trieye

TriEye התאימה את חיישן ה-SWIR ליישומי רובוטיקה תעשייתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מצלמת ה-SWIR של TriEye (משמאל) ופנס הלייזר המבוסס על הטכנולוגיה של Vertilas

חברת TriEye התל אביבית הדגימה מצלמה תרמית ליישומי רובוטיקה תעשייתית, העושה שימוש במקור תאורת לייזר שפותח במיוחד עבורה על-ידי חברת Vertilas הגרמנית. המצלמה התרמית של החברה מבוססת על חיישן אינפרא-אדום בגלים קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) מבוסס CMOS שהיא פיתחה, אשר מיוצר בחברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית. החיישן רגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm, אשר מעניקים יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק, ויכולת הפקה מיידית של מידע תלת מימדי (תמונת עומק).

היכולות האלה מתאימות לשימוש בתעשיית הרכב, מכיוון שהן מאפשרות לבצע זיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים. להערכת החברה, יש להן יתרונות רבים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים הנמצאים בשימוש, דוגמת מכ"ם וליידאר (LiDAR). לחברה יש שיתוף פעולה ארוך טווח עם חברת פורשה אשר גם השקיעה בה, וחברת Hitachi Astemo (הנמצאת בבעלות משותפת של הונדה והיטאצ'י) הודיעה בעבר שהיא  תשלב את החיישן במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS).

רובוטים בסביבת בני-אדם

המצלמה התרמית עובדת בשילוב עם מקור תאורה מבוסס לייזר, המאיר את הסביבה באור באורך גל קבוע. קליטתו בחיישן וניתוח האותות החוזרים מאפשרים לייצר את התמונה. לפני כשנה החברה הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת Coherent אשר תספק לה מקורות לייזר ליישומי רכב. במסגרת שיתוף הפעולה שנחשף כעת עם Vertilas, פותח ממערך של 300 מקורות קרינת לייזר מסוג InP VCSEL, הפועל באורך גל של 1.3 מיקרון (1340 ננומטר) שהוא בטוח לשימוש ואינו פוגע בעיניים. 

אורך הגל הזה מיועד לשימוש בעיקר במערכות רובוטיקה תעשיתיית המתפקדות בסביבת בני אדם. הוא מעניק למצלמות של החברה את הרזולוציה המאפשרת שליטה במכונות, גם עמידות בפני סינוור, קרינת שמש או מקורות אור מטעים אחרים וצריכת הספק נמוכה. המצלמה המשולבת החדשה מיועד לעבור בטווחים של מטרים בודדים. היא מספקת שדה ראייה של 25°, תמונה ברזולוציה של 1.3 מגה-פיקסל וקצב התרעננות של 120 תמונות בשנייה (120fps).

Coherent תספק מקורות לייזר לחיישני TriEye

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מדגים טכנולוגי של חיישן SWIR המבוסס של מקור לייזר של קוהרנט וגלאי של TriEye

חברת TriEye וחברת Coherent הכריזו על שיתוף פעולה מסחרי, במסגרתו יציעו לתעשיות הרכב והרובוטיקה פתרון משולב, הכולל את גלאי האינפרא-אדום בגלים קצרים (SWIR) של Trieye ומקור לייזר מוליך-למחצה של קוהרנט, המפיק אלומה בתדרי Short Wave InfraRed -SWIR. שתי החברות מסרו שהן השלימו בהצלחה את ניסויי ההפעלה של המערכת המשולבת. היא הצליחה לעמוד בשני יעדים טכנולוגיים ומסחריים עיקריים: ביצועים גבוהים בכל תנאי התאורה, ועלות נמוכה.

"השילוב של שתי התכונות הללו יאפשר פריסה רחבה ביישומים כדוגמת מצלמות קדמיות ואחוריות בכלי-רכב וכן במערכת חישה עבור רובוטים תעשייתיים ואוטונומיים". אבי בקל, מנכ"ל ומייסד שותף של TriEye, אמר כי שיתוף הפעולה יאפשר לחברה לבסס אקוסיסטם שתעשיות הרכב והרובוטיקה יוכלו לסמוך עליו. "זהו השלב הבא בהתפתחות של הטכנולוגיה שלנו, אשר יאפשר לנו לפנות ליישומי ייצור-המוני. שיתוף הפעולה יאפשר לנו להמשיך ולחולל מהפכה בתחום מערכות החישה וראיית מכונה באמצעות שילוב חיישני SWIR במספר גדול יותר של יישומים חדשים".

