ASAM אימץ את שפת התרחישים של פורטליקס לרכב אוטונומי

הקונסורציום הגרמני לתקינה של מערכות אוטומציה ומדידה, ASAM, אימץ את שפת התרחישים של Foretellix התל אביבית במסגרת פרוייקט ההגדרה של תקן בינלאומי לתיאור תרחישים ברכב אוטונומי, המיועד לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. במקביל, האיגוד בחר באחד ממייסדי החברה, גיל אמיד (בתמונה למעלה), כמנהל פרוייקט הגדרת התקן.

איגוד ASAM נחשב לגוף מרכזי בתחום התקינה בתעשיית הרכב וכולל כ-300 גופים גדולים מתעשיית הרכב  העולמית: רוב יצרני הרכב הגדולים, מוסדות אקדמיים וספקי Tier-1 של התעשייה. האיגוד הקים קבוצת עבודה חדשה המפתחת את תקן OpenSCENARIO 2.0, המגדיר את האופן שבו יש לתאר תרחישים ברכב אוטונומי כדי למדוד את רמת הבטיחות של כלי-רכב אוטונומיים ושל מערכות העזר לנהג (ADAS).

לאחרונה האיגוד פרסם את מסמך הכוונות של קבוצת העבודה, שממנו עולה שהוא מסתמך על עקרונות M-SDL של פורטליקס. חברת פורטליקס הוקמה על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, אשר ייסדו בעבר את חברת אימות תכנוני השבבים וריסטי שנמכרה לקיידנס. הם פיתחו קונספט חדש בשם Coverage Driven Verification המאמץ שיטות שהובאו מתעשיית הסמיקונדקטורס לצורך תיאור ההתנהגות של רכב אוטונומי.

בעזרתו החברה פיתחה את טכנולוגיית Foretify הכוללת שפה עילית לתיאור תרחישים (M-SDL) , אוטומציה חכמה, אנליטיקה ומדדים. פורטליקס החליטה לספק את השפה הזאת במתכונת של קוד פתוח, ודיווחה שעד היום הורידו כ-500 מהנדסים מ-250 ארגונים שונים, את מסמך ההגדרה של שפת M-SDL.

פורטליקס תארח וובינר ב-30 באפריל 2020 שמתאר את שפת M-SDL ואת תרומתה ל-ASAM OpenSCENARIO 2.0.

למידע ורישום לוובינר: Open M-SDL for Scenario Descriptions

ג'נגו וברודמן17 מפתחות פתרון משולב ל-ADAS ולניטור הנהג

שתי חברות האוטו-טק הישראליות, ג'נגו (Jungo) וברודמן17 (Brodmann17), הכריזו לפני מספר ימים על שיתוף פעולה מסקרן, אשר נועד לספק לתעשיית הרכב פתרון תוכנה משולב למערכות עזר בטיחותיות (ADAS) וניטור נהג (DMS). הפתרון מבוסס על איחוד התוכנות של שתי החברות לפלטפורמה אחת: ג'נגו מפתחת אלגוריתמים ליישומי ניטור נהג ופנים-הרכב (in-cabin), ואילו ברודמן17 מפתחת אלגוריתמים מסוג רשתות-נוירונים ליישומי ADAS.

הפלטפורמה הותאמה בעיקר לצורכי ניהול ציי רכב וכוללת חבילת יישומי בטיחות חיצוניים כמו שמירת מסלול והתראת התנגשות, ויישומי בטיחות פנימיים כמו התראה מפני הירדמות או הסחות דעת של הנהג. היא תאפשר למנהלי הציים לעקוב אחר דפוסי הנהיגה של הנהגים על-סמך הבנת האירועים בכביש והארועים המתרחשים בתוך הרכב.

