שדולה בוושינגטון מנסה לכפות על סיסקו להעסיק מספר שווה של ישראלים ופלסטינים

24 אוגוסט, 2015

האמנה דורשת התחייבות של סיסקו לפעול למניעת אפלייה בין יהודים ופלסטינים. היעד: להחתים את כל 545 החברות האמריקאיות הפועלות בישראל. היא מבוססת על אמנת צפון אירלנד שהפכה לחוק של הקונגרס

הבועה הפוליטית שבתוכה פועלת תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה להיסדק. ארגון אמריקאי מנסה להחתים את כל 545 החברות האמריקאיות הפועלות בישראל על אמנה למניעת אפלייה בין יהודים ופלסטינים. האמנה מבוססת על אמנת צפון אירלנד שהפכה לחוק של הקונגרס האמריקאי ב-1984

הכומר שון מק'מאנוס, מייסד שדולת HLP
הכומר שון מק'מאנוס, מייסד שדולת HLP

בשבועות האחרונים מתנהל בוושינגטון קמפיין ציבורי המאורגן על-ידי ארגון HLP, המיועד להביא את חברת סיסקו (Cisco) לחתימה על אמנה המורכבת משמונה נקודות, אשר תשמש כבסיס למדיניות הפעילות של החברה בישראל. האמנה כוללת מספר התחייבויות, בהן: התחייבות לשיוויון במדיניות הגיוס והתשלום ליהודים ופלסטינים, איתור מגזר שאינו מיוצג היטב בחברה, וייזום תוכניות מיוחדות לקידום המגזר הזה.

בנוסף, החברה מתחייבת לבניית תוכניות הכשרה מיוחדות לקידום אוכלוסיית מיעוטים, לדאוג שמדיניות הפיטורים אינה מפלה מגזר מסויים על בסיס אתני או דתי, לא לדרוש שירות צבאי כתנאי קבלה, מלבד עבור תפקידים מוגדרים הדורשים הכשרה צבאית, לסרב לקבל מהממשלה סובסידיות, תמריצי מס או יתרונות אחרים, הנותנים יתרון לקבוצה אחת על פני אחרות, על בסיס גזע, לאום או דת, ומינוי עובדים שתפקידם לבדוק ולדווח על מצב המיעוטים בארגון.

השלב הבא: חקיקה

בשלב הזה הקמפיין מתנהל באמצעות פנייה ישירה אל בעלי מניות בחברת סיסקו, במטרה לגרום להם ללחוץ על החברה לאמץ את מסמך 8 הנקודות, אשר קיבל את הכינוי Holy Land Principles. מבחינת הארגון מדובר בשלב ראשון בלבד. הוא מתמקד כעת בסיסקו מתוך מטרה לגרום לכך שכל 545 החברות האמריקאיות הפועלות בישראל (על-פי רשימה שהארגון הכין), יחתמו על האמנה הזו. הנסיון ההיסטורי שעומד מאחורי היוזמה, מרמז שהשלב הבא הוא שלב חקיקתי, מתוך כוונה שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המחייב את כל החברות האמריקאיות הפועלות בישראל לחתום על אמנת Holy Land Principles.

מרכז פיתוח תוכנה ברמאללה הפועל בתמיכה של סיסקו ישראל
מרכז פיתוח תוכנה ברמאללה הפועל בתמיכה של סיסקו ישראל

ארגון HLP פועל כשדולה בוושינגטון, המופעלת על-ידי הכומר שון מק'מאנוס, אשר הקים בשנת 1974 את הוועידה הלאומית האירית ( Irish National Caucus), אשר ניסחה אמנה דומה עבור המחוייבות של חברות אמריקאיות הפועלות בצפון אירלנד. האמנה האירית נוסחה על-ידי שון מק'ברייד, ממייסדי אמנסטי אינטרנשיונל וחתן פרס נובל לשום (1974). הקמפיין ההוא זכה להצלחה עצומה, ובשנת 1984 החליט הקונגרס האמריקאי שכל חברה אמריקאית הפועלת בצפון אירלנד צריכה לחתום על האמנה.

מעניין לציין שהקמפיין מתחיל את פעילותו דווקא מול חברת סיסקו, אשר מקיימת פעילות עניפה מאוד לקידום מיעוטים בישראל, ואפילו מפעילה תוכנית מאוד אפקטיבית לקידום הייטק ברשות הפלשתינית. סיסקו מעסיקה בישראל כ-1,500 עובדים. בשנת 2008 נפגש נשיא סיסקו, ג'ון צ'יימברס עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן והבטיח לו שסיסקו תשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח הייטק פלסטיני. המשימה הוטלה על סיסקו ישראל והוקם צוות בראשותו של גיא חצרוני, שהיה עד אז מנהל פיתוח בסיסקו, וכעת משמש כמנהל הפרויקטים ברשות.

הארגון גם הודיע שהחברה שהוקמה לצורך פעילותו, Holy Land Principles, Inc, מחזיקה במניות של חברת סיסקו, והגישה בקשה לקבלת החלטה במפגש של כל בעלי המניות של החברה, אשר צפוי להתקיים השנה במהלך חודשי הסתיו.

בועת ההייטק מתחילה להיסדק

הקמפיין מעלה מספר סימני שאלה מטרידים. הוא מתייחס ליהודים ופלסטינים, בלא להתמודד עם שאלות כגון מה הם ההבדלים בין ערבים אזרחי מדינת ישראל וערבים אזרחי הרשות הפלסטינית. ראוי לציין שבצפון אירלנד התנהל מאבק בין שתי קבוצות דתיות שונות, אולם בעלות מעמד לאומי/אזרחי זהה. בישראל המצב שונה: תושבי הרשות הפלסטינית אינם נחשבים לאזרחי ישראל ולכן לא ברור מה בעצם דורשים מחברי האמנה מהחברות האמריקאיות: האם לגייס עובדים פלסטינים מהרשות לפעילות שלהן בישראל, או להתחייב לפעול בתוך אזורי הרשות הפלסטינית.

בעיה אחרת עולה מעצם הצגת הסוגייה: מאמנת ארץ הקודש משתמעת הנחה שבישראל מתנהל משטר כלכלי המפלה לרעה בכוונה תחילה את האזרחים ממוצא פלסטיני. בלי להיכנס לבעיית הייצוג החסר של הערבים בתעשיית ההייטק, אשר משרד ראש הממשלה מקדיש תקציבים כדי להתמודד איתה, מבחינת ישראל זהו מסר רע מאוד לציבור האמריקאי.

בעיה נוספת הנובעת בעקיפין מהיוזמה קשורה לשיטת הפעולה שלו: פנייה ישירה לבעלי מניות כדי שהם ייאלצו את הארגונים לנקוט בעמדה פוליטית בנוגע לישראל. שיטה כזו יכולה להיות יעילה מאוד גם בידי גופים אנטי-ישראלים מובהקים, כמו למשל הגופים הפועלים להחרמת ישראל בעולם. בשורה התחתונה, היוזמה מלמדת שתעשיית ההייטק הישראלית לא תוכל להישאר זמן רב במעמד של בועה המנותקת מהתהליכים הפוליטיים המתחוללים באזור.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעשייה וניהול , תעשייה ישראלית

פורסם בתגיות: featured