קוהרנט (לאחר ששינתה את שמה בשנה שעברה מ-II-VI) היא אחת מיצרניות הלייזר הגדולות בעולם, ונסחרת בבורסה של ניו יורק בשווי שוק נוכחי של כ-7.1 מיליארד דולר. היא מפתחת סוגים רבים של לייזרים, כדוגמת לייזר CO2, לייזר דיודה, לייזר UV, לייזר Ion, וכן לייזרים מותאמים למערכות ראיית מכונה. הכנסותיה בשנת 2022 הפיסקאלית הסתכמו בכ-3.3 מיליארד דולר.

SWIR בטכנולוגיות CMOS

חברת TriEye הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי, ופיתחה חיישן צילום המבוסס על גלאי SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר) אשר מיוצר בחברת טאואר סמיקונדקטור בטכנולוגיית CMOS סטנדרטית. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה, המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה.

טושיבה ו-TriEye מפתחות מצלמת SWIR ליישומים תעשייתיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת TriEye התל אביבית דיווחה שהיא מפתחת מצלמה תרמית ליישומים תעשייתיים ולתעשייה התהליכית, המבוססים על חיישן אינפרא-אדום בגלים קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) שהיא פיתחה. החיישן רגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm, אשר מעניקים יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. הפרוייקט מתבצע בשיתוף עם חברת Toshiba Teli היפנית הנמצאת בבעלות טושיבה, אשר מתמחה בייצור מצלמות ליישומים תעשייתיים וליישומי בקרה ואוטומציה. 

החברה מסרה שבמסגרת הפרוייקט נבנתה מצלמת ה-SWIR מבוססת CMOS הראשונה בעולם העומדת בתקנים תעשייתיים. המצלמה החדשה מוסיפה מידע שעד היום לא נקלט במצלמות הבקרה התעשייתיות. שתי השותפות מתכננות לשווק את המוצר במשותף. המצלמה החדשה תתחרה במצלמות המבוססות על חיישני InGaAs, אשר מוכרות שנים רבות בתעשייה, אולם לא זוכות לשימוש נרחב בגלל עלותן הגבוהה. להערכת השותפות, המוצר החדש יאפשר שימוש נרחב במצלמה ליישומי בקרת איכות וגילוי תקלות סמויות  בחלקים המיוצרים בתעשייה.

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי. בנובמבר 2021 היא השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית, ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם פורשה, אשר השיקעה בה כ-2 מיליון דולר.

היטאצ'י אסטמו תשלב את חיישן ה-SWIR של TriEye במערכות ADAS

פורסם בתאריך ע"י yochais

ספקית המערכות לרכב Hitachi Astemo, המשתייכת להיטאצ'י והונדה, תשלב את חיישן האינפרא-אדום באורך גל קצר (SWIR) של חברת TriEye במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS). מערכות הבטיחות של היטאצ'י אסטמו מתבססות על שימוש בשתי מצלמות ומכ"ם, והשילוב של החיישן של TriEye נועד כדי לתת מענה למצבים של תנאי ראות ירודים כמו חושך, ערפל, גשם וכדומה, שבהם הביצועים של מצלמות לוקים בחסר. היטאצ'י תשתמש במערכת SEDAR, שהשיקה TriEye באחרונה. מדובר בפתרון שלם עבור עולם הרכב, אשר מייצר על בסיס המידע הגולמי שנקלט בגלאי תמונה ברזולוציית HD ומפת עומק מפורטת של הסביבה מחוץ לרכב, כאמור גם בתנאי ראות ירודים.

