Sckipio מר"ג פיתחה ערכת G.Fast הראשונה בעולם

חברת Sckipio הוקמה על-ידי יוצאי חברת CopperGate, והכריזה על ערכת שבבים המאפשרת להביא לבית הלקוח קצב תעבורת נתונים מסחרר של 1Gbps

מודם ה-G.Fast של חברת Lantiq הגרמנית. מבוסס על שבבי Sckipio
מודם ה-G.Fast של חברת Lantiq הגרמנית. מבוסס על שבבי Sckipio

חברת הסטארט-אפ הישראלית Sckipio Technologies פותחת את השוק החדשני של תקשורת היפר-מהירה על-גבי צמד חוטי נחושת. החברה הכריזה על ערכת השבבים הראשונה בעולם המסוגלת לממש את התקן החדשני G.fast G.9700/G.9701 של ארגון התקשורת העולמי (ITU), המיועד לספק לצרכנים הביתיים מהירות גישה של 1Gbps על-גבי כבלי הנחושת הקיימים.

דוד באום: "המחיר של סיבים אופטיים גבוה מדי"
דוד באום: "המחיר של סיבים אופטיים גבוה מדי"

חברת סקיפיו הוקמה בתחילת 2012 על-ידי קבוצה של מהנדסים שעבדו בעבר באורכית ולאחר מכן ייסדו את חברת CopperGate, שנמכרה ל-Sigma Designs. כיום היא פועלת מרמת-גן ומעסיקה כ-35 עובדים. בחברה השקיעו קרנות ההון סיכון ג'נסיס, ג'מיני, אביב ואמיתי האמריקאית שהזרימו לה הון של 10 מיליון דולר בסוף 2012.

פריצת-דרך טכנולוגית

מדובר באחד מהתקנים המפתיעים והמהירים שנוסחו בתעשיית התקשורת, מכיוון שעד לאחרונה האמינו רוב אנשי המקצוע שאי-אפשר להשיג קצבים כאלה בקווי נחושת, עקב תופעת ההפרעות ההדדיות (Cross Talk).

מייסד משותף ומנכ"ל סקיפיו, דוד באום, סיפר ל-Techtime שהתקן כל-כך חדש, שפירסומו מתוכנן להיעשות רק בסוף השנה.

כיצד ניתן להשיג קצב תעבורה כל-כך מהיר?

באום: "התקן מבוסס על טכנולוגיית Vectoring, המאפשרת לחשב את ההפרעות ההדדיות שקווי התקשורת מייצרים בסביבתם הקרובה. מכיוון שכל האותות לקבוצת צרכנים יוצאים מאותה קופסת תקשורת, הטכנולוגיה הזו מאפשרת לכל נקודת תקשורת סמוך לבניין המגורים לחשב את אופי ההפרעות ולהורות למודם אצל הצרכן כיצד לבטל את ההפרעות ולקבל אות נקי". ללא ביטול הרעשים אי-אפשר להעביר נתונים בקצב של יותר מ-100Mbps.

התקן החדש נוסח בעקבות פנייה של קבוצת ספקיות תקשורת גדולות אל ארגון התקשורת העולמי. במהלך 2011 התברר להן שמה שנראה כפתרון האולטימטיבי לבעיית רוחב הפס בבית הלקוח, כלומר סיבים אופטיים, הוא פתרון טכנולוגי שאינו יכול להתממש מבחינה עסקית".

GFAST

הסיבים האופטיים יקרים מדי

לדבריו, התברר לספקיות התקשורת שהבעיה העיקרית נעוצה ב-200 המטר האחרונים. "כדי להביא את הסיבים לבית הלקוח יש צורך לבצע עבודות חפירה, התקנה ובניית תשתיות במחיר של יותר מ-1,500 דולר ללקוח. חברת Verizon השקיעה כ-45 מיליארד דולר בהכנת תשתיות לכ-18 מיליון לקוחות פוטנציאליים, ורק 6 מיליון לקוחות התחברו בפועל. כלומר היא השקיעה יותר מ-7,500 דולר ללקוח משלם.

"ממשלת אוסטליה יזמה תוכנית שנועדה לספק שירותי סיב עד הבית (Fiber to Home) לכל התושבים. התברר שהעלות שלה היא יותר מ-65 מיליארד דולר, והממשלה נאלצה לבטל את התוכנית. לכן ספקיות התקשורת ביקשו שיגובש תקן לתקשורת מהירה עבור 250 המטרים האחרונים לפני בית הלקוח".

חברת סקיפיו זיהתה את התהליך כבר בשלביו הראשונים, והצטרפה אל הקבוצה המגדירה את התקן. להערכת דוד באום, החברה תרמה כרבע מההגדרות שלו. התקן מתאר התקנת יחידת הפצה מקומית (Distribution Point Unit) במרחק של 250 מטר מבניין המגורים, אשר מסוגלת לספק שירות תקשורת מהיר ל-16 דירות. יחידות אלה מחוברות מצד אחד אל הרשת של חברת הטלקום באמצעות סיב אופטי, ומהצד השני אל בתי הצרכנים באמצעות כבל נחושת המפעיל את פרוטוקול G.Fast.

מודם בדירה ויחידת הפצה לבניין

במקביל, בבתי הלקוחות מותקנים מודמי G.Fast המשתמשים בקווי הנחושת הקיימים, ולכן אינם דורשים פעולות קידוח, התקנה ומתיחת כבלים. הם נמצאים בקשר רציף עם יחידת ה-DPU, מספקים לה משוב על איכות האות ומקבלים ממנה הוראות כיצד לבטל את הרעשים המגיעים מהקווים האחרים בבניין.

ההכרזה של סקיפיו כוללת ערכת שבבי DP3000 המנהלת את כל התעבורה (אנלוגית ודיגיטלית) של נקודת התהחברות לרשת (DPU), וערכת שבבי CP1000 המנהלת את המודם הביתי הפועל בתקן G.Fast. במקביל, היא פירסמה תכנון ייחוס של יחידת ההפצה המקומית (DPU) מדגם DP3016-EVM, ותכנון ייחוס של המודם הביתי CP1000-EVM.

תכנון הדגמה של סקיפיו לתקן G.Fast
תכנון הדגמה של סקיפיו לתקן G.Fast

במקביל להכרזה על ערכת הרכיבים שלה, הודיעה חברת Lantiq מנירנברג, גרמניה, על זמינות התכנון של יחידת התקשורת הביתית המבוססת על שבבי Sckipio. תכנון הייחוס של Lantiq כולל לצד שבבי Sckipio את מעבד הקישוריות שלה, Sckipio. הוא כולל תקשורת Wi-Fi מהירה, ממשק Ethernet ויכולת VoIP מובנית.

בימים אלה נמצאים בשלבי פיתוח והכנה לשוק אבזרי תקשורת G.Fast מבוססי סקיפיו מתוצרת החברות Suttle, XAVi ו-Zinwell.

Arteris פיתחה תקשורת מאובטחת בתוך השבב

חברת Arteris הגדירה מחדש את ערוץ התקשורת בשבב, באמצעות אימוץ רעיונות מתחום רשתות התקשורת. כעת היא מוסיפה רמת אבטחה פנימית לצורכי תעשיית הרכב

סגן נשיא לשיווק, קורט שולר. "מובילאיי היתה מקור השראה חשוב בשבילנו"
סגן נשיא לשיווק, קורט שולר. "MobilEye היתה מקור השראה חשוב בשבילנו"

הצמיחה בהיקף התוכן הסיליקוני של כלי-הרכב, והופעת יישומים חדשים כמו תקשורת בין מכוניות (V2V) או מערכות עזר ביטחותיות לנהג, כמו מערכות ADAS, משנים את האופן שבו החברות מתכננות שבבים חדשים.

על הרקע הזה צמחה חברת Arteris מסן חוזה, קליפורניה, אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה לגמרי לניהול התקשורת בתוך השבב. ראוי לציין שחלפו הימים בהם צוות פיתוח עבד על תכנון שבב מלא. כיום רוב השבבים המתוכננים בתעשייה נחשבים למערכת על-גבי שבב (SoC), ופירוש הדבר שהם מכילים בדרך-כלל בין 100 ל-200 בלוקים שונים, אשר תוכננו על-ידי צוותים שונים, או נרכשו מספקים חיצוניים במתכונת של קניין רוחני (IP).

צוואר הבקבוק נמצא בתוך השבב

במצב כזה, התקשורת בתוך השבב הפכה למרכיב קריטי המשפיע על ביצועיו. ריבוי הצמתים שבהם מועבר מידע בין הבלוקים השונים, הצורך בביצוע פעולת תקשורת בין בלוקים שונים בו-זמנית, הופך חלק מערוצי התקשורת הפנימיים המקובלים בתעשייה לבלתי יעילים, איטיים, ולצוואר בקבוק המעיק על ביצועי המערכת.

ערוץ התקשורת הפנימי מנוהל באמצעות NoC socket protocol המתזמן בין המודולים ומקצר את זמני ההשהייה
ערוץ התקשורת הפנימי מנוהל באמצעות NoC socket protocol המתזמן בין המודולים ומקצר את זמני ההשהייה

חברת Arteris ניגשה אל הבעיה מכיוון הפוך: היא הוקמה על-ידי קבוצה של מהנדסים שהתמחו ברשתות תקשורת נתונים. הצוות ניפה את טכנולוגיות הרשת הנפוצות, והרכיב מהן שיטה לייצור רשת תקשורת פנימית בתוך השבב (Network on Chip).

המוצר המרכזי של החברה הוא תוכנת FlexNoC המאפשרת לתכנן באופן אופטימלי את ערוץ התקשורת הפנימי בתוך השבב. אחת מהלקוחות המפורסמות ביותר המשתמשות במוצר זה היא חברת MobilEye הישראלית, אשר מתכננת באמצעותה את שבב העיבוד המאסיבי שלה, לעיבוד תמונה וליצירת התרעות בטיחות לנהג.

בחודש שעבר הכריזה החברה על שלב חדש בפיתוח המוצר, המיועד להתאימו לדרישטת הבטיחות המחמירות של תעשיית הרכב. המוצר החדש, בשם FlexNoC Resilience Package מוסיף לרשת התקשורת הפנימית תכונה נוספת שהיתה חסרה בה עד היום: כלי אבטחה למניעת שגיאות בשידור וקליטת מידע בין המודולים השונים.

המחשת פעולת פרוטוקול התקשורת המאובטח FlexNoC Resilience Package
המחשת פעולת פרוטוקול התקשורת המאובטח FlexNoC Resilience Package

סגן נשיא לשיווק בחברה, קורט שולר, סיפר ל-Techtime שהמוצר נועד להתמודד עם בעיה מוגדרת: "תקן ISO 26262 למערכות אלקטרוניקה ממונעות מגדיר רמות בטיחות מסוג Automotive Safety Integrity Level – ASIL. בין השאר נדרשות מערכות הבטיחות להבטיח זמני השהייה נשלטים ולבצע בקרת איכות של המידע.

כלומר, האם המידע המגיע מהחיישנים הוא תקין, האם הוא לא שובש עקב תקלה במערכת. הבעיה נעוצה בכך שרוב המעבדים המוטמעים ברכיבי SoC כוללים אמצעי אבטחה לאימות המידע, אולם מודולים רבים כמו מצלמות למשל, כלא כוללים מודולים אלה. בנוסף, ייתכן שהמידע השתבש תוך כדי התנועה בתוך השבב, מכיוון שהגישה לזיכרונות, לתקשורת ולשאר הבלוקים בשבב איננה מוגנת".

Firewall בתוך השבב

שולר: "הפרוטוקול החדש מטמיע בתוך ערוץ התקשורת הפנימי אמצעים שונים להבטחת תקינות המידע. החל מבדיקות זוגיות (Parity Check), הכפלת התכנים, השוואת פקטים ועוד. בנוסף, אנחנו מטמיעים בתוך התקשורת מעין פיירוול (Firewall) ייעודי לכל מודול. הוא מאפשר למתכננים להחליט איזו רמת בדיקה לבצע מול כל מודול בשבב, ואפילו לכבות את אבטחה בחלקים מהשבב שבהם היא לא נחוצה".

בכך ניתן להתאים את פעולת ה-SoC לשוק היעד המוגדר, ולרמת ה-ASIL שבמסגרתה הוא צריך לפעול. מעניין לציין שחלק גדול מהרעיונות שהובילו לפיתוח המוצר נבעו במסגרת העבודה המשותפת של Arteris עם חברת MobilEye. "חברת MobilEye היתה מקור השראה חשוב מאוד עבורנו, שהוביל להכרזה האחרונה".

המיפגש עם Arteris נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

מדוע התחזוקה של צבא גרמניה כל-כך עלובה?

הציוד שגרמניה החליטה לשלוח לכורדים בצפון עיראק לא הגיע ליעדו. מדוע? מכיוון שמטוס אחד קורקע בבולגריה עקב תקלות טכניות, והשני אפילו לא הצליח להמריא… 

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן 

מטוס התובלה A400M. הצבא עדיין ממתין לו
מטוס התובלה A400M. הצבא עדיין ממתין לו

בקריקטורת סוף השבוע של עיתון הגרמני הפופולרי זודויטשה צייטונג נראית שרת ביטחון הגרמנית, אורסולה פון דר ליין, יושבת בצילום פורטריט מכובד, כשמאחוריה ערימה גדולה של גרוטאות טנקים, מטוסים ומסוקים של הצבא הגרמני. השרה נחשבת למומחית בהתנהלות התקשורתית שלה, אולם המומחיות הזו הייתה בעוכריה. לאחרונה החליטה גרמניה לשלוח רכבת אווירית של מטוסי תובלה מסוג C-160  כדי לצייד את הכורדים בצפון עיראק בנהשק קל, תחמושת ומטולי רימונים.

השרה המתוקשרת הצטרפה למטוס הראשון (עם חבורה של עיתונאים) כדי להפוך את הארוע למסיבת עיתונאים מעופפת. אלא שהתוכנית עלתה בתוהו, מכיוון שהמטוסים לא הגיעו ליעד: מטוס אחד הגיע רק עד בולגריה ונתקע למשך שבוע בגלל תקלות טכניות, והמטוס השני בכלל לא הצליח להמריא…

האו"ם ויתר של שירותי חה"א הגרמני

לא כולם הופתעו. בעבר האו"ם ביקש סיוע בהושטת עזרה לאזורים מוכי אסון באפריקה, גרמניה הזדרזה להציע את מטוסי המטען של חיל האוויר הגרמני. אלא שהם סבלו מכל-כך הרבה תקלות טכניות, שהאו"ם ויתר של השירות ושכר מטוסי מטען רוסיים.

ראוי לציין שמדובר במטוסים שנכנסו לשירות בחיל האוויר הגרמני בשנת 1967, ועד היום ביצעו יותר ממיליון שעות טיסה. לא מפתיע שהם סובלים ממחלות זקנה חמורות. לפני עשר שנים הזמינה גרמניה מחברת איירבאס מטוסי מטען חדשים מדגם A-400M, המיועדים להמריא ולנחות על מסלולים קצרים ולשאת מטען של 37 טונות.

המסוק הרב-משימתי NH-90. מתוך 33 מסוקים שנישלחו לאפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים
המסוק הרב-משימתי NH-90. מתוך 33 מסוקים שנישלחו לאפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים

אלא שלמרות שהם מבוססים על טכנולוגיות שפותחו עבור מטוס הנוסעים המסחרי A-380, הגרסה הצבאית שלהם לא מצליחה להתרומם. האם זה מקרה יחיד או תופעה מערכתית? דו"ח שנמסר לאחורנה לשרת הביטחון מצביע על הכיוון השני.

הדו"ח מציין שמתוך 109 מטוסי קרב מסוג יורופייטר (Euro Fighter) המשרתים בחיל האוויר הגרמני, רק 8 מטוסים הם שמישים. הצבא הגרמני מצליח להפעיל רק 7 מסוקים מתוך צי של 67 מסוקי CH53. המצב חמור ביותר באפגניסטן: מתוך 33 מסוקי NH-90 רב-משימתיים המשרתים באפגניסטן, רק חמישה הם מבצעיים. היתר מקורקעים עקב תקלות טכניות.

להזכיר, מדובר במדינה שהיא יצואנית עולמית של מכוניות ומכונות תעשייתיות, המדורגת כיצואנית הביטחונית הרביעית בגודלה בעולם. השערוריה עצומה, וגם הבושה. אולם כיצד הגיע הצבא הגרמני למצב מעורר חמלה שכזה?

מטוס היורו-פייטר. מתוך צי של 109 מטוסים, רק שמונה הם מבצעיים
מטוס היורו-פייטר. מתוך צי של 109 מטוסים, רק שמונה הם מבצעיים

גרמניה חוזרת לשדה הקרב

ראוי לזכור שלא תמיד היתה רמת המוכנות הטכנולוגית של הצבא הגרמני נושא המעורר עניין. מאז תום מלחמת העולם השנייה נקטה ממשלת גרמניה עמדה חד-משמעית: היא לא מעורבת בפעילות מלחמתית. כאשר צבאה נדרש לבצע פעולות מעבר לגבול, הוא התמקד במבצעים הומניטריים: הושטת סיוע רפואי, חפירת בורות ניקוז וכדומה.

אלא שהמציאות משתנה במהירות. צבא גרמניה נישלח לאפגניסטן כדי להושיט סיוע לאזרחים. אולם התנגדות הטליבן אילצה אותו להילחם ממש, והוא איבד עשרות חיילים בלחימה מול הטליבן. שר הביטחון הקודם החליט לצייד את הכוחות באפגניסטן במיטב הציוד ואמצעי הלחימה. מכיוון שתקציב הביטחון לא עודכן, ההצטיידות נעשתה באמצעות פירוק חלקים מציוד שהיה בגרמניה כדי להשמיש כלים באזורי הקרבות.

כך קרה שכאשר שלחה גרמניה 3 סוללות של טילי פטריוט כדי לסייע לטורקיה לאחר שהסורים הפילו מטוס פנטום טורקי בשנת 2012, נתקעו הצוותים בטורקיה מבלי יכולת להחליף אותם. מדוע? מכיוון שרוב סוללות טילי הפטריוט שנשארו בבית אינן שמישות ולא ניתן היה לאמן צוותים מחליפים.

סיור חמוש של צבא גרמניה באפגניסטן
סיור חמוש של צבא גרמניה באפגניסטן

ארגון מחדש של הצבא

שרת הביטחון הנוכחית החליטה להוביל מהלך להקמת צבא סדיר מחודש, קטן ומקצועי. צבא שיוכל לסייע לנאט"ו לבצע משימות קרביות ממשיות, כפי שמסתמנת כיום המציאות הפוליטית בעולם. היא מינתה ועדת ייעוץ מקצועית הכוללת מהנדסים, משפטנים ומומחים ארגוניים מחברות הייעוץ KPMG, P3 ו-Taylor Wessing. בדו"ח שנמסר לשרה נבחנו ביסודיות 9 פרוייקטים גדולים של צבא גרמניה בהיקף של 50 מיליארד אירו, שחלקם החל לפני כמה עשרות שנים ועדיין לא הסתיים.

מסקנות הוועדה הוגשו לשרת הביטחון לפני מספר ימים ועוררו תדהמה: היא הצביעה על פיגורים באספקת מערכות קריטיות שנימשכו בין שנתיים ל-10 שנים. באף מקרה הספקים מהתעשייה לא שילמו את מחיר המחדלים, מכיוון שהמשא ומתן נערך בין קציני קבע חסרי ניסיון לבין עורכי דין ממולחים של התעשייה הביטחונית הגרמנית.

צבא גרמניה הזמין למשל את מסוק התובלה NH-90. המסוק נמסר באיחור של 10 שנים, אולם אז התברר שמשטח ההעמסה של חיילים וציוד אינו עומד בעומס. הצבא שילם במלואו את מחיר התיקון, והתעשייה עשתה הון ממכירת המסוק בשוק העולמי. גם הצבא עשה טעויות. בשנת 2002 הוא הזמין את טנק הפומה החדש והכתיב לוח זמנים לא סביר. התוצאה: התקבל טנק עם תקלות מהותיות במערכת זיהוי עמית/טורף וללא אינטגרציה עם מערכת הטילים. תיקון התקלות הגדיל את תקציב הפיתוח ב-50%.

ISIS – הסיפור שאינו נגמר

השערוריה הגדולה ביותר קשורה למל"ט הגרמני Euro Hawk, שנועד לשייט בגובה של 20 ק"מ. לאחר שהושקעו בפיתוחו כחצי מיליארד אירו, התברר שהוא מסכן את התחבורה האווירית ואין לו סיכוי לקבל אישורי טיסה. משרד הביטחון ביטל את הפרוייקט בבושת פנים, אולם הפרשה לא הסתיימה. מתברר שצבא גרמניה הזמין מערכת לקליטה, פיענוח ושיבוש אותות אלקטרוניים בשם ISIS.

