שניידר אלקטריק

יגאל מנוח מונה למנכ"ל הסניף הישראלי של שניידר אלקטריק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יגאל מנוח, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל. צילום: רמי זרנגר

יגאל מנוח נכנס לתפקיד המנכ"ל החדש של חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) ישראל, במקומו של פיליפ ברמי, שניהל את החברה ב-20 השנים האחרונות. מנוח יהיה אחראי על הפעילות העסקית של החברה בישראל, כולל הובלת אסטרטגיה, צמיחה ורווחיות, בניית מערכות יחסים עם לקוחות מרכזיים ושותפים מובילים במשק, וניהול צוותי השיווק, מכירות, הנדסה ושירות. עוד כולל התפקיד התאמת האסטרטגיה הגלובלית של שניידר אלקטריק לשוק הישראלי, והובלת תהליכי חדשנות ודיגיטציה בקרב לקוחות החברה. דגש מיוחד יינתן למגזרי האנרגיה, תעשייה, תשתיות, מרכזי נתונים ובניינים חכמים.

מנוח (43), יליד טורקיה, מילא במשך קרוב לשני עשורים שורה של תפקידי שיווק בכירים, ניהול מוצר ויחידות עסקיות בסניפי שניידר אלקטריק בישראל, צרפת וטורקיה. בתפקידיו האחרונים שימש כסמנכ"ל פתרונות תעשייה, סמנכ"ל שיווק, וכמנהל ערוצים ושותפים אסטרטגיים בשניידר אלקטריק ישראל. מנוח הינו בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה הטכנית של איסטנבול.

פיליפ ברמי הגיע לחברה לפני 35 שנים. הוא היה שותף לקידום פרויקטים לאומיים בתחומי האנרגיה, התשתיות והתעשייה. שניידר אלקטריק הינה ספקית של טכנולוגיות אנרגיה, לתעשיות, עסקים ובתים. החברה מעסיקה כ-160,000 עובדים בעולם וכ-140 עובדים בישראל. היא שותפה בתחומי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים דוגמת שדה התעופה הבינ"ל רמון, השדה הסולארי באשלים ועוד.

"מרכזי הנתונים עוברים למתכונת של קירור נוזלי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מאוריציו פריציירו. "קירור נוזלי יהיה הנורמל בתעשייה". צילום: Techtime

מרכזי הנתונים משנים את פניהם. מנהל תחום החדשנות בחטיבת מערכות הקירור של Schneider Electric, מאוריציו פריציירו, סיפר ל-Techtime שמחקרי השוק של החברה מלמדים שמרכזי הנתונים מתחילים סוף סוף להיכנס לשלב המעבר לשימוש בטכנולוגיות קירור נוזלי. "אנחנו מדברים על הצורך בקירור נוזלי כבר כמעט 10 שנים, אבל רק עכשיו חברות הענן הגדולות מתחילות להתעניין בטכנולוגיה". פריציירו עומד בראש צוות של 13 מומחים ואנליסטים מרחבי אירופה, אשר מצויים בקשר הדוק עם כל קבלני הדטה סנטר הגדולים בעולם במטרה להבין את המגמות בשוק.

פריציירו: "בעבר רק יצרני מחשבי-על ואחר כך מפעילי מרכזי קריפטו התעניינו בקירור נוזלי. אולם כיום מרכזי הנתונים מתרחבים בקצב גובר, והבינה המלאכותית הופכת אותם לצפופים יותר. התרגלנו בעבר לצריכת הספק של כ-5kW לכל מסד, אבל כיום הלקוחות מבקשים לקבל 15kW למסד. פיזור החום של קירור אוויר מסורתי כבר לא מספקת מענה לצורכי הקירור. בשניידר התחלנו לעבוד על הטכנולוגיות האלה לפני מגיפת הקורונה, וביצענו פרוייקטים ראשונים ב-2022. אבל רק השנה אנחנו מרגישים שהמגמה הזאת מתחילה להיות משמעותית. כל יצרני המערכות למרכזי נתונים גדולים פנו אלינו בבקשה לקבל מידע על קירור נוזלי וכיצד משתמשים בו. זה הולך להיות הנורמל בתעשיית ה-Data Centers".

