ג'וניפר

הרשת הארגונית, עבודה היברידית ותפקיד מקבלי החלטות בתחום טכנולוגיות המידע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל

המודל הפופולארי של עבודה היברידית היום הינו שילוב בין עבודה במשרד ומרחוק כאשר המעביד מכתיב את מספר הימים שבהם מחויב העובד להגיע פיזית למשרד. אחת המטרות החשובות היא להבטיח שעבודה היברידית תהיה זמינה, מאובטחת ויעילה לאלו הזקוקים או רוצים לעבוד בדרך זו. 

במאמר זה נבחן את האתגרים העומדים בפני מחלקת ה IT בארגון אשר אימץ את מודל העבודה הזה. 

מקבלי החלטות בתחום טכנולוגיית המידע (ITDM) בארגונים השונים עובדים באופן בלתי פוסק על מנת להתאים את הרשת הארגונית לתמיכה בסביבת עבודה היברידית, מאובטחת, שתאפשר תקשורת רציפה והמשכיות עסקית. משימה זו מעמידה בפני מנהלי מערכות המידע אתגר אמיתי, המחייב התאמות רבות, הן של הרשת הפנים ארגונית (LAN) והן של הקישוריות ופלטפורמת ההתחברות המאובטחת לארגון מכיוון רשת האינטרנט (WAN). 

המעבר של הארגון למודל עבודה היברידית מחייב את המנמ"ר לקחת בחשבון משתנים רבים שכן האיזון בין הגנת המידע של הארגון מחד ומתן חופש פעולה לעובדים, זמינות, יעילות וגמישות בדרך העבודה המתאימה להם במודל זה מאידך, הוא קריטי.
בנוסף לאתגרים האלו, מתמודדים ארגונים רבים, לא רק עם קשיים טכנולוגיים אלא גם קשיים בכל הקשור לגיוס צוות מקצועי מתאים בטרם הפיכת החזון הזה למציאות.

נשאלת השאלה, האם אותם מקבלי החלטות אכן תומכים כראוי בצרכים של העובדים בארגון עם מודל עבודה היברידי? 

אתגר החיבור מרחוק 

מחקר שנערך על ידי Juniper Networks מראה כי אחוז גבוה ביותר (97%) ממנהלי מערכות המידע ברחבי מדינות EMEA נתקלו במספר אתגרים בכל הקשור לחיבור הרשת מרחוק (כאשר הארגון בו הם עובדים אימץ את מודל העבודה ההיברידית) לעומת אחוז נמוך יותר (78%) של שאר העובדים במחלקות השונות באותו ארגון. 

המחקר גם מראה כי אותם מנהלי מערכות מידע עדכנו כי קיימות בעיות בניהול השאילתות המבקשות תמיכת IT (57%), ובממוצע 29% מהשיחות המתקבלות במחלקת התמיכה הטכנית הן ביחס לאתגרים הקשורים לעבודה היברידית. 

נתונים אלו מראים את הלחץ שמחלקות ה-IT נמצאות בו. למרות שאחוז יחסית נמוך של עובדי הארגון חווים בעיות התחברות לרשת הרי הדבר נובע ככל הנראה מהעבודה הקשה של צוותי IT, שבאופן בלתי נמנע בקיאים במתן פתרונות לאתגרים הקיימים לפני שהם מורגשים על ידי שאר עובדי הארגון. 

אבטחת המידע בארגון המאפשר מודל של עבודה היברידית 

עבודה במודל היברידי, כאשר עובדי הארגון עושים שימוש ברשת מחוץ לגבולות הפיזיים של המשרד מעמידה בפני צוותי ה IT   אתגר לא פשוט המצריך הקמה ותפעול של מערכת אבטחת מידע דינמית המאפשרת הכנסת שינויים, ביצוע התאמות ועדכון גרסאות חדשות בצורה פשוטה וקלה וללא פגיעה בשירות למשתמשי הקצה. 

רוב הארגונים כיום עובדים עם שירותי ענן שהינם לרוב מאובטחים וקלים לגישה מחוץ למקום העבודה אך תמיד קיים סיכון של פגיעה בנתונים. הטמעת פתרונות אבטחה מבוססי רשת, כגון בקרת גישה פרטנית והצפנה עבור נתונים במעבר יכולה לסייע בהפחתת הסיכון של פריצה לנתונים.

המחקר של Juniper Networks מדגיש את הקונפליקט הקיים בין הצרכים השונים – בין מתן גישה ישירה ופשוטה למשתמשים לבין אימוץ גישת אבטחה קפדנית – כאשר 72% מעובדי המשרד חשים בקונפליקט בהקשר זה.

האם ארגונים הממשיכים לעשות שימוש ב -VPN הנוכחי שלהם אכן עושים את ההחלטה הטובה ביותר ? התשובה לכך היא לא וודאית. 

כדי להתכונן באופן מלא למה שעתיד מודל העבודה ההיברידית להביא, יש להחליף את פתרון ה-FIREWALL  המסורתי במודלי אבטחה המסוגלים לבדוק ולנתח את כל תעבורת הרשת, פנימה והחוצה, לפקח על יישומי מפתח ולספק שירותי הגנה מפני חדירות וזיהוי. יתרה מזאת, פתרון מסוג זה חייב לאפשר, מעבר לתעדוף שירותים קריטיים, תעדוף תעבורה של מחלקות ו/או עובדים שמשימותיהם קריטייות להמשכיות העסקית של הארגון.