אולם המערכת תוכננה כך שרק היורו הוק יכול לשאת אותה. כעת משרד הביטחון מנסה להשיג אישורי טיסה מיוחדים למל"ט הבזבזני, כדי שניתן יהיה לבדוק את מערכת ISIS (ראוי לציין שנערכו נסיונות להעלות אותה על המל"ט הישראלי הרון, אולם הם נכשלו).

המחדלים הללו מעוררים כעס גדול מאוד בציבור הגרמני, אולם חשיפתם היא תוצאה של מהלך אסטרטגי ארוך טווח ובעל משמעות כלכלית ופוליטית: גרמניה חוששת שאם לא תתמודד עם משברים עולמיים כמו דעאש או האבולה מחוץ לגבולות גרמניה – היא תיאלץ להיאבק בהם בתוך גבולות גרמניה (טרור ופליטים).

המשמעות היא ברורה: הגדלת תקציב הביטחון והחזרת הצבא לכושר קרבי מלא. בין השאר מדובר כיום גם על מהפיכת רכש: ביטול הבלעדיות של התעשייה המקומית ורכש מערכות מספקים זרים. קנצלית גרמניה, אנגלה מרקל, סיכמה את הדילמה במשפט קצר: "אנחנו לא יכולים לבקש מהעולם להשעות את המשברים הבינלאומיים עד שיהיה לנו תקציב בשביל להתמודד איתם".

TowerJazz החלה בייצור קבלי MEMS לאנטנות

חברת TowerJazz הייתה היחידה שהסכימה להגמיש את קו הייצור שלה. טכנולוגיית ה-MEMS המפתיעה של Cavendish Kinetics משפרת את ביצועי האנטנות בכ-100%

CAVENDISH

חברת TowerJazz החלה בייצור סדרתי של אחד מרכיבי ה-MEMS המעניינים ביותר בתעשייה. מדובר ברכיבים שפותחו על-ידי חברת Cavendish Kinetics מסן-חוזה, אשר כוללים כמה מאות קבלים זעירים בתוך קפסולות זעירות, אשר מיועדים לשפר את איכות הקליטה של סמארטפונים העובדים בתדרי LTE.

כך נודע ל-Techtime במהלך מיפגש עם מנהלי Cavendish בסן-חוזה, קליפורניה. מנהל השיווק של החברה, לארי מורל, סיפר שהבחירה בחברת טאואר לא היתה קשה: "חברת טאואר היא חברה מאוד גמישה ומתמחה ביישום תהליכים מיוחדים. היא הייתה ספקית שירותי הייצור היחידה שהסכימה לקחת את תהליך הייצור שפיתחנו ולהטמיע אותו בקו הייצור שלה, תוך שימוש במכונות ובחומרים שלה".

לדבריו, עבודת הפיתוח של תהליך הייצור נמשכה כמעט שנה שלמה. ביצענו מספר שלבים של התאמה, ייצור ומבדקים, ובתחילת 2014 הגענו לשלב שבו יכולנו לספק הסמכה מלאה לתהליך הייצור אצל טאואר".

בעקבות השלמת תהליך הייצור, החלה קוונדיש בשיווק המוצר, והחודש היא זכתה בחוזה הראשון: חברת Nubia הסינית, שהיא המותג של ZTE לסמארטפונים מהקצה הגבוה ביותר, החליטה לשלב את הרכיבים בקו המוצרים Z7 החדש שלה.

מדובר בטלפונים המציבים אתגר קשה בפני מהנדסי אלחוט (RF). הם פועלים בכל התדרים אלחוטיים בתקני 2G, 3G ו-LTE המכסים טווח תדרים רחב מאוד החל מ-850MHz ועד 2.7GHz. כל זאת במארז מתכתי דקיק המשאיר מעט מאוד מקום לאנטנה יעילה.

השיטה של קוונדיש נקראת SmarTune ומצליחה להתמודד עם אחת מהבעיות הקשות ביותר והסמויות ביותר של תעשיית האבזרים הניידים. כדי לקבל את איכות הקליטה הטובה ביותר, גודל האנטנה צריך להיות מותאם לאורך הגל של התדר הנושא. בעבר, התעשייה התמודדה עם הבעיה באמצעות שימוש באנטנות גדולות או אנטנות מתכווננות. כאשר הקליטה היתה חלשה, המשתמשים היו פותחים את האנטנה של הטלפון כדי לקבל קליטה משופרת.

אלא שבעידן הסמארטפונים הפתרון הזה בלתי אפשרי: המכשירים נעשים קטנים ודקים יותר, הם עשירים בפונקציות אשר גוזלות את כל הנפח שהוקדש בעבר לאנטנה. התוצאה היא ירידה עקבית באיכות הקליטה. להערכת חברת קוונדיש, הסמארטפונים המודרניים מאבדים 60% מעוצמת האות האלחוטי בגלל אנטנות לקויות.

לתופעה הזו השלכות רבות: ירידת איכות האות גורמת להפחתת מהירות העברת הנתונים ולפגיעה בהפעלת אפליקציות בסיסיות. בנוסף, היא מאלצת את המכשיר לבצע הגברת אותות מיותרת ובכך לזרז את התרוקנות הסוללה.

בעידן ה-LTE הבעיה הפכה מקשה לחמורה: טווח התדרים שהמכשירים צריכים להתמודד איתו כולל 41 רצועות תדר שונות (800MHz-2700MHz) – ולא קיימת אפילו אפשרות תיאורטית לייצר אנטנה בגודל ובצורה שתפעל אופטימלית בכל התדרים האלו.

בעבר נעשו ניסיונות להתמודד עם התופעה באמצעות חיבור מתג עם קבל עומס לאנטנה. הקבל מזריק אנרגיה לאנטנה ומשנה את מאפייני הקליטה שלה, ובכך יכול לשנות את תדר הקליטה המושלם. אלא שכדי להפעיל את הקבל יש צורך בטרנזיסטור הספק המחסל את סוללת המכשיר במהירות. הרעיון ניזנח וכמעט נישכח.

טכנולוגיית SmarTune חוזרת אל הרעיון, אולם מכיוון שונה. החברה פיתחה שיטה לייצור רכיבי MEMS הכוללים תאים זעירים ואוטמים לחלוטין, ללא מגע עם האטמוספירה. בתוכם יש פיסת חומר מוליכה דקיקה שבאמצעות מטען אלקטרוסטטי יכולה להיצמד לתקרת התא או לתחתיתו, ובכך לספק קבל זעיר בעל קיבוליות משנה.

CAVENDISH PRESENTATION

הרכיב עצמו מכיל כמה מאות מיקרו-קבלים מהסוג הזה. הם מסודרים בקבוצות המאפשרת לקבל כמה עשרות ערכי קיבול נפרדים. רכיב ה-MEMS עצמו מחובר באופן קבוע לאנטנה ולכן אין צורך למתג אותו. הוא מתפקד כקבל משתנה חסכוני מאוד באנרגיה, מכיוון שהשינוי בקיבוליות נעשה באמצעות מטענים חשמליים אלקטרו-סטטיים, ולכן צריכת הזרם היא מזערית.

להערכת החברה, טכנולוגיית SmarTune משפרת ביותר מ-100% את ביצועי האנטנה, והדבר מביא להחפתה של כ-40% בהספק הדרוש להפעלת המודם, הכפלת קצב העברת הנתונים ושיפור של 25% בפריסת תשתית התקשורת הסלולרית.

למעשה, בחברה בודקים היום לעומק את התכנון של הטלפונים הניידים, מתוך כוונה להחדיר את הטכנולוגיה עמוק יותר אל תוך המכשיר, ולהשתלב גם במעגלי ה-RF הפנימיים.

המיפגש עם חברת Cavendish Kinstics  נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

Synapse פיתחה שרת המבוסס על מעבד Freescale

חברת Synapse היא אחת מלשכות התכנון הגדולות והניסתרות של עמק הסיליקון

יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר. 33 תכנוני SoC ב-12 חודשים
יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר. 33 תכנוני SoC ב-12 חודשים

חברת Synapse מסן-חוזה, קליפורניה, פיתחה שרת ייעודי המיועד להתקנה במרכזי נתונים, אשר מבוסס על מעבד התקשורת של חברת Freescale מדגם QorIQ T4240. מדובר במהלך יוצא דופן עבור חברה המוכרת בשוק כלשכת תכנון שבבים הנמצאת מאחורי הקלעים, ומסייעת לחברות שבבים מוכרות לייצר רכיבי SoC גדולים עם הקניין הרוחני שלהן.

יו"ר ומנכ"ל החברה, סאטיש בגלקוטקר, סיפר במיפגש עם עיתונאים שנערך השבוע בסן-חוזה, שמדובר במהלך נסיוני של החברה לבדיקת אופציות עיסקיות חדשות.

"אנחנו לשכת תכנון המעסיקה כ-700 עובדים ומבצעת תכנונים עבור חברות ענק בשוק השבבים. ב-12 החודשים האחרונים לבדם, השלמנו תכנון של 33 רכיבי SoC מורכבים, בהם מעבדים גרפיים, שבבי אודיו, בקרי איתרנט ומעבדי תקשורת. אנחנו היחידים המבצעים תכנוני FDSOI עבור STM". אחד מהנושאים בהם החברה גאה היא שעד היום היא השלימה 14 תכנוני שבבים המיוצרים כיום בטכנולוגיית FinFET.

בשיחה עם Techtime ביקש סאטיש להימנע מהביטוי "שרת" בהקשר למוצר החדש של החברה. "אנחנו מתייחסים אליו כאל אבזר זיכרון ניתן להתאמה עבור תשתיות ענן".

אבזר הענן החדש. האם מעבד של פריסקייל יכול להחליף מעבד של אינטל?
אבזר הענן החדש. האם מעבד של פריסקייל יכול להחליף מעבד של אינטל?

מדובר במחשב במארז U4 הכולל 24 נימות עיבוד (Threads), ארבעה ערוצי תקשורת 10GbE ועוד שמונה ערוצי תקשורת 1GbE, אשר מעניקים תמיכה לזיכרון מבוסס SSD אשר תומך בשמירת מידע בנפח של עד96TB. להערכת סיינאפס, האבזר החדש צורך רק 50% מהאנרגיה שצורכים שרתי ענן מבוססי אינטל.

מדוע החלטתם לייצר שרת איחסון למרכזי נתונים?

סאטיש: "לפי ההערכות שלנו, יש לפתירון מהסוג הזה פוטנציאל שוק של כ-9 מיליארד דולר. זהו תחום שצברנו בו ניסיון רב, מאחר שמשנת 2004 אנחנו מייצרים שבבים עבור מערכות האיחסון של היטאצ'י, וצברנו ניסיון גם בתחום התקשורת במהלך פרוייקטים שביצענו עבור ג'וניפר וסיסקו".

הכוונה של החברה היא למכור את תוכנית הייחוס ליצרניות ציוד קטנות, אשר ישתמשו בה כדי לייצר שרתים זולים המותאמים לצורכי הלקוחות. מדובר בעיקר בלקוחות קטנים, ולא חברות כמו ספקיות הענן הגדולות (גוגל, אמזון, מיקרוסופט), אשר מייצרות שרתים ייעודיים לצורכי הענן שלהן עצמן.

המיפגש עם חברת Synapse  נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

Dialog החליטה להקים מרכז פיתוח בישראל

Dialog פיתחה שבבי בקרת טעינה לסמארטפונים וטאבלטים, התואמים לטכנולוגיה של שתי המתחרות הגדולות בשוק: קואלקום ומדיהטק

דייוין לי. "שמענו על היכולות של הישראלים"
דייוין לי. "שמענו על היכולות של הישראלים"

חברת Dialog Semiconductor מסן-חוזה, קליפורניה, החליטה להקים מרכז פיתוח בישראל. מנהל קבוצת פתרונות ההספק (Power Conversion) בחברה, דייוין לי, סיפר ל-Techtime שבעקבות ההחלטה החברה נמצאת כעת בתהליך לימוד של השוק הישראלי.

לין: "עדיין לא החלטנו באיזה תחום יעסוק מרכז הפיתוח הישראלי, אבל החלטנו לפעול בישראל מכיוון שאנחנו יודעים שיש כאן יכולות פיתוח טובות מאוד. כאשר נסיים את שלבי לימוד השוק בישראל, נחליט מה יהיה תחום ההתמקדות של המרכז החדש".

חברת Dialog מתמקדת בפיתוח שבבים במתכונת פאבלס בתחום ניהול ההספק  כמו ממירי AC/DC, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי תקשורת אלחוטית לטווח קצר (Bluetooth, Wi-Fi, ZigBee). בשנת 2007 הסתכמו מכירותיה בכ-87 מיליון דולר בלבד. באותה שנה היא זיהתה את מהפיכת הטאבלטים והסמארטפונים, והחלה לספק להם שבבי בקרת הספק.

ביולי 2013 היא רכשה את חברת הסטארטאפ iWatt, הפועלת מסן-חוזה, קליפורניה, תמורת 310 מיליון דולר במזומן. החברה פיתחה טכנולוגיית ניהול הספק חדשנית לתאורת LED, הן עבור ומקורות אור חזקים והן עבור מסכי טלוויזיה מבוססי LEDs. ב-2013 כבר הסתכמו מכירותיה ביותר מ-900 מיליון דולר.

הטעינה החשמלית משנה פרופיל

השנה היא מיקמה את עצמה בתחום החדש של ניהול טעינה דינמי של סוללות לסמארטפונים. הבעיה המרכזעת נעוצה בכך שמטעני ה-USB מספקים יכולת טעינה של 10W בלבד (מקסימים 2A ב-5V) בפרופיל טעינה שטוח. התוצאה היא שזמן הטעינה מתארך, ולעתים נוצרת עלייה לא מבוקרת בזרם הגורמת להתכת המחברים ולעתים להרס המכשיר.

המטען החכם של דיאלוג לפרוטוקול Pump Express של מדיהטק
המטען החכם של דיאלוג לפרוטוקול Pump Express של מדיהטק

בחודש מאי השנה היא הכריזה על ערכת שבבים הכוללת את הבקר iW1760 ואת ממיר ה-AC/DC מדגם iW620, אשר תואמים לתקן הטעינה המהירה Quick Charge 2.0 של חברת קואלקום. הערכה מתאימה את פרופיל הטעינה למצב הסוללה בכל רגע נתון, ועל-ידי כך מקצרת את זמן הטעינה בכ-75%.

במקביל, היא פיתחה ביחד עם חברת Mediatek הסינית את שבב בקרת הטעינה iW680, אשר מממש פרוטוקול הטעינה המהירה Pump Express של מדיהטק בלא הקמת ערוץ תקשורת בין הסוללה למטען (כפי שקואלקום מבצעת). הטכנולוגיה הזו איטית יותר ומאיצה את הטעינה ב-45% בלבד, אולם היא זולה יותר מכיוון שהיא דורשת שימוש בפחות רכיבים.

להערכת לין, מדובר בשוק בעל צמיחה מהירה מאוד. "אנחנו צופים שכל הסמארטפונים שייצאו לשוק בסין בשנה הבאה יהיו מצויידים בטכנולוגיית טעינה מהירה כזו או אחרת. מכיוון ששתי החברות השולטות בשוק הן קואלקום ומדיהטק, מבחינתנו זה לא משנה איזו טכנולוגיית טעינה מהירה תהיה בשוק – אנחנו נמצאים בשתיהן".

מהו השוק הבא?

לין: "בשלב הבא התעשייה תתחיל לאמץ את תקן USB Power Delivery. התקן הזה מיועד להספק עד 100W, והוא ישמש לטעינת כל המכשירים החשמליים, לא רק סמארטפונים וחלק מהטאבלטים. אבל בטווח הרחוק השוק המעניין ביותר ללא ספק הוא שוק הטעינה המהירה של מכוניות חשמליות".

המיפגש עם חברת Dialog נערך במסגרת סיור עיתונאים של GlobalPress

 

ה-VoLTE מייצר שינוי אסטרטגי בתפיסת התקשורת

תנופת ההכרזות של שנת 2014 על פריסת רשתות VoLTE מהווה רק את תחילתה של מהפיכה שחברות התקשורת מתחילות ללמוד את מאפייניה

מאת: מאיה קיזנר, מהנדסת מערכות, אלקטל לוסנט ישראל

מאיה קיזנר
מאיה קיזנר

שנת 2014 היא שנה נהדרת עבור ה-VoLTE (העברת קול על גבי רשתות LTE). במהלכה השיקו מפעילי תקשורת גדולים בכל העולם את שירותי ה-HD החדשים. בחודש מאי בלבד, ראתה התעשייה 7 השקות, בהן של ענקיות כמו  AT&T ו-NTT.

ההתלהבות האמיתית מהשקת VoLTE אינה נובעת רק מהאפשרות להעביר קול באיכות גבוהה יותר והורדת העלויות. למעשה, מדובר בטכנולוגיה המשנה את אסטרטגיית אספקת שירותי התקשורת בעולם. תחילה נבחן חלק מהשינויים שהתחוללו בשוק התקשורת:

  • הימים בהם ניתן היה לחייב את הצרכן עבור שירותי קול בסיסיים והודעות טקסט עברו מהעולם.
  • כיום יש לכל צרכן כמה מכשירים והוא רוצה לצרוך תקשורת בכל אחד מהם.
  • הצרכן מעוניין לקבל גישה לשירותי תקשורת בכל הרשתות , בין אם זה LTE, Wi-Fi, 3G , רשת תקשורת נייחת או כל רשת אחרת.
  • הצרכן הוא  ייצור חברתי, אשר אוהב להשתייך לקבוצות ולשתף בהם.
  • הצרכן אוהב לדבר ולשלוח הודעות, וצעירים אף אוהבים לתקשר באמצעות  וידאו קליפים והודעות קול.

לנוכח  הנתונים הללו מסתמנים מאפייני אסטרטגיית התקשורת החדשה:

טכנולוגיית VoLTE אינה טכנולוגיה להעברת קול בלבד, אלא מהווה בסיס לרשת תקשורת IP חדשה המספקת תכונות מסוימות שיכולות להיות משולבות באפליקציות, באתרי אינטרנט ובמכשירים ניידים. תכונות אלו כוללות קול באיכות HD ואפשרות להעברת מסרים בתקשורת IP ( שירותי נוכחות ותקשורת וידאו).

כיום קשה לגבות תשלום עבור שירותי תקשורת בסיסיים של קול, הודעות טקסט ווידאו. במקום זאת, יש להתמקד במודל עסקי חדש שבמרכזו תקשורת נתונים, ולפתות את הלקוחות באמצעות פרסונליזציה וערך אמיתיים. יש להגדיל את כמויות הנתונים שהלקוחות צורכים על-ידי חיבור של יותר ויותר אנשים ליותר ויותר תכנים דרך כל המכשירים הניידים.

יש ליצור אמצעים שיגרמו ללקוח לדבוק במפעיל התקשורת ויש להגדיל את נתחי השוק כדי להגדיל את היקף ההזדמנויות של מכירת מוצרים נלווים. לדוגמא, כאשר הלקוח מנוי במסגרת חבילת תקשורת משפחתית כלשהי, ובמסגרתה יש לו חוויית משתמש מצויינת הכוללת את כל הסוגים של שימושי התקשורת, יהיה לו קשה לנטוש את המפעיל. ברגע שכל המרכיבים הללו מיושמים בפועל, נוצרת הזדמנות גדולה לשוק התקשורת.

ALCATEL LUCENT CLOUD

ראשית, יש להתחיל לפתח חדשנות. לאמיתו של דבר, רשתות ותיקות לא מתחברות למקומות בהם אנו מבלים את רוב זמננו: האינטרנט והאפליקציות הניידות. המפתח לחדשנות טמון בהפיכת נכסי תקשורת ה-IP לפיצ'רים קלים לצריכה, שניתן להוסיפם לכל אפליקציה או אתר אינטרנט ולהרחיב את טווח הפעולה שלהם לכל מכשיר מחובר.

דרושה אסטרטגיה חדשה

במילים "קלים לצריכה" הכוונה היא לספריות ג'אווה-סקריפט, לערכות פיתוח תוכנה SDKs, או ממשקי REST APIs, שהינם פשוטים לשימוש על-פי דרישה וצורך, ושכדי ליישמם לא נדרש ידע במערכות שכבת הבק-אנד.

שנית, יש לחפש שווקים חדשים בהם לתקשורת יש חשיבות מהותית. לדוגמה, ארגונים גדולים זקוקים באופן דחוף לתקשורת בכל הרמות. המערכות שעליהן מבוססת תשתית התקשורת הנייחת בארגון, מבוססות על מרכזיות PBX מסורבלות, שעלויות אחזקתן השוטפת גבוהה מאוד, ועל מערכות תקשורת מאוחדת שהן מערכות סגורות.

