שניידר אלקטריק

שניידר רוכשת את PTC ומשרטטת מחדש את מפת התעשייה הדיגיטלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) הצרפתית הודיעה על רכישת חברת התוכנה ההנדסית האמריקאית PTC בעסקת מזומן בהיקף של 22.6 מיליארד דולר. שניידר תשלם 205 דולר למניה, מחיר המשקף פרמיה של 42.3% על מחיר הסגירה האחרון של PTC. שווי הפעילות (Enterprise Value) של PTC בעסקה עומד על 23.7 מיליארד דולר. העסקה צפויה להיסגר עד הרבעון השלישי של 2027, בכפוף לאישור בעלי המניות של PTC והרשויות הרגולטוריות.

זוהי הרכישה הגדולה בתולדות שניידר, והיא מסמנת שלב נוסף בשינוי שעוברת החברה מענקית של ציוד חשמלי, ניהול אנרגיה ואוטומציה תעשייתית, לקבוצה המשלבת את העולם הפיזי של המפעל עם תוכנה, מידע ובינה מלאכותית. שניידר כבר מחזיקה בחברת התוכנה התעשייתית AVEVA, שאותה רכשה במלואה ב-2023, וביוני האחרון הודיעה על רכישת חברת Cognite, המתמחה בניהול מידע תעשייתי ובינה מלאכותית. כעת PTC מכניסה אותה גם עמוק יותר אל השלב שבו המוצר עצמו מתוכנן ונולד.

PTC, שהוקמה בבוסטון ב-1985, היא אחת מחברות התוכנה ההנדסית הגדולות והוותיקות בעולם. אחד ממוצריה המרכזיים הוא Creo, מערכת CAD המשמשת מהנדסים לתכנון מוצרים ומערכות מורכבות בתלת-ממד. מוצר מרכזי נוסף הוא Windchill, פלטפורמת PLM המנהלת את המידע ההנדסי לאורך מחזור חיי המוצר: רכיבים, גרסאות, שינויים, תצורות ומסמכי תכנון.

בשוק הזה ניצבת PTC מול שתי ענקיות אירופיות: דאסו סיסטמס הצרפתית, עם CATIA, SolidWorks ו-3DEXPERIENCE, וסימנס הגרמנית, עם NX ו-Teamcenter. אולם הרכישה על-ידי שניידר משנה את ההשוואה. PTC לבדה הייתה בעיקר חברת תוכנה הנדסית; שניידר מביאה איתה את מערכות החשמל, הבקרה והאוטומציה שנמצאות בתוך המפעלים עצמם, ו-AVEVA מוסיפה שכבות תוכנה לתכנון ולתפעול מתקנים תעשייתיים. החיבור ביניהן יוצר סל טכנולוגיות רחב בהרבה.

מרכז הפיתוח הישראלי אחראי על מוצר הדגל

לעסקה יש גם משמעות ישירה לתעשיית ההייטק הישראלית. PTC פועלת בישראל מאז 1991 ומעסיקה כאן כ-300 עובדים בשני מרכזי מחקר ופיתוח בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. מדובר במרכז המו"פ השני בגודלו של PTC אחרי ארצות הברית, והוא מעורב בפיתוח כמה מטכנולוגיות הליבה של החברה.

חשיבותה של הפעילות המקומית בולטת במיוחד במקרה של Creo: מרבית תוכנת הדגל מפותחת בישראל. בחודש פברואר השנה מונה אלכס שקבסקי למנכ"ל PTC ישראל, במקומו של זיו בלפר שניהל את הפעילות המקומית במשך כ-20 שנה. שקבסקי משמש גם כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח וממשיך לנהל את מערך הפיתוח של Creo.

בחודשים האחרונים החל המרכז הישראלי לשלב בתוך Creo גם יכולות בינה מלאכותית המסייעות למהנדס בתהליך התכנון. המהלך הזה מקבל כעת משמעות נוספת: אחד הנכסים ששניידר למעשה רוכשת הוא המידע ההנדסי העשיר שנוצר בתוך מערכות כמו Creo ו-Windchill, שאותו היא מבקשת לחבר לשכבות הדאטה וה-AI שלה. מנכ"ל שניידר, אוליבייה בלום, אמר בעקבות העסקה כי המידע הופך לשכבה קריטית ביכולת להפיק ערך מ-AI, וכי המידע ההנדסי והתכנוני של PTC יאפשר להעמיק את השימוש בבינה מלאכותית בפעילות התעשייתית של לקוחותיה.

