רובוטים תעשייתיים: הייצור האלקטרוני במקום השני

פורסם בתאריך ינואר 11, 2015ינואר 13, 2015 ע"י Techtime

אחרי תעשיית הרכב, הפכה תעשיית האלקטרוניקה לשוק הגדול ביותר בעולם של רובוטים תעשייתיים. יאסקווה מקימה מרכז הדרכה בישראל לרובוטיקה תעשייתית

INDUSTRIAL ROBOT IMAGE

שוק הרובוטים התעשייתיים נמצא בצמיחה יציבה זה מספר שנים. אולם אם עד לאחרונה הוא נחשב לתחום אופייני של תעשיית הרכב, בשנים האחרונות תופסת תעשיית הייצור האלקטרוני מקום גובר בשוק הרובוטיקה התעשייתית. להערכת חברת המחקר הגרמנית IFR, בשנת 2013 רכשה תעשיית הרכב העולמית 69.4 אלף רובוטים תעשייתיים.

באותה שנה הגיעה תעשיית הייצור האלקטרוני למקום השני, עם הצטיידות של 36.2 אלף רובוטים. התעשייה המדורגת אחריה בהיקף הרכישות, תעשיית המתכנת והכלים, רכשה כמעט מחצית מהכמות הזו: 16.5 אלף רובוטים.

מדובר במהלך מרכזי, שכן הרובוטיקה נחשבת לאחד מהכלים המרכזיים המאפשרים ליצרניות האלקטרוניקה להפחית את עלות כוח האדם, המהווה כיום את המרכב המרכזי בשלב הכי פחות ריווחי בתעשייה: ייצור. חברת פוקסקון, למשל, הכריזה לפני כשנתיים על תוכנית עשור להתקנת מיליון רובוטים בקווי ההרכבה האלקטרוניים.

מספר הרובוטים שהתעשייתיים שהותקנו בעולם ב-2013 (באלפי יחידות). מקור: IFR ו-Statistica — מספר הרובוטים שהתעשייתיים שהותקנו בעולם ב-2013 (באלפי יחידות). מקור: IFR ו-Statista

אלא שהמגמה המורגשת בתעשיית האלקטרוניקה אינה מוגבלת אליה בלבד – הצמיחה בשימוש ברובוטים תעשייתיים היא כללית. להערכת IFR, בשנת 2014 צמח ב-15% מספר הרובוטים התעשייתיים שהותקנו בעולם והגיע ליותר מ-200 אלף רובוטים. הצמיחה הדו-ספרתית צפויה להימשך, ולהסתכם בכ-12% בשנה בשנים 2015-2017. חברת IFR הינה גוף המחקר של VDMA, שהיא גוף תעשייתי גרמני המספק תמיכה לכ-500 חברות תעשייה גרמניות גדולות. הנתונים בפורסמו במסגרת הדו"ח World Robotics 2014 – Industrial Robots.

השוק הגדול ביותר של רובוטים תעשייתיים הוא כאמור בתעשיית הרכב. למרות שהתעשייה הזו היא צרכנית ותיקה של רובוטים, משהו עמוק מתחולל בה: בדרך-כלל שוק הרובוטיקה בתעשיית הרכב הוא שוק בעל מחזורים חדים מאוד של הצטיידות והפסקת הזמנות. אלא שמאז שנת 2010 נעלמה המחזוריות והתעשיית שומרת על הצטיידות קבועה.

להערכת החברה, כיום נכנסות לשוק הזה תעשיות חדשות. התעשייה הגדולה ביותר אחר תעשיית הרכב היא תעשיית הייצור האלקטרוני, ואחריה באות תעשיות המתכת, הפלסטיק וייצור התרופות והמזון. בשנת 2014 חלה צמיחה 21% בהצטיידות ברובוטים תעשייתיים בדרום-מזרח אסיה, במיוחד בסין ובטאיוואן. ארצות הברית הובילה במקום השני עם צמיחה של 11% ובאירופה הצמיחה היתה 6% בלבד.

INDUSTRIAL ROBOT המחקר צופה שהשנים הבאות יהיו דומות: ב-2015-2017 יצמח שוק הרובוטים האסיאתי ב-16% ואילו באירופה ובאמריקה הוא יצמח ב-6% בלבד. בסך הכל, עד לשנת 2017 יותקנו במפעלי התעשייה בעולם כ-2 מיליון רובוטים. להערכת Statistica, כרבע מהם (480 אלף) יפעלו באירופה. ראוי לציין שלא כולם מזסכימים עם תחזיות הצמיחה של IFR.

ההערכות של חברת Markets & Markets הן יותר שמרניות: להערכתה השוק יצמח בשנים הקרובות בקצב של 5.2% ויגיע להיקף של כ-40.1 מיליארד דולר ב-2020. החברה סבורה שדווקא שוק הרכב הגיע לרוויה, והצמיחה העיקרית בשוק מגיעה מתחומים חדשים.

אחד מהם הוא הייצור האלקטרוני. בין השאר בזכות יכולות חדשות ומדוייקות של אחזקת חומרי גלם ויכולת בקרה על הלחץ המופעל על החומר או הרכיב. להערכתה, החברות המובילות בשוק הרובוטים התעשייתיים, לפי המחקר הזה, הן: FANUC היפנית, Yaskawa היפנית, ABB השוויצרית, KUKA הגרמנית ו- Kawasaki Heavy Industries היפנית.

יאסקווה מקימה מרכז הדגמה בישראל

בעוד כשבוע וחצי, ב-20 בינואר 2015, תפתח חברת יאסקווה היפנית במשרדיה בפארק אפק בראש העין את מרכז ההדגמה הראשון בישראל לרובוטים תעשייתיים. בין השאר הובא אליו הרובוט הדו זרועי המתקדם בעולם SDA10, המיועד לפעולות אנושיות מורכבות במיוחד: כדוגמת הרכבת חלקים ומערכות מורכבות, לצד האדם בקו הייצור.

להערכת החברה, הרובוטים יכולים להכפיל פי עשרה את התפוקה של התעשייה בישראל. להערכתה, כיום יש ביפן 4 רובוטים לכל 100 עובדים בממוצע. בגרמניה כ-2.5 וישראל מדשדשת עם פחות מרובוט אחד לכל 100 עובדים. חברת יאסקווה ישראל עוסקת בפיתוח טכנולוגיות בקרת הינע לתחומי הרובוטיקה והשבבים. , כאשר מרכז הפיתוח בישראל מפתח טכנולוגיות המוטמעות ברובוטים של יאסקווה בעולם.

החברה גם ביצעה השקעות בישראל, בין השאר בחברת RE-Walk. לדברי מנכ"ל יאסקווה ישראל, אריק דן, "יאסקווה מזמינה חברות תעשייתיות למרכז הטכנולוגי לשם שילוב רובוטים והדרכה בתהליכי הייצור במפעלים. ההדרכות יתקיימו במרכז הטכנולוגי החדש בראש העין ללא עלות, אך בתיאום מראש".

ארז צור מונה למנכ"ל חברת EMC ישראל

פורסם בתאריך דצמבר 31, 2014ינואר 5, 2015 ע"י Techtime

ארז צור יגיע ל-EMC לאחר 12 שנים בחברת Cadence, בהן כ-4 שנים שבהן שימש כמנכ"ל קיידנס ישראל. הוא יחליף את דני נויברגר וינהל את כל הארגון העיסקי של חברת EMC בישראל

חברת EMC הודיעה היום על מינויו של מנכ"ל חברת Cadence בישראל, ארז צור, למנכ"ל המיועד של EMC ישראל. המינוי ייכנס לתוקף בחודש פברואר 2015. צור יוביל את הארגון העסקי של EMC בישראל וידווח לניקולס לבלנק, סגן נשיא EMC MEDI & BeLux. הוא מחליף את דני נויברגר שהחליט לפרוש לאחר 4.5 שנים בתפקיד.

הארגון העסקי של EMC פועל מול לקוחות החברה בישראל, באופן ישיר ובאמצעות מערך של שותפים ומפיצים. לקוחות EMC בישראל נמנים על כל מגזרי התעשייה, החל מהארגונים הגדולים במשק ועד חברות קטנות וגופי צבא וממשל.

ארז צור כיהן בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל חברת קיידנס דיזיין סיסטמס ( Cadence Design Systems) בישראל, והיה אחראי על הפעילות העסקית והשירותים המקצועיים של החברה בארץ. קיידנס היא חברת תוכנה אמריקאית הפועלת בתעשיית המיקרואלקטרוניקה והשבבים ומעסיקה בישראל מאות עובדים בארגון המכירות והשירותים בהרצליה ובשני מרכזי פיתוח, בחיפה ובראש העין.

אסטרטגיית הסטארט-אפ הוכיחה את עצמה

ארז צור מכהן כמנכ"ל קיידנס ישראל משנת 2011. הוא הגיע לקיידנס ישראל לפני כ-12 שנים כמנהל מכירות לשוק המקומי. לאחר מכן קודם לתפקיד מנהל הפיתוח העסקי של קיידנס אירופה ובתפקיד זה פיתח את הראייה האסטרטגית של החברה בתחום של חברות הזנק. בתפקידו האחרון בחברה לפני מינויו למנכ"ל המקומי, כיהן צור כמנהל הפיתוח העסקי הבינלאומי של החברה והתמקד בשווקים ובטכנולוגיות מתפתחות.

בתקופתו העמיקה החברה את פעילותה בשוק הישראלי. לפני מספר חודשים הוא סיפר ל-Techtime שהמכירות בישראל בשלוש השנים האחרונות צמחו בקצב של כ-20% בשנה. "אחד ממנועי הצמיחה שלנו היה תכנית התמיכה בחברות סטארט-אפ ישראליות שאותה התחלתי לפני שמונה שנים. לתוכנית הצטרפו אז חברות חדשות וקטנות כמו Altair ,Valens ו-Siano שהתפתחו והגיעו למעמד של חברות שהן מובילות עולמיות. ביחד עם צמיחת חברות הסטארט-אפ האלו, גם אנחנו צמחנו בארץ".

בחזרה לעולם ה-IT

קודם לקיידנס, כיהן צור במספרי תפקידי ניהול בכירים בשוק ה IT, כאשר את דרכו בתעשייה החל כמנהל חטיבת מוצרי אחסון וגיבוי של HP בחברת CMS ישראל. במקביל, הוא משמש כיום גם כחבר מועצת המנהלים ויו"ר משותף של פורום החברות הבינלאומיות ב-IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות.

פורום החברות הבינלאומיות ב-IATI מאגד את מנהלי מרכזי הפיתוח הרב-לאומיים בישראל. לארז צור (42) תואר ראשון בתקשורת מחשבים מאונ' בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות ניהול סיכונים מאוניברסיטת הריוט וואט. בשנת 2008 נבחר צור כאחד המנהלים המבטיחים של תעשיית ההייטק, על ידי פרויקט G40 של העיתון גלובס.

חברת EMC עוסקת בפיתוח פתרונות IT עבור תשתיות ענן. פעילות החברה בישראל כוללת את הארגון העסקי בפתח-תקווה שאותו יוביל ארז צור, ואת מרכז המצוינות בהרצליה על שלוחותיו בבאר שבע ובחיפה, בהובלת ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ב EMC Corporation ומנהלת תחום החדשנות והצמיחה במרכזי המצוינות ב- EMEA ובארה"ב, וד"ר יעל וילה מנכ"לית מרכז המצוינות בישראל. EMC מעסיקה בישראל יותר מ-1,000 עובדים ורכשה עד היום כ-10 חברות סטארט-אפ ישראליות.

EZchip החלה ייצור המוני של מעבדי התקשורת NP-5

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2014דצמבר 25, 2014 ע"י Techtime

מעבד התקשורת החדש מחליף את NP-4, הנמצא בשימוש אצל יצרנים כמו סיסקו ו-ZTE. במהלך 2015 תוציא EZchip דוגמאות ראשונות של מעבדי NPS מרובי הליבות

EZCHIP-SMALL חברת EZchip סיימה את כל תהליכי הבדיקות והאימות של מעבד התקשורת החדש שלה, NP-5, והעבירה אותו לייצור המוני בקנה מידה מלא. החברה דיווחה אתמול (ב') שבימים אלה היא מתחילה לספק את השבב החדש בכמויות גדולות ללקוחותיה, להתקנה בציוד בתקשורת ובמרכזי נתונים גדולים.

בהודעתה היא מסרה שמעבד NP-5 "הבטיח מספר זכיות תכנון בקרב יצרניות נתבים גדולות לשוק התקשורת ויצרניות ציוד תקשורת. המעבד מספק נתיב שדרוג חלק ללקוחות שהנשתמשו עד היום במעבד NP-4".

מפרסומים קודמים של החברה עולה שלקוחותיה הגדולים ביותר כוללים את סיסקו ו-ZTE הסינית, אשר השתמשו במעבד NP-4 ומתכוונים להשתמש גם במעבד החדש NP-5. בעקבות ההודעה עלתה אתמול מניית EZchip בנסד"ק מ-19 דולר ליותר מ-20 דולר.

מעבדי 200 ג'יגה-ביט

חברת איזיצ'יפ הוקמה בשנת 1999 וכיום היא מעסיקה 140 עובדים, מהם כ-100 במחקר ופיתוח. היא פיתחה סוג חדש של מעבדי תקשורת הבנויים במתכונת של ריבוי מעבדים ייעודיים (Task Optimized Processors) כתחליף לשימוש המסורתי במעבדי RISC גנריים. הטכנולוגיה מבוססת על מעבדים גמישים המותאמים לעיבוד חבילות (Packets).

היא מאפשרת טיפול בקצבי תקשורת מהירים מאוד, המאפיינים נתבים המצויים בקצות הרשת, אשר מיועדים לקשר בין רשתות (Edge Routers). במהלך שנת 2011 הציגה החברה את מעבדי NP-4 המותאמים לרשתות איתרנט בקצב של 100Gigabit והחלה בפיתוח מעבדי הדור החדש, NP-5, עבור רשתות 200Gigabit Ethernet.

מנכ"ל EZchip, אלי פרוכטר, אמר שיצרני הנתבים הגדולים ביותר מציעים כעת ללקוחותיהם כרטיסים מבוססי NP-5. "הביצועים המצויינים של המעבד מסייעים להם להבטיח הזמנות גדולות עבור מרכזי נתונים".

כרטיס תקשורת של Tilera המכיל מעבד בעל 72 ליבות

פרוכטר גילה שפלטפורמת הדור הבא של המחברה, מעבדי NPS, צפויה לצאת ברמה של דוגמאות כבר בשנת 2015. "מעבר לכך, עם ההשלמה של עיסקת Tilera, אנחנו נמצאים בדרך לפיתוח קטגוריה חדשה לגמרי של מעבדים מרובי-ליבות, שיספקו הזדמנויות חדשות עבור רשתות NFV ו-SDN בתחום הטלקום, הענן ומרכזי הנתונים".

ארכיטקטורת NPS היא המענה של החברה לדור חדש של רשתות תקשורת חכמות (Smart Networks) מבוססות Ethernet בתשתיות הטלקום ובמרכזי נתונים. הוא כולל 256 מעבדי משימה מיתכנתים (CTOP) ובעל יכולת עיבוד חבילות בקצב של 400Gigabit לשנייה בסביבת לינוקס ובסביבת C-Programmable.

הכיוון החדש: ריבוי ליבות

משפחת NPS מיועדת לבטל את ההפרדה המסורתית בין מעבדי תקשורת לבין מעבדים כלליים (CPU). כיום, מעבדי התקשורת מבצעים עיבוד מהיר של השכבות 2-3 במודל התקשורת, כאשר המעבדים הכלליים מטפלים בשכבות הגבוהות יותר (4-7), אולם הביצועים שלהם נמוכים.

הארכיטקטורה מבוססת על מנועי העיבוד CTOP הייחודיים (C-programmable Task Optimized Processors) של החברה. כל אחד מהם מטפל ב-16 נימות (Threads). מכיוון שהארכיטקטורה מאפשרת לגבש מערך של 256 מנועי CTOP, המעבד מספק 4K נימות. במלים אחרות: 4,096 מעבדים וירטואליים בשבב יחיד.

עיסקת Tilera מספקת ל-EZchip קניין רוחני חשוב מאוד בתחום המעבדים מרובי-הליבות. לפני חודשיים היא רכשה את החברה האמריקאית תמורת כ-130 מיליון דולר. Tilera מביאה ל-EZchip טכנולוגיה של מעבדים מרובי-ליבות המוגנת באמצעות כ-100 פטנטים. מדובר במעבדי CPU בעלי 9, 16, 36, ו-72 ליבות. בטווח המיידי, היא נהנית מ-100 לקוחות חדשים, שהם הלקוחות הנוכחיים של Tilera.

DSPG מובילה את קואליציית DECT לעולם ה-IOT

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2014דצמבר 22, 2014 ע"י Techtime

חברת DSPG מובילה את פורום ULE Alliance אשר מגדיר משימה חדשה לתקן הטלפונייה האלחוטית הוותיק והגווע. המנכ"ל עופר אליקים: "מנוע צמיחה חדש"

DSPG CEO

בחברת DSPG מאמינים שטכנולוגיה ותיקה ומוכחת אינה חייבת לרדת מהבמה בגלל מתחרים צעירים ורעשניים. לעתים מספיק לשנות את התפקיד שהיא ממלאת כדי להעניק לה חיים חדשים. מההיבט הזה, החברה נמצאת כיום בקדקודו של ניסוי טכנולוגי מרתק: העברת טכנולוגיית DECT, שב-20 השנים האחרונות החזיקה את כל שוק הטלפונים האלחוטיים הביתיים, מעולם הטלפון הישן אל העולם החדש של האינטרנט של הדברים (IoT).

בראיון ל-Techtime הסביר מנכ"ל חברת DSPG מהרצליה, עופר אליקים, את המהלך המנוהל כיום במסגרת פורום ULE Alliance הפועל בחסות ארגון התקינה האירופי (ETSI). פירוש השם ULE הוא Ultra Low Energy. הכוונה לתקן עבור מערכות מבוססות תקן DECT, שהן בעלות צריכת אנרגיה מינימלית. חברת DSPG היא ממייסדות הפורום ומאיישת כיום את תפקיד סגן היו"ר של הפורום.

עופר אליקים: "צפויה מהפיכת חיישנים בתוך הבית"

בפורום הזה משתתפות כיום כמעט כל היצרניות הפעילות בעולם ה-DECT: מפנאסוניק ועד דויטשה טלקום וסיסקו.

למרות שטכנולוגיית DECT הוגדרה לראשונה ב-1992 היא המשיכה להתפתח, וכיום מאפשרת העברת וידאו, הפעלת רמקולים מרחוק, שיחות קוליות באיכות גבוהה, יישומי טלפון בפרוטוקול אינטרנט (VoIP) ועוד. אלא שהמכירות בעולם נמצאות בירידה מתמדת.

חברת Dougherty & Company למשל, מעריכה שהמכירות של DSPG בתחום ה-DECT יירדו מ-116 מיליון דולר ב-2014 לכ-29 מיליון דולר ב-2024. לדברי עופר אליקים, זה הזמן להחליף את הגדרת המשימה של הטכנולוגיה הוותיקה.

מדוע אתם מגדירים את יישומי הבית החכם כתחום האינטרנט של הדברים (IoT)?

אליקים: "שוק ה-IoT מתחלק להרבה מאוד סגמנטים אנכיים, אבל להערכתנו התחום שהוא כיום הכי פחות מחובר הוא הבית. וזה דווקא המקום שבו בני-אדם מבצעים את ההשקעות הגדולות ביותר שלהם. כיום אין הרבה סנסורים בבית.

"בשנים הקרובות תהיה מהפיכה בכמות הסנסורים בבית. אם מסתכלים על מהפיכת הסמארטפון, אחד מהגורמים שהביאו להצלחתה הוא ריבוי החיישנים בתוך הסמארטפון. כך יהיה גם בבית. יכולות חישה מגוונות, והיכולת לעבד את המידע המגיע מהחיישנים, יכניסו בינה לבתים. זה יהיה שוק מרכזי מאוד".

מה היתרון הטכנולוגי של ה-DECT?

"לדעתנו יש יתרונות גדולים מאוד לטכנולוגיית DECT בהשוואה למתחרים העיקריים, שהם ZigBee ו-Wi-Fi. היא פועלת בתקן ייעודי שארגון התקינה האירופי (ETSI) הקדיש ל-DECT ול-ULE. ולכן איננה סובלת מהפרעות של אבזרי תקשורת אחרים, ואינה יכולה לפגוע בפעילות של מוצרים אחרים בבית.

"לטכנולוגיה הזו טווח תקשורת של עד 600 מטר ללא קירות, ועד 70 מטר בתוך הבית עצמו. היא פועלת בקצב נתונים נמוך יחסית שאינו דורש רוחב פס גדול וחסכונית מאוד באנרגיה. אבזרי DECT בתקן ULE למשל, צורכים זרם של 0.1 מיקרו-אמפר בלבד בזמן המתנה.

"ראינו שבטכנולוגיות ZigBee ו-Wi-Fi אין תקנים יעילים של רמת האפליקציה. כלומר, יש קשיים בחיבור רכיבים למרכז התקשורת הביתי (Gateway). למעשה הלקוח צריך לרכוש מיצרן אחד את כל המערכות בבית כדי שהן יוכלו לתפקד. בתקן ULE אין לנו את הבעיה הזו. הוא מגיע עם פרוטוקול מוגדר מאוד, עם הגדרה ברורה של שכבת היישומים מעל פרוטוקול התמסורת, ועם קבוצה של חברות גדולות שיש להן מערכות מורשת עובדות".

