בלעדי ל-Techtime: חברת Telit שוקלת להיסחר בבורסה בתל-אביב

12 יוני, 2013

קרן פורטיסימו רכשה לאחרונה כ-13% ממניות Telit. בעקבות זאת יתמנה מנהל הקרן, יובל כהן, לדירקטור בחברה. גילוי מפתיע: מדוע נאלצה יצרנית מודולי התקשורת הישראלית לבצע הנדסה הפוכה למוצרים של מוטורולה?

שוק ה-M2M צפוי לצמוח בכ-30% בשנה ולהגיע להיקף של כ-17 מיליארד ד' ב-2016

מייסד ומנכ"ל טליט, עוזי כץ. וורן באפט מחזיק ב-20% ממניות החברה
מייסד ומנכ"ל טליט, עוזי כץ

קרן ההשקעות הישראלית פורטיסימו (Fortissimo) רכשה לפני כחודשיים קרוב ל-13% ממניות חברת Telit Communication הישראלית הנסחרת בבורסת AIM בלונדון. בעקבות הרכישה התבקשו בעלי המניות לאשר את מינויו של מייסד ומנהל הקרן, יובל כהן, לדירקטור בחברה. ההצבעה תתבצע באסיפה השנתית של בעלי המניות בסוף החודש הזה (יוני) בלונדון.

מייסד ומנכ"ל Telit, עוזי כץ, סיפר ל-Techtime שהחברה שוקלת לעבור ממסחר בבורסת AIM הנחשבת לזירת מסחר של חברות קטנות ובינוניות, למסחר בבורסה הראשית של לונדון. "כבר עכשיו אנחנו עומדים בכל התנאים של המסחר בבורסה הראשית. אם נעשה זאת, קיים סיכוי גדול שהירשם למסחר בבורסה בתל-אביב, מכיוון שיש לנו הרבה מאוד משקיעים ישראלים".

חברת Telit פועלת במתכונת של חברה גלובלית ומעסיקה קרוב ל-500 עובדים בעולם, בהם כ-100 עובדים ברמת החייל בתל-אביב ובמכללת עמק הירדן בצמח. החברה מתמקדת בייצוא ואספקת מודולי תקשורת M2M (מכונה למכונה) עבור אינטגרטורים גדולים המשלבים את המודולים שלה בתוך הפתרונות התעשייתיים שלהם עבור שוקי הרכב, תשתיות אנרגיה, אוטומציה תעשייתית, נקודות מכירה ועוד.

מודולי תקשורת של חברת טליט
מודולי תקשורת של חברת טליט

שוק ה-M2M נחשב לאחד מהשווקים הצומחים בעולם, ומהווה את אחת מהניגזרות של התפתחות מערכות Internet of Things. להערכת חברת המחקר Beecham Research, בשנת 2010 הסתכם השוק העולמי בכ-6.5 מיליארד דולר. הוא צפוי לצמוח בשיעור שנתי של כ-30% ולהגיע להיקף של יותר מ-17 מיליארד דולר ב-2016. שוק מערכות M2M סלולריות צפוי לצמוח מכ-48.5 מיליון יחידות ב-2012 לכ-118.5 מיליון יחידות ב-2016.

על-פי ההערכות, כיום מחזיקה טליט בנתח מכובד של כ-20% משוק מערכות ה-M2M התעשייתיות בעולם. לחברה כ-5,000 לקוחות ובשנת 2012 הסתכמו מכירותיה בכ-207.5 מיליון דולר. שיעור הצמיחה של החברה כפול מזה של השוק. מהמצגת של טליט לשוק ההון עלוה שבשנת 2007 היא סיפקה 700 מודולים בלבד. כעבור 5 שנים, ב-2012 היא כבר סיפקה 9.8 מיליון מודולים ללקוחות. להערכת החברה היא תמשיך לצמוח ותספק השנה כ-13 מיליון מודולים ללקוחות.

תחזית שוק מודולי ה-M2M בעולם
תחזית שוק מודולי ה-M2M בעולם

חלק מהצמיחה של טליט מבוסס על מדיניות רכישות אגרסיבית. בין השאר היא רכשה בתחילת 2011 את פעילות ה-M2M של חברת מוטורולה שהיתה מרוכזת בישראל. "רוב העובדים נשארו איתנו. קיבלנו ממוטורולה 33 עובדים וכיום הקבוצה הישראלית כוללת יותר מ-100 עובדים ואחראית על הפיתוח של כל המודולים לטכנולוגיית LTE. אנחנו גם ממשיכים לייצר במפעל של פלקסטרוניקס בערד חלק ממוצרי המורשת של מוטורולה".

היכן מתבצע שאר הייצור?

"טליט פועלת במתרונת של חברה ללא מפעל ייצור (Fabless). הייצור מפוזר אצל 6 יצרנים שונים בעולם, אולם הקבלן המרכזי הוא מפעל BYD בשנז'ן, סין, המייצר כ-70% מהמוצרים שלנו. במפעל נמצאים 25 עובדים שלנו המנהלים את קו הייצור המעסיק כ-1,000 עובדים מקומיים".

במה העבודה שלכם שונה בהשוואה לחברות המספקות מודולי M2M לשוק הצרכני?

"הלקוחות שלנו הן חברות תעשייתיות כמו אאודי, טייקו, יצרני מוני חשמל, איתוראן, פוינטר ועוד. אלה לקוחות קשים מאוד. הם דורשים מוצר שהפיתוח שלו הסתיים ללא דופי. בשוק הצרכני מספקים מוצרים שהם תקינים ב-90% כדי להגיע מהר לשוק. בתחום התעשייתי הלקוחות דורשים מוצרים שהפיתוח שלהם הסתיים ב-100%".

מצב התחרות בשוק מודולי ה-M2M בעולם. חברת IMS מעריכה שטליט היא הספקית השנייה בגודלה
מצב התחרות בשוק מודולי ה-M2M בעולם. חברת IMS מעריכה שטליט היא הספקית השנייה בגודלה

"בדרך-כלל הפיתוח אצלנו נמשך שנתיים, אחר כך מתחיל שלב הפיתוח והאינטגרציה במוצר של הלקוח, הנמשך לרוב כמעט שלוש שנים. לאחר שהלקוח שילב את המוצר במכלול שלו, הוא מוכר אותו לפחות 10 שנים. כלומר אנחנו מדברים על מחזור חיים של 15 שנה. בשנת 2010, למשל, אאודי הוציאה לשוק מכונית הכוללת מודולים שלנו. האינטגרציה שלהם במכונית החל בשנת 2007. בנוסף לפיתוח, אנחנו צריכים לבצע את כל הדוקומנטציה ולהחזיק באנשי תמיכה התומכים במוצרים שנימכרו לפני 10 שנים.

"זו גם הסיבה שאנחנו לא משתמשים בשירותי פיתוח של חברות חיצוניות (ODM). לרוב הן מפתחות עבור השוק הצרכני, ולאחר שהן מסיימות את הפיתוח אין עם מי לדבר. כאשר רכשנו את מפעל מוטורולה M2M, היו לו חמישה מוצרים, ששלושה מהם פותחו על-ידי קבלני ODM. כאשר רצינו לתעד את המוצרים, התברר שהצוותים שפיתחו אותם כבר לא קיימים. נאלצנו לבצע הנדסה הפוכה (Reverse Engineering) כדי להפיק ספרות טכנית מלאה עבורם".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , תעשייה ישראלית , תקשורת

פורסם בתגיות: featured