מערכות אלו לא מסוגלות לספק את זריזות הפעולה וקלות השימוש הנדרשות כיום במערכות הארגוניות המשתנות במהירות ובהתמדה. יתרה מכך, גם מכשירי התקשורת הניידים נפרדים מהן לחלוטין. זו ההזדמנות  של מפעילי התקשורת לתפוס את הובלת השוק עם אסטרטגיית 'תקשורת ניידת תחילה' (mobile-first strategy).

אסטרטגיה זו מאפשרת להם למנף את עוצמתה של רשת ה-VoLTE כדי לספק פלטפורמת תקשורת פתוחה, במקומות בהם ניתן לשלב את כל סוגי התקשורת השונים ישירות לתוך האפליקציות והכלים הקשורים לעסקי הארגון.

כאשר מוסיפים לתמהיל זה גם 'מטה דטה' של מיקומים גיאוגרפיים ומידע שמספק הקשרים ורקע, נפתחות הזדמנויות רבות חדשות, בין אם מדובר בהגדלת היקף שירותי הקמעונאות, חיפוש שוקי יעד חדשים דוגמת אינטרנט, שווקים ורטיקלים, M2P, M2M ועוד, או חיפוש אחר מודלי הכנסות חדשים עם שותפי יישומי סיטונות.

המשמעות האמיתית של הענן

כדי לממש את כל ההזדמנויות הללו, יש צורך בגורם נוסף: הענן. כאשר מדברים על ענן, הכוונה היא בדרך-כלל להורדת עלויות באמצעות אוטומציה,להגברה משמעותית של מהירות פריסת שירותים חדשים ומהירות הרחבת המערכת להטמעתם.

אלו יתרונות חשובים שהענן יספק לתקשורת מבוססת IP, אולם יש לענן גם יתרון מהותי נוסף: הוא לחשוב מחדש על הדרכים בהן ניתן להפעיל את הלקוח. במבט קדימה, הלקוחות או המפתחים הם אלו שיניעו את השירות והחוויה שהם זקוקים להם, תוך שהם משתמשים בשירותי התקשורת על-פי דרישה, באמצעות ממשקי APIs.

במילים אחרות, הענן הופך להיות המנגנון שבאמצעותו ניתן למצות את ההזדמנויות הגדלות בעולם התקשורת, תוך שהוא מאפשר לשרת את הלקוחות בדרכים חדשות לחלוטין. כל ההזדמנויות המלהיבות הללו טמונות ב-VoLTE, המאפשר למצות את הפוטנציאל האדיר של רשתות כל-IP ואת דרכי החשיבה החדשות.

מנהלי תערוכת electronica אוהבים את הישראלים

תערוכת electronica 2014 תתקיים ב-11-14 בנובמבר במינכן. "הישראלים שוהים בתערוכה שעות רבות ומשתתפים ערים בכל דיון. הם מעניקים הרבה אנרגיה לתערוכה"

electronica2012

כל מי שמגיע מישראל לתערוכת electronica המתקיימת במינכן אחת לשנתיים, מתפלא מחדש כיצד נוצר הרושם שתערוכת הענק היא כמעט תערוכה ישראלית ביתית. המבקרים מישראל גודשים את מסדרונות התערוכה, מדברים אחד עם השני בקול רם ופוגשים מכרים ותיקים שבארץ הם לא מצילחים אפילו לדבר איתם בטלפון.

לדברי אריק צור, מנכ"ל חברת יוני הפקות המייצגת את ירידי מינכן בישאל, הרושם הזה לא שמור לישראלים בלבד. "לכל תערוכה מגיעים 1,000-1,500 מבקרים מישראל. שזהו מספר עצום ביחס לגודל האוכלוסייה של ישראל. מארגני התערוכה למדו לאהוב את הקהל הישראלי. הם לא רק באים במספרים גדולים, הישראלים פעילים מאוד, שוהים בתערוכה שעות רבות ומשתתפים ערים בכל דיון או הרצאה. הם מעניקים הרבה אנרגיה לתערוכה".

מדובר באחד מהארועים החשובים בתעשיית האלקטרוניקה. תערוכת electronica 2014 תתקיים השנה ב-11-14 לנובמבר במינכן. להערכת המארגנים צפויים להגיע אליה השנה כ-80,000 מבקרים מקצועיים מהעולם, כדי להשתתף בפורומים המקצועיים ולבקר בביתני 2,700 החברות המציגות.

אריק צור. "האנרגיה הישראלית"
אריק צור. "האנרגיה הישראלית"

שלושת מנועי הצמיחה הגדולים ביותר

השנה יושם דגש במיוחד לשלושה נושאים מובילים בתעשייה: אלקטרוניקה ממונעת, האינטרנט של הדברים ומערכות משובצות. כנס מיוחד בתחום האלקטרוניקה הממונעת יכלולו הרצאות על נושאים כמו פתרונות תאורה חדשים למכוניות, דרישות חדשות מתעשיית השבבים, פתרונות המכונית המקושרת (V2X), פתרונות תקשורת מהירים בתוך המכונית, טכנולוגיות PCB חדשות לתחום הרכב ועוד.

הכנס למערכות משובצות יהיה נרחב במיוחד ויימשך יומיים. בכנס ייערכו הרצאות בנושאים כמו שיקולים בבחירת מיקרו-בקרים, שימוש במיקרו-בקרים מרובי-ליבות ביישומים משובצים, היתוך מידע במערכות מרובות חיישנים, מה הן הדרישות והפתרונות המערכתיים בתכנון מערכת משובצת, מערכות משובצות ופתרונות IoT, הבית החכם ועוד.

מעניין לציין שלצד הכנס הזה, יתקיימו הרצאות בפורום ה-Embedded באולם A6 לכל אורך ימי התערוכה. בפורום הזה יינתנו עשרות הרצאות בנושאים כמו מיקרו-בקרים מבוססי ARM, בקרת מנועים, מיחשוב משובץ, כרטיסים קטנים במיוחד ועוד.

לצד הפורום הזה יתקיים דיון מיוחד בטכנולוגיות אלחוטיות: השתלבות ZigBee ברשתות Smart Grid, השתלבות ה-Bluetooth בעולם ה-IoT, תקשורת אלחוטית בעולם הענן ועוד.

לדברי אריק צור, התערוכה מצליחה להביא אליה את כל השחקנים הגדולים והחשובים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. "אבל צריך לזכור שאחד מהדברים היפים ב-electronica הוא שלמרות שמגיעים אליה חברות גדולות מאוד, ניתן לפגוש בה גם את אלפי השחקנים הקטנים והבינוניים בתעשיית האלקטרוניקה העולמית".

למידע נוסף על התערוכה: electronica 2014

המכונית החשמלית חלק א': הנס של Tesla

סדרת הכתבות על המכונית החשמלית מתחילה ב-Tesla מכיוון שהיא ביצעה את הבלתי ייאומן: גזלה מענקיות הרכב הגרמניות נתח יקר של שוק מכוניות היוקרה הסופר-נוצצות

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן 

TESLA S

עד לפני מספר שנים לא ניתן היה להעלות על הדעת שמישהו בארצות הברית יצליח להתחרות בשוק מכוניות היוקרה האירופיות, כמו פורשה, מרצדס וחברותיהן. אלא שזו היתה טעות: יצרנית המכוניות האמריקאית Tesla Motors לא רק הצליחה להתחרות באירופיות היוקרתיות – אלא לעשות זאת באמצעות מכונית חשמלית!

בשנה שעברה, למשל, היא מכרה 22,477 מכוניות ממודל היוקרה Tesla S – כמעט כמו פורשה (25,000 מכוניות) ולא רחוק מאוד מ-Audi A8, שמכרה כ-40,000 מכוניות. "תופעה כזו לא נראה עד היום בשוק הרכב", אמר מנכ"ל המרכז לחקר התחבורה (CCAR) באוניברסיטת אסן שבגרמניה. "חברה חדשה הצליחה למקם את עצמה בן לילה ככוכב זוהר בשוק מכוניות היוקרה".

המספרים מאלפים: החברה הצעירה מכרה יותר מכוניות מאשר מרצדס סדרה S היוקרתית (16,150 מכוניות לעומת 13,300). הנתונים מדהימים עוד יותר אם מסתכלים על שווייץ – מדינה עשירה ושמרנית במרכז אירופה – בעלת שיעור המכוניות יוקרה לנפש הגבוה בעולם. למרות שאין בשווייץ סובסידיה ממשלתית לרכב חשמלי (כמו בארה"ב), חברת Tesla מכרה בשווייץ 213 מכוניות בשנה האחרונה, כמעט כמו פורשה (232 מכוניות), ויותר מאשר BMW דגם 7 (163 מכוניות), ומכונית השרד מרצדס S – 189 מכוניות.

"סטיב ג'ובס" של עולם הרכב

כעת Tesla מתכננת כניסה לשוק הסיני. במידה וגם הסינים יתלהבו, המתחרה החדשה הולכת לנגוס מתח משמעותי מהשוק הגדול ביותר של אאודי, מרצדס ו-BMW. כיצד ניתן להבין את ההפתעה הזו? בשלב הראשון כדאי לשנן את השם הבא: Elon Musk. העיתון וול סטריט ג'ורנל כינה אותו בשם :סטיב ג'ובס החדש", מכיוון שהוא מיישם רעיונות בלתי אפשריים לכאורה ומפתח שוק חדש שכלל לא היה קיים.

הלקוחות פשוט אוהבים את המכוניות של טסלה
הלקוחות פשוט אוהבים את המכוניות של טסלה

למשל את הרעיון של מכונית ספורט חשמלית. הרעיון נשמע כמו בדיחה, אבל הנתונים של Tesla מלמדים שזו "מהתלה" מאוד רצינית: היא מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 5 שניות בלבד ומגיעה למהירות נסיעה של 200 קמ"ש.

לפני שהקים את חברת Tesla Motors לפני 11 שנה, ייסד מאסק את חברת התשלומים המקווונים Paypal, ומכר אותה ל-eBay תמורת 1.5 מיליארד דולר. הרעיון שלו היה מלא תעוזה: לבנות מכונית חשמלית לפני שנמצא פתרון אופטממלי לבעיית הסוללה, רק על סמך טכנולוגיות קיימות אולם בעיצוב חדשני.

בעיית הסוללות ניפתרה בעזרת רעיון מפתיע: הוא לקח כמה אלפי סוללות ליתיום-יון של מחשבים ניידים, פיתח תוכנה לבקרת הטעינה ואספקת האנרגיה, ארז אותן ביחד והתקין אותן בתחתית המכונית. בניגוד למצופה, שוק היעד אינו ירוקים וחבבי איכות הסביבה, אלא אניני טעם עשירים אשר מוכנים לשלם  65,300-87,600 אירו למכונית, בהתאם לדגם.

הרעיון פשוט: כאשר נוסעים איתה למגרש הגולף הקרוב, היא מאפילה על פורשה או ב.מ.וו כנושא השיחה העיקרי. "בעוד מספר שנים יתייחסו אל מנוע הבעירה הפנימית כפי שהיום אנחנו מתייחסים למנוע הקיטור", הוא הסביר את תפיסת העולם שלו בראיון לעיתונות.

אלון מאסק חושפ את מודל X בסגנון המוכר של סטיב ג'ובס...
אלון מאסק חושף את מודל X בסגנון המוכר של סטיב ג'ובס…

החברה נקטה גם באסטרטגיית מכירות אגרסיסית. הקונים הראשונים קיבלו הבטחה שהחברה תרכוש מהם את המכונית בחזרה בתוך 3 שנים – אם לא יהיו מרוצים ממנה. לאחר מכן עברה טסלה למתן אחריות כוללת של 8 שנים – כולל אחריות על הסוללה. הקונים כל-כך התרשמו, שמחיר מכוניות טסלה שומר על ערכן הרבה יותר מאשר ב.מ.וו או פורשה.

התוצאה: במחצית הראשונה של 2014 מכרה Tesla Motors 14,036 מכוניות. שווי השוק שלה טיפס לכ-26.8 מיליארד אירו (מחיר המנייה הוא 260 דולר) והיא דיווחה על הפסד של כ-86 מיליון אירו. חברת ב.מ.וו, לשם השוואה, מכרה בתקופה הזו יותר ממיליון מכוניות, הרוויחה 3.2 מיליארד אירו והגיעה לשווי שוק של כ-57.9 מיליארד אירו.

מדוע? מכיוון שהמנייה מגלמת את שווי הציפיות ולא רק שווי המכירות. ובשביל יזמים כמו אלון מאסק השמיים הם הגבול. ליתר דיוק, אפילו לא השמיים: בין השאר הוא מייסד משותף ומנכ"ל חברת SpaceX, הנחשבת למובילה בתחום החדשני של תעשיית החלל הפרטית.

הימור פרוע או השקעה הגיונית?

למרות ההפסדים, כעת מתמקד מאסק בפיתוח הדור השני והשלישי של המכונית החשמלית היוקרתית ופריסת תשתית טעינת מכוניות. בשנה הבאה היא תוציא לשוק רכב שטח 4X4 חשמלי לחלוטין. החברה פיתחה טכנולוגיית Supercharging אשר יכולה לטעון בתוך 20 דקות 50% מהאנרגיה בסוללה, והקימה 112 תחנות טעינה בארה"ב ו-62 תחנות באירופה.

הדמיית מפעל הסוללות המגה-ענק שיוקם במדבריות נבדה
הדמיית מפעל הסוללות המגה-ענק שיוקם במדבריות נבדה

אולם השלב השאפתני ביותר עדיין נמצא בחיתוליו: החברה הודיעה שהיא תקים מפעל לייצור סוללות בנבדה, ארה"ב בהשקעה של כמה מיליארדי דולרים אשר ייצר סוללות בהספק גדול יותר מכל הסוללות המיוצרות כיום בעולם – מכל הסוגים. הרעיון פשוט: מכיוון שהסוללה היא המרכיב הבודד היקר ביותר במכוניות של טסלה, אסור לה להיות תלויה בספקים חיצוניים.

מפעל הסוללות הוא אבן בניין מרכזית בפרוייקט הבא: ייצור מכונית חשמלית עממית וזולה, שתצא לשוק בשנת 2017 ותיסע 300 ק"מ ברציפות ללא טעינה. האם מדובר בהימור ענק או באסטרטגיה הגיונית? להערכת ארנט אלינהורס מחברת המחקר International Strategy & Investments, נצחונה של המכונית החשמלית הוא ודאי, ונובע ממספר סיבות: המנוע החשמלי זול וקל יותר לייצור ממנוע שריפה פנימית ומחירו יוזל אף יותר בשנים הקרובות, האינטרס של הרגולטור להפחית את פליטת גזי החממה יוביל לסיבסוד שוק הרכב החשמלי, ולבסוף: הקונים מרוצים – ומצביעים בגלגלגים…

בפרק הבא בסדרה: הסוללה החשמלית נגד תאי-דלק. מי ינצח?

Philips מתכננת פיצול לשתי חברות ענק נפרדות

Philips תיפרד מעסקי התאורה במתכונת של חברה עצמאית שייתכן ותועמד למכירה 

PHILIPS

חברת Philips ההולנדית מתכננת שינוי ארגוני קיצוני שבו היא תתפצל לשתי חברות נפרדות: אחת בתחום מוצרי הבריאות והאלקטרוניקה הצרכנית, והשנייה בתחום פתרונות התאורה. למעשה, פיליפס מרכזת את חטיבות הבריאות והצרכנות תחת קורת גג אחת, ומוציאה החוצה את חברת פתרונות התאורה.

במיפגש עם אנליסטים שנערך השבוע בלונדון, הודיעה החברה שהמהלך החדש נועד להתמודד עם השינויים בשוק הטכנולוגיה. חברה אחת תתמקד במה שפיליפס מכנה בשם HealthTech: מערכות מיכשור רפואי ומוצרים צרכניים בתחומי בריאות, סגנון חיים ונוחיות. לפני הפיצול, מכירות פיליפס בתחום זה צפויות להסתכם בכ-15 מיליארד אירו ב-2014.

"מודעים לגודל השעה"

החברה השנייה תתמקד בתחום פתרונות התאורה, שבו היקף המכירות השנה צפוי להסתכם בכ-7 מיליארד אירו. "אני מודע היטב לגודל ההחלטה", אמר מנכ"ל פיליפס, פרנס ואן האוטן. "אולם זהו הזמן לבצע את הלשב הבא בהיערכות האסטרטגית של פיליפס".

אחד מהוגרמים להחלטה הוא שינויים באופי השוק: מערכות הבריאות בעולם דוחפות את השוק לשימוש במערכות בקרת איכות חיים ושיפור איכות חיים על-מנת להפחית את עלויות שירותי הבריאות. להערכת החברה כבר היום מייצג תחום ה-HealthTechשוק בהיקף של יותר מ- 100 מיליארד אירו. הוא כולל מוצרים לבריאות הפה, מערכות מידע רפואיות, מכשירי אוטרא-סאונד, מערכות לטיפול וניטור הלב וכלי הדם ומערכות בריאות ביתיות.

"השילוב של פתרונות הרפואה, עם פתרונות סגנון החיים, והשילוב של המידע המגיע מהם עם פלטפורמת מידע בריאותי בענן, מעניקים הזדמנות צמיחה בעולם הנעשה מקושר מיום ליום, ומחפשת להפחית את עלות שירותי הבריאות".

איצטדיון הכדורגל של קייב, אוקראינה, מואר באמצעות פתרונות התאורה של פיליפס. האם חברת התאורה יוצאת למכירה?
איצטדיון הכדורגל של קייב, אוקראינה, מואר באמצעות פיליפס. האם חברת התאורה יוצאת למכירה?

חברת פתרונות התאורה תתמקד בשוק שירותי ופתרונות LED מקושרים, שהיקפו נאמד בכ-60 מיליארד אירו. הקמת החברה היא צעד המשך להחלטת פיליפס לאחד את חטיבת Lumileds (פתרונות תאורה מבוססי LED) ביחד עם חטיבת פתרונות התאורה לכלי-רכב. החברה מעריכה שהשינוי הארגוני יחסוך 100 מיליון אירו בשנת 2015 ו-200 מיליון אירו בשנת 2016.

בשלב הראשון פיליפס תתחיל בתהליך הפרדת חטיבת התקשורת ויצירת יישות משפטית עצמאית עבורה. בהמשך היא תשקול מבנה בעלות אלטרנטיבי, שעליו היא תודיע במהלך 2015. במלים פשוטות: יכול להיות שמאחורי הניסוח המתפתל מסתתר רמז שהחברה מחפשת קונה לחטיבת התאורה.

 

המרכז למחקר פוטוני יוקם בהשקעה של 175 מ' שקל

פרופ' גבי סרוסי: "המרכז למחקר פוטוני יאפשר להיות בחזית המחקר והפיתוח בעולם"

פרופ' גבי סרוסי. צילום: דני מכליס/BGU
פרופ' גבי סרוסי. צילום: דני מכליס/BGU

המרכז למחקר גרעיני נחל סורק מקים ביחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע זכו במכרז להקמת מרכז פיתוח בתחום האלקטרו-אופטיקה בהשקעה של 175 מיליון שקל לחמש שנים. המכרז פורסם על-ידי משרד הביטחון באמצעות מפא"ת ובהשתתפות פורום תלם, המדען הראשי במשרד הכלכלה, ומשרדי המדע והאוצר. כל המשרדים איחדו את התקציבים כדי לספק מימון משמעותי לפעילות המרכז.

המרכז ייבנה בצמוד למרכז למחקר גרעיני וינוהל על-ידי פרופ' גבי סרוסי מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטה ועל-ידי המנהל בפועל של המרכז למחקר גרעיני, ד"ר רפי לביא. היעד הוא לייצר מוקד מחקר המספק את הציוד והכלים המתקדמים ביותר. כך למשל, הסטודנטים יוכלו לגדל שכבות של גבישים מוליכים למחצה כדי לייצר אבזרים אופטיים מתקדמים, או ציוד למתיחת כבלים אופטיים.

מדובר בפרוייקט הראשון בארץ המבוסס על שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לבין מעבדת מחקר לאומית. ד"ר לביא אמר שהמודל זה זכה להצלחה רבה בעולם. לדברי סרוסי, מרכז המחקר הפוטוני החדש ביבנה יהיה הזרוע הצפונית ביותר של אוניברסיטת בן-גוריון. "התקציב הגדול ואיכות החוקרים יאפשרו למרכז להיות מוקד ידע בחזית המחקר והיפותח בתחום הזה בעולם".

סרוסי מכיר היטב את האתגרים התעשייתיים בתחום. במשך שנים רבות הוא שימש כמדען הראשי של חברת אלאופ, ואחר כך כסמנכ"ל חברת אלביט, לאחר שהיא רכשה את אלאופ.

