CES 2026

מודל הנהיגה של אנבידיה תומך באוטוטק הישראלי, מאיים על מובילאיי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

אומנם הכרזת פלטפורמת Rubin של אנבידיה לתשתיות בינה מלאכותית משכה את רוב תשומת הלב בכנס CES 2026 שהתקיים בשבוע שעבר בלאס וגאס, אולם היא ביצעה בכנס מהלך נוסף, מעט בצנעה, שיש לו משמעות אסטרטגית עמוקה על שוק הרכב: השקת המודל הפתוח לנהיגה אוטונומית Alpamayo, שנועד לשמש כשכבת תכנון והחלטה במערכות נהיגה עתידיות. ההשקה צפויה להשפיע גם על האופן שבו יפותחו מערכות נהיגה אוטונומית, וגם על מערך היחסים שבין ספקי הטכנולוגיה בשוק הרכב, ובמיוחד על חברות האוטוטק הישראליות.

רוב החברות הישראליות, דוגמת אינוויז וארבה המפתחות חיישני LiDAR ומכ"ם, או קוגנטה ופורטיליקס הפועלות בתחומי הסימולציה והאימות של מערכות נהיגה, אינן מספקות מערכת שלמה אלא רכיבי ליבה בתוך שרשרת הערך. עבורן זה עשוי להתברר כמהלך תומך. מנגד, קיומו של מודל תכנון פתוח וגמיש המאפשר ליצרניות רכב להרכיב מערך תוכה-חומרה (Stack) המותאם לפלטפורמת מחשוב אחת מציב אתגר אסטרטגי בפני מובילאיי. החברה מירושלים בנתה את מעמדה על פתרון מלא מקצה לקצה, ועל נטילת אחריות מערכתית מלאה.

NVIDIA DRIVE: אקוסיסטם AI-First לשוק הרכב

מודל Alpamayo מצטרף לשורת הפתרונות שאנבידיה מאגדת תחת פלטפורמת NVIDIA DRIVE, שהיא מערך רחב היקף לפיתוח מערכות רכב חכמות. הפלטפורמה כוללת משפחות מעבדים ייעודיים כמו Orin ו-Thor, מערכת הפעלה לרכב, כלים לעיבוד ואיחוד נתוני חיישנים, סימולציות מבוססות Omniverse ו-DRIVE Sim ותשתיות אימון וניהול מודלים בענן. במילים אחרות, מדובר בסטאק מלא המיועד ללוות את יצרניות הרכב משלב הפיתוח והבדיקות ועד להרצה בזמן אמת ברכב עצמו.

המודל משתלב בתפיסת AI-first vehicle stack שהחברה מקדמת: מעבר ממערכות הנשענות בעיקר על חוקים ידניים ואלגוריתמים ייעודיים, למערכות שבהן מודלי בינה מלאכותית גדולים הופכים לרכיב מרכזי. גם בשכבות שבעבר נחשבו כמתאימות לאלגוריתמים “קלאסיים”, כמו למשל שכבת קבלת ההחלטות. בהקשר הזה Alpamayo הוא רכיב אסטרטגי: לראשונה מציעה NVIDIA מודל foundation תוצרת בית לשכבת התכנון וההחלטה, המאחד את NVIDIA DRIVE סביב רעיון הסטאק מבוסס AI מקצה לקצה – מהאימון בענן ועד הביצוע במחשב הרכב.

המוח הטקטי של הרכב

Alpamayo הוא מודל מולטי-מודלי גדול מסוג Vision-Language-Action (VLA), המקבל מידע ממספר מצלמות וידאו, חיישני LiDAR, חיישני מכ"ם ומערכות הרכב עצמן, ומתרגם את המידע לייצוג פנימי המאפשר לבצע הסקות ותכנון פעולה. על בסיס זה הוא מפיק מסלול תנועה עתידי לטווח של כמה שניות קדימה. המודל אינו מפעיל ישירות את מערכות הרכב כמו בלמים או הגה, אבל קובע מהי ההתנהגות הטקטית של הרכב.

בניגוד למודלי שפה כלליים, Alpamayo פועל במרחב פיזי ומשלב תפיסה עם reasoning מרחבי וקונטקסטואלי. הקלט שלו כולל רצפי וידאו, נתוני תנועה, ולעיתים גם מפות ויעדי ניווט. המודל מבצע הבנת סצנה, הסקת סיכונים ותכנון מסלול כחלק משרשרת החלטה אחת. הפלט המרכזי הוא trajectory: מסלול רציף שמועבר לשכבת הבקרה הקלאסית של הרכב, שאחראית על ההפעלה הפיזית והבטיחותית.

אימון מודל כזה מתבצע באמצעות שילוב של נתונים סינתטיים עם נתונים מהעולם האמיתי. הנתונים הסינתטיים מיוצרים באמצעות פלטפורמות הסימולציה של אנבידיה: Omniverse ו-DRIVE Sim. המודל משוחרר במתכונת קוד פתוח, כולל המשקלים וקוד האימון. הדבר מאפשר ליצרניות רכב ולספקי Tier-1 לאמן אותו על המידע שלהן, להתאים אותו לארכיטקטורת המערכת שלהם, ולשלב אותו במערכת הסטאקים שלה. לא כמוצר סגור, אלא כבסיס לפיתוח פנימי. אנבידיה גם דיווחה מספר שותפויות עם חברות מובילות, בהן: Lucid Motors,Jaguar Land Rover, Uber ושת"פ עם עם גופים Berkeley DeepDrive בפיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית מתקדמות.

