מרכזי נתונים

זוטה קור מהעוטף חזרה לפעילות; מגייסת 30 מ' ד'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: סמנכ"ל הטכנולוגיות נחשון אידלסון והמנכ"ל ארז פרייבך

חברת זוטה קור (ZutaCore HyperCool) משדרות שפעילותה הופסקה זמנית בעקבות מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר, חזרה לפעילות מלאה והחלה בתהליך גיוס הון בהיקף של כ-30 מיליון דולר. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, ארז פרייבך, סיפר ל-Techtime שחברת מיצובישי תעשיות כבדות כבר הצטרפה לגיוס ההון, וגם חתמה איתה על הסכם הפצה. שבוע וחצי לפני פרוץ המלחמה ביצעה מיצובישי את ההשקעה הראשונה מתוך ההתחייבות שלה, בהיקף של כ-8 מיליון דולר, וכעת אנחנו נערכים להשלמת הגיוס, שעם סיומו תסתכם ההשקעה הכוללת בחברה בכ-80 מיליון דולר".

החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי סמנכ"ל הטכנולוגיות נחשון אידלסון ועל-ידי ארז פרייבך על בסיס המצאה של אידלסון המייעלת את השימוש בנוזל מבודד לקירור מעבדים ושרתים. הטכנולוגיה של החברה, HyperCool, עברה הסמכה לקירור המעבדים של אינטל ושל AMD, והמערכות מתוצרתה ניתנות להטמעה בכל מרכזי הנתונים המפעילים מעבדים אלה. כיום החברה נמצאת בתהליכי קבלת אישור מאחת מיצרניות מעבדי הבינה המלאכותית הגדולות בעולם. שנת 2023 היא שנת הפריצה של החברה: היא ביצעה מכירות ראשונות בהיקף של מיליוני דולרים בודדים, ונערכת למכירות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנת 2024.

מצלמות האבטחה תיעדו את הלחימה

כיום היא מעסיקה כ-50 עובדים, בהם 40 עובדים במפעל הפועל מאזור התעשייה ספירים, ועוד 10 עוברים במשרדיה בקליפורניה, באמסטרדם ובטאיוואן. העובדים בישראל הם תושבי העוטף ומתגוררים בכפר עזה, בארי, שדרות ומושבי הסביבה. פיירבך תכנן לחגוג את יום הולדתו ה-60 שחל ב-7 לאוקטובר, אולם גילה שמשרדי החברה ורוב עובדיה מצויים פתאום תחת התקפה. "המבנה נפגע מירי ומצלמות האבטחה שלנו תיעדו את כלי הרכב של החמאס. בשבועיים הראשונים אסור היה לנו להיכנס למבנה. לאחר שבועיים הצטרפתי לכוח של 12 לוחמים שטיהר אותו כדי לוודא שאין מחבלים או דברים אחרים.

"אחרי הטיהור הגיעו צוותים מיוחדים שלנו למעבדות, אבל מטחי-טילים כבדים מנעו חזרה לעבודה סדירה. מחצית מהעובדים שלנו פונו מבתיהם, 10% מהעובדים גוייסו למילואים ולכן עברנו לעבודה מהבית במתכונת קורונה. רק בסוף נובמבר חזרנו לעבודה מלאה במשרדים. יש לנו עובדים ששרדו את ההתקפה. הם היו הראשונים לחזור לעבודה. תושבי הדרום הם אנשים עם דנא מיוחד. החברה מעניקה להם עוגן של יציבות ותקווה. כבר מהיום הרביעי של המלחמה התחלנו בנוהג של פגישת זום שבועית עם כל העובדים. הם משתפים אחד את השני במידע, בחוויות, בציפיות ואנחנו דנים בנושאים בוערים הקשורים לעבודה".

כיצד המשקיעים והלקוחות מגיבים למצב?