אושרה ההשקעה של Intel בישראל: 6 מיליארד דולר

מדובר בהשקעה התעשייתית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל. חברת Intel תגייס 1,000 עובדים נוספים, ותקים ברית-גת את מפעל ייצור השבבים המתקדם ביותר בעולם

INTEL KIRYAT GAT

משרדי הכלכלה והאוצר אישרו את תוכנית ההשקעות של חברת אינטל (Intel) בישראל, בהיקף של 6 מיליארד דולר. האישור מזכה אותה במענק מדינה בהיקף של 300 מיליון דולר. המענק אושר היום (ב') במרכז ההשקעות במשרד הכלכלה. הוא יתפרס על-פני 5 שנות תקציב, וצפוי להביא לתעסוקה של אלפי עובדים בשנים הקרובות. חברת אינטל מתכננת לנשתמש במענק כדי לשדרג את המפעל בקרית-גת.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר שההשקעה הצפויה של אינטל "היא ההשקעה הגדולה ביותר בתולדות ישראל. זהו אירוע היסטורי לכלל תושבי המדינה, ובמיוחד לתושבי הדרום שמאות מהם יועסקו במפעל החדש".

האישור התקבל הבוקר במסגרת ישיבה של מינהלת מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, בראשות נחום איצקוביץ'. על-פי התוכנית, אינטל תשקיע 6 מיליארד דולר (כ-22 מיליארד שקלים) בשדרוג המפעל בקרית-גת, ותגייס עוד כ-1,000 עובדים חדשים. כ-2,500 עובדים אחרים יועסקו במעגלי תעסוקה עקיפים בעבודות שדרוג המפעל. בנוסף, התחייבה החברה לבצע רכש גומלין בישראל בהיקף מצטבר של כ-550 מיליון דולר ורכש מקומי נוסף בהיקף של כ-180 מיליון שקל בשנה. אינטל גם התחייבה שמרבית המועסקים יגיעו מהדרום.

שני הצדדים הרוויחו מהמו"מ

השדרוג יביא את המפעל בקרית-גת למעמד של מפעל ייצור השבבים המתקדם ביותר בעולם. המפעל יקבל מעמד של מפעל מועדף מיוחד, בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, מכיוון שהוכח שהוא יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל. המעמד יזכה את אינטל במס חברות בשיעור של 5% לתקופה של 10 שנים (עד 2023) ומענקים בהיקף של 300 מיליון דולר, אשר יתפרסו על פני 5 שנות תקציב.

מפעל ייצור השבבים של אינטל בקרית-גת
מפעל ייצור השבבים של אינטל בקרית-גת

במהלך המשא ומתן הארוך שהתקיים בין אינטל לבין המדינה, התחייבה אינטל לעמוד בדרישות נוספות: הגדלת כושר הייצור ביחס לתקופת הזכאות הקודמת, הגדלת דרישות הרכש המקומי ב-10% לפחות בהשוואה לשנת 2013 והגדלת רכש הגומלין ב-100 מיליון דולר, הגדלת שיעור העובדים שיעברו לפריפריה לכ-50% מכלל העובדים, השקעה של מיליון דולר לפחות במוסדות מחקר אקדמיים, ביצוע פעולות ההקמה על-ידי עובדים וספקים ישראלים ומניעת הסטת עובדים קיימים בחברה לצורך עמידה ביעדי התעסוקה.

חברה אסטרטגית בכלכלה הישראלית

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר שההשקעה של אינטל היא נכס אסטרטגי עבור התעשייה הישראלית. מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, אמרה שהאישור היום מסכם עבודה משותפת של משרדי האוצר, הכלכלה ורשות המסים. "התנאים מבטיחים עמידה ביעדים מדידים בתחומי התעסוקה, הרכש המקומי והגדלת הייצור באופן שיתרום לצמיחת הכלכלה והמשק".

מנהל מרכז השקעות במשרד הכלכלה, נחום איצקוביץ', אמר שהחלטת אינטל להמשיך ולהשקיע בישראל, "הינה בעלת חשיבות אסטרטגית ומהווה תרומה מהותית לתדמית ישראל כמדינה מובילה בחדשנות טכנולוגית ומוקד אטרקטיבי למשקיעים".

חברת אינטל היא ענקית תעשייה ישראלית, לא רק עולמית. היא מעסיקה כמעט 9,000 עובדים בישראל במרכזי ייצור ופיתוח ואחראית לכ-20% מייצוא ההייטק, שהוא שווה ערך לקרוב ל-10% מכלל הייצוא התעשייתי של ישראל. משקלה כל-כך גדול, שמנכ"לית אינטל ישראל, מקסין פסברג, אף נבחרה להדליק משואה בטקס יום העצמאות השנה.

שר הכלכלה בנט (מימין) ומנהל מרכז ההשקעות איצקוביץ', עם התוכנית העיסקית של אינטל. מקור: דובר משרד הכלכלה
שר הכלכלה בנט (מימין) ומנהל מרכז ההשקעות איצקוביץ', עם התוכנית העיסקית של אינטל. מקור: משרד הכלכלה

Atrenta לוקחת את הלקוחות לאיצטדיון של ה-49ers

כנס המשתמשים הגלובלי הראשון של חברת Atrenta יתקיים ב-8 באוקטובר במתקני איצטדיון ליווייס החדש שניבנה בסנטה קלרה בהשקעה של 1.2 מיליארד דולר

ATRENTA EVENT

חברת Atrenta מסנטה קלרה, קליפורניה, תקיים בחודש הבא את כנס המשתמשים הגלובלי הראשון בתולדותיה. הארוע יתקיים ב-8 באוקטובר תחת השם Atrenta World ומיועד להפגיש מהנדסי ומפתחים מכל העולם המשתמשים בכלי ה-EDA של החברה, דוגמת מוצר הדגל SpyGlass ומוצרי GenSys ו-BugScope.

בארוע ישתתפו בכירים מחברות המוות לקוחות גדולים של Atrenta דוגמת קואלקום, TSMC, טקסס אינסטרומנטס, סיסקו ועוד. בין השאר, יהיו דוברים מקבוצת הפוטבול האמריקאית San Francisco 49ers. סגן נשיא לשיווק בחברה, פיוש סאנצ'טי (Piyush Sancheti), אמר שככל שהחברה צומחת, היא מפתחת ערוצים חדשים להידברות עם הלקוחות מקהילת מתכנני השבבים.

סאנצ'טי: "כעת יש הזדמנות להפגיש בין לקוחות כדי שהם ישתפו אחד עם השני את הניסיות שצברו, במיתחם מהמעלה הראשונה, דוגמת איצטדיון ליווייס החדש שניבנה בסנטה קלרה בהשקעה של 1.2 מיליארד דולר, במתקן המפואר United Club Room".

סאנצ'טי: "חדשנות אגרסיבית בישראל"
סאנצ'טי: "חדשנות אגרסיבית בישראל"

מעניין לציין שסאנצ'טי ביקר לראשונה בישראל בחודש יולי האחרון, ולדבריו הופתע מאוד: "בעבר לא התייחסנו לישראל כאל שוק חשוב, אבל כשהתחלנו להכיר את השוק הופתענו לגלות שלאנשים כאן יש השפעה חזקה מאוד על הנהלות החברות הרב-לאומיות. כיום כל מרכזי הפיתוח הבינלאומיים בישראל הם לקוחות שלנו".

חברת Atrenta מספקת פתרונות אימות לתכנון של רכיבים גדולים מאוד (SoC Realization). מוצר הדגל של החברה היא תוכנת SpyGlass המאפשרת לכתוב קוד RTL נקי לפני שהאימות עובד לשלב ה-Silicon Realization. 

משרד Atrenta בישראל מנוהל על-ידי אורי פרקש ([email protected]).

למידע נוסף על הארוע: http://www.atrenta.com/world

חברת ARM מגבירה את המאמץ בשוק הישראלי

סגן נשיא למכירות בחברת ARM, סטיוארט צ'ינג: "לעבוד עם ישראלים זהו כיום הבאזז של התעשייה. הישראלים דוחפים את הטכנולוגיות לקצה גבולות היכולת שלה"

STUART CHING VP ARM

לאחרונה הגיע לארץ סגן נשיא ומנהל המכירות העולמי של חברת ARM, סטיוארט צ'ינג, לביקור נדיר בארץ שנימשך שלושה ימים. במהלך פגישה עם Techtime, הוא הסביר שהרקע לביקור הוא רצונו להגדיל את פעילות החברה בשוק הישראלי.

צ'ינג: "לעבוד עם ישראלים זהו כיום הבאזז של התעשייה. הישראלים דוחפים את הטכנולוגיה לקצה גבולות היכולת שלה, בעיקר ביישומי תקשורת מתקדמים. הם מבצעים תכנונים מתוחכמים מאוד במוצרים שלנו ואני רואה כאן הרבה מאוד חידושים. לכן החלטתי שאני צריך לבקר כאן לעיתים תכופות ולשמור על קשרים קרובים עם הלקוחות שלנו".

מישראל לאסיה לישראל

אפשר לומר שזו מעין "חזרה בתשובה". הוא עובד בחברת  ARM מזה 16 שנים ומתגורר בסאן חוזה, קליפורניה. בעבר הוא הירבה לבקר בישראל, אולם ב-7 השנים האחרונות התמקד בשוק האסיאתי ועסק בעיקר בפיתוח שוק הטלפונים הניידים במזרח. לדבריו, בכ-90% מהטלפונים החכמים בעולם מוטמע היום פתרון של חברת ARM. "כעת אני חוזר לשוק הישראלי בהתלהבות רבה".

חברת ARM הינה מספקיות הקניין הרוחני (IP) הגדולות בעולם, ונחשבת לספקית המעבדים הכלליים (CPU) החשובות בעולם. המודל העיסקי שלה מבוסס על מכירת רישיונות שימוש בקניין הרוחני וקבלת תמלוגים מכל יחידה מוצר שהיצרן מוכר. בין הלקוחות הבולטים ביותר של ARM בישראל ניתן למנות את DSPG, Inuitive, Autotalks, CSR, AMD, Marvell ,Broadcom ואחרים.

השנה מציינת ARM את מכירת המוצר ה-50 מיליארד המבוסס על ליבת ה-CPU שלה, ומדווחת על מכירות בקצב 2.5 מיליארד יחידות ברבעון. החברה הבריטית מעסיקה כ-3,500 עובדים ומכרה עד היום 1,100 רישיונות שימוש לכ-300 לקוחות.

מה הם המוצרים העיקריים שלכם בהיקפי המכירות?

"מבחינת כמויות, המוצרים הנמכרים ביותר שלנו הם מעבדי Cortex M בעלות נמוכה אשר משובצים במוצרי צריכה, כמו מכונות כביסה, מייבשים וכדומה. אבל מבחינת ההכנסות, המוצרים הריווחיים ביותר הם מעבדי Cortex A החזקים, אשר משולבים במוצרים עתירי מיחשוב כמו מחשבים, טלפונים ניידים ויישומים עסקיים.

"כיום אנחנו רואים צמיחה במכירות בתחום החדש יחסית של מוצרים המכילים עיבוד גרפי. משפחת המעבדים הגרפיים Mali משובלת במוצרים כמו טאבלטים, טלוויזיות דיגיטליות וטלפונים. המוצר הזה כבר הגיע להיקף מכירות של יותר ממילארד יחידות".

מה הן ההתפתחויות הבאות? האם תיכנסו לתחום ה-DSP?

"פתרונות CPU של ARM כבר מכילים מעבדי DSP. תחום מאוד מעניין ומתפתח עבור הלקוחות שלנו הוא האינטרנט של הדברים (IoT). כיום יש לנו פיתרון IoT מערכתי החל מנקודת הקצה ועד הענן. בחודש הבא נחשוף את החידושים האחרונים במהלך ועידה גדולה עם הלקוחות המרכזיים שלנו בתחום ה-IoT, שתתקיים בסנטה קלרה, קליפורניה".

צחי וייספלד: "האקסלרייטורים עוזרים לחברת מיקרוסופט להיות רלוונטית"

מנהל תחום האקסלרייטורים בחברת מיקרוסופט העולמית, צחי וייספלד: "חברות הסטארט-אפים הישראליות בעלות עומק טכנולוגי ובשלות מהגבוהים בעולם"

צחי וייספלד. "בכל חודש מופיעה חברה חדשה של מיליארד דולר"
צחי וייספלד. "בכל חודש מופיעה חברה חדשה של מיליארד דולר"

יותר מ-150 חברות סטארט-אפ ועשרות משקיעים השתתפו אתמול בארוע Marketplace של חברת מיקרוסופט שנערך במיתחם התחנה בתל-אביב. במהלך הארוע נערכו באולם הסואן מאות פגישות בין יזמים לבין משקיעים, חלקם מהבולטים בארץ ובעולם, דוגמת סקויה, מגמה, אינטל קפיטל, אינדיגוגו, כרמל ונצ'רס, רד תקשורת, בלומברג קפיטל ועוד.

כאשר Techtime ביקש לברר מדוע חברה כמו מיקרוסופט עורכת בכלל ארוע כזה, הוא קיבל תשובה מעניינת מצחי וייספלד, המנהל את כל האקסלרייטורים של מיקרוסופט בעולם. וייספלד: "פעילות כזו, כמו פעילות האקסלרייטורים שלנו, היא דרך מצויינת להיות רלוונטיים ולהתחבר אל היזמים הטובים ביותר. ב-80 החודשים האחרונים נוצרה כמעט בכל חודש חברה חדשה בשווי של מיליארד דולר. אנחנו רוצים להכיר אותן קודם. האקסלרייטורים מאפשרים לנו להתחבר לחברות הטובות ביותר, מכיוון שאנחנו מקבלים רק 2%-3% מהחברות הפונות אלינו. כלומר את הטובים ביותר באקו-סיסטם".

האקסלרייטורים של מיקרוסוםט הם תופעה חדשה יחסית. מדובר ברעיון שהתחיל בישראל ואומץ על-ידי החברה העולמית. כיום מיקרוסופט מפעילה אקסלרייטורים בהרצליה, בייג'ין, בנגלור, לונדון, פאריס וסיאטל. לאחר שראה כמה אלפי חברות סטארט-אפ בעולם ובישראל, וייספלד יכול לאפיין כמה מהמגמות החשבות בעולם היזמות הטכנולוגית בארץ.

כ-150 חברות סטארט-אפ ועשרות משקיעים השתתפו ב-Marketplace של מיקרוסופט
כ-150 חברות סטארט-אפ ועשרות משקיעים השתתפו ב-Marketplace של מיקרוסופט

"חברות הסטארט-אפ הישראליות הרבה יותר בוגרות מרוב חברות הסטארט-אפ בעולם. היזמים מבוגרים יותר ובשלים יותר. במקרים רבים הם יזמים סדרתיים. הסיבה העיקרית לכך היא שבישראל, בניגוד להרבה מאוד מקומות בעולם, כישלון ביזמות אינה מטילה כתם על היזם. היא דווקא נחשבת לניסיון מועיל שניצבר על-ידו, ואשר מגדיל את הסיכויים להצליח בפעם הבאה.

"אנחנו רואים הרבה מאוד עומק טכנולוגי בחברות הישראליות. פתרונות הכוללים ראיית מכונה (Machine Vision), האינטרנט של הדברים (IoT), סייבר, מכשור רפואיח והרבה מאוד אנליטיקס היושב על-גבי סנסורים שונים. בשנים האחרונות ניכר שיפור מאוד משמעותי בתחום השיווק. היזמים פיתחו יכולות של הצגת החברה והטכנולוגיה שלה, והבנה עמוקה יותר של כל תחום ממשקי המשתמש".

כיצד המימון באינטרנט (Croudfunding) משפיע על החברות החדשות?

"להערכתי אין לו הזשפעה מהותית מכיוון שזהו עוד ערוץ מימון, והוא עדיין לא הפר את מודל השקעות ההון סיכון המוכרות. היום מתקיים בעולם דיון מעניין בשאלת האקסלרייטורים והחממות דווקא בהקשר של לימודי מינהל עסקים. קיים חשש שהידע הניהולי האינטנסיבי שהחברות מקבלות במסגרות האלה יפגע בבתי הספר לניהול, אשר מלמדים מינהל עסקים תמורת שכר לימוד גבוה מאוד".

הושקה חברת Keysight Technologies בישראל

שירי מימון ושמעון בוסקילה הלהיבו את הקהל שחגג את הפיכת Agilent ל-Keysight. מנכ"ל Keysight ישראל, איציק סיטון: "המעבר ל-Keysight לא ישפיע על הלקוחות"

KEYSIGHT SHIRI
שירי מימון ושמעון בוסקילה משמחים את המוזמנים

בארוע לקוחות שהתקיים אתמול (יום ג') בערב על שפת הים ליד קיסריה, הושקה פעילות חברת Keysight Technologies בישראל. חברת Keysight הינה המותג החדש של חברת Agilent Technologies, בעקבות התפצלות החברה לשתי חברות נפרדות: חברת ציוד בדיקה בתחומי מדעי החיים בשם Agilent, וחברת המדידות האלקטרוניות Keysight.

KEYSIGHT FLAGהפיצול התבצע בהדרגה: ב-1 באוגוסט החל תחום המדידות האלקטרוניות של Agilent לפעול תחת השם Keysight. עד לראשית נובמבר, החברה תמשיך לפעול כחברה בת של Agilent והחל מחודש נובמבר היא תפעל כחברה עצמאית.

החברה החדשה תיסחר בבורסה של ניו-יורק (NYSE) תחת הסימול KEYS כאשר החל מנובמבר, כל המכשירים שייצאו ממפעלי הייצור שלה יישאו את הלוגו של Keysight ולא את הלוגו של Agilent.

לפני מספר שבועות, עם ההכרזה על הפיצול הצפוי, הבהיר מנכ"ל Keysight Technologies בישראל, איציק סיטון, שהמעבר ל-Keysight לא ישפיע על הלקוחות של החברה.

שם חדש, מסורת ותיקה

סיטון: "כל אותם עשרות אנשים אשר עמדו לרשות לקוחותינו, ימשיכו להעניק את השירות הטוב ביותר גם תחת השם החדש". אורח הכבוד בארוע ההשקה אתמול היה נשיא Keysight אירופה, בנואה ניל. הוא סיפר שהחברה החדשה ממוקדת בתחום המדידות האלקטרוניות בלבד. "אנחנו חלק ממסורת ארוכה שהחלה בחברת היולט פקרד, אשר המוצר הראשון שלה היה מכשיר מדידה אלקטרוני. המטרה שלנו היא למדוד כל דבר הקשור בחשמל ואלקטרוניקה, ולהיות הראשונים המוציאים לשוק ציוד מדידה אלקטרוני חדשני".

נשיא Keysight אירופה, ניל בנואה
נשיא Keysight אירופה, ניל בנואה

איציק סיטון אמר שישראל היא חלק בלתי ניפרד ממורשת החדשנות של Keysight. "יש לנו קשרים עמוקים עם הקהילה בישראל. השנה תרמנו יותר מ-2 מיליון דולר למוסדות חינוך ולאקדמיה בארץ. לרעננות המחשבתית ולחדשנות בישראל יש השפעה גדולה מאוד על המוצרים של החברה. התגובות, ההערות והבקשות שאנחנו מביאים מהלקוחות בארץ הם בעלי חשיבות גדולה מאוד בהגדרת ופיתוח המוצרים החדשים של Keysight".

שיאו של ערב ההשקה היה מופע משותף של צמד הזמרים שירי מימון ושמעון בוסקילה שהלהיבו את הקהל בשיריהם והוסיפו הרבה יופי לשמחה.

KEYSIGHT SHOW

 

 

בקרה: התבגרות השוק הענק של דיאגנוסטיקה מקוונת

חברת המחקר ABI Research מעריכה ששוק מערכות בקרה ודיאגנוסטיקה מרחוק יגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר עד 2020

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן, גרמניה

SIEMENS
טורבינת רוח של חברת סימנס. חיישן מאחורי כמעט כל חלק מכני

שליטה מרחוק על מערכות מורכבות נעשתה כמעט לעניין יומיומי. החל ממערכות רמזורים, מים, חשמל מאוד, אבל עד כמה ניתן לסמוך על מערכות בקרה ודיאגנוסטיקה? חברות להפקת נפט משתמשות סחיישנים אקוסטיים בצנרת התת-ימית שלהן כדי לאתר דליפות גאז או נפט. החיישן מזהה שינויים ברעשי הזרימה בצנרת ושולח את המידע אל מרכז הקרה, אשר מנתח אותו ומאבחן את המיקום של הדליפה.

יצרניות המטוסים בואינג ואיירבוס מכירות את האתגר: מטוסי הנוסעים שהן מייצרות שולחים מידע ריץ אל מרכז הבקרה, המשמש אחר כך בניתוח ארועי אמת, כמו למשל התרסקות מטוס אייר פראנס מעל האוקיינוס. כיום ידוע שבמקרה ההוא קפאו צינורות הפיטו במטוס ולכן ייצרו מידע שבילבל את מחשב הטיסה. זאת, ביחד עם טעויות של צוות הטייסים הלא-מנוסה (הקברניט עצמו פשוט הלך לישון…) הביאו להתרסקות המטוס.

