תוקם קריית הייטק חדשה באזור התעשייה ציפורית

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, קיים הבוקר סיור באזור חיפה והצפון, אשר נפתח בהנחת אבן פינה לקרית הייטק חדשה באזור התעשייה ציפורית. קריית ההייטק תוקם ב-5 השנים הקרובות. השלב הראשון יוצא עכשיו לדרך באמצעות שיווק קרקעות בשטח של 40 דונם להקמת חברות טכנולוגיות. פארק ציפורית נמצא בתחום השיפוט של העיר נצרת עילית ופועלים בו כיום 28 מפעלים על שטח של כ-4,500 דונם, בהם מועסקים כ-3,500 עובדים ועובדות.

הפארק נמצא באזור פיתוח א' ולכן זכאים מפעלים הנבנים בו או מועתקים אליו, במענקים מתוקף חוק עידוד השקעות הון באמצעות הרשות להשקעות שבמשרד הכלכלה. בנוסף, הם זוכים לסבסוד של 30% מעלות דמי הפיתוח ופטור ממכרז לחכירת המגרשים מרשות מקרקעי ישראל.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מסר שכעת יוצא לדרך שלב ב' בפיתוח הפארק: שמהלכו יפותחו כ-200 דונם לטובת הקמת קריית הייטק, במטרה למשוך עובדים אקדמאיים מקצועיים ולשלבם בתעשיית ההיי-טק, לצד משיכת אוכלוסייה חדשה תוך יצירת תעסוקה איכותית. משרד הכלכלה והתעשייה יעניק סכום של 17 מיליון שקל להשלמת שלב א', שייתן מענה ל-40 הדונם הראשונים. המשרד מסר היום שהתקצוב יועבר בהתאם להתקדמות שיווק האזור ליזמים. בנוסף, יקצה המשרד 3 מיליון שקל לטובת תכנון הרחבת אזור התעשייה ציפורית (שלב ג').

דארפה רוצה להמציא מחדש את הטרנזיסטור המסורתי

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) שבמשרד ההגנה האמריקאי מעוניינת לפתח טרנזיסטור מסוג חדש שעדיין לא מוכר לתעשייה. הסוכנות עדיין לא יודעת כיצד הוא ייראה, אולם היא יוזמת תוכנית שנועדה לקבץ חוקרים ומעבדות פיתוח, כדי שיעלו רעיונות למבנים מיקרואלקטרוניים חדשים ולשימוש בחומרים לא מוכרים בתעשיית הייצור האלקטרוני – שיאפשרו לייצר את טרנזיסטור החלומות.

הספקטרום האלקטרומגנטי רווי לעייפה

מכאן גם נגזר שמה של התוכנית החדשה – DREaM – ראשי תיבות של Dynamic Range-enhanced Electronics and Materials. התוכנית מתקיימת במדור Microsystems Technology של דארפה. מנהל התכנית, דן גרין, מסר עם השקת התוכנית שמאז המצאת הטרנזיסטור לפני כ-50 שנה, לא חלו שינויים מהותיים במבנים המרכזיים שלו. "הדבר הזה מגביל את יכולתנו בעולם ה-RF. לכן המטרה המרכזית של תוכנית DREaM היא לפתח גישה חדשה אל אתגר הטרנזיסטור, כדי שנוכל לבנות מערכות תקשורת צבאיות בגלים מילימטריים (mmW) שיהיו יעילות יותר מהמערכות הנמצאות כיום בשימוש הצבא".

להערכת דארפה, מערכות התקשורת הצבאיות נמצאות בבעיה: הספקטרום האלקטרומגנטי רווי באותות אלחוטיים. בשנים האחרונות מתרבים מכשירים הפועלים בתדרים גבוהים מאוד ולטווחים גדולים מאוד. בהם מכשירי סמארטפון, רחפנים, אבזרים מקושרים והתפתחות העולם של האינטרנט של הדברים (IoT), חיישנים אלחוטיים, מערכות מכ"ם אזרחיות בכלי-רכב, מכשירים לשיבוש אותות RF ועוד. "סביבת ה-RF החדשה נעשית רווייה ומאתגרת. כדי להתמודד איתה צריך לפתח טרנזיסטורים חדשים שיספקו מאפיינים יעילים יותר מאלה הקיימים כיום".