התרחקות החזון האוטונומי מחזירה את התעשייה ל-ADAS

זהו אחד מהפתרונות הראשונים בתעשיית הרכב המשלב בין יישומי ADAS ליישומי ניטור נהג, והוא תואם למגמה המתפתחת של חזרת המיקוד הטכנולוגי והעסקי ממערכות נהיגה אוטונומית למערכות ADAS, מתוך ההבנה כי הדרך להשגת רמת נהיגה אוטונומית גבוהה, הינה ארוכה מהצפוי. ההערכה הזו שולחת את יצרניות הרכב וספקיות המערכות לחיפוש אחר פתרונות חסכוניים שיאפשרו להטמיע את המערכות הללו, שכיום עדיין נחשבות לאביזרי פרימיום יקרים, גם בדגמים זולים עבור פלח שוק גדול יותר. גם הרגולציה דוחפת את התעשייה לכיוון הזה, ובשנים הקרובות כל הרכבים החדשים יחויבו להיות מצוידים במערכות ADAS וניטור נהג כאחד.

המשותף בין התוכנות של ג'נגו וברודמן17 זה שהן מאפשרות להריץ את היישומים הללו עם מצלמות HD פשוטות וחסכוניות ולא עם חיישנים מורכבים ויקרים יותר כמו LiDAR או IR. בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל גנג'ו, אופיר הרבסט, כי בתעשיית הרכב מחפשים דרכים להפחית את העלויות של המערכות הללו.

הרבסט: "שימוש בפתרונות מאוחדים יכול לאפשר הוזלה במחיר. המשותף לתוכנות של שתי החברות זה שהן 'רזות' ודרישות ה-CPU שלהן דומות. יש לנו גם לקוחות משותפים. לכן החיבור היה טבעי ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית".

עיניים על הכביש ובתוך האוטו

מערכות טלמטריה בעולם ציי הרכב משמשות ככלי לחינוך וניטור דפוסי הנהיגה של הנהג. כחלק מניהול הצי, מקובל לדרג את הנהגים גם לפי רמת בטיחות נהיגתם, לספק להם משוב ולזהות נוהגים החורגים מכללי הבטיחות של החברה. מערכות הטלמטריה גם משמשות לצורך תיחקור תאונות: מעין "קופסה שחורה" ברכב. אולם מערכות הטלמטריה הקיימות מספקות ניטור חלקי המתבסס בעיקר על פרמטרים כמו מהירות ומיקום, ומידע המגיע מהחיישנים בתוך הרכב.

הפתרון המשולב מספק מערכת ניטור חכמה יותר, שיודעת להביא בחשבון גם במה שמתחולל בכביש: לדוגמה, לדעת האם הנהג בלם בפתאומיות בגלל שילד התפרץ לכביש או שהוא נאלץ לבלום בבת-אחת כי שלח הודעת טקסט תוך כדי נסיעה. סמנכ"ל הפיתוח העסקי של ברודמן17, אילן ריינגולד, אמר ל-Techtime שהפתרונות של שתי החברות משלימים זה את זה. "התוכנה המשולבת שלנו מקבלת גם את התמונה מהמצלמות הפונות החוצה אל הכביש, וגם מהמצלמות הפונות פנימה אל הנהג. תפרנו פתרון שיאפשר למנהלי הציים לקבל תמונה שלמה על דפוסי הנהיגה. הדרישה לפתרון המשולב הגיעה מהלקוחות המשותפים של שתי החברות".

אלגוריתמים לחוץ ואלגוריתמים לפנים

ברודמן17 פיתחה אלגוריתם בינה מלאכותית שיכול לבצע מטלות מורכבות באמצעות מערכות מיחשוב דלות בהספק. הפתרון של החברה מבוסס על ארכיטקטורת רשת נוירונית ייעודית שהיא פיתחה עבור יישומי ADAS, ולא על ארכיטקטורה גנרית קיימת. על-ידי כך היא השיגה חיסכון גדול בהספק ובמשאבי המיחשוב הדרושים להפעלת מערכות הזיהוי.

להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי 20 מפתרונות זיהוי תמונה מבוססי לימוד עומק המצויים כיום בשוק. בחודש האחרון היא דיווחה על שיתוף פעולה עם יצרנית המצלמות לרכב מדרום-קוריאה, Thinkware ועם יצרנית פנסי הרכב האמריקאית Varroc, בתחום יישומי ADAS מבוססי למידת-עומק.