פתרונות IoT ביתיים המבוססים על שבב ULE של DSPG בדרכם למצגת בארה"ב

ראוי לציין שהמהלך החדש ניתמך על-ידי העובדה שרוב הנתבים הביתיים כוללים כיום יכולת DECT. חברות הטלפון רוצות להבטיח שהלקוחות שלהן יוכלו להשתמש גם בטלפונים אלחוטיים, ולכן שילבו את הרכיבים גם ללא ידיעת הלקוחות.

אליקים: "היתרון של חברת DSPG נעוץ בכך שאנחנו מחזיקים כיום בכ-80% משוק ה-DECT העולמי, ומובילים את התקינה של ULE במסגרת ULE Alliance. לכן אם הגישה הזו תתקבל, יהיה ל-DSPG חלק משמעותי מאוד בהצלחה שלה".

מה הן הדרישות הטכנולוגיות הייחודיות לשבבי ULE?

"השבב צריך לספק יכולות תקשורת אלחוטית, כושר עיבוד של המידע ויכולת לטפל באותות מעורבים, אנלוגיים ודיגיטליים. יש גם דרישות מאוד ייחודיות לתחום. למשל, עולם ה-IoT דורש מערכות אשר נמצאות רוב הזמן במצב המתנה ("שינה"), אולם מתעוררות מהר מאוד לפעולה בקנה מידה מלא, וחוזרות למצב של המתנה. זוהי נישה מיוחדת בתחום ניהול ההספק.

"בנוסף, אנחנו מביאים לתחום את היכולת שלנו בעיבוד אותות קוליים (אודיו). היא חיונית מאוד לקבלת שירותים דו-כיווניים, שבהם המשתמש או מרכז שירות יכולים לדבר עם אנשים בבית. העיבוד הקולי מרחיב מאוד את סוגי המידע שניתן לקבל, מכיוון שהמיקרופון יכול להיות חיישן חשוב מאוד, ולא רק לצורכי שיחה. למשל, הוא יכול לסייע לקבוע האם גילוי עשן נובע משריפה או לא, מסלול התנועה של אדם בבית ועוד. יש הרבה מאוד מידע הנובע מניתוח רעשים".

מי הולך איתכם?

"האקו-סיסטם כולל את החברות המספקות כבר פתרונות DECT לבתי הלקוחות. אנחנו באים עם מוצר חדש לשוק שכבר יש בו מערכות מורשת עובדות". רבים בתעשייה מאמינים בחזון של DSPG. חברת Dougherty & Company, פירסמה לאחרונה המלצת קנייה למניה של חברת DSPG, והעמידה את מחיר היעד שלה על 15 דולר, בהשוואה למחירה כיום, שהוא כ-11 דולר.

אחד מהנימוקים להמלצה הוא בתחזית המכירות שלה לתחום ה-ULE. להערכת החברה, בשנת 2014 הסתכמו המכירות של DSPG בתחום ה-ULE ב-950 אלף דולר בלבד. אולם כבר בשנה הבאה הן יצמחו ל-4.5 מיליון דולר, וב-2016 יוכפלו שוב לכ-9 מיליון דולר.

כיצד לשחרר את ההנדסה ממגבלות האדם הקדמון

פורסם בתאריך דצמבר 16, 2014דצמבר 17, 2014 ע"י Techtime

האדם הקדמון ניצל את החשיבה המהירה כדי לקבל החלטות מצילות חיים, אולם באתגרים הנדסיים היתרון הופך לחסרון. קורס I-TRIZ מלמד כיצד להתגבר על הבעיה

מאת: עמוס רדליך, מנכ"ל Rankup ייעוץ והדרכה

סמסונג מציגה תקשורת סלולרית מהדור החמישי. הנחילה את מתודולוגיית I-TRIZ בכל הארגון

הנה חידה כביכול מתימטית, עם הרבה מאוד לקחים הנדסיים: כדור טניס ומחבט עולים ביחד 110 דולר. המחבט עולה 100 דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכדור? כדאי לעצור רגע, לחשוב, ולהמשיך לקרוא. אם התשובה הראשונה שעלתה בראשכם היא שמחיר הכדור הוא 10 דולר, אז אתם שייכים לרוב הטועה, מכיוון שהכדור עולה 5 דולרים בלבד.

ההתמודדות נעזרת בדטבייס של פטנטים — ההתמודדות עם האתגר נעזרת בדטבייס של פטנטים

מדוע הרוב המוחץ של האנשים טועה כשהוא עונה לשאלה כל-כך קלה? מכיוון המוח שלנו היא מכונה חסכונית מאוד באנרגיה, ומעודד אותנו לספק תשובות מהירות מבלי לחשוב לעומק. לעתים קוראים לתשובות הללו בשם אינטואיציה, שליפה מהמותן, תחושת בטן, ואפילו ניסיון. הבעיה היא שלעתים השיטה הזו עובדת לא רע.

היתרון הקוגניטיבי של אבותינו

האדם הקדמון שהתקיים לצידן של חיות טרף ניצל את צורת החשיבה הזו כדי לקבל כהרף עין החלטות מצילות חיים, אולם כאשר מדובר באתגרים הנדסיים, חשיבה מהירה מדי עשוייה לגרום צרות צרורות. כמעט כל מהנדס פיתוח, טכנולוג, מהנדס אחזקה, איש ייצור או מבקר איכות, נתקלים בבעיות הנדסיות הדורשות יותר מכמה שניות כדי להגיע לפתרון. למרבה הצער הם גם נתקלים במהנדסים הממהרים לספק פתרון עוד לפני שלמדו את הבעיה.

מנהלי פיתוח והנדסה מכירים את התחושה המתסכלת כאשר מוצגת להם רק חלופה אחת לבעיה הנדסית. או גרוע יותר, מוצגות מספר חלופות גרועות. האם ניתן להתמודד עם הבעיה? מוסדות אקדמיים פוסחים על הנושא ולא מלמדים כיצד לנתח ולפתור בעיות בשטח. כתוצאה, מהנדסים יוצאים לתעשייה כשהם שולטים בכלי פיתוח, תכנון והטמעה, אך מתקשים לאתר את סיבות השורש לבעיות שהם נתקלים בהן, ולמצוא פתרונות יצירתיים בזמן קצר.

200 הפטנטים של יונדאי

מתודולוגיית Root Cause Analysis מתמקדת בדיוק בבעיה הזו, ומבוססת על שיטת I-TRIZ, שהיא אחותה הצעירה והממוחשבת של שיטת TRIZ הקלאסית, אשר פותחה בשנות הארבעים בברית המועצות וצברה מאז הצלחות רבות. השימוש הנפוץ ביותר ב-TRIZ הוא בקרב חברות טכנולוגיות מהמזרח, כמו סמסונג, LG ,Hyundai ואחרות.

חברת Hyundai למשל דיווחה כי בשנות המשבר של תעשיית הרכב (2007-2009) היא רשמה יותר מ-200 פטנטים חדשים שנבעו ישירות מהשימוש ב-TRIZ. חברת Samsung מפעילה תוכנית מיוחדת להכשרת מהנדסים יצירתיים ומעניקה להם תארי TRIZ Masters. הנשיא הפורש של סמסונג, קאנג הו מון, הטמיע אותה בארגון בגישת Top-Down: הוא מינה 19 ממנהליו הבכירים כמובילי פרויקטים ב-TRIZ. כיום סמסונג היא כמעט כינוי נרדף לחדשנות.

חשיבה + מאגר מידע = חדשנות

בשיטת I-TRIZ נעשה שימוש בתוכנת מחשב המלווה את צוות החשיבה לכל אורך תהליך מציאת הפתרון. פתרון בעיה הנדסית בשיטת I-TRIZ מבוסס על ארבעה שלבים: א. איסוף מידע אודות הבעיה באמצעות שאלון ממוחשב הכולל הכוונה והדגמות. ב. ניתוח גורמי השורש של הבעיה (Root Cause Analysis) באמצעות תוכנה המפרקת את הבעיה לאלמנטים הבסיסיים שלה ומציגה אותם כתרשים סיבה תוצאה. התוצר של שלב זה הוא רשימה של עשרות כיווני חקירה המכוונים את הממציא לפתרון יצירתי.

ג. כיווני החקירה נבדקים מול מאגר רעיונות ממוחשב הכולל אלפי פתרונות לבעיות דומות אשר נאספו מניתוח של מאות-אלפי פטנטים. מטרת החשיפה לרעיונות היא לגרות את זיכרונו ודמיונו של המהנדס ולעודד אותו לחשוב על פתרונות יצירתיים. ד. כל רעיון נרשם ומתועד, וכאשר יש מספיק רעיונות אפשר לגשת לשלב גיבוש קונספט ברור והמצאתי לפתרון. נותר רק לנסח מספר פתרונות אפשריים שהם שילוב של מרבית הרעיונות שהועלו בשלב הקודם.

תהליך ההכשרה בשיטת I-TRIZ הוא קצר יחסית, וזאת בניגוד לתהליך ההכשרה הממושך של מתודולוגיית TRIZ הקלאסית (מספר ימים לעומת מספר חודשים).

קורס I-TRIZ מגיע לישראל

בחודש ינואר 2015 ייפתח קורס I-TRIZ בחברת L-Rose ברעננה. הקורס בן 25 שעות יכלול חמש פגישות של חמש שעות כל אחת. הקורס מיועד למהנדסי פיתוח, אנשי טכנולוגיה, מהנדסי אחזקה, מהנדסי יצור מהנדסי איכות וכל מי שעוסק בפתרון בעיות הנדסיות או עסקית בעבודתו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות אל רוית רנסיה בטלפון 054-8177899.

אתר הרישום לקורס: rankup.activetrail.biz/5on5

חברת Ceragon מפטרת 150 עובדים בעולם

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2014דצמבר 17, 2014 ע"י Techtime

חברת Ceragon הודיעה על צעדי התייעלות שנועדו להקטין את הוצאותיה הרבעוניות ב-17%. במסגרת הזאת היא תפטר 14% מהעובדים בעולם

חברת סרגון נטוורקס (Ceragon),הודיעה היום על צעדים מיידיים הצפויים להפחית את הוצאות התפעול בכ-19% בשנת 2015 בהשוואה לשנת 2014. בנוסף, החברה החלה ביישום יוזמות חדשות במטרה לשפר בהדרגה את שיעור הרווח גולמי, תזרים המזומנים וההון החוזר של החברה במהלך שנת 2015. המטרה היא להגיע לריווחיות ברבעון השני של 2015.

"אנו נחושים להחזיר את סרגון לריווחיות מהר ככל האפשר, אמר מנכ"ל סרגון, עירא פלטי. "ההתקבלות החיובית של פלטפורמת IP-20 שלנו נותנת לנו ביטחון כי תמהיל ההכנסותשלנו ישתפר. אנחנו מעודדים מדיונים ראשוניים שערכנו עם לקוחותינו בעניין זה". לדבריו, החברה מתחילה לייעל את המבנה הניהולי, לתעדף פרויקטי מו"פ ולשפר את עלות המוצר.

פלטי: "אנו מצפים להפחתת ההוצאות התפעוליות ברבעון לכ-22-21 מיליון דולר, לעומת הרמה הנוכחית של 26-27 מיליון דולר. הדבר יושג בעיקר באמצעות קיצוץ מיידי של כ-14% בכח אדם". כיום מעסיקה סרגון כ-1,100 עובדים בארץ ובעולם. פירוש הדבר שהיא מתכעננת לפטר כ-150 עובדים.

בהודעה שפירסמה היום העריכה החברה שתהליך הפחתת ההוצאות יושלם באופן משמעותי עד סוף 2014. היא מצפה לרשום חיוב של 10-12 מיליון דולר ברבעון הרביעי, מתוכם 5-6 מיליון דולר במזומן הקשורים ברובם לפיצויים, שישולמו בעיקר ברבעון הראשון של 2015.

בהתפתחות נפרדת ובלתי קשורה, החברה צפויה לרשום ברבעון האחרון של 2014 הוצאה כספית נוספת של כ-19 מיליון דולר, המשקפת חיוב הנובע מהערכה מחודשת של נכסים מסוימים בוונצואלה, "כתוצאה ממדיניות מתמשכת של ממשלת ונצואלה המגבילה את יכולת הלקוחות לשלם יתרות חוב דולריות".

ברבעון השלישי 2014 הסתכמו הכנסות החברה ב-99 מיליון דולר, בהשוואה ל-92.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת, החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי, מכ-31% אשתקד, לכ-25.6% השנה.

מזל"ט כף-היד ZANO מבוסס על OriginGPS

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2014דצמבר 17, 2014 ע"י Techtime

"ללא OriginGPS לא היינו יכולים לפתח את ZANO. המוצר מבוסס על יכולת ניווט לוויינית, ורק OriginGPS הצליחה לעמוד בדרישות הגודל והביצועים שהגדרנו"

ZANO

מזל"ט כף-היד המהפכני של חברת Tourking האוסטרלית-בריטית, מתבסס על מודול ה-GPS הזעיר ביותר בעולם שפותח בחברת OriginGPS מקרת שדה התעופה בלוד. כך דיווחה חברת טורקינג, עם הצגת פרוייקט ZANO המפתיע.

קבוצת טורקינג היא מחברות האלטקרוניקה הבטחונית הוותיקות בעולם. בשנת 2008 היא החלה לייצר מל"טים צבאיים, וכעת היא נמצאת כעת בשלבי הכניסה הראשונים לשוק האזרחי. פרוייקט הדגל של המהלך החדש הוא המזל"ט ZANO. מדובר במעין פלטפורמת צילום אישית, המרחיבה את הנגישות של הצלם. המזל"ט ניתן לאחזקה בכף היד ולשחרור מהיר. גודלו 65 על 65 מ"מ והוא שוקל 55 גרם בלבד.

המטרה היא לספק מצלמה מרחפת המעניקה לצלם יכולת צילום מזוויות חדשות. המזל"ט מתחבר אל הסמארטפון של המשתמש באמצעות Wi-Fi, ומעביר אליו את התמונות וקטעי הווידאו שהוא מצלם. למעשה, הפלטפורמה מנוהלת באמצעות מחוות: המזל"ט מחקה כל תנועה שנעשית באבזר החכם שאליו הוא קשור (וירטואלית), או להפעלה במתכונת הדומה להפעלת טיסנים מבוקרי רדיו (RC-operated UAV).

היכן מסתתר הלב של המזל"ט

השבב של חברת OriginGPS מיועד לספק לפלטפורמה יכולת זיהוי מיקום מדוייקת יחסית לאבזר החכם שבידי המשתמש. רכיב המיקום הישראלי מאפשר גם הפעלת פונקציית "עקוב אחרי", שבה המזל"ט שומר על מרחק או מיקום קבוע ביחס לאבזר שבידי המשתמש.

"בפשטות, ניתן לומר שללא OriginGPS לא היינו יכולים לפתח את ZANO", אמר מנהל השיווק של קבוצת טורקינג, ריס גרוטר. "המוצר מבוסס על יכולת ניווט לוויינית, ורק המוצר של OriginGPS יכול לעמוד בדרישות הגודל והביצועים שהגדרנו". מנכ"ל OriginGPS, גל יעקובי, אמר שטוארקינג נכנסת לשוק מבטיח של משתמשי סמארטפונים אשר מעוניינים לנצל את המכשירים שלהם כדי לספק תיעוד עשיר של חוויות אישיות".

בשנת 2006 הציגה חברת OriginGPS את מה שנחשב למקלט ה-GPS הקטן בעולם, אשר התבסס על שימוש באנטנה המשולבת בתוך רכיב המקלט, הניתן לייצור והתקנה במעגל באמצעות טכנולוגיית SMT. בחודש מאי השנה החברה הכריזה על הדור החדש בשם Nano Hornet, שבה היא הצליחה להקטין את המודול ב-65% ולהגדיל את רגישותו פי ארבעה. מדובר במקלט שלם בגודל של 10 מ"מ על 10 מ"מ ובגובה של 3.44 מ"מ בלבד, הכולל מיקרו-בקר פנימי ומבצע אוטונומית את כל עולות העיבוד והחישוב של אותות הלוויינים.

הרכיב מיועד לשימוש במערכות קומפקטיות כמו מצמלות, אבזרים לבישים כלי-רכב ועוד. הוא קולט את האותות המגיעים מלוויינים השייכים למערכות ניווט שונות, כמו GPS האמריקאית, GLONASS הרוסית, Galileo האירופית ו-Beidou הסינית. הרכיב מספק זמן בתייצבות קצר מאוד (time to first fix) של פחות משנייה אחת, ברמת דיוק של מטר אחד. הרכיב כולל יכולת מעקבג אחר שינויי הקשר, כמו למשל טמפרטורה ואותות לווייניים, כדי לספק יכולת מעקב רציפה תוך כדי חיסכון באנרגיית הסוללה.

בין הטכנולוגיות ייחודיות שיש במודולים: טכנולוגיית Noise Free Zone NFZ המאפשרת לו לחלץ מידע יעיל גם מאותות קלושים ביותר. מכיוון שמקלט אותות הניווט הלווייניים והאנטנה משולבים במודול מאוחד, הכולל גם שעון תיזמון פנימי, הגנה בפני הפרעות ומודולים נוספים, ניתן לשלב אותו במוצרים חדשים בלא לבצע תכנון נוסף של מודול המיקום הלווייני.

בלעדי ל-Techtime: חברת AudioCodes נכנסת לתחום ה-NFV והשירותים המנוהלים

פורסם בתאריך דצמבר 11, 2014דצמבר 16, 2014 ע"י Techtime

חברת AudioCodes פיתחה בשנתיים האחרונות את תוכנת Software SBC המאפשרת להפעיל שירותי VoIP בתכונת של שירות NFV, ונכנסה לתחום פתרונות הטלפוניה הממוקדים באסטרטגיית הענן של מיקרוסופט

ליאור אלדמע: "כיום אנחנו השותף המרכזי של מיקרוסופט ב-Lync"

חברת AudioCodes מקרית שדה התעופה בלוד נמצאת במהלך רחב היקף שנועד להתאים את המוצרים שלה לעידן הענן ותשתיות התקשורת המנוהלית באמצעות תוכנה (NFV ו-SDN). כך נודע ל-Techtime במהלך פגישה עם המשנה למנכ"ל החברה (COO), ליאור אלדמע.

במסגרת המהלך הזה פיתחה החברה בשנתיים האחרונות מוצר חדש בשם Software SBC, אשר מיישם באמצעות תוכנה את את אבזר Session Border Controller שלה, המאפשר לקשר תשתיות טלפון ארגוניות מבוססות פרוטוקול אינטרנט (VoIP), אל אגפים אחרים בארגון ואל ספקיות שירותי התקשורת הטלפונית (טלקום).

על-פי ההערכות, החברה השקיעה 3-4 מיליון דולר בפרוייקט הזה בלבד. המוצר יצא לשוק לפני כחצי שנה וכבר אומץ על-ידי כמה חברות המספקות תשתיות למרכזי שירות טלפוניים (Contact Centers). לדברי אלדמע, המוצר החדש פותח במסגרת אסטרטגיית הצמיחה של החברה, המבוססת על איתור השווקים הצומחים בתחום ה-VoIP.

סטארט-אפ נצחי

חברת אודיוקודס היא מהחברות הוותיקות בעולם בתחום התקשורת הארגונית על-גבי פרוטוקול אינטרנט (VoIP) וקיימת משנת 1992. היא הוכיחה כושר שרידות מדהים. במהלך השנים רוב המתחרות שלה נעלמו ונבלעו בתוך חברות ענק.

כיום החברה מעסיקה כ-650 עובדים, מהם כ-420 בישראל. רוב העובדים בארץ מצויים במשרדי החברה הראשיים בקרית שדה התעופה וכ-30 עובדים במרכז הפיתוח החדש בבאר-שבע, שעל-פי התוכניות צפוי לגדול לכ-100 עובדים בתוך שנתיים. החברה גם מפעילה מרכז פיתוח צנוע בסין, המעסיק כיום כ-30 עובדים.

כיום היא מספקת את כל התשתיות הנדרשות להפעלת שירותי טלפון VoIP, החל מהשרתים, ה-Media Gateways וכלה במכשירי הטלפון עצמם. מוצרי החומרה שלה מיוצרים על-ידי פלקסטרוניקס. אסטרטגיית הצמיחה שלה הביאה אותה להיקף מכירות של 137 מיליון דולר בשנת 2013, ועל-פי ההערכות היא תגיע לכ-150 מיליון דולר ב-2014.

בחברה אותרו שני מנועי צמיחה מרכזיים: פתרונות למערכת התקשורת האחודה (Unified Communication) של מיקרוסופט Lync, ותחום השירותים. האחרון הוא תחום חדש לגמרי שהחברה נכסה אליו לפני כשנה. הוא עדיין לא מהווה מרכיב מרכזי בהכנסות החברה, אולם נחשב לתחום בעל הצמיחה המהירה ביותר.

קופסת One Box 365 המהכפנית. VoIP בכל משרד

במסגרת הזאת החברה החלה להפעיל חדר מצב במתכונת של 24/7, המנטר את הרשתות של הלקוחות שבהן מותקן ציוד שלה. הוא מאפשר לה לזהות בעיות ברשת או באיכות השירות הטלפוני ברגע שבו הן מתרחשות, ולערב את התמיכה הטכנית שלה כדי לתת פתרון עוד לפני שמגיעות תלונות מהלקוח.

להתרומם בעזרת הכנפיים של מיקרוסופט

מנוע הצמיחה המרכזי השני קשור ליחסים ההדוקים עם חברת מיקרוסופט. "כיום אנחנו השותף המרכזי של מיקרוסופט ב-Lync. במסגרת הרצון של מיקרוסופט להשתלט על הדסקטופ, היא רוצה להוסיף אליו גם את הטלפון. לינק נותן חיווי על נוכחות ברשת, יכולת מסרים מיידיים (IM) ותשתית המאפשרת שירותי טלפון. כיום אנו נותנים את כל פתרונות הטלפוניה לעולם המיקרוסופטי: ממכשיר הטלפון ועד לציוד המקשר את Lync לרשתות הטלקום".