בעקבות פרוייקטי GaAs ו-GaN

לדארפה יש ניסיון בתחום הזה: בעבר היא יזמה תוכניות שהביאו לפיתוח טרנזיסטורי גאליום ארסנייד (GaAs) וגאליום ניטריד (GaN), שאיפשרו להגדיל את תדרי התקשורת ולספק הגברה טובה יותר מטרנזיסטורים מבוססי סיליקון. כעת היא שואפת לבצע מהלך מקיף יותר: לפתח טרנזיסטורים בעלי תצורה חדשה – ומחומרים חדשים. גרין: "החוקרים שישתתפו בתוכנית DREaM יתמודדו עם המגבלות המרכזיות המשמשות כיום לשיקלול התכונות של טרנזיסטורים: עוצמת האות המגדירה את הטווח של מערכות אלחוטיות, יעילות ההספק המגדירה את גודל ומשקל המערכות האלחוטיות, רוחב הפס ותדרי העבודה של הטרנזיסטורים והלינאריות של ההגברה, המגדירים את היכולת לטפל באותות חלשים מאוד".

דרושה גיאומטריה חדשה

"המטרה שלנו היא לשנות את האיזון בין הפרמטרים האלה, כדי לאפשר למהנדסים לפתח מערכות RF חסכוניות מאוד באנרגיה, הפועלות בטווח תדרים רחב מאוד ושומרות על לינאריות גבוהה. אנחנו רוצים לפתח את הטרנזיסטורים שיידעו לטפל באותות ה-RF העתידיים". לצורך זה, הסוכנות מתחילה בארגון מפגשים עם חוקרים מהתעשייה ומהאקדמיה בשבועות הקרובים, כדי לקבל מהם הצעות שיביאו להגדרת התוכנית והתקציבים שלה.

למעשה, היא מבקשת הצעות בשני נושאים שונים: חומרים חדשים כמו למשל תחמוצות מורכבות, תצורות חדשות של גבישי GaN ועוד. הנושא השני יתמקד בתצורת הטרנזיסטור: החוקרים יתבקשו להציע מבנים חדשים כמו למשל טרנסיטורים סיביים, שימוש בננו-צינורות פחמן (carbon nanotubes), מבנים חדשים שעדיין לא נוסו ועוד. הפגישה הראשונה תתקיים מחר. מעניין מה יהיה בה.

מכירות אלטק בשנת 2016 ירדו בכ-10% ל-37.1 מיליון דולר

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה מדווחת על ירידה של כ-10% במכירות. בשנת 2016 הסתכמו המכירות של החברה ב-37.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 41.4 מיליון דולר בשנת 2015. גם הרווח הגולמי נמצא בירידה: 2.8 מיליון דולר בשנת 2016, המהווים כ-7.6% מהמכירות – בהשוואה לרווח גולמי של 6.6 מיליון דולר ב-2015, שהיוו כ-15.8% מהמכירות.

המניה ירדה בכ-11%

החברה דיווחה על הפסד נקי של 3.6 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 1 מיליון דולר בשנת 2015. הדיווח הביא לצניחה של כ-11% במחיר מניית אלטק בנסד"ק,  והיא נסחרה היום לפי שווי שוק של כ-7.4 מיליון דולר.

חברת אלטק נמצאות בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec), אשר נמצאת בבעלות יצחק ניסן, המשמש גם כיו"ר ומנכ"ל אלטק. החברה מעסיקה כיום כ-360 עובדים ונחשבת לאחת משלוש יצרניות המעגלים המודפסים המרכזיות בשוק הישראלי, לצד פיסיבי טכנולוגיות וחברת פרינט אלקטרוניקס. להערכת החברה, שוק המעגלים המודפסים בישראל מסתכם בכ-150 מיליון דולר בשנה, מתוכו הייצור המקומי מסתכם בכ-40 מיליון דולר בשנה. שאר ה-110 מיליון דולר הם מעגלים מיובאים. לאחרונה סיפר ניסן ל-Techtime שאלטק מספקת לשוק המקומי מעגלים מודפסים בהיקף של כ-20 מיליון דולר בשנה.