היטאצ'י אסטמו הוקמה ב-2019 כמיזם משותף של היטאצ'י (66%) והונדה (33%), והיא כוללת 3 חטיבות של הונדה בתחום החלפים לרכב ואת החברה-בת Hitachi Astemo של היטאצ'י. החברה הממוזגת משקפת הכנסות שנתיות הנאמדות ב-20 מיליארד דולר וכ-75,000 עובדים, והיא נחשבת לספקית המערכות (Tier-1) השנייה בגודלה בעולם. החברה מפתחת ומייצרת מערכות הנעה לרכב חשמלי, יחידות בקרה אלקטרוניות, בולמי זעזועים, חלפים עבור מרכב הרכב (שאסי), מערכות היגוי וכאמור מערכות בטיחות.

חיישן SWIR במחיר שמתאים לתעשיית הרכב

TriEye הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי, ופיתחה חיישני SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר), המבוססים על טכנולוגיית CMOS. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה. הדבר מאפשר להטמיע את החיישן במערכות קצה רבות ומגוונות, דוגמת כלי-רכב בייצור המוני.

הטכנולוג הראשי לשעבר של NXP מצטרף ל-TriEye

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קאפח, אבי באקאל ופרופ' אוריאל לוי. צילום: מקסים דינשטיין]

יצרנית החיישנים TriEye מתל-אביב מצרפת לשורותיה דמות בכירה מתעשיית הסמיקונדקטור העולמית. האנס רינס (Hans Rijns), ששימש עד 2016 כטכנולוג הראשי (CTO) וסמנכ"ל המחקר של יצרנית השבבים האירופית NXP, יצטרף לוועדה המייעצת של החברה. בתחילת דרכו המקצועית, בשנות התשעים, עבד בחברת פיליפס. יש לו תואר שני ודוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת טוונטה בהולנד. בחודש שעבר השלימה TriEye גיוס של 74 מיליון דולר, בין היתר בהשתתפות פורשה, אינטל, סמסונג ומריוס נכט.

האנס רינס

רינס התייחס למינוי ואמר: "אני שמח להצטרף לצוות של TriEye שפועל לשכלל טכנולוגיות על מנת לפתור בעיות עולמיות. החברה נמצאת צעד אחד קדימה ומציעה טכנולוגיות חדשניות לשורה של שווקי-קצה. אני שמח להצטרף לחברה בשעה שהיא מרחיבה את סל מוצריה ופריסתה הגלובלית."

TriEye הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, סמנכ"ל המו"פ עומר קאפח ופרופ' אוריאל לוי, ופיתחה חיישני SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר), המבוססים על טכנולוגיית CMOS. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה. הדבר מאפשר להטמיע את החיישן במערכות קצה רבות ומגוונות, דוגמת כלי-רכב בייצור המוני.

החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. להערכת החברה, החיישן שלה מספק למערכות ADAS תמונה ברזולוציה גבוהה תוך התגברות על תנאי תאורה מאתגרים, דוגמת חושך, סינוור בעת זריחה ושקיעה, ותנאי מזג אוויר קשים כמו גשם, ערפל ואבק. אלה התנאים שבהם מצלמות הרכב הקיימות מתקשות לתפקד ביעילות. בנוסף, החיישן מאפשר להפיק מפת עומק של הסביבה ברזולוציה גבוהה, בדומה למפות העומק של חיישני LiDAR, אולם במחיר נמוך משמעותית. החברה מתכננת להתרחב ליישומים נוספים כמו זיהוי ביומטרי, אוטומציה של קווי ייצור, חקלאות ואבטחה.

יצרנית החיישנים TriEye גייסה 74 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קאפח, אבי באקאל ופרופ' אוריאל לוי. צילום: מקסים דינשטיין

חברת TriEye מתל-אביב השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, סמנכ"ל המו"פ עומר קאפח ופרופ' אוריאל לוי, ופיתחה פיתחה חיישני SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר), המבוססים על טכנולוגיית CMOS. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה. הדבר מאפשר להטמיע את החיישן במערכות קצה רבות ומגוונות, דוגמת כלי-רכב בייצור המוני.

החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. להערכת החברה, החיישן שלה מספק למערכות ADAS תמונה ברזולוציה גבוהה תוך התגברות על תנאי תאורה מאתגרים, דוגמת חושך, סינוור בעת זריחה ושקיעה, ותנאי מזג אוויר קשים כמו גשם, ערפל ואבק. אלה התנאים שבהם מצלמות הרכב הקיימות מתקשות לתפקד ביעילות. בנוסף, החיישן מאפשר להפיק מפת עומק של הסביבה ברזולוציה גבוהה, בדומה למפות העומק של חיישני LiDAR, אולם במחיר נמוך משמעותית.

