מכשור רפואי

דאסו סיסטמס רוכשת את ArisGlobal ב-1.8 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של דאסו סיסטמס לתכנון חלקים מורכבים בעזרת סוכן AI וירטואלי

חברת דאסו סיסטמס הצרפתית (Dassault Systèmes) חתמה על הסכם סופי לרכישת ArisGlobal האמריקאית, המפתחת פלטפורמת תאימות ארגונית מבוססת AI לתעשיית מדעי החיים והמכשור הרפואי. במועד השלמת העיסקה, דאסו תשלם כ-1.8 מיליארד דולר במזומן ותמורה נוספת של עד 200 מיליון דולר, המותנית בעמידה ביעדי הכנסות רב-שנתיים הקשורים ל-AI. העסקה אושרה על-ידי דירקטוריון Dassault Systèmes.

חברת ArisGlobal פועלת בשוק התאימות הרגולטורית, אשר צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי ולהגיע להיקף של 7.5 מיליארד דולר עד 2030. הפלטפורמה שלה משרתת יותר מ-200 לקוחות, בהם כמחצית מ-50 חברות הביופארמה הגדולות בעולם, וכן חברות ביוטכנולוגיה, מדטק, ארגוני מחקר קליני (CRO) ורשויות בריאות ברחבי העולם. הפלטפורמה מותאמת לסביבות רגולטוריות ומעבדת מדי שנה יותר מ-12 מיליון דיווחים הנוגעים לבטיחות מטופלים. חברת ArisGlobal מעסיקה יותר מ-1,300 עובדים וצפויה לייצר הכנסות בהיקף של כ-175 מיליון דולר בשנת 2026.

פלטפורמת ה-AI של החברה, NavaX, מאפשרת להפעיל AI ברמה קלינית ובהיקפי ייצור בסביבות הנתונות לרגולציה מחמירה. לדברי החברה, היא מספקת שיפור של יותר מ-30% בפריון, באמצעות אוטומציה של תהליכים מורכבים, שיפור איכות הנתונים, וחיזוק העמידה בדרישות רגולטוריות. דאסו מסרה שהעיסקה מקדמת את שאיפתה לחולל שינוי בתעשיית מדעי החיים, פסקל דאלוז, מנכ"ל ויו"ר דאסו סיסטמס, אמר שתחום מדעי החיים נכנסים לעידן חדש של חדשנות, המונע על-ידי בינה מלאכותית ומעבר לרפואה מדויקת. "במקביל היא מתמודדת עם מורכבות תפעולית גוברת ופיקוח רגולטורי הדוק יותר".

הרכישה צפויה לייצר סינרגיות בהכנסות. בהתחשב בפרופיל הפיננסי האטרקטיבי של ArisGlobal ובשולי הרווח החזקים שלה, התואמים לאלה של Dassault Systèmes, העסקה צפויה לתרום לצמיחת ההכנסות ולרווח למניה (EPS) כבר בשנה הראשונה. העסקה תמומן במלואה באמצעות המזומנים שבקופת דאסו סיסטמס. היא צפויה להסתיים לפני סוף 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים. דאסו סיסטמס נסחרת בבורסת Euronext Paris לפי שווי חברה של כ-35 מיליארד דולר.

סוכנים וירטואליים חדשים לייעול התכנון ההנדסי

בתוך כך החברה דיווחה על הרחבה נוספת באסטרטגיית ה-AI שלה, עם ההכרזה על הזמינות של העוזרים הווירטואליים, AURA, LEO ו-MARIE בפלטפורמת 3DEXPERIENCE. סוכני AURA, LEO ו-MARIE מצוידים ב-19 יכולות מקצועיות שנועדו לאפשר פיתוח שיתופי ומהיר של מוצרים תעשייתיים מורכבים. כל יכולת מקצועית כזו כוללת מערך מיומנויות המנחה את המשתמשים, חושף תובנות נסתרות, בוחן אפשרויות שטרם מומשו ומבצע משימות רלוונטיות לאורך תהליכי עבודה תעשייתיים בתחומי העסקים, תכנון המוצר, הנדסה, סימולציה, ייצור והתפעול. העוזרים הווירטואליים פועלים על-גבי תשתית OUTSCALE, שהיא חברת הענן של דאסו סיסטמס. היא פרוסה בשלוש יבשות, ומעניקה ללקוחות מכל גודל גישה אל יכולות AI ברמה תעשייתית, תוך כדי הגנה על הנתונים והקניין הרוחני שלהם.

קרן Steel מאשימה את מנכ"ל InMode בניצול מידע פנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל חברת InMode, משה מזרחי

למרות שהיא נחשבת לאחת מחברות המכשור הרפואי המצליחות ביותר בישראל, נקלעה חברת InMode מיוקנעם למאבק שליטה מר בין המייסד והמנכ"ל משה מזרחי לבין הקרן האקטיביסטית האמריקאית Steel Partners Holdings, המחזיקה בכ-1.3% בלבד ממניות החברה. בסוף ינואר 2026 הודיעה הקרן לבעלי המניות שהיא הגישה בקשה לרכישת 51% ממניות החברה במחיר של 18 דולר למניה, "המשקף פרמיה של 29% ביחס למחיר הסגירה של המנייה ב-23 בינואר 2026".

"אנו סבורים כי אינמוד לא מימשה את מלוא הפוטנציאל שלה, והציגה תשואה כוללת עגומה לבעלי המניות". הקרן התלוננה: "במהלך החודשים האחרונים עשינו מספר ניסיונות להיפגש עם הנהלת החברה כדי לדון ברעיונות ליצירת ערך עבור בעלי המניות. לאחרונה ניסינו גם לקיים דיאלוג פרטי עם הנהלת אינמוד בנוגע להצעתנו האטרקטיבית, אולם עד כה נדחינו. לכן היא פירסמה פנייה ישירה לבעלי המניות, וביקשה מהם לקבל את ההחלטה למכירת החברה. זהו מהלך קלאסי של השתלטות עויינת, והדירקטוריון הגיב אליה בדרך המקובלת: שכר יועצים משפטיים ופיננסיים עצמאיים כדי לבחון לבחון כל הצעה שתובא לפניו, והקים ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי תלויים המפקחת על תהליך הבדיקה.

חברת מכשור רפואי משגשגת

חברת InMode הוקמה בשנת 2008 על-ידי המנכ"ל משה מזרחי ומנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, ד"ר מייקל קריינדל. לפני-כן הם ייסדו בשנת 2000 את חברת Syneron Medical, שהייתה מחלוצות תחום המכשור האסתטי מבוסס-אנרגיה. לאחר הנפקת החברה, הם הקימו את אינמוד במטרה להתמקד בטכנולוגיות גלי רדיו (RF) ולהימנע מהמורכבות של השימוש במערכות לייזר. יחד עם זאת, עם השנים היא פיתחה גם מערכות לטיפולים אסטתיים מבוססי לייזר, וכיום היא מספקת חבילה רחבה מאוד של טמכשירים לביצוע טיפולים אסתטיים מבוססי-אנרגיה.

לחברה יש 22 פטנטים רשומים, פעילות פיתוח וייצור בישראל, ונציגי מכירות ברחבי העולם. עד היום היא סיפקה 32,500 מערכות טיפול. בשנת 2025 היא דיווחה על ירידה של כ-6% במכירות, להיקף שנתי של כ-370.5 מיליון דולר. המשבר נמשך גם ב-2026: במחצית הראשונה הסתכמו מכירותיה בכ-178 מיליון דולר ובקופת החברה היו מזומנים בהיקף של כ-501 מיליון דולר. תחזית המכירות לשנת 2026 כולה: 365-375 מיליון דולר.

מערכות לטיפולים אסתטיים מבוססי אנרגיה מתוצרת חברת InMode
מערכות לטיפולים אסתטיים מבוססי אנרגיה מתוצרת חברת InMode

ההצעה הנגדית של מנכ"ל החברה

בסוף חודש פברואר הודיע הדירקטוריון שצוות היועצים סיים את בדיקת ההצעות שהחברה קיבלה, והגיע למסקנה שאינן טובות לחברה או לבעליה המניות שלה. ב-20 במאי החברה מינתה את עוה"ד ד"ר שלמה נס ממשרד פירון ליו"ר הדירקטוריון במקומו של ד"ר מיאל אנגל שיצא לגמלאות. ב-24 ביוני נפתחה זירה חדשה במאבק השליטה על החברה: החברה קיבלה הצעת רכש נגדית מטעם חברת MN Business Strategy. מדובר בקבוצת משקיעים בראשות ובשליטת המייסד והמנכ"ל משה מזרחי, אשר מחזיקה כיום בכ-7.9% ממניות אינמוד. היא הציעה לרכוש את כל שאר מניות החברה במחיר של 16.2 דולר למניה.

בתוך פחות שלחה Steel מכתב לדירקטוריון והציעה לרכוש את החברה במחיר של 16.75 דולר למניייה. מדובר בסכום של כמיליארד דולר, אולם בפועל מדובר בהרבה פחות, מכיוון שבקופת החברה יש כאמור כ-500 מיליון דולר. ההצעה הזו הוגשה במסגרת מכתב ארוך מאוד שהוגש לדירקטוריון המבטא הכרזת מלחמה כוללת כנגד הנהלת החברה והמנכ"ל. קרן Steel דורשת להדיח את משה מזרחי מתפקיד המנכ"ל,  לבטל את כל החלטות ועדת הביקורת ולהיכנס למשא ומתן עם Steel או לכנס את אסיפת בעלי המניות כדי שהיא תקבל החלטה בדבר הצעת הרכש.

קרן Steel מורידה את הכפפות

היא מאשימה את המנכ"ל מזרחי בשימוש במידע פנים לצורך השגת רווח אישי במסחר במניות החברה:  "המנהל הבכיר ביותר של החברה צבר מניות בעודו מחזיק במידע מהותי שאינו ציבורי, מידע שלא היה זמין לשוק. עסקאות הרכישה שבוצעו בשוק הפתוח מעלות שאלות חמורות בנוגע למסחר על בסיס מידע מהותי שאינו ציבורי". לטענתה, "הוא מכר את מניותיו לבעלי המניות הציבוריים של InMode כאשר מחיר המניה היה גבוה, ובכך מימש להערכתנו רווחים של כ-500–700 מיליון דולר. כעת לאחר שמחיר המניה קרס, הוא שב וצבר מניות במחירים נמוכים. מחיר מניה נמוך זה הוא גם המחיר שבו הוא וקבוצתו מבקשים כעת מבעלי המניות להסכים למחיקת החברה מהמסחר ולהפיכתה לחברה פרטית".

היא טוענת שקבוצת הרכישה שהוא מוביל נגועה בניגודי אינטרסים, וכוללת את ג'פרי רוייאר, הבעלים העיקרי של חברת Medimor מצפון הארץ, המשמשת כאתר הייצור המרכזי של InMode, ואת המפיץ של InMode בבריטניה. "קשה להעלות על הדעת ניגוד עניינים חמור יותר מאשר מנכ"ל החברה, היצרן הראשי שלה והמפיץ הראשי שלה, המתאגדים יחד כדי לרכוש את החברה כולה". היא סיימה את המכתב באיום גלוי: "אנו מצפים מהדירקטוריון להתנער באופן מיידי מכל התנהלות הנגועה בניגודי עניינים ולאמץ ממשל תאגידי אובייקטיבי ועצמאי. אם לא יעשה כן, Steel תנקוט בכל האמצעים המשפטיים והאחרים העומדים לרשותה כדי להגן על בעלי המניות מפני השתלטות על החברה בידי גורמים פנימיים – במחיר שאינו משקף את ערכה הראוי".

אייל בן דוד מונה למנכ"ל אלמה במקום ליאור דיין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אייל בן דוד וליאור דיין

חברת אלמה (Alma) מקיסריה, הכריזה על שינויים בהנהלת החברה בעקבות הכוונה להתחיל בבציוע מהלך התרחבות אסטרטגי: ליאור דיין, ששימש כמנכ"ל אלמה ב-8 השנים האחרונות, מונה ליו"ר החברה האם סיסראם. במקומו נכנס אייל בן דוד לתפקיד המנכ"ל, לאחר שבשלוש השנים האחרונות שימש כנשיא הפעילות הגלובלית של החברה. במסגרת ההיערכות של החברה לקראת התרחבות, מונה במנכ"ל הכספים של סיסראם, ז'יהאונג לי, לתפקיד מנכ"ל משותף לצד בן דוד. בנוסף, נשיא אלמה בשש השנים האחרונות, קיית' אדמס, ייכנס לתפקיד יו"ר החברה וסמנכ"ל המכירות, ספנסר דטר, ישמש כמנהל כללי פעיל.

חברת אלמה נמצאת בבעלות קבוצת Sisram Medical, אשר הוקמה בשנת 2013 במסגרת עסקת הרכישה של חברת Alma Lasers הישראלית על-ידי תאגיד Fosun Pharma הסיני (תמורת כ-240 מיליון דולר). היא נמצאת בבעלות תאגיד פוסון ופועלת במתכונת של חברת אחזקות הרשומה בקיסריה. הפעילות של אלמה היא הפעילות המרכזית והחשובה ביותר שלה. החברה מספקת טיפולים אסתטיים לא פולשניים וטיפולים רפואיים של העור המבוססים על שימוש בקרינה.

