מדיגוס ירון זילברמן ששיתוף הפעולה נולד מאחר ש- A.M. Surgical מעוניינת להוסיף למכשיר שלה יכולת של ויזואליזציה ישירה, כלומר, אפשרות לראות מתוך המכשיר האנדוסקופי את החלל שבו מתבצעת הפרוצדורה, וכך לשפר את יכולת הבקרה של המנתח. "אנחנו נפתח עבורם מכשיר ייעודי שיתאים למכשיר שלהם. זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים פרויקט פיתוח ספציפי לשוק האורתופדי, ועל כן מדובר בפוטנציאל של חדירה לשוק חדש. אנחנו מקווים שנוכל בהמשך הדרך לשווק את המוצר לחברות נוספות בתחום."
תסמונת העובד המשרדי
תסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד היא תסמונת שכיחה מאוד הבאה לידי ביטוי בכאבים באצבעות ותחושות של נימול, עקצוץ ושריפה. התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ הנוצר על סיבי העצב העוברים מעל שורש כף היד, והיא שכיחה במיוחד בקרב אנשים העושים שימוש תדיר בשורש כף היד במסגרת עבודתם, כמו למשל אנשים שעובדים במהלך היום רבות עם עכבר ומקלדת או כלים אחרים.
על פי נתוני הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה, כ-1% מכלל האוכלוסיה בארצות הברית סובלים מן התסמונת, וכ-5% מכלל האוכלוסיה העובדת. בדרך כלל מטופלת התסמונת באמצעות פיזיותרפיה ותרופות וחולפת תוך מספר ימים או שבועות. ואולם, במקרים כרוניים, שבהם התסמונת נמשכת מעל לכחצי שנה, מקובל לבצע הליך כירורגי הקרוי "שחרור התעלה הקרפלית". בהליך זה, שניתן לבצעו על ידי פתיחת גג התעלה הקרפלית או באופן זעיר פולשני באמצעות אנדוסקופ, מבצעים שחרור של הלחץ על העצב המידיאני. מדי שנה מתבצעים בארצות הברית כ-500 אלף הליכים כאלה, ומכאן הפוטנציאל המסחרי הגלום עבור מדיגוס בחדירה לשוק זה.
המצלמה הזעירה בעולם
מדיגוס מפתחת קו של מצלמות זעירות, בעלות קוטר של 1.1 מילימטר או פחות, עבור יישומי מכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. מצלמות ה-Micro ScoutCam של מדיגוס מבוססות על חיישן CMOS או CCD וכוללות מקור תאורה עצמי, המאפשר להן להפיק תמונות טובות במיוחד גם מחללים פנימיים בתוך הגוף ותאתרי בדיקה קטנים מאוד. על פי מדיגוס, זוהי המצלמה הזעירה בעולם.
המצלמה שמותקנת ב-MUSE
בתחום הרפואי, המצלמות של מדיגוס מורכבות על כלים אנדוסקופים חד-פעמיים זעירים, המשמשים לביצוע פרוצדורות אבחנתיות וכירורגיות באיברי גוף אליהם לא ניתן להחדיר אנדוסקופים גדולים יותר.
מדיגוס גם משווקת בעצמה מכשיר רפואי שפיתחה הנקרא MUSE ומהווה את מוצר הדגל של החברה. מערכת MUSE מיועדת לביצוע ניתוחים במערכת העיכול וטיפול בתופעת ה-GERD (צרבת כרונית). ה-MUSE היא סוג של אנדוסקופ גמיש וחד-פעמי, המצויד בראייה אולטרא-סונית, מהדק רקמות ומצלמה מהקטנות מסוגן בעולם, מה שמסייע לרופא לנווט בתוך החלל הפנימי ולבצע את הפרוצדורה הכירורגית דרך הפה וללא צורך בחתכים חיצוניים או תפרים.
"אחד היתרונות שלנו נובע מהיותנו חברת מכשור רפואי, ועל כן אנחנו יודעים איך להתאים את טכנולוגיית המיקרו-וידיאו שלנו למכשור רפואי ייעודי," אומר זילברמן.