דיאגנוסטיקה במטוס הנעלם

גם המטוס המלאזי שנעלם לפני מספר חודשים באוקיינוס השקט, גווע בהדרגה. שעות רבות לאחר שהוא נעלם ממסכי המכ"ם של בקרת האוויר, מנועיו המשיכו לשדר אותות איפיון מהחיישנים באמצעות רשת תקשורת לוויינים, שמהם עולה שהם פעלו בלא תקלה. כל אלה ממחישים את החשיבות ואת הפוטניצאל הטמון בשוק המתפתח של בקרה ודיאגנוסטיקה מרחוק. מדובר בתחום שאינו ייחודי למערכות יקרות, רגישות וקריטיות. גם יישומים טריוויאליים נכנסים לתחום החדש.

כך למשל, חברת Treif הגרמנית מייצרת מכונות לחיתוך נקניקים, גבינות ולחמים עבור מפעלי תעשייה וקמעונאים. אומנם החברה מוכרת את הציוד בכל העולם, אבל טכנאי התמיכה והתחזוקה שלה מתגורר בעיירה הקטנה Westerwald שבמרכז גרמניה. משם למשל הוא מאתר תקלה במכונה לחיתוך נקניק בניו-זילנד.

כיצד? המכונות של טריף מצויידות בחיישנים שונים. אחד מהם, למשל, מודד את צריכת האנרגיה של המנוע. כאשר צריכת האנרגיה מגיעה לסף ידוע המוכר לחברה לאחר ניסיון של עשרות שנים, ניתן להעריך שסכין החיתוך התכהתה ואיבדה את החדות. חיישן אופטי בודק את הסכין כדי לוודא שהדיאגנוזה נכונה, והטכנאי בגרמניה שולח עובד ניו-זילנדי שיחליף את הסכין, לפני שהמשתמש יודע בכלל שיש תקלה במערכת.

הנהלת חברת Trief במרכז גרמניה, שממנה מתוחזקים מכשירי חיתוך בכל העולם
הנהלת חברת Trief במרכז גרמניה, שממנה מתוחזקים מכשירי חיתוך בכל העולם

הדוגמא הזו ממחישה מדוע שוק הדיאגנוסטיקה הוא מרכיב בלבד בשוק הגדול בהרבה של תחזוקה מונעת. חברת GE Wind Energy מטפלת היום ביותר מ-4,000 טורבינות רוח לייצור חשמל הפזורות מהים הצפוני ועד האוקייינוס ההודי. היא מצליחה לתחזק אותן באמצעות צוות זעיר של 25 טכנאים ומהנדסים הממוקמים בחבל נידר-סקסן בגמניה העובד 24 שעות ביממה. החברה מדווחת שקרוב ל-80% מהתקלות נפתרות כבר בחדר הבקרה בגרמניה.

השוק צומח במהירות

חברת המחקר ABI Research מעריכה ששוק הבקרה ודיאגנוסטיקה מרחוק יסתכם בכ-8 מיליארד דולר בשנת 2014. עד לשנת 2020 הוא צפוי להגיע להיקף כולל של יותר מ-25 מיליארד דולר. כבר היום מבצעות חברות גדולות השקעות עתק בתחום. חברת סימנס מפתחת ציוד תעשיית כבד, וכדי לדעת כיצד לנטר אותו, היא מייצרת מערכות כפולות: ללקוח ולצורכי לימוד המאפיינים, כדי לזהות נקודות תורפה ובעיות עתידיות.

חברת BMW פיתחה מערכת המנטרת את מצב הסוללות ברכב ושולחת התראות למוסכים כאשר נראה שמתעוררת בעיה. המוסך יוצר קשר עם הלקוח ומתאם את הטיפול בסוללה. חברת מרצדס הקימה מרכז בקרה למשאיות מתוצרתה, הקולט נתונים הנישלחים אוטומטית מהמשאיות הנמצאות בדרכים. הוא יכול להעביר הושדעות דחופות לנהגים, ואפילו לאתר מוסך משאיות סמוך למשאית ברגע נתון, כדי לתאם תיקון של התקלה.

יצרנית המכוניות האמריקאית טסלה הודיעה לאחרונה לכל לקוחותיה שהם צריכים לעדכן את התוכנה ברכב, מאחר ובכמה מהמכוניות פרצה אש במצברים לאחר פגיעה מכנית. התקלה תוקנה באמצעות עיגכון בתוכנת הבקרה שאיפשרה לווסת את משככי הזעזועים באופן שהעלה את גובה המכונית במספר סנטימטרים. השלב הבא, ככל הנראה, צפוי לשלב בין המגמה הזו לבין התפתחות עולם האינטרנט של הדברים (IoT). המוצרים שיתחברו אל מערכות הבקרה והתקשורת יהיו רבים יותר, קטנים יותר, והרבה הרבה פחות קריטיים.

UMC מצטרפת אל חברת ייצור השבבים של Fujitsu

חברת UMC תשקיע 480 מיליון דולר בחברת הפאונדרי החדשה של פוג'יטסו

UMC FAB

קבלנית ייצור השבבים העצמאית השלישית בגודלה בעולם, UMC, מצטרפת כשותפה בחברה הייצור החדשה שמקימה Fujitsu היפנית. על-פי ההסכם שנחתם בסוף השבוע בין שתי החברות, UMC תשקיע 480 מיליון דולר תמורת 9.3% מהמניות של החברה החדשה. מדובר במפעל הייצור לפרוסות 300 מ"מ בעיר Mie ביפן, המתמחה בייצור שבבים חסכוניים בהספק וזיכרונות. שתי החברות הודיעו שהחברה החדשה מיועדת להתחרות בשוק העולמי של קבלנות המשנה לייצור שבבים (Foundry).

מפעל הייצור של פוג'יטסו ב-Mie
מפעל הייצור של פוג'יטסו ב-Mie

חברת UMC תעניק למפעל את טכנולוגיית ייצור ה-40 ננומטר שלה. מנכ"ל UMC, פו וון יין, הסביר בהודעה של החברה שהעיסקה תספק ל-UMC קיבולת ייצור נוספת למפעלי ה-300 מ"מ הקיימים שלה בטאוואן ובסינגפור, בלא ההשקעה הגדולה הכרוכה בהקמת פאב חדש. "חברת UMC תוכל למנף את השותפות האסטרטגית הזו כדי להרחיב את בסיס הלקוחות שלה ביפן, כמו למשל בתעשיית הרכב היפנית".

מדובר בשלב נוסף בבניית תעשיית שירותי ייצור יפנית, במסגרת תהליך האירגון מחדש של תעשיית הסמיקונדקטורס המקומית. התהליך החל לפני קצת יותר משנה כאשר פוג'יטסו ופנאסוניק חתמו על הסכם להקמת חברת פאבלס המבוססת על מיזוג של מחלקות הפיתוח ב-Fujitsu Semiconductors עם חטיבת ה-LSI של פנאסוניק. במסגרת המהלך אגב, העבירה פנאסוניק את תשתיות הייצור שלה לניהולה של TowerJazz הישראלית באמצעות החברה המשותפת TPSC.

למהלך היה גם היבט הפוך, ומדאיג יותר מבחינתה של TowerJazz: פירוק חטיבת הסמיקונדקטור של פוג'יטסו כוללת גם כניסה משמעותית לתחום שירותי ייצור השבבים (Foundry), המתחרה בטאואר. על-פי התוכנית, מפעלי הייצור של החברה בערים Mie ו-Aizu-Wakamatsu שביפן יופרדו מהחברה ויתחילו לפעול החל מסוף 2014 כמתכונת של שתי חברות ייצור חדשות.

כניסת UMC  לתמונה מספקת לא רק הון, אלא גם מומחיות עצומה בתחום העיסקי של מתן שירותי ייצור, שלא היה מוכר לפוג'יטסו. חברת UMC מפעילה 10 מתקני ייצור ומעסיקה כ-15,000 עובדים בעולם. היא מקבלניות הייצור הגדולות בעולם ומשתמשת בתהליכי ייצור רבים, ובהם ייצור שבבים בגיאומטריה של 28 ננומטר.

טיפ: לעבור עם ברוקרים ולמנוע הסתננות רכיבים מזוייפים

אורן גדאל
אורן גדאל

בעולם מושלם אין צורך בברוקרים. אולם בעולם האמיתי, קשה להסתדר בלעדיהם, ולכן החברות צריכות ללמוד כיצד לבחור בספק הנכון וכיצד לבדוק שהוא מסוגל לסייע להן להפחית את הסכנה של הסתננות רכיבים מזוייפים אל שרשרת האספקה. להלן המלצות מעשיות

מאת: אורן גדאל, מנהל אזורי ישראל והמזה"ת בחברת Converge

הדרך הקלה ביותר למנעית ההזסתננות של רכיבים מזוייפים אל שרשרת האספקה האלקטרונית היא להתרחק מהשוק הפתוח ולרכוש את הרכיבים ישירות מהמפיצים הרשמיים בלבד או מהיצרנים עצמם.

אלא שהדבר הוא בלתי אפשרי. אנחנו לא חיים בעולם מושלם שבו יש תאימות מחלטת בין ההיצע לבין הביקוש, ולכן המפיצים עצמאיים (ברוקרים) הם חלק בלתי נפרד והכרחי של שרשרת אספקת האלקטרונית. ניתן להפיק מהם תועלת רבה בתהליך הרכש, אולם צריך להיעזר בהם בדרך זהירה ויעילה.

ניהול סיכונים מסודר

מומלץ לשקול שימוש בחברות חיצוניות המתעסקות בניהול סיכונים בעולם הרכיבים. אומנם יש לכך עלויות, אך הן מזעריות לעומת החיסכון שהן יכולות לייצר: החל מניהול BOM שלם, עדכונים והתראות ישירות מהיצרן (PCN), היצע רחב של רכיבים תחליפיים (CROSS), התראות תאריך אחרון להזמנה (LTB) ומידע טכני. כל אלו הם רק חלק מהשירותים הניתנים על-ידי החברות הללו. הן יכולות להקטין מלכתחילה את הצורך בקניית רכיבים בשוק הפתוח.

COMPONENTSהגדירו מדיניות שוק פתוח

דרך נוספת להקטין את הסיכון היא לייצר מדיניות שוק פתוח: תהליך ברור שניתן להטמיע היטב בתוך הארגון, בעיקר במחלקות הרכש, שרשרת האספקה ובקרת האיכות. המדיניות צריכה להגדיר באופן ברור מתי ובאיזה מקרים ניתן לפנות לשוק הפתוח, מי מוסמך לפנות, מי מאשר את ההזמנות וכיצד מתייחסים לרכיבים בתהליך הקליטה ובקרת האיכות.

הארגון חייב לדעת כיצד לפעול, מה לעשות ומול מי להתמודד במידה ומתקבלים רכיבים שקיים ספק באשר לאמינותם, והם חשודים כמזויפים (Suspected Counterfeit). המדיניות מגדירה את הסטנדרטים ושיטות העבודה שהספקים בשוק הפתוח צריכים לעבוד בהם, ובקביל, גם את הסטנדרטים והנהלים שיש להטמיע לויישם בארגון. ניתן להפיק הרבה תועלת מעבודה מול השוק הפתוח, אולם צריך לאמץ שיטות נכונות להתמודד עימו.

הגבלת רכישות בשוק הפתוח

מכיוון שאי-אפשר להימנע מכך לחלוטין, כדאי להגביל את היקף הרכישות בשוק הפתוח. הכלל הבסיסי: רכישה בשוק הפתוח מתבצעת רק במקרים בהם היא הכרחית. חשוב שקבלני ייצור (חברות CEM/EMS), ישמרו על תקשורת פתוחה עם הלקוחות שלהם. במקביל, חברות ה-CEM/EMS צריכות לברר האם האם יש ללקוח שלהן מדיניות שוק פתוח משלו, כיצד הן משתלבות עם מדיניות השוק הפתוח שלהן וכיצד זה מתבטא במגעים עם השוק הפתוח.

רשימת חברות מאושרות

אחת מהדרכים היעילות להקטנת הסיכון היא לעבוד אך ורק עם מפיצים עצמאיים (ברוקרים) בעלי מוניטין. ישנם שחקנים רבים בשוק, רבים מהם נעלמים בתוך שנים ספורות ולעתים מופיעים שוב תחת שמות חדשים. לרובם אין בקרת איכות מספקת, אם בכלל היא קיימת. צריך לזכור שמקורם של רכיבים הוא באסיה, ולכן כאשר רוכשים מברוקרים ללא בקרת איכות קפדנית, הסתננות של רכיבים מזוייפים לקו הייצור היא רק שאלה של זמן.

חשוב לוודא מה הם תהליכי הבדיקה ובקרת האיכות של הברוקר
חשוב לוודא מה הם תהליכי הבדיקה ובקרת האיכות של הברוקר

אל תתפתו לזמינות של רכיבים באתרי אינטרנט לא מוכרים ואל תקנו ממפיץ שאינכם מכירים. כדאי לרענן ולצמצם את רשימת הברוקרים המאושרים בארגון. בצעו תהליך מיפוי של השוק הפתוח וחפשו את השחקנים המובילים והגדולים, אלו הפעילים בשוק שנים רבות ומעסיקים מספר רב של עובדים. מדרך הטבע, ברוקרים פחות אמינים ואיכותיים לא ישרדו זמן רב בשוק, ואתם הייתם מעדיפים להימנע מהם.

לאחר צמצום רשימת הברוקרים המאושרים והתמקדות בשחקני המפתח, אל תהססו לבצע ביקורת של בקרת האיכות שלהם (AUDIT)  ישנם סטנדרטים מסוימים ושיטות עבודה מומלצות לזיהוי רכיבים מזויפים. וודאו שהם עומדים בתקנים המחמירים הקיימים בשוק ושיש להם את כל ההסמכות הנדרשות. ישנם מספר ארגונים הנלחמים בהחדרת רכיבים מזוייפים לתעשייה, וודא שהברוקרים שנבחרו חברים בארגונים אלה.

להבין כיצד מתבצעת ההגנה

חשוב להבין כיצד הברוקרים המאושרים מגינים על הלקוח מפני רכיבים מזוייפים. הברוקרים המובילים מאמצים תהליכים נוקשים ביותר של הימנעות, איתור וזיהוי, תהליכי בדיקה, תהליכי גריטה ודיווח, ושיפור מתמיד בכל הקשור לזיופים.

שכן, ככל שהזיופים משתפרים, גם הברוקרים צריכים להשתפר ולהקדים את הזייפנים. מפיצים עצמאיים גדולים מצויידים גם בציוד בדיקה איכותי, כמו למשל מכונות DECAP, מכשירי רנטגן, אקדחי XRF, תנורים ועוד, ובסיס נתונים רחב הכולל "דוגמאות זהב" (Gold Samples).

בדיקת רכיב חשוד בחברת קונברג'
בדיקת רכיב חשוד בחברת קונברג'

מערכת יחסים פתוחה

תדברו עם הספק שלכם ותשתפו אותו בכל הסוגיות והדאגות. אל תשאירו חורים שחורים, מכיוון שאין כאן מקום למזל. חשוב לבנות מערכת יחסים פתוחה ושוטפת עם כל הדרגים בארגון – החל מאיש המכירות, בקרת איכות, לוגיסטיקה ועד ההנהלה. ודאו שהם מבינים שיש לכם רשימה מצומצמת של ספקים מאושרים בשוק הפתוח ושכל דרישה תגיע אך ורק לרשימה הזו.

וכמובן, היצמדו לרשימה: עיבדו רק עם הספקים המאושרים ברשימה ושימרו עימם על מערכת יחסים וקשר מתמיד. רק כך תוכלו להפיק את המירב מהשוק הפתוח. כדאי לזכור שהמפיצים העצמאיים אינם רק מקור לרכיבים, אלא גם מקור לידע: הם מכירים את הכלים והתהליכים המסייעים לסנן רכיבים מזוייפים, הם מכירים היטב את השוק והידע והניסיון שלהם עשוי יכול לסייע במקרים רבים, לא רק  בנושאי רכש ישירים.

שליטה בתהליך

לסיום, גם לאחר שננקטו כל אמצעי הזהירות, חשוב להקפיד על תהליך הקליטה של הרכיבים הנכנסים. יש לוודא שצוות הקליטה מודע וערני לתהליך. במידה וקיים ספק ביחס לרכיב מסויים, אל תהססו להשתמש במרכזי בדיקה (Test House). לעתים ניתן לבקש מהספק לעשות זאת. מודעות גבוהה במחלקות הרכש, בקרת האיכות, הקליטה והייצור היא חשובה מאוד.

שימו לב: בכל מקרה שבו התגלו זיופים, הם חייבים להיות מדווחים ומושמדים. אחרת הם עלולים לחזור לשוק!

TowerJazz תייצר את חיישני הדור הבא של Himax

יצרנית המצלמות מטאיוואן הזמינה מוצר המבוסס על שילוב הידע של פנאסוניק עם הידע של TowerJazz 

חברת ToerJazz ממגדל העמק זכתה בחוזה ייצור חיישני התמונה הראשון שלה מטעם לקוח גדול מאוד. חברת Himax Imaging הנמצאת בבעלות Himax Technologies החליטה לפתח את מצלמות הדור הבא שלה עבור סמארטפונים על בסיס חיישני צילום המיוצרים בחברת TowerJazz Panasonic Semiconductor המשותפת לטאואר-ג'אז ולפנאסוניק.

השוק העולמי של חיישני תמונה: מקור: Woodside Capital Partners
השוק העולמי של חיישני תמונה: מקור: Woodside Capital Partners

החיישנים ייוצרו בטכנולוגיית CMOS image sensor של TPSC, בתהליך של 65 ננומטר המאפשר לייצר פיקסלים בגודל של 1.12 מיקרון. טכנולוגיית CIS היא אחת מהירושות רבות הערך שטאואר-ג'אז קיבלה בעיקבות העיסקה עם פנאסוניק.

לפני כשלושה חודשים גילה מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, שעיסקת TowerJazz פנאסוניק, שבמסגרתה הוקמה חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor הנמצאת בבעלות טאואר (51%) ובבעלות פנאסוניק (49%), העניקה ליצרנית השבבים ממגדל העמק טכנולוגיית ייצור חיישני תמונה (CMOS Image Sensors) המתחרה באיכויות של חברת סוני.

העיסקה הנוכחית ממחישה עד כמה הטכנולוגיה הזו אטרקטיבית. הידע הזה מתווסף לידע שפותח בחברת טאואר-ג'אז בעשור האחרון בתחום ייצור חיישני התמונה. החברה מסרה שהתהליך שלה מגיע ליעילות קליטת אור מהטובות בעולם. למעשה, הפתרון שחברת Himax בחרה בו משלב את הידע של פנאסוניק ואת הידע של טאואר-ג'אז.

הפלטפורמה שניבחרה כוללת גם שימוש במסנני צבע, מיקרו-עדשות וטכנולוגיית Stacked Light Pipe המאפשרת לשלב מוליכי אור אנכיים בתוך החיישן, כדי להגדיל את יעילות התגובה לפוטונים בחיישנים הפועלים במתחים של 1.2/1.8/2.8V.

קבוצת Himax Technologies הפועלת מטאיוואן היא חברת Fabless העוסקת בייצור שבבים אופטיים, צגי TFT שטוחים, פתרונות תצוגה מיוחדים כמו מקרני MEMS, רכיבי הספק ועוד. היא מעסיקה כ-1,700 עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-200 מיליון דולר ברבעון.

מכל זווית, שוק החיישנים צומח

להערכת חברת Yole Développement, בשנת 2013 נמכרו בעולם כ-500 מיליון מצלמות רגישות בסמאטפונים, שהן בעלות רזולוציה של יותר מ-8Mp. היקף המכירות של מצלמות אלה צפוי לעלות ליותר מ-1.3 מיליארד יחידות עד לשנת 2017.

חברת Woodside Capital Partners סבורה שהשוק צריך להיבחן בזווית רחבה יותר, ולהערכתה שוק חיישני המצלמות המשולבות (Embedded) יגיע ליותר מ-2.5 מיליארד יחידות בשנת 2017. הצמיחה בשוק המצלמות החכמות והרגישות חורגת בהרבה מעבר לשימוש שלהן בסמארטפונים וטאבלטים. כך למשל, החברה מעריכה שעד לסוף העשור תצוייד כל מכונית חדשה ב-4-12 מצלמות שונות.

