בתמונה למעלה: הרכבות עדינות בקו ייצור של חברת PM בפתח תקווה. צילום: Techtime
חברת QualityLine מקריית-גת פיתחה פלטפורמה אנליטית לבקרת איכות הייצור בתעשיית האלקטרוניקה, המאתרת בזמן אמת בעיות בקו הייצור, ואת מקורן. התוכנה אוספת מידע מכל מערכות הבדיקה והחיישנים בקו הייצור, מתרגמת אותו לפורמט אחיד ומציגה את הנתונים והתובנות בפני מנהלי הייצור. כמה חברות אלקטרוניקה ישראליות, ובהן גילת רשתות לוויין וסיקלו (Siklu) כבר עושות שימוש בפלטפורמה, והיא גם מותקנת בקווי ייצור המקומיים של Flex ושל PM. להערכת החברה, המערכת שלה משפרת את הנצילות (yield) בכ-30% בתוך כשנה.
חברת קווליטי-ליין הוקמה ב-2017 על-ידי ד"ר אייל קאופמן, ששימש מנהל תפעול בכיר במובילאיי לפני מכירתה לאינטל. החברה פועלת מקרית גת ומעסיקה 10 עובדים, ועד היום היא פעלה בחשאיות רבה בלא לבצע גיוס הון. כיום היא נערכת לביצוע גיוס הון, מאחר והיא יכולה להציג בפני המשקיעים פורטפוליו ראשוני של לקוחות ומקרי מבחן.
האיכות המחמירה של מובילאיי הצריכה גישה חדשה
בשיחה עם Techtime הוא סיפר שהרעיון למוצר עלה בעת שפיקח על קו ייצור מערכות הרכב (After-Market) של מובילאיי. "ההקפדה על איכות הייצור היא כפולה ומכופלת במובילאיי, מאחר שמדובר במערכת בטיחותית, ואין בה מקום לפשרות. בתחילה היינו צריכים להתמודד עם כמות עצומה של מוצרים שלא עמדו בסטנדרטים ולכן לא יצאו לשוק, וזה היה כרוך בהפסד כספי. המצב השתנה לאחר שיישמנו פתרון אנליטי כולל, ששימש כבסיס לפיתוח של קווליטי-ליין".
לדבריו, "הנתונים המופקים כבר היום בתהליך הייצור שווים זהב, אך החברות מתקשות לבצע אינטגרציה ולהפוך אותם ל'מידע חכם', מאחר שהם מגיעים בפורמטים שונים מאוד זה מזה: כל מכונה או כל מכשיר מדידה מייצרים את הנתונים בתצורה שונה". קווליטי-ליין פותרת את הבעיה באמצעות טכניקות של זיהוי תבנית (Pattern Recognition) ולמידת-מכונה, אשר מתרגמות את כל השפות השונות לפורמט אחיד שניתן לפענח ולהפיק ממנו תובנות מועילות.
לפי נתוני החברה, המערכת שלה מאחדת יותר מ-1,000 פורמטים שונים של נתונים. היא אינה מצריכה התקנה של חיישנים נוספים בקו הייצור מעבר לאלה שכבר קיימים בו במילא. ההטמעה נמשכת ימים ספורים, ומאחר שהיא מבוססת-ענן – ניתן לקשר בין מספר קווי ייצור, מעבדות ומתקנים מרוחקים.
להתחבר מחדש אל רצפת הייצור
הפלטפורמה של קווליטי-ליין מחזירה לחברות המוצרים את השליטה בקווי הייצור של מוצריהן. מרבית הייצור האלקטרוני מתבצע כיום באמצעות קבלני ייצור חיצוניים, כמו פלקס, ג'ייביל, פוקסקון ועוד. המתכונת הזו חוסכת בעלויות, אך מנתקת את החברות מקו הייצור ומקשה עליהן לפקח על תהליך וטיב הייצור. קאופמן: "בפועל, המוצרים נארזים ונשלחים מקבלן הייצור ישירות אל המשווקים, מבלי שהחברה יכולה לבצע בדיקות איכות משלה. לכן במקרים רבים מתגלות בעיות רק כשהמוצרים כבר בשוק".
האם קבלניות הייצור מקבלות בברכה את הפיקוח מבחוץ? לדברי קאופמן, שינויים רגולטוריים ותפיסתיים יוצרים כיום נכונות גוברת בקרב הקבלניות לספק ללקוחות גישה מסוימת אל קו הייצור. "עד לפני מספר שנים הקבלניות נרתעו ממתן גישה לרצפת הייצור. אולם לפי החוק, הנתונים מקו הייצור שייכים ללקוח. הקבלניות הבינו שהשיתוף הזה פועל גם לטובתן: הפלטפורמה שלנו, למשל, מאפשרת להן עצמן לאתר בעיות בייצור בזמן אמת, לחסוך בעלויות, ולהרוויח את שביעות הרצון של הלקוח". לדבריו, הטכנולוגיה של החברה יכולה לשמש גם בתעשיית השבבים, אך בשלב זה החברה ממוקדת בתעשיית הייצור האלקטרוניקי.