"קיבלנו מהם תמיכה עצומה, כולל מחברת מיצובישי שיצאה בהודעת תמיכה פומבית בחברה. אנחנו מקבלים עידוד מכל המשקיעים ואמפתיה והבנה מכל הלקוחות. בשבוע השני של המלחמה יצאתי למסע בעולם, כדי לפגוש פיסית את כל הלקוחות ולומר להם שאנחנו ממשיכים לעבוד ומחוייבים לכל ההסכמים שנחתמו איתנו. קיבלנו מהם הערכה גדולה על היכולת שלנו לתפקד בתנאים האלה. למעשה, לא היו ביטולי הזמנות על הרקע הזה".

משמאל: לוח הקירור מוצמד על-גבי מעבד שרתים. מימין: מסד שרתים מלא המקורר באמצעות המערכת של זוה קור
משמאל: מתקן הקירור מוצמד על-גבי מעבד שרתים. מימין: מסד שרתים מלא המקורר באמצעות המערכת של זוה קור

חברת זוטה קור נמצאת בליבת אחד מהשווקים החמים היום בתעשייה: קירור מעבדים ומסדי שרתים במטרה להפחית את צריכת החשמל של מרכזי הנתונים. הבעיה הזו מחמירה מיום ליום עקב התפתחות הענן והבינה המלאכותית, אשר דוחפים את המעבדים להגיע להספקים גדולים מאוד. כך למשל, קירור אוויר מתאים לשימוש במעבדים העובדים בהספקים של כמה עשרות ואט, קירור מים מתאים למעבדים בעלי הספק של עד כ-600W, אולם התעשייה דורשת כיום הספקים של עד 1500W. "עבור כל דולר שהם משקיעים בעיבוד, מרכזי הנתונים היום מוציאים כיום עוד דולר על קירור".

החזון השאפתני: מרכזי נתונים ללא בזבוז אנרגיה

"אידלסון פיתח מערכת המבוססת על קרר נוזלי שאינו מוליך חשמלי, אשר מוצמד למעבד באמצעות קופסת קירור המקררת אותו ישירות. באמצעות תכנון מיוחד של קופסת הקירור, הוא הצליח להשיג יעילות קירור המאפשרת לנוזל שלנו לרתוח ב-34-35°C, ועל-ידי כך להפחית את ההוצאה על הקירור מ-1 דולר ל-6 סנט. אחר כך אנחנו מעבים את הנוזל, ומייצרים מים חמים בטמפרטורה של 70°C, המאפשרת שימוש חוזר באנרגיה. כיום מתפתח שוק חדש של שימוש חוזר במים החמים האלה: לבתים, חממות, התפלת מים, ייצור חשמל ועוד. מרכזי הנתונים יכולים להגיע למצב של כמעט אפס בזבוז אנרגיה".

המערכות של זוטה קור מבוססות על 20 פטנטים שחלקם רשומים וחלקם מצויים בשלבי רישום. הן מיוצרות באמצעות קבלני משנה בישראל. אחת ממטרות הגיוס היא להכין תשתיות יציור גלובליות, מתוך הנחה שהחברה תגיע למכירות בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים כבר בשנת 2027. כרגע החברה מבצעת התקנות אצל שותפים אסטרטגיים גדולים. הנחת העבודה של החברה היא שבשוק מרכזי הנתונים צריכים לפעול במתכונת של חברה גדולה.

פרייבך: "הפתרון שלנו מיועד לליבת הפעילות של מרכז הנתונים, ולכן אי-אפשר להיות ספק קטן. המטרה שלנו היא להיות חברה מובילה בתחום הזה". במסגרת הזאת היא החלה בקמפיין גיוס עובדים, במטרה להגדיל בשלב הראשון את המצב העובדים בכ-30%. החברה מעריכה שבשבועות הקרובים היא תגייס כ-15 עובדים נוספים. במקביל, היא חתמה לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית המחשבים ASUS המאפשר להתקין את מערכת הקירור שלה בשרתי החברה הטאיוואנית.