התמקדות בלקוחות הביטחוניים

ניסן מסר שהתוצאות השנתיות של החברה הושפעו משתי הפחתות חד פעמיות: אחת הקשורה למקדמות מס בהיקף של 1.1 מיליון דולר, והשנייה קשורה להוצאות נלוות בעקבות יציאתה מהשותפות בחברת קובטרוניקס הגרמנית. לדברי ניסן, קובטרוניקס דרשה משאבים רבים והיציאה מהשותפות תשפר את המאזן הכספי של אלטק בשנים הבאות.

הוא אמר שבמהלך 2016 החברה ביצעה מספר מהלכים שנועדו לחזק את מעמדה בשוק: "ביצענו שיפורים בתהליך הייצור וזמני האספקה של הזמנות. אנחנו מחזקים את קשרי העבודה עם הלקוחות מהתעשייה הביטחונית, ומספקים להם טכנולוגיות חדשות המותאמות לצרכים שלהם. אנחנו מבצעים ארגון מחדש של גוף המכירות במטרה לשפר את השורה העליונה, ומאמינים שהצעדים האלה ישפרו את מצבה של החברה".

 

יוניטרוניקס תקים חניון אוטומטי בלוס אנג'לס ב-9.3 מיליון דולר

חברת יוניטרוניקס (Unitronics) הנמצאת בשליטת קרן פימי וחיים שני, חתמה על הסכם להקמת מערכת חנייה אוטונומית במבנה הממוקם בלוס אנג'לס, ארה"ב, תמורת כ-9.3 מיליון דולר (כ- 34 מיליון שקל). הפרוייקט מתוכנן להסתיים במחצית הראשונה של 2019. מנכ"ל יוניטרוניקס, חיים שני, אמר שזה החוזה התשיעי של החברה להקמת חניון אוטומטי בצפון אמריקה. "עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות החברה חמישה חניונים אוטומטיים בצפון אמריקה, המכילים ביחד כ-1,400 מקומות חנייה. שלושה חניונים אוטונומיים נוספים, המכילים יחדיו כ-700 מקומות חנייה, נמצאים בשלבי הקמה מתקדמים".

לדבריו, "הטכנולוגיה הרובוטית ומערכות הבקרה המיושמים כיום בחניונים שלנו, מתוכננים לאפשר אינטגרציה עם כלי-רכב אוטונומיים עתידיים, כך שהם יוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו". יוניטרוניקס פיתחה טכנולוגיית חניה אוטומטית הכוללת מערך יחידות רובוטיות שנועד לאפשר איחסון ואיחזור בחניון אוטומטי של כמות רכבים הגדולה פי 3 בהשוואה לחניונים רגילים. המערכת מנוהלת באמצעות תוכנות מתקדמות שנועדו לאפשר אחסון אוטומטי יעיל של כלי-רכב בחניון ושליפתם במהירות בתום החנייה. החברה פועלת מקריית שדה התעופה ומעסיקה כ-230 עובדים. כיום היא נמצאת בבעלות קרן פימי (51%), מייסד החברה חיים שני (21%) והציבור (28%).

החברה פועלת בשלושה תחומים עיקריים: תכנון, ייצור ושיווק מוצרי אוטומציה תעשייתית ובעיקר בקרי PLC מיתכנתים; תכנון, הקמה ותחזוקה של מערכות לוגיסטיות אוטומטיות ובעיקר מחסנים אוטומטיים ותכנון, ייצור ושיווק פתרונות חנייה רובוטיים. החברה מייצאת את מוצריה ושירותיה באמצעות כ-165 מפיצים בעולם וחברות בנות בארצות הברית. מניות יוניטרוניקס נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסת EuroNext הפאן-אירופאית לפי שווי חברה של כ-313 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונטים של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-113 מיליון שקל.