פתרונות דוגמת SD-WAN, מאפשרים לשמור על רמה גבוהה של אבטחת המידע הרגיש לארגון במקביל לשיפור ביצועי הרשת, ומתן תעדוף שונה הן למידע ויישומים קריטיים והן למשתמשים מרוחקים.

מה צופן העתיד? 

חרף העובדה שלא מעט ארגונים עברו  למודל של עבודה היברידית, מחלקות ה IT עדיין מנסות לעמוד בציפיות של העובדים משירותי הרשת ולהעניק לכל עובד, הן מתוך הארגון והן מרחוק, חוויית משתמש מיטבית על פי צרכיו. כמו כן, קיימת עדיין חוסר התאמה בין סדרי העדיפויות של מחלקות ה-IT לבין סדרי העדיפויות של שאר העובדים בארגון. 

באופן מעשי, כל ארגון במודל עבודה היברידי צריך לגשר על הפערים בסדרי העדיפויות המוזכרות לעיל כמו גם על כמות המידע הרגיש שהמחלקות השונות בארגון חולקות. מחלקות ה-IT צריכות לנסות לשפר את התקשורת שלהן עם שאר מחלקות הארגון על מנת להבין מהן הדרישות העיקריות של כל מחלקה ומשתמש ולמקד את מאמציהן במציאת פתרונות הולמים שיאפשרו חיבור מהיר וקל לרשת הארגונית וחוויית משתמש אולטימטיבית, הן מבית והן מחוץ

ספקיות התקשורת מנסות לשנות את הד.נ.א שלהן כדי להתמודד עם הדור החמישי

פורסם בתאריך ע"י yochais

בשנה האחרונה מקיימת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) שורה של כנסים מקצועיים בישראל, אשר מתמקדים בשלושת הוורטיקלים הראשיים של החברה בשוק הטלקום: המגזר הארגוני, עולם הענן ומרכזי הנתונים וספקיות התקשורת. ספקיות התקשורת (ISPs) הן תחום הפעילות המסורתי של ג'וניפר, אף ששני הוורטיקלים האחרים צומחים בשנים האחרונות בקצב מהיר יותר. עם זאת, לאור השינויים המשמעותיים בעולם ספקיות התקשורת, ברמה העסקית והטכנלוגית כאחד, ובייחוד לאור החדירה של הדור החמישי, תחום זה מציב כיום את האתגרים הגדולים ביותר.

לפני מספר שבועות ערכה ג'וניפר כנס מקצועי במלון שרתון בתל אביב, שאירח שורה של בעלי תפקידים בכירים בפעילותה של ג'וניפר באירופה. הכנס עסק באתגרים הטכנולוגיים של ספקיות התקשורת עם המעבר לדור החמישי ועל רקע המגמות בעולמות הענן ומרכזי הנתונים. איציק מלכה [בתמונה], מנהל המכירות האזורי של ג'וניפר בישראל, הסביר את החשיבות של הכנס. "המטרה היתה לקיים כנס מקצועי נטו, שיביא ידע, ממהנדסים למהנדסים, ללא שיווק. הבאנו דוברים מקצועיים מאירופה, כדי שיוכלו להעביר מניסיונם המקצועי לקהל המקומי."

השינוי הטקטוני של הדור החמישי

ההתפתחות ההדרגתית מהדור הרביעי אל הדור החמישי מביאה עימו שינוי יסודי בארכיטקטורה של הרשת, שמתבטא במעבר לרשתות מבוזרות יותר, שמיועדות לתמוך לא רק בצרכנים אנושיים, כי אם גם באינספור אביזרי IoT הפרוסים בכל עבר וביישומים קריטיים כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, שמחייבים שיהוי אפסי ואמינות גבוהה.

מי שאמונות על הטרנספורמציה הזו, ברמת התשתית, כמו גם ברמה העסקית והתפעולית, הן ספקיות התקשורת. כעת, נדרשות ספקיות התקשורת להתאים את עצמן לטכנולוגיה ולמודלים החדשים. ג'וניפר מספקת ציוד לרשתות כמו נתבים ומתגים, וכן פתרונות תוכנה לניהול ואבטחה של רשתות מבוססות תוכנה (SD-WAN).

בשיחה עם Techtime הסביר סטפנו אנדרוצ'י, האחראי בג'וניפר על תחום ספקיות התקשורת במדינות דרום אירופה, כי האתגרים העסקיים והטכנולוגיים שזורים זה בזה. "מצד אחד, רשתות התקשורת בעידן הדור החמישי נהיות מורכבות יותר ברמה התפעולית והטכנית, ומנגד, ספקיות התקשורת מתמודדות עם בעיה של הון אנושי מיומן שעוזב אותן לטובת חברות טכנולוגיה בתחום הענן.  כיצד אנחנו יכולים לעזור להן להתמודד עם האתגר? באמצעות אוטומציה. אוטומציה של תפעול הרשת תאפשר להן לחסוך בכוח אדם ולהפנות כוח אדם לטובת פיתוח שירותים חדשים על בסיס הדור החמישי."