המערכות של החברה משתמשות במספר מקורות קרינה שונים: לייזר, קרני רדיו (RF), קרינת אור בתדרי אינפרא אדום קרוב (Near Infrared) והקרנת פולסים של אור פלואורסצנטי. במהלך 2025 החברה נכנסה לשוק הבינה המלאכותית עם השקת מערכת AlmaIQ, אשר סורקת את פני המטופל ב-10 צורות קרינה שונות, מנתחת את התוצאות, מאבחנת תופעות קשות לזיהוי, ומסייעת לתכנן תוכנית טיפולים מלאה. לצד אלמה, יש לה אחזקות בחברות בנות קטנות הפעילות בתחום ה-Wellness. החברה נסחרת בבורסה של הונג קונג לפי שווי שוק של כ-250 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות סיסראם בכ-165.5 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית אופטימית לפיה המכירות במחצית השנייה יהיו גבוהות יותר.

על סף פריצה: ננוקס צופה 35 מיליון דולר מכירות ב-2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

 מניית חברת ננוקס (Nano-X Imaging) זינקה בכ-50% ביומיים האחרונים במסחר בנסד"ק, לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני והצגת תחזית צמיחה לשנת 2026. החברה העריכה שהכנסתיה בשנה הבאה יסתכמו ביותר מ-35 מיליון דולר – יותר מפי שלושה מקצב ההכנסות הנוכחי. למרות הפסד נקי ברבעון השלישי, המשקיעים מתמקדים בהבטחה של מפת הדרכים החדשה.

מפת הדרכים שהציגה ננוקס ממקמת את החברה כמי שעומדת לצאבת מהשלב של חברת פיתוח שנמשך שנים ארוכות, לשלב של פריסה מסחרית משמעותית בשוקי הבריאות בעולם. בשיחת הוועידה עם משקיעים, הסביר המנכ"ל ארז מלצר, שהתחזית מבוססת על שילוב של הזמנות מוקדמות, הרחבת רשת המפיצים, פריסות קיימות והתרחבות פעילות ה-AI. לדבריו, “הצמיחה תתחיל בהדרגה ברבעון הראשון, ותואץ באופן מעריכי לקראת סוף השנה”.

עיקר ההכנסות צפויות להגיע מהרחבת הפריסה של מערכות ARC ו-ArcX, בעיקר במודל של תשלום לפי שימוש, לצד תרומה של כ-4 מיליון דולר בהכנסות שיגיעו מחברת Vaso Healthcare IT שננוקס הודיעה על רכישתה בסכום של כ-800 אלף דולר. חטיבת ה־AI צפויה לצמוח עד לרמה של EBITDA מאוזן במהלך השנה. פעילות ה-OEM הממוקדת בהטמעת טכנולוגיית הליבה של החברה במערכות של יצרניות אחרות, תתרום מעט ב־2026, אולם צפויה באופן מהותי במהלך 2027.

לפי הניסוח של מלצר, "החברה נכנסת לשלב הביצוע השני”. היא היא בונה פורטפוליו מלא של פתרונות דימות המשלב חומרה, תוכנה ויכולות בינה מלאכותית. האסטרטגיה מתמקדת בשלושה צירים: הרחבת הפריסה של מערכות Nanox ARC בעולם, העמקת הנוכחות בארה״ב, ושילוב מלא של בינה מלאכותית כנדבך עסקי מרכזי ולא כתכונה משנית.

AI לגילוי מוקדם של סרטן ריאות

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים הוא תחום הבינה המלאכותית, שהופך לחלק מהותי במודל ההכנסות העתידי. מערכת ה־ARC, המייצרת טומוסינתזה תלת־ממדית, מוגדרת “AI-ready” ומותאמת מראש לשילוב מודולי פענוח. מלצר תיאר עתיד שבו הפלט הקליני יכלול סדרת תמונות משודרגת בבינה מלאכותית, כולל סימון אוטומטי של נודולות ריאתיות (גושים), מהלך שמיועד להפוך את המכשיר לכלי סקר ריאות נגיש בעלות נמוכה. בהתאם לכך מפעילה החברה פיילוטים ראשונים בארה״ב ובצרפת, הבוחנים את היתכנות השילוב בין טומוסינתזה ו־AI כבסיס לסקר ריאות רחב־היקף.

חטיבת ה־AI התרחבה השנה גם בפן המסחרי. שיתוף פעולה עם 3DR Labs — אחד מגופי עיבוד הדימות הגדולים בארה״ב — מאפשר הפצה של פתרונות ה־AI של ננוקס ליותר מ־1,800 בתי חולים ומרכזי דימות. במקביל השלימה החברה עסקה ראשונה במודל “AI ישירות לקליניקה”, שבו האלגוריתמים מותקנים באתר המרפאה ומספקים לרופאים ניתוח אוטומטי של הסריקות במקום, ללא תלות במרכזי CT. שיתוף הפעולה עם Covera Health הורחב אף הוא, וכעת כולל שימוש פרוספקטיבי באלגוריתמים בזמן אמת לצורך גילוי ממצאים א־סימפטומטיים ושיפור איכות הפענוח.

שוק היעד ארה"ב

בצד החומרה מדווחת ננוקס על מספר הולך וגדל של מערכות ARC פעילות, ובהן מרכז דימות בקליפורניה אשר מציג “רמות סריקה מעל הממוצע”. החברה מצפה להגיע ל־100 מערכות בפריסה בשלבים שונים עד סוף 2025, ובמקביל מרחיבה את נוכחותה באירופה באמצעות הסכמי הפצה בצ'כיה, בצרפת, ביוון וברומניה.

בארה״ב ממוקדת החברה בהסרת מגבלת ה־adjunctive use של ה־FDA, המאפשרת כיום להשתמש במערכת רק כתוספת לבדיקות קיימות. הסרת המגבלה תהפוך את ה־ARC למכשיר דימות עצמאי — צעד שההנהלה מגדירה חיוני לפתיחת השוק האמריקאי כולו. ננוקס מתכוננת גם להשקת ה־ArcX, הדגם החדש של פלטפורמת ההדמיה, שיוצג בכנס RSNA הקרוב. הדגם מציע מארז קטן יותר והתקנה פשוטה יותר, ומיועד להרחיב את קהל הלקוחות ואת מגוון השימושים הקליניים.

חברת DarioHealth מחפשת קונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DarioHealth הישראלית אמריקאית, נערכת ככל הנראה לקראת מכירתה. בסוף השבוע החברה הודיעה שהדיקטוריון החל בבדיקה אסטרטגית מקיפה "במטרה לשפר את הערך לבעלי המניות, בעקבות מספר פניות שהגיעו לחברה". הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים עצמאים וכוללת גם את חברת הייעוץ הפיננסית Perella Weinberg Partners. "הוועדה המיוחדת תשקול את כל ההזדמנויות הפוטנציאליות, כולל מכירה, מיזוג עם חברה אחרת, או המשך פעילותה כחברה עצמאית".

בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-18.2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-89.2 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-8.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-8.8 מיליון דולר במחצית 2024. במחצית 2025 החברה דיווחה על הפסד נטו של 22.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-20.8 מיליון דולר אשתקד.

המהלכים האחרונים של החברה עשויים לרמז שהיא מכינה את עצמה לעסקת מכירה. בחודש אוגוסט 2025 היא ביצעה תהליך פיצול מניות הפוך ביחס של 1:20, כלומר כל 20 מניות רגילות הומרו למניה נסחרת אחת. לפני שבוע היא ביצעה הנפקה פרטית של כ-2.7 מיליון מניות לפי מחיר של 6.45 דולר למנייה (כמעט מחצית משוויין בבורסה) שבמהלכה גייסה מהמשקיעים סכום של 17.5 מיליון דולר. לפי הגדרת החברה, ההון שגוייס מיועד "למטרות ארגוניות כלליות". בעיני משקיעים רבים, שני מהלכים האלה נתפשים כהכנה של החברה לקראת מכירה, באמצעות הצגת מנייה חזקה יותר ומאזן פיננסי בריא יותר.

הטכנולוגיה ישראלית, השוק אמריקאי

החברה החלה את דרכה לפני 15 שנה בישראל באמצעות טכנולוגיית בדיקות רפואיות מקושרת. מוצר הדגל הראשון היה DarioMeter: אביזר ניטור אישי לחולי סכרת המודד את רמת הסוכר בדם ומבוסס על שימוש בסמארטפון ובאבזרי iOS או אנדרואיד. כיום היא מגדירה את עצמה כחברת פתרונות בריאות דיגיטליים (Digital Health Solutions) באמצעות פלטפורמה מקוונת וערכות בדיקה מקושרות של פרמטרים שונים, בהם: בדיקת סוכר בדם, בדיקת לחץ דם, ניהול תוכניות תזונה ומעקב אחריהן, ליווי השימוש בתרופות להשמנה, חיישן ביו-פיבק ואפליקציה לניהול ההתמודדות עם כאב כרוני ושיפור יציבה, וכדומה.

רוב המכירות של DarioHealth  ממוקדות בשוק האמריקאי. היא רשומה בדלאוור ומעסיקה כ-200 עובדים, רובם מחוץ לישראל. למרות זאת יש לה קשר הדוק לישראל: המשרדים הראשיים של החברה נמצאים בקיסריה, וכל המנהלים הבכירים הם ישראלים. המנכ"ל ארז רפאל משמש בתפקיד מאז שנת 2013. בנוסף, פעילות המחקר והפיתוח ושימור הקניין הרוחני של DarioHealth מתבצעים בחברה הבת LabStyle Innovation, הפועלת מקיסריה ורשומה כחברה ישראלית.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

בקרמוס מקימה קו ייצור של סטטוסקופים אלקטרוניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עודד בקרמוס (מימין) עם דורון אדלר בקו הייצור החדש המוקם בקיסריה. צילום: Techtime

חברת בקרמוס (Beckermus) מקיסריה מקימה קו ייצור של סטטוסקופים אלקטרוניים מתוצרת חברת Sanolla הישראלית, אשר עוברת לשלב הייצור הסדרתי לאחר 10 שנות פיתוח. החברה פיתחה טכנולוגיה לאיבחון מחלות לב וריאה באמצעות האזנה, הקלטה וניתוח אותות אקוסטיים המגיעים מהגוף. מעבר ליכולת של המערכת לשמש כסטטוסקופ אלקטרוני הממלא את כל תפקידיו של הסטטוסקופ האקוסטי הרגיל, המערכת של סנולה מצליחה להאזין לתדרים אקוסטיים הנמצאים מעבר לטווח הקליטה של הסטטוסקופ האקוסטי ושל האוזן האנושית, ולגלות תופעות חדשות.

החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דורון אדלר ומנהל התיפעול דויד לינהרד. היא גייסה הון ממשקיעים, כולל מחברת בקרמוס עצמה, וקיבלה עד היום 3 מיליון דולר מרשות החדשנות וכ-8 מיליון דולר מתוכנית הורייזון 2020 של האיחוד האירופי. מייסד ומנכ"ל סנולה, דורון אדלר: "אנחנו מאזינים לקולות בתחום התת-שמע שמיקרופונים רגילים לא מצליחים לקלוט. היכולת הזו מבוססת על שילוב של טכנולוגיית מיקרופון סטנדרטית ביחד עם מד תאוצה, המעניק לנו יכולת האזנה לקולות בתדרים של 0.3 הרץ ועד 20kHz. הטווח הזה הביא לגילוי תופעות חדשות. הקורונה, למשל, מייצרת רעשים שלא ניתן לשמוע בסטטוסקופ הרגיל. המערכת שלנו הגיעה לשיעור זיהוי של 90%".

היעילות של המערכת הודגמה לאחרונה בניסוי משותף שסנולה ביצעה ביחד עם קופת חולים כללית. במהלך הניסוי נבדקו 1,000 פציינטים שנחשבו בריאים. הרופאים איתרו 18 מקרים של מחלות ריאה ולב – הסטטוסקופ האלקטרוני זיהה מביניהם 48 חולים. באפריל 2022 היא קיבלה אישור FDA לשיווק המערכת במתכונת של סטטוסקופ אלקטרוני, וברבעון הבא היא היא מצפה לקבל אישור FDA גם עבור תוכנת הבינה המלאכותית שלה. לאישור הזה יש משמעות רפואית מיוחדת: החברה אספה יותר מ-100 אלף דגימות קול ממרפאות באירופה, בארה"ב ובישראל, ובנתה ספרייה של סימפטומים שהמערכת מזהה באמצעות קולות התדרים הרגילים ותדרי התת-שמע המיוחדים שהיא קולטת.

אדלר: "אנחנו בונים עכשיו קו ייצור בחברת בקרמוס. המכלולים האלקטרוניים והמארז מיוצרים אצל קבלני משנה, כאשר ההרכבה הסופית, האינטגרציה והבדיקות יתבצעו כאן בחדר אקוסטי נקי. המטרה היא להקים סביבת ייצור נקייה בשטח של כ-300 מ"ר". במסגרת ביקור של Techtime באתר הייצור המוקם, סיפר מנכ"ל חברת בקרמוס, עודד בקרמוס, שהחברה תספק לסנולה פתרון ייצורי מלא: "אנחנו נהיה אחראים על מתן פתרון Turnkey מקצה לקצה, כולל הרכש, ההרכבה והבדיקות הסופיות. מדובר במוצר הדורש רמת דיוק גבוהה מאוד בייצור, כאשר לאיכות ההרכבה האקוסטית יש חשיבות עליונה בהבטחת איכות המוצר".

עין שלישית מקימה חברה-בת לניטור כאב מבוסס AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מצלמות צבאיות של החברה: Chimera להתקנה על-גבי רחפנים (מימין) ו-Veye להתקנה בכלי-רכב

חברת עין שלישית מנתניה (Thirdeye), המספקת מצלמות ומערכות ניטור צבאיות המבוססות על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית (AI), נכנסת לפעילות מפתיעה בתחום הרפואי: פיתוח מערכת לזיהוי ואבחנה של כאב באמצעות טכנולוגיות עיבוד תמונה ואלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (AI). המטרה: לייצר מדד אובייקטיבי לכאב ולמדוד אותו באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים, אשר המידע המגיע מהם ינותח באמצעות מערכת עיבוד תמונה ומערכת AI לזיהוי הבעות פנים ושפת גוף.