התוכנה שפיתחה ג'נגו, Co-Driver, מתבססת על אלגוריתמים שמאפשרים לזהות את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג. על-ידי כך ניתן לדעת האם הוא נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. האלגוריתמים מספקים מידע נוסף, כמו למשל מהו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים. התוכנה הוטמעה בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית החדשה Snapdragon Ride של קואלקום וגם בפלטפורמת המחשוב R-Car של ספקית המערכות היפנית רנסאס. לאחרונה היא הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי גם עם Analog Device.

פורשה הופכת את ההשקעה בחברת TriEye לניסוי טכנולוגי משותף

בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קפח סמנכ"ל מו"פ, אבי בקל מנכ"ל, ופרופ' אוריאל לוי, CTO. צילום: דוד גרב

חברת פורשה תבצע ניסויים בחיישן האינפרא אדום של חברת טרי-איי (TriEye) התל-אביבית, כדי לבדוק את אפשרות השימוש בטכנולוגיה שלה כדי לשפר את הביצועים של חיישנים המשמשים במערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ובכלי-רכב אוטונומיים. כך דיווחה היום חברת טרי-איי. החברה לא מסרה מידע נוסף על סוג שיתוף הפעולה והמבחנים שפורשה תבצע, אולם המהלך מבהיר מדוע פורשה הצטרפה לגיוס ההון של החברה שהושלם לאחרונה.

חברת TriEye פיתחה מצלמה לרכב אוטונומי המבוססת על גלי אינפרא-אדום קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) באורך גל של 1.4µm-3µm. אורך הגל הזה נבחר כדי לספק יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה, מצלמות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה מתחרים, כמו מערכות מכ"ם ולידאר (LiDAR).

עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הביטחון החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד לכ-10,000 דולר ליחידה. החברה הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנה במתכונת של מצלמת רכב. החברה העריכה בעבר שהיא תוציא את המוצר לשוק כבר בשנת 2020. 

בחודש אוגוסט 2019 השקיעה פורשה 2 מיליון דולר בחברת טרי-איי, ובכך הרחיבה את גיוס ההיון של החברה מ-17 מיליון דולר ל-19 מיליון דולר. הגיוס הראשוני הושלם בחודש מאי השנה, ובוצע בהובלת זרוע ההשקעות של אינטל (Intel Capital) ובהשתתפות מריוס נכט ו-Grove Ventures של דב מורן.

החברה-האם של פורסייט זכתה בתחרות הווידאו של נתיבי איילון

בתמונה למעלה: מרכז הבקרה של נתיבי איילון. צילום: נתיבי איילון

חברת מגנא (Magna BSP) ממישור רותם שליד דימונה, זכתה בתחרות של נתיבי איילון, לבצע ניתוח נתוני וידאו בזמן אמת של מאפייני התחבורה בכביש, מתוך מידע המגיע ממצלמות בקרת התנועה של נתיבי איילון. לשלב הגמר של התחרות, בשם The Video Analytics Challenge, הגיעו 10 חברות. היא נועדה לסייע לנתיבי איילון לאתר ספקיות טכנולוגיה שיידעו לנתח ולהפיק תובנות בזמן אמת על-סמך מידע המגיע ממצלמות וידאו.

התחרות התקיימה ב-25-26 בדצמבר במשרדי חברת Oracle ישראל, אשר גם סיפקה באמצעות הענן של אורקל את תשתית הענן ואת כוח המחשוב הנדרשים לעיבוד מהיר של הווידאו, כולל סרטי וידאו בנפח של כמה עשרות טרה-בייט. המתחרות ביצעו מטלות כמו סיווג וספירת כלי-רכב,  זיהוי אורך פקק (כמה מכוניות עומדות בפקק בנקודה מסויימת), זיהוי אירועים חריגים כמו הולכי רגל המבצעים חציית כביש בצורה מסוכנת, פניית פרסה במקום אסור ועוד.