החוליה שהיתה חסרה לשניידר

כאן טמונה גם המשמעות האסטרטגית העיקרית של העסקה. אפשר לתאר את העולם התעשייתי כרצף שמתחיל בתכנון מוצר, ממשיך בניהול המידע ההנדסי שלו, עובר לתכנון תהליך הייצור והמפעל ומסתיים בייצור, אוטומציה, תפעול ותחזוקה. PTC חזקה מאוד בחלק הראשון של הרצף; שניידר חזקה מאוד בחלקים הבאים.

מהנדס יכול, למשל, לתכנן מערכת ב-Creo ולנהל את כל המידע והגרסאות שלה ב-Windchill. המוצר יעבור בהמשך לייצור במפעל שבו מערכות של שניידר מנהלות את אספקת החשמל והאוטומציה, ותוכנות AVEVA מסייעות בתכנון ובתפעול. Cognite אמורה לאגד ולהעניק הקשר למידע התעשייתי, ומעל כל הרצף הזה ניתן להפעיל כלי AI.

זהו ה-"Digital Thread" שאליו חותרות כיום ענקיות התעשייה: רצף מידע אחד המחבר את המודל הדיגיטלי שנוצר אצל המהנדס למוצר הפיזי שיוצר במפעל, ובהמשך גם למידע שנוצר במהלך הפעלתו ותחזוקתו.

במובן הזה, הרכישה מקרבת את שניידר בעיקר למודל של סימנס. לסימנס יש כבר שנים נוכחות בשני צידי המשוואה: NX ו-Teamcenter בצד התכנון וניהול מחזור חיי המוצר, ולצידם פעילות ענקית באוטומציה ובמערכות תעשייתיות. דאסו סיסטמס בנתה מצידה אקו-סיסטם רחב סביב 3DEXPERIENCE, המחבר תכנון, סימולציה, PLM וייצור וירטואלי. רכישת PTC מעניקה כעת לשניידר את שכבת התכנון וניהול המוצר שהיתה חסרה לה כדי להציע רצף דומה, הנשען גם על נוכחות עמוקה בעולם הפיזי של המפעל.

המהלך אינו זול. שניידר תממן אותו באמצעות 16-17 מיליארד אירו של חוב חדש ו-5-6 מיליארד אירו של הון חדש, ומעריכה כי החיבור יניב בתוך שלוש שנים חיסכון שנתי של כ-250 מיליון אירו וסינרגיות הכנסה בהיקף של כ-800 מיליון אירו. בעקבות הרכישה צפויה פעילות התוכנה במודל SaaS להגיע לכ-24% מהכנסות הקבוצה.

המשקיעים, לפחות בתגובה הראשונית, הסתייגו מהמחיר ומהיקף המהלך. מניית שניידר נפלה בכ-10% לאחר ההודעה, על רקע הפרמיה הגבוהה והחשש מהחוב ומהיכולת לממש את הסינרגיות שהחברה מציגה.

אלא שההימור של שניידר גדול יותר מחיסכון בעלויות. היא מבקשת לבנות פלטפורמה שמחברת את המידע שנוצר כאשר מהנדס מתכנן מוצר, עם המידע שנוצר כאשר המפעל מייצר ומפעיל אותו. אם המהלך יצליח, רכישת PTC עשויה להפוך את שניידר משחקנית המזוהה בעיקר עם אנרגיה ואוטומציה לאחת המתחרות המקיפות ביותר בשוק התוכנה והתעשייה הדיגיטלית – ולהעמיד אותה בעמדה ישירה יותר מול סימנס ודאסו במאבק על המפעל של העתיד.