אולם היא מציינת התפתחות מרכזית חשובה אשר צריכה לעניין את חברת טאואר-ג'אז: השוק מגלה תיאבון למצלמות תלת-מימדיות. "הדור הראשון של מצלמות במכשירי סמארטפון אופיין בתחרות על מספר הפיקסלים והקטנת הגודל של המצלמה. כיום החברות מבקשות שהמצלמות יספקו יכולות תלת-מימדיות כמו שיש במצלמות של קונסולת Kinect של מיקרוסופט".

לקריאת המחקר של Woodside, הקליקו Embedded Camera Status 

בתעשיית ההייטק חוששים יותר מההנהלות בחו"ל מאשר מהרקטות של החמאס

מפעלי ההייטק עובדים בקיבולת שגרתית ולעתים אפילו מוגברת. החשש העיקרי הוא ארוך-טווח: "החברות הזרות אוסרות על עובדיהן להגיע לישראל משיקולי ביטוח"

שיגור מיירט של כיפת ברזל. מקור: דובר צה"ל
שיגור מיירט של כיפת ברזל. מקור: דובר צה"ל

העבודה במפעל ספקטרוניקס בשדרות מתנהלת בימים האלה במתכונת חירום קדחתנית שקשה מאוד לתארה. "כמעט בכל רבע שעה אנחנו רצים אל הממ"ד", סיפר סמנכ"ל אדמיניסטרציה וכוח אדם של החברה, אבי ביטון. למרות שהוא דוחה את בקשת Techtime לבקר במפעל בגלל הסכנה, העובדים מגיעים לעבודה בכל יום.

"אחת מהבעיות הקשות ביותר שלנו היא שהאמהות לילדים קטנים נשארות איתם ולא מגיעות לעבודה. בממוצע אנחנו מצויים כיום במחסור של כ-25% מכוח האדם, בעיקר בגלל ההיעדרות של האמהות. הן מגיעות לעבודה בכל פעם שהן מצליחות למצוא מישהו שישמור על הילדים".

רולטה צפון דרום

התיאור המצמרר הזה ממחיש כיצד כמעט בלא להרגיש, עברה בשנים האחרונות תעשיית האלקטרוניקה הישראלית למתכונת של עבודה בתנאי חירום, המאפשרת לה להמשיך ולתפקד גם בתנאי לחימה קשים. בעשור האחרון, כמעט בכל שנתיים התבצעה לחימה באזורים שבהם פועלים מפעלי ייצור אלקטרוניים. אם זה בדרום מול רצועת עזה, או בצפון, מול האיומים של החיזבאללה.

סמנכ"ל התיפעול של חברת RH אלקטרוניקה מנצרת, רותם חיימזון, מכיר היטב את המציאות הזו. "בשונה ממלחמת לבנון השנייה, שבה אנחנו היינו במרכז ההתרחשויות, כרגע הלחימה לא משפיעה עלינו ישירות, אבל אנחנו מרגישים אותה בכמה מישורים. עובדים שלנו יצאו למילואים בצווי שמונה וגם התמודדנו עם פיגורים בלוח הזמנים של קבלני משנה שהמפעלים שלהם נמצאים בדרום. מעבר לכך אין שינוי בהיקף פעילות הייצור".

אוגוסט הוא במילא חודש חלש

תמונה דומה מתקבלת גם מהצד השני של משוואת הייצור: ספקי הרכיבים האלקטרוניים. נשיא חברת אבנט ישראל, דני קורן, אומר שההתנהלות בימי הלחימה היא שגרתית כמעט לחלוטין, מלבד העובדה ש-6 עובדים בחברה גוייסו למספר שבועות בצווי שמונה: לא בוטלו הזמנות ולא צומצמו הזמנות של רכיבים. "למרות שכרבע מהפעילות שלנו בתחום הצבאי. לא חשנו בהזמנות דחופות". הבעיה העיקרית של התעשייה, להערכתו, אינה קשורה ללחימה, אלא לשער הדולר המקטין את כדאיות הייצוא הישראלי.

מנהל השיווק של חברת Texas Instruments בישראל, ירון קגן, מצייר תמונה דומה: "אנחנו לא שינוי בהיקף הזמנות הרכיבים, אולם אנחנו רואים ירידה בהיקף פעילות הפיתוח מכיוון שהרבה אנשים גוייסו למילואים, או שהם עוזבים מוקדם מהרגיל את מקומות העבודה. גם בימים כתיקונם הפעילות בתעשייה איטית מהרגיל בחודש אוגוסט".

הסטטיסטיקה מעודדת…

מעניין לציין שיש להערכתו התחזקות התחזקות מעטה בעסקים בהשוואה לאוגוסט 2013. "יכול להיות שפרוייקטים שנתקעו ביולי השתחררו באוגוסט". גם בחברת Digi-Key מדווחים על עלייה מסויימת בהזמנות בשבועות האחרונים.

יכול להיות שמדובר גם בפעילות שגרתית של התעשייה: להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הייצוא התעשייתי של ישראל הסתכם בחודש יולי 2014 בכ-3.84 מיליארד דולר. ייצוא ההייטק מהווה 43% מהייצוא התעשייתי והסתכם בכ-1.65 מיליארד דולר. קצת יותר מייצוא ההייטק בחודש יולי אשתקד, שהסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר.

אולם קגן מעלה סוגייה נוספת, ואולי שם מסתתרת ההשפעה האמיתית של הלחימה: "אנחנו רואים עצירה מוחלטת של הביקורים מחו"ל. החברות הגדולות אוסרות על עובדיהן להגיע לישראל משיקולי ביטוח". גם חיימזון מחברת RH, מפנה תשומת לב אל הבעייה: "ההנהלות בחו"ל חוששות שהמצב בארץ יגרום לעיכוב באספקת המוצרים. לכן הלקוחות המקומיים מפעילים לחץ רב כדי לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, כדי לשדר שהעסקים כרגיל".

החשש מפני ההנהלות בחו"ל מתבטא גם בכך שחברות רב-לאומיות סירבו להשתתף בהכנת הכתבה. הן ביקשו לא להיות מוזכרות בה בשום אופן, לא לטובה ולא לרעה.

Infineon רוכשת את IR מארה"ב תמורת 3 מיליארד ד'

Infineon הגרמנית בולעת את יצרנית השבבים האמריקאית, כחלק מהאסטרטגיה שלה שלה לעבור מאספקת מוצרים ורכיבים, לאספקת פתרונות ניהול הספק מלאים

INFINEON

עיסקת ענק נוספת בתעשיית השבבים, המתאהבת ביתרונות לגודל: חברת Infineon חתמה על הסכם לרכישת חברת International Rectifier Corporation בעיסקת מזומנים בהיקף של כ-3 מיליארד דולר. אינפיניאון תשלם 40 דולר לכל מנייה של IRC, מחיר המייצג פרימיום של כמעט 50% בהשוואה למחיר המניה כיום.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים בסוף 2014 או בתחילת 2015, תלוי באישורים הרגולטוריים. בעקבות ההודעה אתמול בערב, זינקה מניית IR בבורסה של ניו-יורק בכ-47% למחיר של 39.1 דולר.

מנכ"ל אינפיניאון, ד"ר ריינהרד פלוס, אמר שזו הזדמנות נדירה: "ההיכרות המצויינת של IR עם הצרכים של לקוחות ספציפיים וההיכרות שלהם עם היישומים, יתרמו להתפתחות של אינפיניאון מחבגרה המספקת מוצרים ולחברה המספקת פתרונות מערכתיים שלמים. נשיא ומנכ"ל IR, אולג חייקין, אמר שהעיסקה ממזגת שתי חברות מובילות בתחום פתרונות ניהול ההספק. "החברות משלימות אחת את השנייה ומפעילות מערכי ייצור ומו"פ גדולים".

מפעל ייצור שבבים של אינפיניאון בדרזדן, גרמניה
מפעל ייצור שבבים של אינפיניאון בדרזדן, גרמניה

על-פי תנאי העיסקה, אינפיניאון תשלם כ-2.4 מיליארד דולר במזומן. היא תממן את הרכישה מההון העצמי ומלוואה בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שהיא לוקחת מסיטיגרופ ומריל לינץ'.

חברת IR מתמחה בעיקר בטרנזיסטורי הספק IGBT חסכוניים באנרגיה, מודולי הספק חכמים, טרנזיסטורי הספק מסוג MOSFET ורכיבי ניהול הספק דיגיטליים. בנוסף, היא מפעילה מערך ייצור מתקדם של רכיבי גאליום ניטריד (GaN) לייצור טרנזיסטורי הספק. הדבר יסייע לחזק את מעמדה של אינפיניאון בתחום הרכיבים והפתרונות מבוססי GaN.

אסטרטגיית הפתרונות של אינפיניאון

בדיקת איכות הייצור של רכיבי GaN בחברת IR
בדיקת איכות הייצור של רכיבי GaN בחברת IR

מטרת המיזוג היא ליצור ספקית של פתרונות הספק מקיר לקיר. שתי החברות הודיעו שהעיסקה תייצר "כלכלת גודל באמצעות אופטימיזציה של של פעילות שתי החברות והרחבת פעילות הייצור של אינפיניאון בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ". העיסקה גם מעניקה ליצרנית האירופית נגישות אל השוק האמריקאי ואל השוק האסיאתי, שבהם IR חזקה יותר מחברת אינפיניאון.

חברת International Rectifier Corporation מאל-סגונדו, קליפורניה, הוקמה בשנת 1947 ומתמחה בפתרונות האנלוגיים דיגיטליים ואותות מעורבים. היא מעסיקה כ-4,000 עובדים, ובשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה ביוני 2014) הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר. תשתית הייצור שלה כוללת 3 מפעלי ייצור שבבים בארה"ב, אחד בסינגפור ואחד בבריטניה.

בנוסף, היא מפעילה שני מפעלי הרכבה ובדיקות בארה"ב ובמקסיקו. מעניין לציין שבדו"ח השנתי של החברה שפורסם אתמול, מופיעה אינפיניאון ברשימת המתחרות העיקריות של חברת IR ברוב מגזרי השוק שלה. פירוש הדבר שהעיסקה מעניקה לאינפיניאון שוק קיים ורשימת לקוחות ממשיים, ולא רק טכנולוגיה.

IR STOCK
מניית IR מזנקת בעקבות ההודעה אתמול בערב

חברת אינפיניאון ממינכן, גרמניה, היא ענקית שבבים המעסיקה כ-26,700 עובדים ומכירותיה בשנת 2013 הסתכמו בכ-3.84 מיליארד אירו. היא ניסחרת בבורסה של פרנקפורט לפי שווי של כ-12.9 מיליארד דולר. ההודעה על העיסקה דווקא הפילה את המנייה שלה בכ-2%.

ארצות הברית החליטה להצטרף למהפיכת ה-V2V

משרד התחבורה האמריקאי מגבש תקנות תקשורת בטיחותית בכלי-רכב (V2V). להחלטה תהיה השפעה ישירה על חברות ישראליות כמו MobilEye ו-AutoTalks

המחשה ויזואלית של מערכת V2V. כל כלי-הרכב מחליפים ביניהם מידע בטיחותי
המחשה ויזואלית של מערכת V2V. כל כלי-הרכב מחליפים ביניהם מידע בטיחותי

חטיבת הבטיחות במשרד התחבורה האמריקאי (NHSTA) פירסמה הודעה שהיא מקדמת סדרת תקנות חדשות אשר קשורות לאימוץ מערכות תקשורת בין מכוניות (vehicle-to-vehicle – V2V) במטרה להביא להתקנת מערכות V2V בכל כלי הרכב הפרטיים. על-פי התוכנית, התקנות החדשות ייכנסו לתוקף בשנת 2016.

שר התחבורה האמריקאי, אנתוני פוקס, אמר שהטכנולוגיה הזו תיביר אותנו למצב שבו אנו מסייעים לאנשים להתמודד עם תאונות למצב שבו אנחנו מסייעים להם להימנע מתאונות דרכים. "היא חוסכת חיים, כסף ודלק", אמר.

המשרד סיים לאחרונה הכנת דו"ח מפורט באורך של כ-300 עמודים, הממחיש את היתרונות של שני יישומים לדוגמא: סיוע בפנייה שמאלה (Left Turn Assist) ואזהרה מפני סכנת התנגשות בכניסה לצומת (Intersection Movement Assist), והגיע למסכנה שמערכות התראה טכנולוגיות מבוססות V2V יכלו למנוע 592,000 התנגשויות בשנה ואת מותם של 1,083 בני-אדם בשנה.

פעולת מערכת IMA. המשאית והרכב משמאל אינם רואים אחד את השני. הרכב משמאל לא יעצור בכניסה לצומת מכיוון שתמרור העצור נפל. המכונית הלבנה מימין רואה את שתי המכוניות האחרות, ומזהירה אותן מסכנת התנגשות בתוך הצומת
פעולת מערכת IMA. המשאית הכחולה והרכב משמאל אינם רואים אחד את השני. הרכב משמאל לא יעצור בכניסה לצומת מכיוון שתמרור העצור נפל. המכונית הלבנה מימין רואה את שתי המכוניות האחרות, ומזהירה אותן

מערכות LTA מזהירות נהגים בפני פנייה שמאלה כאשר רכב אחר מגיע מולם בנתיב הנגדי, ומערכות IMA מזהירות את הנהג להימנע מכהניסה לצומת כאשר יש סיכויים גדולים להתפתחות תנאי התנגשות. יישומים נוספים של טכנולוגיית V2V מסייעים לנהג להימנע מהתנגשויות חזיתיות, מביצוע עקיפות מסוכנות, מנקודות מתות בשדה הראייה, מתריעות על שלטי דרך ורמזורים ועוד.

המשרד מעריך שטכנולוגיית V2V יכולה גם לסייע בהסדרת התחבורה בדרכים עמוסות, ולשמש אבן בניין מרכזית בהתפתחות טכנולוגית שתוביל בסופו של דבר לשימוש בכלי-רכב אוטונומיים (driverless vehicle). המשרד מדגיש שטכנולוגיה זו אינה כוללת איסוף והעברת מידע על הנהגים או מעקב אחר תנועת כלי-רכב. "המידע המוחלף בין כלי-הרכב בכביש אינו מזהה אותם, וכולל רק נתוני בטיחות בסיסיים".

לקריאת הדו"ח המלא: Readiness of V2V Technology

עדיין קשה להעריך את היקף השוק, שכן הוא מצוי רק בחיתוליו והרגולטורים באירופה ובארה"ב, עדיין לא הגדירו את כל התקנים בתחום. יחד עם זאת, לאחרונה פירסמה חברת המחקר Markets and Markets תחזית שוק הטלמטיקס, הכולל היום תקשורת לניהול ציי רכב ופתרונות V2V עתידיים. להערכתה, יסתכם שוק הטלמטיקס העולמי ב-2014 בכ-17.3 מיליארד דולר. אולם הוא יצמח בשיעור שנתי של כמעט 18% בשנה ויגיע להיקף של 39.15 מיליארד דולר בשנת 2019.

הישראליות שייהנו מהמהפיכה

ערכת שבבים של AutoTalks הכוללת בקר של אינפיניאון
ערכת שבבים של AutoTalks הכוללת בקר של אינפיניאון

אירופה הקדימה את ארה"ב וכיום פועל בה קונסורציום Car-2-Car המקדם את נושא התקשורת האוטומטית בין כלי רכב, מתוך כוונה לעמוד ביעדים שהאיחוד האירופי הגדיר בשנת 2010 ולספק לתעשיית הרכב מערכת תקשורת עובדת כבר בשנת 2015.

בקונסורציום חברות אאודי, רנו, ב.מ.וו, פולקסווגן, וולוו, הונדה, MAN ודיימלר. בנוסף, קיימת בקונסורציום קבוצה גדולה של יצרניות שבבים (המוגדרות כ"חברות נילוות"): רנסאס, NXP, פריסקייל, NEC, היטאצ'י, סימנס ועוד.

לתוכנית האמריקאית תהיה השפעה ישירה על חברות ישראליות. כך למשל, חברת MobilEye נחשבת לאחת מהחברות המובילות היום בשוק מערכות העזר הבטיחותיות לנהג (ADAS). להערכת משקיפים, הצמיחה הגבוהה של מנייתה בנסד"ק ביומיים האחרונים נובעת מההכרזה של משרד התחבורה האמריקאי. מחיר המנייה צמח מ-32.2 דולר מתחילת השבוע, לכ-36 דולר אתמול, והעניק לה שווי של 7.9 מיליארד דולר.

חברה ישראלית אחרת הנעשית אטרקטיבית ככל שתאריכי היעד של ה-V2V מתקרבים, היא חברת Autotalks מכפר נטר (החברה בקונסורציום Car-2-Car). היא נחשבת לאחת מהחלוצות הבולטות בתחום, ולפני חודשיים שילבה אותה חברת המחקר גרטנר ברשימת Cool Vendors בתחום השבבים. חברת Autotalks פיתחה ערכת שבבים לתקשורת בין כלי-רכב (V2V) ולתקשורת בין כלי-רכב לבין תשתיות כביש (V2I) התואמת למיפרטים המתגבשים גם בארצות הברית וגם באירופה.

 

תערוכת electronica 2014 תתקיים ב-11-14 בנובמבר

electronica נחשבת לתערוכה החשובה ביותר בענף האלקטרוניקה. תחגוג את יובל ה-50 לקיומה. השנה יינתן דגש מיוחד לפתרונות עבור תעשיית הרכב electronica 2012

תערוכת electronica המתקיימת מדי שנתיים במינכן ונחשבת לתערוכה הגדולה והחשובה בעולם בתחום הרכיבים, המערכות והיישומים לענף האלקטרוניקה, תציין את יובל ה-50 לפעילותה. השנה ישתתפו בתערוכה כ-2,700 חברות בינלאומיות והמארגנים צופים לכ-80,000 מבקרים. לתערוכה בשנת 2012 הגיעו יותר מ-73,000 מבקרים מ-79 מדינות.

מאז שנת 1964 מוצגים בתערוכה כל החידושים העדכניים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה על-ידי חברות מכל רחבי העולם. השנה תתקיים התערוכה במינכן בתאריכים 11-14 בנובמבר. הנושאים המובילים ב-2014 יהיו חידושים בתחום התנועה והתחבורה, מערכות משובצות מחשב, תאורה, אלקטרוניקה רפואית, אבטחה ויעילות אנרגטית.

בסקר של מארגני הארוע, ציינו מנהלי החברות המובילות בתעשייה שתערוכת electronica היא ארוע מועדף להצגת חידושים, יצירת קשרים ואיתור לקוחות חדשים. תערוכת electronica כוללת תצוגה של אלפי חברות, פורומים והתכנסות ועידות מקצועיות ממוקדות. במסגרת התערוכה יתקיים פורום בהשתתפות מנהלי החברות המובילות בעולם בנושא "עולם האינטרנט: אפשרויות, אתגרים, אבטחה".

מתוך כל החברות שיציגו השנה בתערוכה, כ-1,500 יציגו פתרונות לענפי התחבורה: מוליכים למחצה, חיישנים, פתרונות אספקת כח, מערכות תפעול בטיחותיות ומערכות משולבות. כמו-כן יתקיים פורום מיוחד בתחום האלקטורוניקה הממונעת בהשתתפות מומחים בעלי שם עולמי, שבו יידונו המושגים החשובים ביותר בתחום: חסכון אנרגיה, תחבורה חשמלית, נהיגה עצמית.

electronica green car

הרשות לפיתוח כלכלי בגרמניה מעריכה שהיקף השוק העולמי של תחבורה חשמלית ב-2014 מסתכם בכ-190 מיליארד דולר. מדובר בתחום הנמצא בצמיחה: ארגון יצרני החשמל והאלקטרוניקה בגרמניה (ZVEI) מעריך שעד לשנת 2025 יצמח שוק התחבורה החשמלית בגרמניה לכ-430 מיליארד אירו. בסך הכל, ZVEI סבור ששוק האלקטרוניקה העולמי צמח ב-2014 בכ-3% להיקף של 3.7 טריליון אירו.

התערוכה תיערך במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בתאריכים 11-14 בנובמבר 2014.

לפרטים נוספים:  נציגות התערוכה בישראל, אריק צור/דניאלה גרינפלד

03-6492050, [email protected]

האסטרטגיה החדשה של RAD: פתרונות במקום מוצרים

אוליק ברוידא, מנהל שיווק RAD: "מה שמעכב אותנו זו היכולת לגייס עובדים טובים"

RAD-VP-MARKETING

חברת RAD היא מחברות התקשורת הוותיקות בישראל ואחת מחברות האלקטרוניקה הבודדות בארץ שעדיין מחזיקה בקו ייצור לצורכיה העצמיים (בהר חוצבים בירושלים). כיום עובדים בחברה כ-1,000 עובדים, מתוכם כ-800 בישראל. החברה לא מדווחת על מכירותיה, אולם מהערכות בתעשייה הן מסתכמות ב-150-200 מיליון דולר בשנה.