אלגוריתם הליבה מוצא שווקים חדשים

עבור חברת מגנא מדובר בהרחבה נוספת של שוק היעד לאלגוריתם הליבה שלה, המשמש כיום כמנוע טכנולוגי מאחורי המוצרים של מספר חברות בנות הנמצאות בבעלות מגנא. חברת מגנא הוקמה בשנת 2001 על-ידי המנכ"ל חיים סיבוני והטכנולוג הראשי לוי צרויה, בשיתוף החממה הטכנולוגית דימונה שפעלה במסגרת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה.

החברה פיתחה אלגוריתם לראייה סטריאוסקופית (תלת מימדית) המבוסס על ניתוח המידע המגיע ממספר מצלמות וידאו דו-מימדיות, ומפיק מהן תובנות בדומה לאופן שבו הראייה האנושית מתבססת על ניתוח המידע המגיע משתי העיניים. בתחילה היא תכננה להיכנס לתחום אבטחת מסלולי ההמראה בשדות תעופה, בעיקר כדי להתמודד עם ציפורים. אולם אירועי 9.11 מיקדו אותה בשוק הביטחוני: הגנת גבולות, מתקנים ביטחוניים ומתחמים קריטיים. בין השאר, הטכנולוגיה שלה משמשת כיום לניטור מצבו של הכור הגרעיני הפגוע בפוקושימה, יפן.

עיניים אלקטרוניות לרכבות ולמכוניות

בהמשך היא התאימה את האלגוריתם שלה לשוקי הרכב והרכבות. היא השתתפה בהקמת חברת RailVision שבה היא מחזיקה בכ-25% מהמניות והקימה את חברת Foresight, אשר מיישמות את טכנולוגיית הראייה הסטריאוסקופית עבור שוק התחבורה. חברת RailVision מפתחת מערכות לבדיקת מצב המסילה המותקנות על-גבי הקטר.

חברת פורסייט מפתחת את מערכת QuadSight עבור כלי רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, המנתחת את מצב הדרך באמצעות מידע המגיע מארבע מצלמות: שתי מצלמות אור נראה ושתי מצלמות IR. סיבוני וצרויה משמשים כתפקידי מנכ"ל וטכנולוג ראשי גם בחברת פורסייט, הנסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-30 מיליון דולר.

בפגישה עם Techtime שהתקיימה לפני מספר חודשים, העריך סיבוני שהפתרון של החברה הוא אחד מהיעילים ביותר הקיימים היום בשוק, מכיוון שהחברה מזהה מכשולים בדרך בלא צורך לסווג אותם, ולכן תגובת המערכת היא תמיד מהירה ואמינה יותר מאשר של המתחרים בשוק ה-ADAS והרכב האוטונומי.

סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, גדעון רוזן, סיפר שהאלגוריתם העובד בלב המערכות של פורסייט, הוא גם האלגוריתם שהשתתף באתגר של נתיבי איילון. "פורסייט מייצרת מערכת הכוללת מצלמות ותוכנה. במבחן של נתיבי איילון השתמשנו במצלמות של הלקוח שעליהן הפעלנו את האלגוריתם שלנו".

כיום מעסיקה קבוצת מגנא כ-100 עובדים, מהם 20 מהנדסים בדימונה והשאר עובדים בחברות הבנות של הקבוצה: פורסייט, וחברת Eye-Net Mobile (היושבת במשרדי פורסייט בנס ציונה), אשר פיתחה תוסף (SDK) המאפשר לחברות אינטרנט להוסיף ליישומים שלהן יכולת V2X, המקשרת ישירות בין כלי-רכב לבין כל משתמשי הסמארטפון. המערכת מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, על סכנת התנגשות ביניהם.

קויטו השקיעה ב-BrightWay סכום של 24 מיליון דולר

חברת BrightWay Vision מטירת הכרמל גייסה 25 מיליון דולר מחברת Koito Manufacturing ומקרן Magenta Venture Partners המתמקדת בטכנולוגיות ישראליות. המשקיעה המרכזית היא Koito היפנית, אשר השקיעה 24 מיליון דולר בחברה ומחזיקה כעת ב-36.9% מהמניות. בעקבות ההשקעה ירד חלק של אלביט בחברה ב-100% לכ-61.5%. המשקיעות החדשות קיבלו 38.5% ממניות החברה. ההשקעה בוצעה לפי שווי חברה של 96.25 מיליון דולר.