וובינר סינופסיס לקישוריות במרכזי נתונים יתקיים ב-8 בנובמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד’, ה-8 בנובמבר 2023 בשעה 20:00 לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את הוובינר הראשון מתוך סדרה של שלושה וובינרים בתחום הקישוריות המהירה במרכזי נתונים גדולים (hyperscale) חדשים. מרכזי נתונים מהדור החדש צריכים לתמוך בכמויות מידע גדולות מאוד.

הדבר דורש העברת מידע ברוחב פס של 400G באמצעות 112G Ethernet, בעוד שהדור הבא מתוכנן לקצבי תעבורה של 224Gbps המיושמים באמצעות מתגי 800G/1.6T. סדרת הוובינרים מוקדשת להבנת הדרישות מהמשדרים וכיצד להתמודד עימן.

Part I: Wednesday, November 8, 2023

  • Motivation for SERDES
  • Transmitter Requirements
  • Current/Voltage Mode Drivers

Speaker: 

Noman Hai, Analog Design Manager at Synopsys where he is involved in designing high speed interface IP circuits. His current interests include high speed I/O circuits, design methodology and automation, and mixed-signal circuits. He holds three U.S. patents.

למידע נוסף והרשמה:

CMOS Circuit Techniques for Wireline Transmitters Part I

"מרכזי הנתונים עוברים למתכונת של קירור נוזלי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מאוריציו פריציירו. "קירור נוזלי יהיה הנורמל בתעשייה". צילום: Techtime

מרכזי הנתונים משנים את פניהם. מנהל תחום החדשנות בחטיבת מערכות הקירור של Schneider Electric, מאוריציו פריציירו, סיפר ל-Techtime שמחקרי השוק של החברה מלמדים שמרכזי הנתונים מתחילים סוף סוף להיכנס לשלב המעבר לשימוש בטכנולוגיות קירור נוזלי. "אנחנו מדברים על הצורך בקירור נוזלי כבר כמעט 10 שנים, אבל רק עכשיו חברות הענן הגדולות מתחילות להתעניין בטכנולוגיה". פריציירו עומד בראש צוות של 13 מומחים ואנליסטים מרחבי אירופה, אשר מצויים בקשר הדוק עם כל קבלני הדטה סנטר הגדולים בעולם במטרה להבין את המגמות בשוק.

פריציירו: "בעבר רק יצרני מחשבי-על ואחר כך מפעילי מרכזי קריפטו התעניינו בקירור נוזלי. אולם כיום מרכזי הנתונים מתרחבים בקצב גובר, והבינה המלאכותית הופכת אותם לצפופים יותר. התרגלנו בעבר לצריכת הספק של כ-5kW לכל מסד, אבל כיום הלקוחות מבקשים לקבל 15kW למסד. פיזור החום של קירור אוויר מסורתי כבר לא מספקת מענה לצורכי הקירור. בשניידר התחלנו לעבוד על הטכנולוגיות האלה לפני מגיפת הקורונה, וביצענו פרוייקטים ראשונים ב-2022. אבל רק השנה אנחנו מרגישים שהמגמה הזאת מתחילה להיות משמעותית. כל יצרני המערכות למרכזי נתונים גדולים פנו אלינו בבקשה לקבל מידע על קירור נוזלי וכיצד משתמשים בו. זה הולך להיות הנורמל בתעשיית ה-Data Centers".

שרתי הדור הבא יהיו טבולים באמבטיות

קיימות שתי גישות מרכזיות לקירור נוזלי במרכזי נתונים: קירור ישיר ברמת מעבדי השרתים, וקירור שיקוע ברמת הכרטיסים ומסדי השרתים. הקירור הישיר מתבצע באמצעות הזרמת מים או נוזל קירור אחר אל מפזר חום הנמצא במגע ישיר עם המעבד. בשיטה הזאת ניתן לסלק 80%-50% מהחום שהמעבד מייצר. הקירור בשיקוע מבוסס על שמן או נוזל אחר שאינו מוליך חשמל, אשר מאפשר לסלק כ-95% מהחום שהשרת מייצר. שתי הגישות המרכזיות של קירור בשיקוע הן: קירור כל שרת בנפרד, או קירור מסד השרתים כולו. בטכניקה הראשונה, השרת נמצא בתוך תיבה אטומה המשמשת כאמבטיית שיקוע שאליה מגיע נוזל הקירור וממנו הוא יוצא אל מחליף חום. בגישה השנייה, מושקעים מספר רב של כרטיסי שרת בתוך אמבטיית נוזל קירור גדולה ומשותפת.

שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים
שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים

 

כיצד עוברים מקירור אוויר לקירור נוזלי?

"כאשר מערכת המיזוג במרכז הנתונים מבוססת על שימוש במים קרים, ניתן לבצע את המעבר בקלות יחסית. אבל אם הקירור מבוסס על שיטה אחרת – צריך להחליף את כל המערכת הקיימת. מכיוון שאי-אפשר לסגור את מרכזי הנתונים, אנחנו מאמינים שמתפתח עכשיו שוק חדש וגדול של החלפת מערכות הקירור במרכזי נתונים פעילים. אבל זהו רק חלק מהתמונה: גם השרתים עצמם נמצאים כעת בתהליכי שינוי והתחדשות, ולכן קיבלנו החלטה אסטרטגית לפתח מערכות קירור אוניברסליות – המתאימות לכל סוגי השרתים. הצלחת המעבר לקירור נוזלי תלויה ברמת שיתוף הפעולה בין כל השחקנים באקוסיסטם של מרכזי נתונים".

החום הגבוה של בינה מלאכותית

להערכת החברה, כ-70%-80% מהחום המיוצר בכל שרת סטנדרטי מגיע מהמעבד המרכזי (CPU). השינוי המתחולל כיום, עם הכניסה של מאיצי עיבוד נוספים כמו GPU ו-NPU, מכפיל את כמות החום שכל שרת מייצר. מהי עלות הקירור? לפי שניידר אלקטריק, הקירור מהווה 70% מעלויות האנרגיה של מרכזי נתונים, שהם עצמם אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בעולם. השפעתו מוחשית מאוד: לשינוי של 1% בטמפרטורת השרתים, יש השפעה של 4% על עלויות האנרגיה הכוללות של מרכז הנתונים.

השיחה עם מאורציו התקיימה במסגרת סיור עיתונאים שאירגנה חברת Schneider Electric במפעל מערכות הקירור שלה ליד ונציה. המפעל מייצר פתרונות קירור ברמת השרת הבודד, ארון השרתים, ועד פתרונות עבור המרכז הנתונים השלם. כעת הוא נמצא בתהליכי התרחבות עקב הדרישה הגוברת לקירור מרכזי נתונים. כדי להמחיש את היקף הבעיה, ביקרנו במרכז הנתונים של חברת Stack, אשר מאכלס 1,060 ארונות שרתים בשטח של 100,000 מ"ר. לאורך צידי המבנה מסודרים עשרות מחליפי חום עצומים בגודל של בניין דירות ישראלי ממוצע כל אחד, ו-9 גנרטורים המייצרים ביחד חשמל בהספק של 25 ג'יגה-ואט ביום.

השלב הבא: תרומת חום לקהילה

עלויות האנרגיה כל-כך גדולות, שהחברה החלה לבדוק תוכניות שימוש חוזר בחום (Heat Reuse) מול הרשויות המקומיות באתרי הפעילות שלה בעולם: במקום לסלק את כל החום המיוצר במרכזי הנתונים, היא מציעה להעבירו לשימוש מקומי, כמו למשל חימום מים, מערכות מיזוג אוויר במבנים ציבוריים, מתקני המרת חום לאנרגיה ועוד. לאור הציפייה בתעשייה שנפח מרכזי הנתונים יוכפל בתוך 20 שנה, התחזית לעתיד ברורה מאוד: יהיה חם.