יגאל מנוח מונה למנכ"ל הסניף הישראלי של שניידר אלקטריק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יגאל מנוח, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל. צילום: רמי זרנגר

יגאל מנוח נכנס לתפקיד המנכ"ל החדש של חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) ישראל, במקומו של פיליפ ברמי, שניהל את החברה ב-20 השנים האחרונות. מנוח יהיה אחראי על הפעילות העסקית של החברה בישראל, כולל הובלת אסטרטגיה, צמיחה ורווחיות, בניית מערכות יחסים עם לקוחות מרכזיים ושותפים מובילים במשק, וניהול צוותי השיווק, מכירות, הנדסה ושירות. עוד כולל התפקיד התאמת האסטרטגיה הגלובלית של שניידר אלקטריק לשוק הישראלי, והובלת תהליכי חדשנות ודיגיטציה בקרב לקוחות החברה. דגש מיוחד יינתן למגזרי האנרגיה, תעשייה, תשתיות, מרכזי נתונים ובניינים חכמים.

מנוח (43), יליד טורקיה, מילא במשך קרוב לשני עשורים שורה של תפקידי שיווק בכירים, ניהול מוצר ויחידות עסקיות בסניפי שניידר אלקטריק בישראל, צרפת וטורקיה. בתפקידיו האחרונים שימש כסמנכ"ל פתרונות תעשייה, סמנכ"ל שיווק, וכמנהל ערוצים ושותפים אסטרטגיים בשניידר אלקטריק ישראל. מנוח הינו בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהאוניברסיטה הטכנית של איסטנבול.

פיליפ ברמי הגיע לחברה לפני 35 שנים. הוא היה שותף לקידום פרויקטים לאומיים בתחומי האנרגיה, התשתיות והתעשייה. שניידר אלקטריק הינה ספקית של טכנולוגיות אנרגיה, לתעשיות, עסקים ובתים. החברה מעסיקה כ-160,000 עובדים בעולם וכ-140 עובדים בישראל. היא שותפה בתחומי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים דוגמת שדה התעופה הבינ"ל רמון, השדה הסולארי באשלים ועוד.

"מרכזי הנתונים עוברים למתכונת של קירור נוזלי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מאוריציו פריציירו. "קירור נוזלי יהיה הנורמל בתעשייה". צילום: Techtime

מרכזי הנתונים משנים את פניהם. מנהל תחום החדשנות בחטיבת מערכות הקירור של Schneider Electric, מאוריציו פריציירו, סיפר ל-Techtime שמחקרי השוק של החברה מלמדים שמרכזי הנתונים מתחילים סוף סוף להיכנס לשלב המעבר לשימוש בטכנולוגיות קירור נוזלי. "אנחנו מדברים על הצורך בקירור נוזלי כבר כמעט 10 שנים, אבל רק עכשיו חברות הענן הגדולות מתחילות להתעניין בטכנולוגיה". פריציירו עומד בראש צוות של 13 מומחים ואנליסטים מרחבי אירופה, אשר מצויים בקשר הדוק עם כל קבלני הדטה סנטר הגדולים בעולם במטרה להבין את המגמות בשוק.

פריציירו: "בעבר רק יצרני מחשבי-על ואחר כך מפעילי מרכזי קריפטו התעניינו בקירור נוזלי. אולם כיום מרכזי הנתונים מתרחבים בקצב גובר, והבינה המלאכותית הופכת אותם לצפופים יותר. התרגלנו בעבר לצריכת הספק של כ-5kW לכל מסד, אבל כיום הלקוחות מבקשים לקבל 15kW למסד. פיזור החום של קירור אוויר מסורתי כבר לא מספקת מענה לצורכי הקירור. בשניידר התחלנו לעבוד על הטכנולוגיות האלה לפני מגיפת הקורונה, וביצענו פרוייקטים ראשונים ב-2022. אבל רק השנה אנחנו מרגישים שהמגמה הזאת מתחילה להיות משמעותית. כל יצרני המערכות למרכזי נתונים גדולים פנו אלינו בבקשה לקבל מידע על קירור נוזלי וכיצד משתמשים בו. זה הולך להיות הנורמל בתעשיית ה-Data Centers".