המשקיעים הגיבו אמש בהתלהבות להודעה של מדיגוס והמנייה נעלה את יום המסחר בבורסה של תל אביב בעלייה של 18% במחזור חריג של 7 מיליון שקל. עם זאת, היום כבר תיקנה המנייה חלק ניכר מהעלייה וירדה בכ-11% והיא נסחרת בשווי שוק של 18.2 מיליון שקלים.
אחד מענפי ההיי-טק שמצויים בשנים האחרונות בצמיחה הגדולה ביותר הוא מגזר המכשור הרפואי. הדבר מתבטא במספר החברות שפועלות בתחום, בהיקף ההשקעות, ובמספר האקזיטים ושיתופי הפעולה עם שחקניות עולמיות מובילות.
דו"ח של ארגון ההייטק הישראלי IATI וחברת הייעוץ PWC, שפורסם בחודש מאי האחרון, מגלה מגזר פורח שנהנה בשנים האחרונות משגשוג מרשים. על פי הדו"ח, ב-2017 פעלו בישראל כ-1,450 בתחום מדעי החיים, וזאת בהשוואה ל-800-900 חברות שהיו רשומות בארץ לפני כ-5 שנים.
הצמיחה של התעשייה מתבטאת גם בגידול ניכר בהיקף ההשקעות: ב-2017 נרשם שיא של 1.2 מיליארד דולר שגויסו לתעשייה, גידול של 40% בהשוואה ל-2016 וגידול של 400% בהשוואה ל-2007. ההון ברובו מגויס מקרנות מקומיות, קרנות זרות, הנפקות (בעיקר בנסד"ק), השקעות של קרנות פרייבט אקוויטי, ותמיכה מצד הרשות לחדשנות. הנתונים הללו מלמדים כי התעשייה יוצאת סוף סוף מהשלב העוברי שבו היתה מצויה בעשורים האחרונים ותופסת מקום נכבד יותר בין ענפי ההיי-טק המובילים.
אחד מגופי ההשקעה החדשים שנכנסו לתחום בשנים האחרונות הוא חברת מרחביה מרמת גן. מרחביה החלה את דרכה כחברת נדל"ן. לפני שלוש וחצי שנים, על רקע חילופי אישים בהנהלת החברה, שינתה החברה את פניה והסבה את פעילותה לחברת השקעות בתחום מדעי החיים והקלינטק. החברה מימשה חלק מנכסי הנדל"ן שהיו ברשותה, כדי שיהיה לה הון עצמי, והחלה להשקיע בחברות סטארט-אפ. מרחביה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 32.5 מיליון שקל. בהיותה חברה ציבורית, היא למעשה מאפשרת למשקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים להשקיע באופן ישיר בענף הצומח.
בשיחה עם TechTime מספרים רני לפשיץ, יו"ר מרחביה, ואלי ארד, מנכ"ל החברה, על המעבר לתחום ההשקעות במגזר הרפואי. רני: "חלק מהשיקולים מאחורי השינוי בפעילות של החברה היה ההבנה שתחום מדעי החיים הולך לשנות באופן דרמטי את העולם, ולגלגל בשנים הקרובות סכומי עתק."
אלי: "תחום המכשור הרפואי בישראל כבר הוכיח את עצמו כפורץ דרך. יש הרבה חדשנות, הרבה יזמים סדרתיים שמצליחים לייצר פרויקטים מאוד מעניינים שאנחנו עוקבים אחריהם. זהו תחום שישראל מובילה בו."
3 חברות עם טכנולוגיות מצילות חיים
כרגע משקיעה מרחביה בשלוש חברות מד-טק: קרדיאק-סנס (Cardiac Sense), שפיתחה צמיד לביש היודע לזהות סימנים מקדימים לשבץ מוחי [בתמונה למעלה], RMDY, חברה אמריקנית בניהול ישראלי שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית לניהול חולים כרוניים, וקליבלנד דיאגנוסטיקס (CDx), שפיתחה בדיקת דם לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. שלוש החברות הללו פועלות בשלושה תחומים מרכזיים ברפואת העתיד: אביזרים לבישים לניטור סימנים חיוניים, רפואה דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מתקדמת.