מובילאיי: אתגר לפתרון המלא

סטאק נהיגה אוטונומית בנוי מכמה שכבות: חיישנים, תפיסה (perception), תכנון והחלטה (planning), ובקרה (control). Alpamayo יושב בשכבת התכנון. הוא אינו מחליף את התפיסה, ואינו מחליף את שכבות הבטיחות והשליטה, אך הוא מחליף (או לפחות מאתגר) את שכבת קבלת ההחלטות האלגוריתמית הקלאסית. המשמעות היא שהמערכת יכולה להיות מודולרית: תפיסה מספק אחד, תכנון ממודל של אנבידיה, בקרה מ-Tier-1 אחר. זהו שינוי תפיסתי לעומת פתרונות “קופסה שחורה” מקצה לקצה.

כאן מגיעה נקודת המתח מול מובילאיי. במשך שנים מובילאיי בנתה הצעת ערך של סטאק כמעט מלא: חיישנים, תפיסה, מיפוי, תכנון, ושבבי EyeQ ייעודיים המריצים את כל הפתרון ביעילות אנרגטית גבוהה. זה מודל שמתאים מאוד ל-ADAS ול-L2+, וגם לגרסאות מתקדמות יותר של אוטונומיה. אך מודלי ייסוד לשכבת התכנון משנים את נקודת האיזון. הם דורשים חישוב גמיש ועוצמתי יותר מזה ששבבי ADAS ייעודיים מספקים, ודוחפים את המערכת לכיוון מחשוב מבוסס GPU.

אף שבתרחישים מסוימים ניתן לשלב רכיבי תפיסה של מובילאיי בתוך סטאקים רחבים יותר, מרבית פתרונות האוטונומיה המתקדמים של החברה מוצעים כיחידה מערכתית שלמה, ולכן בפועל הגמישות להחלפת שכבות בודדות מוגבלת. מעבר לכך, עצם קיומו של מודל תכנון פתוח בשכבה הזו, מחליש את הערך של מודולי תוכנה קנייניים. במקום לפתח או לרכוש אלגוריתמי planning ייעודיים, ניתן להתאים מודל foundation קיים לדאטה ולצרכים הספציפיים של היצרן.

אין מדובר באיום מיידי על עסקי הליבה של מובילאיי, אך בטווח הארוך התמונה משתנה: ככל שהשוק ינוע לעבר L3 ול-L4, ושכבת ההחלטה תהפוך עתירת AI, המודל יהיה אתגר אסטרטגי אמיתי לרעיון הפתרון הסגור מקצה לקצה. ראוי לציין שיש למובילאיי נותר יתרון מבני משמעותי: היא מספקת פתרון מקצה לקצה ולוקחת אחריות מערכתית מלאה על תפקוד ובטיחות המערכת. עבור יצרניות רכב רבות, במיוחד כאלה שאינן מחזיקות יכולות תוכנה ו-AI עמוקות, זהו יתרון קריטי. הן מעדיפות ספק אחד הנושא באחריות על המערכת כולה, אשר פותר אותן מהצורך להרכיב ולתחזק “פאזל” של רכיבים מספקים שונים, עם אחריות מפוצלת וסיכונים רגולטוריים גבוהים.

החושים של אינוויז וארבה מקבלים חיזוק

בניגוד למובילאיי, עבור חברות ישראליות המספקות חיישנים כמו אינוויז (Innoviz) וארבה (Arbe), המהלך הזה עשוי להיות מבורך. מודלי תכנון מתקדמים נהנים מ-input עשיר, אמין ורב-חושי. LiDAR מספק מידע תלת-ממדי מדויק על מרחקים וגאומטריה, בעוד שהמכ"ם מצטיין בזיהוי עצמים בתנאי תאורה קשים ומזג אוויר מאתגר. המידע המגיע מהחיישנים האלה הוא קריטי עבור שכבות תכנון ומודלי קבלת החלטות המתכננים מסלולי נסיעה במרחב פיזי משתנה. לכן שתיהן ממצבות את עצמן כחלק מהאקוסיסטם של אנבידיה, ולא כאלטרנטיבה לו. הן אף הדגימו בפועל אינטגרציה של מערכות החישה והתפיסה שלהן עם פלטפורמות המחשוב DRIVE AGX Orin. הן מבינות שבסטאק שבו שכבת ההחלטה נעשית יותר מתוחכמת ועתירת חישוב, הערך של חיישנים איכותיים גדל. המודל יכול להיות חכם ככל שיהיה, אך אם הקלט מוגבל, ההחלטות יהיו גרועות.

קוגנטה ופורטליקס: מי יבדוק את בטיחות ה-AI?

כאן נכנסות לתמונה החברות הישראליות קוגנטה (Cognata) ופורטליקס (Foretellix), אשר מספקות למערכת את הסימולציה, האימות וההסמכה. קוגנטה מתמקדת ביצירת עולמות מדומים ובבניית תרחישי נהיגה מורכבים לאימון ולבדיקות, ופורטליקס מתמקדת בכלי  verification & validation שמודדים כיסוי תרחישים, מזהים פערים בהתנהגות המערכת, ומספקים מדדים כמותיים לרגולציה ולמהנדסי בטיחות.