מדובר בפרוייקט פיתוח משותף עם עם המרכז הרפואי רבין שבבעלות קופת חולים כללית (בתי החולים השרון ובילינסון בפתח תקווה) שהחל בשנת 2021 ובמהלכו שולבו הידע של המרכז הרפואי ושל החברה, לפיתוח אלגוריתם בינה מלאכותית להערכת מצבם של חולים באמצעות עיבוד תמונה. ביולי 2023 הסתיים בהצלחה שלב הוכחת ההיתכנות, והשבוע נחתם הסכם להקמת חברה בת משותפת לעין שלישית (85% בעלות) ולקופ"ח כללית (15% בעלות) באמצעות חברת המסחור שלה, מור יישום.

צמיחה בזכות המלחמות בישראל ובאוקראינה

חברת עין שלישית הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. הרעיון להקמת החברה צמח בעקבות חוויית לחימה בשטח בנוי בשנת 2009, שעימה התמודדו ליאור ויואל בתפקידם כקציני חי"ר קרביים. ליבת הטכנולוגיה של החברה היא תוכנת עיבוד התמונה aEYE C2, אשר מבוססת על ידע בתחום האלגוריתמיקה והחיישנים האלקטרו-אופטיים. במקור היא פותחה עבור מערכות גילוי שנועדו לאתר יריבים בתרחישי לוחמה בשטח בנוי, ובהמשך הותאמה לשימוש על-ידי כטב"מים ומערכות הגנה מפני כטב"מים. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, החברה נכנסה לתהליך ייצור ואספקה מואץ של מערכות עבור צה"ל ועבור לקוחות בחו"ל.

החברה החלה במכירות משמעותיות בשנת 2020, ומאז נמצאת בצמיחה. ב-2020 הסתכמו המכירות בכ-5.9 מיליון שקל. בשנת המלחמה 2024 הן צמחו להיקף של כ-26 מיליון שקל, ולהערכת החברה בשנת 2025 יגיעו מכירותיה בארץ ובחו"ל להיקף של כ-40 מיליון שקל. כולל הזמנה בהיקף של 15 מיליון שקל ממשרד הביטחון, הנמצאת כעת בשלבי חתימה אחרונים. בין לקוחותיה: אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ומשרד ההגנה האמריקאי. עין שלישית נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-89.5 מיליון שקל. יו"ר החברה הוא מנכ"ל רפאל לשעבר, ידידיה יערי.

אוגמדיקס מגייסת 30 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוגמדיקס (Augmedics) מיקנעם, המפתחת מערכות מציאות רבודה (AR) להמחשת ניווט תוך-גופי בניתוחים כירורגיים, משלימה בימים אלה סבב גיוס הון בהיקף של כ-30 מיליון דולר, אשר עשוי לצמוח להיקף של כ-50 מיליון דולר. אי-הוודאות הזו נובעת מהסכם מימוש אופציה הדדית, המאפשר למשקיעים להגדיל את השקעתם לאחר שמתבצעת "הקריאה לכסף". חברת אלמדה ונצ'רס, שהיא שותפות להשקעה בחברות טכנולוגיה רפואית הנסחרת בבורסה בתל אביב ומחזיקה בכ-1.58% ממניות אוגמנטיקס, מסרה שהגיוס נועד להגדיל את מכירות החברה בארה"ב ולממן את פיתוח המוצרים הבאים של החברה.

במקביל, אוגמנטיקס חתמה על מיזכר הבנות לא מחייב למכירת פעילותה בתחום עמוד השדרה לחברה פרטית, תמורת קבלת מניות בחברה הרוכשת. הזכויות לפלטפורמה יישארו בידי אוגמנטיקס באופן שייאפשר לה להשתמש בפלטפורמה באפליקציות שאינן עמוד השדרה. חברת אוגמדיקס הוקמה בשנת 2014 על-ידי ניסים אלימלך, מהנדס ביו-רפואי שהגיע ממדטרוניק, ועל-ידי מנתח עמוד השדרה ד"ר רפאל לוטן. כיום החברה רשומה בארה"ב ומעסיקה כ-110 עובדים: מחציתם אנשי שיווק ומכירות בארה"ב ומחציתם אנשי פיתוח וייצור בישראל.

מערכת xvision של החברה מבוססת על משקפי מציאות רבודה אשר מייצרים הדמייה של תצלומי CT על גופו של המטופל במהלך ניתוחי גב, ומקרינים את התמונה אל האישונים של המנתח. המערכת מעניקה לרופא "יכולת ראייה תוך-גופית" במהלך הניתוח ובלא צורך להסיט את המבט אל מסכים צדדיים. המערכת קיבלה אישור FDA לשימוש בארה"ב ועד היום שימשה ביותר מ-7,000 ניתוחי גב שבמהלכם הושתלו כ-40,000 ברגים להחזקת שתלים. החברה מסרה שרמת הדיוק שלה מגיעה לכ-99.1%, ובזכות זה היא משפרת משמעותית את שיעור ההצלחה של הניתוחים, מפחיתה הכאב ומקטינה את הצורך בניתוחים חוזרים.

בחודש ינואר 2023 החברה גייסה 82.5 מיליון דולר בהובלת קרן CPMG מדלאס, טקסס. היקף ההשקעות בחברה מסתכם בכ-125 מיליון דולר (לפני הגיוס האחרון). בינואר 2024 הודיע מנכ"ל החברה, קווין הייקס על עזיבתו את החברה ובמקומו משמש היו"ר ריק אנדרסון כמנכ"ל זמני עד למציאת מנכ"ל קבוע.

Discure מפתח תקווה גייסה 16 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Discure מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-16 מיליון דולר אשר הובל על-ידי BOLD Capital Partners ,Supernova Invest וקרן Sanara Capital ובוצע בהשתתפות מספר בתי חולים מארצות הברית. החברה פיתחה מכשיר אלקטרוני נישא אשר  מספק טיפול בלתי פולשני בבעיית התנוונות הסחוסים שבין חוליות הגב התחתון.

מחלת Degenerative Disc Disease – DDD אחראית לכ-35% מתופעות כאבי גב-תחתון, אשר נחשבים לגורם הנכות הנפוץ בעולם. כיום מטפלים בה כאמצעות באמצעות משככי כאבים אופיואידיים או ניתוחים פולשניים, כאשר הצלחת הטיפולים היא חלקית בלבד. המכשיר של Discure מזרים אותות חשמליים אל תוך הסחוס באמצעות אלקטרודה גמישה המוחדרת אליו במהלך טיפול מרפאתי קצר. האותות האלה גורמים לחידוש והתאוששות רקמת הסחוס, לחזרתה אל התיפקוד והמימדים המקוריים ועל-ידי כך לשיקום הגב התחתון והפחתת הכאבים.

גיוס ראשוני במתכונת SAFE

גיוס ההון בוצע בשתי פעימות: בשלב הראשון החברה גייסה 5 מיליון דולר במתכונת Simple Agreement for Future Equity – SAFE. מדובר בתהליך חדש יחסית בתחום ההשקעות, שבמהלכו המשקיעים מעניקים לחברה הון בתמורה לזכות לקבל מניות בשלב מאוחר יותר, בהתאם לאבני דרך פיננסיים שסוכמו מראש. השיטה הזאת מפשטת את גיוס ההון של חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים. היא הופיעה לראשונה בשנת 2013 כתחליף להלוואה המירה למניות, והתקבלה בהתלהבות במיוחד בארה"ב, קנדה וישראל. בעקבות השלמת מימון ה-SAFE, בוצע גיוס הון סיכון "קלאסי" בהיקף של כ-11 מיליון דולר.

המכשיר נמצא כעת בניסויים בבני אדם בבתי חולים בקנדה ובאיטליה. בשנת 2021 החברה התקבלה לתוכנית "הטיפול המועדף" (Breakthrough Devices Program) של ה-FDA בארה"ב. התוכנית הזאת מעניקה עדיפות בהענקת אישורי שימוש באבזרים רפואיים חדשניים ובעלי חשיבות, אשר מספקים מענה לבעייה שכרגע אין לה פתרון רפואי יעיל.

בוטל המיזוג בין צ'ק-קאפ וקיסטון; הדירקטוריון הוחלף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסכם המיזוג בין חברות צ'ק-קאפ (Check-Cap) לבין חברת השתלים הדנטליים Keystone Dental בוטל אתמול (ב') על ידי בעלי המניות של צ'ק-קאפ. באסיפת בעלי המניות השנתית הצביעו מרבית בעלי המניות נגד אישור הסכם המיזוג, שנחתם בחודש אוגוסט 2023, ובעד הדחת ארבעת חברי הדירקטוריון המכהנים של צ'ק-קאפ.

את ההתנגדות לעסקה הובילה בחודשים האחרונים קרן ההשקעות הקנדית Symetrics, המחזיקה בכ-5.6% מהון החברה. סימטריקס הצליחה לדחות את מועד אסיפת בעלי המניות, שהיתה אמורה בתחילה להתקיים ב-4 בדצמבר. לפני כשבועיים, גם מייסד צ'ק-קאפ, יואב קמחי, שגם שימש כ-CTO של החברה, פרסם מכתב פומבי חריף ובו קרא להתנגד לעסקת המיזוג. הטענות המרכזיות של סימטריקס וקמחי היו כי העסקה מעניקה שווי מופרז לקיסטון וכי מחיר העסקה אינו מגלם את ערכו האמיתי של הקניין הרוחני שפיתחה צ'ק-קאפ לאורך השנים. 

לאסיפת בעלי המניות אמש קדמה התדיינות משפטית בין סימטריקס לדירקטוריון החברה. ב-12 בדצמבר התקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה שימוע סביב טענותיה של סימטריקס כי דירקטוריון צ'ק-קאפ קידם את עסקת המיזוג באופן בלתי ראוי. בסימטריקס טענו גם כי התגלה לכאורה ניגוד עניינים בין יו"ר ומייסד קיסטון, אורי גייגר, לבין אחד מחברי הדירקטוריון של צ'ק-קאפ, יובל ינאי, וזאת לאור העובדה כי השניים כיהנו בעבר כדירקטורים בחברת המכשור הרפואי Minerva. בסימטריקס טענו גם כי במהלך עדותו של ינאי בבית המשפט הוא חשף כי הוצע לו על ידי גייגר לכהן כדירקטור בחברה הממוזגת. צ'ק-קאפ הכחישה את הטענות הללו, ובית המשפט גם כן דחה את טענות סימטריקס וחייב אותה לשאת בהוצאות המשפטיות.

בימים האחרונים פרסם דירקטוריון צ'ק-קאפ מכתב למשקיעים ובו הדגיש שהעיסקה נחתמה לאחר תהליך סדור שבו נבחנו יותר מ-40 הצעות, וגם חוות דעת של חברת המחקר ISS בעד אישור העסקה. כאמור, בהצבעת בעלי המניות אתמול הוחלט להדיח את ארבעת חברי הדירקטוריון הנוכחיים – סטיבן הנלי, קלרה ארז, מארי ג'ו גורמן, יובל ינאי ושיאנגקיאן לי – ולמנות במקומם את ארבעת חברי הדירקטוריון שהציעה סימטריקס: עידן בן שטרית, ג'ורדן ליפטון, ויליאם ווזולו, אביטל שפרן וליליאן מלצ'בסקי.

הניסוי בארה"ב טרף את הקלפים

חברת צ'ק-קאפ מעוספיה פיתחה מערכת סריקת רנטגן של המעי הגס באמצעות קפסולה נבלעת, הכוללת בתוכה מקור קרינה וגלאי. המערכת התבססה גם על אלגוריתמיקה מורכבת, ונועדה לספק חלופה לבדיקת הקולונוסקופיה, שאנשים בקבוצת הסיכון לסרטן המעי הגס נמנעים מלעשותה בשל אי-נעימות של הבדיקה. התופעה גורמת לשיעורי אבחון-מוקדם נמוכים. הגלולה קיבלה ב-2017 אישור שיווק באירופה (CE) והיתה בעיצומם של ניסויים קליניים בארצות הברית, במטרה להשיג אישור FDA.

אלא שהשלב הראשון של הניסוי המרכזי (Pivotal) בארצות הברית, שבסיומו החברה תכננה להגיש את הבקשה ל-FDA, לא הביא לתוצאות המיוחלות, ובחודש יוני 2023 החברה הודיעה על הפסקת פעילותה ופיטרה 70 עובדים שהם כ-90% מהעובדים שהיו בחברה. באמצע אוגוסט הודיעה צ'ק-קאפ על חתימת הסכם מיזוג עם חברת Keystone Dental מקליפורניה, המספקת פתרונות לתכנון וייצור שתלי שיניים מותאמים אישית. לפי ההסכם, בעלי המניות של צ'ק-קאפ מקבלים כ-15% ממניות החברה הממוזגת, אחזקה המשקפת לצ'ק-קאפ שווי של כ-39.7 מיליון דולר. מבחינת Keystone, ההסכם היה מאפשר לה להיכנס מיידית למסחר בנסד"ק תחת הסימול KSD.

נטירא גייסה 80 מיליון שקל למערכת ניטור רפואי מרחוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נטירא טכנולוגיות ( Neteera) מירושלים סגרה את הרחבת סבב גיוס B בהיקף של כ-6.7 מיליון דולר. הסבב הובל על-ידי קרן Aescuvest הגרמנית המתמחה בתחום הבריאות ועל-ידי חברת פוקסקון (Foxconn Technology) הטאיוואנית. חלקו הראשון של הסבב, בהיקף של כ-13 מיליון דולר, הושלם בחודש אפריל 2023. בסך הכל, סבב הגיוס שהחל באפריל מסתכם בכ-80 מיליון שקל. נטירא הוקמה בשנת 2015 ומפתחת מערכת רפואית המספקת זיהוי-מרחוק של מאפיינים פיזיולוגיים של האדם.