באיור למטה: השיטות המרכזיות לקירור שרתים ומסדים באמצעות שיקוע בנוזל מסלק חום. מקור: Schneider Electric

פליופס השיקה מעבד אחסון למרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Pliops הכריזה על ההשקה המסחרית של המעבד שלה, XDP, המאיץ את הגישה של מרכזי הנתונים לזיכרון ומסייע למרכזי הנתונים להתמודד עם הגידול המעריכי בעומסי העיבוד והאחסון ולחסוך בצריכת הספק, בשטח ובעלויות תחזוקה. המעבד, המיוצר ב-TSMC במתכונת של כרטיס PCIe, יהיה כעת זמין לרכישה ישירה על ידי לקוחות. ל-Techtime נודע כי לפליופס יש כבר שני לקוחות מרכזיים מעולמות הענן והדאטה-סנטר עם הזמנות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

החברה פיתחה מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים, המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע שעובר לעיבוד.

למעשה, למעבדי ה-GPU יש כיום עוצמות עיבוד גבוהות מאוד, אך צוואר הבקבוק נמצא בחוליה המקשרת שבין כונני האחסון לבין המעבד, כלומר בשליפת המידע והעברתו לעיבוד. המעבד של פליופס, שפותח באופן ייעודי למשימה,  מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה. היתרון של המעבד בכך שהוא מארגן את המידע בכונני האחסון באופן יעיל יותר ובכך מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי של הכוננים. לדברי החברה, המעבד שלה מוביל לשיפור של פי 10 ברמת הביצועים של האפליקציות, חיסכון של 80% בהוצאות וצמצום של פי 6 בשטח האחסון.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, אורי בייטלר: "צוואר הבקבוק נמצא בין המעבד לכונני האחסון. מעבדי ה-GPU יודע לעבד במהירות כמויות גדולות של דאטה, אבל צריך להזין את המעבדים הללו בדאטה בקצב גבוה ועקבי. זה התפקיד של המעבדים שלנו, שנמצאים בין ה-GPU לכונני ה-SSD. כמות המידע שמאוחסנת במרכזי נתונים צפויה לגדול בעשור הקרוב פי עשרות מונים. ברור שלא ניתן יהיה להרחיב באותו סדר גודל את שטחי האחסון. הפתרון שלנו מאפשר לשמור פחות מידע פיזי ויותר מידע לוגי ולעבד אותו יותר מהר."

הדור הנוכחי של מעבדי החברה מיועד למרכזי נתונים, אך לדברי בייטלר הדורות הבאים יתנו מענה לצווארי בקבוק שצפויים להיווצר קרוב יותר לקצה. "הדור הבא יכוון למיקרו מרכזי נתונים. בעתיד ייתכן שנפתח פתרונות גם עבור מכשירי קצה כמו סמרטפונים. כיום, לאור כמויות המידע במכשירים הללו, אין בכך עדיין צורך."

אנבידיה תשתמש בפתרונות ההאצה של פליופס

פליופס הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו"ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. מאז הקמתה החברה גייסה כ-115 מיליון דולר מגופים דוגמת Xilinx, אינטל קפיטל, אנבידיה, ווסטרן דיגיטל וסופטבנק.

הגיוס האחרון, בהיקף של 65 מיליון דולר, הושלם בסוף פברואר 2021 בהובלת תאגיד Koch הגרמני. במסגרתו הרחיבה אנבידיה את השקעתה בחברה, והפכה למעשה למשקיעה אסטרטגית אשר מתכננת להשתמש במוצרים של החברה.

בייטלר: "אנבידיה היא שותפה ומשקיעה. החזון שלהם הוא לפתח דאטה-סנטר על שבב, שיבצע את העיבוד, הרישות והאחסון על גבי כרטיס אחד. הסינרגיה בינם לבינינו היא טבעית וברורה. הם יודעים לספק את העיבוד והנטוורקינג ואנחנו משלימים את נושא האחסון."