כיום המכירות עבור Lync הגיען לכ-20% מהמהכירות של אודיוקודס. בחברה מעריכים שההיצמדות לאסטרטגיה של מיקרוסופט תבטיח לה צמיחה נוספת בעתיד לאור הצלחת המוצר בקרב ארגונים בעלי 5,000 עובדים ומעלה.

משרדי אודיוקודס בקרית שדה התעופה. 650 עובדים בישראל ובעולם

אלא שהיצמדות לאסטרטגיה של מיקרוסופט דורשת מענה לעידן הענן, שזהו התחום האסטרטגי ביותר כיום של ענקית התוכנה. ביולי השנה חשפה אודיוקודס את המוצר הראשון שלה המותאם לענן של מיקרוסופט: קופסת One Box 365. מדובר בקופסה יחידה המכילה את כל הפונקציות הדרושות ל-Lync, כולל התחברות לשרתי Exchange בענן ולחבילת Office 365 בענן. קופסת One Box 365 פותחת בפניה את השוק של עסקים קטנים ובינוניים.

אלדמע: "המוצר מהווה דוגמא לכיוון חדש. הוא כולל מאות אלפי שורות קוד המפשטות את התחזוקה של Lync, ומאפשר למיקרוסופט לפנות לעסקים קטנים המעסיקים פחות מ-1,000 עובדים. כיום, ארגונים קטנים של 10-20 עובדים מקבלים את השירותים מספקיות התקשורת. בעתיד הם יוכלו לקבל באמצעות הענן את כל השירותים: תשתיות מידע (IT), תקשורת אחודה ואפילו שירותים טלפוניים".

עד כמה המגמה החדשה רצינית? על-פי מיקרוסופט רצינית מאוד. בתעשייה מספרים שבמסגרת זאת היא אפילו מתכננת לשנות את שם המותג Lync ולכנות אותו בשם חדש: Skype for Business.

Keysight מצטרפת לקבוצת פיתוח הדור החמישי (5G)

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2014דצמבר 11, 2014 ע"י Techtime

התקשורת הסלולרית של הדור הבא תתבסס על גל נושא מילימטרי בתדר של עשרות GHz, ותספק למשתמשים במערכות 5G קצב העברת נתונים של 10Gbps

ניסויים בתקשורת מילימטרית ב-NYU Wireless

חברת Keysight Technologies הודיעה היום שהיא מצטרפת כתורם מרכזי לקבוצת המחקר NYU Wireless הפועלת במסגרת אוניברסיטת ניו-יורק ועוסקת בפיתוח הדור הבא של תקשורת סלולרית שיבוא אחרי עידן ה-LTE. בתעשייה הפרוייקט קיבל את הכינוי "מערכות הדור החמישי" (5G).

"ההצטרפות של חברת Keysight תסייע לנו משמעותית להתקדם בפיתוח הטכנולוגיה, בזכות טכנולוגיית הבדיקה המתקדמת שהיא פיתחה", אמר מנהל קבוצת המחקר, פרופ' תיאודור רפפורט.

ההכרזה באה לאחר שה-FCC בארה"ב פירסם לפני כחודש וחצי בקשה להצעות כיצד יש ליישם טכנולוגיית תקשורת סלולרית חדשה אשר תפעל באמצעות גל נושא באורך גל מילימטרי כדי לספק רוחב פס של יותר מ-24GHz. במסמך של ה-FCC (ניתן להוריד אותו כאן), מסביר ארגון הרגולציה האמריקאי שכיום רוחב הפס של הרשתות הסלולריות מוגבל לכ-1.7-2.1GHz בלבד.

שנת ה-5G

"בשנה האחרונה חלה התקדמות רבה ברעיון שניתן לבנות רשתות סלולריות בעלות קיבולת גבוהה מאוד. הן עשויות להיות מהירות פי 100 מהרשתות הקיימות היום, לספק קצב העברת נתונים של 10Gbps בהשהייה של פחות מאלפית שנייה, ולהתאים גם ליישומי האינטרנט של הדברים".

מאחורי ההכרזה עומדת פעילות תוססת ועניפה בתעשייה הנעשית כיום בעיקר מאחורי הקלעים. האיחוד האירופי הקים שתי קבוצות עבודה לחקירת התדרים שישמשו לצורכי הדור החמישי (5GPPP), בריטניה הקימה מרכז מחקר לדור החמישי וסין הקימה פורום חברות (IMT-2020), אשר מתחיל ללמוד את הסוגייה.

מדינות נוספות שהחלו להיכנס לתחום במסגרת פרוייקטים ממשלתיים כוללות את קוריאה, יפן, ומספר אוניברסיטאות בארצות הברית שנכנסו לתחום במימון של חברת אינטל. בעקבות ההתפתחויות האלה הודיע לאחרונה איגוש התקשורת העולמי (ITU) שהוא מתכנן להגדיר תקן של הדור החמישי בשנים 2016-2018, כדי להתחיל בפריסת רשתות נסיוניות כבר ב-2020.

המאפיינים של הדור החמישי עדיין לא ברורים לגמרי, אולם ברור שגם במקרה הזה יהיה שימוש בריבוי אנטנות (MIMO). אם כי הפעם לא מדברים על ארבע אנטנות, אלא על כמה עשרות אנטנות בכל מכשיר. מכיוון שמדובר בגלים מילימטריים המתנהגים בדומה לאור ומוחזרים ממשטחים, יהיה צורך לפתח טכנולוגיות שליטה בכיוון, המבוססות על טכניקות Beam forming) כפי שנעשה כיום בחלק מתחנות הבסיס ובתקשורת אלחוטית מהירה מסוג WiGig.

גלים מילימטריים בכל אבזר

גם התדר של הגל הנושא אינו ברור לחלוטין. ה-FCC מבקש לבחון מספר תדרים, בהם 37/42GHz, 61GHz, 72GHz ואפילו התדר המסחרר של 81-86GHz. אחת מהדרישות של ה-FCC, אשר מעמידה אתגר עיסקי בפני ספקי התקשורת העתידיים, היא שבלא קשר לתדר הנושא שייבחר, יש צורך שהתקשורת תוכל להיכנס לתוך הבית, שמהם מתבצע כיום כ-75% מהשימוש הסלולרי. פירוש הדבר הכנסת תחנות בסיס לתוך הבתים עצמם.

מנהל תוכנית הדור החמישי בחברת Keysight, רוג'ר ניקולאס, הסביר שהחברה כבר החלה בהיערכות לקראת פיתוח טכנולוגיות הדור החמישי. לפני כחודש החברה פירסמה ספרייה של קניין רוחני (5G Baseband Exploration Library) שניתן להשתמש בו במסגרת תוכנת הפיתוח EEsof EDA כדי לחקור את בעיית הדור החמישי. במקביל, היא הקימה מיקרו-אתר אינטרנט ייעודי האוסף מידע בכל הקשור לפרוייקטי הדור החמישי המתבשלים היום בתעשייה, בכתובת: www.keysight.com/find/5G.

המכונית החשמלית חלק ג': מי מאמין בתאי-דלק?

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2014דצמבר 14, 2014 ע"י Techtime

טויוטה היכתה את תעשיית הרכב בתדהמה כאשר הכריזה על המכונית החשמלית הראשונה במחיר ובמיפרט של מכונית סטנדרטית, כולל נסיעה של 500 ק"מ לתידלוק

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן

טויוטה FCV במבט חזיתי. ככה נראה איום אסטרטגי... — טויוטה FCV במבט חזיתי. ככה נראה איום אסטרטגי…

בחודש מאי השנה יצא מנכ"ל חברת פיאט, סרג'יו מציונה בהצהרה יוצאת דופן: "אל תקנו את המכונית החשמלית שלנו! מדוע? כי על כל מכונית שאתם קונים אניפ סיד 14,000 דולר". כך לפחות פורסם בעיתונים האמריקאים המתפרסמים בדטרויט.

פיאט 500 החשמלית נחשבת למכונית פופולרית בקליפורניה ונמכרת בה בהצלחה יחסית לא רעה. למרות זאת, גם אם ההצהרה נאמרה באמת ובתמים, גם אם פוברקה על-ידי העיתונות האמריקאית, היא מגלה טפח מההתלבטויות של תעשיית הרכב המערבית ביחס לרעיון המכונית החשמלית. רוב היצרניות מאמינות כיום שמכונית העתיד היא חשמלית. אבל השאלה הגדולה היא מהיכן יגיע החשמל. חברת טויוטה היפנית מאמינה שהיא תנוע על תאי-דלק ולא על סוללות.

מים + חשמל = מים

תא-דלק הוא מנגנון ליצירת חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין דלק לבין חומר מחמצן. כלומר, כל עוד יש אספקת דלק, התא ממשיך ייצר חשמל ואינו מתכלה כמו סוללה. למרות שיש חומרים רבים שניתן לייצר מהם תא דלק, החומרים הנפוצים ביותר הם מימן וחמצן.

תא-דלק כולל חומר אלקטרוליטי ושתי כניסות: מימן וחמצן (דרך האוויר). בתא מתחוללים שני תהליכים כימיים הגורמים להסעת אלקטרונים מהאנודה לקתודה. במקרה של תא דלק המבוסס על מימן/חמצן, תוצר הפליטה הוא מים. במקרים רבים, התהליך משלים מחזור שלם: מפרידים מים למימן וחמצן, מזינים אותם לתא-דלק, ומקבלים אנרגיה + מים.

לאחרונה חשפה טויוטה את המוצר הראשון באסטרטגיה החדשה: לימוזינה בשם FCV, שהוא קיצור של Fuel Cell Vehicle, אשר נכנסה לייצור המוני ותימכר ביפן תמורת מיליון ין (50,000 אירו). בהמשך, היא תשווק באירופה תמורת 65,000 אירו (כולל מסים והובלה).

לימוזינת תאי-הדלק של חברת טויוטה. כניסה לייצור סדרתי

המחיר אינו מקרי: הוא תואם למחיר של לימוזינות בנזין סטנדרטיות מתוצרת אאודי, ב.מ.וו או מרצדס. טויוטה מבטיחה שהמכונית החשמלית שלה היא בעלת הספק של 146 כוחות סוס ונוסעת למרחק של 500 ק"מ בתדלוק יחיד, כמו מכונית סטנדרטית. מדובר בהחלטה אסטרטגית יוצאת דופן: לייצר מכונית חשמלית בגודל ובמיפרט של מכונית בנזין מקבילה.

הגרמנים נרתעים מתאי-דלק

גם המתחרות הגרמניות בודקות את אופציית תאי-הדלק. חברת מרצדס ייצרה מספר מכוניות ניסוי, אולם לאחר דחיות חוזרות הודיעה לאחרונה שהיא תהיה מסחרית רק בשנת 2017.

חברת ב.מ.וו, המשתפת פעולה עם טויוטה בפיתוח מכוניות מבוססות תאי-דלק, החליטה לבסוף להוציא לשוק את המכונית החשמלית העירונית מדגם i, המתבססת על סוללות. פולקסווגן לא נשארה מאחור וכבר ב-2006 הודיעה על פריצת דרך טכנולוגית בתחום תאי-הדלק.

אלא שאז נסוגה פולקסווגן לאחור, וטענה "שהטכנולוגיה איננה בשלה, והיא חוזרת לשיטת הסוללה". זו לא הפעם הראשונה שמהנדסי טויוטה מקדימים את מתחריהם המערביים ומשאירים אותם מבויישים. בשנת 1997 חשפה טויוטה את המכונית ההיברידית הראשונה, הכוללת מנוע בעירה פנימית ומנוע-עזר חשמלי. היצרני האירופים הגיבו בזלזול וטענו שהרעיון אינו כלכלי.

למרות זאת טויוטה מכרה כבר יותר מ-6 מיליון מכוניות היברידיות, ובקרוב היא תוציא לשוק את הדור הרביעי שלהן. כיום מנהל אחד מאבות המכונית ההיברידית של טויוטה, קצוהירו הירושה, את פרוייקט תאי-הדלק. לדבריו, "במכונית חשמלית המונעת על-ידי סוללה אתה בסופו של דבר תמיד קשור באמצעות הכבל".

מעניין לציין שניסיון של טויוטה לשתף פעולה עם חברת טסלה האמריקאית, הנחשבת לאחת מההצלחות המרשימות ביותר של ההנעה החשמלית, הסתיים בטונים צורמים. גורמים בטויוטה אמרו שהתפישה של טסלה היא "מכונה להפסיד כסף", ומנכ"ל טסלה ענה בעוקצנות: "הם משוגעים על כל הראש, אין טעם להתווכח איתם".

טקרטור הדגמה המונע בתאי-דלק, אשר ניבנה על-ידי חברת Allis-Chalmers בשנת 1959, במסגרת פרוייקט שבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי

אבל טויוטה לא עוצרת בטסלה, והדיעה על כוונתה לייצר 200-400 אלף מכוניות FCV. היא מתכננת להטמיע בה טכנולוגיות שפותחו עבור הרכב ההיברידי. למשל, המכונית כוללת סוללה קטנה לאיסוף אנרגיה שיורית הנוצרת כאשר המכונית בולמת או נמצאת בירידה (במקרים אלה המנוע החשמלי מתפקד כדינמו).

סוללה או תא-דלק?

ד"ר דינו קלוץ, מהמכון הטכנולוגי של קרלסרוה, גרמניה, שופך מים קרים על התחרות בין שתי הטכנולוגיות, ומעמיד את כל סוגיית המכונית החשמלית באור שונה. קלוץ מכיר היטב את הנושא וחוקר אותו שנים רבות בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר יפניים.

בראיון ל-Techtime הוא הסביר שככל הנראה השוק יצעד בכיוון של פתרון הטרוגני: "יהיו וריאציות שונות של כל הטכנולוגיות, מכיוון שאין פערים טכנולוגיים משמעותיים. החשוב ביותר הוא מקור של אנרגיה זולה, והדבר עדיין לא נמצא".

כלומר, אנחנו נשארים עם מנוע הבנזין הוותיק?

קלוץ: "לא בהכרח. הטכנולוגיה החשמלית יקרה מהדלק. בליטר בנזין או סולר יש הרבה יותר אנרגיה מאשר במקבילה חשמלית, אבל עיקר המחיר שלו הוא מסים. כלומר ההחלטה היא למעשה פוליטית. גם בעוד חמש שנים לא הסוללה או תא הדלק לא יספקו אנרגיה בכמות של דלק נוזלי, והם יתבלו מהר יותר ממנועי בעירה פנימית".

"בנוסף, כיצד נפיק מימן? באמצעות חשמל רגיל? בייצור חשמל אנחנו כבר מפסידים שני-שלישים מהאנרגיה. ומכיוון שהנצילות של תאי-דלק היא 40% בלבד, אנחנו מפסידים למעשה כל הזמן". לדבריו, ההחלטה הפוליטית להפחית את פליטת גזי החממה מאלצת את יצרני המכוניות למצוא פתרונות אלטרנטיביים. "הם עובדים במספר מישורים בו-זמנית: שיפור היעילות של מנועי בעירה פנימית, שימוש במכוניות היברידיות, וכניסה זהירה לתחום החשמלי".

מדוע היפנים מקדימים את הגרמנים?

"היפנים מאוהבים יותר בטכנולוגיה. יש להם פילוסופיית חיים בשם קאי-זן, שפירושה, להשתפר עד אינסוף תוך כדי התקדמות בצעדים קטנים".

מהם הקשיים בהנעה חשמלית מבוססת תאי-דלק?

"אחת מהבעיות היא כיצד לאחסן את המימן. המולקולות של המימן כל-כך קטנות, שאם ננפח באמצעותן בלון, הן יברחו דרך מעטה הגומי. הבעיה מחמירה יותר בשימוש מעשי, מכיוון שהן בורחות גם ממיכלי מתכת רבים. ובנוסף, מדובר במיכלים אשר צריכים לעמוד בלחץ גבוה ולהיות בטוחים לשימוש גם בתנאים קשים".

אלא שלמרות התחזית הפסימית, הטכנולוגיה משתפרת: מתח האספקה של תאי-דלק עולה, האלקטרודות שפורו, והמנועים החשמליים יעילים מבעבר. כיום יש כבר תקן בינלאומי לאיחסון מימן, ובעולם נוסים כמה אוטובוסי ומכוניות נסיוניות. במקביל, גרמניה, ארה"ב, סין ויפן החליטו על הקמה הדרגתית של תשתית לתידלוק מימן, אשר תתחיל להיות מבצעית החל משנת 2017.

תא הדלק שהותקן בחלליות מסדרה אפולו שטסו לירח. מקור: NASA

תא-דלק על הירח

מעניין לציין שכמו מנוע הבעירה הפנימית, גם תא-הדלק הוא בן יותר מ-100 שנה והומצא כבר במהלך המאה ה-19. בשנת 1959 אפילו נבנה במדינת ויסקונסין בארה"ב טרקטור הפועל על תא-דלק, במסגרת פרוייקט מחקרי שבוצע עבור חיל האוויר האמריקאי. זו היתה הוכחה לכך שהטכנולוגיה מתאימה לשימוש בהספקים גבוהים.

ב-50 השנים האחרונות מתרחב השימוש בתאי-דלק, במיוחד במקומות בהם הכסף לא מהווה בעיה. חללית אפולו של נאס"א אשר נחתה על הירח ב-1969 כללה תאי-דלק מבוססי מימן וחמצן. תוצר הפליטה, מים, שימש את האסטרונאוטים בחלל והם יכלו לחסוך במשקל המים שהביאו עימם מכדור הארץ.

התקלה במשימת אפולו 13 שכמעט עלתה בחייהם של האסטרונאוטים, נגרמה מפיצוץ מיכל החמצן של תאי-הדלק האלה. כיום הם משמשים בצוללות, בלוויינים ובמתקני גיבוי לאספקת חשמל באתרים מרוחקים. מעניין לציין שאפילו ז'ול ורן כבר חלם גירסה פשטנית של תאי-דלק.

בשנת 1870 הוא כתב: "המים הם הדלק של העתיד. האנרגיה של המחר תופק ממים שהופרדו לאלמנטים שלהם וייצרו אנרגיה".

לכתבות הקודמות בסדרה:

המכונית החשמלית חלק א': הנס של טסלה

המכונית החשמלית חלק ב': גרמניה מתעוררת

Qualcomm מגייסת עובדים לצוות Wilocity לשעבר

פורסם בתאריך דצמבר 4, 2014דצמבר 7, 2014 ע"י Techtime

מרכז הפיתוח עובר מקיסריה לחיפה. המטרה היא להכפיל את מספר המפתחים של Qualcomm בתחום ה-Wi-Fi הסופר-מהיר מסוג WiGig

אריק מימרן מדגים שידור סרט באיכות 4K מהטאבלט לטלוויזיה

חברת Qulacomm החליטה להגביר את מאמציה בתחום פיתוח של פתרונות תקשורת אלחוטית מהירים בתקן ה-Wi-Fi החדשני 802.11ad, המקודם על-ידי קבוצת העניין התעשייתית WiGig. כל הפיתוח של קואלקום בתחום נעשה בארץ, ומבוסס על הצוות של חברת Wilocity מקיסריה, שאותה היר רכשה בחודש יולי השנה.

כך התברר ל-Techtime במהלך פגישה עם עם סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכזי הפיתוח של קואלקום בישראל, אריק מימרן. במסגרת זאת, מעבירה החברה את עובדי ווילוסיטי לשעבר מקיסריה למרכז הפיתוח המקומי שלה בחיפה. במקביל, היא החלה לגייס עובדים נוספים במטרה להכפיל את מספר העובדים במרכז הפיתוח של טכנולוגיית ה-Wi-Fi החדשה. המטרה המרכזית של החברה היא להביא את הטכנולוגיה לרמת בשלות כזו, שהיא תוכל לשמש לצורך הפעלת משחקי מחשב כבדים באמצעות מסופים אלחוטיים (למשל הסמארטפון) או לשמש כנקודת ההתחברות לרשת של עמדות עבודה ארגוניות.

גלים מילימטריים בשירות הגיימרים

טכנולוגיית WiGig מבוססת על שימוש בגל נושא בתדר של 60GHz, אשר מיועד לאפשר תקשורת ברוחב פס של עד 3GHz, כלומר לספק נתונים בקצב של עד 3Gbps. אומנם כיום הטכנולוגיה מצליחה לספק רוחב פס של כ-1Gbps, אולם מימרן משוכנע שהחברה תצליח להגיע גם ל-3Gbps. לאותות בתדר של 60GHz (הקרויים גם בשם גלים מילימטריים) יש תכונות מיחודות במינן: הם דועכים מהר מאוד באטמוספירה ובתוך כמה עשרות מטרים נעלמים כמעט לגמרי. לכן קשה ליירט אותם ממרחק, והם מיועדים לתקשורת קצרת טווח.

בתדרים הללו יש לגלים האלחוטיים תכונות רבות של גלי אור, ואחת מהן היא החזרה מקירות וממשטחים מוצקים. תכונה שהיא גם חיסרון וגם יתרון בתהליך הקליטה של האותות. כדי לצמצם את אפקט החזרה המרובה מקירות, מגדיר תקן 802.11ad את השימוש בטכנולוגיית שידור מסוג Beamforming. בשיטה זו נעשה שימוש בתופעות של עקיפה והתאבכות של גלים כדי לייצר אפקט של שידור כיווני בין המשדר למקלט. התוצאה היא שנקודת תקשורת אחת יכולה להתקשר עם מספר מכשירים באמצעות אותות שידור וקליטה כיווניים. כאשר מדובר ביישומי התחברות ארגוניים לרשת, יש לתכונה זו גם יתרונות בתחום האבטחה.