הטכנולוגיה מתבססת על קרינה אלקטרומגנטית המוחזרת מהגוף. המערכת של החברה כוללת יחידת שידור וקליטה המבוססת על שבב מכ"ם ייעודי המיוצר בחברת STMicroelectronics, מערכת עיבוד מידע בענן, וממשק משתמש במחשב המאפשר לקבל את המידע. שבב המכ"ם משדר וקולט אותות בטווח התדרים של 116GHz-123GHz, אשר מאפשרים לזהות פרמטרים פיזיולוגיים באמצעות ניטור תנועות זעירות של העור (Skin's Micro-movements) במהלך הנשימה והדופק. הגילוי נעשה באופן אוטומטי, ללא מגע פיסי וממרחק של עד 1.5 מטרים מהמטופל.

המערכת של החברה קיבלה אישור FDA, והמכירות הראשונות החלו השנה בארה"ב. עם השלמת הגיוס, מסרה החברה שיש בידיה צבר הזמנות גדול, ושההון שגוייס ישמש להאצת הייצור והבאת המוצר לשוק. השתתפות פוקסקון בגיוס מלמדת שהיא צפויה לייצר את המערכות. "אנחנו גאים לשתף פעולה עם חברה כמו פוקסקון", אמר מנכ"ל נטירא, יצחק ליטמן. "הגיוס הזה והשותפות האסטרטגית של פוקסקון יפתחו דלתות רבות ויאפשרו לנו לקדם את המטרה שלנו: שיפור הטיפול בחולים תוך הפחתת העומס על הצוות הקליני, והצלחת חיים".

מנהל ההשקעות הראשי בחברת Foxconn Technology שהיא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ויליאם האנג, הסביר: "נאטירה היא חברת פיתוח טכנולוגיות רפואיות מצויינת. אנחנו שמחים להשתתתף בגיוס ההון של החברה ולהיות שותף הייצור שלה. פוקסקון תספק לנאטירה תמיכה מלאה בייצור המוני של מערכת הניטור האלחוטית".

פורסייט רובוטיקס הדגימה ניתוח עיניים רובוטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פורסייט רובוטיקס (ForSight Robotics) מיוקנעם, הדגימה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ניתוח קטרקט רובוטי הנחשב לראשון מסוגו בעולם, אשר התבצע על-ידי מערכת הניתוח הרובוטית ״אור יום״ (ORYOM) שהחברה מפתחת. המערכת הרובוטית של החברה כוללת טכנולוגיות רובוטיקה ממוזערת, בינה מלאכותית, ראיה ממוחשבת תלת מימדית והדמייה מדוייקת. כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומקבלת תמיכה מרשות החדשנות. בחודש יולי 2022 החברה גייסה 55 מיליון דולר בסבב A בהובלת Adani Group ההודית, שנערך שנה לאחר השלמת גיוס סיד בהיקף של כ-10 מיליון דולר. גיוס ההון מיועד להשלים את פיתוח הרובוט ולהיכנס לשלב הניסויים הקליניים.

פורסייט רובוטיקס הוקמה בשנת 2020 על-ידי המנכ"ל דניאל גלוזמן, המדען הראשי פרופ׳ משה שהם, והנשיא והמנהל הרפואי ד״ר יוסי נתן. פרופ' שהם היה ממייסדי חברת מזור רובוטיקס אשר נמכרה למדטרוניק בחודש ספטמבר 2018 תמורת 1.64 מיליארד דולר. ד"ר נתן הגיע מתפקיד מנהל המסחר בטכנולוגיות רפואיות בטכניון. ד"ר גלוזמן מגיע עם נסיון של 20 שנה בפיתוח מכשור רפואי בחברות מדטרוניק, Diagnostic Robotics ו-XACT Robotics. בדירקטוריון החברה חברים גם ד"ר פרד מול ורוני אבוביץ', אשר היו ממייסדי חברת מזור רובוטיקס.

שוק היעד הראשוני של החברה הוא ביצוע ניתוחי קטרקט, אולם המערכת מיועדת לבצע ניתוחי עיניים לטיפול במחלות שונות. להערכת החברה, הרובוט מדוייק יותר לפחות פי 10 בהשוואה למנתח בשר ודם. כיום מתבצעים בעולם כ-28 מיליון ניתוחים בשנה, אולם יש בהם קשיים מרובים בגלל הקושי בהכשרת מנתחים מיומנים ומחסור עולמי גובר במנחים מיומנים. לפני כשלושה שבועות החברה דיווחה על מינויה של שרון לוויטה לתפקיד סמנכ"לית הכספים, החל מה-1 בספטמבר 2023. לוויטה מגיעה מחטיבת עמוד השדרה והגולגולת של מדטרוניק, שם שימשה בתפקיד מנהלת פיתוח עסקים ואסטרטגיה. לוויטה הגיעה למדטרוניק בעקבות רכישת מזור ורובטיקס, שאליה הצטרפה ב-2008 ושימשה בה כסמנכ"לית הכספים.

Pulsenmore תייצר מיליון אבזרי אולטרא סאונד ניידים בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל ומייסד פלסאנמור, ד"ר אלעזר זוננשיין, לצד מערכת אולטרא-סאונד ניידת. צילום: טל שחר.

חברת פלסאנמור (Pulsenmore) מעומר שליד באר-שבע, מתכננת להקים קו ייצור המוני בישראל, אשר יאפשר לה לייצר כמיליון מכשירי אולטרסאונד ביתיים לבדיקת נשים בהריון, בשנה. מנכ"ל ומייסד החברה, ד"ר אליעזר זוננשין, סיפר ל-Techtime שקו הייצור יכיל מערכות ייצור אוטומטיות שפותחו על-ידי החברה, המאפשרות לייצר מקורות אולטרא-סאונד בתמחיר המותאם למוצר צרכני, וכמעט בלא מגע יד אדם.

פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, לשעבר מנהל תחום המכשור הרפואי של סוני באירופה ומי שפיתח את המצלמה הזעירה של חברת מדיגוס מעומר.  החברה פיתחה מכשיר אולטראסאונד נייד וזעיר המבוסס על חיישן פיאזו אלקטרי ושבב ASIC עצמי, אשר מאפשר לכל אישה לבצע בדיקת אולטראסאונד בביתה, ולשלוח את התמונות אל הרופא באמצעות הסמארטפון (עם מערכת הפעלה iOS של אפל), לצורך פיענוח, מעקב וטיפול.

היפנים התגייסו לפרוייקט

בניגוד לחברות סטארט-אפ רבות המתבססות על שרשרת אספקה מורכבת של קבלני משנה, חברת פלסאנמור נערכה מיומה הראשון לעבודה במתכונת של חברה אנכית, במטרה להגיע בסוף תהליך הפיתוח לשלב שבו היא מבצעת בעצמה גם את הייצור והשיווק. זוננשיין: "הרעיון הראשוני שהיה שצריך לחבר את האולטראסאונד אל הענן, ולכן החלטנו להתבסס על הטלפון הסלולרי – כי הוא נמצא בכמעט כל בית בעולם".

המכשול השני היה מחיר הרכיבים האלקטרוניים: יצרני השבבים הגדולים סיפקו מעבדים המסוגלים לשמש כשבב ה-SoC המרכזי של המכשיר, אולם הם דרשו מאות דולרים עבור כל יחידה, בשעה שהצורך של פלסאנמור היה לקבל שבב במחיר של עד 30 דולר ליחידה. זוננשיין: "פניתי אל מי שהיה הבוס שלי לשעבר בחברת סוני, והוא הפגיש אותי עם מספר יצרני שבבים מיפן. חברת סייקו החליטה לעזור, וביחד פיתחנו שבב ASIC מרכזי שהם החליטו לייצר עבורנו, ולפני כשלושה חודשים הוא נכנס לייצור סדרתי.

ייצור עצמי של מתמרים

"בשלב הבא התמודדנו עם בעיית המתמר הפיאזו-אלקטרי. זהו קושי מיוחד במינו: המתמר הוא גם משדר (ממיר מתח לזעזועים) וגם מקלט (ממיר זעזועים למתח), ובמקרה שלנו מכיל 64 אלמנטים לשידור וקליטה. מייצרים אותו ידנית וקיבולת הייצור העולמית היא מצומצמת מאוד. נהוג לייצר את המתמרים בשתי שיטות עיקריות: בשיטה אחת מגדלים גביש בתנור במשך 6 שבועות, ואז חותכים את הגביש הגדול לאלמנטים זהים. זהו תהליך ארוך ויקר.

בשיטה השנייה משתמשים בחומרים מרוכבים, אשר נותנים רזולוציה טובה מאוד, אבל העלות גבוהה מאוד. מכיוון שהבדיקה שלנו מיועדת לגלות אובייקטים גדולים בסדר גודל של סנטימטרים, אנחנו יכולים להשתמש בחומרים זולים שבהם האלמנטים לא חייבים להיות זהים. פיתחנו קו ייצור הכולל תנור שבו אנחנו מגדלים את הגבישים, מכונת חיתוך, מערכות רובוטיות ומלחמי פלסמה".

מהפיכה בחדרי המיון

חברת פלסאנמור נמצאת בתהליך שינוי מחברת מו"פ לחברת ייצור. בשלביה הראשונים היא קיבלה סיוע צמוד מהמדינה. זוננשיין: "רשות החדשנות ומשרד התעשייה והכלכלה הבינו את הרעיון שלנו ותמכו בנו לאורך הדרך. אנחנו אסירי תודה להם. כעת אנחנו מפתחים את תשתיות הייצור מתוך מטרה להגיע עד לשנת 2027 להיקף ייצור של כמיליון מערכות  ניידות, כולל ייצור הפלסטיקה".

כיום מעסיקה פלסאנמור כ-80 עובדים. היא גייסה בבורסה בתל אביב כ-50 מיליון דולר ונסחרת בה לפי שווי שוק של כ-380 מיליון שקל. לחברה כבר יש הסכמי הפצה, כולל הסכם שיווק עם GE העולמית, אשר מחזיקה בכ-7% ממניותיה. שוק היעד שלה גדול מאוד: "בעולם יש כיום כ-200 מיליון לידות בשנה, כאשר 20% מהביקורים בחדרי המיון הם של נשים בהריון אשר לא מרגישות תזוזה של התינוק. המסקנה היא שהפתרון שלנו יוריד משמעותית את העומסים בחדרי המיון בעולם".

Pulsenmore מתחילה בייצור המוני של אולטראסאונד ביתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פלסאנמור (Pulsenmore) מעומר שליד באר-שבע, החלה בייצור סדרתי של מכשיר אולטרסאונד ביתי לבדיקת נשים בהריון אשר פועל בגרסה תואמת למערכת ההפעלה iOS (של אפל). המכשיר הידני הנייד מאפשר לכל אישה לבצע בדיקת אולטראסאונד בביתה, ולשלוח את התמונות אל הרופא באמצעות הסמארטפון, לצורך פיענוח, מעקב וטיפול. פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, ופיתחה מכשיר אולטראסאונד נייד וזעיר המבוסס על חיישן פיאזו אלקטרי ושבב ASIC עצמי.

עד היום החברה פיתחה שתי מערכות: מכשיר Pulsenmore ES לשימוש על-ידי נשים בהריון, ומכשיר Pulsenmore FC המאפשר לנשים הנמצאות בהתהליך של הפרייה חוץ גופית לבצע בדיקה עצמית של גודל הזקיקים. שתי המערכות מאפשרות להעביר את סרט הבדיקה לרופא או למוקד הרפואי באמצעות יישומון תוכנה המצוי במכשירי אייפון או אנדרואיד. כיום החברה נמצאת בשלבי ניסויים קליניים עבור מוצר שלישי, אשר יאפשר לבצע בדיקות אולטראסאונד עצמיות אצל חולי ריאות.

הפתרון של החברה מביא תפיסה חדשה לתחום הטיפול: המחיר של מערכת בודדת הוא כמה מאות דולרים (המחיר הממוצע של פלסאנמור הוא כ-400 דולר למכשיר) והבדיקה נעשית בבית. כיום יש בשוק שתי חלופות: מכשירים ידניים העולים כמה אלפי דולרים או של מכשירים גדולים במחיר של כמה מאות אלפי דולרים – כאשר בשני המקרים האחרונים יש צורך להגיע אל המרפאה.

בניית תשתית ייצור בישראל

בשנתיים האחרונות פלסאנמור נמצאת בתהליך שינוי מחברת פיתוח לחברה עם ייצור ומכירות: בשנת 2020 לא היו לה מכירות, בשנת 2021 היא מכרה מוצרים בכ-1.6 מיליון שקל ובשנת 2022 צמחו המכירות לכ-10.8 מיליון שקל. בידי החברה מספר זמנות גדולות: חברת GE Healthcare הזמינה 20,000 יחידות ES בהיקף של 6 מיליון דולר, וקופת חולים שירותי בריאות כללית הזמינה 12,000 יחידות של מערכות CF בהיקף כולל של 10.8 מיליון דולר ו-20,000 יחידות של ES בהיקף של 6 מיליון דולר.

להערכת החברה, במהלך 2023 היא תספק כ-25,000 מכשירים ללקוחות, ובשנת 2024 יעלה מספרם לכ-70,000. בסך הכל, יש כיום לחברה צבר הזמנות מחייבות שטרם הוכרו בהיקף של כ-30 מיליון שקל, מתוכו כ-21 מיליון שקל צפוי להכרה ב-2023 והיתרה ב-2024. תחזית המכירוטת של החברה היא 22 מיליון דולר בשנת 2024. במכתב למשקיעים מחודש אפריל 2023, מסר המנכ"ל זוננשיין שהחברה מתכננת להיות היצרנית הגדולה בעולם של מכשירי אולטראסאונד (במונחי יחידות).