שרתי הדור הבא יהיו טבולים באמבטיות

קיימות שתי גישות מרכזיות לקירור נוזלי במרכזי נתונים: קירור ישיר ברמת מעבדי השרתים, וקירור שיקוע ברמת הכרטיסים ומסדי השרתים. הקירור הישיר מתבצע באמצעות הזרמת מים או נוזל קירור אחר אל מפזר חום הנמצא במגע ישיר עם המעבד. בשיטה הזאת ניתן לסלק 80%-50% מהחום שהמעבד מייצר. הקירור בשיקוע מבוסס על שמן או נוזל אחר שאינו מוליך חשמל, אשר מאפשר לסלק כ-95% מהחום שהשרת מייצר. שתי הגישות המרכזיות של קירור בשיקוע הן: קירור כל שרת בנפרד, או קירור מסד השרתים כולו. בטכניקה הראשונה, השרת נמצא בתוך תיבה אטומה המשמשת כאמבטיית שיקוע שאליה מגיע נוזל הקירור וממנו הוא יוצא אל מחליף חום. בגישה השנייה, מושקעים מספר רב של כרטיסי שרת בתוך אמבטיית נוזל קירור גדולה ומשותפת.

שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים
שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים

 

כיצד עוברים מקירור אוויר לקירור נוזלי?

"כאשר מערכת המיזוג במרכז הנתונים מבוססת על שימוש במים קרים, ניתן לבצע את המעבר בקלות יחסית. אבל אם הקירור מבוסס על שיטה אחרת – צריך להחליף את כל המערכת הקיימת. מכיוון שאי-אפשר לסגור את מרכזי הנתונים, אנחנו מאמינים שמתפתח עכשיו שוק חדש וגדול של החלפת מערכות הקירור במרכזי נתונים פעילים. אבל זהו רק חלק מהתמונה: גם השרתים עצמם נמצאים כעת בתהליכי שינוי והתחדשות, ולכן קיבלנו החלטה אסטרטגית לפתח מערכות קירור אוניברסליות – המתאימות לכל סוגי השרתים. הצלחת המעבר לקירור נוזלי תלויה ברמת שיתוף הפעולה בין כל השחקנים באקוסיסטם של מרכזי נתונים".

החום הגבוה של בינה מלאכותית

להערכת החברה, כ-70%-80% מהחום המיוצר בכל שרת סטנדרטי מגיע מהמעבד המרכזי (CPU). השינוי המתחולל כיום, עם הכניסה של מאיצי עיבוד נוספים כמו GPU ו-NPU, מכפיל את כמות החום שכל שרת מייצר. מהי עלות הקירור? לפי שניידר אלקטריק, הקירור מהווה 70% מעלויות האנרגיה של מרכזי נתונים, שהם עצמם אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בעולם. השפעתו מוחשית מאוד: לשינוי של 1% בטמפרטורת השרתים, יש השפעה של 4% על עלויות האנרגיה הכוללות של מרכז הנתונים.

השיחה עם מאורציו התקיימה במסגרת סיור עיתונאים שאירגנה חברת Schneider Electric במפעל מערכות הקירור שלה ליד ונציה. המפעל מייצר פתרונות קירור ברמת השרת הבודד, ארון השרתים, ועד פתרונות עבור המרכז הנתונים השלם. כעת הוא נמצא בתהליכי התרחבות עקב הדרישה הגוברת לקירור מרכזי נתונים. כדי להמחיש את היקף הבעיה, ביקרנו במרכז הנתונים של חברת Stack, אשר מאכלס 1,060 ארונות שרתים בשטח של 100,000 מ"ר. לאורך צידי המבנה מסודרים עשרות מחליפי חום עצומים בגודל של בניין דירות ישראלי ממוצע כל אחד, ו-9 גנרטורים המייצרים ביחד חשמל בהספק של 25 ג'יגה-ואט ביום.

השלב הבא: תרומת חום לקהילה

עלויות האנרגיה כל-כך גדולות, שהחברה החלה לבדוק תוכניות שימוש חוזר בחום (Heat Reuse) מול הרשויות המקומיות באתרי הפעילות שלה בעולם: במקום לסלק את כל החום המיוצר במרכזי הנתונים, היא מציעה להעבירו לשימוש מקומי, כמו למשל חימום מים, מערכות מיזוג אוויר במבנים ציבוריים, מתקני המרת חום לאנרגיה ועוד. לאור הציפייה בתעשייה שנפח מרכזי הנתונים יוכפל בתוך 20 שנה, התחזית לעתיד ברורה מאוד: יהיה חם.