שנה מרכישת מלאנוקס: "התעלתה על תחזיותינו"

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל, עם 22 מיליארד טרנזיסטורים]

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה אתמול (ד') על המשך הצמיחה בכל תחומי פעילותה, ובייחוד בעולמות הגיימינג ומרכזי הנתונים. בסך הכול, הכנסותיה של אימפריית השבבים העולה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-5.66 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 84% בהשוואה לרבעון לפני שנה. ברבעון הבא צופה החברה את המשך צמיחת ההכנסות לכ-6 מיליארד דולר.

הדו"ח הנוכחי מסמן שנה מאז שהשלימה אנבידיה את רכישת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית תמורת כ-7 מיליארד דולר. בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם אנבידיה לא דיווחה על הכנסות מלאנוקס בנפרד, אלא כחלק מתחום פעילות מרכזי הנתונים.  ב-12 החודשים האחרונים צמחו הכנסותיה של אנבידה בתחום מרכזי הנתונים, שכאמור כולל את מלאנוקס, ב-78% ל-2.06 מיליארד דולר.

מנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'נסן הואנג התייחס בהרחבה בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לחלקה של מלאנוקס בצמיחת החברה בשנה האחרונה. "אם לסכם שנה מאז רכישת מלאנוקס, אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים העסקיים. לא רק שפעילותה של מלאנוקס התעלתה מעל לתחזיותינו הכספיות, אלא היא גם היוותה נדבך חשוב בכמה מהפלטפורמות החדשות שלנו, ואפשרה לנו לממש את האסטרטגיה שלנו בתחום המחשוב הסקאלבילי למרכזי נתונים. מלאנוקס היא חלק חשוב בפעילות שלנו בתחום מרכזי הנתונים, והיא כבר נטמעה למדי במכלול המוצרים שלנו. אנחנו צופים כי פעילותה תצמח גם ברבעון השני."

הדאטה-סנטר הופך ליחידת המחשוב הבסיסית

שבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב קריטי באסטרטגיה של אנבידיה להציע תשתית סקאלבילית למרכזי נתונים ולתת מענה למורכבות ולעומס הגוברים של יישומי בינה מלאכותית המתבצעים בענן. הסינרגיה בין המעבדים של אנבידיה לבין שבבי התקשורת של מלאנוקס בתוך הארכיטוקטורה של מרכזי הנתונים של ימינו, באה לידי ביטוי בהכרזה בחודש שעבר של המעבד NVIDIA Grace, מעבד ה-CPU הראשון שפיתחה אנבידיה עבור מרכזי נתונים, אשר מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

במקביל לאותה הכרזה השיקה אנבידיה גם את הדור הבא של שבב התקשורת מבית מלאנוקס, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. תפקידו של השבב הענק, המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s, הוא לשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת.

באחת משיחות הוועידה הקודמות של אנבידיה, אמרה סמנכ"לית הכספים של החברה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות".

מסע אל לב הדאטה סנטר [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא משה לסמן, מייסד ומנכ"ל חברת גלובל דאטה סנטר (Global Data Center), שמפעילה בלב הארץ מרכז נתונים תת-קרקעי מתקדם שהוקם בהשקעה של יותר מ-100 מיליון ש"ח ומשתרע על פני 4,500 מ"ר.

מרכזי נתונים הללו הם כיום עמודי התווך של האינטרנט. ככל שתהליכי הדיגיטציה וההסתמכות על הענן ילכו ויתרחבו כך גם יגדל מספרם ושטחם של מרכזי הנתונים.

בשיחה, מדבר משה על החשיבות הגוברת של מרכזי נתונים חיצוניים, על האתגרי הקירור והאבטחה של מתקן כזה, ולמה הוא מעריך שבעתיד יהיה מיני דאטה סנטר בכל צומת ובכל בניין.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

 

 

השבב של מלאנוקס הפך לאסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס מיחשוב מבוסס BlueField-2 DPU של אנבידיה

הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס קיבלה מעמד מיוחד בכנס המפתחים השנתי (GTC  2020) של חברת אנבידיה המתקיים השבוע, בעקבות ההכרזה על משפחה חדשה של שבבי BlueField, אשר מוגדרים מחדש על-ידי אנבידיה כמעבדים מסוג חדש, ייעודיים למרכזי נתונים, בשם DPU – Data Processing Unit. אנבידיה שילבה את השבבים ביחד עם תוכנת DOCA, וביחד היא מגדירה את השילוב כפתרון הראשון בעולם המבוסס אל ארכיטקטורת מרכז נתונים בשבב (Data Center Infrastructure On a Chip).