זוננשיין: "אנחנו בונים את יכולות ההרחבה שלנה ומכנים להגדלה של פי עשרות בהיקף הייצור". מידע נוסף מופיע בדו"ח השנתי שפורסם במרץ 2023. חלק מהמכלולים מיוצרים בקוןריאה והרכבת המוצרים מתבצעת בישראל. קבלנים ייצור שבבים מייצרת עבורה את רכיב ה-ASIC הנמצא בלב תהליך עיבוד המידע, והחברה רוכשת ממנו כמויות גדולות למלאי.

ייצור מתמר פיאזו-אלקטרי

רכיב קריטי נוסף הוא מתמר פיאזו-אלקטרי (PZT) המאפשר לייצר את גלי הקול. כיום המתמר מיוצר מחוץ לחברה, אולם היא פועלת לבניית יכולת ייצור עצמית של מתמרים באמצעות מכונות ייצור לחיתוך מדויק והדבקה של מתמרים. החברה מפתחת תהליך ייצור מתמרים ביחד עם חברת FC Ultrasound הקוריאנית בהשקעה של עד כ-2 מיליון דולר בתמיכת רשות החדשנות וקרן קוריאה-ישראל למו"פ תעשייתי. השבוע החברה דיווחה על קבלת אישור לפטנט רשום בקנדה עבור תושבת לטלפון חכם הכוללת מתמר אולטראסוני לסקירת האיברים הפנימיים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-351 מיליון שקל.

השעון הרפואי של קרדיאקסנס קיבל אישור FDA

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קארדיאקסנס (Cardiacsense) מקיסריה קיבלה את אישור ה־FDA האמריקאי לשלוש מיכולות השעון הרפואי שפיתחה לניטור פעילות הלב – כך דיווחה הבוקר (א') לבורסה חברת האחזקות מרחביה, המחזיקה בכ-5.12% מהחברה. במסגרת האישור שניתן על ידי ה-FDA, השעון הרפואי של קרדיאקסנס אושר לשימוש לצורך ניטור הן ECG, קצב לב ורמת חמצן בדם. בחברה מעריכים כי למוצר יש פוטנציאל שוק של מיליארדי דולרים בשנה.

אישור ה-FDA למעשה נותן את האות לתחילת שלב המסחור של השעון הרפואי. החברה תוכל לשווקו בארצות הברית וכן להתחיל במימוש הסכמי הפצה עליהם חתמה במדינות שונות בעולם, הנאמדים בכ-100 מיליון דולר על פני תקופה של ארבע שנים. מקרדיאקסנס נמסר כי החברה נמצאת בשיחות מתקדמות עם שותפים אסטרטגיים בארצות הברית אשר יסייעו לה בחדירה לשוק האמריקאי. 

קארדיאקסנס תתחיל בקרוב למכור את השעון שלה ברחבי אירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואסיה, לאחר שקיבלה 4 אישורי CE והיא צפויה לקבל 2 אישורים נוספים במהלך רבעון ראשון 2023. בסוף 2021 כבר החלה החברה לבצע משלוחים של השעון לכ-20 מדינות. החברה דיווחה בעבר על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ’ילה, הודו, שווייץ ואיחוד האמירויות.

עוד הודיעה החברה, כי לאחרונה חתמה על מזכר הבנות לפיתוח שבב המבוסס על הטכנולוגיה שלה, אשר עתיד להוות בסיס למוצרים רפואיים של יצרניות מכשור רפואי. החברה לא מסרה פרטים נוספים על מהות ההסכם ומול מי נחתם.

לקוחות יעד מרכזיים: חולים כרוניים ובתי חולים

קרדיאק-סנס פיתחה אבזר ניטור רפואי אישי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. האבזר מתבסס על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG).

הוא יכול לשמש כחלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים אותו לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וניטור מאושפזים בבית חולים, למדידה במכשיר אחד של מספר פרמטרים רפואיים הנמדדים היום על-ידי מספר מכשירים.

חברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע אסטרטגי בחברה, דבר המעניק לה גם את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרדיאק-סנס, אלדד שמש, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:

ה-SPAC בוטל: אינסייטק לווה 100 מיליון דולר

insightec-exablatae-neuro
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה קיבלה קו אשראי של 200 מיליון דולר מגופים פיננסיים הקשורים לשניים מהמשקיעים בחברה, Perceptive Advisors ו-Community Fund. במסגרת ההסדר, החברה תקבל הלוואה של 100 מיליון דולר לחמש שנים מרגע חתימת ההסכם, ותקבל אופציה עד שנת 2024 למימוש הלוואה נוספת, בהתאם לצורך, בגובה של עד 100 מיליון דולר. מסגרת האשראי נושאת רבית ועומדת לפרעון ב-27 באוגוסט 2027. חברת אינסייטק פיתחה מערכת למיקוד קרינת אולטראסאונד המשמשת לטיפול במחלת רעד ראשוני (Essential Tremor) ובחולי פרקינסון הסובלים מרעד ראשוני. המערכת ממקדת 1,024 מקורות קרינה בנקודה אחת וכך מייצרת חחום מקומי המשמיד רקמות מטרה במוח, מבלי לפגוע ברקמות אחרות. הטיפול הוא בלתי פולשני ומתבצע בהנחיית MRI בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה.

מנכ"ל החברה, מוריס פארא, אמר שההשקעה תאפשר לאינסייטק להרחיב את היישומים לטכנולוגיה של הטכנולוגיה, ולהיכנס לתחום הנוירו-אונקולוגיה. מנהל הפורטפוליו של Perceptive Advisors, סאם צ'אלה, אמר שעד היום החברה התקינה 120 מערכות אצל לקוחות. הסכם ההלוואה מוריד את המסך על תקוות ההנפקה של החברה: בחודש מרץ 2020 החברה חתמה על הסכם השקעה עם קרן ההשקעות Koch Disruptive Technologies שבבעלות תאגיד Koch Industries. הקרן התחייבה להשקיע 100 מיליון דולר במסגרת גיוס הון בהיקף של עד 150 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד דולר אחרי הכסף, ובאוקטובר 2021 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת SPAC הנסחרת בנסד"ק, מתוך כוונה להנפיק מניות לציבור לפי שווי חברה של 1.9 מיליארד דולר.

אלא שחודשיים בלבד לאחר מכן התכווץ השווי ל-900 מיליון דולר בלבד. כך מתברר מדו"ח הרבעון השני 2022 של חברת אלביט מדיקל, שפורסם לפני שבוע. אלביט מדיקל נסחרת בבורסה בתל אביב ומחזיקה בכ-3.1% ממניות אינסייטק. ביוני 2022 ירד שווי החברה אל מתחת ל-674 מיליון דולר. בחודש פברואר 2022 קיבלה אלביט עידכון מאינסייטק שלפיו לאור הרעה בתנאי שוק ההון בארה”ב, עיסקת המיזוג אם תתבצע תיעשה לפי שווי שוק נמוך יותר, ושהיא בוחנת גם אלטרנטיבות פיננסיות אחרות. מאז לא דווח על התקדמות לקראת חתימה סופית של הסכם המיזוג, ולאור מסגרת האשראי שהחברה בנתה, ככל הנראה הנושא ירד לחלוטין מהפרק. בשנת 2021 הסתמו מכירות אינסייטק בכ-72.3 מיליון דולר, ב-44% יותר מאשר בשנת 2020.

קו הייצור של לומניס עבר ל-rh; הקימה "מפעל בתוך מפעל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המפעל החדש מוכן לתחילת הייצור עבור לומניס

חברת לומניס (Lumenis) וקבלנית הייצור שלה rh, חנכו היום (ה') מפעל חדש אשר הוקם בתוך מתחם rh בעיר נוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם השלמת הקמת קו הייצור החדש בהשקעה של כ-5 מיליון שקל, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר את כל הייצור לחברת rh. מנכ"ל rh, יעקב לוי, סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש בשטח של 2,000 מ"ר ומהווה למעשה "מפעל בתוך מפעל". לוי: "המפעל החדש תוכנן ונבנה בסטנדרט הגבוה ביותר בתעשייה, בהתאם לדרישות המחמירות ביותר ועמידה בתקני ייצור ציוד רפואי רגיש".

חברת rh היא מקבלניות הייצור העצמאיות הגדולות בישראל. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים בארבעה אתרים בארץ ובחו"ל (רומניה וארה"ב). מתקניה משתרעים על-פני שטח של 35,000 מ"ר. קבלת האחריות על הייצור של לומניס היא מהלך המבטא רמת אמון מלאה בין לומניס ו-rh. במפעל שולבו מערכות מיוחדות, כולל מערכות מיזוג אוויר מתקדמות העומדות בתקני התעשייה הרפואית. המתחם כולל אזור הרכבות בשטח של 250 מ"ר המוקדש אך ורק לייצור של ראשי לייזר, אשר כולל בתוכו גם חדר נקי בשטח של 150 מ"ר העומד בתקן ISO CLASS 7. ספיקת האוויר בחדר הנקי היא 5,000 מ"ק/שעה, כלומר כל האוויר בחדר מוחלף 40 פעמים בשעה. החדר הנקי מותאם לעבודה בו זמנית של 20 עמדות עבודה ובדיקה.

יעקב לוי, מנכ"ל RH. צילום: Techtime
יעקב לוי, מנכ"ל RH. צילום: Techtime

כל מכשיר עובר דרך ארבע תחנות עבודה, ומסיים את דרכו באחד מ-30 חדרי בדיקה אוטומטיים: מדובר בתאים מבודדים שבהם מתבצעות בדיקות קרינה של הציוד. הקו נעזר במערכות אוטומטיות ומסועים. אפילו המילוי של טפסי Device History Record-HR שבלעדיהם הציוד לא מקבל הסמכה, נעשה באמצעות מערכת ממוחשבת אוטומטית. באתר מועסקים 130 עובדים, בהם כל עובדי קו הייצור המקורי של חברת לומניס. המפעל יספק שירות מלא מקצה לקצה, משלב התכנון ועד השילוח ללקוח.

לוי: "הגענו לשלב הזה לאחר עבודה ממושכת שבה רמת האמון בין שתי החברות הגיעה למצב שבו אפשר היה לדבר על שותפות אסטרטגית וקבלת אחריות שלנו על כל תשתית הייצור של לומניס. הדבר מבטא אמון הנסמך על מערכת יחסים ארוכת שנים. rh היא חברה ישראלית בינלאומית ואנחנו מאוד גאים בכך. החברה נמצאת בתנופה של הזמנות ולקוחות חדשים, ובעיקר הגדלת היקף הפעילות עם לקוחות קיימים. מחלקת 'מצויינות תפעולית' (Operation Excellence) שהקמנו לאחרונה פועלת לשיפור כל אגפי החברה ולשילוב חדשנות, אוטומציה ויעילות. התוכנית שלנו כוללת הקמה של עוד שלושה מפעלים ייעודיים ללקוחות עד שנת 2025".

יו"ר אינטל הצטרף לדירקטוריון אינסייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יו"ר הדירקטוריון של אינטל העולמית, ומי ששימש בעבר כמנכ"ל ויו"ר חברת מדטרוניק, אומאר אישרק, הצטרף לדירקטוריון של חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה. "אני גאה להצטרף לדירקטוריון של לחברה צומחת אשר ממוקדת בחדשנות בתחום הטיפל הרפואי", אמר אישרק (בתמונה למעלה). מדובר באחת מהדמויות המרכזיות בתחום המכשור הרפואי בעולם. אישרק הצטרף לדירקטוריון אינטל בשנת 2017, ובינואר 2020 מונה לתפקיד היו"ר. הוא שימש כיו"ר ומנכ"ל מדטרוניק במשך 9 שנים, ולפני כן מילא במשך 16 שנים תפקידים בכירים בחברת GE, כאשר בתפקידו האחרון בחברה שימש כמנכ"ל החטיבה הרפואית, GE Healthcare.

חברת אינסייטק פיתחה מערכת למיקוד קרינת אולטראסאונד המשמשת לטיפול ברעד ראשוני ובחולי פרקינסון הסובלים מרעד ראשוני. המערכת ממקדת 1,024 מקורות קרינה בנקודה אחת וכך מייצרת חחום מקומי המשמיד רקמות מטרה במוח, מבלי לפגוע ברקמות אחרות. הטיפול הוא בלתי פולשני ומתבצע בהנחיית MRI בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה.

המערכת של החברה, Exablate Neuro, קיבלה אישורי CE ו-FDA. בחודש דצמבר 2021 היר קיבלה אישור FDA לשימוש במערכת Prostate Exablate לטיפול ברקמת הערמונית עם אולטרסאונד ממוקד בעוצמה גבוהה. חברת אינסייטק הוקמה בשנת 1999. בחודש מרץ 2021 היא סיימה סבב גיוס בהיקף כולל של 136 מיליון דולר לפי הערכת שווי חברה של כ-1.3 מיליארד דולר. באוקטובר 2021 דיווחה חברת אלביט מדיקל טקנולוג'יס, המחזיקה בכ-3.1% ממניות אינסייטק, על חתימת מזכר הבנות למיזוג פוטנציאלי עם חברת SPAC הנסחרת בנסד”ק לפי שווי חברה של כ-1.9 מיליארד דולר.