באיור למטה: השיטות המרכזיות לקירור שרתים ומסדים באמצעות שיקוע בנוזל מסלק חום. מקור: Schneider Electric

שניידר אלקטריק תשווק את הפתרון של פריזמה פוטוניקס לחברות גז ונפט

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) וחברת הסטארט-אפ הישראלית פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) הכריזו אתמול על שיתוף פעולה מסחרי, שיתמקד בשיווק פתרון הניטור החכם של פריזמה פוטוניקס לעולם תשתיות הנפט והגז.  פריזמה פוטוניקס מפתחת פתרונות ניטור מבוססי סיבים אופטיים לתשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת צינורות נפט וגז. הטכנולוגיה של החברה משתמשת בתשתית הסיבים האופטיים הקיימת כמעין חיישן, ובאמצעות ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי, הנובעים מהסביבה החיצונית, מסיקה על אירועים חיצוניים המתרחשים בקרבת הסיב.

שניידר אלקטריק, שבסיסה בצרפת, נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בתחום התעשייתי. הכנסותיה ב-2020 הסתכמו ב-25.2 מיליארד אירו ושווי השוק שלה בבורסה הצרפתית הינו כ-88.5 מיליארד אירו. החברה פעילה מאוד בשוק האנרגיה, ומספקת מגוון פתרונות חומרה ותוכנה כדוגמת ספקי כוח, מערכות קירור, חיישנים, ומערכות ניהול רשתות חשמל. לדברי שניידר אלקטריק, שהכריזה על שיתוף הפעולה בהודעה רשמית מטעמה, הוספת הפתרון של פריזמה פוטוניקס לפורטפוליו שלה הוא חלק מהמאמץ לאפשר לחברות הגז והנפט לנהל את המערך התפעולי שלהן באופן סביבתי ובטוח יותר, ולמנוע דליפות וניסיונות חבלה וגניבה. כמו כן, מאחר שהפתרון של פריזמה מתבסס על התשתית הקיימת הוא יחסוך מחברות הגז והנפט להתקין טכנולוגיית ניטור יקרה לאורך כל הקו.

פריזמה פוטוניקס הוקמה ב-2017 על ידי המנכ"ל ד"ר ערן ענבר והמדען הראשי ד״ר איתן רואן. ענבר שימש כמנכ"ל במשך 18 שנה של חברת V-Gen, המפתחת ומייצרת מערכות לייזר, וורואן שימש חוקר מוביל ב-V-Gen. אחת המשקיעות האסטרטגיות בחברה היא קרן ההון-סיכון i3 Ventures, המתמקדת בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים המפתחות טכנולוגיה עמוקה במגוון תחומים.

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מתוך אילו חוזרים חזרה אל הסיב. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ"ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ. משום כך, מרבית הפתרונות הקיימים בשוק לוקים ברגישות נמוכה ומייצרים התראות שווא רבות.

"להקשיב" לסיב האופטי

הפתרון של פריזמה פוטוניקס עושה שימוש במערכת לייזר ומגברים אופטיים חדשניים ומגובי-פטנטים המייצרת את "החתימה האקוסטית" של החזר הפוטונים ברגישות גבוהה מאוד ומשלבת לימוד-מכונה בניתוח החתימות, זיהוין וסיווגן.

לדברי החברה הפתרון שלה רגיש פי 100 מהפתרונות הקיימים בשוק. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לזהות שינויים ברזולוציה של מיליונית המילימטר בלחץ, רטט ואף טמפרטורה מחוץ לסיב, ועל סמך השינויים הללו לבנות תמונה מדויקת ומפורטת של אירועים ואובייקטים בסמוך לסיב ולהפחית דרמטית את התראות השווא.

הפתרון של פריזמה פוטוניקס מאפשר לנטר כך 100 קילומטר באמצעות מערכת חוקר אופטי אחד. על סמך הטכנולוגיה הזו פיתחה פריזמה פוטוניקס מגוון פתרונות לעולם התשתיות כגון איתור דליפות וגניבה מצינורות גז ונפט, נזקים וניסיונות חבלה בכבלים תת-ימיים, מפגעים ואנשים החוצים מסילות רכבת, הגנה היקפית על מתחמים בקרת גבולות וזיהוי הסתננויות.

[מקור תמונה: שניידר אלקטריק]