חברת BrightWay הוקמה בשנת 2011 במסגרת מאמצים של אלביט לאתר יישומים אזרחיים לטכנולוגיות צבאיות הנמצאות ברשותה. המנכ"ל והמייסד הוא ד"ר עופר דוד, שמילא תפקידי פיתוח וניהול בכירים בחטיבת האלקטרו-אופטיקה של אלביט. הסגן נשיא למו"פ, אייל לוי, הגיע לחברה בשנת 2012 לאחר שניהל במשך חמש שנים את קבוצת ייצור המצלמות באלביט שהוא הקים. מנהל הכספים, אסף עפרון, הגיע לחברה ממחלקת הכספים של חטיבת התעופה של אלביט.

צילום ממותג לביטול רעשים

המוצר המרכזי של BrightWay הוא מצלמת BrightEye שפותחה באלביט, אשר מיועדת לשימוש במערכות עזר בטיחותיות ברכב (ADAS) ומבוססת על טכנולוגיית Active Gated Imaging. בטכנולוגיה הזאת הצילום נעשה באמצעות שימוש בפולסים של מקור לייזר בתדרי אינפרא-אדום קרוב (Near IR) ובגלאי IR הממותג בסינכרון למקור הקרינה. הגלאי עצמו מיוצר בחברת טאואר-ג'אז ממגדל העמק, אשר פיתחה מנגנון פיקסל ייחודי הקיים רק אצלה, ומאפשר לייצר תמונות ממותגות בקצב גבוה.

התיאום בין שידור אות הלייזר ובין ופתיחת וסגירת הפיקסלים (מיתוג), מאפשר להגדיר בדיוק את הטווח שבו המצלמה מחפשת עצמים ולמנוע רעשים, מכיוון שהמיתוג לוקח בחשבון את זמן השידור וזמן ההחזרה של האותות האופטיים. כך למשל, כאשר הכביש רטוב או מכוסה בקרח או שלג, האותות האופטיים יחזרו מהם לפני שיגיעו האותות החוזרים מהאובייקט הנבדק, כאשר הפיקסלים עדיין "סגורים", ולכן לא קולטים את הרעש.

BrightWay תכניס את הענקית היפנית אל תחום ה-ADAS

המערכת מזהה הולכי רגל ממרחק של עד 200 מטר ומיועדת לשמש במערכות בטיחות לכלי-רכב. בין השאר, היא גם מאפשרת למדוד את המרחק מהרכב של חלק מהעצמים, ולספק התראה לנהג. אחד מיתרונותיה נעוץ ביכולתה לגלות עצמים ממרחק גדול יותר מאשר פנסי הנסיעה הרגילים של הרכב.

ההשקעה של Koito היא השקעה אסטרטגית. הנהלת החברה יושבת בטוקיו. היא מייצרת מכלולי תארה לתעשיית הרכב ולתעשיית התעופה ומעסיקה כ-24,600 עובדים. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-7.7 מיליארד דולר. חברת קויטו דיווחה למשקיעים שההשקעה בוצעה במסגרת אסטרטגיה חדשה לפיתוח מצלמות רכב אמינות הפועלות בכל תנאי מזג אוויר ותאורה.

בהודעתה נמסר: "באמצעות שילוב טכנולוגיית תאורת הרכב של Koito עם טכנולוגיית המצלמה של BrightWay, אנחנו נפתח ביחד את הדור הבא של מערכות תאורה לרכב". ככל הנראה, הכוונה היא לייצר מערכת שבה מקור הלייזר נמצא בפנסי הרכב, ולידם ברכב מצוי החיישן הקולט את האותות החוזרים.