ה-SoC מדגם Snapdragon 810 מפעיל טאבלט שיוצר בקואלקום לצורך הדגמת תקשורת WiGig

מימרן סיפר שהטכנולוגיה של ווילוסיטי השיגה נקודות ציון טכנולוגיות חשובות, ולמעשה האתגר העיקרי שלה כיום אינו רק בתחום האלחוטי, אלא ביכולת של המכשירים לטפל בכמות העצומה של מידע המגיע מהערוץ האלחוטי. כיום פועלת במשרדי קואלקום בישראל מערכת הדגמה בשם Mobile Development Platform שבאמצעותה ניתן לשדר סרט וידאו באיכות 4K מטאבלט אל מחשב אישי באמצעות דונגל.

אומנם מדובר בדונגל חזק מאוד שבמעבדה מיישמים אותו באמצעות מחשב PC מבוסס לינוקס, אולם הוא ממחיש את העובדה שהטכנולוגיה עומדת ביעדים המרכזיים: היא מספקת את רוחב הפס המתאים לסרט באיכות גבוהה (1Gbps) ואת רמת ההשהייה ( Delay) המתאימה למשחקי מחשב, שהיא כ-50mSec. אלא שההדגמה מגלה בעיה חשובה יותר: ההשהייה של הערוץ האלחוטי היא 1mSec בלבד, שאר הזמן מוקדש להפעלת פעולות דחיסת/פריסת הקבצים הגדולים המגיעים למעבד.

אתגר שנת 2020

משמעות הדבר שיש צורך לטפל גם במעבדים ולא רק בערוץ התקשורת. לדברי מימרן, כבר עכשיו החברה מתמודדת עם סוגיית ארכיטקטורת המיחשוב שתאפשר לטאבלטים וסמארטפונים לתמוך בקצבי WiGig הענקיים. "מעבד היישומים (בתוך השבב המרכזי של קואלקום, Snapdragon) מצליח להתמודד עם המשימות האלה באמצעות שימוש במאיצים המצויים בתוך ה-SoC ולא באמצעות ה-CPU. כיום אנחנו משתמשים בערוץ תקשורת טורי במערכות התקשורת מסוג PCIe2.0, אבל בדורות הבאים יהיה צורך לעבור ל-PCIe3.0".

שימוש אופייני לתקשורת ביתית בידורית בתקן החדש

מהו הפוטנציאל של תקשורת אלחוטית קצרת טווח מסוג WiGig?

מימרן: "הטכנולוגיה נפלאה, חברת Wilocity הצליחה לייצר שבב RFIC בטכנולוגיית CMOS המהווה פריצת דרך טכנולוגית. אולם השוק עדיין לא ברור לגמרי. קיימות אפשרויות מעניינות בתחום הרכב (Automotive), מדברים על תקשורת בין האוהדים בתוך איצטדיונים, וחלק מהלקוחות שלנו מדברים על פתרון Docking (נקודת התחברות לרשת הארגונית).

"הטכנולוגיה הזאת יכולה להשתלב במגמה של הרצת מספר מערכות הפעלה שונות על-גבי הסמארטפון (Virtualization), לפיתוח דונגל חזק המסוגל להקרין סרטים באיכות גבוהה מכל אבזר לכל מסך, וכמובן ליצירת ממשקי משחקים המבוססים על אבזרים ניידים. מבחינת קואלקום, היא משתלבת באסטרטגיית 'פי 1000' (1000x). בשנת 2020 יהיו בעולם יותר מ-25 מיליארד אבזרים מקושרים, ואנחנו צריכים להכין תשתית תקשורת אשר מעבירה נתונים בכמויות גדולות פי אלף מאשר כיום".

Nistec הרכיבה בהצלחה את רכיבי 01005 הזעירים

פורסם בתאריך דצמבר 2, 2014דצמבר 4, 2014 ע"י Techtime

מנהל שיווק Nistec, ארבל ניסן: "אם יש תקלה בהרכבה, לא ניתן לבצע תיקון ידני ויש צורך להרכיב מחדש את כל הכרטיס"

"מפעל הייצור של קבוצת ניסטק (Nistec) בפתח-תקווה, הצליח לבצע פרוייקט הרכבה של כרטיס הכולל נגדים וקבלים המיוצרים בפורמט של 01005. מדובר ברכיבים הקטנים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. הם שוקלים 4 מאיות המיליגרם בלבד (0.00004 גרם) ומופיעים בגודל של 0.4 מ"מ על 0.2 מ"מ ובגובה של 0.1-0.2 מ"מ.

סמנכ"ל השיווק של קבוצת ניסטק, ארבל ניסן, סיפר ל-Techtime שהפרוייקט דרש התמודדות עם מספר אתגרים טכנולוגיים. "אחת מהבעיות המרכזיות שלנו היתה לבצע מריחה מדוייקת מאוד של משחת ההלחמה. מדובר בכרטיס הטרוגני לאבזר נייד, הכולל רכיבים אקטיביים ופאסיביים ורכיבים בגדלים שונים. בנוסף, הלקוח ביקש שנשתמש רק בכמות קטנה מאוד של בדיל לצורך ההלחמה".

מריחת הבדיל על המעגל, לפני שלב השמת הרכיבים

כדי לבצע את הפרוייקט, נאלצה ניסטק לפתח תהליך המאפשר לה למרוח את משפחת ההלחמה ברמת דיוק של 0.1 מ"מ (100 מיקרון, או עשירית מ"מ). החברה התמודדה עם האתגר באמצעות שימוש במסיכת הלחמה מדורגת, שבה הצטמצם העובי של המסיכה ל-2.5 מיל באתרים של רכיבי 01005. "זוהי מסיכת ההלחמה הדקה ביותר שייצרנו עד היום".

בהמשך, היא פיתחה פרופיל ייחודי של הלחמה בתנור ה-Reflow, המאפשר להלחים את הרכיבים הזעירים בלא לפגוע באיכות ההלחמה של הרכיבים הגדולים יותר במעגל (וגם להיפך).

ראוי לציין שלמרות הקושי בהרכבת רכיבי 01005, יש להם יתרון גדול. בדרך-כלל הגודל הזה מיועד לרכיבים פאסיביים, אשר מקיפים בכמויות גדולות את השבבים ואת הרכיבים האקטיביים במעגל. יתרונם המרכזי הוא בכך ששטחם הוא רבע בלבד משטח הרכיבים בדרגת הגודל הבאה, 0201. כלומר, יש חיסכון של 75% בשטח המעגל המודפס.

השמה תקינה של רכיב 01005 מבעד למיקרוסקופ

ארבל: "מדובר בתהליך תובעני שאסור שיהיו בו תקלות. הרכיב כל-כך קטן שאם יש תקלה בהרכבה לא ניתן לבצע תיקון ידני. יש צורך להרכיב מחדש את כל הכרטיס. "אני שמח מאוד שהצלחנו להתמודד עם האתגר המורכב הזה. הדבר מעיד על היכולת הטכנולוגית הגבוהה של העובדים בקו הייצור שלנו".

המחשת הגודל של רכיבי 01005. מקור: Siemens

Online.net הצרפתית מתקינה שרתי ענן תואמי ARM שפותחו בחברת Marvell ישראל

פורסם בתאריך נובמבר 27, 2014נובמבר 30, 2014 ע"י Techtime

הצוות הישראלי של Marvell פיתח מעבד CPU עצמאי התואם למעבדי ARM. על-פי ההערכות, מיקרו-שרתים חסכוניים עשויים לתפוס כרבע משוק השרתים במרכזי נתונים

חברת שירותי הענן הצרפתית, Online.net, מקימה תשתית ענן הכוללת פלטפורמת שרתים מבוססי ARM שפותחה בחברת מארוול (Marvell) ישראל. החברה הודיעה שהפלטפורמה תפעיל את שירותי האירוח שלה באירופה ובארצות-הברית כבר מתחילת 2015.

מדובר בשרת מלא המבוסס על רכיב SoC בשם ARMADA-XP, אשר כולל מעבד תואם ARM בעל ארבע ליבות הפועל במהירות של 1.6Gb ומצוייד בזיכרון RAM בנפח של 2GB ובמספר ערוצי SATA העובדים במהירות של 1Gbps. הכרטיס החדש מבוסס על מספר רכיבים נוספים שפותחו בארץ, בהם המתג Prestera DX, ומתאם רשת האיתרנט Alaska-X 10GbE PHY.

לקראת ענן הטרוגני

סגן נשיא לארכיטקטורה במוצרי SoC לשוק הארגוני במארוול, ומי שעמד בראש צוות הפיתוח, נועם מזרחי, סיפר ל-Techtime שמאחורי המוצר עומדת תפיסה חדשה של אופי תשתיות העיבוד במרכזי נתונים וענן.

"מרכזי הנתונים צריכים לממש יישומים שונים ולא כולם זקוקים לשרתים חזקים מאוד ועתירי אנרגיה. להערכתנו הם מתפתחים בכיוון של שימוש בתשתיות הטרוגניות, שבהן יישומים שונים מנותבים לסוג תשתית שונה, בהתאם לצורך".

ראשוניות בארבע ליבות

"לקוחות ענן קטנים יחסית זקוקים למשל ליחידות קטנות וחסכוניות מאוד בהספק. אם נראה מה קורה בחברה כמו פייסבוק, יתברר שבדרך-כלל אנשים ניגשים רק ל-8% מהתמונות מיד לאחר שהן העלו לעמודים האישיים. כעבור שבוע כבר כמעט לא נכנסים אליהן, אולם הן נשמרות בשרתי איחסון. כלומר שבשלב הזה יותר חשוב איחסון זמין וזול מאשר טיפול באמצעות מעבד חזק".

במרכז הפיתוח של מארוול זיהו את המגמה הזו כבר לפני שלוש שנים והחלו בפיתוח מעבד תואם ARM בעל ארבע ליבות הדומה למעבד Cortex-A9. למעשה, מדובר במעבד מרובע הליבות הראשון בעולם המשתייך למשפחת ARM. ראוי לציין שלא מדובר במעבד של ARM, אלא במעבד CPU שפותח במלואו בישראל בהתאם לתקנים של ARM ומבוסס על ערכת הפקודות של ARM, כדי להבטיח תאימות לשאר המעבדים של החברה.

מהו פוטנציאל השוק של שרתים מבוססי ARM?

"להערכתנו יש לזה שוק ממשי. לא במקרה הרעיון אומץ על-ידי חברת Baidu, שהיא המקבילה הסינית של Google. היא מפעילה היום שירותי ענן רבים באמצעות שרתים שהיא ייצרה אשר מבוססים על ARMADA-XP ורכיבי המיתוג התקשורת שלנו.

"בשוק יש כל מיני הערכות על הפוטנציאל של מיקרו-שרתים במרכזי נתונים. חלק מהן מדברות על כך שהם יתפסו 15%-25% מהשוק בתוך כשלוש שנים. להערכתי התהליך יהיה ממושך יותר, משום שצריך להתמודד גם עם אתגרי תוכנה ולא רק חומרה, אבל אנחנו חושבים שהעולם מתפתח בכיוון הזה".

מה הם האתגרים עימם המיקרו-שרתים צריכים להתמודד?

"קודם כל צריך לזכור שהם מתחרים מול אינטל, שהיא חברת הסיליקון הטובה ביותר בעולם והארכיטקטורה שלה שולטת בכ-95% משוק מרכזי הנתונים. פירוש הדבר שצריך לספק יתרון גדול מאוד. אנחנו מתמקדים באינטגרציה של האיחסון, העיבוד, והקישוריות (נטוורקינג). אלה הם אבני היסוד של מרכז הנתונים. להערכתי, כיום המיקרו-שרתים צריכים גם לבצע את המעבר לפתרונות הדור הבא, של 64 סיביות".

Digi-Key ומנטור גרפיקס מספקות תוכנה לפיתוח מקוון

פורסם בתאריך נובמבר 26, 2014נובמבר 30, 2014 ע"י Techtime

מנהל השיווק הטכני בחברת Digi-Key, דייויד סנדיס: "המטרה היא להגיע למצב שבו כאשר מהנדסים חושבים על תכנון חדש, הם ייכנסו לאתר שלנו, יתכננו ויזמינו חלקים"

דייויד סנדיס מציג את הפורטל ההנדסי של Digi-Key

אחת מההכרזות המעניינות ביותר בתערוכת electronica 2014 שהתקיימה החודש במינכן היתה ההכרזה על שיתוף הפעולה בין חברת Digi-Key לבין חברת Mentor Graphics. שתי החברות הכריזה על התקנת גירסה של תוכנת Designer Schematic של מנטור, באתר של מפיצת הרכיבים Digi-Key.

חברת מנטור גרפיקס מחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי תוכנות פיתוח למעגלי PCB. ביחד עם תוכנות EDA אחרות שלה, הסתכמו מכירותיה בשנה האחרונה בכ-1.15 מיליארד דולר. חברת Digi-key היא מפיצת רכיבים גלובלית הפועלת מהעיירה Thief River Falls שבמינסוטרה, ארה"ב. החברה מחזיקה מלאי של יותר מ-3 מיליון סוגי רכיבים של 650 יצרנים שונים, שאותו היא מספקת ללקוחות בכל העולם בכמויות קטנות מאוד ובכמויות גדולות לקווי ייצור.

במהלך תערוכת electronica נפגש Techtime עם כמה ממנהלי החברה אשר הסבירו את האסטרטגיה שמאחורי ההסכם עם מנטור גרפיקס. מנהל השיווק טכני בחברת Digi-Key, דייויד סנדיס, סיפר ששיתוף הפעולה הוא חלק מאסטרטגיה מקיפה: "המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו כאשר מהנדסים חושבים על תכנון חדש, הם ייכנסו לאתר שלנו, יבצעו את התכנון ויעברו ישר לביצוע הזמנה של החומרים (BOM)".

100 תכנונים חדשים בכל יום

סנדיס הצטרף לחברה לפני כשנה לאחר 10 שנים בחברת AMD. התפקיד שהוטל עליו: לפתח ערוצי תקשורת אל המהנדסים. "כיום 83% מהאנשים שנכנסים לאתר שלנו הם מהנדסים. צריך להיות מודעים לכך שדרכי התקשורת עם מהנדסים נמצאים היום בתהליכי שינוי, מכיוון שהם מחפשים תוכן הנדסי מקוון וכלים מקוונים המסייעים להם בעבודה וביצירתיות".

"למשל, התקנו באתר שלנו את תוכנת הפיתוח Scheme-it, שנועדה להיות כלי לייצור הסקיצה הראשונית של התכנון האלקטרוני ברמת דיאגרמת המלבנים. רק בחודש האחרון היו באתר הזה 67,000 ביקורים, ונוצרו בו בסך הכל כ-37,000 תכנונים שונים. אנחנו רואים שהכלי הזה מייצר 100 תכנונים חדשים ביום.

"בשנה האחרונה הוספנו שיפורים רבים, כולל צ'אט ישיר בין המהנדסים הנכנסים לאתר לבין מהנדסי התמיכה הטכנית שלנו, אשר זמינים 24 שעות ביממה. במסגרת שיתוף הפעולה עם מנטור גפריקס, הקמנו ביחד גם את האתר Partquest.com, אשר מאשר למהנדסים ממש להיכנס לבסיס הנתונים של Digi-Key במהלך הפיתוח ולבצע ישירות את הזמנת רכיבים. המגבלה היחידה שאנחנו מציבים היא שהפיתוח יהיה בגודל של עד 1,500 מגעים ולוח ה-PCB יהיה עד שטח של 5×10 אינטש".

ניתן להגיע אל כלי התכנון המקווונים באמצעות הקלקה על Digi-Key Design Tools.

לדבריו, כעת החברה מתכננת להרחיב את היוזמה, ולהוסיף לסביבה הזו גם תכנוני ייחוס פתוחים פופולריים ופתוחים, כמו שלמש של כרטיסי Adruino. "אנחנו רוצים להוביל את השוק בפתרונות הנדסיים למתכננים ומציאת מידע".

הביתן הכי חם ב-electronica 2014

DGK-BOOTH

הביתן של Digi-Key היה אחת מהאטרקציות הפופולריות בתערוכה. באתר הגדול והצבעוני התקיים קזינו יומי שבו המבקרים ניסו לזכות במכונית שברולט קורבט פתוחה בשווי של 50,000 דולר, ולמרבית העונג של המבקרים הגברים, במכונית ישבה כפילה של מרילין מונרו, אשר מופיעה גם בכל הפרסומת של החברה בתערוכה.

מנהל התפעול של החברה, דייב דוהרטי, סיפר ל-Techtime שעקב ההתרחבות של עסקי Digi-Key, היא נאלצה לפתוח מחסן חלפים נוסף, בעיירה פארגו שבמינסוטה. "ההתרחבות מעבר לעיירת המוצא שלנו, Thief River Falls, היא כורח המציאות. כיום מתגוררים בעיירה 8,500 תושבים, ומתוכם 3,100 עובדים בחברת Digi-Key. המכירות צמחו כל-כך מהר שהיינו צריכים להתרחב. צריך גם לזכור שהמכירות בתעשייה שלנו הן מחזוריות, ולכן אנחנו צריכים מחסן גדול מאוד של רכיבים".

כיצד אתם פועלים משני אתרים מרוחקים?

דוהרטי: "מבחינת התיפעול, שני האתרים פועלים כאתר משולב אחד. זה לא קשה, רק שעתיים נסיעה מפרידים בין שני המקומות. באתר החדש אנחנו בודקים דרכים חדשות לשמור ולשנע רכיבים. הוא משמש מעין מעבדת מחקר שלנו. בפארגו אנחנו מפתחים טכנולוגיות חדשות, בודקים אותן, ולאחר שהן מבשילות אנחנו מעבירים אותן למחסן הראשי ב-Thief River".

כיצד אתם מנהלים את התובלה לכל העולם?

"חברות התובלה מנהלות פעילות עצמאית בתוך המתקנים שלנו. פדקס ו-UPS לוקחות בעצמן את החבילות מתוך המחסן שלנו ומטיסות אותן משדה התעופה של Thief River אל מרכזי ההפצה הגלובליים שלהן בעולם. התוצאה היא שהרכיבים מגיעים ללקוחות בכל העולם בתוך 2-3 ימים, כמו הלקוחות בתוך ארצות הברית".

אתם רוכשים רכיבים בשוק האפור?

"לעולם לא. אנחנו קונים רק מיצרניות הרכיבים המקוריות שיש לנו איתן הסכמי הפצה. זיוף רכיבים הוא נושא שהופך מרכזי בתעשייה וחשוב לנו שהלקוחות יידעו שאנחנו לא רוכשים רכיבים מברוקרים, אלא רק מיצרנים שאנחנו המפיצים המורשים שלהם".

חטיבת הצילום של Qualcomm מבוססת על עובדי צורן

פורסם בתאריך נובמבר 25, 2014נובמבר 30, 2014 ע"י Techtime

לפני כחצי שנה הקימה Qualcomm מרכז פיתוח בחיפה לתחום הצילום הדיגיטלי. בין השאר, הצוות הישראלי יפתח מצלמות תלת-מימדיות ניידות

QUALCOMM MIMRAN

לפני כחצי שנה הקימה חברת Qualcomm מרכז פיתוח חדש בישראל המתמקד בפיתוח מצלמות וטכנולוגיות צילום חדשות עבור טלפונים סלולריים, ופועל מתוך מרכז הפיתוח הקיים של החברה בחיפה. כך גילה היום Techtime במהלך פגישה עם סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכזי הפיתוח של קואלקום בישראל, אריק מימרן.

כזכור, באמצע 2011 נמכרה חברת צורן הישראלית לחברת CSR הבריטית. צורן היתה אחת מהחברות המובילות בעולם בפיתוח שבבים לעיבוד אותות ועיבוד תמונה עבור מצלמות דיגיטליות. בתחילת השנה החליטה CSR לסגור את פעילות הצילום הדיגיטלי שהתנהלה מחיפה, ולחפש כיוונים חדשים למרכז המו"פ הישראלי.

אומנם לפני כמעט חודש וחצי רכשה קואלקום את CSR תמורת כ-2.5 מיליארד דולר, אולם עיסקת חטיבת הצילום נעשתה לפני המהלך הזה. המרכז עצמו הוקם על בסיס כמה עשרות עובדי חטיבת הצילום של CSR בחיפה, וכיום הוא פועל מחיפה.

לדברי מימרן, "הרעיון הוא לקחת את האיכות של מצלמות סטילס ולהביא אותה אל עולם המובייל". מרכז הפיתוח בחיפה מתמודד עם אתגרים כמו הפחתת רעשים, קבלת תמונה איכותית בתנאי תאורה גרועים, הוספת יכולות תלת-מימד ועוד.

היעד העיקרי הוא לפתח אלגוריתמים ומעגלים מוכללים אשר ישולבו בתוך ה-SoC המרכזי של קואלקום לטאבלטים וסמארטפונים, Snapdragon. מימרן: "אנחנו נבצע שינויים בארכיטקטורת עיבוד התמונה ונכניס לשבב ליבות חדשות שישפרו את איכות התמונה. בנוסף, יהיה שיפור גם במישור הסקאלאביליות: יש צורך באלגוריתמים חדשים שניתן לממש באמצעות סיליקון ייעודי, ולצידם אפשרות להפעיל את האלגוריתמים גם באמצעות תוכנה. בצורה הזו ניתן יהיה להוזיל את הטלפון, ולייצר מדרג ביצועים בהתאם לרמת המחיר של המכשיר".