מתוך כנס חדשנות של ג'וניפר שהתקיים באחרונה בישראל. באדיבות: ג'וניפר ישראל

כאמור, שוק הליבה המסורתי של ג'וניפר מהיווסדה הוא שוק ספקיות התקשורת. ואולם, בשנים האחרונות מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא השוק הארגוני. הצמיחה של החברה בשוק זה מתבססת על פתרונות חדשים, מבוססי AI, שהחברה מציעה לניהול הרשת הארגונית. אימוץ מהפכת ה-AI בג'וניפר מתבסס על רכישת חברת Mist לפני מספר שנים. השימוש ב-AI מאפשר לחברה להציע מודל של "רשת אוטונומית", שבה ניטור הרשת, אבטחת השירות ותיקון הבעיות נעשה באופן אוטומטי על בסיס טכנולוגיות של AI.

בעולם ספקיות התקשורת האתגר מורכב יותר מאשר בעולם הארגוני, וזאת מאחר שהרשתות מורכבות יותר. אנדרוצ'י: "הרשתות מורכבות ומבוזרות יותר וכוללות הרבה יותר תשתית, ציוד ונכסים. על כן, גם פתרונות האוטומציה מבוזרים יותר. כל חלק, בין אם זה ניטור, אבטחת איכות וכדומה, מצריך פתרון אוטומציה ייעודי. האוטומציה מושגת שכבה אחר שכבה."

סט הפתרונות של ג'וניפר בתחום זה נקרא Paragon. פתרונות אלה מתבססים על קונספט של ניהול מוכוון מטרה (intent), שנועד להחליף את הניהול הידני של הרשת. מערכות מוכוונות מטרה מאפשרות להגדיר את היעדים התפעוליים של הרשת, וכל השאר מתבצע אוטומטית. החלק המרכזי בפתרון טמון ביכולת להבין מה מתחולל ברשת התקשורת. המערכת למעשה מקבלת את הפרמטרים של הרשת, שהוגדרו על-ידי המשתמש, ומתרגמת אותם למערך של קישורים בין המתגים לבין השרתים במרכז התקשורת – וכך מתאפשרת רמה יותר גבוהה של אוטומציה גם ברשת גדולה ומבוזרת. 

אנדורצ'י מסביר כי אימוץ הפתרונות החדשים יאפשר לספקיות התקשורת לחזק את מעמדן בעולם הטלקום המשתנה. "בדור החמישי, האינטליגנציה עוברת לקצה. ואולם, ספקיות תקשורת רבות עדיין מנהלות את הרשת שלהן בארכיטקטורה ריכוזית. הן צריכות לאמץ ארכיטקטורה גמישה יותר, כדי להשיג יתרון תחרותי. הן צריכות לשנות זאת היום, כדי להיות מוכנים לשינויים של העתיד."

"שערי צדק" יטמיע את אפסטרה של ג'וניפר

פורסם בתאריך ע"י yochais

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) ובית החולים "שערי צדק" בירושלים הכריזו על שיתוף פעולה, שבמסגרתו בית החולים יבצע מהלך של טרנספורמציה דיגיטלית במרכז הנתונים באמצעות פתרונות ניהול רשתות תקשורת של ג'וניפר.

הטרנספורמציה הדיגיטלית תתבסס על מערכת הניהול האוטומטית של מרכזי נתונים Apstra של ג'וניפר, הכוללת יכולות של בינה מלאכותית. אפסטרה היא מערכת "מוכוונת מטרה", אשר מקבלת את הפרמטרים של הרשת, שהוגדרו על-ידי המשתמש, ומתרגמת אותם למערך של קישורים בין המתגים לבין השרתים במרכז התקשורת.

בפועל, המערכת תאפשר לבית החולים לבצע אוטומציה של פעולות רשת מרכזי הנתונים. לדברי ג'וניפר, אפסטרה מאפשרת לשערי צדק לפרוס את מארג הרשת של בית החולים מהר יותר, להבטיח את זמן הפעולה של מרכזי הנתונים יחד עם נראות ואוטומציה של הרשת, לייעל את תפעול הרשת, לפתור בעיות מהר יותר ולהפחית את העלות הכוללת של רשת מרכזי הנתונים שלה.

מרכז הנתונים של בית החולים יתבסס על מתגים מסדרת ה-QFX של ג׳וניפר, המספקים קיבולת של  100Gbps לתמיכה ביישומים קליניים ואדמיניסטרטיביים ומאגרי נתונים מסיביים.

שערי צדק הוא בית חולים מוביל בתחומי המחקר וההוראה, המפעיל 30 מחלקות וכ-70 מרפאות חוץ, המעניקות טיפולים לכמיליון מטופלים בשנה. בית החולים מהווה מודל לרפואת חירום בקנה מידה גדול, ומוביל ביישום טכנולוגיות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית לטיפול בחולים. בית החולים בנה באמצעות הטכנולוגיות של ג׳וניפר מרכזי נתונים חדישים בשני הקמפוסים שלו, המבטיחים את זמינותם של מערכות ויישומים קריטיים ההכרחיים לכך שהטיפול בחולים יתבצע ללא הפרעות ותקלות, ולניתוח נתונים חכם ואמין שמצביע על אפשרויות הטיפול הטובות ביותר.

שימי בן ברוך, סגן נשיא ומנהל טכנולוגיה ראשי, המרכז הרפואי שערי צדק, אמר: "בריאות דיגיטלית משנה את צורת הטיפול בחולים בשערי צדק. פעילות מרכז הנתונים שלנו חייבת להבטיח זמינות מתמשכת של המערכות והיישומים הקריטיים לחיי המטופלים שלנו".

איציק מלכה [בתמונה למעלה], מנהל פעילות ג'וניפר בישראל אמר: "לרשת יש תפקיד חיוני בשמירה על בריאותו של ארגון מודרני. זה מאפשר לארגונים להתרחב ולתמוך ביישומים וטכנולוגיות חדשות שיכולות לסייע בהנעת תוצאות וחוויות טובות יותר של המטופלים."

