אפולו פאוור חשפה את הלקוח הענק: קבוצת פולקסווגן

מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, במפעל החדש במבוא כרמל. צילום: אילן ספרא

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) חנכה היום (ד') באופן רשמי את המפעל החדש לייצור יריעות סולאריות גמישות, הממוקם בפארק המדע והתעשייה מבוא כרמל שביקנעם וצפוי להעסיק כ-100 עובדים. המפעל מסוגל לייצר יריעות בתפוקה של כ-190 מגה-וואט בשנה (1.5 מיליון מ"ר של יריעות). להערכת החברה זהו המפעל הגדול בעולם לייצור יריעות סולאריות, והמפעל הראשון מסוגו בישראל. הוא מורכב שני מבנים בשטח כולל של כ-10,000 מ"ר. הקמתו ארכה כשנה וחצי והושקעו בו יותר מ-100 מיליון שקל.

מתקן הייצור הנוכחי של החברה מייצר ידיעות בהספק כולל של עד 10 מגה-וואט, ומשמש בעיקר לפרוייקטי פיילוט וסדרות קצרות. המפעל החדש מגדיל את כושר הייצור של אפולו פי 20, ומסמן האצה משמעותית בתהליך המסחור. הגדלת כושר הייצור נועדה בין השאר לממש את ההסכם של אפולו עם "תדיראן סולאר", שבמסגרתו היא אמורה לספק יריעות סולאריות בהספק מינימלי של 26 מגה-וואט. "תדיראן סולאר" תשמש כמפיצה הבלעדית של אפולו בישראל בשוק הגגות הקלים.

כל משטח פנוי יכול להיות תחנת כוח

תוצרי המפעל החדש גם יסופקו לאחד מהלקוחות היוקרתיים ביותר בעולם הרכב: בחודש מאי 2022 דיווחה אפולו על הסכם מסחרי ראשון בתעשיית הרכב, והיום היא חשפה את זהות היצרן: ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן, אשר הזמינה עשרות אלפי יריעות סולאריות בשווי כולל של כ-33 מיליון אירו. היריעות האלה ישולבו בדגמי רכב של פולקסווגן לאחר גמר הייצור (After Market), ואספקתן תחל באמצע 2024.

מנכ"ל אפולו, עודד רוזנברג, אמר ל-Techtime שמטרת החברה היא "להפוך כל משטח תחת השמש ליצרן של חשמל. הפאנלים הקשיחים הינם גדולים, כבדים ושבירים, ולא ניתן להתקין אותם בכל מקום. שוקי היעד העיקריים שלנו הם של יריעות סולאריות עבור גגות, מאגרי מים  ('סולאר צף') ותעשיית הרכב – שבה היתרון שלנו הוא המובהק ביותר". החברה הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. הודות לאלסטיות ולמשקלן הנמוך של היריעות, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ולנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להתקין בהם פאנלים קשיחים וכבדים.

שוק הרכב צמא לאנרגיה זולה ושקטה

השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

מכונית יונדאי שבה הוטמעו היריעות הסולאריות של אפולו פאוור בגג הרכב ובמכסה המנוע
מכונית יונדאי שבה הוטמעו היריעות הסולאריות של אפולו פאוור בגג הרכב ובמכסה המנוע

בשוק ציי הרכב, אפולו מייעדת את היריעות לגגות של משאיות ואוטובוסים. חברת "אסם", למשל, התקינה את היריעות בכ-90 משאיות תובלה. הן מתאימות גם לאוטובוסים ומשאיות המונעים בדלק, שבהם הן משמשות להזנת מערכות חשמליות כמו מעלית הפריקה והטעינה. רוזנברג: "כרגע שוק האוטובוסים והמשאיות הוא הגדול ביותר. מאות אוטובוסים בעולם צוידו ביריעות שלנו, אשר חוסכות למפעילים כ-5% מצריכת הדלק. הדבר גם מסייע להפחית את הרעש בסביבה עירונית, מאחר שניתן לכבות את המנוע בעת פריקת הסחורה. ההחזר על ההשקעה (RoI) בתחום הזה הוא מאוד מהיר, כשנה לערך".