טכנולוגיות הצילום ישולבו בתוך ה-SoC של קואלקום

מעניין לציין שאחד מהאתגרים שעימו הצוות הישראלי יתמודד הוא ניהול מצלמה ניידת המבוססת על שני חיישנים. הדבר יאפשר להוסיף רמה חדשה של עומק, לקבלת אמצעי ליצירת מיקוד תמונה אוטומטי, ובעיקר לקבלת מודלים תלת מימדיים של האובייקט המצולם. ליכולת הזו משמעות עצומה, הן ליישומי זיהוי מחוות והן למשחקים תלת-מימדיים שניתן יהיה לשחק אותם באמצעות הטלפון.

מימרן צופה שהטכנולוגיות יתחילו להשתלב בתוך השבב של קואלקום כבר בשנה הבאה. "להערכתי כבר בסוף 2015 או במהלך 2016 יהיו פריצות דרך בתחום ההדמאה מריבוי חיישנים, ואפילו קפיצת מדרגה בתחום התלת-מימד". יכול להיות שחלק מהיכולות החדשות יודגמו כבר בתערוכת המובייל הבאה בברצלונה.

בלעדי ל-Techtime: חברת Imagination מפתחת מארג SoC שיתחרה ב-AMBA של ARM

פורסם בתאריך נובמבר 24, 2014נובמבר 26, 2014 ע"י Techtime

בראיון ל-Techtime, גילה מנכ"ל Imagination, חוסיין יאסאי, כיצד החברה מתכננת לחזק את מעמדה מול ARM וכיצד התבשלה עיסקת MIPS

IMAGINATION CEO

חברת Imagination Technologies שהיא אחת מחברות ה-IP המובילות בעולם, ומתחרה של שכנתה הבריטית ARM, מתכננת להוסיף לקניין הרוחני שלה גם מירקם תקשורת לרכיבים גדולים מסוג SoC. המארג החדש אמור להתחרות במארג AMBA של חברת ARM.

כך נודע ל-Techtime במהלך ראיון בלעדי עם מנכ"ל החברה, סיר חוסיין יאסאי, המבקר השבוע בישראל. יסאי: "כרגע אנחנו מפתחים SoC Fabric משלנו. הוא יאפשר לשלב בתוך ה-SoC מעבדים שונים, בעלי ליבות ונימות מגוונים. בנוסף, העידכונים הבאים של המעבד Warrior יגיעו עם פתרון קישוריות לריבוי ליבות (Multi-core Connectivity).

"אנחנו מתכננים להוציא אותו לשוק ברבעון הראשון של 2015. מדובר בפלטפורמה פתוחה לגמרי שתעבוד עם התקנים הקיימים ותאפשר ללקוחות לשלב ברכיב את ה-IP שבו הם מעוניינים". יאסאי, סירב למסור פרטים נוספים על היוזמה החדשה, אולם סיפר שהחברה עובדת על הפיתוח ביחד עם שותפים עסקיים. הוא חזר והדגיש את הפתיחות על הפתרון החדש.

דבשו ועוקצו של השוק הישראלי

יסאי מכיר היטב את השוק בישראל. "החברות בישראל מאוד מהירות ונלהבות. אנחנו עובדים עם חברות כמו Altair, MobilEye, והרבה מהלקוחות הגלובליים שלנו מפעילים מרכזי פיתוח בארץ. יש כאן הרבה מאוד חדשנות.

חוסיין יאסאי. "התחרות מול CEVA עלתה לי בכמה עשרות מיליוני דולרים

סיבה נוספת שהוא מכיר את השוק הישראלי, נעוצה בתחרות שהתנהלה בסוף 2012 בין Imagination לבין חברת CEVA מהרצליה על רכישת חברת MIPS, אשר פיתחה קניין רוחני של מעבדי CPU חסכוניים באנרגיה מהבוססים על ארכיטקטורת RISC.

כאשר התברר שמתקיימים מגעים בין Imagination לבין MIPS על עיסקת מיזוג בהיקף של 60 מיליון דולר, הצטרפה CEVA לתחרות וביקשה לרכוש את MIPS. במשך מספר שבועות התנהלה תחרות מחיר בין השתיים, שהעלתה את המחיר של MIPS ל-100 מיליון דולר, ואז CEVA החליטה לפרוש ו-MIPS נירכשה על-ידי Imagination.

עיסקת MIPS הזניקה את המכירות

כיום יאסאי מתייחס אל התחרות הזו בשלווה פילוסופית: "התחרות עם CEVA עלתה לי בכמה עשרות מיליוני דולרים, אבל אם יש משהו שקשה להשיג אותו, סימן שזהו כנראה משהו טוב".

מדוע רכשתם את MIPS?

"האמת היא שהיה לנו מעבד CPU משלנו בשם META, אשר משובץ בתוך המוצרים שלנו. היינו בשלב שבו רצינו להוציא אותו אל השוק כמוצר בפני עצמו ולשלב אותו בפלטפורמה מאוחדת. באותה תקופה פנו אלינו מחברת MIPS בהצעת רכש, ואמרו שיש התאמה בין שתי החברות גם ברמת הטכנולוגיה ורמת ברמת הלקוחות.

"הבעיה היתה שהשווי של MIPS היה 500 מיליון דולר, למרות שהמכירות שלה הסתכמו בכ-40-50 מיליון דולר לשנה. זה היה יקר מדי עבורנו. רוב השווי נבע מתיק הפטנטים של MIPS, אבל אנחנו היינו מעוניינים רק בליבת העסקים של ה-CPU ובפטנטים הקשורים אליו. כך התגבשה עיסקה שלפיה רכשנו את MIPS ועוד 90 פטנטים".

אגב, הצד השני של העיסקה היה מכירה של קרוב ל-500 פטנטים לחברת אחזקת הפטנטים Bridge Crossing. מדובר בחברה בבעלות מספר יצרניות טכנולוגיה, בהן גם חברת ARM, אשר שילמה 350 מיליון דולר תמורת תיק הפטנטים של MIPS.

מדוע לדעתך ARM השתתפה במימון העיסקה?

"אני לא יכול לדעת בוודאות, אבל אני מנחש שהם היו מעדיפים לרכוש בעצמם את MIPS אבל לא יכלו לעשות זאת מפני שאז היו הופכים למונופול בתחום הקניין הרוחני למעבדים. הם היו יכולים לשבת בצד ולא לעשות דבר, אבל אז יכול להיות שהפטנטים היו נופלים לידיים הלא נכונות מבחינתם".

כיצד שילבתם את MIPS בתוך Imagination?

"המעבד META הגיע לשלב שבו היינו יכולים לספק אותו כמעבד כללי לשוק, ואז נעשתה עיסקת MIPS וקיבלנו עוד 150 מהנדסים שהצטרפו של הצוות הקיים של 150 המהנדסים שעבדו על META. שילבנו את שני המוצרים והוצאנו לשוק את המעבד Warrior אשר כולל טכנולוגיות של MIPS ביחד עם טכנולוגיות של META, ושומר על ערכת הפקודות של MIPS.

"כל הלקוחות של META עברו ל-MIPS. דיברנו עם גוגל, והיא התחייבה לתמוך בארכיטקטורת MIPS ולשמור על התמיכה שלה בשלוש הפלטפורמות המרכזיות בשוק: ARM, אינטל ו-MIPS. המהלך הביא לגידול בעסקים, ובשנת 2013 מכרנו 51 רשיונות למעבדי MIPS. העיסקה העניקה ללקוחות ביטחון בעתיד ארכיטקטורת MIPS שבה הם השתמשו ".

האם אתם מפתחים טכנולוגיית אבטחה, דוגמת TrustZone של חברת ARM?

"ה-TrustZone הוא אזור מוגן מהעולם, שבתוכו מצויים מידע או אפליקציות. הבעיה היא שהיישומים מוגנים אומנם מהעולם החיצוני, אבל לא זה מזה. הגישה שלנו מבוססת על Hardware Virtualization המבוסס על חומרה ולא על תוכנה. כל יישום או פיסת מידע נמצאים באזור נפרד המוגן באמצעות חומרה. כיום אנחנו משלבים את הטכנולוגיה בכל המוצרים שלנו, הכל ממיקרו-מעבדים (MCU) ועד ה-CPU הגדולים ביותר, שהם מרובי נימות ומרובי ליבות".

מדוע אתם מפעילים את חטיבת Pure, שהיא מעין חברה עצמאית לייצור מוצרי צריכה?

"אנחנו מאמינים שכחברת IP אנחנו צריכים לתמוך בטכנולוגיות שלנו, ולבדוק אותן בשוק גם מבחינה טכנית וגם מבחינה עסקית. למשל, לפני שהתחלנו למכור את טכנולוגיית ה-Wi-Fi שלנו, כבר בדקנו אותה במוצרים שלנו שפיתחנו, ייצרנו ומכרנו בשוק באמצעות Pure. זוהי דרך טובה לשווק מוצרים חדשים. חטיבת Pure גם מאפשרת לנו להציג לשוק מוצרי IP חדשים ולדחוף אותם קדימה".

eVolution תחסוך אנרגיה במשדרים של טלפוניקה

פורסם בתאריך נובמבר 24, 2014נובמבר 26, 2014 ע"י Techtime

חברת eVolution הוקמה על-ידי מייסדי Intucell שנימכרה לסיסקו, ופיתחה מערכת המאפשרת להשבית ולהפיעיל תחנות בסיס סלולריות בהתאם לצורכי תעבורת הנתונים

קיבולת רשת טיפוסית בהשוואה לצריכה לאורך היממה. מקור: eVolution

חברת התקשורת טלפוניקה תתקין מערכת לחיסכון באנרגיה ברשתות הגישה האלחוטיות שלה (Radio Access Networks)אשר פותחה על-ידי חברת eVolution Networks מרמת-גן. על-פי הערכת החברה, מרגע שהמערכת תותקן במשדרים, היא תחסוך כ-35% מצריכת האנרגיה של תחנות הבסיס ותוזיל את עלויות האנרגיה שלהן.

מערכת SES של החברה (Smart Energy Solution) הינה תוכנה הפועלת באופן אוטומטי ומצמצת את צריכת האנרגיה של מגדלי שידור בתחנות הסלולריות, על-ידי השבתת תחנות בסיס (redundant capacity) כאשר קצב תעבורת הנתונים הוא נמוך. כדי להתמודד עם דרישות תעבורת הנתונים הגבוהות, ספקיות התקשורת פורסות תחנות בסיס סלולריות בסמיכות גבוהה זו לזו. התוצאה היא שבמקרים רבים תחומי השידור שלהן חופפים וקיימת יתירות במספר התחנות.

יתירות זו חשובה כדי להתמודד עם מצבים של תנועת נתונים מוגברת, אולם אינה נחוצה בזמנים בהם התנועה חלשה. חברת eVolution פיתחה את טכנולוגיית Radio Coverage Analysis, אשר מאפשרת לבדוק את רמת הכיסוי של תחנות הבסיס ברשת במצבי עומס שונים, לדרג אותן ולאתר את התחנות שניתן להשבית מבלי לפגוע באיכות השירות ברגע נתון. המערכת מאפשרת השבתה והפעלה אוטומטית, ועל-ידי כך מתאימה מאפשר הפעלה דינמית של רשת תמסורת הרדיו.

המחשת פעולת המערכת: התא הסלולרי האמצעי הושבת

המערכת נועדה להפחית את צריכת האנרגיה של הרשתות הסלולריות, אשר נמצאת העלייה עקב העלייה בקצב תעבורת הנתונים. להערכת איגוד התקשורת העולמי (ITU), תעשיית התקשורת אחראית כיום לכ-2.5% מפליטת גזי החממה (CO2), עקב צריכת האנרגיה שלה.

חברת טלפוניקה תתקין את התוכנה של eVolution בכל רשתות תמסורת הרדיו שלה בעולם. הפריסה תתחיל בחודשים הקרובים במדינות אמריקה הלטינית. מנכ"ל eVolution, רועי מורד, אמר שעד עכשיו המפעילים לא יכלו לתאם בין צריכת האנרגיה של הרשתות לבין העומס הרגעי. "בנוסף לחסכון באנרגיה, התוכנה מסייעת בניהול מחזור החיים של הרשת".

חברת eVolution הוקמה ומנוהלת על-ידי שניים מהיזמים המצליחים הישראל. המנכ"ל רועי מורד היה מייסד משותף של חברת Intucell אשר נימכרה לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר. הטכנולוג הראשי, עידן כהן היה גם הוא ממייסדי Intucell ושימש כטכנולוגי הראשי שלה. המשקיעה המרכזית בחברה היא קרן Breslau Capital Partners האמריקאית.

תהל קדם מונתה לתפקיד מנהלת תיקי לקוחות בחברת Converge ישראל

פורסם בתאריך נובמבר 19, 2014נובמבר 23, 2014 ע"י Techtime

מנהל המשרד של Converge בישראל, אורן גדאל: "תהל מביאה איתה ניסיון של 20 שנה בשוק הרכיבים האלקטרוניים הישראלי"

תהל קדם הצטרפה למשרד הישראלי של חברת הפצת הרכיבים העצמאית Converge, הנמצאת בבעלות חברת Arrow. כך התברר ל-Techtime במהלך תערוכת electronica 2014 שהתקיימה בשבוע שעבר במינכן.

מנהל אזור EMEA בחברת קונברג', אנדה רודי, אמר שתהל היא מומחית בתחום הלקוחות התובעניים (High Reliability) העוסקים במוצרים קריטיי דוגמת מערכות צבאיות ורפואיות. "אלה תחומים בעלי צמיחה, ובעלי חשיבות מיוחדת בשוק הישראלי".

מנהל משרד קונברג' בישראל, אורן גדאל, אמר שתהל קדם נחשבת למומחית בתחומי הביטחון, התעופה והמכשור הרפואי. "התרומה שלה עצומה. היא מביאה אל המשרד שלנו ניסיון של 20 שנה בשוק הרכיבים האלקטרוניים הישראלי, ידע וקשרים בתעשייה".

התרחבות בתחומי High Reliability

לדברי רודי, המינוי תואם לאסטרטגיה הגלובלית של החברה: "אנחנו מתכננים התרחבות בתחומי התעופה, ביטחון, רכב, מיכשור רפואי, תחבורה ומוצרים תעשייתיים. אנחנו מכנים את השווקים האלה בשם Vertical High Relibility.

"כיום אנחנו נמצאים בשלבים הסופיים של קבלת תקן AS6081 למוצרים תעופתיים וצבאיים. התקן מוגדר ומנוהל על-ידי ה-SAE, ומיועד להיאבק בתופעת הרכיבים המזוייפים. הוא עומד להיות מוכל בכל התעשייה, ולהערכתנו תהיה לו השפעה עצומה. בעתיד התעשייה תתפצל לחברות שיש להן הסמכת AS6081 ולחברות שאין להן את ההסמכה".

מנכ"ל קונברג', אריק צ'יחוואיי (Eric Checkoway), הסביר שהחברה נמצאת כעת בתהליכי שינוי והתרחבות. "בעוד כחודש נפתח משרד בניו-דלהי בהודו, בנוסף למשרד הקיים שלנו בבנגלור, ובחודש ינואר 2015 נפתח משרד בלונדון. המהלכים האלה נועדו להרחיב את בסיסה הגלובלי של החברה, אשר עד לאחרונה השוק העיקרי שלה היה בארצות הברית".

לדבריו, החברה מנצלת מגמה של מיזוגים בתעשיית הפצת הרכיבים. "אנחנו בתהליך צמיחה ושוכרים מומחים. בזכות הגב הפיננסי של חברת Arrow, אנחנו יכולים לשכור את האנשים הטובים ביותר בתחום, אשר יוצאים היום לשוק בעקבות גל המיזוגים בתעשיית ההפצה".

Synopsys הוציאה מדריך לפיתוח מקביל חומרה/תוכנה

פורסם בתאריך נובמבר 18, 2014נובמבר 19, 2014 ע"י Techtime

הספר !Better Software. Faster בהוצאת Synopsys מתאר את המתודות המומלצות לבניית מערך פיתוח במתכונת Virtual Prototyping, המאפשר לקצר את זמני היציאה לשוק באמצעות פיתוח מקביל של חומרה ותוכנה

ספר הדרכה חדש אשר יצא לאור על-ידי חברת Synopsys, מנתח את הצורך בפיתוח מקביל של חומרה ותוכנה בפיתוח שבבים ומערכות אלקטרוניות, ומציע שיטות יעילות (Best Practices) להתמודדות עם האתגר.

הספר, !Better Software. Faster, יצא לאור לאחר שנה של עבודה מאומצת שבה נטלו חלק כ-20 כותבים מחברת סינופסיס ומ-14 חברות טכנולוגיה גדולות שהשתתפו באיסוף וניתוח החומר. הוא גם כולל מחקר שוק ייעודי שבוצע עבורו על-ידי חברת VDC Research.

המורכבות העצומה של שבבים חדשים היוצאים היום לשוק משנה את הדרכים שבהן חברות מתמודדות עם פיתוח שבבים חדשים. אחת מהבעיות הגדולות המאפיינות פיתוח רכיבי SoC (מערכת על-גבי שבב) ומערכות משובצות, הוא ההיקף והמורכבות של התוכנה שבלעדיה הם משולים לפיסת סיליקון חסרת שימוש.

מחקר שוק שבוצע על-ידי חברת VDC Research גילה את היקף התופעה: בסקר רחב היקף בין צוותי פיתוח שבבים העריכו העריכו המהנדסים שמרכיב התוכנה במערכות משובצות הפך לסעיף הגדול ביותר במאמץ הפיתוח: להערכת המהנדסים, 62.2% ממאמצי הפיתוח הוקדש לתוכנה, 16.5% לסיליקון עצמו, והשאר לסוגיות מכניות ונושאים אחרים.

השפעת ה-VP על זמן היציאה לשוק. מקור: VDC Research

התופעה לא משנה רק את מאפייני צוות הפיתוח, אלא משפיעה ישירות על לוח הזמנים: מאמץ התוכנה הוא כל-כך גדול, שהוא גורם לעיכובים רבים בהוצאת המוצרים החדשים לשוק. הסקר של VDC Research מגלה ש-41.9% מפרוייקטי פיתוח השבבים כיום סובלים מפיגורים, הגורמים נזקים לחברות.

בראיון עם Techtime במשרדי Synopsys בסניוויל, קליפורניה, סיפר עורך הספר, טום דה שוטר (Tom De Schutter), שמטרת הספר היא להציג לתעשייה את הדרכים הטובות ביותר לבצע אבטיפוס מיידי (Virtual Prototyping).

רעיון ותיק הפך לצורך דחוף

אבטיפוס מיידי (VP) הוא השימוש בסימולציה בשפת C של תכנון הסיליקון, המאפשרת להתחיל בפיתוח התוכנה שתרוץ על השבב לפני סיום תכנון החומרה. מדובר במודול תוכנה המייצג את פעילות השבב ברמת הפירוט הרלוונטית לתוכנה. למשל, היא כוללת את ערכת הפקודות של ה-CPU, מיפוי הזיכרון והרגיסטרים, הפונקציונלית של בלוקי החומרה, וכדומה.

ההגדרה העקרונית של מערכת VP היא "תוכנה המייצגת תאימות בינארית לחומרה". הרעיון הבסיסי אינו חדש, ובשנים האחרונות נערכים דיונים רבים בתעשייה על פיתוח מקביל של חומרה ותוכנה. אולם המעבר של תעשיית השבבים לרכיבי SoC גדולים המיוצרים בגיאומטריות של 40 ננומטר ומטה, הפכו את ה-VP, מרעיון נחמד לצורך דחוף.

לכן השימוש בטכניקות אבטיפוס וירטואלי (Virtual Prototyping) נמצא בשנים האחרונות בעלייה: מ-8.5% מכלל פרוייקטי הפיתוח ב-2008, ל-18.9% ב-2013 ותחזית של 27% בשנת 2016. תחום המובייל יוביל את המגמה ויאופיין בתוך כשנתיים ב-37% שימוש ב-Virtual Prototyping.

הסקר של VDC Research מגלה מדוע יש עלייה בשימוש במתודה הזו: 42% מהמפתחים שאינם משתמשים ב-VP דיווחו שהם לא עומדים בלוח הזמנים, לעומת רק 15% מהצוותים המשתמשים ב-VP.

דה שוטר: "בשבועות הראשונים שלאחר יציאת הספר נמכרו 1,500 עותקים מודפסים, והורדו מהאתר שלנו באינטרנט 1,500 עותקים אלקטרוניים. לכן החלטנו להוציא עכשיו מהדורה נוספת של 1,500 עותקים.

"החברות שהשתתפו בכתיבה הציגו בספר את האופן שבו הן השתמשו ב-VP. חברת היטאצ'י למשל העלתה את תוכנת ה-VP לענן, והדבר איפשר לקבוצות המהנדסים השונות לבצע אלפי בדיקות בזמן קצר מאוד יחסית. חברת סימנס השתמשה ב-VP כדי לפתח מערכת גדולה הכוללת מספר גדול של רובוטים. התוכנה איפשרה לה לבדוק את הפעילות ההדדית בין כל הבקרים הרבים במערכת, עוד לפני שהרובוטים עצמם נבנו".

ספר ההדרכה החדש (169 עמודים) כולל נתוני סקר שוק, ניתוח הבעיה והפיתרון, תיאור דרכי התמודדות מומלצות ויצירת מערך VP, דוגמאות מעשיות שניתנו על-ידי 14 חברות שונות, ודיון מומחים על ה-VP והאופן המומלץ ליישם אותו. ניתן לרכוש אותו באמזון או להוריד אותו בחינם מהאתר של חברת Synopsys.