"האתגרים של ספקיות הטלקום עצומים. המפתח הוא AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מימין, מנפרד אופיסיוס, סגן נשיא עולמי בתחום ספקיות שירותים בג'וניפר, משמאל, איציק מלכה, מנהל פעילות ג'וניפר ישראל]

ההתפתחות ההדרגתית מהדור הרביעי אל הדור החמישי אינה מסתכמת רק בהגדלת רוחב הפס והאצת קצבי ההעלאה וההורדה בסמרטפון שלנו. מדובר בשינוי טקטוני של הארכיטקטורה של הרשת, שמתבטא במעבר לרשתות מבוזרות יותר, שמיועדות לתמוך לא רק בצרכנים אנושיים, כי אם גם באינספור אביזרי IoT הפרוסים בכל עבר וביישומים קריטיים כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, שמחייבים שיהוי אפסי ואמינות גבוהה.

מי שניצבות בחזית המהפכה הזו הן דווקא חברות טלקום מהזן הישן יותר, חברות האינטרנט והסלולאר (ISP) שאמונות גם על פריסת התשתית הפיזית וגם על הניהול השוטף של הרשתות התובעניות הללו. כעת, נדרשות ספקיות התקשורת להתאים את עצמן לטכנולוגיה ולמודלים החדשים. אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום פתרונות חומרה ותוכנה לעולם הטלקום היא ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks). החברה מסאניוויל, קליפורניה, מספקת ציוד לרשתות כמו נתבים ומתגים, וכן פתרונות תוכנה לניהול ואבטחה של רשתות מבוססות תוכנה (SD-WAN).

לדברי מנפרד אופיסיוס (Manfred Opificius), סמנכ"ל בתחום ספקיות השירות בג'וניפר, ששוחח עם Techtime בעת ביקורו בחודש שעבר בישראל, ספקיות התקשורת מתמודדות עם שורה של אתגרים מורכבים, הן טכנולוגיים, כלכליים ועסקיים.

"מצד אחד, לספקיות התקשורת יש פחות כוח אדם מיומן ופחות משאבים כלכליים, ומנגד, הן נדרשות לתמוך בריבוי אקספוננציאלי של יישומים ולעמוד בדרישות של הלקוחות לשירות ברמה גבוהה. בקרב ספקיות תקשורת בעולם ישנה בעיה של כוח אדם. ההייטקיסטים הצעירים מעדיפים לעבוד בחברות ענן או סטארט-אפים, ולא בחברות הטלקום המסורתיות. לכך יש להוסיף את הצורך להפחתת צריכת האנרגיה, הן מטעמים של עלות והן מטעמים סביבתיים."

רשתות אוטונומיות מבוססות AI

לדברי מנפרד, המפתח להתמודדות עם שלל האתגרים הללו הוא אוטומציה. "השינויים הללו מחדדים את הצורך באוטומציה. אנחנו מציעים גישה חדשה של 'רשתות אוטונומיות', כמו בעולם הרכב. כלומר, רשת תקשורת שמנהלת את עצמה בצורה אוטומטית לחלוטין, ומחייבת התערבות אנושית רק במקרי קצה, כמו במכונית של טסלה. זה מפחית עלויות ואת צריכת האנרגיה, ומסיר מכוח העבודה האנושי את הצורך לבצע כל מיני מטלות מייגעות שהן חלק מניהול שוטף של רשת תקשורת."

את הטרנספורמציה הזו מבצעת ג'וניפר באמצעות בינה מלאכותית. כאן נכנסת לתמונה אחת הרכישות המשמעותיות ביותר שביצעה ג'וניפר מאז הקמתה, של חברת Mist Systems ב-2019 תמורת 405 מיליון דולר.  בג’וניפר עשו שימוש בטכנולוגיה של Mist כדי לשלב בינה מלאכותית בכל מרכיבי רשת התקשורת, ולאפשר לספקיות תקשורת וארגונים לנהל את הרשתות באופן אוטונומי יותר, בעיקר בכל הנוגע להבטחת שירות ופתרון בעיות אוטומטי.

לדברי מנפרד, טכנולוגיית ה-AI של מיסט מייצרת סינרגיה עם פתרונות החומרה המסורתיים של ג'וניפר. "המטרה שלנו היא להביא את הבינה המלאכותית אל עולם ספקיות התקשורת – כדי לאפשר אוטומציה. ואולם, בינה מלאכותית מחייבת דאטה – והרבה. דאטה אינו נוצר מעצמו. יש צורך ברכיבים ברשת שייצרו דאטה, וינטרו את רמות השיהוי, את שיעור אובדן חבילות המידע, את צריכת האנרגיה, יתריעו אם המעבדים מתחממים יתר על המידה וכדומה. ככל שיש לך יותר מידע, כך הביצועים של הרשת יהיו משופרים. וכאן טמון היתרון שלנו בשוק, בשילוב שבין חומרה שמספקת את הדאטה והבינה המלאכותית שמפיקה ממנו את המיטב."

מנפרד מוסיף: "ביחד, זה מספק למפעילת התקשורת מבט הוליסטי מקצה לקצה על הרשת, מרמת הכבל האופטי ומכשיר-הקצה ועד חיבור ה-WiFi והקצאת התדרים. כך למשל, מפעילת תקשורת גדולה שהטמיעה את הפתרון שלנו, דיווחה על ירידה של 90% בקובלנות של משתמשים. מדובר בהפחתה דרמטית בעומס על צוותי ה-IT, ועלייה מדהימה בשביעות הרצון של הלקוחות."