ככל שגדל משקלם של מודלי AI בסטאק הנהיגה, גובר הצורך בהוכחת אמינות ובטיחות מבוססת תרחישים, ולא רק בקילומטרים מצטברים על הכביש. לכן גם קוגנטה וגם פורטליקס פועלות בתוך האקוסיסטם של אנבידיה: קוגנטה משתלבת בסביבות הסימולציה וה-Hardware in the Loop (בדיקות עם חיבור ישיר לחומרת הרכב האמיתית) של DRIVE לצורך אימון ובדיקות בקנה מידה גדול, ופורטליקס מחברת את כלי האימות והוולידציה שלה לפלטפורמות Omniverse ו-DRIVE לצורך בדיקות בטיחות למערכות נהיגה מבוססות AI.

קוד פתוח, אבל פלטפורמה סגורה-למחצה

למרות שהמודל משוחרר במתכונת קוד פתוח, הוא מותאם לפלטפורמות החומרה של אנבידיה: האופטימיזציה ל-CUDA, TensorRT ודיוקי חישוב נמוכים מאפשרת הרצה בזמן אמת על מחשבי DRIVE, שהם הרבה יותר דומים ל-GPU מאשר לשבבי ADAS ייעודיים. בכך Alpamayo משתלב באסטרטגיית הקוד הפתוח הרחבה יותר של אנבידיה, שבמסגרתה היא משחררת מודלים פתוחים לרובוטיקה, אקלים, רפואה ורכב – לאחר שעברו אופטימיזציה עמוקה לפלטפורמות המחשוב שלה. הגישה הזו מאפשרת לאקוסיסטם רחב להיבנות סביב המודלים, ומעניקה יתרון ביצועים ברור למי שבוחר בפלטפורמות של אנבידיה.

איום למודל אחד, הזדמנות לאחרים

מודל הנהיגה של אנבידיה אינו מבשר מהפכה מיידית בכבישים, אך הוא כן מסמן שינוי עמוק באופן שבו תעשיית הרכב חושבת על פיתוח מערכות אוטונומיות: פחות חוקים ידניים, יותר מודלי AI כלליים, יותר חישוב על הרכב, ויותר סימולציה ואימות. עבור חלק גדול מהאוטוטק הישראלי, זהו כיוון שתואם היטב את המוצרים והאסטרטגיה שלהן, ואף עשוי להאיץ אימוץ ושיתופי פעולה בתוך אקוסיסטם ה-DRIVE. עבור מובילאיי, לעומת זאת, זהו איתות לכך שקיימת דרך נוספת לבנות “מוח נהיגה”, שאינה נשענת בהכרח על סטאק סגור מקצה לקצה.

CaPow חושפת ב-CES מערכת חכמה לניהול אנרגיה בציי רובוטים ניידים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מערכת הטעינה אלחוטית Genesis של CaPow. צילום: אדווה שלהבת ברזילי]

חברת CaPow הישראלית, הפועלת בתחום העברת החשמל בתנועה (Power-in-Motion), הציגה בתערוכת CES 2026 בלאס וגאס מערכת חדשה לניהול אנרגיה בציי רובוטים ניידים, תחת השם GEMS – Genesis Energy Management System. מדובר בשכבת תוכנה מרכזית שמספקת תמונה מלאה של צריכת האנרגיה בצי הרובוטים, כולל ניטור מרחוק, סטטיסטיקות פעילות, התראות, אבחון תקלות והמלצות תפעוליות, לצד אופטימיזציה של ביצועי הצי.

המערכת מיועדת להשתלב במערכות קיימות של ניהול מחסנים ולוגיסטיקה, בהן WMS, WES ומערכות Fleet Management, ומאפשרת לארגונים לנהל את משאבי האנרגיה של הצי כחלק בלתי נפרד מתהליכי התפעול השוטפים. לפי החברה, המטרה היא לצמצם זמני השבתה שנגרמים מטעינה, לשפר את זמינות הרובוטים ולייעל את השימוש בתשתיות ובשטח המחסן.

במקביל לחשיפת המערכת, מציינת CaPow שיתוף פעולה עם Hyundai CRADLE, שבמסגרתו נבחנה הטכנולוגיה בפיילוט תפעולי. לפי נתוני החברה, הפיילוט הדגים זמינות של 100% לצי הרובוטים, אפשר צמצום בגודל הצי הנדרש לביצוע אותן משימות והוביל להפחתת עלויות תפעול ולפינוי שטחי מחסן בעקבות הסרת עמדות טעינה קבועות.

הרקע לפיתוח, לפי החברה, הוא הגידול המהיר בהיקפי הרובוטיקה התעשייתית והלוגיסטית, במיוחד בארה״ב, שם פועלים מעל מיליון רובוטים תעשייתיים, כאשר אמזון לבדה מפעילה קרוב למיליון רובוטים במערכי הלוגיסטיקה שלה. בהנחה שחלק מזמן הפעילות של רובוטים מוקדש לטעינה ולא לעבודה בפועל, המשמעות היא פגיעה בפריון והגדלת השקעות ההון הנדרשות בצי ובתשתיות. CaPow טוענת כי שילוב טכנולוגיית Power-in-Motion עם שכבת ניהול אנרגיה חכמה מאפשר לצמצם כמעט לאפס את זמני הטעינה ולשפר משמעותית את ניצול הצי.