"ה-Data Center הפך ליחידת המחשוב החדשה", מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. "וה-DPU הוא מרכיב קריטי במרכזי נתונים מודרניים". טכנולוגיית בלופילד פותחה במלאנוקס לפני כשנתיים במטרה להריץ כרטיסי רשת מהירים (SmartNIC). השבב מהווה מערכת שלמה על-גבי שבב הכוללת את שבב בקרת התקשורת ConnectX, מעבדי ARM מרובי-ליבות, ממשקי תקשורת ל-PCIe ,Ethernet ו-InfiniBand בקצבים של עד 200Gbps, ויכולת גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) המקצרת את זמני ההשהייה במרכזי נתונים, ומאפשרת ניהול של מערכי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (NVMe).

במסגרת המהלך, אנבידיה הכריזה על משפחת BlueField 2, הכוללת בינתיים שני מעבדים: מעבד BlueField-2 DPU הכולל את שבב הקישוריות החדש של מלאנוקס, ConnectX-6 Dx, ומעבד BlueField-2X DPU, הכולל מעבדי GPU של אנבידיה בארכיטקטורת Ampere, לצורך ביצוע מטלות אנליטיקה ומעקב של בסיס הנתונים, המבוססות על בינה מלאכותית (AI).

מבחן השוק צפוי ב-2021

פלטפורמת DOCA מספקת פתרון לבניית יישומי תקשורת, אבטחה, אחסון וניהול של מרכז הנתונים, באמצעות DPU ממשפחת BlueField. כלומר השילוב של תוכנת DOCA מאפשר להשתמש בכרטיסים מבוסס בלופילד לפתח יישומי מרכז נתונים מלאים. להערכת אנבידיה, יחידת BlueField 2 DPU אחת בלבד מסוגלת לספק את שירותי תשתית הניתנים היום ממרכז נתונים מלא הכולל עד 125 ליבות CPU, ועל-ידי כך לשחרר את ליבות ה-CPU הקריטיות להרצת יישומים ארגוניים אחרים.

למעשה, אנבידיה לוקחת את הרעיון המקורי של מלאנוקס של הרחבת הפונקציות המנוהלות על-ידי מעבדי-עזר, צעד אחד קדימה, ומכריזה עליו כעל ארכיטקטורה חדשה של מרכזי נתונים. בהכרזה אתמול היא דיווחה שמספר יצרניות גדולות כבר התחייבו לשלב את המעבדים החדשים בשרתים הארגוניים שלהן, בהן: דל, ASUS, פוג'יטסו, Atos, לנובו, GIGABYTE, Supermicro, Quanta ו-H3C. במקביל, יצרניות תוכנה גדולות הכריזו על תמיכה בשבב. בהן: VMWare, RedHat, Canonical ו-Check Point.

ה-NVIDIA BlueField 2 DPU זמינים להדגמה כבר כעת, וצפויים להגיע במערכות החדשות של יצרניות שרתים מובילות החל משנת 2021. מערך ה-NVIDIA BlueFIeld 2X DPU נמצא בפיתוח מתמשך כיום, וצפוי להפוך זמין החל משנת 2021.