הכוח עובר לקצה

כאמור, הרשתות החדשות צריכות לתמוך לא רק במשתמשי-קצה אנושיים, אלא בסוגים רבים של אביזרי IoT, שחלקם אחראים ליישומים קריטיים (mission critical). מנפרד סבור כי רק בינה מלאכותית יכולה לאפשר פיקוח וניטור אמינים של יישומי IoT. "בניגוד למשתמש אנושי, אביזר IoT לא יכול להתלונן. מה שאנחנו מביאים לשוק זו היכולת לאבחן לא רק את החווייה של המשתמש האנושי, אלא גם לנטר ולהבין את 'החווייה' של היישומים ברשת, כמו למשל רמזור חכם או מצלמת עיר חכמה. הבינה המלאכותית מאפשרת לנטר את הביצועים של היישומים הללו על סמך פרמטרים כמו שיהוי או תנודות, להתריע על בעיות ולהניע התערבות יזומה."

הצורך הזה, לתמוך ביישומים קריטיים המחייבים שיהוי אפסי, הוא זה שדוחף את הרשת להיות מבוזרת יותר. כך למשל, יישומים של בטיחות בדרכים, כמו תחום התקשורת בין כלי-רכב (V2X), אינם יכולים להסתמך על תקשורת עם ענן מרוחק, אלא חייבים להתבסס על ענני-קצה, שהם למעשה שרתים מקומיים שמאפשרים לבצע את משימות העיבוד והניתוב קרוב יותר ליישום עצמו.

ענני-הקצה הופכים להיות צמתי תקשורת מקומיים במה שקרוי "רשתות מטרו" (MAN – Metri Area Network). לדברי מנפרד, ניהול אותן רשתות מטרו הוא האתגר הבא של ספקיות התקשורת. "האינטליגנציה מתקרבת לקצה, בעיקר מטעמי הצורך בשיהוי אפסי. לפני עשור הרשתות היו ריכוזיות, ובנויות סביב כמה צמדים מרכזיים. כיום הרשת נהיית מבוזרת יותר ויותר, וזה מחייב רוחב-פס ואבטוחת שירות גבוהים הרבה יותר בקצה. לפי ההערכות, הטראפיק ברשתות המטרו צפוי לגדול פי 5 בשנים הקרובות."

לפני מספר חודשים השיקה ג'וניפר פלטפורמה חדשה בשם Cloud Metro לניהול אוטומטי, מהענן, של כלל רשתות המטרו שתחת אחריותה של ספקית התקשורת. להערכת ג'וניפר, השימוש בפלטפורמה מפחית דרמטית את עלויות התחזוקה של הרשתות הללו ומקצר את זמן שלוקח לצרף מכשיר חדש לרשת משעות לדקות. 

מנפרד: "עבור ספקיות התקשורת מדובר בהשקעות הון עצומות ובמאמץ תפעולי אדיר. אנחנו רוצים לפשט זאת. פלטפורמת Cloud Metro מאפשרת למפעילות לנהל את כל רשתות המטרו כמו שמנהלים רשת WiFi, כשכל נתב מטרו מהווה נקודת גישה. זה מאפשר להן לנהל את הרשתות המבוזרות באופן אוטומטי, מרחוק, באופן מבוסס תוכנה, ולהביא לשיפור בשירות ולהפחתת עלויות."

מחקר שוק: ג'וניפר צומחת בקצב המהיר ביותר בשוק ה-WLAN

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס]

דו"ח שפורסם באחרונה על ידי חברת המחקר 650 Group, מגלה כי חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networkds) השיגה את שיעור הצמיחה השנתי הגבוה ביותר בשוק הפתרונות לרשתות אלחוטיות מקומיות (WLAN). מבין עשרת הספקיות המובילות לרשתות WLAN, ג'וניפר הציגה במחצית הראשונה של 2022 זינוק של 117% במכירותיה בפלח שוק זה. מי שהתברגה למקום השני בדוח של Group 650 היא H3C היפנית, שכמעט והכפילה את מכירותיה בתחום. 

הנתונים הללו מרשימים במיוחד לאור העובדה כי שוק ה-WLAN צמח באותה תקופה ב-7% בלבד, ובחברת המחקר מציינים כי הגידול של השוק נובע מהתייקרות המחירים ולא מגידול כמותי.

במכון המחקר מייחסים את הצמיחה של ג'וניפר להחלטתה להתמקד בפתרונות תוכנה לניהול רשתות קוויות ואלחוטיות ומבוססות-תוכנה (SD-WAMN) והשימוש שהיא עושה בטכנולוגיות של בינה מלאכותית לצורך ניטור הרשת, הבטחת שירות ותיקון בעיות אוטומטי.

חברת ג’וניפר מספקת מתגים ונתבים מהירים לתשתיות ענן, מרכזי נתונים וחברות טלקום. ואולם, על רקע התפתחות תחום רשתות ה-SD-WAN, שהעביר את המיקוד מפתרונות חומרה לתוכנה בעולם הטלקום, ג'וניפר התאימה את האסטרטגיה שלה למגמות הללו.