פרופ’ מור פרץ, מנכ"ל ומייסד שותף של CaPow, מסר כי "ניהול אנרגיה הופך לגורם קריטי ככל שארגונים נשענים יותר על ציי רובוטים אוטונומיים. עם GEMS אנחנו מוסיפים שכבת בקרה ואופטימיזציה שמאפשרת עבודה רציפה, שקיפות מלאה בזמן אמת וחיבור הדוק יותר בין מערכות רובוטיקה לבינה מלאכותית".

CaPow הוקמה על בסיס מחקר אקדמי בתחום אלקטרוניקת ההספק והעברת אנרגיה, ומפתחת פתרונות להעברת חשמל רציפה לרובוטים ניידים ללא עצירות טעינה וללא תלות בסוללות. מייסדי החברה הם פרופ’ מור פרץ מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר אלי אברמוב, סמנכ"ל המו"פ, וד"ר אלון סרברה, המדען הראשי, והחברה פועלת כיום עם לקוחות בתחומי הייצור, הלוגיסטיקה והרובוטיקה ומרחיבה את פעילותה בשווקים בינלאומיים.

ג’נסן הואנג צפוי לבקר בקרוב בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, אמר במהלך מושב שאלות ותשובות ב-Keynote של החברה בתערוכת CES 2026 כי הוא מתכנן להגיע לישראל בקרוב: “אני הולך להגיע לישראל די בקרוב, ואני ממש מצפה לזה”. ביקורו הפיזי האחרון בישראל היה ב-2019, לאחר רכישת מלאנוקס, וב-2023 תוכנן ביקור נוסף לרגל כנס NVIDIA AI Summit בתל אביב, אך הוא בוטל בעקבות המצב הביטחוני.

בדבריו שיבח הואנג בהרחבה את צוותי אנבידיה בישראל ואמר: “קודם כול, הצוות שלנו בישראל הוא פשוט מדהים. הם חרוצים, הם חכמים, הם מסורים, אכפת להם מהחברה, אכפת להם מהאנשים, ואכפת להם מהמדינה”. הוא הוסיף כי “ההקרבה שהם עושים זה למען זה ולמען המדינה היא פשוט מדהימה”, וציין כי מתוך שישה שבבים מרכזיים שהציגה החברה כחלק מפלטפורמת Rubin — הדור הבא של תשתיות ה-AI של אנבידיה — ארבעה פותחו בישראל: ConnectX-9, ‏NVLink Switch 6, ‏Spectrum-X עם CPO ו-BlueField-4. “אז ארבעה מתוך שישה שבבים הגיעו מישראל. די מדהים. ואולי בפעם הבאה — שישה מתוך שישה”, התבדח. בנוסף, גם מעבד ה-CPU החדש של החברה, Vera, פותח בחלקו בישראל ומהווה חלק מארכיטקטורת Rubin.

הואנג הדגיש גם את תרבות השימור של העובדים בישראל: “שיעור התחלופה אצלנו בישראל נמוך בצורה קיצונית — בערך אחוז או שניים”, וציין כי יש עובדים במרכז הישראלי שנמצאים בחברה כבר “20 ו-25 שנה”. לדבריו, היכולת של אנבידיה למשוך ולשמר טאלנטים היא “ברמה עולמית”, והשילוב בין איכות האנשים, תרבות החברה ואופי הפרויקטים יוצר לדבריו משהו מיוחד: “האיכות של העבודה, הייעוד של החברה — הכול מתחבר, וזה יוצר משהו די קסום בישראל”.

אינוויז משלבת את InnovizSMART עם מעבד אנבידיה כדי להציע "פתרון בקופסה אחת”

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הפתרון המשולב InnovizSMARTer בזמן אמת. קרדיט: אינוויז

במסגרת תערוכת CES בלאס וגאס חושפת חברת אינוויז (Innoviz) את InnovizSMARTer, שהוא פתרון LiDAR חדש לערים חכמות ותשתיות, המשלב את החיישן InnovizSMART של החברה עם פלטפורמת העיבוד Jetson Orin Nano, כעדי לקבל יכולות עיבוד קצה מלאות. הפעם לא מדובר בחיישן בלבד, אלא ביחידת קצה אינטגרטיבית הכוללת חישה, מחשוב, קישוריות וניהול במוצר אחד שמיועד לפריסה ישירה בשטח.

בליבת הפתרון עומד עיבוד מקומי של נתוני ה-LiDAR, המאפשר לנתח את הסביבה בזמן אמת ולהפיק אירועים ותובנות תפעוליות מבלי לשדר זרמי נתונים גולמיים כבדים לענן או לשרתים מרכזיים. השילוב עם Jetson Orin Nano מאפשר להריץ אלגוריתמי תפיסה מבוססי AI בקצה הרשת, תוך עמידה בזמני תגובה קבועים וצמצום משמעותי של נפחי התקשורת. לפי אינוויז, המערכת מפחיתה פי 10 את דרישות רוחב הפס ומאפשרת שימוש בקישוריות אלחוטית כמו סלולר ו-Wi-Fi גם באתרים ללא תשתית סיבים.

אסטרטגיית שיווק חדשה

השילוב של חיישן ומחשב במארז מאוחד משקף מעבר של החברה משיווק מרכיב חומרה לאספקת פתרון מלא (Plug-and-Play). בשווקים כמו ערים חכמות, תחבורה עירונית ואבטחה היקפית, הלקוחות אינם מחפשים פרויקט אינטגרציה מורכב, אלא מערכת שניתן להתקין, לחבר לרשת ולהפעיל. ההתאמה לפלטפורמת אנבידיה אינה טריוויאלית ונחשבת לאתגר הנדסי משמעותי. חיישן LiDAR מייצר זרמי נתונים תלת־ממדיים רציפים, והפעלה שלהם על פלטפורמות GPU דורשת מיפוי מדויק של אלגוריתמים לעיבוד מקבילי, ניהול זיכרון וארכיטקטורה דטרמיניסטית.

