ירידה של 60% בהשקעות: ההייטק על פרשת דרכים
4 ינואר, 2024
דו"ח SNPI מגלה שתעשיית ההייטק הישראלית נכנסה לשנת 2024 עם ירידה חדה בהשקעות, בריחה של קרנות הון סיכון זרות וירידה דרמטית במספר חברות הסטארט-אפ. האם ניתן להציל את הקטר הכלכלי של המשק?
השילוב של מיתון עולמי, חוסר יציבות חברתית ופוליטית ומלחמה שפרצה באוקטובר, הביאו את ההייטק הישראלי למשבר שעדיין לא ברור כיצד יתמודד איתו. האם שנת 2024 תהיה שנת תפנית והתאוששות, או השנה שבה ההייטק יאבד את מעמדו כקטר הכלכלי של המשק? דו"ח ארגון Start-up Nation Policy Insisute, מסכם את המגמות המרכזיות שהתגלו ב-2023 ומגלה שהתעשייה בישראל הגיעה אל צומת המאופיינת בשפל של שנים בהשקעות, התרחקות קרנות זרות, ופער ניכר ביחס לארה"ב ואירופה. השנה ככל הנראה ייקבע גורלה: האם היא תמשיך לצמוח – או תתחיל לגווע.
המחקר התבצע על-ידי עינב ארליך, דני בירן ואסף פתיר. הוא מגלה שבתחום ההשקעות בתעשייה, חלה ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022, להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. במקביל, מספר סבבי הגיוס הסתכם ב-624, ירידה של 40% ביחס לשנה הקודמת. ברבעון האחרון של 2023 בוצעו רק 78 סבבי גיוס, שהוא הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017. אומנם הירידה בהשקעות לא ייחודית לישראל – גם באירופה ובארה"ב נרשמה ירידה בהשקעות הון-סיכון שהחלה ב-2022 עם ההאטה הגלובלית בכלכלה ועליית האינפלציה. עם זאת, ההייטק הישראלי נפגע בצורה קשה יותר: השקעות ההון-סיכון בישראל עלו בתקופת השיא בשיעור גבוה יותר מאשר אירופה ומארה"ב, אבל גם הירידה הייתה חדה יותר.
עדיין לא ברור איזה חלק מהירידה נובע מאי-היציבות הפוליטית של השנה החולפת, איזה חלק למלחמת "חרבות ברזל", ואיזה חלק לתנודתיות הגלובלית. אולם במידה ששני הגורמים הראשונים פוגעים באמון המשקיעים בישראל, הדבר צפוי לגרור ירידה איטית ומתמשכת בכמות ההשקעות. נתון אחר של הדו"ח עשוי לרמז שהמשקיעים מתחילים להירתע מישראל: 42% מהקרנות ההון סיכון הזרות שביצעו השקעות בישראל ב-2022, לא חזרו אליה ב-2023. פי שניים וחצי מהממוצע הרב-שנתי של 2018-2022.
הקפיצה החריגה הזו מלמדת שחלק ניכר מהקרנות הזרות מתרחקות מישראל או שהן לא מוצאות סטארט-אפים אטרקטיביים להשקעה. כך למשל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים ובמספר סבבי ההשקעה המוקדמים. בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-Seed) ב-45% בהשוואה ל-2022. ראוי לציין שגם קרנות ההון-סיכון המקומיות מצמצמות את פעילותן: 32% מהקרנות שהשקיעו ב-2022 לא חזרו להשקיע ב-2023, בהשוואה לממוצע של 19% בשנים הקודמות. תופעה זו מלמדת על פחות הזדמנויות, ולא על בריחה מישראל.
שנת ההכרעה 2024
המשבר הנוכחי מגיע לאחר עשור (2011-2020) של פריחה שהתקיים בתקופת יציבות ביטחונית, כלכלית, וגל של חדשנות טכנולוגית. ההשקעות בהייטק הישראלי צמחו מכמיליארד דולר בשנה בתחילת העשור, לכ-10 מיליארד דולר בסופו, מספר מרכזי הפיתוח הזרים הוכפל לכ-400 מרכזים, וחברות הצמיחה הישראליות עברו מיעד עסקי של אקזיט מוקדם ליעדים שאפתניים יותר, של הנפקות בנסד"ק והובלה בתחומיהן. אולם כעת נראה שהתעשייה נכנסה לעידן חדש.
להערכת SNPI, יכולת ההייטק להמשיך ולהיות קטר הצמיחה של המשק, תלויה בארבע שאלות מרכזיות: עד כמה יפגע המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי בהשקעות בהייטק, האם נמשיך להוביל טכנולוגית גם בעידן הבינה המלאכותית, האם ניתן עוד להגדיל את כמות ההון האנושי בתעשייה והאם מדיניות החדשנות של ישראל תדע להתמודד עם האתגרים. בכל אחת מהשאלות האלה יש לישראל יתרונות מובנים וחסרונות מובנים אשר יכולים להכריע את גורל התעשייה. אולם היכולת של התעשייה לנצל את היתרונות ולהתגבר על החסרונות, תלויה בשאלה עד כמה ישראל תוכל להפגין חוסן חברתי ושלטוני, כלפי פנים וכלפי חוץ.
♦ התמונה למעלה באדיבות דובר צה"ל
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , מחקרים ונתוני שוק , מלחמה 2023 , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: הייטק , השקעות הון , ישראל , מלחמה
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