פלטפורמת הדגל של ג'וניפר בתחום זה היא Mist AI, המתבססת על הרכישה של חברת Mist Systems ב-2019 תמורת 405 מיליון דולר.  בעת הרכישה הסביר מנכ"ל ג'וניפר, רמי רחים, כי הסיבה העיקרית לרכישה היתה טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהיא פיתחה. בג'וניפר עשו שימוש בטכנולוגיה כדי לשלב בינה מלאכותית עבור כל מרכיבי רשת התקשורת. מאז הרחיבה ג'וניפר את פתרונות ה-AI שלה, וזאת במטרה לאפשר לספקיות תקשורת וארגונים לנהל את הרשתות באופן אוטונומי יותר, בעיקר בכל הנוגע להבטחת שירות ופיתרון בעיות אוטומטי. להערכת החברה, הטכנולוגיות הללו יהיו הכרחיות במידה הולכת וגוברת לאור כניסת טכנולוגיית הדור החמישי, צורכי התקשורת של הרכב האוטונומי העתידי, והפריסה הנרחבת של ענני קצה (Edge Cloud).

כחלק מהאצת האסטרטגיה שלה בתחום רשתות WLAN, הכריזה ג'וניפר מוקדם יותר החודש על השקת תכונות רשת כשירות (NaaS) חדשות לפלטפורמת ה-AIOps מבוססת ה-AI לפיתוח וניהול שירותי רשתות SD-WAN. בג'וניפר מציינים כי התכונות החדשות יאפשרו אימוץ קל יותר של שירותי ענן, ניהול רישיונות מנויי ענן והבטחת חווית משתמש.

לפי דוח מקדמי שפרסמה לפני כחודש, הכנסותיה הכוללות של ג'וניפר ברבעון השני של 2022 הסתכמו ב-1.27 מיליארד דולר, גידול של 9% בהשוואה לרבעון הקודם. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 1.35 מיליארד דולר.

מכירותיה של ג'וניפיר בתחום ה-WLAN צמחו ב-117%. זוהי עדות להצלחת אסטרטגיית החברה בשנים האחרונות להתמקדות בפתרונות תוכנה מבוססי AI לרשתות תקשורת. הכנסותיה ברבעון השני הסתכמו ב-1.27 מיליארד דולר

"בינה מלאכותית היא פתרון מושלם לניהול משאבי IT"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ולדימיר אורייב. "אנשי ה-IT הם מכבי-האש של הארגון"

חברת ג'וניפר (Juniper Networks) הכריזה לאחרונה על מתגי תקשורת מבוססי בינה מלאכותית מסדרה EX4100, אשר מיועדים לארגונים קטנים ובינוניים. בדומה למתגים הארגוניים הגדולים מסדרה EX4100, גם המתגים החדשים מספקים שירותי גישה לרשת קווית הנשענת על שירותי ענן ועל תוכנת Mist AI, אשר מבצעת באופן אוטומטי חלק גדול ממטלות התמיכה הטכנית. מנהל תחום הבינה המלאכותית לרשתות ארגוניות באזור דרום ומרכז אירופה, ולדימיר אורייב, סיפר ל-Techtime שהניהול והתחזוקה של רשתות תקשורת ארגוניות הן מטלות מושלמות עבור תוכנות בינה מלאכותית.

אורייב: "הבינה המלאכותית מצטיינת כאשר יש כמות סופית של נתונים וצורך לבצע הרבה מאוד פעולות החוזרות על עצמן. לכן ניהול משאבי IT הוא תחום שבו הבינה המלאכותית מספקת מענה טוב מאוד. העובדים בתחום הזה מקדישים 90% מהזמן שלהם לתיפעול שוטף ולטיפול במספר סופי של תקלות אשר חוזרות על עצמן ברמה יומיומית. הם מכבי-האש של הארגון.

"במקרה הזה, ה-AI יכול להתמודד בעצמו עם רוב התקלות, ולסייע לאנשי ה-IT להבין את גורמי השורש לגרמו להן. כך למשל, כאשר משתמש מתלונן שהוא לא מתחבר לרשת, אנשי ה-IT צריכים להיכנס לתהליך ארוך של זיהוי תקלה. תוכנת ה-AI שלנו מבצעת את התהליך ובתוך שנייה נותנת את התשובה: המשתמש לא הקיש נכון את הססמא, צריך לשדרג דרייבר של המחשב, יש תקלה בטלפון שלו או בשירות השיחות הווירטואליות וכדומה".

כיצד המערכת עובדת?

"כיום התוכנה מוטמעת בכל המוצרים שלנו. אנחנו לא מוכרים מתגים או מוצרי תקשורת ללא המערכת הזאת. כדי להגיע לתובנות צריך לנתח הרבה מאוד נקודות מידע בזמן אמת. יש כ-200 פריטי מידע על כל משתמש שאנחנו מודדים בכל שנייה. הלקוחה הגדולה ביותר שלנו היא וולמארט, ובכל רגע נתון יש 2.5 מיליון משתמשים המחוברים אל הרשת שלנו. לכן מנוע הבינה המלאכותית שלנו יושב בענן, מכיוון שמדובר בכמויות אדירות של נתונים וניתן לטפל בהם רק באמצעות ענן ציבורי. אנחנו מספקים את השירות הזה במתכונת של SaaS, כלומר הלקוח לא צריך לרכוש ולתחזק בעצמו את השרתים".

מה קורה כאשר יש ציוד ישן או ציוד של חברות אחרות?