On Semiconductor הכריזה על בקרי RF מלאים ב-SoC

חברת On Semiconductor הכריזה על הרחבת קו המוצרים שלה בתחום מודולי ה-RF והפתרונות למערכות תקשורת אלחוטית והאינטרנט של הדברים. החברה הציגה של בקרים אלחוטיים חדשים (RF Controller). בקר ה-RF מדגם AX8052F143 מופיע ברכיב יחיד במארז QFN40 וכולל מיקרו-בקר AX8052 ומודול RF העובד בטווח התדרים 27MHz-1050MHz. זהו פתרון בשבב יחיד המותאם לרוב יישומי האינטרנט של הדברים (Internet of Things). הוא תומך במגוון רחב של שיטות איפנון וצורך זרם של 9.5mA בעבודה מלאה ו-950nA במצב המתנה (sleep mode).

בקר ה-RF מדגם AX8052F151 מיועד לעבוד בטווח התדרים 400MHz-470MHz ובטווח התדרים 800MHz-940MHz. גם הוא כולל את המיקרו-בקר AX8052 MCU וכולל זיכרון Flash בנפח של 64kByte וזיכרון SRAM בנפח של 8.25kByte. הוא מיועד לשמש ביישומים אלחוטיים דוגמת אוטומציה במבנים, מערכות מדידת צריכה חכמות וטלמטריה.

במקביל, החברה הכריזה על מקמ"שים חדשים ליישומים חסכוניים באנרגיה, בהם AX5052, AX8051 ו-AX5043. המקמ"ש AX5051 מיועד לעבוד בטווחי התדרים 433/868/915MHz. הוא תומך בתקשורת נתונים בקצב של 1kbps-600kbps לטווחים של עד 1,000 מטרים. המקמ"ש AX5043 מיועד לשמש במגוון רחב של יישומים, החל מהאינטרנט של הדברים וכלה במערכות מדידת צריכה, בתים חכמים ותקשורת אלחוטית מקומית. הוא פועל בטווח התדרים 27MHz-1050MHz. ווסת מתח המוטמע בתוך השבב מאפשר הפעלה ישירה באמצעות סוללה, כאשר מאפייני יציבים בטווח מתחי האספקה 1.8V-3.6V.

הרכיבים ניתנים להשגה בחברת YST המייצגת את On Semiconductor. למידע נוסף: www.yst.co.il

וונדרליך: "סיוה צפויה להתחרות באינטל-מובילאיי"

עיסקת הענק שבה רכשה חברת אינטל את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר הפכה את תחום הנהיגה האוטונומית מהבטחה עתידית ומעט מעורפלת, לתעשייה שבה יש משקיעים גדולים והבטחות מסחררות לפריצה מהירה אל שוק ענק. התוצאה: אלפי משקיעים בעולם שהחמיצו את האפשרות להשקיע במובילאיי, מחפשים כיום שחקנים חדשים ולא מוכרים מספיק בתחום מערכות העזר לנהג (ADAS) והנהיגה האוטונומית. להערכת חברת המחקר וונדרליך סקיוריטיס (Wunderlich Securities), חברת סיוה (CEVA) מהרצליה שייכת לקטגוריה הזו.

חברת קניין רוחני תתחרה ביצרניות פתרונות

אנליסט וונדרליך לתחום השבבים, מתיו רוביסון, פירסם בסוף השבוע דו"ח על סיוה שנערך לאור עיסקת אינטל-מובילאיי, והגיע למסקנה שלמרות ההבדלים הגדולים במודל העיסקי של שתי החברות, סיוה עשויה להיות בטווח הארוך מתחרה מעניינת מאוד של אינטל בתחום הנהיגה האוטונומית. לאור המסקנות, הוא העניק המלצת קנייה למניית סיוה בנסד"ק, והעניק לה מחיר יעד של 30 דולר, בהשוואה למחיר של 34.3 דולר שבו היא נסחרת כיום.