להורדת הספר, הקליקו: Best Practices in VP

ARM מגדירה ארכיטקטורות עיבוד חדשות ל-IoT

פורסם בתאריך נובמבר 16, 2014נובמבר 19, 2014 ע"י Techtime

במהלך ביקורו בארץ של מנהל חטיבת ה-CPU ב-ARM, נואל הארלי, הוא חשף חלק מהתוכניות החדשות של החברה. בהן: תיאום עם ה-FDA, ארכיטקטורת IPA החדשה והגדרת טכניקות עיבוד ייעודיות לתחום הרכב

מאת: ערגה ליפשיץ

ARM HARLEY

השינויים המפליגים בשוק הטכנולוגיה והופעת שווקים חדשים כמו אבזרים ניידים, האינטרנט של הדברים, מיכשור רפואי מקושר וצמידים רפואיים, דורשים פיתוח טכנולוגיות עיבוד חדשות. בשבוע שעבר נפגש Techtime עם אחד מהאנשים הבכירים בעולם בתחום תשתיות העיבוד: נואל הארלי, מנהל חטיבת ה-CPU בחברת ARM, הנחשבת לספקית הגדולה בעולם של קניין רוחני למעבדים ומיקרו-בקרים.

המפגש נערך במהלך מפגש בין הארלי לבין לקוחות ישראלים של החברה. "יש לנו שני אתגרים מרכזיים בתחום האינטרנט של הדברים (IoT) ואבזרים לבישים", הסביר הארלי: "אבטחה ושמירה על הפרטיות. שאלת האבטחה פחות חמורה, מכיוון שיש לנו רמות אבטחה שונות, מהשבב ועד לענן כולו. השמירה על הפרטיות היא נושא קשה יותר".

בהקשר הזה הוא הגדיר ססמא חדשה: "להחזיר את הענן לצרכן". הארלי: "הצרכן צריך שליטה על המידע המגיע מהאבזרים שלו, הוא צריך יכולת להגן על המידע האישי ולשמור עליו גם כשהוא מחליף מכשירים וספקי תקשורת. בנוסף, הוא צריך יכולת מתן גישה מסווגת לענן הפרטי שלו. אם הצרכן מעניק לגורם שלישי גישה אל מידע מסויים בענן, הגורם השלישי יקבל גישה רק למידע שאליו קיבל אישור".

למי בעצם שייך המידע שלנו?

"מידע רפואי אישי המיוצר בצמיד הרפואי האישי, צריך להיות זמין רק לרופא, לא לחברת הביטוח. דוגמא נוספת: כאשר בית חולים פועל במתכונת ענן, חייבים למנוע אפשרות שבה כל המידע על כל החולים יהיה חשוף לכל מי שיש לו גישה לענן של בית החולים. יש גם מצבים הפוכים: אם המכונית אוספת מידע על הרגלי הנהיגה שלי, הייתי רוצה שחברת הביטוח תדע שאני נהג זהיר וזכאי לקבלת הנחה ברכישת פוליסת ביטוח".

ארכיטקטורת IPA החדשה של ARM. תתמודד עם אתגר ההספק

חברת ARM נמצאת במגעים עם ה-FDA בארצות הברית ועם ארגון CE, המספק אישורי שיווק למוצרים רפואיים באירופה, במטרה להגדיר דרכים לשמירת פרטיות המידע הרפואי. "התפתחות הטכנולוגיה גורמת לכך שעם כל טכנולוגיה חדשה השוק הרפואי נקלע לאחד משני מצבים: או שיש פרצות במנגנון האישור, או שיש עודף רגולציה משתק.

"הכוונה שלנו היא לנסח נהלים ושיטות הגנה מתוך הסתכלות של חמש שנים קדימה, כדי שתהיה התאמה בין הטכנולוגיה ובין הדרישות הרגולטוריות". לדבריו, המגעים נעשים ביחד עם עוד שתי חברות גלובליות בתחום המידע הרפואי".

120 מעבדים במכונית זה יותר מדי

בתוך כך, חשף נואל התפתחויות מעניינות בשני שווקים מרכזיים: "לאחרונה, חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם חברת BMW, שנועד להפחית את מספר המיקרו-מעבדים (MCU) המותקנים בכלי-הרכב המתקדמים של החברה. היעד הוא להפחית את מספר המעבדים במכונית 120 ל-70 מעבדים.

לדבריו, שוק האבזרים הניידים ממשיך להיות השוק המרכזי של החברה: כ-58% ממספר הרשיונות שהיא מוכרת בשנה הם רשיונות לאבזרים ניידים. נואל: "בשוק המובייל המגמה כיום היא לכיוון של 8 ליבות עיבוד בכל אבזר (סמארטפונים, טאבלטים וכדומה). טכנולוגיית big.LITTLE שלנו מאפשרת להפעיל מעבדי בעלי מספר ליבות שונות בגדלים שונים. השימוש בליבות מותאם לאפליקציה ומשתנה בהתאם לצורך, ועל ידי כך נוצר חיסכון משמעותי בצריכת ההספק של האבזר".

ההספק משנה את פני המחשוב

בתחום הזה גילה הארלי שהחברה מרחיבה את טכנולוגיית big.LITTLE ומפתחת את ארכיטקטורת IPA – Intelligent Power Allocation. היא מבוססת על הוספת מעבד גרפי (Mali) לצמד המעבדים ההטרוגניים שעליהם מבוססת ארכיטקטורת big.LITTLE. במסגרת זאת, הארכיטקטורה כוללת גם מעגל בקרה המנטר את צריכת ההספק וטמםרטורת העבודה של IPA, ומנתב את מטלות העיבוד בצורה שנועדה להפחית את צריכת ההספק הכוללת.

הרעיון מבוסס על תפיסה חדשה של החברה בדבר תפוצת תשתיות העיבוד במוצרים עתידיים. להערכת הארלי, הדרישות לא מוגדרות על-פי עוצמת המחשוב, אלא על-פי צריכת ההספק: חיישני IoT צרכיים לפעות בהספק של פחות מ-10uW וזקוקים לשבב בשטח קטן מ-2 ממ"ר.

אבזרים לבישים צריכים לעמוד ברישת הספק נמוכה מ-10mW (שטח שבב של 2-8 ממ"ר), ממירי כבלים יעבדו בהספק של כמה עשרות מילי-וואט, סמארטפונים וטאבלטים יעבדו בהספק של כמה מאות מילי-וואט, ואילו שרתים יושו לפעול בהפסקים של עד 10wW למעבד. כאן כבר מדובר של סיליקון בשטח של 80-100 ממ"ר.

שיתוף פעולה חדש עם חברת Cadence

חברת ARM וחברת Cadence המספקת פתרונות EDA הכריזו בתחילת החודש על הרחבת שיתוף הפעולה בתחום ההתקנים הלבישים וה-IoT לפלטפורמת הייצור החסכונית של TSMC. השותפות תספק תכנוני ייחוס (Reference designs) וידע על תכנון פיסי שיאפשרו לשלב את מעבדי ARM Cortex, את מערכת IP CoreLink, ואת ה-IP הפיסי Artisan ביחד עם מתודולוגיית התכנון המשולבת Virtuoso של חברת קיידנס.

שיתוף הפעולה מיועד לטכנולוגיות הייצור של TSMC בגיאומטריות 40nm ו-28nm. החברות מסרו שכיום הן מפתחות פתרון המבוסס על מעבדי Cortex-M במערכות על-גבי שבב (SoC) אותות מעורבים עבור טכנולוגיות TSMC 65/55nm וגיאומטריות גדולות יותר.

Keysight נכנסה לתחום מקורות ההספק הגדולים

פורסם בתאריך נובמבר 16, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

מנהלת חטיבת האנרגיה וההספק ב-Keysight, קארי פאובר, סיפרה ל-Techtime שהחברה גילתה הזדמנות עסקית. "ההספק הגבוה הוא התחום בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר בשוק מקורות ההספק"

קארי פאובר. בדיקת מוצרים תעשייתיים דורשת מקורות הספק אמינים

חברת Keysight Technologies הכריזה על מסד ספקי כוח המגיע להספק כולל של 90kW. המסד החדש מיועד לשמש כמקור הספק עבור בדיקת מוצרים, ומיועד לחסוך מצוותי הפיתוח את הצורך לפתח מקורות הספק לצורך בדיקת מערכות או ניסויי הפעלתן בתנאי שדה.

הוא מאפשר לבדוק מערכות הזקוקות למתחים גבוהים של עד 1,500V ולזרמים של יותר מ-3,000A. המסד מבוסס על שימוש במודול ספק הכוח החדש N8900, המספק מתח ישר עד להספק של 15kW. ניתן להתקין במסד עד 6 מודולי N8900. כל אחד מהמודולים מספק מתח משתנה בטווח של 80V-1,500V, או זרמים בטווח של 60A-3,060A.

קושי המטריד את התעשייה

מערכת התקשורת הפנימית של המסד מאפשרת להתייחס אל כל המודולים המותקנים במסד כאל מקור אנרגיה יחיד. המהנדסים יכולים להתקשר אל המסד באמצעות USB ,LAN או ממשקי GPIB. מנהלת חטיבת האנרגיה והספק של חברת Keysight, קארי פאובר, סיפרה ל-Techtime במהלך ראיון בתערוכת electronica 2014 שנערכה בשבוע שעבר במינכן, כי מסד ההספק החדש מספק מענה לקושי המטריד תעשיות רבות.

פאובר: "כאשר יצרנית מטוסים צריכה לבדוק את מערכת גלגלי הנחיתה של מטוס חדש, היא זקוקה למקור הספק אמין אשר יכול להפעיל את מערכת הגלגלים, בלא צורך לפתח ולבנות אותה במיוחד עבור הבדיקה. כאשר יצרנית של מערכות אנרגיה סולאריות מפתחת אינוורטרים (הממירים את הזרם המופק מתא פוטו-וולטאי, למתח חילופין), היא צריכה מקור אנרגיה המספק לה זרמים נבחרים כדי לבדוק את פעולת הממירים".

הצגת המסד למודולי N8900 בשבוע שעבר במינכן

"למעשה, מקורות ההספק הם חלק בלתי ניפרד מעולם הבדיקות החשמליות". חטיבת האנרגיה וההספק של Keysight הינה חטיבה חדשה שהוקמה לפני כשנה בלבד, ומוכרת עדיין למעטים. לדברי קארי, שוק ההספק הוא מאוד מגוון ודורש הרבה מאוד פתרונות, החל מהספקים קטנים מאוד ועד להספקים גדולים מאוד. "זהו תחום בעל פוטנציאל התרחבות גדול מאוד. להערכתנו, מסדי ההספק הגבוה הם התחום בעל קצב הצמיחה הגדול ביותר בשוק מקורות ההספק, מכיוון שהם משרתים תעשיות רבות מאוד".

ניתוח שהחברה ביצעה מאפשר הצצה מעניינת לצרכים של ממסרים בהספק גדול, תעשיות שונות: תעשיית הרכב, כולל מכוניות חשמליות והיברידיות, ותעשיית האנרגיה האלטרנטיבית, זקוקות למקורות של 5kW-100kW. השוק הצבאי של מערכות מכ"ם ומערכות הכוללות מנועי DC דוגמת צריחי תותחים ומערכות אוויוניקה, זקוק למקורות של 5kW-30kW. השוק התעשייתי הוא המגוון ביותר וכולל מנועי DC גדולים, מערכות חיבור/ניתוק בהספק גבוה, מוליכי אנרגיה ועוד, זקוק לכל התחום של 5kW-90kW.

לדברי קארי החברה זיהתה הזדמנות עסקית. "עד היום נהגו היצרנים לפתח את מקורות ההספק לצורכי עצמם. אולם פיתוח מקורות הספק אינו מהווה משימה פשוטה ודורש ידע רב. מוצר תקני מהמדף מעניק להם יתרון אמינות, חיסכון וקיצור זמן היציאה לשוק".

electronica 2014: אירופה מטילה את יהבה על ה-IoT

פורסם בתאריך נובמבר 13, 2014נובמבר 17, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל פריסקייל, גרג לואה, בדיון המנכ"לים של תערוכת electronica: "היום הכלב שלי מקושר לאינטרנט. אני בטוח שאף אחד לא חשב על האינטרנט של הכלבים"

ELECTRONICA CEO ROUNDTABLE

תעשיית השבבים האירופית מקווה לחזור למעמד של תעשייה מובילה, ומטילה את יהבה על מהפיכת האינטרנט של הדברים (IoT). כך התברר השבוע במהלך פורום המנכ"לים המסורתי
שפתח את תערוכת electronica 2014 המתקיימת השבוע במינכן.

בדיון השתתפו נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics קרלו בוזוטי, נשיא ומנכ"ל NXP Semiconductors ריק קלמר, נשיא ומנכ"ל Freescale גרג לואה ומנכ"ל חברת Infineon Technologies ד"ר ריינהארד פלוס.

על-פי התוכנית, מנהלי חברות השבבים היו אמורים לדבר על אתגרי הבטיחות של האינטרנט של הדברים, אולם בפועל התברר שהמנכ"לים רואים בתופעה הזו הזדמנות להשיג מטרות נוספות. בשלב הראשון, הם הודו שהם לא יודעים לאן השוק הולך. מנכ"ל פריסקייל הסביר שלאף אחד אין מושג מה יהיו היישומים המובילים את התחום. "מבחינת יצרני השבבים ברור שמדובר בעולם הדורש בטיחות גבוהה והספק נמוך".

מה זה IOD?

הוא נתן דוגמא מאלפת: "היום הכלב שלי מקושר לאינטרנט. אני בטוח שלפני חמש שנים אף אחד לא חשב על האינטרנט של הכלבים (IoD). המסקנה היא שאנחנו לא צריכים להגדיר מהו IoT, אלא לייצר שבבים שבאמצעותם הלקוחות שלנו יעשו דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין".

מנכ"ל אינפיניאון טען שכאשר מדברים על האינטרנט של הדברים, "חושבים יותר מדי על האיטרנט. אנחנו לא צריכים לחשוב על האבזרים, אלא על הדרך שבה הם מתחברים. למשל, כשמדברים על מכונית מקושרת לא צריך להתמקד ברשת אלא ביעד של השגת מכונית בטוחה. מכונית שלעולם לא תיקלע לתאונות. הגדרה כזו ממחישה מדוע ה-IoT צריך להתבסס על תשתית אמינה מאוד, יעילה מאוד ובטוחה".

מנכ"ל חברת ST, העניק לדיון צביון שונה: אנחנו הולכים לקראת עולם שיהיו בו 8 מיליארד בני-אדם, אשר 60% מהם יתגוררו בערים גדולות מאוד. כדי שניתן יהיה להתמודד עם המציאות הזו, הערים חייבות להיות חכמות".

געגועים ל-GSM

לדבריו, בעבר הובילה אירופה את מהפיכת התקשורת הניידת בזכות תקן GSM שהיא פיתחה, אבל איבדה את ההובלה. "האינטרנט של הדברים דורש יכולת אבטחה. תשתיות תקשורת, תשתיות ענן ןיידע תעשייתי. יש לנו את כל זה ולכן זאת כעת הזדמנות לחברות סטארט-אפ אירופיות להוביל את התחום בעולם".

מנכ"ל אינפיניאון הדגיש את היתרון האבטחתי: "אירופה חזקה מאוד התחום האבטחה והשמירה על הפרטיות. באמריקה רק עכשיו מתחילים לגלות את הנושאים האלה. רמת האבטחה בארצות הברית כהיא כמו של מדינת עולם שלישי".

מנכ"ל פריסקייל, גרג לואה, החזיר את הדיון לשאלת הפיתרון המערכתי: "בתוך עשר שנים נמכור מכוניות שלא יהיו מעורבות בתאונות. אם הנהג יסבול מהתקף לב תוך כדי נסיעה, המוניטור האישי שלו יתקשר עם המכונית, שתשתלט על הנסיעה ותוביל את הנהג לחדר המיון".

אולם למרות כל היתרונות הללו, ולמרות הקירבה של יצרני השבבים האירופים לתעשיית הרכב האירופית, הם מתמודדים עם מציאות כלכלית מוכרת מאוד לתעשיינים ישראלים. קרלו בוזוטי: "המכירות שלנו הן בדולרים אבל ההוצאות שלנו הן באירו. שער המטבע של האירו מול הדולר נותן יתרון מהותי למתחרים האמריקאים.

"שער הדולר מול האירו יהיה הגורם העיקרי שיקבע האם הייצור יישאר באירופה או ייצא ממנה. חברת ST מחוייבת לייצר באירופה, אבל שער המטבע מקשה עלינו לעשות זאת".

מנכ"ל Calypto: "צריך להשתחרר מהתלות ב-RTL"

פורסם בתאריך נובמבר 5, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל Calypto, סנג'יב קאול: "שפת RTL הפכה פופולרית מאוד בשוק כאשר מספר השערים בשבב עלה מעבר ל-50 אלף. כעת מספר השערים ברכיב SoC מתחיל להתקרב לכ-1.5 מיליארד שערים, וזו כבר כמות שקשה לטפל בה באמצעות RTL"

CALYPTO CEO

הקושי הגובר להתמודד עם תכנון שבבי SoC גדולים הוא נושא שחוזר ועולה בשנתיים האחרונות כמעט בכל מפגש של אנשי תעשיית הסמיקונדקטורס. הסיבוך הרב, השימוש בעשרות ומאות מקורות IP נפרדים, והזמן הארוך שנמשך תהליך האימות מעוררים מחדש שאלות בדבר הדרך הנכונה כיום לתכנן שבבים.

כמעט ניתן לומר שהתעשייה נמצאת במשבר מתודולגי בתחום התכנון. האם קיים פתרון קסם לבעיה? לא בטוח. אבל יש חברות, כמו למשל Calypto מסן חוזה, קליפורניה, אשר דוחפות מוצרים שנועדו לרענן את תפישת התכנון. במקרה שלה, היא מציעה למתכננים לקפוץ בדרגה אחת למעלה, אל מעבר לשפת RTL המסורתית (Register Transfer Level).

הספין של מנטור גרפיקס

לאחרונה נפגש Techtime עם נשיא ומנכ"ל החברה, סנג'יב קאול במהלך סיור בעמק הסיליקון של GlobalPress. קאול הוא מוותיקי תעשיית ה-EDA בעולם. הוא מילא תפקידי ניהול בחברת Cadence והיה אחראי על תחום ה-RTL בחברת Synopsys. לדבריו, חברת Calypto הוקמה בשנת 2002 על-ידי קבוצת מהנדסים מחברת Mentor Graphics שהתחילו לבדוק כיצד ניתן לסייע למתכננים לבחור במיקרו-ארכיטקטורה המתאימה ביותר לצורכיהם.

חברת מנטור גרפיקס עזרה להם לבצע ספין אוף ועד היום היא המשקיע הגדול ביותר ב-Calypto, אשר מאז הרעיון הראשוני שהביא להקמתה פיתחה תפישה רחבה יותר. מנטור גם סיפקה לה את טכנולוגיית Deep Sequential Analysis, המספקת כניסה לתוך התכנון ברמת ה-RTL כדי לבצע בו תיקונים.

למעשה, קליפטו טוענת שהמוצרים שלה מסייעים לשנות את אופן התכנון של רכיבים חדשים. לדברי קאול, המשבר בתעשיית תכנון השבבים קשור לכמה תהליכים שהתחוללו בו-זמנית.

קאול: "עד לאחרונה, המהנדסים ידעו שבכל מספר שנים מתפתחת תהליך ייצור חדש, אשר מעניק להם ביצועים טובים יותר וטרנזיסטורים רבים יותר, בלא עליית מחירים. המגמה הזו נעצרה לאחר שהתעשייה החלה לייצר שבבים בגיאומטריה של 28 ננומטר. בתהליך הבא, של 20 ננומטר, המחיר של שער לוגי היה יקר יותר מאשר ב-28 ננומטר". למעשה, בכך הסתיים שהתהליך שהגדיר גורדון מור לפני 40 שנה ואשר קרוי "חוק מור".

"לכן הרבה מאוד צוותים החליטו להישאר בגיאומטריה של 22 ו-28 ננומטר. אבל כאן הם מתמודדים עם בעיה חדשה: הרכיבים החדשים הם עתירי אלגוריתמיקה והביצועים צריכים להמשיך ולהשתפר. פירוש הדבר שהם צריכים לשפר את התיכנון הפנימי, ולבחון מיקרו-ארכיטקטורות חדשות. יש צורך כלכלי בתכנון מחדש של בלוקים שלמים".

בעיית מאקרו במיקרו-ארכיטקטורה

"התכנון של שבב חדש כל-כך מורכב, שכיום קשה מאוד לבצע שינויים במיקרו-ארכיטקטורה אפילו כאשר מתברר שהיא גורמת לעלייה בצריכת ההספק או לירידה בביצועים. במקרים רבים המהנדסים נצמדים לפתרון אחד, מבלי להיות מודעים לכך שיש אפשרויות אחרות לממש את התכנון". בנוסף, קיימת דילמת ה-RTL: שפת תכנון החומרה הוותיקה מתקרבת לסוף דרכה.

"שפת RTL הפכה פופולרית מאוד בשוק כאשר מספר השערים בשבב עלה מעבר ל-50 אלף, והמהנדסים התקשו להתמודד עם התכנונים ברמת השער. לדעתנו כעת מתחולל תהליך דומה. מספר השערים ברכיב SoC מתחיל להתקרב לכ-1.5 מיליארד שערים, וזו כבר כמות שקשה לטפל בה באמצעות RTL. צריך לעבור לשפה עלית גבוהה יותר (High Level Synthesis)".

כיצד אתם עונים לצרכים הללו?