"ניתן להתקין את המערכת גם במתגים ישנים שלנו, כי היא מבוססת על שידרוג של מערכת ההפעלה שלנו. כאשר הרשת של הלקוח מעורבת, כלומר כוללת גם מערכות שאינן שלנו, מנוע ה-AI פועל רק על המערכות שלנו, ולא על המערכות של ספקים אחרים. אבל צריך לזכור שגם כאשר המידע שנאסף מתייחס רק לחלק מהרשת, הוא עדיין מספק תובנות חשובות מאוד על הרשת כולה".

מרכז נתונים אוטומטי: ג'וניפר השיקה את Apstra 4.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) השיקה בישראל את מערכת הניהול האוטומטית של מרכזי נתונים, Apstra 4.0, במסגרת אסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברה. בחודש ינואר 2021 היא רכשה את חברת Apstra, אשר פיתחה טכנולוגיה לניהול רשת אוטונומי מוכוון מטרה (intent-based networking). העיסקה בוצעה במסגרת אסטרטגיית רשת התקשורת האוטונומית שעליה הכריזה ג'וניפר בסוף 2019, בעקבות רכישת חברת Mist באמצע 2019.

מנכ"ל ג'וניפר ישראל, איציק מלכה (בתמונה למעלה), הסביר שניהול מוכוון מטרה הוא מושג חדש בתחום מרכזי הנתונים ומאפשר לגשר בין הארכיטקט לבין המתפעלים של מרכז הנתונים. "הרבה מאוד מרכזי נתונים עדיין מתנהלים בצורה ידנית. מערכות מוכוונות מטרה מאפשרות להגדיר את היעדים של הרשת, כולל יעדים עסקיים, וכל השאר מתבצע אוטומטית. החלק המרכזי בפתרון טמון ביכולת להבין מה מתחולל ברשת התקשורת. מערכת Apstra מקבלת את הפרמטרים של הרשת, שהוגדרו על-ידי המשתמש, ומתרגמת אותם למערך של קישורים בין המתגים לבין השרתים במרכז התקשורת".

בעקבות העסקאות האחרונות שינתה ג'וניפר את הגדרת המשימה שלה וכיום היא מגדירה את עצמה כספקית פתרונות רשת מוכווני בינה מלאכותית (AI-driven networks). ברבעון השלישי של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.19 מיליארד דולר.  תחזית המכירות לרבעון האחרון של 2021 היא 1.26 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה עם משקיעים בשבוע שעבר, אמר המנכ"ל רמי רחים שהמכירות של מוצרי ה-AI של החברה צמחו בשיעור שנתי של 35% ולהערכתו הם יתרמו לצמיחה שנתית כוללת בשיעור של 5%-9%.

בחודש האחרון חשפה ג'וניפר את סדרת המתגים החדשה QFX5700 המיועדים להתמודד עם עומסים כבדים בענן. המתגים החדשים בעלי יכולות מדרג לפי צמיחה (scale-as-you-grow), משלבים מארג IP ומופיעים בפלטפורמה מודולרית.

ג'וניפר מכריזה על המהפיכה החדשה בעולם הענן: מולטי-קלאוד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל ג'וניפר, רמי רחים: "זהו השלב הבא בעולם ה-IT"

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) האמריקאית, המוכרת בעיקר כספקית ציוד תקשורת עבור תשתיות טלקום ומרכזי נתונים, ממקדת את מאמציה בתחום חדש שאותו היא החליטה להוביל, ענן מגוון (Multicloud). בכנס השנתי של לקוחות EMEA שהתקיים השבוע בלונדון, אמר מנכ"ל החברה, רמי רחים, שהענן המגוון הוא השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיית המידע (IT), "ויהיה גם הפרק הבא של ג'וניפר. אנחנו נאפשר ענן מגוון פשוט, מאובטח וזמין לכל".

ההיערכות של החברה לתחום החדש החלה כבר לפני שנה, שבמהלכה היא יצרה בריתות עם חברות כמו אריקסון, Red Hat ו-Nutanix, והרחיבה את תוכנת ניהול התשתיות שלה, Contrail Networking, אל קצות הרשת באמצעות ההכרזה על  Contrail Edge Cloud. "כעת אנחנו מוכנים לשינוי הענק בתעשייה שיביא עימו הענן המגוון", אמר הטכנולוג הראשי של החברה, ביקאש קולי.

כל ענן והמומחיות שלו

מאחורי המהלך עומדים תהליכים רחבי היקף, דוגמת הפיכת הענן לחלק בלתי נפרד מהתשתית העסקית של ארגונים, התפתחות ה-IoT, הופעתו הצפויה של הדור החמישי (G5), וההבדלים הגדולים בין העננים השונים הזמינים כיום בשוק. הבעיה מתחילה במאפיינים הנוכחיים של שוק הענן העולמי. כיום השוק הזה נישלט על-ידי קבוצה קטנה של חברות, שכל אחת מפעילה ענן בעל מאפיינים שונים מאלה של המתחרות האחרות, ולכן מתאים לצרכים שונים.

כך למשל, הענן של אמזון נחשב לגדול ביותר, ומותאם לתשתיות ושירותים. הענן של מיקרוסופט ממוקד יותר בהבאת שירותי IT קלאסיים, במיוחד כאלה המבוססים על פלטפורמות של מיקרוסופט. הענן של אורקל מותאם ליישומים עסקיים, במיוחד לאלה המבוססים על ה-ERP של אורקל, הענן של גוגל מצטיין בתחום הבינה המלאכותית ולימוד עומק, והענן של יבמ נמצא בתחילתו ויעיל מאוד באינטגרציה של מערכות.