אינטגרטורים ולקוחות תשתית מחפשים פתרונות המפחיתים סיכונים ומפשטים את תהליכי ההטמעה. פתרון המותאם רשמית לאקוסיסטם של NVIDIA מבטיח את היתרונות האלה. ההכרזה ב-CES משתלבת ברצף מהלכים שביצעה Innoviz בשנים האחרונות מחוץ לשוק הרכב האוטונומי. לאחר שהציגה את InnovizSMART כחיישן ייעודי לאבטחה היקפית ולתחבורה חכמה, אינוויז מרכזת כעת את הידע שנצבר למוצר אינטגרטיבי אחד.

שיתוף פעולה עם Vueron הקוריאנית

מנכ"ל אינוויז עומר כילף, וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של Vueron, נוח יאנג

הכרזה נוספת של אינוויז ב-CES עוסקת בשיתוף פעולה עם חברת Vueron הקוריאנית, המתמחה בפלטפורמות תוכנה לפיתוח מערכות תפיסה מבוססות בינה מלאכותית לרכב ולתשתיות חכמות. במסגרת ההסכם, נתוני LiDAR מחיישני אינוויז, בהם InnovizTwo ליישומי רכב ו-InnovizSMART ליישומי תשתית, ישולבו בפלטפורמת הפיתוח של Vueron לצורך אוטומציה של תהליכי סימון נתונים, אימון מודלים ובדיקות של אלגוריתמי תפיסה.

המהלך נועד לקצר את זמני הפיתוח של מערכות AI, להפחית תלות בסימון ידני ולהאיץ מעבר מפיילוטים לפתרונות מבצעיים. עבור אינוויז, שיתוף הפעולה משתלב במהלך הרחב של הרחבת פעילותה מעבר לחיישנים עצמם אל סביבת פיתוח מלאה ללקוחות, ומחזק את הקישור בין טכנולוגיית ה-LiDAR שלה לבין תהליכי פיתוח תוכנה ליישומי תחבורה ותשתיות חכמות.

לייטריקס משחררת את LTX-2 בקוד פתוח ומאתגרת את גוגל ו-OpenAI בשוק הווידאו AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מנכ"ל לייטריקס ד"ר זאב פרבמן. קרדיט צילום: ריקי רחמן. *תמונה ערוכה]

חברת לייטריקס (Lightricks) הכריזה בתערוכת CES על שחרור מודל הווידאו והאודיו הגנרטיבי LTX-2 בקוד פתוח מלא, כולל משקולות וקוד אימון. מדובר במהלך חריג בשוק שבו מודלי וידאו מתקדמים נשלטים כמעט לחלוטין בידי פלטפורמות ענן סגורות. ההכרזה, שנעשתה בשיתוף עם אנבידיה, מציבה אלטרנטיבה לגישה שמובילות חברות כמו OpenAI וגוגל, ומאותתת על שינוי כיוון אפשרי בתחום הווידאו מבוסס הבינה המלאכותית.

LTX-2 הוא מודל המסוגל לייצר וידאו ואודיו מסונכרנים באיכות של עד 4K, באורך של עד 20 שניות ובקצבי פריימים גבוהים. המודל מותאם להרצה מקומית על מחשבי RTX וכן על מערכות DGX ארגוניות, ומוגדר כמוכן לפרודקשן. בניגוד למודלים סגורים דוגמת Sora או Veo, לייטריקס מאפשרת למפתחים ולארגונים לא רק להשתמש במודל אלא גם לאמן, להתאים ולהטמיע אותו כחלק ממוצרים ותהליכים פנימיים.

המהלך של לייטריקס אינו ניסיון להתחרות בקנה המידה או בעומק הקוגניטיבי של מודלי היסוד הגדולים של ענקיות הטכנולוגיה. LTX-2 אינו מוצג כמודל שמבקש להבין את העולם כולו, אלא כבסיס הנדסי גמיש שנבנה מראש לשימוש תעשייתי. הדגש הוא על שליטה, התאמה ויכולת שילוב.

בעוד שכבר קיימים מודלי וידאו פתוחים, רובם סובלים ממגבלות משמעותיות כמו היעדר אודיו, איכות נמוכה או חוסר התאמה לשימוש מסחרי. LTX-2 הוא הראשון שמנסה לשלב פתיחות מלאה עם יכולות שמיועדות לעבודה בפועל, מה שממקם אותו כגשר בין עולם הקוד הפתוח לבין צורכי הפרודקשן של תעשיית המדיה.

לייטריקס היא חברה ישראלית שמוכרת בעיקר בזכות אפליקציות יצירה ועריכת תוכן פופולריות, ובהן כלים לעריכת תמונה ווידאו שמשמשים מיליוני משתמשים ברחבי העולם. בשנים האחרונות החברה הרחיבה את פעילותה מפיתוח אפליקציות לצרכנים לפיתוח מודלי בינה מלאכותית ותשתיות יצירה לשוק המקצועי.