קאול: "כיום אנחנו מספקים לתעשייה את את תוכנת הפיתוח Catapult HLS. היא מסוגלת לקבל תכנונים שנכתבו בשפות כמו ANSI C/C++ או SystemC ולתרגם אותן לקוד RTL. היא גם מאפשרת לבצע את הסימולציה בשפה עלית, שבה היא מהירה פי כמה אלפים מסימולציה בשפת RTL. תהליך האימות הוא יקר וארוך מאוד. רק בחברת אינטל יש כיום 120 אלף שרתים העוסקים אך ורק בסימולציה של תכנוני שבבים".

בנוסף, היא מאפשרת למהנדסים לקבל המלצות על מיקרו-ארכיטקטורות אלטרנטיביות בכל שלב בתכנון, כדי להגיע לרמת יעילות מירבית. היום צריך לייעל את התהליך מכיוון שהקטנת גודל הצומת בשלב הייצור כבר אינה מהווה תרומה כלכלית. לדבריו, עד היום בוצעו כ-1,000 טייפאאוט באמצעות התוכנה. בין הלקוחות שרכשו אותה: גוגל, קואלקום, AMD, טושיבה ואפילו חברת CEVA הישראלית.

זה לא קשה לספק תמיכה גם ב-C וגם ב-SystemC?

"כאשר בדקנו את השוק התברר לנו שברמת השפות העיליות, יש מהנדסים המעדיפים C++ ויש מהנדסים המעדיפים SystemC. התברר שאנחנו חייבים לספק את שתי האופציות".

מהי המגמה הבולטת של השנים הבאות?

"הרבה מאוד מההתקדמות בתעשייה השבבים הושג בזכות השימוש החוזר ב-IP שפותח ב-RTL. אבל אנחנו רואים שיש עכשיו צורך כלכלי לתכנן מחדש חלק גדול מהבלוקים. הלקוחות שלנו מחפשים דרכים חדשות לשנות את שיטות התכנון המסורתיות שלהם".

בין מלאנוקס לאנאפורנה: לקחים מכנס CDNLive 2014

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2014נובמבר 6, 2014 ע"י Techtime

מנכ"ל אנאפורנה הסודית: "אנחנו בונים חברה גדולה. העזרה של Cadence היתה חשובה". ארז צור פתח את כנס CDNlive: "אנחנו נמצאים בחזית השינויים בתעשייה"

ומייסד ומנכ"ל Annapurna בילי הרבוג'ה (מימין) מנהל התפעול של Mellanox שי כהן

הכנס הטכנולוגי השנתי CDNLive של חברת Cadence, שהתקיים אתמול בתל-אביב, מספק הזדמנות מצויינת לחוש את המגמות בתעשיית השבבים העולמית. השנה הגיעו לארוע כ-850 מקצועני סמיקונדקטור ישראלים ונציגים של יותר מ-160 חברות. מנכ"ל קיידנס ישראל, ארז צור, אמר שהחברה נמצאת כיום בחזית השינויים בתעשיית השבבים, המשפיעים גם על חברות הסטארט-אפ וגם על החברות הגדולות.

אחד מהדיונים המרתקים של המליאה היה רב-שיח בהנחיית ארז צור ובהשתתפות מנהל התפעול הראשי (COO) של Mellanox שי כהן, ומייסד ומנכ"ל חברת Annapurna Labs בילי הרבוג'ה. האחרונה עוסקת בפיתוח שבבים להעברת נתונים מהירה במרכזי נתונים, כאשר יו"ר החברה והמשקיע הגדול ביותר בה הוא אכיגדור וילנץ, מייסד גלילאו (שנימכרה למארוול ב-2.7 מיליארד דולר). מכיוון שהיא פועלת עדיין תחת מעטה של סודיות (Stealth Mode) היא לא חושפת את מהות הטכנולוגיה והפתרון שהיא מפתחת.

כל שבב עולה 40-60 מיליון דולר

למרות זאת יש דמיון בין השתיים: מדובר בשתי חברות שבבים ישראליות שלקחו על עצמן את המשימה להקים תעשייה גדולה ולא לחפש אקזיט מהיר. שתיהן נמצאות בשלבים שונים במחזור החיים שלהן: אנאפורנה היא חברת סטארט-אפ שהוקמה לפני שלוש שנים, ומלאנוקס היא מובילה עולמית מבוססת הקיימת כבר 15 שנים.

שי כהן ממלאנוקס הסביר שעלות פיתוח שבב חדש מסתכמת היום בכ-40-60 מיליון דולר, "כך שהלחץ על הביצוע הופך למהותי. בהסתכלות קדימה, 15 השנים הבאות יהיו לא פחות מאתגרות מ-15 השנים הראשונות. ברגע שאתה לוקח נתח גדול מהשוק, יש לך תחרות מהאריות ואתה חייב כל הזמן לשאוף להתקדם ולהיות מוביל טכנולוגי".

יותר מ-850 מקצועני שבבים הגיעו לכנס שנערך אתמול בתל-אביב

כהן רמז על מדיניות הרכישות של החברה: "ככל שאתה גדל, אתה צריך להסתכל החוצה, לעולם. למשל, בנושאים של מומחיות בנושאים ספציפיים. לכן, קנינו חברות בארה"ב ובדנמרק, העוסקות ומומחיות בתחום האופטיקה שלא קיימת בארץ (Silicon Photonics).

"תשתית רחבה של IP היא קריטית. הפילוסופיה שלנו היא לעשות את כל מה שחשוב בתוך החברה". לדבריו, הרצון של מלאנוקס לשלוט בגורלה הוביל אותה לעסוק בפיתוח כל מרכיבי המערכת, מרמת התוכנה ועד רמת השבב. " לכן לאסטרטגיה של קיידנס, שמסתכלת על הפתרון ולא רק על השבב, יש השפעה מעשית על העסקים שלנו".

כיצד לדבר עם המשקיעים

בילי הרבוג'ה סיפר שחברת אנאפורנה הוקמה בשנת 2011 מתוך מטרה לבנות חברת שבבים גדולה בראייה ארוכת טווח. "עלות פיתוח השבב הראשון שלנו הייתה כ-20 מיליון דולר, אבל אנאפורנה גייסה בשלב הראשון רק 21 מיליון דולר. כך שנאלצנו להצליח כבר בסבב הראשון ולהביא הכנסות שיחזירו את ההשקעה.

"כיום המשקיעים לא מתלהבים להשקיע בחברות שבבים. לכן אם אתה רוצה לבנות חברה רצינית אתה צריך ללכת לשוק גדול ולשכנע את המשקיעים שיש בו הרבה סיכויים. כיום יש באנאפורנה 87 עובדים ואנחנו מקפידים על הפרדה בין המו"פ לבין המכירות, מכיוון שכל המו"פ שלנו נמצא בארץ אולם העסקים הם גלובליים, ואנחנו צריכים להיות קרובים ללקוחות".

"פיתוח חומרה ותוכנה במקביל – הכרח"

במהלך הכנס נפגש Techtime עם צ'ארלי הואנג, סגן נשיא בכיר בקבוצת הווריפיקציה ומכירת מערכות בקיידנס. לדבריו, לשלב האימות (Verification) בתכנון השבב יש את ההשפעה הגדולה ביותר על זמן היציאה לשוק. "לכן ביצענו השקעות גדולות מאוד בשנתיים האחרונות, כולל רכישת החברות Jasper (עם מרכז פיתוח בישראל), חברת Forte ופיתוח פנימי.

"אחת מהדרכים היעילות לקצר את זמן היציאה לשוק הוא לאפשר פיתוח תוכנה במקביל לפיתוח השבב, מכיוון שזמן פיתוח התוכנה יכול לעכב את יציאת השבב בכ-6 חודשים בממוצע. פיתוח תוכנה במקביל לפיתוח השבב הפך להכרח".

כיצד אתם מתמודדים עם הבעייה הזו?

הואנג: " השקענו מאמץ גדול מאוד במערכת Palladium. זו מערכת ותיקה מאוד שהתמודדה עם רוב האתגרים בתעשייה ואנחנו מעניקים לה בהדרגה יכולות להעברה בטוחה של תכנוני שבבים. חברות רבות מבצעות אימות של השבב באמצעות פיצול התכנון לאב טיפוס מרכיבי FPGA, אולם לא תמיד השיטה יעילה, מכיוון שגם ההעברה ל-FPGA דורשת התאמות מיוחדות בשלב האמולציה שדורשות שינוי של התכנון המקורי.

"ברבעון הקודם הכרזנו על מערכת ה-Prototyping החדשה Protium שמתמודדת בדיוק עם האתגר הזה. היא מאפשרת המרה ישירה של התכנון המקורי ללא שינויים, ללא בעיות timing ועם bring-up מהיר. היא מאפשרת להריץ את התכנון של שבבים גדולים המכילים עד 100 מיליון שערים על-גבי רכיבי FPGA מסוג Xilinx Virtex-7 2000T".

צ'ארלי הואנג בראיון ל-Techtime. שבבים גדולים נכשלו בגלל האינטקונקט

"כמו-כן פיתחנו גישה היברידית, המאפשרת לנו להשתמש במקרים מסויימים בקוד SystemC במקום בקוד RTL. למשל, אנחנו מחליפים את קוד ה-RTL של מעבדי ARM בקוד בשפת SystemC ועל-ידי כך מאיצים את מהירות הבדיקה פי 50. יכולות אלה יכולות ולהאיץ את מהירות האימות פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם".

עדיין אין לכם IP הקשור לקישוריות בתוך ה-SoC. מה המצב היום בתעשייה?

"כיום אסטרטגיית ה-IP שלנו ממוקדת בנושאים כמו גישה לזיכרונות, PCIe, USB, MIPI וכדומה. אולם להערכתי עדיין לא בודקים מספיק את נושא הקישוריות בתוך השבב (Interconnect). ראינו שבבים גדולים מאוד שפותחו בזהירות אבל כשלו בגלל בעיות בתחום הקישוריות. כרגע אנחנו עובדים בצורה הדוקה מאוד עם יצרניות קישוריות כדי לבצע בדיקות יעילות של כל מרכיבי השבב".

מהו המצב בישראל מבחינתך?

"המהנדסים הישראלים מאוד יצירתיים ונמצאים בשורה אחת עם מרכזי התכנון המובילים בעולם. בדיוק מחר אני אבקר בצוות הפיתוח הישראלי של חברת Jasper לשעבר. מדובר ב-25 עובדים היושבים בחיפה. בסך הכל צוות המחקר והפיתוח שלנו בישראל כולל כיום כ-165 עובדים, כולל עובדי וריסיטי לשעבר ועובדי חברת טראנסוויץ', העוסקת בפיתוח IP".

לאן הולכת תעשיית השבבים?

מנהל הטכנולוגיות הראשי בקבוצת ה-IP של קיידנס, כריס רואן, הציג את חמשת התחזיות המרכזיות בתחום תכנון השבבים:

המושג "אינטרנט של הדברים" (IoT), יוחלף בביטויים ממוקדים יותר, כמו מחשוב לביש, בית-חכם, הרכב, השוק הרפואי ועוד.

תכנון ה-SoC יסתעף ל-IP מובחן, כלי תכנון וצמתי סיליקון, הן עבור מכשירים "רגילים" והן עבור מכשירים מרובי נתונים בהספק אולטרה-נמוך.

המחשוב הקוגניטיבי יניע את החלוקה לתת מערכות "מופעלות-לרוב" או "מופעלות-חלקית" כדי לספק את האשליה של "מופעל תמיד".

צפוי המשך הגידול במעבדים משובצים ו וגידול מואץ במעבדי dataplane ממוקדי-יישום.

ולבסוף, התעשייה תשתחרר סוף סוף מאימת "חוק מור'": היצירתיות בתחום היישומים תחליף את הספירה המסורתית של מספר הטרנזיסטורים בשבב.

Orbotech תחצה את מחסום החצי מיליארד דולר

פורסם בתאריך נובמבר 3, 2014נובמבר 4, 2014 ע"י Techtime

עיסקת SPTS תרמה לאורבוטק כ-53 מיליון דולר מכירות ברבעון. על-פי התחזית לרבעון האחרון, מכירות Orbotech ב-2014 צפויות להסתכם בכ-577 מיליון דולר

מערכת CVD של SPTS לפרוסות סיליקון של 75-300 מ"מ

היקף המכירות של חברת אורבוטק הסתכמו בכ-167.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2014. לראשונה כוללות המכירות גם את התוצאות העיסקיות של חברת SPTS, שאותה רכשה אורבוטק בחודש אוגוסט השנה תמורת 371 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח נקי של 22.6 מייליון דולר ברבעון, בהשוואה לכ-13.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

עיסקת SPTS הכניסה את אורבוטק לתחום המתפתח של מארזים מתקדמים עבור שבבים גדולים. מבחינה טכנולוגית, מדובר במערכות המסוגלות לייצר מוליכים ברוחב של 5-10 מיקרון, בהשוואה לרוחב מינימלי של 40 מיקרון המקובל בתעשיית המעגלים המודפסים. המכירות המיוחסות ל-SPTS, משתייכות באורבוטק לחטיבת המארזים המתקדמים, הנקראת באורבוטק בשם Semi IC and Systems.

ברבעון האחרון הסתכמו המכירות של חטיבת Semi IC and Systems ב-53.3 מיליון דולר. פירוש הדבר שמכירות אורסוטק בתחומים האחרים כמעט ולא השתנו: 114 מיליון דולר ברבעון הנוכחי לעומת 113.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

המיקום הטכנולוגי של אורבוטק (ו-SPTS) במעגל האלקטרוני

בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות אורבוטק ב-385.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-318.8 מיליון אשתקד. החברה צופה שמכירותיה ברבעון האחרון יהיו כ-190 מיליון דולר. כלומר היא תגיע למכירות שנתיות של כ-577 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה, אשר לוי, אמר שמחינת החברה הרבעון האחרון היה מאופיין בחידושים טכנולוגיים רבים. "הכרזנו על מערכת הדמאה ישירה (Direct Imaging) מדגם Nuvogo לייצור מסיכות PCB, רשמנו הכנסות ראשונות ממערכת התיקון של צגים שטוחים Prism, ובחודש אוקטובר התחלנו את האספקות הראשונות של מערכות הבדיקה האופטית האוטומטית של צגים שטוחים ממשפחת Quantum".

מגזרי השוק המרכזיים היו: שוק המעגלים המודפסים (41.4 מיליון דולר), שוק הצגים השטוחים (26.7 מיליון), שוק המארזים המתקדמים (45.6 מיליון דולר), מתן שירותים (47.8 מיליון) ומכירות אחרות (ככל הנראה הפתרונות הסולאריים) בהיקף של 5.8 מיליון דולר. קופת המזומנים שבידי החברה מסתכמת בסוף הרבעון בכ-148.4 מיליון דולר. לחברה חובות בהיקף של כ-303 מיליון דולר, שנוצרו בעקבות ההלוואה שהיא לקחה כדי לממן את עיסקת SPTS.

מפגש המנכ"לים של electronica 2014 יתמקד ב-IoT

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2014נובמבר 4, 2014 ע"י Techtime

השאלה המרכזית בפאנל שיפתח את תערוכת electronica 2014 החודש: האם תעשיית השבבים מסוגלת לספק פתרונות IoT בטוחים?

ELECTRONICA 2012 CEO ROUNDTABLE

האינטרנט של הדברים (IoT) הוא כיום הנושא המדובר ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. במסגרת תערוכת electronica 2014 שתתקיים בחודש נובמבר במינכן, ייערך דיון מיוחד של מנהלי יצרניות שבבים גדולות בסוגיית ה-IoT והשפעתו על התעשייה.

מגמת האינטרנט של הדברים מעוררת ציפיות רבות בתעשיית האלקטרוניקה. חברת סיסקו העריכה לאחרונה שעד לשנת 2020 יקושרו 50 מיליארד אבזרים בעולם (לצד יותר מ-3 מיליארד טאבלטים וסמארטפונים). הדבר יביא לצמיחה חזויה של כ-90% בהיקף השימוש בחיישנים חכמים, וצמיחה דומה ביישומי קישוריות פנימית בתוך כלי-רכב.

להערכת חברת המחקר Machina Research, בסוף שנת 2022 יהיו בשוק יותר מ-14 מיליארד אבזרים המשתייכים לקטגוריה המתגבשת הזו. המגמה הזו עשויה להשפיע עמוקות על אופן התיפקוד והמודלים העיסקיים של תחומים רבים, דוגמת תעשיית הרכב, שירותי הבריאות ועוד. אלא שסערת הקישוריות העומדת בפתח מעוררת חרדה עמוקה מפני חדירה לפרטיות וחשיפת סודות ונתונים ארגוניים ואישיים.

גודל הסיכון, כגודל הסיכוי

להערכת מארגני תערוכת electronica 2014, הדרך היחידה למצות את הפוטנציאל הטמון באינטרנט של הדברים היא לטפל בשאלת הבטיחות ברמת החומרה וברמת התוכנה. לכן נבחרה שאלת הבטיחות בתחום ה-IoT כנושא מרכזי בתערוכה, וכנושא שבו יתמקד הדיון במיפגש המנכ"לים המסורתי. הארוע פתוח בפני כל המבקרים בתערוכה, ויתקיים ביום ג', 11.11.2014 באולם A3 בשעה 11:00.

בדיון ישתתפו נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics קרלו בוזוטי, נשיא ומנכ"ל NXP Semiconductors ריק קלמר, נשיא ומנכ"ל Freescale גרג לואה ומנכ"ל Infineon Technologies ד"ר ריינהארד פלוס.

התערוכה התעשייתית החשובה ביותר

תערוכת electronica המתקיימת מדי שנתיים במינכן ונחשבת לתערוכה הגדולה והחשובה בעולם בתחום הרכיבים, המערכות והיישומים לענף האלקטרוניקה, תציין את יובל ה-50 לפעילותה. השנה ישתתפו בתערוכה כ-2,700 חברות בינלאומיות והמארגנים צופים לכ-80,000 מבקרים.

לדברי אריק צור, מנכ"ל חברת יוני הפקות המייצגת את ירידי מינכן בישראל, לתערוכה מגיעים בדרך-כלל 1,000-1,500 מבקרים מישראל – מספר עצום ביחס לגודל האוכלוסייה. "המארגנים למדו לאהוב את הקהל הישראלי. הם באים במספרים גדולים, פעילים מאוד, שוהים בתערוכה שעות רבות ומשתתפים ערים בדיונים. הם מעניקים הרבה אנרגיה לארוע".

התערוכה תיערך במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בתאריכים 11-14 בנובמבר 2014.

למידע נוסף: electronica 2014

ליצירת קשר עם נציגות התערוכה בישראל: אריק צור/דניאלה גרינפלד

03-6492050, [email protected]

IHS: שוק הרכב דוחף גל של מיזוגים בתעשיית השבבים

פורסם בתאריך אוקטובר 29, 2014מאי 30, 2016 ע"י Techtime

חברת המחקר IHS סבורה שלוש עיסקאות המיזוג חדשות בתעשיית השבבים, בהיקף כולל של 6 מיליארד דולר, ממוקדות בשוק הצומח של רכיבים לתעשיית הרכב

ON SEMI AUTOMOTIVE

עוצמת השינויים בשוק השבבים לתעשיית הרכב יכולה להסביר כמה עיסקאות מיזוג גדולות שהחלו להתגלגל בשבועות האחרונים. כך מעריכה חברת המחקר IHS.

בחודש אפריל רכשה On Semiconductor את חטיבת החיישנים לשעבר של קודאק תמורת 92 מיליון דולר, וביוני היא חתמה על הסכם לרכישת Aptina Imaging תמורת 400 מיליון דולר. באוגוסט הודיעה חברת Infineon הגרמנית על הסכם לרכישת חברת International Rectifier האמריקאית תמורת 3 מיליארד דולר ולפני כשבועיים דיווחה Qualcomm על הסכם לרכישת CSR הבריטית (שקנתה בעבר את צורן הישראלית) תמורת 2.5 מיליארד דולר.

מה מסתתתר מאחורי כל העיסקאות האלה? להערכת IHS, זו התחרות בשוק השבבים לתעשיית הרכב. "עיסקת IR תחזק את מעמדה של אינפיניאון במקום השני בשוק ותצמצם את הפער בינה לבין Renesas היפנית מ-500 מיליון דולר, לכ-288 מיליון דולר. עיסקת אפטינה תגדיל את עסקי הרכב של On Semi ביותר מ-183 מיליון דולר בשנה".

שבב R-Car של רנסאס לניהול לוח המחוונים במכונית

גם לעיסקת קואלקום CSR יש משמעות ממונעת: חברת המחקר IHS, דירגה את קואלקום בשנת 2013 במקום ה-43 בשוק הרכב, ואת CSR הבריטית במקום ה-23. המכירות המשותפות שלהן בשוק הרכב היו עשויות לדרג אותן במקום ה-19 בשנת 2013.

שוק של 26 מיליארד דולר

אנליסט בכיר לתחום הרכב ב-HIS, אהד בוקש, הסביר שמדובר בשלוש עיסקאות שונות מאוד אחת מהשנייה, אבל בכולן ניתן למצוא אסטרטגיה משותפת: הגדלת משקלן של הרוכשות בשוק הסמיקונדקטורס לתעשיית הרכב. "בשנת 2013 צמח שוק השבבים הממונעים ב-5% והסתכם בכ-26 מיליארד דולר. הספקים קונים את המתחרים כדי להשיג לקוחות, להשלים יכולות חשובות ולחזק את הקשרים עם יצרניות הרכב".

עשרת החברות המופיעות בראש רשימת ספקיות השבבים לתעשיית הרכב הן חברות שזיהו את התחום לפני זמן רב כתחום צמיחה אסטרטגי ומשקיעות בו בעקביות. מעניין לציין שמדובר בחברות שרובן גם יוצא מתחומים אחרים, כמו תקשורת אלחוטית וציוד צריכה.