שלוש החברות הללו מציגות כבר טכנולוגיות בשלות ונמצאות בשלבי חדירה מתקדמים לשוק. קרדיאק-סנס מבצעת בימים אלה ניסויים קליניים אחרונים לקראת קבלת אישורים רגולטורים, קליבלנד דיאגנוסטיקס חתמה על הסכם מסחור עם חברת הגנום גנומיקס (Genomics), ול-RMDY יש שותפות אסטרטגית עם ענקית המכשו הרפואי מדטרוניק (Medronics), שבמסגרתו מספקת מדטרוניק לכל חולה סכרת שרוכש משאבת אינסולין מתוצרתה גם את הפלטפורמה של RMDY.
ממשק המשתמש של RMDY
מלבד ההשקעה הכספית, מרחביה מעורבת בניהול השוטף של החברות הללו ומנהליה משמשים כדירקטורים במועצות המנהלים שלהן. כמו כן, במסגרת המעטפת התומכת שהיא מעניקה לחברות, מרחביה מביאה עימה שיתוף פעולה אסטרטגי עם קליבלנד קליניק (Cleveland Clinic), אחת מרשתות בתי החולים הגדולות בארצות הברית. קליבלנד קלינק תורמת בשני מישורים: עבור מנהליה של מרחביה, קליבלנד קליניק מספקת בדיקות נאותות יסודיות לחברות שמרחביה שוקלת להשקיע בהן וגם מפנה את מרחביה למיזמים שפועלים תחת מרכז החדשנות שלה, ואילו לחברות עצמן, קליבנד קליניק מסייעת בפיתוח ובבדיקת המוצר ובשלבים מתקדמים יותר מסייעת בניסויים הקליניים ובקבלת האישורים הרגולטוריים.
רני: "חשוב לנו לא להיות עוד גורם השקעה. יצרנו קשר עם קליבלנד קליניק. הצטיידנו בארגז כלים שמאפשר לנו להיות חברה מצליחה בתחום, חברת השקעות סחירה, שמטרתה להנגיש למשקיעים, קטנים כגדולים, אפשרות להשקיע בטכנולוגיות הרפואיות המובילות בעולם. אנחנו מאמינים במודל שלנו ומאמינים שככל שנביא קבלות שווי השוק שלנו יגדל."
אלי: "אנחנו מאוד מעורבים בחברות שאנחנו משקיעים בהן. אנחנו לא משקיעים פיננסיים טהורים."
מה אתם מחפשים בחברות?
אלי: "לצד פרמטרים של גודל שוק, יעילות הפיתרון, והפטנטביליות (כלומר, היכולת להגן על הפטנט מפני העתקה), הדבר הראשון שאנחנו מסתכלים עליו זה מי עומד בראשה של החברה. חשוב לנו לראות מי מוביל את הפרויקט ואם הוא מסוגל לקחת את זה קדימה, וההון האנושי של החברה."
רני: "זה פחות משנה כמה מהנדסים יש לך. זה עסק מורכב ותובעני, ובלי היכולת המנהיגותית והגמישות הניהולית והמחשבתית והיכולת להתמודד עם תקלות – ותמיד יש כאלה – אין מצב שזה יכול להצליח. כמו כן, ככלל, אנחנו לא משקיעים בשלב הסיד. מבחינת האופי של החברה אנחנו מחפשים חברות בשלב מתקדם יותר, שיש כבר הוכחת היתכנות ראשונית לכל הפחות."
שוק של 400 מיליארד דולר
ברמה הטכנולוגית, עולם המכשור הרפואי נמצא כיום ממש בקדמת החדשנות, עם מיזמים ופיתוחים המשלבים מדע, רובוטיקה, חיישנים מתקדמים, מזעור ואלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. הצמיד הלביש של קרדיאק-סנס, כאמור אחת מחברות הפורטפוליו של מרחביה, כולל חיישן אופטי שמסוגל לנטר באופן חיצוני את פעילות הלב על ידי מדידה של שינויים בנפח כלי הדם בידו של הנבדק. הפלטפורמה של RMDY נעזרת בטכנולוגיות של למידת מכונה וניתוח ביג-דאטה כדי להתאים תוכנית מותאמת אישית לכל מטופל, וגם לאפשר לרופא לנהל ולעקוב ביעילות אחר מאות חולים במקביל. קליבלנד דיאגנוסטיקס פיתחה בדיקת דם שיודעת לא רק למדוד את כמות חלבון ה-PSA בדם, כמו בבדיקת הסקר הנהוגה כיום לאיתור סרטן הערמונית, אלא גם לאפיין את המבנה שלהם ואת המקור לעלייה ברמת החלבון, ובכך להבדיל בין עליית ברמת ה-PSA הנגרמת ממצבים רפואיים אחרים כמו דלקת או ערמונית מוגדלת, לבין עלייה ברמת החלבון הנובעת מתהליכים סרטניים מוקדמים.