בגיוס ההון השתתפו גם בגיוס השתתפו גם קרן Tawazun SDF מאיחוד האמירויות שזו השקעתה ראשונה בחברה ישראלית, סמסונג ונצ׳רס, Deep Insight, קבוצת Allied ודיסקונט קפיטל, והמשקיעים הקיימים בחברה: אינטל קפיטל, פורשה, Grove Ventures ומריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט). מאז הקמתה החברה גייסה כ-96 מיליון דולר (כולל הגיוס הנוכחי). כיום החברה מעסיקה כ-80 עובדים ומתכננת לגייס כמה עשרות עובדים נוספים כדי לתמוך בהרחבת הפעילות.

ההון שגוייס ישמש בין השאר לקידום את הטכנולוגיה של החברה בתחומים נוספים, בהם: זיהוי ביומטרי, אוטומציה של מפעלים וקווי ייצור, חקלאות ויישומי אבטחה אזרחיים. בין לקוחות החברה נמצאות יצרנית המכוניות Porsche, ספקיות טיר-1 לתעשיית הרכב דוגמת Continental הגרמנית ו-DENSO היפנית, וחברת Trimble האמריקאית המספקת טכנולוגיות לתעשיית הציוד הכבד.

עובדי חברת TriEye. מגייסת עובדים נוספים
עובדי חברת TriEye. מגייסת עובדים נוספים

פורשה הופכת את ההשקעה בחברת TriEye לניסוי טכנולוגי משותף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קפח סמנכ"ל מו"פ, אבי בקל מנכ"ל, ופרופ' אוריאל לוי, CTO. צילום: דוד גרב

חברת פורשה תבצע ניסויים בחיישן האינפרא אדום של חברת טרי-איי (TriEye) התל-אביבית, כדי לבדוק את אפשרות השימוש בטכנולוגיה שלה כדי לשפר את הביצועים של חיישנים המשמשים במערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ובכלי-רכב אוטונומיים. כך דיווחה היום חברת טרי-איי. החברה לא מסרה מידע נוסף על סוג שיתוף הפעולה והמבחנים שפורשה תבצע, אולם המהלך מבהיר מדוע פורשה הצטרפה לגיוס ההון של החברה שהושלם לאחרונה.

חברת TriEye פיתחה מצלמה לרכב אוטונומי המבוססת על גלי אינפרא-אדום קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) באורך גל של 1.4µm-3µm. אורך הגל הזה נבחר כדי לספק יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה, מצלמות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה מתחרים, כמו מערכות מכ"ם ולידאר (LiDAR).

עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הביטחון החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד לכ-10,000 דולר ליחידה. החברה הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנה במתכונת של מצלמת רכב. החברה העריכה בעבר שהיא תוציא את המוצר לשוק כבר בשנת 2020. 

בחודש אוגוסט 2019 השקיעה פורשה 2 מיליון דולר בחברת טרי-איי, ובכך הרחיבה את גיוס ההיון של החברה מ-17 מיליון דולר ל-19 מיליון דולר. הגיוס הראשוני הושלם בחודש מאי השנה, ובוצע בהובלת זרוע ההשקעות של אינטל (Intel Capital) ובהשתתפות מריוס נכט ו-Grove Ventures של דב מורן.

פורשה מצטרפת להשקעה ב-TriEye התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר שבסוף חודש מאי הכריזה על גיוס של 17 מיליון דולר בהובלת זרוע ההשקעות של אינטל (Intel Capital) ובהשתתפות מריוס נכט ו-Grove Ventures של דב מורן, היום מודיעה חברת TriEye התל אביבית על הרחבת הגיוס ל-19 מיליון דולר. המצטרפת החדשה לגיוס היא יצרנית מכוניות הספורט הגרמנית פורשה (Porsche). חברת TriEye פיתחה פתרון חישה מבוסס אינפרא-אדום לרכב אוטונומי עבור התמודדות בתנאי ראות ירודים, והיא תשתמש בהון שנוסף כדי להאיץ את הפיתוח והתפעול באמצעות גיוס מהנדסים נוספים. מאז הקמתה גייסה החברה כ-22 מיליון דולר.