פתיחת מחסום דם-מוח

בינואר ובפברואר 2022 קיבלה אלביט עידכון מאינסייטק שלפיו לאור הרעה בתנאי שוק ההון בארה"ב, עיסקת המיזוג אם תתבצע תיעשה לפי שווי שוק נמוך יותר, ושהיא בוחנת גם אלטרנטיבות פיננסיות אחרות. מאז לא דווח על התקדמות לקראת חתימה סופית של הסכם המיזוג. בשנת 2021 הסתמו המכירות של אינסייטק בכ-72.3 מיליון דולר, עלייה של 44% בהשוואה לשנת 2020. החברה סיפקה במהלך השנה 108 מערכות Exablate Neuro.

אינסייטק מבצעת מספר מחקרים שנועדו לאתר יישומים נוספים לטכנוולגיה שהיא פיתחה. בין השאר, היא מבצעת כעת ניסויים קליניים בתחום הנוירו-אונקולוגיה. לאחרונה היא קיבלה אישור FDA להתחלת ביצוע ניסוי קליני לטכנולוגיית פתיחת מחסום דם-מוח לשימוש בחולים הסובלים מגידולים גרורתיים במוח שמקורם בסרטן ריאות ראשוני, והעניק מעמד של "מכשיר פורץ דרך" לטכנולוגיית מחסום דם-מוח, שנועד להאיץ את הפיתוח של הטכנולוגיה.

איידוק פיתחה מערכת הפעלה ליישומים רפואיים מבוססי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת איידוק (Aidoc) פיתחה מערכת הפעלה ייעודית לעולם הרפואי עבור אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המשמשים לפיענוח סריקות דימות. איידוק נחשבת למובילה בתחום ומפתחת אלגוריתמים הסורקים באופן אוטומטי סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI ומתריעות בפני הרדיולוג על ממצאים חריגים שעשויים להצביע על מצבי חירום כמו דימום תוך-גולגולתי או שבר בעמוד השדרה.

לצד איידוק, פועלות בתחום חברות רבות, ובכללן גם חברות ישראליות. מערכת ההפעלה שהשיקה איידוק היא אגנוסטית ומאפשרת להפעיל על אותה מערכת אלגוריתמים שפותחו על ידי ספקים שונים, ובכך לאפשר לבתי חולים או מכוני דימות לשלב בצורה יעילה ונוחה יותר מגוון רחב יותר של פתרונות AI. איידוק כבר הוסיפה אלגוריתמים של 5 ספקים שונים, ובהם Imbio, Icometrix, Riverain ועוד, לפלטפורמה שלה, שכוללת את שבעת האלגוריתמים הקניינים שפיתחה החברה ומאושרים על ידי ה-FDA.

על פי סקר שנערך באחרונה על די Sage Growth Partners בקרב בתי חולים בארצות הברית, לכ-90% מבין בתי החולים שהשתתפו יש נכונות ותוכנית מעשית לאימוץ פתרונות AI, בהשוואה ל-53% לפני כשנתיים. ואולם, רק 34% מבתי החולים החלו להשתמש בפתרונות אלה בפועל. באיידוק מסבירים את הפער בין היתר בשל הקושי לשלב באותה סביבת IT פתרונות של ספקים שונים. מערכת ההפעלה של איידוק מנתחת את מאפייני הסריקה ומחילה עליה את האלגוריתם הרלוונטי ביותר מבין הפתרונות שזמינים במערכת, ללא קשר לספק האלגוריתם.

בינה מלאכותית בשירות הרדיולוג

איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאכותית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.

פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. עד כה קיבלה החברה אישורי FDA עבור שבעה אלגוריתמים שפיתחה. בחודש מאי 2020 קיבלה מה-FDA אישור לאלגוריתם חדש לגילוי ממצאים הקשורים בהידבקות בקורונה בסריקות דימות בבתי חולים. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה פרוסה בכ-400 מרכזים רפואיים ברחבי העולם. בסך הכול, עושים שימוש בפתרונות החברה כ-5,000 רדיולוגים ופוענחו כ-10.3 מיליון סריקות.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2020 (השיחה עם אריאלה מתחילה בדקה 25:00):

 

הטכנולוגיות שמאחורי ניתוח הפרדת התאומות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לפני כחודש בוצע במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע ניתוח ראשון מסוגו בארץ להפרדת שתי תאומות שהיו מחוברות בראשן. התאומות נולדו באוגוסט 2020 כשהן מחוברות זו לזו בחלק העורפי של גולגולתן ולכן היו כמעט משותקות ובלא יכולת להניע את גופן בחופשיות, לזחול ולהתפתח בצורה תקינה. ניתוח להפרדת תאומים המחוברים בראשם (Craniopagus Twins) נחשב לניתוח מורכב ונדיר מאוד, ובוצע עד היום ב-20 מקרים בלבד. הקושי נעוץ בכך שחלק מכלי הדם במעטפת המוח של התאומות היו מלופפים זה בזה, וחלקם אף היו משותפים לשתיהן. לכן הצוות הרפואי נדרש לבצע מיפוי מפורט ומדויק של הממשק בין שתי התאומות.

תהליך ההכנה לניתוח כלל בדיקות רבות, אימונים וסימולציות, ונמשך חודשים רבים. בתהליך הזה השתתפו מנתחי מוח, רדיולוגים, מרדימים, מנתחים קוסמטיים ועוד. ד"ר מיקי גידון, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה של ילדים בביה"ח סורוקה, ניהל את הניתוח ובנה את "פקודת המבצע" של הניתוח. בשיחה עם Techtime הוא תאר את מורכבות הניתוח ואת השימוש שנעשה בטכנולוגיות של החברות הישראליות 3D4op, Surgical Theator וסטרטסיס (Stratasys).

קובץ CAD של המוח

מיקי גידון: "במקרה הזה היה מדובר בשתי תאומות המחוברות בראשן, וגם בחלל התוך-גולגולתי ובקרומי המוח ובכלי דם מוחיים. האתגר המרכזי היה להבין אילו כלי דם חשובים לכל תאומה – ולשמר אותם". המיפוי והלימוד התבססו על שני סוגים של מודלים תלת-מימדיים: מודל פיזי שהודפס במדפסת תלת-מימד ומודל וירטואלי שנוצר באמצעות מציאות רבודה, אשר התבססו על סדרה גדולה של סריקות CT ו-MRI של המוח והחלל התוך-גולגולתי ועל צנתור מוחי למיפוי כלי הדם. "לטכנולוגיה היה תפקיד מרכזי בניתוח, מפני שהיא איפשרה לנו למזג את הנתונים ולבנות מודלים תלת-מימדיים שיאפשרו לנו להבין את הממשק בין התאומות".

המודל הפיזי של אזור הניתוח נבנה באמצעות הטכנולוגיות של 3D4op ושל יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס. חברת 3D4op הוקמה ומנוהלת על-ידי לימור חביב. היא פיתחה טכנולוגיה לתכנון ניתוחים הנעזרת בסריקות CT ו-MRI לבניית מודל CAD מפורט של אזור היעד, ותכנון הניתוח, כולל ייצוא קבצים להדפסה מחומרים פולימריים. הדבר כולל תכנון והדפסת שתלים אורתופדיים ואף כלים ייעודיים המותאמים למנותח. המודלים הממוחשבים של 3D4op הועברו למדפסת רפואית ייעודית שפיתחה סטרטסיס, אשר עושה שימוש בחומרים פולימריים המדמים את התכונות הפיזיות של הרקמות, דוגמת עור, עצמות, שרירים, כלי דם ועוד.

בסרטון למטה: תיאור הניתוח באמצעות המודלים התלת מימדיים שנוצרו עבורו:

הרופאים השתמשו במודלים הפיזיים כדי לתכנן את תהליך הניתוח ואפילו להתאמן עליהם בביצוע פעולות כמו חיתוך, קידוח וקיבוע. במקביל, הרופאים נעזרו במודל וירטואלי שנוצר באמצעות הטכנולוגיה של חברת Surgical Theator, אשר פיתחה סימולטור מבוסס מציאות רבודה הבונה מודל תלת מימדי של המוח על-סמך צילומי ה-CT וה-MRI. המודל הווירטואלי מאפשר לתכנן את הניתוח בסביבה של מציאות רבודה, שבה ניתן להגדיל אתרים מוגדרים, לשנות זוויות צפייה ולהבין טוב יותר היבטים חשובים בניתוח כמו למשל התנוחה המיטבית וסדר הפעולות.

הטכנולוגיה והרפואה צריכות לשתף פעולה

המודל שנוצר בפלטפורמת Surgical Theator איפשר למנתחים למפות במדויק את התוואי של כלי הדם המשניים שהיו מלופפים באזור הממשק בין התאומות, דבר שלא ניתן היה לעשות על סמך טכנולוגיות דימות סטנדרטיות. המודל הווירטואלי אף שימש את המנתחים במהלך הניתוח וסייע להם בניווט העדין בנבכי האזור המשותף.

"באמצעות המודל הווירטואלי יכולנו לראות את כלי הדם מכל מיני זוויות, לתכנן מראש את מהלך הניתוח ולהתאמן בסביבה של מציאות מדומה. כך למשל, הטכנולוגיה אפשרה לנו להגיע למסקנה שצריך להתחיל את הניתוח כששתי התאומות שכובות על גבן.

"החברות הישראליות הן פורצות דרך, וצריך להדק את שיתוף הפעולה בינן לבין הרופאים. כיום יש נתק מסוים בין שני העולמות האלו. חשוב שהחברות יסתייעו ברופאים כבר בשלבי אפיון הצרכים, הפיתוח והוכחת ההיתכנות. כמי שבסופו של דבר ישתמשו בכלים הללו, שיתוף הרופאים יסייע בהחדרת הטכנולוגיות החדשות אל חדרי הניתוח".

אינפיניטי השקיעה 3.5 מיליון שקל בתרניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אמיר גל יו"ר אינפינטי (מימין) והדגמת המדבקה החשמלית של תרניקה

חברת תרניקה (Theranica) מנתניה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם שותפות המו"פ אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) הכולל השקעה בחברה בהיקף של 3.5 מיליון שקלים, לצורך מימון הייצור והפצת הפתרון של החברה בסין. אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה של תל אביב. החברה מקדמת חברות מדיקל ישראליות בשוק הסיני באמצעות ייעוץ פיננסי ורגולטורי ובאמצעות הקשרים שלה עם יצרני ציוד ומפיצים בשוק הסיני.

במסגרת ההסכם, תוקם ועדת היגוי משותפת בהשתתפות חברות סיניות אשר תנהל את הרישוי ואת ההפצה בסין. יו"ר אינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור, אמר שיש לחברה "פוטנציאל עסקי אדיר בסין. שיתוף הפעולה עם תרניקה הוא חלק מאסטרטגיה המשלבת השקעה הונית, פיתוח עסקי, וקידום אקטיבי של חברות המטרה בשווקים חדשים – בעיקר בסין".

מניפולציה חשמלית על המוח

חברת תרניקה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אלון עירוני, מנהל התיפעול רונן יאשק, סמנכ"ל המו"פ סלבה ברבש וד״ר שמעון אקהויז. היא פיתחה את מערכת Nerivio המאפשרת לטפל בכאבים כרוניים באמצעות אותות חשמליים. המערכת מבוססת על מדבקה לבישה המשדרת אות חשמלי המעורר עצבים תת-עוריים, אשר מגיעים אל גזע המוח ומעוררים תגובה מוחית הגורמת לשחרור נוירו-טרנסמיטורים אשר מפחיתים את עוצמת הכאב.

התופעה נקראת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) ויסודותיה פותחו כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, אולם רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק אבזרים המתבססים עליה. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שימוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. ככל הידוע, חברת תרניקה היא מהראשונות שהצליחו לפתח מערכת בלתי פולשנית וקלה לשימוש עבור מיגרנות. בינואר 2021 היא קיבלה אישור FDA עבור הטיפול הזה, בעקבות תוצאות ניסוי שנערך בקרב 252 מטופלים.

המערכת של החברה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, מעבד ייעודי ומקלט/משדר Bluetooth המשדר מידע לאפליקציה בסמארטפון, שבאמצעותה המשתמש יכול לנהל את אופן ואת עוצמת הטיפול. המערכת עוקבת אחר המשתמש, וכשהיא מזהה התקף מיגרנה היא מפעילה באופן אוטומטי את הגירוי החשמלי בזרוע הגורם להפחתת או היעלמות הכאב. עד היום החברה גייסה כ-41 מיליון דולר. סבב הגיוס הגדול ביותר שלה הושלם במרץ 2019, במהלכו היא גייסה 35 מיליון דולר בהובלת אקהויז.

ביום ג', ה-1 ביוני 2021, תתקיים השיחה השלישית במפגשי Tuesday Tech Talk של טקסס אינסטרומנטס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) ממשיכה את אירועי Tuesday Tech Talk, שהיא סדרה של הרצאות וסדנאות קצרות ומקצועיות במגוון נושאים המצויים כיום בליבת העניין של התעשייה. בהם: רפואה, תעשיית הרכב, מכשור ביתי, מכשור תעשייתי ועוד. המפגשים הם בני 45 דקות בלבד כל אחד.

הם מיועדים לאנשי התעשייה בישראל, וייערכו בהנחיית מהנדסים מומחים בתחומם מחברת טקסס אינסטרומטס העולמית. המפגש השלישי בסדרת ההרצאות הראשונה המוקדשת לתחום המכשור הרפואי, יתקיים ביום ג', ה-1 ביוני 2021 בשעה 16:00 לפי שעון ישראל ויוקדש לנושא Ultrasound Scanners & Smart Probes. המפגשים מציגים את האפליקציות, עקרונות התכן הרפואי ומה ניתן ליישם בעזרת הכלים הטכנולוגיים שיש לחברת TI להציע.

ההרשמה להרצאות היא ללא עלות, ומיועדת לכל המהנדסים המעוניינים להרחיב ולחדד את הידע שלהם בתחומים אלה.