AUTOMOTIVE SEMICONDUCTORS TOP 10 להערכת חברת המחקר, יהיה קשה מאוד להתחרות בעשרת החברות המובילות, מכיוון שהכניסה לתחום הרכב דרשה השקעות גדולות מאוד בבניית מנגנוני בקרת איכות העומדים בדרישות תעשיית הרכב ובבניית שירותי תמיכה ייעודיים לחברות הרכב. בנוסף, תעשיית הרכב ידועה כתעשייה בעלת העדפה לקשרים ארוכי טווח בשרשרת האספקה.

שם המשחק: קניית לקוחות

מהבחינה הזו, עיסקת אינפיניאון-IR, היא בעלת משמעות מיוחדת: בשנת 2013 צמחו עסקי הרכב של שתי החברות בשיעור גבוה יותר מאשר הממוצע התעשייתי: עיסקי הרכב של אינפיניאון צמחו ב-11.7% ועיסקי הרכב של IR צמחו ב-15.6%. מנגד, Renesas היפנית סבלה קשות ממצב שער הדולר מול הין היפני, ומכירותיה ירדו ב-14.2%. התוצאה היא שהפער של 1.2 מיליארד דולר בין שתי המובילות בטבלה התכווץ ביותר מ-60%.

לחברת IR מעמד חזק במספר תחומי מפתח לתעשיית הרכב, כמו טרנזיסטורי הספק מסוג IGBT ו-MOSFET. יכולות אלה מעניקות לאינפיניאון גישה טובה יותר אל השוק הצומח של מכוניות חשמליות ומכוניות היברידיות. במקביל, המוצרים של IR מתחום מתגי ההספק, ממירי DC/DC ורכיבי ASIC, משלימים את הקטגוריות המקבילות של אינפיניאון.

גם השיקולים בעיסקת On Semi-אפטינה הם דומים: העיסקה ממצבת את On Semi כיצרנית המובילה של חיישני תמונה מבוססי CMOS לתעשיית הרכב, הנחשבים למרכיב מפתח במערכות העזר המתקדמות לנהג (ADAS). מדובר בתחום חדש ומבטיח מאוד. להערכת IHS, האימוץ המהיר של מערכות ADAS יביא בשנים 2014-2020 לגידול שנתי של 10% בשוק מצלמות ה-CMOS בכלי-רכב.

חברת המחקר נותנת גם הסבר מפתיע לעיסקת קואלקום-CSR: למרות שבפירסומים הרשמיים מוסברת העיסקה באסטרטגיית ה-Wi-Fi והבית החכם של קואלקום, מסתבר שיש לה משמעות מיוחדת גם בשוק הרכב. "העיסקה יותר חשובה בהשגת נתח שוק של קואלקום בשוק הרכב מאשר כדי להשלים את פורטפוליו המוצרים של קואלקום. עם השלמת העיסקה, תהיה קואלקום הספקית הרביעית בגודלה של רכיבי ASIC לשוק הרכב ותחזיק בכ-10% מהשוק". לשם השוואה: בשנת 2012 היא דורגה במקום ה-11 עם נתח של 2.7% בלבד מהשוק.

שלדת המכונית החשמלית החדשה של ב.מ.וו מדגם i3

פרוטוקול RapidIO מתדפק על דלתות מרכזי הנתונים

פורסם בתאריך אוקטובר 27, 2014אוקטובר 29, 2014 ע"י Techtime

חברות כמו ARM, AMD ו-IDT עושות לאחרונה מאמצים לייבא את תקן הקישוריות הוותיק RapidIO אל תוך תשתיות הענן, בטענה שהוא יעיל יותר מתקן PCIe של אינטל

IDT RAPIDIO

תעשיית הטכנולוגיה מתנהגת לעתים כמו עדר, ובמקרים מסויימים הדבר מביא לתוצאות מפתיעות. כאשר פלח שוק מסויים מתחיל לצמוח ולהסתמן כמנוע צמיחה, מתחילות חברות חדשות וטכנולוגיות ישנות להתגודד מסביבו מתוך תקווה להצטרף אל הקטר החדש של המכירות. לעתים, התוצאה היא שטכנולוגיות שנראו ישנות משהו, בשלות מדי ושייכות לעידן אחר, מצטרפות אל השוק ומקבלות חיים חדשים ובלתי צפויים.

היוזמה המפתיעה של ARM ו-AMD

כך ככל הנראה מתרחש ממש עכשיו בתחום הקישוריות בתוך מרכזי הנתונים, כאשר המצטרף החדש הוא תקן הקישוריות RapidIO שהגיע לשיאו בתחנות הבסיס של הרשתות הסלולריות מהדור השני והשלישי (2G/3G). בשבוע שעבר הודיעו החברות AMD ו-ARM על החלטתן להצטרף לקהילת החברות השותפות בקבוצת RapidIO.org, כדי לפתח ביחד איתן תקן פתוח לקישוריות בין מודולי עיבוד עבור מעבדי ARM בעלי 64 סיביות.

שתי החברות הסבירו את המהלך בכך שמרכזי הנתונים משנים את אופיים. החברות המעילות את מרכזי הענן מחפשות פתרונות שבהן המחשוב והתקשורת מתמזגים למערכת אחת, וזה הדבר הדוחף רעיונות חדשים כמו וירטואליזציה של פונקציות תקשורת (NFV) ורשתות מוגדרות תוכנה (SDN). המטרה היא להגיע לגמישות מקסימלית המאפשרת להקצות משאבים בהתאם לצורך בכל נקודת זמן.

לצורך פיתוח התקן הוקמה קבוצה חדשה הכוללת את ARM, AMD, Cavium, UDT, TI, פריסקייל ו-Xilinx. "אנחנו נפתח מיפרט המאפשר לבנות אשכולות של מעבדי ARM במארג תקשורת מבוסס RapidIO", אמר הארכיטקט הראשי של AMD, גרג שיפן.

מקומו של RapidIO במרכזי הנתונים, על-פי התפישה של IDT

פרוטוקול RapidIO תוכנן כפרוטוקול חבילות (Packets) צנום ומהיר המקשר בין מעבדים לרכיבים היקפיים, מעבדי תקשורת מעבדי DSP ברמת שבבב לשבב וכרטיס לכרטיס. קבוצת העבודה החדשה תתמודד עם סוגיות כמו תיאום בין RapidIO לבין טכנולוגיית הקישוריות הפנים-שבבית AMBA של ARM, מתן תמיכהל מערכות מגוונות הכוללות מעבדי CPU ומעבדי DSP, בניית תמיכה בניהול זיכרון מרחוק (RDMA), יישומי SDN ועוד.

בפוסט שהעלה לאחרונה לבלוג של חברת AMD, כתב שיפן שהמטרה היא להרחיב את הפרוטוקול למערכות ברמה גבוהה יותר. "אנחנו לא מחפשים תחליף לפרוטוקולים מבוססים במרכזי הנתונים, כמו Ethernet או Infiniband, אלא לספק פתרון משלים המאפשר לספק קישוריות למערכות הכוללות כמה מאות אבזרים".

IDT: מתחנות בסיס סלולריות למרכזי הענן

נשיא ומנכ"ל חברת IDT מסן-חוזה, קליפורניה, גרגורי ווטרס, לא מהסס לדבר על התחרות שתיווצר בתוך מרכזי הנתונים: "כיום מתגי ה-RapidIO שלנו נמצאים כמעט בכל תחנת בסיס סלולרית בעולם, אבל אנחנו חושבים שניתן להתקין אותם בהצלחה גם במרכזי הנתונים".

במיפגש עם עיתונאים החודש במסגרת סיור של GlobalPress, הוא טען שברמת הכרטיס התקן הזה יותר יעיל מתקנים ותיקים כמו איתרנט ו-PCIe. "האיתרנט יותר טוב מ-RapidIO רק ברמת המסד". בשקף שהוא הראה מתואר הפרוטוקול כעמוד התווך המנהל את כרטיס השרתים במרכז הנתונים.

כיום האסטרטגיה של החברה היא לקדם את הפרוטוקול בתחום הקישוריות בין מעבדים בתוך מרכז הנתונים. חברת IDT טוענת שזמן ההשהייה במתג RapidIO שלה הוא 100ns בלבד, ולכן הוא מספק יכולת תעבורת נתונים של 20Gbps.

לפני כחודש היא דיווחה על הצלחת הרעיון, לאחר השלמת ניסוי שבוצע על-ידי חברת Orange Silicon Valley, שהיא חברה בת של חברת התקשורת Orange. החברה בנתה אשכול של שרתי x86 המקושרים ביניהם באמצעות מתגי RapidIO בקצב של 20Gbps לקישור, כדי לבדוק יכולת אנליטיקס של מדיות חברתיות במהלך משחקי הגביע העולמי.

הצלחת הניסוי מלמדת שטכנולוגיה חדשה מנסה להיכנס אל השוק הצומח של מרכזי הנתונים. השאלה היא האם היא תצליח לדחוק את תקן PCIe שפותח בשנת 2007 על-ידי חברת אינטל, ולכבוש לעצמה נדל"ן יקר על כרטיסי המחשב בשוק החשוב ביותר כיום בתעשיית הטכנולוגיה.

סרטון וידאו מצויין המתאר בקצרה את תקן RapidIO:

N-Trig מגייסת הון מהציבור למימון אסטרטגיה חדשה

פורסם בתאריך אוקטובר 26, 2014אוקטובר 27, 2014 ע"י Techtime

חברת N-Trig נמצאת במהלכה של תפנית במודל העיסקי ובטכנולוגיה

חברת N-Trig מכפר סבא פירסמה היום תשקיף לקראת הנפקה ציבורית בבורסה בתל-אביב. החברה טרם פרסמה את היקף הגיוס הצפוי והשווי לפיו יבוצע, אך על פי הערכות בשוק ההון היא עשויה לגייס כ-20 מיליון דולר. שווי החברה לפיו בוצע הגיוס האחרון בחברה, בפברואר 2014, היה 75 מיליון דולר אחרי הכסף. את ההנפקה מובילים לידר חיתום. מאז הקמת החברה ב-1999, היא ביצעה 8 סבבי גיוס הון בהיקף כולל של כ-130.1 מיליון דולר. לזכותה ייאמר שעד היום הסתכמו מכירותיה בכ-270 מיליון דולר.

מדובר באחת מחברות הפאבלס (Fabless) המעניינות בישראל, אשר נמצאת במהלכה של תפנית עיסקית. חברת N-Trig הוקמה בכפר-סבא בשנת 1999, ופיתחה טכנולוגיה המאפשרת שימוש באמצעות עט אלקטרוני על-גבי צגים של אבזרים ניידים. היא פיתחה את טכנולוגיית DuoSense המבוססת על הוספת שכבה קיבולית שטוחה על-גבי הצג, אשר מאפשרת להשתמש בו כצג מגע מרובה נקודות וכן להשתמש בעט דיגיטלי בעל דרגת רגישות גבוהה להזנת נתונים מהירה ואינטואיטיבית.

מדובר בממשק דו-שימושי הפועל באמצעות מערכת זיהוי (Digitizer) אחת, הכוללת חיישן המותקן על הצג, לוח בקרה, ערכת שבבים ועטים דיגיטליים. החברה החלה לצאת למכירות בשנת 2004 והפתרון שלה נכנס למערכות של יצרנים גדולים דוגמת סוני, Dell, פוג'יטסו, לנובו, אייסר, HP ועוד. בשנת 2011 היא הגיעה לשיא המכירות שלה, בהיקף של כ-71.6 מיליון דולר. בחודש אוגוסט 2013 מונה דן ענבר, לשעבר מנכ"ל סנדיסק ישראל, כמנכ"ל החדש של החברה, במקומו של עמיחי בן-דוד שניהל אותה במשך 7 שנים.

ענבר מנהל מאז כניסתו שינוי אסטרטגי במודל העיסקי של החברה: הפסקת המכירה של דיגיטייזרים והתמקדות במכירת ערכות השבבים והעטים. בראיון לדמרקר הוא הסביר שהערכה המלאה, כולל החיישן הקיבולי, היא יקרה מדי. אולם ייתכן ויש מאחורי המהלך סיבה נוספת: צגי המגע השתלטו על שוק המחשבים והאבזרים הניידים, עד כדי-כך שאפילו מחשבי PC נמכרים היום עם צג מגע. פירוש הדבר שיש להם יכולת חישה מובנית, והתחרות מתמקדת כעת בעטים בעלי תכונות ייחודיות ולא במערך החישה הכולל.

הפספוס של מיקרוסופט פגע ב-N-Trig

מכירות החברה בשנת 2013 הסתכמו ב-36.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-26.6 מיליון דולר ב-2012. במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו המכירות בכ-20.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-17.2 מליון דולר במחצית הראשונה של 2013. למרות הצמיחה היפה, ראוי לזכור שבשנת 2011 הסתכמו המכירות בכ-71.6 מיליון דולר. מדוע המכירות התמוטטו? החברה מספקת בתשקיף שני הסברים מעניינים: ביולי עיכבה מיקרוסופט את השקת מערכת ההפעלה חלונות 8 למשך ארבעה חודשים, וכל המוצרים החדשים של 2012 פיספסו את עונת הקניות המרכזית, בחגים של נובמבר-דצמבר 2012. ההסבר השני נעוץ בתפנית האסטרטגית של החברה, הגורם שמחיר המוצר הסופי שלה נמוך יותר מבעבר.

כיום האסטרטגיה של נ-טריג היא להיות חברת העטים הדיגיטליים המובילה בעולם. לשם כך עליה להבטיח שיש לה את הפיתרון הטוב ביותר בשוק, הכולל שני מרכיבים: עט דיגיטלי עם שבב המתממשק למסכי המגע, ושבב נוסף המותקן במכשירים הניידים. כדי לממש את האסטרטגיה, החברה משקיעה כיום במספר תחומים חדשים: תוכנת Soft Touch המאפשרת להריץ את האלגוריתם של החברה על-גבי המעבד המרכזי (CPU), ובכך לשפר ביצועים ולחסוך בעלויות הסיליקון, פיתוח עטים חדשים בגדלים שונים ובעלי תכונות חדשות.

כיום החברה מעסיקה 168 עובדים, מתוכם 28 בטאיוואן והשאר בישראל. רוב העובדים (85), מועסקים במחקר ופיתוח. בסך הכל, היא מתכננת להשקיע השנה כ-20 מיליון דולר במחקר ופיתוח, וסכום דומה או גדול מזה יושקע בשנת 2015. במקביל, היא נמצאת במשא ומתן עם יצרניות ציוד למכירת זכויות השימוש בטכנולוגיית הצגים שלה כדי שז תוטמע במכשירים שלהם, ובבניית שיתופי פעולה עם יצרניות של אפליקציות כדי שיתמכו בעטים של החברה.

גירסת Wintel הישראלית

אומנם מדובר בדרך חדשה, אולם החברה נכנסת אליה עם שני נכסים אסטרטגיים: שיתופי פעולה עם אינטל ועם מיקרוסופט (שבעבר כינו אותן "ברית Wintel"). בחודש יוני 2013 נחתם הסכם לפיתוח ושיווק משותף עם חברת אינטל העולמית. על-פי ההסכם, שתי החברות יפתחו ביחד פיתרון טכנולוגי לעטים ולצגי מגע, אשר צפוי לצאת לשוק ככל הנראה במחצית הראשונה של 2015. ההסכם מעניק לאינטל אפשרות רכישה ושימוש במוצרים. בין השאר, עם הצלחת הפיתוח היא תמליץ ללקוחות ODM ו-OEM שלה לשלב את הטכנולוגיה במוצרים שלהם המבוססים על הארכיטקטורה של אינטל. בשלב הזה תוקף ההסכם הוא עד סוף 2017, עם אפשרות הארכה אוטומטית של שנה עד לקבלת הודעת סיום של אחד מהצדדים.

תחזית שוק העטים הדיגיטליים של DisplaySearch

ההסכם המרכזי של השני שלה הוא עם חברת מיקרוסופט, אשר החל מאוגוסט 2013 מסדיר מכירת עטים ושבבים של נ-טריג לחברת מיקרוסופט וליצרני OEM מטעמה. ההסכם הזה הוא לשנתיים (כולל 2015) וגם בו יש מנגנון חידוש אוטומטי. מיקרוסוםט היא לקוח חשוב: היא מחזיקה בכ-6% ממניות החברה, ובמחצית 2014 הסתכמו המכירות למיקרוסופט בכ-16.2 מיליון דולר, שהם כ-79% מהמכירות.

כעת הכדור יעבור למשקיעים בישראל: החברה מאמינה בשוק שלה, ופירסמה היום מצגת למשקיעים הכוללת תוצאות מחקר שלפיו השוק מצוי בפיתחו של עידן צמיחה בשימוש בעטים דיגיטליים. לפי המחקר של חברת DisplaySearch, השוק שהסתכם בכ-56 מיליון יחידות בלבד בשנת 2013, צפוי לצמוח להיקף של כ-534 מיליון יחידות בשנת 2020.

DSPG מצאה מפתח לבית החכם אצל Qualcomm

פורסם בתאריך אוקטובר 23, 2014אוקטובר 27, 2014 ע"י Techtime

חברת DSPG פיתחה נתב תקשורת אלחוטי ביתית ביחד חברת עם Qualcomm, המשתלב באסטרטגיית Smart Gateway של ענקית הסלולר האמריקאית

QUALCOMM SMART GATEWAY

חברת DSPG מהרצליה דיווחה על שיתוף פעולה עם Qualcomm בתחום האינטרנט של הדברים (IoT). החברה הציגה השבוע נתב תקשורת המבוסס על שבב IPQ806 של קואלקום שבו שולב שבב DCX81 של DSPG, המאפשר לספק יישומי IoT על-גבי תדר של מכשירי טלפון אלחוטיים בטכנולוגיית ULE.

מדובר בטכנולוגיה ותיקה מאוד שעל-בסיסיה צמחה חברת DSPG. היא מאפשרת תקשורת אלחוטית בין אפרכסת אלחוטית של הטלפון הביתי, לבין תחנת הבסיס שלו המתחברת לקו הטלפון הנייח המגיע מספק התקשורת. למרות ש-DSPG נחשבת לספקית שבב התקשורת המובילה בעולם בתחום זה, מדובר בשוק הנמצא בירידה מתמתדת, עקב ירידה במכירות טלפונים ביתיים אלחוטיים.

בשנים האחרונות גיבשה החברה אסטרטגיה שנועדה להפוך את תקשורת ה-ULE לרשת ביתית אלחוטית המנהלת את כל יישומי הבית החכם: תאורה, מיזוג אוויר, מכשירים ביתים, שערים אוטומטיים, מצלמות אבטחה ועוד. אולם השוק לא קנה את הרעיון.

מפגש בין שתי אסטרטגיות שונות

שיתוף הפעולה עם קואלקום (למעשה עם חטיבת Atheros האחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברה) מעורר שאלות מעניינות. חברת קואלקום היא המובילה העולמית באספקת שבבי תקשורת סלולרית. אולם לאחרונה החברה הגיעה למסקנה שהצמיחה בתחום הסלולרית היא מוגבלת, ותחום הצמיחה הגדול הבא הוא תחום האינטרנט של הדברים.

במסגרת זאת היא ביצעה מספר מהלכים אסטרטגיים: בשנת 2012 היא רכשה את חברת Atheros Communications תמורת 3.1 מיליארד דולר, ובשבוע שעבר הגישה בקשה לרכוש את CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר. כיום היא מקדמת אסטרטגיית IoT מלאה הממוקדת בבית החכם, בשם Qualcomm Smart Gateway. להערכת קואלקום, בכל בית אמריקאי יש כיום 7 אבזרים מקושרים, ועד לשנת 2020 יגיע מספרם לכ-22 אבזרים מקושרים.

האסטרטגיה החדשה כוללת אספקת תוכנות, יישומים במתכונת של אפליקציות ניידות ותשתית תקשורת בתקן IEEE 802.11ac, שהוא תקן ה-Wi-Fi המהיר ביותר כיום (1-2Gbps) ומאפשר לטפל בריבוי משתמשים. ליבת הפתרון הוא "מעבד אינטרנט" מדגם IPQ אשר מנהל את התקשורת בכל הרשת הביתית ומאפשר הקצאה חכמה של משאבים לכל המשתמשים.

האם קואלקום תדחף את DSPG לתחום חדש?

שיתוף הפעולה עם קואלקום מלמד ש-DSPG הגיעה למסקנה שאין ביכולתה לחנך את השוק ולהוביל אותו אל טכנולוגיית ULE כליבת הבית החכם. היא החליטה להצטרף אל חברה שעוצמתה השיווקית והטכנולוגית מאפשרת לה לא רק לחנך את השוק – אלא ממש להוביל אותו. מהבחינה הזו ייתכן שהיא מצאה את השותף האידיאלי. הכנסת שבב לתוך מערכת או תכנון ייחוס של קואלקום, מבטיח הזמנות בהיקף המוני.

להערכת Techtime עדיין קיימים סימני שאלה סביב שיתוף הפעולה הזה. האינטרס של קואלקום הוא למזג בין פלטפורמת ה-IoT שלה לבין השוק הסלולרי, ולקדם את תחום ה-Wi-Fi. שיתוף הפעולה עם DSPG נראה כניסיון לתפוש שוק שעדיין יש לו משקל גדול, אבל עתידו ככל הנראה נמצא כבר מאחוריו.

השאלה הגדולה היא האם DSPG תוכל למנף את שיתוף הפעולה הזה, ולהציע לקואלקום משהו חדש וייחודי שיוכל להיות חלק אינטגרלי גם בעתיד בתוך פלטפורמת Smart Gateway. ככל הנראה גם שוק ההון מתלבט בשאלה הזו: לאחר ההודעה אתמול הפסידה מניית DSPG בנסד"ק 15 סנטים ממחירה וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של 256 מיליון דולר.