RAD PRODUCT Aאלא שהישגי העבר אינם מבטיחים הצלחה בעתיד. בשנתיים האחרונות, מאז מינויו של דרור בין למנכ"ל החדש של החברה במקום אפי וכטל שניהל אותה במשך כ-15 שנה, היא מנסה להגדיר אסטרטגיה עיסקית המותאמת לשוק תקשורת המשנה את פניו במהירות. מנהל השיווק של החברה, אוליק ברוידא שהגיע אליה מחברת Wavion (שנירכשה על-ידי אלווריון לפני שזו התמוטטה), הסביר ל-Techtime כיצד נראית האסטרטגיה החדשה של החברה.

Techtime: מה קרה בחברה בשנה האחרונה?

ברוידא: "החברה עברה תהליך ריענון של חלק גדול מאוד מההנהלה הבכירה. כיום אנחנו ממוקדים בפתרונות ולא במוצרים. חילקנו את העולם לשווקים, ובכל שוק הגדרנו תחום שאליו אנחנו מציעים פתרון מלא (אפליקציה הכוללת מגוון חומרות ותוכנת ניהול), המוגדרת באופן כזה שאנחנו נהיה המובילים בתחום. כאשר אתה מדבר על פיתרון למגזר שוק מסויים, אתה הופך להיות המומחה במגזר השוק הזה ומדבר בשפה של השוק. כיום אנחנו מנהלים כ-15 אפליקציות מהסוג הזה".

כיצד הגדרתם את האפליקציות?

"היו הרבה מאוד תהליכים. בין השאר הם כללו הקמת קבוצות מיקוד שישבו בחדרים סגורים והשתתפו בהם גם מפיצים שלנו. יכולנו לעשות זאת מכיוון שיש לנו מפיצים נאמנים מאוד העובדים איתנו יותר מ-20 שנה. כעת אנחנו נמצאים בשלבי הגדרת פתרון הכולל D-NFV לחברות תשתיות כמו חברות חשמל וחברות רכבת".

מה היו ההשלכות של ההגדרות החדשות?

RAD PRODUCT B"אחת מהתוצאות המיידיות היא גידול מאסיבי בהיקף פעילות התוכנה שלנו. משקלה של מערכת הניהול שלנו, RADView, גדל מאוד והוא יהיה אף גדול יותר בעתיד, מכיוון שהיא משמשת כדבק המחבר את כל מרכיבי האפליקציה. אנחנו מבצעים השקעות גדולות מאוד ב-RADView.

"בצורת העבודה הנוכחית שלנו, כאשר מסתיים תהליך הפיתוח ובדיקת האיכות של כל מוצר חדש – התהליך מתחיל בשנית: המוצר ניבדק ברמת האפליקציה, כיצד הוא עובד ביחד עם שאר המוצרים הנלווים של הפתרון ועם תוכנת הניהול".

מהי ההשפעה העיסקית של המהלך החדש?

"צריך לזכור שהמוצרים בעולם התקשורת מצויים בתהליך הפיכה לקומודיטיז. לכן אחת מהתוצאות הראשונות של האסטרטגיה החדשה היא שהעיסקאות נעשו גדולות יותר. התפישה הזו השפיעה גם על הגדרת לקוחות היעד שלנו: כאשר משווקים פתרונות, המטרה היא להיכנס למכרזים של ספקי תקשורת גדולים מאוד, מכיוון שכאשר מצליחים במכרז כזה, אורך החיים של כל עיסקה הוא ארוך יותר.

"הגדרנו תהליך בשם Key Carrier Account. כרגע מוגדרות אצלנו 10 חברות כ-KCA. פירוש הדבר שיש אצלנו צוות מיוחד הנמצא במגע שוטף עם כל KCA, ומסייע לה להגדיר מה יהיו הצרכים שלה בעוד ארבע שנים. למשל, גם הם עדיין לא יודעים מה בדיוק ניתן יכולים לעשות עם NFV ו-SDN. אנחנו בוחנים ביחד איתן את האפשרויות ואפילו מגדירים פתרונות שאנחנו נפתח ושאולי הן ירכשו בעוד ארבע שנים. המטרה היא להגיע למצב שביום שבו הם יפרסמו RFP, יהיה לנו סיכוי גבוה לזכות בעיסקה, למרות שכיום אנחנו מבצעים השקעה ללא תמורה".

המונח NFV הוא קיצור של Network Functions Virtualization. מדובר בתפיסה חדשה בענף התקשורת, שנועדה לאפשר התקנת שירותים ויכולת ברשת באמצעות תוכנה המותקנת על-גבי שרתי x86 סטנדרטיים, ולא באמצעות ציוד תקשורת ייעודי. 

כיצד אתם מייצרים יתרון יחסי בתחום הלוהט של רשתות מיתכנתות (NFV ו-SDN)?

RAD PRODUCT C"מגמת ה-NFV מייצגת תהליך של וירטואליזציה בעולם התקשורת. חברת רד מגיעה מתחום ה-Access, כלומר מקצות הרשת (CPE), הכולל ציוד אצל הלקוחות של ספקי התקשורת, קופסאות תקשורת ברמת תחנת הבסיס הסלולרית וכדומה.

"מכיוון שהגענו מהעולם של קצה הרשת, בדקנו את המשמעות של NFV בקצה הרשת והגדרנו את המושג D-NFV (Distributed NFV). גילינו שלא רק שה-NFV יכול לשבת בקצה הרשת, אלא שיש לזה יתרונות גדולים. קיימות הרבה מאוד פעולות שכדאי שיתבצעו אצל הלקוח ולא במחשב המרכזי של ספק התקשורת, כמו למשל, הצפנה, דחיסה ועוד.

"יש יתרון לכך שפעולות כמו מדידת פרמטרים, האצת התקשורת, ויישומים שונים, יתבצעו אצל הלקוח בקצה הרשת ולא אצל ספק התקשורת. הרעיון הוא לאחד את שני העולמית: לצרף אל ציוד התקשורת שלנו שרת x86 ולקבל פונקציונליות D-NFV. זו התרומה שלנו לתחום וזה גם הייחוד שלנו בתחום הרשתות המיתכנתות".

מוצר ה-NFV הקטן ביותר בעולם

RAD-MINID

תפישת D-NFV של חברת רד מאפשרת לה לפתח מוצרים המתקבלים בהפתעה בתעשיית התקשורת העולמית. אחד מהם הוא ממשק ה-Network Interface Deviceהזעיר בשם MiNID, אשר קיבל לפני קצת יותר מחצי שנה את פרס NetEvents Innovation Award היוקרתי בקטגוריית מוצר הטלקום החדשני ביותר לשנת 2013.

מסורתית, ה-NID (Network Interface Device) משמש כנקודה המבדילה בין הרשת של הספק לבין הרשת של הלקוח. כך למשל, רשת הטלפון של ספק התקשורת מגיעה עד קופסת חיבורים מסויימת, כאשר מצידה האחד מחוברת הרשת הציבורית ומצידה השני מחובר הקו של הלקוח. עם השנים התפתחו אבזרי NID חכמים יותר מאשר סתם מחבר כפול: הם כוללים יכולות בדיקה של תקינות הרשת ואפילו המרות פורמטים ופרוטוקולים בהתאם לצורך.

המוצר החדש של RAD הוא כל-כך קטן שהוא בגודל של זיכרון USB זעיר. הוא כולל מעגל ASIC עם מעבד וזיכרון. האבזר נתקע בין הציוד של הלקוח לבין קו התקשורת ומספק את כל הפונקציות של NID מסורתי, כולל ביצוע בקרה ברמת L2/L3 ושליחת דיווח למרכז הרשת, או קבלת הוראות מהמרכז.

למעשה, הוא יכול להפוך כמעט כל ציוד קצה לציוד המהווה חלק בלתי נפרד מתשתית D-NFV. בחברת רד מתייחסים אל המוצר הזה כאל פריצת דרך מהותית. לדברי ברוידא, "אנחנו יודעים לטעון אותו בתוכנה מרחוק, ולהכניס באמצעותו חוכמה לרשת בעלות נמוכה מאוד". כיום הוא משווק על-ידי רד במסגרת פתרון כולל בשם Service Assured Access (SAA), שנועד לספק חוויית שימוש מבוקרת ברשתות איתרנט ברמת הטלקום.

מה הן תחזיות הצמיחה שלכם?

ברוידא: "להערכתי צמחנו השנה בשיעור גדול מאוד. הקמנו בית תוכנה בבאר-שבע ואנחנו מנצלים את מפעל הייצור שלנו, המעניק לנו גמישות ייצורית ואפשרות לייצר בכמויות קטנות מאוד. מה שמעכב אותנו כיום זו היכולת לגייס עובדים טובים. יש לנו הרבה משרות פתוחות הממתינות לעובדים".

Orbotech נכנסת לתעשיית הציוד לייצור שבבים

עיסקת SPTS היא יותר מאשר "הזדמנות להיכנס לשווקים הצומחים של MEMS ומארזים". Orbotech הכניסה את רגלה בדלת הקדמית של תעשיית ייצור השבבים

מערכת CVD של SPTS לפרוסות סיליקון של 75-300 מ"מ
מערכת CVD של SPTS לפרוסות סיליקון בקוטר של 75-300 מ"מ

חברת Orbotech השלימה את עיסקת הרכישה של חברת SPTS הבריטית. היקף העיסקה מסתכם ב-371 מיליון דולר שמומנו באמצעות הלוואה בהיקף של 300 מיליון דולר, והשאר ממזומנים שהיו בקופת החברה.

בהודעה לעיתונות של אורבוטק הוגדרה העיסקה כ"מהלך אסטרטגי המכניס את אורבוטק לשוק הצומח של מארזי שבבים מתקדמים ומערכות מיקרו-אלקטרו מכניות (MEMS)". ייתכן שההגדרה הזו קצת מצמצמת את משמעות המהלך, אשר מקרב את אורבוטק בצעדי ענק אל שוק מערכות ייצור השבבים. שכן, למרות ש-SPTS אינה חברה גדולה מאוד, מכירותיה בשנת 2014 צפויות להסתכם בכ-180 מיליון דולר, היא נטועה עמוק מאוד בשוק הסמיקונדקטורס.

מוצרי סמיקונדקטורס מובהקים

חברת SPTS מייצרת תנורים שבהם מונחות פרוסות הסיליקון לצורך תהליך יצירת השכבות. התנורים שלה מיועדים לפרוסות סיליקון בקוטר של 150מ"מ, 200 מ"מ ו-300 מ"מ. הלקוחות שלה הן חברות המייצרות רכיבי זיכרון, רכיבים לוגיים, רכיבי הספק ומעגלי ASIC. התנורים של החברה ם מספקים בקרת טמפרטורה מדוייקת בטווח של 100°C-1,200°C ומותאמים גם לייצור מעגלי סיליקון גרמניום (SiGe).

מערכת FXP של SPTS לייצור מעבדתי של שבבים בפרוסות של 200 מ"מ
מערכת FXP של SPTS לייצור מעבדתי של שבבים בפרוסות של 200 מ"מ

חברת SPTS גם מספקת ליצרניות שבבים מכונות Physical Vapor Deposition המשמשות ליצירת שכבות מתכת דקות על השבב, בעובי של 1.2µm, עבור קווי ייצור שבבים מתקדמים (פחות מ-45 ננומטר). מערכות ה-PVD משמשות בעיקר ליצירת נקודות חיבור אלומיניום בין הסיליקון לבין המוליכים בתוך המארז, המחברים אותו אל העולם החיצון.

החברה פיתחה טכנולוגיה מיוחדת המאפשרת לבצע את תהליך ה-PVD בלא הופעת זקיקים (whiskers), הפוגעים בתפוקה של יצרני השבבים. היא גם פיתחה מערכת דומה לייצור שכבות דקות על העיקרון של Chemical Vapor Deposition בלחץ אטמוספירי. מדובר בטכניקה לייצור שכבות דקות בתוך תנור, שבו מתפתחת ריאקציה כימית בין חומר היעד, חומר הבסיס (לוח הסיליקון) וחומר שלישי המשמש כריאקטור כימי.

תהליך זה נמצא בשימוש גם בתחום ייצור המארזים המתקדמים, גם בתחום ייצור ה-MEMS וגם בתחום ייצור השבבים. חברת SPTS מחזיקה בכל הקניין הרוחני בתחום הזה, שמקורו בחברת Watkins Johnson האמריקאית, שהיתה מהחלוצות העולמיות של תעשיית השבבים.

סימני שאלה אסטרטגיים

למעשה, תעשיית ה-MEMS עצמה היא תעשיית שבבים מובהקת: הרכיבים הזעירים מיוצרים על-גבי פרוסות סיליקון בתהליכי ייצור דומים מאוד לאלה של ייצור שבבים חשמליים סטנדרטיים, כאשר חלק גדול מאוד יצרניות השבבים מייצרות כיום גם רכיבי MEMS. מגוון הפתרונות של SPTS לתעשיית השבבים כולל אפילו פלטפורמות מעבדתיות לייצור שבבים בכמות קטנה מאוד של 1-8 פרוסות סיליקון בקוטר של 8 אינטש.

המסקנה היא שהעיסקה של אורבוטק היא הרבה יותר מאשר "הזדמנות להיכנס לשוק ה-MEMS והמארזים הצומחים". היצרנית הישראלית של ציוד בדיקה ותיקון מעגלים מודפסים וצגים שטוחים הכניסה את רגלה בדלת הקדמית של תעשיית ייצור השבבים. כעת צריך לראות מהי האסטרטגיה האמתית שלה בתחום:

האם היא מתכננת להביא אל תעשיית השבבים את הידע שלה מתחום המעגלים המודפסים – ולהגדיר סוג חדש של מארזים צפופים ומתוחכמים – או אולי להיפך – לרענן את תעשיית המעגלים המודפסים באמצעות טכנולוגיות שהובאו מתחום השבבים. ואולי קיימת אפשרות שלישית – יצירת פורטפוליו משל עצמה של מערכות לייצור שבבים.

 

תאימות אלקטרומגנטית: שיקולים בעבודה עם ספקי כוח ממותגים (Switching Power Supplies)

המאמר בוחן את הכללים והתקנות השולטים בבקרה של הפרעות EMI ובסוגי הרעש המופקים על-ידי ספקי כוח ממותגים (Switching Power Supplies), במטרה לסייע בהפחתת הפרעות EMI הנובעות מהם.

מאת: Don Li, מנהל טכני בכיר (CTO) בחברת CUI

CUI-POWER-SUPPLIESמקור ההפרעות בספקי כוח ממותגים

המונח "ספק כוח ממותג" (Switching Power Supplies) הוא מונח גנרי המתאר מקור מתח עם מעגל הממיר מתח ישר (DC) למתח חילופין (AC) שאותו ניתן להמשיך ולעבד למתח ישר אחר. ניתן לסווג את ספקי הכוח הממותגים לשני סוגים: ספקי כוח ממתח חילופין למתח ישר (ac-dc power supplies) שבהן כניסה של מתח חילופין, וממירי מתח ישר למתח ישר (dc-dc converters) שבהם יש  כניסת מתח ישר.

ממיר DC-DC של CUI
ממיר DC-DC של CUI

בשני הסוגים משולבת המרה של מתח ישר למתח חילופין לצורך שינוי של מתח. ספקי כוח ממותגים מפיקים הפרעות אלקטרומגנטיות המורכבות מאותות בתדירויות מרובות. ממיר DC-DC, ממיר את מתח הכניסה הישר למתח חילופין, שאותו אפשר להעלות או להוריד באמצעות שנאי.

ספקי מתח חילופין למתח ישר (Ac-dc power supplies ) משתמשים אף הם במעגלי תדר גבוה להמרת מתח.

אולם מתח החילופין הפנימי בשני המקרים אינו גל סינוס טהור, אלא לעתים קרובות הוא גל מרובע שאפשר לייצג אותו על-ידי טור פורייה המורכב מהסכום האלגברי של אותות גלי סינוס רבים עם תדירויות של הרמוניות. אותות אלו בריבוי תדירויות הם מקורות הפליטה בהולכה ובהקרנה אשר עלולים לגרום להפרעות, הן לציוד שבו מותקן ספק הכוח והן לציוד אחר המוצב בסמיכות.

חוקים, תקנות ושיתוף בינלאומי

הספקטרום האלקטרומגנטי משמש כתווך של מערכות תקשורת המבוססות על פליטה מכוונת של שדות אלקטרו-מגנטיים. כדי להגן על הספקטרום האלקטרומגנטי ולהבטיח תאימות של המערכות, נקבעו תקנים המגדירים הפרעות EMI מותרות בהולכה ובהקרנה בסביבת ציוד אלקטרוני.

ספק AC-DC פתוח של CUI
ספק AC-DC פתוח של CUI

אחד מהתקנים העיקריים באירופה הוא CISPR 22, שאומץ עלי-ידי רוב החברות בקהילה האירופית. גוף ההסדרה האמריקאי, ה-FCC, מסווג את הציוד האלקטרוני הדיגיטלי לשתי קבוצות: Class A הוא ציוד שמיועד לסביבות מסחריות, תעשייתיות ועסקיות.

Class B הוא ציוד שמיועד לסביבה ביתית. תקני הפליטה מעמידים הגבלות חמורות יותר בפני מוצרים המשתייכים ל- Class B, מפני שסביר יותר שאלו יימצאו בסמיכות להתקנים אלקטרוניים אחרים המשמשים בבית.

תקנות CISPR 22 הותאמו לתקני ועדת FCC, ואפשר להשתמש בהם עם חריגות קלות, לצורך אישור רשמי של ציוד אלקטרוני. ליצירת תיאום כזה, יש צורך להשתמש באותו התקן לפליטת הפרעות בהולכה ולפליטת הפרעות בהקרנה. את המדידות המבוצעות מעל ל-1GHz יש לבצע על-פי הכללים והמגבלות של ועדת FCC מכיוון שכללי CISPR 22 לא מגדירים מגבלות עבור תדירויות אלו. המגבלות המוגדרות עבור פליטת הפרעות בהולכה או בהקרנה בחלק 15 של תקני FCC וב-CISPR 22 נמצאות בהפרש של כמה dB אלו מאלו, על-פני התדירויות שבהגדרה.

בדיקות תאימות EMC ותאימות להפרעות

בדיקות של תאימות EMC ותאימות להפרעות אלקטרומגנטית מבוצעות על-פי תהליכי הבדיקה המוגדרים על ידי תקן ANSI, שאינו כולל מגבלות באשר לפליטה של הפרעות בהולכה או הפרעות בהקרנה שמיוחסות למוצר גנרי או מוצר מסוים. ראוי לציין שהבדיקות מבוצעות על מערכות שלמות ולא רק על מודולי אספקת המתח. גם ספקי כוח חיצוניים שעומדים בתאימות לתקנות כמוצרים עצמאיים צריכים להיבדק ביחד עם המערכת הסופית.

המקורות הבסיסיים של הפרעות EMI/EMC

ניתן לסווג הפרעות EMI להפרעות בתופעות מעבר ולהפרעות רציפות. הפרעות EMI בתופעות מעבר מופיעות כאשר המקור שלהן פולט אות דופק (Pulse) של אנרגיה למשך זמן קצר, ולא אות רציף. המקורות האפשריים כוללים מעגלי מיתוג, פריקה אלקטרוסטטית (ESD), ברקים ונחשולים בקווי אספקת מתח ועוד. הפרעות EMI בתופעות מעבר חוזרות יכולות להיגרם על-ידי מנועים חשמליים, מערכות הצתה של מנועי בנזין ומיתוג רציף במעגלים ספרתיים. את ההפרעות הרציפות אפשר לחלק לפי התדירות: תדירויות בין כמה עשרות הרץ עד 20 קילו הרץ מסווגות כתדר שמע (אודיו), תדרים מעל 20 קילו הרץ נחשבים לתדרי רדיו (RFI).

צימוד הפרעות EMI

צימוד (Coupling) מתרחש דרך הולכה, קרינה או השראה. פליטת הפרעות EMI בהולכה נמדדת עד 30 מגה הרץ. זרמים בתדירויות מתחת ל-5 מגה הרץ מופיעים ברוב המקרים כזרמים הפרשיים, לעומת זרמים מעל 5 מגה הרץ, שהם בדרך-כלל משמשים בחיבור משותף (common mode).

זרם בחיבור הפרשי (differential mode current) הוא הזרם המצופה בזוג חוטים. כלומר הזרם יוצא מקצה החוט בצד המקור וחוזר בצד החוזר של הקו. הרעש נמדד בכל אחד מהקווים ביחס לנקודת הייחוס שנקבעה. זרמים הפרשיים זורמים בין ספק ממותג לבין מקור האספקה שלו או בין ספק ממותג לבין העומס, דרך מוליך ההספק, וזרמים אלו אינם מיוחסים להארקה.