זמני השהייה קצרים

"העננים השונים הם בעלי תכונות שונות ויתרונות שונים", הסביר מייק בושונג, סגן נשיא IoT לתחום הענן בג'וניפר. "ולכן אם רוצים לנהל אסטרטגיית ענן יעילה, יש צורך להשתמש בכולם – וכך מגיעים למולטי-קלאוד". לכך יש להוסיף מגמות נוספות. אבזרי IoT רבים צריכים להגיב בזמן אמת, או לפחות במהירות רבה מאוד. כלומר, הענן שהם מחוברים אליו צריך לספק תשובות בזמני השהייה קצרים מאוד, ולכן הוא צריך להיות קרוב אליהם.

משמעות הדבר שיש צורך בענן קרוב גיאוגרפית ופיסית. כלומר בקצה הרשת (Edge Cloud). הדבר בולט במיוחד ביישומים כמו IoT תעשייתי ו-V2X לתקשורת בין הרכב המקושר לבין תשתיות הכביש. כאן לזמני ההשהייה יש חשיבות קריטית. המכונית לא יכולה להמתין למידע המגיע משרת רחוק. מגמה זו צפויה להתחזק עם פריסת הדור החמישי, אשר השפעתו על התקשורת הטלפונית תהיה זניחה, מכיוון שמהפיכת הדור החמישי ממוקדת ב-M2M ובאבזרים המחוברים לאינטרנט.

הענן המרכזי יהיה ענן מבוזר

ג'וניפר מאמינה שהמגמות האלה יפעלו בשני כיוונים: בצד הלקוח החברות יגדילו את השימוש בסוגי ענן מגוונים, ובצד ספקי השירות, חברות הענן הגדולות ישנו את אסטרטגיית מרכזי הנתונים שלהן, ויתחילו לספק עננים מקומיים קטנים שיפעלו לצד העננים המרכזיים הגדולים שלהן. אם עד עכשיו היתרון העסקי היה לענן הגדול, כעת המגמה משתנה, והחברות ייאלצו לספק ענן מבוזר.

הרעיון מזכיר במידה רבה את המושג המוכר "ענן היברידי", שבו חברות משתמשות גם בענן ציבורי וגם בענן פרטי, בדרך כלל כדי לנהל עומסים ולנצל את הענן הציבורי רק במקרים מיוחדים בגלל עלותו הגדולה. אלא שעולם הענן המגוון שונה לפחות בהיבט אחד מרכזי: הוא ינוהל על-ידי מערכת ניהול מאוחדת ובעלת רמה גבוהה מאוד של אוטומציה. מערכת שתאפשר לנהל את כל העננים השונים באמצעות ממשק יחיד, ותציג את המשאבים השונים כמערך שלם אחד. במובן הזה, המושג מולטי-קלאוד מתאר את שיטת הניהול ולא את התשתית החומרית עצמה.

קואליציית המולטי-קלאוד

הסכמי שיתוף הפעולה שהחברה חתמה עליהם נועדו לסייע לה להוביל את המהפיכה הזו, שלהערכת ג'וניפר תיכנס בעוצמה לשוק בשנת 2020. שיתוף הפעולה עם אריקסון נועד להעניק לספקיות תקשורת יכולת הבאה של עננים אל קצות הרשתות שלהן. שיתוף הפעולה עם רד-האט מתחזק, ובקרוב שתי החברות יוציאו לשוק פתרון ענן מגוון שהן ישווקו וימכרו ביחד, ושיתוף הפעולה עם Nutanix נועד לספק כלי אוטומציה ואבטחה המאפשרים לקשר בקלות את כל העננים שמהם יורכב הענן המגוון.

מדובר במהלך מעניין מבחינתה של חברת ג'וניפר, אשר צמחה מתוך שוק פתרונות התקשורת לחברות טלקום, ומוכרת בשוק כמתחרה של סיסקו. לצד שוק הטלקום המסורתי, החברה מספקת פתרונות לשוק הענן ובעלת היקף מכירות של כ-4.5 מיליארד דולר בשנה. המיקוד של החברה בענן המגוון מהווה הימור על מגמת שוק עתידית, ומגביר את משקל התוכנה בחברה שצמחה מתוך עולם קופסאות התקשורת.

ישראל דוחפת את הביצועים לקצה גבול היכולת

חברת ג'וניפר נטוורקס מוכרת היטב בישראל. היא מספקת פתרונות לשוק המקומי, והמשרד הישראלי שלה מעסיק כ-15 עובדים. המכירות בישראל נעשות דרך מפיצים דוגמת אואזיס מקבוצת טלרד, טלדור, בינת ונטקום. מבחינת החברה, השוק הישראלי הוא ייחודי: אומנם הוא לא גדול אבל הוא תובעני מאוד.

הלקוחות המסחריים הם מאוד חדשניים, והשוק הביטחוני שלה בישראל, שהוא צבאי וממשלתי, מביא את הציוד שלה לקצה גבול הביצועים שלו.מנכ"ל ג'וניפר EMEA, תומאס דארו, אמר שהחברה לא מבצעת פיתוח בישראל, שכן האסטרטגיה שלה מבוססת על שני מרכזי פיתוח: בארה"ב ובהודו. "למרות זאת, השוק הישראלי מאוד חשוב עבורנו ואנחנו מתכננים לבצע כאן השקעות".