מאחורי שחרור הקוד עומדת אסטרטגיה עסקית ברורה. לייטריקס מוותרת על שליטה מלאה במודל עצמו כדי להפוך אותו לסטנדרט שעליו אחרים יבנו. המודל אינו מיועד להימכר לפי שימוש, אלא לשמש בסיס לפיתוח כלים, פלטפורמות ושירותים בתשלום. הגישה הזו מזכירה מודלים מוכרים מעולם התוכנה הפתוחה, שבהם הערך הכלכלי נבנה סביב הקוד ולא בתוכו.

אנבידיה אינה שותפה לפיתוח המודל, אך ממלאת תפקיד מרכזי בהצבתו כעומס עבודה טבעי לחומרת RTX ולמערכות DGX. השותפות מדגישה תפיסה שלפיה וידאו גנרטיבי מתקדם יכול וצריך לרוץ מחוץ לענן, על תחנות עבודה מקומיות ובסביבות ארגוניות.

השקת LTX-2 מסמנת מגמה רחבה יותר בשוק: מעבר ממודלים סגורים שמכוונים בעיקר להצגת יכולות ולשימוש כשירותי ענן מצומצמים, לעבר תשתיות פתוחות שמאפשרות אימוץ עמוק ובניית מוצרים בקנה מידה. לייטריקס אינה מתמקדת בהדגמות ראווה, אלא בבניית הבסיס שעליו ייבנו כלי הווידאו של הדור הבא.

10 חברות ישראליות שכדאי להכיר ב-CES 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

השבוע נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2026, וגם השנה הנוכחות הישראלית לא נמדדת במספר החברות – אלא בכיוונים שהן מייצגות. בין אם מדובר ב-LiDAR העובר אל מאחורי שמשת הרכב, שבבים נוירומורפיים המכניסים AI אל תוך החיישן, סוכני בינה מלאכותית המחייבים שכבות ניהול ובקרה, או רובוטים ומערכות חישה ובריאות דיגיטלית – המגמה ברורה. עבור החברות הישראליות, תערוכת CES היא פחות זירת הדגמות ויותר במה להצגת טכנולוגיות חדשניות אבל בשלות. הבינה המלאכותית כבר איננה כותרת ראשית, אלא מרכיב במוצר או תהליך. הרשימה הבאה של 10 מהחברות הישראליות המציגות ב-CES משקפת את המעבר מהבטחה טכנולוגית לפתרון ישים.

Innoviz: משנה מיקום משנה מזל? הליידאר נכנס לתוך הרכב

חברת אינוויז (Innoviz) מגיעה ל־CES עם חשיפה פומבית ראשונה של InnovizThree (בתמונה), חיישן LiDAR שמנסה לשנות לא רק את הביצועים אלא את עצם מקומו של הליידאר במערכות החישה של הרכב. החידוש המרכזי אינו עוד שיפור הדרגתי בטווח או ברזולוציה, אלא היכולת לשלב את החיישן מאחורי השמשה הקדמית בתוך תא הנוסעים. זהו מיקום שנתפס בעיני יצרניות הרכב כיעד אסטרטגי, משום שהוא מאפשר הגנה טובה יותר על החיישן, פישוט ההתקנה והתחזוקה ושילוב נקי בארכיטקטורת הרכב.

המהלך הזה נוגע בלב הוויכוח רב השנים סביב הליידאר, ומציב אותו לא כתוספת חיצונית שנויה במחלוקת, אלא כרכיב אינטגרלי לצד המצלמות והמכ"ם. אינוויז מאותתת ש- InnovizThree מיועד גם לשווקים נוספים כמו רובוטים אנושיים, רחפנים ומערכות AI פיזי, שבהם נדרש חיישן תלת־ממדי קטן, אמין וחסכוני. הבחירה לחשוף את החיישן דווקא ב־CES אינה מקרית: התערוכה הפכה בשנים האחרונות לבמה מרכזית להצגת חידושים בעולם הרכב, ולנקודת מפגש בין ספקי טכנולוגיה ליצרניות רכב.

Carteav: אוטונומיה צנועה שעובדת היום

חברת Carteav מראשון לציון פועלת בתחום הנהיגה האוטונומית מזווית מיוחדת: היא מביאה ל-CES פתרון מוגדר ויישומי לתחבורה אוטונומית של כלים איטיים (low-speed vehicle) המשמשים במגרשי גולף, פארקים, שדות תעופה וכדומה. פלטפורמת התחבורה שלה מבוססת על כלי-רכב חשמליים אוטונומיים קטנים וניהול חכם של הצי הפועל בקמפוסים, אתרי נופש, פארקים ויישובים סגורים. במקום לנסות לפתור את כל אתגרי הנהיגה האוטונומית בכבישים פתוחים, Carteav מתמקדת במרחבים שבהם ניתן ליישם אוטונומיה כבר היום, עם רמות סיכון ורגולציה נמוכות יותר. הגישה הזו ממקמת את החברה כחלק ממגמה רחבה של אוטונומיה פרגמטית המעדיפה פתרונות תחבורה מדויקים ובשלים לשימוש, על-פני הדגמות מרשימות אך רחוקות מיישום. היא מראה כיצד בינה מלאכותית וניהול צי יכולים מיידית לייצר ערך תפעולי אמיתי.