שרתי הדור הבא יהיו טבולים באמבטיות

קיימות שתי גישות מרכזיות לקירור נוזלי במרכזי נתונים: קירור ישיר ברמת מעבדי השרתים, וקירור שיקוע ברמת הכרטיסים ומסדי השרתים. הקירור הישיר מתבצע באמצעות הזרמת מים או נוזל קירור אחר אל מפזר חום הנמצא במגע ישיר עם המעבד. בשיטה הזאת ניתן לסלק 80%-50% מהחום שהמעבד מייצר. הקירור בשיקוע מבוסס על שמן או נוזל אחר שאינו מוליך חשמל, אשר מאפשר לסלק כ-95% מהחום שהשרת מייצר. שתי הגישות המרכזיות של קירור בשיקוע הן: קירור כל שרת בנפרד, או קירור מסד השרתים כולו. בטכניקה הראשונה, השרת נמצא בתוך תיבה אטומה המשמשת כאמבטיית שיקוע שאליה מגיע נוזל הקירור וממנו הוא יוצא אל מחליף חום. בגישה השנייה, מושקעים מספר רב של כרטיסי שרת בתוך אמבטיית נוזל קירור גדולה ומשותפת.

שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים
שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים

 

כיצד עוברים מקירור אוויר לקירור נוזלי?

"כאשר מערכת המיזוג במרכז הנתונים מבוססת על שימוש במים קרים, ניתן לבצע את המעבר בקלות יחסית. אבל אם הקירור מבוסס על שיטה אחרת – צריך להחליף את כל המערכת הקיימת. מכיוון שאי-אפשר לסגור את מרכזי הנתונים, אנחנו מאמינים שמתפתח עכשיו שוק חדש וגדול של החלפת מערכות הקירור במרכזי נתונים פעילים. אבל זהו רק חלק מהתמונה: גם השרתים עצמם נמצאים כעת בתהליכי שינוי והתחדשות, ולכן קיבלנו החלטה אסטרטגית לפתח מערכות קירור אוניברסליות – המתאימות לכל סוגי השרתים. הצלחת המעבר לקירור נוזלי תלויה ברמת שיתוף הפעולה בין כל השחקנים באקוסיסטם של מרכזי נתונים".

החום הגבוה של בינה מלאכותית

להערכת החברה, כ-70%-80% מהחום המיוצר בכל שרת סטנדרטי מגיע מהמעבד המרכזי (CPU). השינוי המתחולל כיום, עם הכניסה של מאיצי עיבוד נוספים כמו GPU ו-NPU, מכפיל את כמות החום שכל שרת מייצר. מהי עלות הקירור? לפי שניידר אלקטריק, הקירור מהווה 70% מעלויות האנרגיה של מרכזי נתונים, שהם עצמם אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בעולם. השפעתו מוחשית מאוד: לשינוי של 1% בטמפרטורת השרתים, יש השפעה של 4% על עלויות האנרגיה הכוללות של מרכז הנתונים.

השיחה עם מאורציו התקיימה במסגרת סיור עיתונאים שאירגנה חברת Schneider Electric במפעל מערכות הקירור שלה ליד ונציה. המפעל מייצר פתרונות קירור ברמת השרת הבודד, ארון השרתים, ועד פתרונות עבור המרכז הנתונים השלם. כעת הוא נמצא בתהליכי התרחבות עקב הדרישה הגוברת לקירור מרכזי נתונים. כדי להמחיש את היקף הבעיה, ביקרנו במרכז הנתונים של חברת Stack, אשר מאכלס 1,060 ארונות שרתים בשטח של 100,000 מ"ר. לאורך צידי המבנה מסודרים עשרות מחליפי חום עצומים בגודל של בניין דירות ישראלי ממוצע כל אחד, ו-9 גנרטורים המייצרים ביחד חשמל בהספק של 25 ג'יגה-ואט ביום.

השלב הבא: תרומת חום לקהילה

עלויות האנרגיה כל-כך גדולות, שהחברה החלה לבדוק תוכניות שימוש חוזר בחום (Heat Reuse) מול הרשויות המקומיות באתרי הפעילות שלה בעולם: במקום לסלק את כל החום המיוצר במרכזי הנתונים, היא מציעה להעבירו לשימוש מקומי, כמו למשל חימום מים, מערכות מיזוג אוויר במבנים ציבוריים, מתקני המרת חום לאנרגיה ועוד. לאור הציפייה בתעשייה שנפח מרכזי הנתונים יוכפל בתוך 20 שנה, התחזית לעתיד ברורה מאוד: יהיה חם.