היריעה הופכת לחלק בלתי-נפרד מהשילדה

בשוק המכוניות הפרטיות יש לחברה את הזמנת הענק של פולקסווגן, ושיתופי פעולה עם אאודי ויונדאי שעדיין לא הבשילו לשלב המסחרי. בפיילוט עם אאודי, הטמעת היריעה הסולארית בגג הרכב ובמכסה המנוע מתבצעת בשלב ייצור הרכב. למעשה, הן מוצמדות אל השלד באמצעות כבישה, והופכות למרכיב אסתטי ובלתי נפרד ממשטח הרכב. "אאודי ניסו במשך שנים להפוך את הגג ליצרן חשמל, ואיתנו הם הצליחו. מכיוון שהתאים הסולאריים שלנו גמישים, הם לא קורסים בתהליך הייצור והביצועים שלהם לא נשחקים כתוצאה מהרעידות של הרכב". לדבריו, הפרוייקט עם אאודי נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים.

החברה דיווחה שנצילות היריעות שלה הגיעה בשלב זה לשיעור של 16.75%, הנחשב לגבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים. משקל היריעה הוא 0.5-2 ק”ג למ”ר. "בתחום הסולאר הגמיש, היריעות שלנו הן היעילות, הגמישות והזולות ביותר, הודות לחומרי ציפוי מיוחדים, שיטות ייצור מתקדמות ואופטיקה מורכבת. אנו משקיעים מאמץ רב כדי להדביק את הפער מול הפאנלים הקשיחים הרגילים, המספקים כיום שיעור נצילות של כ-21%".

אפולו פאוור ואאודי יפתחו פתרונות סולאריים לכלי-רכב מקבוצת פולקסווגן

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) מיקנעם, אשר פיתחה יריעה סולארית גמישה, הודיעה היום כי חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית אאודי (Audi AG). שתי החברות יבחנו את שילוב הטכנולוגיה של אפולו בחלקי רכב של אאודי או של חברת רכב נוספת מקבוצת פולקסווגן, שאליה משתייכת אאודי. שיתוף הפעולה נחלק למספר שלבים. בשלב ראשון תיבחן הטכנולוגיה במשך 12 חודשים, ולאחריו יחל שלב פיתוח הכולל אבני דרך, ובסיום הפיתוח יחל ייצור סדרתי של הפתרון המותאם. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בכ-30% בבורסה בתל-אביב.

לפני כשנה ביצעה אפולו פאוור סדרת ניסויים בשיתוף עם חברת BWR, שבמסגרתה הותקנה יריעה סולארית בגודל של 1.2 מ"ר על גג מכונית משפחתית מדגם קיה נירו. מטרת הניסויים היתה לבחון את תפוקת החשמל של היריעה בתרחישי נסיעה שונים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים. שוק היריעות הסולאריות עדיין קטן למדי, אך הוא גדל בהתמדה. להערכת חברת המחקר Market Study Report, השוק יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב שנתי של 8.7%, ויגיע להיקף של כ-610 מיליון דולר בשנת 2024.

פתרון סולארי למשטחים לא שטוחים

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. היא נמצאת בשליטת וסטאר אחזקות (61%) ופעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת סולארפיינט, הנמצאת בשליטתה המלאה. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות.

כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה. לאחרונה הגיע לארץ החלק הראשון של קו ייצור חצי-אוטומטי שהוזמן מיצרן אירופאי המתמחה בבניית קווי ייצור ומכונות לתעשיית הסולאר. להערכת החברה, זה יהיה קו הייצור הראשון מסוגו בישראל, ומתוכנן להתחיל לפעול כבר ב-2020. תפוקת הייצור שלו צפויה להגיע לעד כ-6MWp בשנה.
.