POLYN Technology: עיבוד נוירומורפי חכם על-גבי החיישן

בהופעת הבכורה של חברת POLYN Technology בתערוכת CES, היא מציגה את שבב עיבוד הרשתות הנוירוניות האנלוגי הראשון בתעשייה. החברה הוקמה בשנת 2019 ופיתחה את טכנולוגיית NASP (Neuromorphic Analog Signal Processing). הטכנולוגיה מבוססת על פתרון מתימטי לבעיית הרשתות הנוירוניות, אשר מאפשר לממש את רוב מרכיבי העיבוד באמצעות מגברי שרת (Op Amps). הדבר מאפשר לבצע הסקות של רשתות נוירוניות באמצעות מעגל אנלוגי שאינו זקוק לתשתיות תמיכה דיגיטליות, כמו שעונים וממירי ADC/DAC, ולמקם אותם ישירות על-גבי החיישן.

שבב העיבוד הקולי המבוסס על טכנולוגיית NASP. בעל צריכת הספק של 34µW בלבד
שבב העיבוד הקולי המבוסס על טכנולוגיית NASP. בעל צריכת הספק של 34µW בלבד

החברה הביאה לתערוכה את NeuroVoice, שהוא השבב הראשון שהיא מייצרת בכמויות גדולות. הוא מיועד לבצע זיהוי פעילות קולית במצב "פועל תמיד" (Always-on) ומצליח לעבוד בצריכת הספק של 34 מיקרו-ואט בלבד. "יכולת זיהוי קולי היא תכונה מבוקשת מאוד", אמר מנכ"ל POLYN, אלכסנדר טימופייב, "אבל רק אם היא יכולה לפעול ברציפות מבלי לרוקן את הסוללה. זה בדיוק מה שעיבוד נוירומורפי אנלוגי מאפשר לקבל". הבחירה לחשוף את הטכנולוגיה ב־CES, ולא במסגרת כנס מחקרי מלמדת שמדובר בשלב של הבשלה מסחרית ולא רק בהוכחת היתכנות. היא ממקמת את פולין כמי שמציעה אלטרנטיבה למודל הרווח של עיבוד מבוסס מאיצים דיגיטליים עתירי הספק, בתקופה שבה השוק מחפש פתרונות יעילים וחסכוניים ליישומי AI פיזי.

Avon AI: ניהול סוכני AI כבעיה ארגונית ולא רק טכנולוגית

חברת Avon AI היא צעירה מאוד והחלה לפעול רק לאחרונה. החברה מפתחת פלטפורמה לניהול, בקרה והטמעת סוכני בינה מלאכותית (AI Agents) בסביבות ייצור, במיוחד במגזרים רגולטוריים או רגישים כגון פיננסים, ביטוח ובריאות. זהו אחד מהתחומים החמים ביותר בעולם הבינה המלאכותית. היא מגיעה ל-CES בשלב שבו ארגונים רבים עוברים מהתנסות במודלים ובצ׳אטבוטים לשימוש תפעולי אמיתי במערכות AI המבצעות פעולות, מקבלות החלטות ופועלות מול נתונים רגישים.

החברה לא עוסקת בפיתוח מודל או ממשק שיחה, אלא בשכבת השליטה: מי מפעיל את הסוכן, לאילו מערכות הוא ניגש, מה מותר לו לעשות בפועל, ואיך ניתן לנטר ולצמצם התנהגות לא צפויה לאורך זמן. הפלטפורמה מציעה מסגרת המאפשרת לארגונים להפעיל סוכני AI כמעין עובדים דיגיטליים ולבצע מדידה ושיפור מתמשך של ביצועיהם. הבחירה לחשוף את הפתרון ב-CES משתלבת בהערכה שתחום הסוכנים החכמים יהיה אחד המוטיבים המרכזיים ביריד כולו, במסגרת מעבר הבינה המלאכותית לשלב הפרודקשן הארגוני, שבו אמינות, בקרה וציות רגולטורי נחשבים לדרישות סף.

bananaz AI: בינה מלאכותית למהנדסי מכונות

חברת bananaz AI מביאה ל-CES את הפתרון Design Agent, שהוא סוכן בינה מלאכותית ייעודי לתהליכי תכנון הנדסי. הוא קורא קבצי CAD ושרטוטים, ומסייע לזהות בעיות תכנון, עמידה בתקנים ואתגרי ייצור כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח. בניגוד לכלי AI כלליים, הסוכן של bananaz מבוסס על הכרה עמוקה של תחום הנדסת המכונות והבנת הקשר בין גיאומטריה, חומרים, דרישות ייצור ושיקולי בטיחות. הבחירה להציג את הפתרון דווקא ב-CES, יריד שמזוהה אמנם כצרכני אך הפך בשנים האחרונות לבמה מרכזית של שרשרת הפיתוח כולה. עבור bananaz זו חשיפה ראשונה בזירה גלובלית. הפתרון ממחיש את החדירה העמוקה של סוכני AI לליבת תהליכי הפיתוח התעשייתיים – השלב שבו מוצרים פיזיים מתחילים לקרום עור וגידים.

iRomaScents: חוויות דיגיטליות עם חוש הריח

מפיץ הריחות ביחד עם מערכת עריכת ריח לסרטי וידאו

חברת iRomaScents פיתחה מערכת דיגיטלית להפצת ריחות המוסיפה ממד חושי נוסף לתוכן דיגיטלי ולחוויות צרכניות. ב-CES תציג החברה גרסה מתקדמת של הפתרון, לאחר שכבר הופיעה ביריד בשנים קודמות. שהחידוש השנה מתמקד בהעמקת האינטגרציה בין הריח לבין התוכן הדיגיטלי וחוויות אינטראקטיביות. המערכת מבוססת על קפסולות ריח הנשלטות דיגיטלית, ומאפשרת לשלוט במדוייק בתזמון, בעוצמה ובהתאמה האישית של הריחות. המטרה היא למקם את חוש הריח כשכבה פונקציונלית נוספת בממשק שבין אדם לטכנולוגיה, לצד המסך והקול. השנה היא מביאה ל-CES מיקוד ביישומים מסחריים ובשלות מוצרית. המהלך משקף מגמת מעבר מחוויות ניסיוניות לחיפוש אחר יישומים מעשיים ורחבי היקף בטכנולוגיות רב־חושיות.

