בתמונה למעלה: כרטיס האצה Spectrum-X Ethernet. מקשר עד 128 אלף מעבדי GPU
מאת: יוחאי שויגר
אחד מהנתונים המעניינים בדו"ח הרבעון הראשון 2026 של חברת אנבידיה (Nvidia), שפורסם הלילה, מגיע מתחום הקישוריות והרישות, המזוהה במידה רבה עם הפעילות של אנבידיה בישראל. החברה דיווחה שהיקף המכירות של פעילות הרישות (Networking) זינקו ברבעון הראשון 2026 ב-199% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-14.8 מיליארד דולר. מדובר גם בגידול של 35% לעומת הרבעון הקודם. בקצב שנתי, מדובר בפעילות המגיעה להיקף של כמעט 60 מיליארד דולר בשנה. נתון כזה מעמיד אותה בשורה אחת עם ענקיות תשתיות תקשורת כמו ברודקום, סיסקו ומארוול.
בשיחת הוועידה עם משקיעים, הדגישה סמנכ"לית הכספים קולט קרס, כי פלטפורמת Spectrum-X Ethernet של החברה "גדולה כיום מכל מתחרות ה־Ethernet יחד", בעוד פעילות ה-InfiniBand רשמה צמיחה של יותר מפי ארבעה משנה לשנה, בין היתר בזכות פריסות של טכנולוגיית XDR החדשה. טכנולוגית XDR היא הדור החדש של InfiniBand בקצב של עד 800Gbps, כפול מהדור הקודם NDR, ומיועד לחיבור אשכולות AI עצומים. מכיוון שחברות הענן בונות מערכות AI המורכבות מעשרות אלפי מעבדים, הקישוריות הופכת לצוואר בקבוק קריטי כמעט כמו ה־GPU עצמו.
זהו גם אחד מהסיפורים המפתיעים והגדולים של פעילות NVIDIA בישראל, מכיוון שכל מערך הקישוריות של אנבידיה, הבנוי על שבבים ופתרונות InfiniBand, Spectrum-X, NVLink ו־BlueField, מפותח בישראל על בסיס הפעילות שנבנתה סביב חברת מלאנוקס. בפלטפורמת Vera Rubin הבאה, למשל, ארבעה מתוך שבעת שבבי הליבה המפעילים אותה – מפותחים בישראל. במקביל, אנבידיה דיווחה על הכנסות כוללות של 81.2 מיליארד דולר ברבעון, מהן 75.2 מיליארד דולר ממרכזי נתונים בלבד, וצופה הכנסות של כ־91 מיליארד דולר ברבעון הבא.
שיטת דיווח חדשה
במסגרת הדו"ח הכריזה NVIDIA על שינוי במבנה הדיווח שלה. במקום החלוקה ההיסטורית לפי קטגוריות שוק כמו גיימינג, מרכזי נתונים ורכב, אנבידיה מתחילה לעבור למודל דיווח המבוסס על חלוקת השוק לסוגי התשתיות ופריסות ה-AI. במרכז המבנה החדש עומדות למעשה שתי שכבות עיקריות. הראשונה היא תשתיות AI בקנה מידה גדול, והשנייה היא של מערכות AI שפועלות מחוץ למרכזי הנתונים הגדולים.
השכבה הראשונה כוללת את התשתיות של ענקיות הענן (Hyperscalers) והתשתיות המוקמות על-ידי ספקיות ה־AI החדשות (Neo Clouds), מפעלי תעשייה, פרוייקטי “AI ריבוני” של מדינות ותשתיות AI ארגוניות. השכבה השנייה כוללת תחומים דוגמת רובוטיקה, כלי-רכב אוטונומיים, מחשבי AI אישיים, מערכות תעשייתיות חכמות וגם את פעילות הגיימינג אשר הופכת בהדרגה לעוד רכיב בתוך עולם ה-AI הרחב. המהלך זה משקף את האופן שבו אנבידיה רואה כיום את השוק: לא עוד תעשייה שמתרכזת בעיקר באימון מודלים בודדים, אלא שכבת תשתית עולמית חדשה המבוססת על “מפעלי AI” עצומים במרכזי נתונים, לצד כניסה מואצת של יכולות בינה מלאכותית למחשבים אישיים ולמערכות פיזיות הפועלות בעולם האמיתי.