Brodmann17 גייסה 11 מיליון דולר למערכות ADAS ממונעות

בתמונה למעלה: הדגמה של Brodmann17 להפעלת רשת נוירונים ממונעת על-גבי מעבד ARM Cortex A72 בעל שתי ליבות

חברת Brodmann17 התל-אביבית גייסה 11 מיליון דולר בסבב גיוס הון ראשוני (A) בהובלת OurCrowd ובהשתתפות Maniv Mobility, AI Alliance, סמסונג, סוני והקרנות LLC ו-UL Ventures. ההון שגוייס ישמש להרחבת השיווק והההטמעה של תוכנת הבינה המלאכותית של החברה במערכות העזר לנהג (ADAS) בתעשיית הרכב. תחום ה-ADAS נחשב למרכיב מרכזי בהתפתחות הנהיגה האוטונומית. סקר שוק שפורסם לאחרונה על-ידי Markets and Markets, מעריך שבשנת 2017 הסתכם שוק ה-ADAS העולמי בכ-20.2 מיליארד דולר, ושהוא צפוי לצמוח להיקף של כ-91.8 מיליארד דולר עד לשנת 2015 (צמיחה שנתית של 21%).

החברה פיתחה אלגוריתם בינה מלאכותית שלהערכתה הוא היעיל ביותר בשוק כיום, ויכול לבצע מטלות מורכבות באמצעות מערכות מיחשוב דלות בהספק, כמו כמו אלה המצויות בהרבה מאבזרי המחשוב וה-IoT בקצות הרשת (Edge). כך למשל, היא הדגימה יישום תוכנת לימוד עומק של תמונות ברזולוציה של 1280X720 פיקסלים באמצעות מעבדי ARM Cortex מהדגמים A15, A53 ו-A72. אחת מהמשימות של החברה: להחזיר את הבינה המלאכותית אל מעבדי המדף הזולים.

חברת Brodmann17 קרויה של שמו של הנוירולוג הגרמני פרופ' קורביניאן ברודמן אשר הגדיר 52 אזורי פעילות בקליפת המוח העליונה. על-פי המיפוי שלו, אזור 17 הוא האזור במוח המטפל בעיבוד המידע הוויזואלי. החברה הוקמה בחודש יולי 2016 על-ידי המנכ"ל עדי פנחס, המדען הראשי אסף מושינסקי והטכנולוג הראשי ד"ר אמיר אלוש. כולם בעלי נסיון יזמי ורקע במחקר ופיתוח של מערכות בינה מלאכותית באקדמיה הישראלית. בחודש יוני 2017 היא גייסה 1.6 מיליון דולר.

ארכיטקטורה חדשה של רשת לימוד עומק נוירונית

הפתרון של החברה מבוסס על ארכיטקטורת רשת נוירונית ייעודית שהיא פיתחה מאפס, ולא על שימוש בארכיטקטורה קיימת המתאימה למגוון גדול של יישומים, שיש צורך לטייב כדי להפעיל את המוצר (זוהי הגישה הנפוצה ביותר כיום בתעשייה). על-ידי כך היא השיגה חיסכון גדול בהספק ובמשאבי המיחשוב הדרושים להפעלת מערכות הזיהוי. החברה הסבירה שהארכיטקטורה שפיתחה מבוססת על שימוש חוזר ושיתופיות בחישובים ובמשקלים הניתנים לכל אחד מהצמתים ברשת הנוירונית. על-ידי כך היא הצליחה להקטין את גודל הרשת (גודל הזיכרון הדרוש להפעלתה) ואת מספר החישובים שיש לבצע (עוצמת המעבד). השינויים האלה מאפשרים להריץ יישומי לימוד עומק במערכות משובצות מהמדף.

להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי 20 מפתרונות זיהוי תמונה מבוססי לימוד עומק המצויים כיום בשוק. החברה גם שחררה ערכת פיתוח הכוללת כרטיס, מצלמה ומסך, וכן חבילת תוכנה המאפשרת לפתח יישומי עיבוד תמונה ולקבל מנוע הסקות (Inferencing) מוכן מהמדף. המנכ"ל עדי פנחס אמר שמטרת החברה היא לאפשר הרצת יישומי לימוד עומק בכל מעבד וברכיבי ASIC, ולא רק בתשתיות גדולות ויקרות כמו למשל מעבדי GPU. החברה מסרה שהטכנולוגיה נבדקת כיום על-ידי מספר ספקים מובילים בעולם של מערכות ADAS לתעשיית הרכב.