בחיבור משותף (Common mode), זרמים זורמים באותו כיוון דרך מוליכי ההספק, וחוזרים למקור שלהם דרך ההארקה. במקרים רבים ההולכה של רעש בחיבור משותף נוצרת דרך קיבול פרזיטי במעגל, ולעתים דרך הקיבול שבין בית ההתקן להארקה.

איור 1: ההגדרה של חיבור הפרשי ושל חיבור משותף.
איור 1: ההגדרה של חיבור הפרשי ושל חיבור משותף.

צימוד באמצעות קרינה מתרחש כאשר המקור והקולט ("הקורבן") פועלים כאנטנות רדיו. המקור מקרין גל אלקטרומגנטי המתפשט במרחב שבין המקור לקורבן, והוא נקלט על-ידי הקורבן. צימוד השראי (חשמלי או מגנטי) הוא נדיר יותר בהשוואה לצימוד בהולכה או בקרינה, ומתקיים כאשר מפריד מרחק קצר מאוד בין המקור לקולט.

השראה חשמלית מתרחשת כאשר בין שני מוליכים סמוכים קיים שדה חשמלי משתנה, הגורם לשינוי במתח על פני המרווח. השראה מגנטית מתרחשת כאשר בין שני מוליכים מקבילים קיים שדה מגנטי משתנה, המשרה שינוי במתח על-פני המוליך הקולט.

כדי לאפיין את הבעיה של הפרעת EMI יש צורך בהבנה של מקור ההפרעה ושל האות, של נתיב הצימוד אל הקורבן ושל אופי הקורבן, מהבחינה החשמלית ומבחינת חשיבות התקלה. הסיכון הוא בדרך-כלל סטטיסטי באופיו; חלק גדול מהמאמץ המושקע באיפיון האיום ובקביעת התקנים מבוסס על הקטנת ההסתברות לשיבוש. כלומר, הפחתת הפרעת EMI לרמה מתקבלת על הדעת, ולא ביטול מוחלט של הופעתה.

הפרעות EMI בהולכה

כדי לשכך הפרעות המועברות בהולכה, חיוני להתמודד בנפרד עם הרעש ההפרשי ועם הרעש בחיבור המשותף. בדרך-כלל אפשר לדכא רעש הפרשי על-ידי חיבור קבלי מעקף (bypass capacitors) לביטול הצימוד בין קו אספקת המתח לקו החוזר. קווי אספקת המתח ממוקמים בכניסה או ביציאה של ספק הכוח הממותג לכן יש למקם את קבלי המעקף סמוך לחיבורי המקור המפיק את הרעש.

להנחתת זרמים בחיבור משותף בתדירויות הנמוכות (סביב תדירות המיתוג הבסיסית של המקור) דרושים קבלי מעקף בעלי ערך גבוה בהרבה, וקבל קרמי לא יתאים לכך. קבלים קרמיים עד 22 מיקרו פאראד מתאימים לשימוש רק לסינון ביציאות המתח הנמוך של ספקי כוח ממותגים, אך לא בספקים שבהם עלולים להופיע נחשולי מתח של 100 וולט. לכן יש להשתמש בקבלים אלקטרוליטיים בעלי ערכי קיבול ומתח גבוהים יותר.

איור 2: תרשים מסנן בחיבור הפרשי
איור 2: תרשים מסנן בחיבור הפרשי

על-מנת להנחית זרם במצב הפרשי בתדירות המיתוג הבסיסית ובהרמוניות הגבוהות יותר, מסנני הכניסה מורכבים משילוב של קבלים אלקטרוליטיים וקבלים קרמיים. ניתן לקבל דיכוי נוסף של הזרמים באמצעות הוספת משרן (סליל) בטור לקו הזנת המתח הראשי, כדי ליצור מסנן L-C מעביר נמוכים בדרגה יחידה. בחיבור משותף ניתן לדכא ביעילות זרמי הולכה על-ידי חיבור קבלי מעקף בין קווי המתח של ספק הכוח הממותג לבין ההארקה.

איור 3: תרשים מסנן בחיבור משותף
איור 3: תרשים מסנן בחיבור משותף

אפשר להשיג דיכוי נוסף של זרמים בחיבור משותף על ידי הוספת זוג משרני סליל צמודים המחוברים בטור לכל אחד מקווי אספקת המתח הראשי. העכבה (Impedance) הגבוהה של משרני הסליל בצימוד, מאלצת את הזרמים בחיבור משותף לעבור דרך קבלי ביטול הצימוד.

הפרעות EMI בקרינה

ניתן לדכא הפרעות EMI מוקרנות על-ידי הקטנת העכבה בתדר רדיו (RF) והקטנת שטח לולאת האנטנה. את הקטנת השטח אפשר להשיג על ידי הקטנה עד למינימום של השטח הסגור בלולאה הנוצרת על ידי קו המתח ונתיב קו ההחזרה שלו.

את ההשראות של קווי המוליכים במעגל המודפס (PCB) ניתן להקטין למינימום באמצעות יצירת מוליכים רחבים ככל האפשר במקביל לנתיב ההחזרה שלהם. באופן דומה, מאחר שהעכבה של לולאת מוליך תלויה בשטח הכולל שהיא מקיפה, הקטנת המרחק בין קו אספקת המתח לבין קו ההחזרה תקטין את העכבה שלה. במעגלים מודפסים אפשר להקטין את השטח הזה בצורה הטובה ביותר על-ידי העברת קו אספקת המתח וקו ההחזרה שלו אחד מעל השני, בשכבות סמוכות של המעגל המודפס.

הקטנת שטח הלולאה שבין קו אספקת המתח לבין קו ההחזרה שלו גם מגבילה את היעילות של האנטנה, מפני ששטח הלולאה המוקטן מפיק שדה אלקטרומגנטי קטן יותר. בנוסף, הוספת משטח הארקה במשטחים החיצוניים של המעגל מדכאת משמעותית את הפרעות ה-EMI בהקרנה, במיוחד אם המשטח הזה ממוקם ישירות מתחת למקור המפיק את הרעש.

אפשר גם להשתמש בסיכוך מתכתי כדי להקטין עוד יותר את הרעש המוקרן, על-ידי הצבת מקור הרעש בתוך כלוב עשוי ממוליך מוארק (grounded conductive housing), וחיבורו אל הסביבה החיצונית הנקייה דרך מסנני קו. במקרה כזה, יש צורך לחבר גם את קבלי ביטול צימוד בחיבור משותף בקו חוזר אל ההארקה בבית המוליך.

איור 4: שטח מוקטן של לולאת אנטנה להקטנת פליטת רעש בהקרנה
איור 4: שטח מוקטן של לולאת אנטנה להקטנת פליטת רעש בהקרנה

שיכוך הפרעות EMI ברמת המערכת

למרות שרוב הספקים הממותגים מתוכננים לעמוד בתקני EMI כמודולים עצמאיים, יש לתכנן גם את המערכת שבה הם משולבים להפקת פרופיל EMI מזערי. הדבר כולל הוספת אמצעי שיכוך הפרעות EMI בקווי האותות, במעגלים המודפסים (PCB) וברכיבי הסמיקונדקטור.

סיכום

ספקי כוח ממותגים מפיקים הפרעות EMI כתוצאה מהמבנה הפנימי שלהם. גופי התקינה מגדירים את רמת ההפרעות המותרת בתקנים דוגמת Part 15 של ה-FCC ו-CISPR 22. מודולי הספק הם רכיבים כשאר הרכיבים במערכת, והדרישות לעמידה בתקני הפרעות EMI, בהקרנה ובהולכה חלות על המערכת האלקטרונית כולה. מאחר שדרישות EMI ישימות למערכת כולה, יש להשקיע מאמץ משמעותי בתכנון המערכת על-מנת להגביל את הרעש.

More information:

Ac-Dc Power Supplies

Dc-Dc Converters

www.cui.com

כיצד מתכננים מוצר ריווחי? לקחים מה-BOM של Amazon Fire Phone

"כדי להחזיר את ההוצאה על מאמץ מו"פ כל-כך גדול, Amazon צריכה למכור כמות גדולה מאוד של מכשירים"

חברת המחקר IHS פירקה את הסמארטפון הייחודי שפיתחה חברת Amazon וגילתה בו כמה הפתעות טכנולוגיות ועיסקיות. המסקנה שלה היא שלא בטוח שהמכשיר יהיה ריווחי:

"כאשר בודקים רק את עלות החומרה, ייצור ה-Fire Phone מספיק זול כדי לאפשר לאמזון להגיע לרווח נאה מכל מכשיר הנמכר בשוק. אולם החישוב הזה מתעלם מהוצאות המחקר והפיתוח הגדולות של אמזון. כדי לכסות זאת, היא תידרש למכור כמות גדולה מאוד של מכשירים".

ה-Fire Phone על שולחן הניתוחים
ה-Fire Phone על שולחן הניתוחים

ראוי לציין שמדובר במכשיר מהקצה הגבוה ביותר של שוק הסמארטפונים. חברת אמזון פיתחה עבורו ממשק משתמש חדש, טכנולוגיית Dynamic Perspective interface המבוססת על תקשורת דינמית בין חיישני מיקום ותנועה לבין תוכנת ההפעלה של הטלפון, והשתמשה בחומרים מיוחדים כדי להשיג קשיחות וקלות משקל.

עלות רשימת החומרים (BOM) של מכשיר המצוייד בזיכרון NAND flash בנפח של 32GB, מגיעה ל-201 דולרים. ביחד עם הוצאות הייצור וההרכבה, עלות המכשיר מסתכמת ב-205 דולר. החלטת אמזון למכור את המכשיר במחיר של 650 דולר (למעשה, 649 דולר) היא להערכת IHS "המחיר הנכון" שעשוי לכסות את הוצאות הפיתוח ולהתמודד גם ברמת התימחור מול מוצרים מקבילים בשוק.

AMAZON-TEARDOWNלדברי אנדרו רסוויילר, מנהל תחום בדיקות התמחירים ב-IHS, התכונות המבחינות את הטלפון של אמזון משאר המתחרים בשוק, במיוחד טכולוגיית Dynamic Perspective interface, דרשו פיתוח מאסיבי של חומרה ותוכנה ייעודיות. "כדי להחזיר את ההוצאה על מאמץ מו"פ כל-כך גדול, יש צורך למכור כמות גדולה מאוד של מכשירים בסביבה המאוד תחרותית שבה שולטות גם אפל וסמסונג. להיות מותג מוכר כמו נוקיה ומוטורולה זה לא מספיק כדי לכסות את העלויות".

תעלומת החיישנים

AMAZON-FIRE-PHONE-RESPONCIVE-SCREENחברת אמזון מקדמת את הממשק הדינמי של הטלפון כתכונה העיקרית שלו. הטכנולוגיה הזו מאפשרת גישה ישירה באמצעות יד אחת אל כל התפריטים וקיצורי הדרך, פשוט באמצעות הזזת המכשיר, ניענועו או הקשה על הצג.

כדי להשיג זאת, הטלפון נעזר בתשתית חומרה שלא קיימת באף סמארטפון אחר: ארבעה חיישנים דמויי מצלמה שפעולתם מתואמת עם מעבד היישומים. החיישנים ממוקמים בארבע פינות המכשיר ומשם הם בודקים את זווית הראייה של המשתמש ביחס לצג. הבדיקה של IHS העלתה שמדובר בחיישני צילום מונוכרומטיים ברזולוציה של 400 על 400 פיקסלים.

הטלפון כולל גם ארבע משדרי אינפרא-אדום בארבעת פינות המסגרת של המכשיר. אמזון לא מגלה מהו התפקיד שלהם, אולם ב-IHS מעריכים שהם משדרים לסביבה אותות אינפרא-אדום, הנקלטים על-ידי מצלמות המכשיר ומשמים כעין נקודות ציון מרחביות שלו. "אנחנו עדיין לא בטוחים, אולם ייתכן שהחיישנים של ה-Fire Phone עובדים בצורה דומה לחיישני קונסולת Xbox Kinect של מיקרוסופט". אגב, טכנולוגיית חישה של מיקרוסופט פותחה ברובה בישראל. חוקרי IHS מאמינים שמדובר בחיישני OV6211 מתוצרת OmniVision, למרות שהדבר עדיין לא ודאי.

קואלקום מבעירה את ה-Fire Phone

עיקר התוכן הסיליקוני של המכשיר מבוסס על שבבים מתוצרת חברת Qualcomm. היא מספקת את המעבד העיקרי של המכשיר, את רכיבי השידור והקליטה האלחוטיים ואת מגברי ההספק. המכשיר מבוסס על מעבד היישומים MSM8974 של קואלקום, אשר שולב גם במכשירים מתחרים כמו Samsung Galaxy S5, Nokia Lumia 1520 ו-ZTE Grand S II.

מערך התקשורת האלחוטית נשען במלואו על כל הרכיבים בחבילת RF 360 suite של קואלקום. רכיבים מהחבילה הזו הופיעו גם במכשירים אחרים בתעשייה, אולם אמזון היא הראשונה המשתמשת בערכת השבבים הזו במלואה. היא כוללת ארבע רכיבים המספקים פתרון אלחוטי מלא (QFE1100, QFE1520, QFE1550 ו-QFE23xx).

מדובר בחבילת רכיבים שנועדה לספק מענה שלם, בכל העולם, למכשירי LTE, כדי לקצר את זמני הפיתוח של מכשירים חדשים. בנוסף, קואלקום מספקת גם את רכיב תקשורת ה-Wi-Fi של הטלפון, אשר עומד בתקן 802.11ac ומספק קצב העברת נתונים של 1Gbps.

הסוד שמאחורי הצג הזול

מדוע, אם כן, דווקא הצג הוא מאיכות נמוכה יותר מאשר רוב המכשירים המתחרים? חברת IHS גילתה שמדובר בצג 4.7 אינטש ברזולוציה של 1,280 על 720 פיקסלים מתוצרת חברת Japan Display. זהו צג באיכות נמוכה יותר מאשר צגי ה-1,080p של המכשירים המתחרים. חברת IHS סבורה שמדובר בהחלטה נבונה: "הצג הזול מאפשר לאמזון להקטין את עלות החומרה בשיעור המבטיח לה שולי רווח סבירים".

הפסד ורווח ל-TowerJazz מעיסקת פוג'יטסו-פנאסוניק

החלטת פנאסוניק לצאת מתחום הייצור הובילה להקמת חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor

מפעל הייצור של פוג'יטסו ב-Mie
מפעל הייצור של פוג'יטסו ב-Mie

להיערכות הנמשכת של תעשיית הסמיקונדקטורס היפנית יש השלכות על כלל התעשייה העולמי, ולעתים באופן בלתי צפוי גם ישירות על חברות ישראליות. הפעם מדובר בחברת TowerJazz הישראלית, המספקת שירותי ייצור שבבים ומנהלת בשנים האחרונות אסטרטגיית התרחבות אגרסיבית לשוק האסיאתי.

חברה של 1.5 מיליארד דולר

ההתפתחות האחרונה קשורה להסכם שנחתם בשבוע שעבר בין חברת Fujitsu לבין חברת Panasonic והבנק הממשלתי לפיתוח יפן (DBJ), שבמסגרתו תוקם חברת שבבים משותפת ללא מפעל ייצור (Fabless). חברת הפאבלס החדשה תתבסס על עובדי פוג'יטסו ופנאסוניק המתמחים בתחומי הווידאו, אימאג'ינג וקישוריות (Networking). החברה תתמקד בתחומים צומחים, כמו למשל רשתות אופטיות ומתוכננת לצאת בתוך מספר שנים להנפקה ציבורית בבורסה.

מפעל הייצור של פוג'יטסו ב-Mie
הארגון מחדש בחברת פוג'יטסו

החברה תהיה בבעלות משותפת של פוג'יטסו (40%), פנאסוניק (20%) והבנק לפיתוח יפן (40%). על-פי התוכנית, היא תתחיל לפעול מהרבעון האחרון של 2014 ותעסיק כ-2,800 עובדים. תחזית המכירות שלה לשנה הראשונה, על-סמך המכירות המשותפות ב-2013 של פוג'יטסו ופנאסוניק בתחום, צפויה להיות כ-1.5 מיליארד דולר.

למהלך האסטרטגי הזה יש משמעות גם לחברת TowerJazz הישראלית. החלטתה של פנאסוניק לצאת מתחום הייצור הובילה לעיסקה שבמסגרתה הוקמה חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor הנמצאת בבעלות טאואר (51%) ובבעלות פנאסוניק (49%). העיסקה מחודש מאי השנה מבוססת על שלושה קווי ייצור יפניים של פנאסוניק שהועברו לשותפות החדשה. בין השאר, היא העניקה ליצרנית השבבים ממגדל העמק טכנולוגיית ייצור חיישני תמונה (CMOS Image Sensors) המתחרה באיכויות של חברת סוני.

אלא שלמהלך הזה יש גם מחיר מבחינתה של חברת TowerJazz: פירוק חטיבת הסמיקונדקטור של פוג'יטסו לא בנוי רק על הקמת חברת פאבלס. התהליך כולל גם כניסה משמעותית לתחום מתן שירותי ייצור שבבים (Foundry), המתחרה ישירות בטאואר. מפעלי הייצור של החברה בערים Mie ו-Aizu-Wakamatsu שביפן יופרדו מהחברה ויתחילו לפעול החל מסוף 2014 כמתכונת של שתי חברות ייצור חדשות.

חברת Mie תספק שירותי ייצור בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ. החברה ב-Aizu תספק שירותי ייצור ללקוחות בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ, כאשר אחת מבעלי המניות המעניינות בה היא חברת ON Semiconductor שתחזיק ב-10% מהמניות.

בשבוע שעבר הודיעו שתי החברות כי On Semi תשלם 7 מיליון דולר תמורת חלקה בחברה, ובמקביל תבצע הזמנות ייצור במפעל. כעת נותר לראות האם טאואר היא יותר מרוויחה או יותר מפסידה מהמהלך.

 

המפיץ הסיני של Endymed רכש את השליטה בחברה

עם השלמת העיסקה תעבור השליטה בחברת Endymed מקרן מקרן מדיקה, המחזיקה בכ-18% ממנה, לידי המפיץ הסיני של החברה

מערכת הטיפולים האסתטיים מבוססת RF של אנדימד
מערכת הטיפולים האסתטיים מבוססת RF של אנדימד

חברת המיכשור הרפואי אנדימד (Endymed) מכרה 29% ממניותיה לחברת OHMK Medical Technology מהונג-קומג, הנמצאת בבעלות Beijing Mansimei Medical Technology, שהיא המפיצה בסין של מוצריה אנדימד. בדילול מלא, השותף הסיני צפוי לקבל כ-37% מזוכיות ההצבעה בחברה.

המפיצה הסינית שילמה 7 מיליון דולר ומקבלת מינוי שלושה דירקטורים מטעמה. במקביל, היא קיבלה אופציות לרכוש מניות נוספות של אנדימד תמורת 1 מיליון דולר נוספים. היום החהברה הודיעה כי השותף הסיני הפקיד בחשבונה את מלוא התמורה (7 מיליון דולר). "בהתאם לסיכום בין הצדדים, הצדדים פועלים כעת להקצאת המניות והשלמת ההליכים הדרושים לשם השלמת העסקה".

עם השלמת העיסקה תעבור השליטה בחברה מקרן מדיקה (המחזיקה לפני השלמת בכ-18%) ממניות החברה, לידי במפיץ הסיני. מעניין לציין שמדובר בעיסקה בעלת פוטנציאל ממשי של ניגוד אינטרסים, ולכן הסכם ההשקעה עם השותף הסיני כולל סעיפים רבים של עקרונות פעולה שנועדו למנוע מצבים של ניגוד אינטרסים.החברה החלה לפעול תחת השם אפליסוניקס (Applisonix), אשר פיתחה את טכנולוגיית הסרת השיער Impresa המבוססת על שידור אנרגיה ממכשיר אולטרא-סאונד.

בחודש יולי 2012 השלטה עליה חברת אנדימד מקיסריה, שפיתחה את טכנולוגיית 3DEEP לטיפולי עור אסתטיים באמצעות קרינת RF. בטכנולוגיית זו משודר מספר רב של קרני RF לשכבות הפנימיות של העור: שליטה מדוייקת על הפאזה והאנרגיה של כל אחת מהקרניים יוצרת תופעת התאבכות בתוך העור, הגורמת למיקוד אנרגיה באתר היעד בלא תופעות לוואי של כאבים ואדמומית ובלא פגיעה באתרים סמוכים.

בשנת 2013 הסתכמו מכירות החברה בכ-21.1 מיליון שקל. עיקר המכירות היו של מערות RF ורק חלק קטן מאוד מהמכירות (739 אלף שקל) ממכירת מוצרים להסרת השיער שפותחו באפליסוניקס. כיום החברה פועלת מקיסריה ומעסיקה מעל 25 עובדים.