תוכנית המחזור הראשון של Tuesday Tech Talk:

למידע נוסף ורישום: Tuesday Tech Talks

בריינסגייט גייסה 14 מיליון דולר בהובלת משקיע חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בריינסגייט (BrainsGate) מקיסריה השלימה סבב השקעה של 14 מיליון דולר לפי שווי של 147 מיליון דולר לפני הכסף. את הסבב הוביל משקיע חדש, קרן ההון המשותפת BNP וחברת ההשקעות והייעוץ SPERO ,לצד המשקיעים הקיימים, אלרון, מדטרוניק, אגת, פיטנגו ו-Cipio. סבב הגיוס צפוי לממן את פעילותה של בריינסגייט עד קבלת אישור בקשת ה-PMA שהוגשה ל FDA, בניית נפח ייצור, והגשת בקשה לכיסוי ביטוחי מממשלת ארה"ב.

החברה פיתחה טיפול חדשני לשבץ מוחי חסימתי (Ischemic Stroke System) המתבצע באמצעות תהליך קצר של פחות מ-5 דקות שבו מוזרק שתל לתעלה קיימת נאחורי האף. השתל יוצר גירוי עצבי שמגביר את זרימת הדם למוח כדי לשפר את מצבם של נפגעי שבץ חסימתי בחלון של 24 שעות מפרוץ השבץ. הטכנולוגיה מבוססת על תגלית מדעית, לפיה עירור חשמלי של גנגליון Spheno-Palatine הנמצא מאחורי האף, יכול להשפיע על זרימת הדם למוח.

המרכז העצבי הזה (SPG) ממוקם סמוך למערות הסינוסים בגולגולת. התברר שבאמצעות גרוי חשמלי ניתן לגרום להרחיב את כלי הדם בעוצמה ולמשך זמן הנשלטים על-ידי האותות החשמליים. החברה פיתחה מערכת אלחוטית שבה מועברת אנרגיה חשמלית ממתן המוצב ליד הלחי אל האלקטרודה המושתלת, ועל-ידי להזרים דם למוח לרפא או להפחית את נזקי השבץ. במאי 2020 החברה קיבלה אישור שיווק באירופה (CE). בפברואר 2020 היא ביקשה אישור מה-FDA וממתינה לקבלתו.

שיבא וניוסייט החלו בבדיקות קורונה ספקטרליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס ציונה קיבלה אישור מוועדת הלסינקי של המרכז הרפואי שיבא, להפעלת פיילוט לביצוע בדיקות מהירות לגילוי קורונה, באמצעות המכשיר SpectraLIT, אשר מבוסס על שבב ספקטרומטר שהחברה פיתחה (CMOS Image Sensor). המכשיר הוא בגודל של עכבר מחשב, ומסוגל לזהות עדות להימצאות נגיף בגוף בפרק זמן של פחות משנייה, תוך שימוש בדגימת נוזל (נסיוב דם או דגימת רוק) שהוכנסה למבחנת בדיקה חד-פעמית.

הטכנולוגיה הספקטרלית אינה חדשה ונחשבת לאמינה במדע. החדשנות של ניוסייט מתבטאת ביכולת לממש בשבב יחיד יכולות הקיימות היום במכשירים יקרים שמחירם מסתכם במאות אלפי דולרים. המכשיר מסוגל להפריד בין פרופיל של אדם הנגוע בנגיף מסוים לפרופיל של אדם הנגוע בנגיף אחר או לאדם בריא, בעזרת אלגוריתמים בינה מלאכותית. המכשיר של ניוסייט בודק בו-זמנית 1024 ערוצים ספקטרליים בטווח האור הנראה (700-400 ננומטר).

לווירוסים אין חתימה ספקטרלית, אולם החברה איתרה מאמרים מדעיים שבהם יש דיווח על סמנים אחרים המתפתחים בגוף בעקבות חדירת וירוסים, אשר מציינים את קיומם של הווירוסים, ושחלק מהם ניתן לזיהוי באמצעות חתימה ספקטרלית. במחקרי היתכנות ראשוניים שביצעו מומחים ביחידות למחלות זיהומיות ומחלות טרופיות במרכז הרפואי, גילה המכשיר יכולת הפרדה בין קורונה מסוג אלפא (CoV-Alpha) לקורונה מסוג ביטא (CoV-Beta) בדיוק של קרוב ל-100%. בוצעו בהצלחה גם מחקרי היתכנות על דגימות דם של אנשים הנגועים בווירוס Dengue.

חברה משותפת תשווק את הטכנולוגיה בעולם

ניוסייט והמרכז לחדשנות דיגיטלית בשיבא מתכוונים להקים חברה משותפת למסחור מכשירי הבדיקה ושיווקם בעולם. בחודש יוני 2020 השלימה ניוסייט גיוס הון בהיקף של 7 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן Infinity Capital שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה. לגיוס הצטרף משקיע העל הסיני ד"ר ג'ורג' סו (George So) אשר השקיע 2 מיליון דולר בחברה. בסך הכל, מאז הקמתה גייסה החברה 15 מיליון דולר. ההשקעה של ג'ורג' סו היא יוצא דופן: שכן מדובר במשקיע אסטרטגי, אשר הקים חברה חדשה אשר תייצר ציוד רפואי המבוסס על החיישנים ועל האלגוריתמים של ניוסייט.

חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים. בשנה שעברה היא הכריזה על החיישן המרחבי (Area Sensor Chip) מדגם NSI1000 עבור תעשיית הרכב וראיית מכונה. הוא כולל טכנולוגיית eTOF המבצעת מדידות מרחק באמצעות חישוב פרק הזמן בין שידור פולס לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטתו על-ידי החיישן.

באמצע שנת 2019 היא החלה בפרוייקט משותף עם חברת מקורות לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות חיישן הצילום של החברה. המערכת מבוססת על הארת דגימת מים באמצעות מקור אור באורכי גל של 400-1100 ננומטר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים. הפרוייקט עם שיבא מבוסס על הרעיון העומד בבסיס הפרוייקט עם מקורות. החברה מתכננת להציג בחודשים הקרובים מכשיר משופר שיוכל לבדוק פרופיל ספקטרלי באורך גל של עד 1100 ננומטר.

Tyto Care גייסה 50 מ' דולר לאבזר בדיקות ביתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Tyto Care מנתניה, המפתחת אבזר בדיקות ביתי עבור שירותי רפואה מרחוק, גייסה 50 מיליון דולר בגיוס הון שהובל על-ידי הקרן האמריקאית Insight Partners, הקרן הישראלית Olive Tree Ventures וקרן ההשקעות של חברת קואלקום, Qualcomm Ventures LLC. והשתתפו בו גם המשקיעים הנוכחיים בחברה, בהם קרן תעוזה שדיווחה אתמול כי השקיעה כ-1.7 מיליון דולר בחברה ומחזיקה בכ-3% ממניותיה. מאז הקמתה בשנת 2012, החברה גייסה סכום כולל של כ-105 מיליון דולר.

חברת טייטו הוקמה על-ידי המנכ"ל דדי גלעד ומנהל התפעול עופר צדיק. שניהם יצאו מחברת MDG Medical, אשר פיתחה עגלת תרופות ממוחשבת לניהול ובקרה של מתן תרופות במוסדות רפואיים. החברה פיתחה את האבזר הביתי TytoHome, המאפשר לבצע בדיקות בסיסיות לילדים, ולהעבירן אל הרופא באמצעות אפליקציה לצורך קבלת טיפול רפואי בסיסי מרחוק, בלא צורך לגשת למרפאה או לחדר המיון. האבזר מופעל על-ידי אחד מההורים, ומאפשר ביצוע צילום של האוזן הפנימית, צילום גרון, מדידת חום, מדידת דופק, האזנה לנשימות ולפעילות בית החזה באמצעות סטטוסקופ וירטואלי.

הבדיקות האלה מאפשרות לזהות מחלות ילדים נפוצות כמו דלקת אוזניים, הצטננות, כאבי ראש, גירויים בעיניים, גודש בדרכי הנשימה, אלרגיות, דלקת גרון, גירויים ותפרחות בעור, וכדומה. האבזר מתחבר לרשת באמצעות תקשורת Wi-Fi ומשדר את המידע לרופא. לצד האבזר, החברה מספקת אפליקציה סלולרית המאפשרת מפגש דיגיטלי מלא בין הרופא לבין החולה כתחליף למפגש של פנים מול פנים. חברת טייקו קיבלה אישורי שיווק בארה"ב (FDA) ובאירופה (CE).

החברה דיווחה שבעקבות מגיפת הקורונה הוכפל הביקוש למוצר שלה פי שלושה, והיא מאיצה את תהליכי היציור כדי לעמוד בביקוש. והוא נרכש לאחרונה בכמויות גדולות מהרגיל על-ידי בתי חולים בישראל ובארה"ב. במהלך 2019 בוצעו באמצעות האבזר של החברה כ-200,000 מפגשים רפואיים דיגיטליים בישראל, בארה"ב ובאירופה. בתי חולים רבים משתמשים במערכת, בהם המרכז הרפואי שיבא בישראל, כאשר האבזר הביתי עצמו נמכר ברשת BestBuy במחיר של 300 דולר.

הווירוס הסיני: עליבאבא מבקשת סיוע בהבאת ציוד רפואי לסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת עליבאבא, הבעלים של ענקית המסחר המקוון "עלי אקספרס" השיקה פלטפורמה חדשה שנועדה לסייע באספקה מואצת של ציוד רפואי לסין כדי להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. האתר, Help stop Coronavirus Today, מספק חיבור ישיר בין ספקי ציוד רפואי ברחבי עולם לבין צוותי הרפואה בשטח. החברה הקימה קרן ייעודית בהיקף של כ-140 מיליון דולר, אשר תממן רכישת ציוד רפואי חיוני מספקיות בכל העולם, כולל ישראל, ואספקתם לצוותי הרפואה בוואהן ובערים נוספות שנפגעו מהנגיף.

עליבאבא תפרסם את המפרטים של הציוד הרפואי הנחוץ, לרבות הסוגים, הדגמים וכמויות המוצרים, על-סמך מידע שנאסף מבתי החולים והרשויות המקומיות. באמצעות הפלטפורמה, הספקים יוכלו להעביר מידע על המוצרים שנמצאים ברשותם ולאחר תהליך של אישור הספק והסחורה, תחל עליבאבא בתהליך הרכש. המוצרים שיירכשו באמצעות הפלטפורמה, יסופקו לבתי החולים על בסיס רמת דחיפות ועדיפות.

עליבאבא מתחייבת לאספקה מהירה ובטוחה, ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מרכזי הפצה לוגיסטיים בעולם, על מנת לספק פתרונות שילוח יעילים ומתוזמנים היטב. קייניאו (Cainiao), החטיבה הלוגיסטית של עליבאבא, השיקה את מיזם "הערוץ הירוק" אשר יחד עם גורמי תעשייה בסין, ומחוצה לה, יבטיח משלוח מואץ של הציוד.

במכתב שהפיצה לספקי ציוד רפואי בעולם ובישראל, נכתב כי עם סיום חופשת ראש השנה הסיני, הציפייה היא לכמות גדולה של אנשים שחוזרים למקום עבודתם. זאת, על רקע המאבק בווירוס הקורונה אשר נמצא בשלב קריטי. במכתב מפורט, בין היתר, הציוד הנדרש אשר כולל מסכות הגנה (רפואיות ורגילות), חליפות הגנה, כפפות ומשקפיים להגנה על הצוותים הרפואיים ועוד.

המכתב שעליבאבא הפיצה לספקי ציוד רפואי בישראל:

"הודות לך ולרצונם הטוב של אנשים נוספים ברחבי העולם, אנו שולחים ציוד רפואי, כולל מסכות וחליפות הגנה, לרופאים במחוזות ווהאן, וונז'יו והאנגז'יו, הנמצאים במוקד התפשטות המגיפה של נגיף הקורונה וזקוקים בדחיפות לסיוע שלנו. אנו אסירי תודה על כך, אולם זה אינו מספיק.

"עם סיומה של חופשת ראש השנה הסינית, אנו מצפים שאנשים רבים בסין ישובו לעבודתם ועל כן המלחמה שלנו בהתפשטות נגיף הקורונה נמצאת בשלב קריטי. מטרתנו היא לקשר באופן היעיל והזריז ביותר בין שרשרת האספקה העולמית לצוותים הרפואיים בסין, אשר זקוקים בדחיפות לציוד רפואי. בעזרת האמון והתמיכה שלך, נצליח יחד להתגבר על המשבר.

"לכן, הקימה עליבאבא את "Alibaba Global Direct Sourcing Platform" – אתר ייעודי המקשר בין ספקים ומפיצים של ציוד רפואי בכל העולם לצוותים הרפואיים בסין. אנו מחויבים לכך שהמידע בפלטפורמה יהיה מדויק ושקוף, וכי ניצור קשר עם ספקים גלובליים במהירות וביעילות המרבית. לא משנה היכן נמצא הציוד שלך, אנו נעביר אותו לצוות הרפואי באופן המהיר והבטוח ביותר.

"פריטי הציוד הדחופים ביותר כוללים, בין היתר: מסכות מגן (רפואי/רגיל), חליפות מגן רפואיות, משקפי מגן רפואיים, כפפות מגן רפואיות וציוד הגנה נוסף.

"אם יש ביכולתך לשלוח פריטים אלה בדחיפות, היכנס לקישור הבא ועדכן אותנו לגבי המוצרים והכמויות שבאפשרותך לשלוח: https://www.aliwork.com/o/gsp/home?spm=a1zb10.13945529.0.0.6b4b78edfPFciD&language=en_US&_locale_lang=en_US#/.