חברת סיוה היא ספקית של קניין רוחני (IP) ליצרני שבבים, בעוד שאינטל-מובילאיי היא קבוצה (בקרוב חברה) המספקת שבבים ופתרונות תוכנה מלאים. להערכתו, יש לסיוה מוצר ייחודי המורכב ממעבד ראייה ופלטפורמת בינה מלאכותית המבוססת על רשתות נוירוניות (neural network framework). "היא מתאימה לאלה המבקשים לפתח בעצמם את המערכות שלהם, או להתחרות במובילאיי ואינטל".

לדבריו, החברה ביצעה השקעות גדולות בתחומי עיבוד התמונה, ופיתחה את מעבדי התמונות הדרושים לשימוש במערכות עזר לנהג. מעבד התמונה החדש ביותר של החברה, XM6, הושק בחודש ספטמבר 2016 ורשיונות השימוש הראשונים שלו צפויים להימכר במחצית הראשונה של 2017. "בטווח הקרוב אנחנו צופים שרוב ההכנסות ממנו יגיעו מתחומים כמו סמארטפונים מהקצה הגבוה, מצלמות אבטחה ומערכות ADAS".

תמלוגי הרכב הראשונים צפויים להגיע השנה

"מתוך 20 הלקוחות שרכשו רשיונות שימוש במעבדי הראייה של סיוה, החברות Altek, Novatek, On Semiconductor ו-Rockchip ולפחות ספק ראשי אחד של מכלולים ליצרנית מכוניות – ישתמשו בהם למערכות ADAS או למערכות ממונעות אחרות. יש לצפות שחלק מהם יתחילו לשלם תמלוגים כבר ב-2017".

חשוב לצייו שסיוה לא מספקת יישומי תוכנה, כמו למשל חבילת ADAS עם התראות מפני סטייה מהנתיב או מפני סכנת התנגשות. פתרונות כאלה מוצעים על-ידי חברות כמו Mobileye ועל-ידי ספקיות מכלולי-רכב כמו AutoLiv, Bosch, Continental ו-Denso והיצרנית Tesla. "סיוה נמצאת במיקום ייחודי שבו היא מספקת טכנולוגיות ניתנות לרישוי של מעבדי ראייה, וכלי פיתוח לאלגוריתמים המאפשרים ליישם מערכות מבוססות בינה מלאכותית".

"אנחנו צופים שסיוה תהיה מרכיב חשוב בתחרות מול אינטל-מובילאיי".

אינטל מקימה חטיבת בינה מלאכותית

חברת אינטל מקימה קבוצה גלובלית חדשה אשר תתמקד בתחום הבינה המלאכותית (Intel Artificial Intelligence). הקבוצה החדשה תנוהל על-ידי נאווין ראו, מייסד משותף ומנכ"ל חברת Nervana Systems מקליפורניה, שפיתחה חומרה ותוכנות לימוד מכונה (deep learning) המבוססות על רשתות נוירוניות. החברה נירכשה על-ידי אינטל באמצע שנת 2016 תמורת כ-400 מיליון דולר. בין השאר, החברה דיווחה בעבר שהיא מתכננת להוציא לשוק שבב ASIC משל עצמה בשם Nervana Engine, שישמש כמעבד ייעודי למשימות בינה מלאכותית.

מובילאיי ואלטרה

במהלך ארוע AI Day של אינטל, שנערך בנובמבר 2016 בסן פרנסיסקו, גילה מנכ"ל אינטל, בריאן קראזניץ', שחברת אינטל מגבשת אסטרטגיה חדשה הממוקדת בינה מלאכותית. הוא סיפר שאינטל מפתחת שבב חדש בשם Knights Crest (מושג המתאר את סמל משפחת האצולה, לעתים ציצית, על קסדת האבירים מימי הביניים) אשר ישלב את הטכנולוגיה של מעבדי  Intel Xeon ביחד עם הטכנולוגיה של נרוואנה, וצפוי להיות מוצג באמצע 2017.