 

מיקרונט נכנסת לתחום מערכות ה-ADAS לכלי-רכב

חברת מיקרונט (Micronet) מאזור התעשייה אזור, נכנסת לתחום מערכות העזר לנהג (Automatic Driving Assitance Systems) עבור שיוק ניהול ציי הרכב. בשלב הראשון החברה תתמקד בפיתוח וייצור מצלמת רכב פנימית חכמה המבוססת על מערכת הפעלה אנדרואיד, אשר תשמש כפלטפורמה להפעלת יישומים שונים, דוגמת ניטור מצב עייפות הנהג, זיהוי פנים, ספירת נוסעים ברכב ועוד.

החברה דיווחה שהיא חתמה על מזכר הבנות עם ספק תוכנה מארה"ב בתחום מערכות ה-ADAS, לפיתוח משותף של המוצר החדש: מיקרונט תהיה אחראית על פיתוח החומרה, והספק האמריקאי יהיה אחראי על פיתוח פתרונות תוכנה ויישומים עבור המערכת. שתי החברות נכנסו למשא ומתן מתוך כוונה לחתום על ההסכם בתוך שלושה חודשים. מיקרונט מעריכה שעד אמצע 2019 היא תשיק את המצלמה החכמה בשוק בצפון אמריקה, ותמכור את הפתרון ביחד עם שירותי תוכנה נלווים. המטרה היא לבנות מוטדל עסקי שבו החברה נהנית מההכנסות החד-פעמיות של מכירת החומרה, ומהכנסות חוזרות המבוססות רישוי תוכנה ושירותים.

מסופונים חכמים זקוקים לתוכנה חכמה

ההסכם הוא תוצר של אסטרטגיה חדשה של החברה, שנועדה לייצב את הכנסותיה ולהרחיבן באמצעות מכירת שירותי תוכנה ואפליקציות. חברת מיקרונט מפתחת ומספקת מערכות מחשב ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח. היא מספקת מערכות טלמטריה ותקשורת עבור שוק ניהול ציי הרכב. המערכות של החברה המותקנות בתוך תא הנהג, ומאפשרות לאסוף נתונים מסביבת הרכב, להעבירם באמצעות תקשורת סלולרית אל סביבת הענן של הלקוחות, לבצע עיבוד לנתונים, ולספק שרותים לציי הרכב.

החברה ממוקדת בשוק ניהול ציי הרכב (Management Fleet) ובשוק ניהול המשאבים הניידים (Mobile Resource Management) הכולל ארגונים המפעילים ציי רכב כדי לבצע עבודות מרוחקות מסביבת מטה הארגון, כמו למשל משאיות, רכבי הצלה, רכבי גרר, אוטובוסים, מוניות וכדומה. המוצרים כוללים טאבלטים ו/או מחשבים מוקשחים המתחברים למערכות הרכב ולתקשורת אלחוטית מסוגים שונים, ולפתרונות התוכנה של החברה.

כיום החברה מעסיקה קרוב ל-80 עובדים, העוסקים בפיתוח ובייצור המערכות, כאשר חלק מהייצור נעשה באמצעות קבלני משנה וחלק באתר היצור של החברה באזור. בימים אלה החברה נמצאת נמצאת בתהליך של עידכון המודל העיסקי ומעבר מאספקת פלטפורמות סגורות במודל של פיתוח ממוקד לקוח (מוצרים המתוכננים ומיוצרים על-פי מפרט ספציפי של לקוח), למודל של פיתוח ממוקד שוק. כלומר פיתוח פלטפורמות טלמטריה פתוחות מבוססות Android, הניתנות להתאמה לתצורות שונות ופועלות עם פתרונות תוכנה של צדדים שלישיים.

בין השאר, היא עוסקת בהוספת שכבות אפליקטיביות לפלטפורמות החומרה הפתוחות שלה, שניתן יהיה לרכוש אותן באמצעות חנות אפליקציות ייעודית לתחום ה-MRM. החברה נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-29.6 מיליון שקל. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-61 מיליון דקל.