היעד של מרחביה הוא בסופו של דבר לממש את ההשקעה שלהם בחברות, בין אם באמצעות אקזיט ובין אם באמצעות הנפקה. ואולם, דרכו של מוצר רפואי אל השוק עשויה לעיתים להיות ארוכה ומאתגרת יותר בהשוואה למיזמים בתחומים טכנולוגיים אחרים. מלבד הניסויים הקליניים וההליכים הרגולטוריים, שעשויים לעיתים להימשך שנים, שוק המכשור הרפואי מתאפיין בשמרנות. רופאים, בתי חולים, וחברות המכשור הרפואי הגדולות אינם ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות, בוודאי אם מדובר בחברות קטנות יחסית. גם התיאבון של המשקיעים לקחת סיכונים הינו קטן יותר בתחום המד-טק בהשוואה למיזמי היי-טק אחרים. רני: "אם אתה משווה לתחומים כמו סייבר ואפליקציות, אין ספק שהעולם הרפואי הוא עולם מאוד שמרן, גם בהיבט הרגולטורי, אבל גם מבחינת החברות הגדולות שהם פוטנציאל לאקזיט. על כן התהליכים הם יותר ארוכים."
תחום המכשור הרפואי אולי חוסה לעיתים בצלם של ענפי ההייטק המובילים, ואולם עולם הרפואה מצוי, על פי כל ההערכות, על סיפה של מהפכה דרמטית, והשוק שאליו מכוונים המיזמים הללו צפוי לצמוח בשנים הקרובות להיקפים אדירים. על פי חברת המחקר Research&Markets, שוק המכשור הרפואי צפוי לגדול עד 2023 להיקף של 400 מיליארד דולר, כשהגורמים המניעים את התרחבות השוק הם הגידול בהוצאות הבריאות, ההבשלה של טכנולוגיות מתקדמות והעלייה בתוחלת החיים ובמספר החולים הכרוניים, המחייבת את מערכות הבריאות לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות חדשניות שיסייעו להן לנהל בצורה יעילה וחסכונית יותר את ציבור החולים.
תחושה של שליחות
יו"ר מרחביה רני ליפשיץ
מלבד הפוטנציאל הכלכלי הגדול הגלום במיזמים הללו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבסופו של דבר מדובר בטכנולוגיות המסייעות להציל חיים ולשפר את איכות חייהם של המטופלים. זיהוי מבעוד מועד של התהוות שבץ מוחי יכול להיות ההבדל בין חיים לבין מוות או נזק מוחי בלתי הפיך. השותפות של מדטרוניק עם RMDY כבר מוכיחה ששימוש בפלטפורמה של RMDY מסייעת להוריד באופן ניכר את ערכי הגלוקוז של חולים סכרתיים, שמאמצים הודות לפלטפורמה תזונה, אורח חיים ומשטר תרופתי נכונים יותר. בדיקת הדם המדויקת יותר של קליבלנד דיאגנוסטיקס לא זו בלבד שמסייעת לחסוך לנבדקים רבים בדיקות פולשניות ולא נעימות כמו ביופסיית ערמונית, אלא שגילוי מוקדם של סרטן משפר באופן מובהק ומשמעותי את סיכויי ההחלמה.
רני: "זה נותן תחושה אמיתית של שליחות. מדובר בפרויקטים שיש להם נגיעה להצלת חיים או שיפור איכות חיים. אנחנו אומרים את זה לא פעם ליזמים עצמם – אתם עושים מעשה קודש."
מרחביה מתכוונת להרחיב את הפורטפוליו שלה בעתיד הקרוב. אלי: "אנחנו עושים בדיקת נאותות לעוד פרויקטים במקביל, בארץ ובעולם, וצפויים להכריז בקרוב על השקעות נוספות."