באיור למטה: השיטות המרכזיות לקירור שרתים ומסדים באמצעות שיקוע בנוזל מסלק חום. מקור: Schneider Electric

שניידר אלקטריק תשווק את הפתרון של פריזמה פוטוניקס לחברות גז ונפט

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) וחברת הסטארט-אפ הישראלית פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) הכריזו אתמול על שיתוף פעולה מסחרי, שיתמקד בשיווק פתרון הניטור החכם של פריזמה פוטוניקס לעולם תשתיות הנפט והגז.  פריזמה פוטוניקס מפתחת פתרונות ניטור מבוססי סיבים אופטיים לתשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת צינורות נפט וגז. הטכנולוגיה של החברה משתמשת בתשתית הסיבים האופטיים הקיימת כמעין חיישן, ובאמצעות ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי, הנובעים מהסביבה החיצונית, מסיקה על אירועים חיצוניים המתרחשים בקרבת הסיב.

שניידר אלקטריק, שבסיסה בצרפת, נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בתחום התעשייתי. הכנסותיה ב-2020 הסתכמו ב-25.2 מיליארד אירו ושווי השוק שלה בבורסה הצרפתית הינו כ-88.5 מיליארד אירו. החברה פעילה מאוד בשוק האנרגיה, ומספקת מגוון פתרונות חומרה ותוכנה כדוגמת ספקי כוח, מערכות קירור, חיישנים, ומערכות ניהול רשתות חשמל. לדברי שניידר אלקטריק, שהכריזה על שיתוף הפעולה בהודעה רשמית מטעמה, הוספת הפתרון של פריזמה פוטוניקס לפורטפוליו שלה הוא חלק מהמאמץ לאפשר לחברות הגז והנפט לנהל את המערך התפעולי שלהן באופן סביבתי ובטוח יותר, ולמנוע דליפות וניסיונות חבלה וגניבה. כמו כן, מאחר שהפתרון של פריזמה מתבסס על התשתית הקיימת הוא יחסוך מחברות הגז והנפט להתקין טכנולוגיית ניטור יקרה לאורך כל הקו.

פריזמה פוטוניקס הוקמה ב-2017 על ידי המנכ"ל ד"ר ערן ענבר והמדען הראשי ד״ר איתן רואן. ענבר שימש כמנכ"ל במשך 18 שנה של חברת V-Gen, המפתחת ומייצרת מערכות לייזר, וורואן שימש חוקר מוביל ב-V-Gen. אחת המשקיעות האסטרטגיות בחברה היא קרן ההון-סיכון i3 Ventures, המתמקדת בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים המפתחות טכנולוגיה עמוקה במגוון תחומים.

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מתוך אילו חוזרים חזרה אל הסיב. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ"ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ. משום כך, מרבית הפתרונות הקיימים בשוק לוקים ברגישות נמוכה ומייצרים התראות שווא רבות.

"להקשיב" לסיב האופטי

הפתרון של פריזמה פוטוניקס עושה שימוש במערכת לייזר ומגברים אופטיים חדשניים ומגובי-פטנטים המייצרת את "החתימה האקוסטית" של החזר הפוטונים ברגישות גבוהה מאוד ומשלבת לימוד-מכונה בניתוח החתימות, זיהוין וסיווגן.

לדברי החברה הפתרון שלה רגיש פי 100 מהפתרונות הקיימים בשוק. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לזהות שינויים ברזולוציה של מיליונית המילימטר בלחץ, רטט ואף טמפרטורה מחוץ לסיב, ועל סמך השינויים הללו לבנות תמונה מדויקת ומפורטת של אירועים ואובייקטים בסמוך לסיב ולהפחית דרמטית את התראות השווא.

הפתרון של פריזמה פוטוניקס מאפשר לנטר כך 100 קילומטר באמצעות מערכת חוקר אופטי אחד. על סמך הטכנולוגיה הזו פיתחה פריזמה פוטוניקס מגוון פתרונות לעולם התשתיות כגון איתור דליפות וגניבה מצינורות גז ונפט, נזקים וניסיונות חבלה בכבלים תת-ימיים, מפגעים ואנשים החוצים מסילות רכבת, הגנה היקפית על מתחמים בקרת גבולות וזיהוי הסתננויות.

[מקור תמונה: שניידר אלקטריק]