Validit AI: אימות זהות וכוונה בזמן אמת

חברת Validit AI פועלת בצומת שבין אבטחת מידע, בינה מלאכותית וניתוח התנהגות. היא מתמקדת בפיתוח פתרון לאימות זהות והבנת כוונות בזמן אמת. ב-CES תציג החברה את הפלטפורמה שלה המיועדת להרחיב את מושג האימות מעבר לנקודת הכניסה החד-פעמית אל המערכת. במקום להסתמך על סיסמאות, קודים או בדיקות ביומטריות בודדות, הטכנולוגיה של Validit AI מנתחת דפוסי שימוש והתנהגות רציפים כדי לזהות חריגות ולמנוע פעולות לא רצויות בשלבים המוקדמים.

עבור ארגונים שמכניסים AI לפרודקשן ומפעילים מערכות חכמות מול נתונים ותהליכים רגישים, מדובר בבעיה שהופכת לקריטית יותר ככל שהאוטונומיה גדלה. הבחירה להציג את הפתרון ב-CES משקפת את מעמדו של היריד כבמה מרכזית לא רק למוצרים צרכניים, אלא גם לטכנולוגיות ליבה של אבטחה ואמון.

Smart Sensum: מטא-חומרים כחיישנים של הדור הבא

חברת Smart Sensum מתמקדת בפיתוח מערכות מכ"ם ואנטנות חכמות המבוססות על שימוש במטא־חומרים ומטא־משטחים. ב-CES היא מציגה טכנולוגייה למערכות מכ"ם קומפקטיות בתדרי mmWave ואנטנות מתוכנתות, המאפשרות חישה ותקשורת מדויקות במארזים קטנים ובצריכת אנרגיה נמוכה. החברה מציעה להתגבר על צווארי בקבוק מוכרים דוגמת גודל, מורכבות ועלות המערכות, באמצעות מבנים אלקטרומגנטיים המחליפים מעגלים אלקטרוניים מורכבים בפתרון פיזיקלי חכם. הפתרונות מיועדים ליישומים כמו רובוטיקה, רחפנים, IoT תעשייתי ומערכות מוביליות, שבהם חישה אמינה ותקשורת יציבה הן תנאי בסיס להפעלת מערכות אוטונומיות.

Motion Informatics: שיקום נוירולוגי עם AI ו-AR

חברת Motion Informatics מביאה ל-CES פתרונות לשיקום נוירולוגי המבוססים על שילוב של AI עם משוב ביולוגי וממשקי מציאות רבודה. החברה פעילה בתחום השיקום התנועתי ומפתחת פלטפורמות לניתוח בזמן אמת של פעולות שרירים באמצעות EMG. הן מתאימות פרוטוקולי גירוי חשמלי ותרגול אישי למצב המטופל – ועל ידי כך מספקות טיפול אינטראקטיבי ומותאם אישית. הפתרון מאפשר למטופלים לבצע תרגולים מונחים בבית או בהשגחה קלינית. המערכת נעזרת במודלי AI כדי לייעל את תהליך השיפור הנוירולוגי. ההצגה של החברה ב-CES משייכת את החברה למגמה חדשה שבה פתרונות טכנולוגיים חוצי תעשיות משלבים בין בינה מלאכותית, חישה מתקדמת וחוויית משתמש חדשה.

Temi: רובוטיקה כשירות ולא כגימיק

חברת temi היא אחת החברות הישראליות הוותיקות והמוכרות בזירת הרובוטיקה השירותית, וב-CES היא מגיעה לא כדי להציג קונספט עתידני אלא כדי להדגים את השלב הבא באבולוציה של הרובוט שלה כמוצר שימושי ובשל. השנה תציג החברה גרסה מעודכנת של פלטפורמת temi עם דגש על הרחבת יכולות, מודולריות ואינטגרציה עמוקה יותר עם מערכות ארגוניות ויישומי AI. הרובוט, שכבר פועל במלונות, בתי אבות, לוביים ומרחבי שירות שונים, מוצג ככלי עבודה שמבצע משימות מוגדרות כמו קבלת אורחים, ליווי מבקרים, מתן מידע וחיבור למערכות ניהול קיימות, ולא רק כמכשיר אינטראקטיבי.

ההצגה ב-CES מדגישה מגמה רחבה ברובוטיקה, מעבר מרובוטים כלליים שמדגימים יכולות בסיסיות לפלטפורמות שירות שמספקות ערך תפעולי ברור ומותאמות לסביבות אמיתיות. במקרה של temi, הדגש הוא על הפיכת הרובוט לחלק אינטגרלי מתהליכי שירות ותקשורת, תוך שילוב בינה מלאכותית בצורה פרקטית ולא ראוותנית, מה שממצב אותה כשחקן בוגר בשוק שרק עכשיו מתחיל להתרחב בקנה מידה גדול. .