חברת אינסייטק (Insightec) מטירת הכרמל, שפיתחה מערכת בלתי פולשנית לטיפול ברעד ראשוני, הודיעה היום כי ה-CMS, שהיא הרשות הפדראלית המרכזת את ביטוחי הבריאות הממשלתיים מדיקר ומדיקאייד, נתנה את הסכמתה לשפות את מבוטחיה עבור שימוש במכשיר של אינסייטק לטיפול ב רעד ראשוני.
עד היום הטיפול היה משופה בעשר מדינות בארצות הברית, בעיקר במזרח המדינה. כעת הוא יכוסה בשש מדינות נוספות: אינדיאנה, איווה, קנזס, נברסקה, מישיגן ומיזורי. כמו כן, ב-22 מדינות נוספות הוגשו טיוטות אישור חיוביות, ובמידה ויאושרו מספר המדינות בארצות הברית שבהן יהיה הטיפול של אינסייטק כלול בכיסוי הביטוחי יגיע ל-38 מדינות, מה שמגדיל באופן משמעותי את נתח השוק הפוטנציאלי של אינסייטק בארצות הברית.
הכנסותיה של אינסייטק ב-2017 הסתכמו ב-32 מיליון דולר, צמיחה של 28% בהשוואה ל-2016. כמו כן, בדו"ח השנתי של 2017 דיווחה החברה על הזמנות בהיקף של 14 מיליון דולר ל-2018.
אינסייטק פיתחה מערכת ייחודית לטיפול בתופעת הרעד הראשוני (essential tremor). מדובר בהפרעה נוירולוגית שכיחה מאוד הפוגעת בתנועה של כחמישית מכל המבוגרים מעל גיל 65. ההפרעה מתאפיינת ברעד קצבי המתרחש תוך כדי ביצוע פעולות נגד כוח הכבידה. הטיפול של החברה מתבסס על טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקד ומונחה MRI, אשר אינו פולט קרינה מייננת. המערכת עושה שימוש בגלי אולטרסאונד בעוצמה גבוהה כדי להשמיד את הרקמות המיועדות במוח, וכל זאת בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה ותחת מעקב MRI המספק הדמיה רציפה ושליטה בטיפול.
גיוס ההון הגדול ביותר בתעשיית המכשור הרפואי בישראל
המערכת של אינסייטקיא מערכת האולטרא-סאונד הממוקד הראשונה בעולם אשר קיבלה אישור שימוש מה-FDA בארצות הברית. עד תחילת 2017 טופלו בה יותר מ-1,000 חולים ב-40 מרכזים רפואיים בעולם. בסך הכל, הטכנולוגיה של אינסייטק שימשה לטיפול ביותר מ-2,000 חולים עד היום.
בפברואר השנה השלימה אינסייטק גיוס הון בהיקף של 150 מיליון דולר. מדובר ככל הנראה בגיוס ההון סיכון הגדול ביותר מחוץ לבורסה שהתבצע בתעשיית המכשור הרפואי הישראלית. הגיוס הובל על-ידי קרן ההשקעות Koch Disruptive Technologies שבבעלות תאגיד Koch Industries, אשר השקיעה 100 מיליון דולר בחברה במסגרת סבב הגיוס.
אינסייט חתמה על הסכמי שיווק עם שתי שחקניות משמעותיות בתחום מכשור הבריאות: סימנס ו-GE Healthcare. אינסייטק מתכוונת להרחיב יכולות השימוש במכשיר לטיפול גם במחלות נוירולוגיות נוספות כגון אפילפסיה, נוירופתיה ועוד.
אינסייטק היא חברה בת של אלביט מדיקל, המחזיקה בכ-22% ממניות החברה.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
החברה מייצרת מערכות לטיפול ביתי ומערכות מקצועיות לטיפולים במרפאות. המערכות של החברה מבוססות על שימוש בטכנולוגיית 3DEEP שבה מספר מקורות קרינת RF ממוקדים לנקודה אחת ובאמצעות תופעת ההתאבכות מייצרים חימום של רקמת יעד תת-עורית לטמפרטורות של 52°C-54°C, בלא לחמם את פני העור. הדבר הזה מאפשר לטפל בקמטים ובפצעי אקנה בלא לגרום נזק לעור.