לייטביטס-לאבס של אביגדור וילנץ גייסה 50 מ' ד'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Lightbits Labs מכפר-סבא יצאה היום משלב הפעילות החשאית ודיווחה שמאז הקמתה לפני כשנתיים היא גייסה 50 מיליון דולר משותפות אסטרטגיות גדולות, ובהן DellEMC, סיסקו ו-Micron. מדובר ביוזמה החדשה של אביגדור וילנץ, מייסד גלילאו ואנפורנה שנמכרו למארוול ולאמזון, המשמש כיו"ר החברה. המייסדים הנוספים של לייטביטס-לאבס הם המנכ"ל ערן קירצנר לשעבר ראש תחום פתרונות האחסון של PMC-Sierra שנימכרה למיקרוסמי בתחילת 2016, והטכנולוגי הראשי מולי בן יהודה, לשעבר המדען הראשי של Stratoscale.

החברה פיתחה רעיון מהפכני לשיפור זמני התקשורת בין מערכי הזכרון הבלתי נדיפים מסוג SSD במרכזי הנתונים, לבין המעבדים, אשר מקצר משמעותית (50%) את זמני ההשהייה. הרעיון הביא לניסוח התקן החדש NVMe/TCP באמצעות קבוצת העבודה התעשייתית NVM Express, כאשר לייטביטס מובילה את ניסוח התקן שאושר בסוף 2018. למעשה, ארכיטקט התוכנה הראשי של החברה, שגיא גרימברג, נחשב למנסח הראשי של תקן NVME/TCP.

באמצעות יצירת פרוטוקול תקשורת חדש, התקן מאפשר קישור מהיר בין התקני הזיכרון לבין השרתים והמעבדים במרכז הנתונים, על-גבי תשתית תקשורת ה-IP הקיימת. הפרוטוקול חוסך השקעות עצומות הדרושות לצורך בניית קווי תקשורת ייעודיים בין הזיכרונות לבין המעבדים. כעת לייטביטס-לאבס היא גם החברה הראשונה המספקת לו פתרונות.

היום (ג') היא הכריזה על המוצרים הראשונים שלה עבור התקן החדש: כרטיס PCIe להאצת הביצועים מדגם LightField (בתמונה למעלה) ותוכנת LightOS המתחברת אל תשתיות מרכז הנתונים ומנהלת את התקשורת עם התקני האחסון. הכרטיס מותאם לעבודה מול תוכנת LightOS ומבטיח קצב העברת נתונים של עד 200Gbps. הוא מבצע חלק מפעולות החישוב הנעשות כיום בשרת האחסון, ועל-ידי כך מסיט ממנו עומסים, וכולל אמבצעי אבטחה דוגמת איסוף נתונים בזמן אמת המאפשרים להתגבר על תקלות בזכרון (SSD failures) בלא שהמשתמש מרגיש בכך, ובלא צורך להעביר את המידע הזה אל המעבד.

הפרדת המעבדים מהזכרונות

המטרה העיקרית של הטכנולוגיה היא להפריד בין הפעילות של המעבדים לפעילות של מערכי הזיכרון. על-ידי כך ניתן לשדרג בנוחיות כל אחד מהם בנפרד בלא תלות בשני, בהתאם לצורך, ולבצע שינויים בחומרה בכל אחד מהצדדים האלה של מרכז הנתונים, בהתאם לשינויים טכנולוגיים וצרכים עסקיים בלתי צפויים. למעשה, הפתרון החדש מיועד להתחרות בטכנולוגיית הקישוריות RDMA הוותיקה יותר (Remote Direct Memory Access).

טכנולוגיית RDMA נועדה להתמודד עם צוואר הבקבוק של התקשורת בין המעבדים ומערכי הזיכרון באמצעות מתן גישה ישירה למחשב אל הזיכרון של מחשב אחר, בלא מעורבות של מערכת ההפעלה. להערכת חברת לייטביטס-לאבס, הפתרון הזה נכשל ולא מספק מענה הולם, מכיוון שגם הוא דורש התקנת חומרה בהיקף רחב שתנהל אותו. מעניין לציין, שהמשקיעות האסטרטגיות בחברה הן גם חברות בפורום RDMA, המגדיר ומקדם את התקן המתחרה.

החברות המהפכניות של אביגדור וילנץ: Habana Labs, Annapurna