"אנו מעריכים כל מאמץ שתעשה כדי שנצליח, יחד, לבלום את התפשטות נגיף הקורונה.

"עליבאבא נעזרת ברשת גלובלית של שותפים לוגיסטיים על מנת לאפשר שילוח מדויק בהתאמה אישית למדינות ולמחוזות השונים. הודות לכך, הציוד שלך יגיע במהירות האפשרית לאזורים שזקוקים לו ביותר.

"תודה על התמיכה.

"ועדת הרכש הגלובלי, עליבאבא"

פאראגייט נערכת לניסוי הקליני של טכנולוגיית שאיבת נוזלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Paragate Medical מחיפה קיבלה מענק בהיקף של יותר מ-2 מיליון אירו מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי לביצוע ניסוי קליני שיוכיח את יעילות המוצר הייחודי שפיתחה לשאיבת נוזלים מהגוף. החברה פיתחה מערכת זעירה, מושתלת ומבוקרת הפועלת 24 שעות ביממה אשר מנקזת נוזלי גוף עודפים דרך חלל הבטן ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן. מנכ"ל החברה ומייסד משותף, ניתאי חנני, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת כיום בשלבי גיוס למימון משלים עבור ביצוע הבדיקות הדרושות ולהשתלת המוצר בבני אדם.

חנני: "הניסוי מתוכנן להתבצע ברבעון השלישי של 2020 במרכז קליני מוביל בתחום כשל הלב באירופה. במקביל אנחנו פונים כעת ל-FDA בארה"ב על-מנת שיכיר במוצר שלנו כפורץ-דרך, כדי להאיץ את התהליך הרגולטורי". חברת פאראגייט מתמודדת עם בעיה שעד היום לא ניתן לה מענה מספק. "חולים רבים הסובלים מבעיות כשל לב וכשל כלייתי לא מצליחים להיפתר מהנוזלים בגוף באמצעות השתן, ומגיעים למצבים של גודש נוזלים שבין השאר מציפים את הריאות עד כדי חנק.

"הנוסעים המתמידים" של בתי החולים

"הם מגיעים באופן תכוף לבתי החולים כדי לבצע פרוצדורות דחופות להוצאת נוזלים מהגוף. לעתים בכל שבועיים או בכל חודש. הם קיבלו את הכינוי 'הנוסעים המתמידים של בית החולים'". מלבד חוסר הנוחות והסיכון הכרוכים בטיפולים האלה, הבעיה מייצרת עלות כבדה למערכת הבריאות, הנאמדת בכ-17 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית לבדה. חברת פאראגייט הוקמה בשנת 2016 על-ידי חנני ועל-ידי ד"ר יאיר פלד, המשמש כקרדיולוג בבית החולים רמב"ם. היא קיבלה סיוע בהיקף כולל של כ-3.1 מיליון דולר מחממת NGT³ והרשות לחדשנות. לאחרונה היא יצאה מהחממה והתמקמה ליד בית החולים רמב"ם.

החברה פיתחה משטח ספיגה המבוקר על-ידי מיקרו-בקר, המושתלים בחלל הבטן ומקושרים אלחוטית אל תחנת בסיס המתחברת אל הרופא באמצעות הענן, ומנטרת ברציפות את מצב החולה. ההשתלה בחלל הבטן מתבצעת בפרוצדורה לפרוסקופית (ללא פתיחה מאסיבית של הבטן). באמצעות משאבת ואקום מבוקרת היא מבצעת ספיחה איטית של הנוזלים ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן, משם הגוף מפנה אותם באופן טבעי. מכיוון שהמערכת עובדת 24/7, היא מפנה את עודפי הנוזלים בלא טראומה וחוסכת את הצורך בפרוצדורות תכופות ודחופות.

אתגרי הייצור האלקטרוני של מערכת פנים-גופית

המערכת מבוססת על משאבה תת-עורית אשר מפקחת ומפעילה את הוואקום. המערכת גם אוספת נתונים כמו לחץ תוך בטני ומידע נוסף הנשלחים אל הרופא. "כל מה שהחולה צריך לעשות הוא לטעון את הסוללה בצורה אלחוטית". מנהל הפיתוח העסקי של החברה, אמיר תורן, אמר שלמרות שהחברה נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים, היא מושכת תשומת לב משחקנים אסטרטגיים בשוק. "קיבלנו פרסים יוקרתיים, מכיוון שזהו פתרון מאוד מיוחד וחדשני".

מה הם האתגרים המיוחדים של הפיתוח?

חנני: "אנחנו מביאים טכנולוגיה המוכרת בתחום אחד ברפואה, אל תחום חדש ברפואה. הדבר דורש בניית שיתופי פעולה בין קרדיולוגים לבין רופאים משתילים, מכיוון שקרדיולוגים לא רגילים לעבוד בחלל הבטן. מבחינת המערכת האלקטרונית, התמודדנו עם מיזעור של האלקטרוניקה למאפיינים של מוצר מושתל אשר צריך להגיע לרמת אטימות המאפיינת את עולם התעופה. סוגייה מיוחדת ומעניינת לעולם האלקטרוניקה היא עמידה בתקנות RoHS להלחמות נטולות עופרת. אנחנו צריכים לעמוד בדרישות RoHS אולם בחלק מהמקרים אנחנו זקוקים לעופרת כדי להגיע לרמת האמינות והיציבות הנדרשים ממעגל אלקטרוני מושתל.

"כיום אנחנו מבצעים חלק מההחלמות עם עופרת, כולל שימוש בהחלמה נטולת עופרת ולאחר מכן הוספה של העופרת. נושא נוסף שאנחנו מתמודדים איתו הוא הגנת המעגל בפני הפרעות. כאן האתגר המרכזי הוא לוודא שמערכת הבקרה שלנו אינה משבשת מערכות מושתלות אחרות, כמו קוצב לב למשל, ואינה מייצרת הפרעות לבדיקות ה-MRI שנעשות למטופלים".

ננוקס מנווה אילן פיתחה טכנולוגיית MEMS לייצור קרני רנטגן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן שליד ירושלים, הכריזה על טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם, המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

החברה הראשונה בעולם שייצרה קרן רנטגן דיגיטלית

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). היום (ד') החברה הודיעה שלאחר סיום הפיתוח והשגת שליטה מלאה בקרינה, היא מתחילה בשלב המיסחור של הטכנולוגיה. מנכ"ל Nanox Japan, היטושי מסויה, אמר שמספר חברות ניסו להתגבר על הבעיית ייצור הקרינה, בעיקר באמצעות שימוש בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes), "אולם למיטב ידיעתנו אף אחת מהן עדיין לא הצליחה להשיג מקור קרינה יציב ואמין שניתן להשתמש בו במערכות הדמאה רפואיות מסחריות".

הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס
הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס

במסגרת פרוייקט המיסחור, הכריזה ננוקס ביוני 2019 על יוזמת 1x1x1, במטרה להגיע למצב שבו כל אדם בעולם יקבל לפחות סריקת CT אחת בשנה. חברת SK Telecom הצטרפה ליוזמה וביצעה השקעה בחברה, בהיקף שלא נמסר. להערכת ארגון Marshfield Clinic Health System, גילוי מוקדם של סרטן באמצעות סריקת CT  מביא לסיכויי הישרדות של 70%-99% מהחולים, אולם להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכשני שלישים מאוכלוסיית העולם אין גישה לאמצעי הדמאה רפואיים.

להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

ביו-ביט קיבלה אישור FDA לשעון הניטור הרפואי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ביו-ביט (Biobeat) מתל אביב קיבלה אישור FDA (מסוג 510K) לאבזר לביש המבצע ניטור לא פולשני של לחץ דם, רמת החמצן בדם וקצב הלב באמצעות חיישן אלקטרו-אופטי. להערכת החברה, זהו האביזר הראשון מסוגו המקבל אישור FDA. המוצר של החברה כבר קיבל אישור CE באירופה ואישור של משרד הבריאות בישראל. החברה דיווחה שהיא מכרה כבר כמה אלפי יחידות. אישור ה-FDA יאפשר לה להתחיל בשיווק המוצר בארצות הברית, שוק היעד הגדול ביותר.

האביזר של ביו-ביט מתבסס מדידת פוטו-פלתיסמוגרפיה (photoplethysmogram – PPG), המאפשרת למדוד באמצעים אופטיים את השינויים בנפח כלי-הדם באיבר מסוים. האבזר של ביו-ביט מולבש על פרק כף-היד ועוקב אחר מדד ה-PPG בכף ידו של הנבדק. ניתוח אלגוריתמי של התוצאות מאפשר לגלות פרמטרים כגון לחץ דם, דופק, קצב נשימות, רמת החמצן בדם, תפוקת לב ומדדים נוספים שכיום ניתן לבדוק רק באמצעות א.ק.ג.

החיישן כולל רכיב זיכרון ומשדר RF המשדר את המידע לענן באמצעות תקשורת Bluetotth. אישור ה-FDA שניתן לחברה מוגבל לביצוע בדיקות לחץ דם, דופק ורמת החמצן בדם. החברה מסרה שהיא פועלת מול ה-FDA על מנת להרחיב את האישור לפרמטרים הנוספים שהמכשיר מאפשר למדוד.

יחס אות לרעש משופר

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, אור השכל, אמר ל-Techtime כי אישור ה-FDA הושג הודות לרמת הדיוק הגבוהה של האבזר. "בשונה מפיתוחים דומים אחרים, אנחנו לא משתמשים בחיישן מהמדף אלא פיתחנו אותו בעצמנו. הגיאומטריה של החיישן, מיקום הנורות והאלגוריתמיקה שלנו, איפשרו לזקק במידה ניכרת את האות המתקבל, ולהגיע ליחס אות-רעש טוב פי 100 מאשר של המתחרים". המוצר של ביו-ביט מגיע בשתי תצורות, אביזר דמוי שעון, המיועד לשימוש ביתי וכולל סוללה נטענת המספיקה ל-3 ימים, וכמדבקה חד-פעמית המיועדת לניטור מטופלים בבתי חולים.

השכל: "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך המסחור בישראל ובאירופה. בישראל אנחנו שותפים בפרויקט של המדען הראשי והמוצר שלנו נמצא בשימוש במספר בתי חולים. ובאירופה יש לנו מפיצים במדינות סקנדינביה ואנחנו נמצאים כעת בשלבי כניסה לשוק באיטליה ולשוק בגרמניה. אנחנו מאמינים שאישור ה-FDA יחזק את המעמד שלנו בשוק כולו".

אנדימד דורשת מהמפיצה הסינית לעמוד בהתחייבויות כלפיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנדימד (Endymed) מקיסריה, המייצרת מערכות לטיפולים אסתטיים המבוססות על קרינת RF, דורשת המהמפיצה הסינית של המוצרים הביתיים שלה, לעמוד בהסכמי ההפצה. אלא שהבעייה נעוצה בכך שהמפיצה נמצאת בבעלות חברה סינית המחזיקה בשליטת אנדימד ושהמנכ"ל של החברה הסינית, יואן ייבינג, מונה לפני כשלושה חודשים לתפקיד יו"ר אנדימד.

אנדימד נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 30.6 מיליון שקל. היום (ב') היא דיווחה לבורסה ששלחה מכתב אזהרה לבעלת השליטה הסינית, OHMK Medical Technology, ובו דיווחה שכמפיץ הבלעדי של מוצריה הביתיים בסין ובהונג קונג, בעל השליטה בסין אינו עומד בהסכם ההפצה ולא רכש את הכמויות המינימליות שעליהן התחייב. בנוסף, החברה מסרה שעל-פי התחזית השנתית שהחברה קיבלה ממנו, "הוא לא יעמוד בכמויות הרכישה המינימליות המוסכמות עד לסוף 2019".

החברה הזהירה שלפני שתקבל החלטות בנוגע להסדרים ביניהן, היא מבקשת "את תגובתו המהירה של בעל השליטה". מדובר במקרה יוצא-דופן. חברת OHMK Medical Technology מהונג קונג, רכשה בשנת 2014 מניות של חברת אנדימד בהיקף של כ-8 מיליון דולר, ומחזיקה כיום ב-48.98% ממניות אנדימד. בעל העניין הגדול השני בחברה היא קרן מדיקה המחזיקה ב-16.14% מהמניות. הציבור מחזיק ב-25.92% מהמניות.

החברה מייצרת מערכות לטיפול ביתי ומערכות מקצועיות לטיפולים במרפאות. המערכות של החברה מבוססות על שימוש בטכנולוגיית 3DEEP שבה מספר מקורות קרינת RF ממוקדים לנקודה אחת ובאמצעות תופעת ההתאבכות מייצרים חימום של רקמת יעד תת-עורית לטמפרטורות של 52°C-54°C, בלא לחמם את פני העור. הדבר הזה מאפשר לטפל בקמטים ובפצעי אקנה בלא לגרום נזק לעור.

מכירות החברה נמצאות בעלייה בשנים האחרונות: בשנת 2018 הן הסתכמו בכ-18.6 מיליון דולר בהשוואה לכ-10.5 מיליון דולר בשנת 2014, שבה ביצעה OHMK את השקעתה. אולם דרום מזרח אסיה הוא השוק החשוב ביותר שלה ואחראי לכ-55% מהמכירות. ברבעון הראשון של 2019 המכירות ירדו בכ-3% והסתכמו ב-3.98 מיליון דולר בהשוואה לכ-4.56 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. החברה הסבירה את התוצאות בירידה במכירות של המוצרים הביתיים באסיה, אוקיאניה, ובצפון אמריקה. יחד עם זאת, ברבעון השני החברה התאוששה והמכירות צמחו ב-6% בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-4.99 מיליון דולר.