חברת TriEye פיתחה מצלמה לרכב אוטונומי המבוססת על גלי אינפרא-אדום קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) באורך גל של 1.4µm-3µm. המערכת מציעה פתרון חישה לתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה, מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים, בהשוואה לפתרונות חישה כדוגמת מכ"ם ולידאר (LiDAR).

עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הצבאיות, ובתחומי החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד 10,000 דולר. חברת TriEye הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנה במתכונת של מצלמה ברכב. החברה צופה כי היא תוציא את המוצר לשוק כבר ב-2020. 

פורשה לא מוכנה לוותר על הנהג

פורשה, המשתייכת לקונצרן הרכב פולקסוואגן, ייצרה ב-2017 כ-250 אלף מכוניות. בהיותה יצרנית של מכוניות ספורט יוקרתיות, היא נהנית משיעורי הרווחיות לרכב הגבוהים ביותר בתעשייה. אומנם פורשה משקיעה בפיתוח ושילוב טכנולוגיות אוטונומיות במכוניות (בקרת שיוט ומערכת עזר לנהג), אולם החזון שלה בתחום הנהיגה האוטונומית הוא יוצא דופן. "התוכנית שלנו היא שבמכוניות פורשה תמיד יהיו הגה ודוושות גז ובלמים", הסביר מנכ"ל החברה קלאוס זלמר לפני כשנה. "אולי אפילו גם מוט ההילוכים. וזאת כדי לשמר את חוויית הנהיגה ברכב".

עם זאת, החברה מבצעת השקעות בחדשנות. בשנת 2017 היא הצטרפה לחממת החדשנות Autobahn, ביחד עם דיימלר ואוניברסיטת שטוטגרט, שמטרתה להביא לעיר שטוטגרט (שבה נמצא המטה של פורשה) חברות סטראט-אפ בתחום הנהיגה האוטונומית. במסגרת זו, חשפה פורשה בחודש פברואר שיתוף פעולה פעולה עם חברת הסטראט-אפ הגרמנית Kupernikus כדי לצייד את מכוניותיה בטכנולוגיה שתאפשר להן להתנייד באופן אוטונומי במוסכי החברה באמצעות טאבלט. כמו כן, יש להוסיף כי חברת-האם, פולקסוואגן, משתפת פעולה עם אינטל, מובילאיי ודלפי בפרויקט עתיד משאבים לפיתוח מכונית אוטונומית.

אינטל משקיעה בחיישן ה-SWIR של TriEye

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אינטל מקדמת חברה ישראלית חדשה בתחום הרכב האוטונומי. חברת הסטראט-אפ התלת-אביבית TriEye, שפיתחה פתרון חישה מבוסס אינפרא-אדום לרכב אוטונומי עבור התמודדות בתנאי ראות ירודים, השלימה סבב גיוס A בהיקף של 17 מיליון דולר בהובלת Intel Capital, זרוע ההשקעות של אינטל. החברה גם הודיעה כי תוציא את הפתרון לשוק כבר בשנת 2020.

לסבב הגיוס הצטרף משקיע חדש נוסף, מריוס נכט (ממייסדי צ'ק-פוינט) והשתתפה בו קרן ההון גרוב ונצ'רס של דב מורן (מייסד אם-סיסטמס), שהשקיעה 3 מיליון דולר בגיוס הסיד של החברה שהתקיים בחודש נובמבר 2017. דב בעקבות ההשקעה מונה דב מורן ליו"ר החברה. מצלמת האינפרא-אדום (IR) של TriEye פועלת בתחום הקרינה Short-Wavelength InfraRed באורך גל של 1.4µm-3µm, ומתאימה ליישום במגוון תחומים, שהמרכזי בהם הוא בתחום הרכב האוטונומי.

המערכת של החברה מציעה פתרון חישה יעיל לתנאי ראות בעייתיים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים, כדוגמת מכ"ם ולידאר (LiDAR). עם זאת, עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הצבאיות, ובתחומי החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד 10,000 דולר.

חברת TriEye הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנתם במתכונת של מצלמה ברכב. מתיאור באתר החברה עולה שהיא מתכננת לשווק אותה במתכונת של ארבע מצלמות לרכב, אחת לכל כיוון. הטכנולוגיה פותחה לאחר מחקר רב-שנים באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת פרופ' אוריאל לוי, הנחשב לחוקר מוביל בתחום הננו-פוטוניקה.

אינטל תשלב בין החיישן של מובילאיי ו-TriEye?

ההשקעה של אינטל ב-TriEye עשויה לרמז שהחברה מחפשת חיישן משלים למצלמה של מובילאיי, שכמו חיישנים ויזואליים דומים הינו מוגבל בתנאי ראות ירודים ולכן יצרני הרכב מתקינים גם חיישני לידאר ומכ"ם. שילוב הפתרון של TriEye בפלטפורמות הנהיגה האוטונומית של אינטל עשוי לאפשר לה להציע פתרון מלא יותר הנותן מענה גם למצבי ראות בעייתיים. "הטכנולוגיה של TriEye יכולה להעצים את התיפקודיות של המצלמות המסורתיות על-ידי הגברת הביצועים בתנאי ראות ירודים ולשמש נדבך משלים למצלמות החישה הוויזואליות", אמר מנכ"ל אינטל קפיטל ישראל, יאיר שוהם.

חברת TriEye הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, פרופ’ אוריאל לוי המשמש כטכנולוג הראשי של החברה ועל-ידי עומר קפח. לדברי בקל, המצלמה כבר מעוררת התעניינות בקרב יצרניות רכב בעולם. "גיוס ההון יאפשר לנו להשלים את פיתוח חיישן ה-HD SWIR ואת האלגוריתמים שלנו. שוק היעד הראשון והמרכזי של החברה הוא תעשיית הרכב, אולם החברה מתכננת להשקיע בפיתוח יישומים עבורו בשוקי האבזרים הניידים, האבטחה והתעשייה.

הצוות של TriEye

TriEye פיתחה פיתרון מבוסס אינפרה-אדום לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסארט-אפ TriEye מתל אביב, המפתחת פתרונות חישה ויזואליים, הודיעה על השלמת גיוס של 3 מיליון דולר בסבב סיד בהובלת קרן גרוב ונצ'רס. בעקבות ההשקעה מונה דב מורן (בתמונה), השותף המנהל של הקרן, ליו"ר הדירקטוריון של TriEye. כספי הגיוס ישמשו את החברה כדי לקדם את פיתוח המערכת, לגייס עובדים נוספים ולהרחיב את נוכחותה הגלובלית.

TriEye פיתחה פתרון חישה ויזואלי המבוסס על מצלמות אינפרה-אדום בגלים קצרים (SWIR), שניתן ליישמו במגוון תחומים, כאשר המרכזי בהם הוא תחום הרכב האוטונומי. המערכת של החברה מציעה פתרון חישה יעיל לתנאי ראות בעייתיים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. בחברה לדברי החברה מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים המקובלים כיום בשוק כדוגמת מכ"ם ולידאר.

עם זאת, עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה זו רק בתעשיות הצבאיות, החלל והתעופה, וזאת בשל עלותם הגבוהה של החיישנים מסוג זה.  TriEyeהצליחה, בזכות טכנולוגיית הייצור שלה, להפחית משמעותית את עלותם של חיישני ה-SWIR ושילובן במערכות אלקטרו-אופטיות. כיום, עלות מערכת SWIR בסיסית עומדת על כ-8,000 דולר. להערכת TriEye, הפיתרון שלה צפוי לעלות פחות מ-100 דולר, מה שיאפשר ייצור המוני נגיש לתעשיית הרכב. לשם השוואה, עלות של חיישני לידאר עומדת כיום על מאות דולרים.

הטכנולוגיה פותחה לאחר מחקר רב שנים באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת פרופסור אוריאל לוי, הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הננו-פוטוניקה. TriEye הוקמה ב-2016 על ידי פרופ’ אוריאל לוי, עומר קפח, ואבי בקל, המשמש כמנכ”ל החברה, והיא מעסיקה כ-7 עובדים במשרדיה בתל אביב.