קראזניץ' הסביר את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל, והציג בפני המשתתפים בארוע שקף המתאר אותה במלואה (למטה). מעניין לציין שמי שמביט היטב בשקף, יכול לראות בו רמזים למעמדן המרכזי של שתי עסקאות רכישה אחרות של חברת אינטל: רכישת חברת Altera המייצרת רכיבים מיתכנתים (FPGA) תמורת 16 מיליארד דולר, ורכישת חברת Mobileye הישראלית תמורת 15.3 מיליארד דולר. במקביל, ניתן למצוא בו את טכנולוגיית המצלמה התלת-מימדית RealSense שפותחה בחיפה.

אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל

אולם רק בסוף השבוע התברר שהאסטרטגיה הזו כוללת גם ארגון מחדש. זאת כאשר נאווין ראו העלה פוסט אישי לבלוג החדשות של אינטל ובו דיווח שאינטל החליטה לרכז את כל הפעילות שלה בתחום הבינה המלאכותית בגוף חדש שיפעל לכל רוחב החברה: Artificial Intelligence Products Group – AIPG. "כמו שאינטל עשתה בעבר כאשר התמודדה עם גלים גואים אחרים של מגמות חדשות בעולם מיחשוב, כמו הופעת המחשוב האישי ומחשוב הענן, כיום היא מתכננת לקבץ את התעשייה מסביב לקבוצת תקני בינה מלאכותית", הוא כתב. "הם יביאו להפחתת עלויות ויהפכו את הבינה המלאכותית לזמינה לכל".

מעבדה חדשה לתחום הבינה המלאכותית

ראו: "אינטל היא חברת מידע, ולכן אנחנו מחוייבים להביא לשוק פתרונות המייצרים, מנתחים ומשתמשים בכמויות מידע גדולות מאוד. איתור תבניות או מידע מעשי בתוך כמויות הנתונים הגדולות הנוצרות כיום, הוא האתגר המחשובי הגדול ביותר – ולכן בינה מלאכותית היא כל-כך חשובה לאינטל". הוא הסביר שהארגון החדש יתאם את כל הפעילויות של אינטל בתחום הבינה המלאכותית וירכז את כל המשאבים: מהנדסים, מעבדות ופיתוח תוכנה. אנחנו בונים כעת פורטפוליו של מוצרים במסגרת פלטפורמת Intel Nervana, הכוללת פתרונות חומרה ותוכנה.

"אנחנו נבנה מעבדה לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית יישומית (applied AI research lab), אשר תדחוף את חזית המחשוב. נחקור ארכיטקטורות ואלגוריתמים חדשים בטווח גדול של יישומים, החל ממרכזי נתונים ועד לאבזרי הקצה". הוא כתב שמדובר במאמץ גדול מאוד: "כאשר חברה כמו אינטל מממקדת מאמץ בתחום מוגדר, היא משנה את העולם. אני בטוח שלארגון החדש תהיה השפעה עצומה על כל תחום הבינה המלאכותית".

מעבד Knights Crest

באתר האינטרנט אינטל ניתן היה למצוא רמזים ראשונים על חלק מהמאפיינים של מעבד הבינה המלאכותית Knights Crest. מדובר ככל הנראה ברכיב SoC ענק שישמש כמעבד ייעודי להרצת יישומי בינה מלאכותית. הוא יתבסס על ליבת עיבוד ממשפחת Xeon של אינטל ועל טכנולוגיית התקשורת בתוך שבב של נרוואנה.

היישום המרכזי של המעבד יהיה לבצע אימון של רשתות נוירוניות בעלות מספר שכבות (Training deep learning networks). המשימה הזו דורשת לבצע העברה של כמויות עצומות של נתונים, שכן הביצועים של הרשת הנוירונית תלויים בכמות המידע המשמש בתהליך האימון (לימוד).

המנוע של נרוואנה כולל טכנולוגיית High Bandwidth Memory עם זיכרון של 32GB בתוך השבב ושינוע מידע בתוך הסיליקון במהירות של 8Tera-bps, ב-12 ערוצים מקבילים. המעבד יכלול שני נתיבי נתונים נפרדים: אחד לפעולות העיבוד והשני לתעבורת המידע.

אלתא תחשוף מכ"ם ייחודי החודר מבעד לצמחייה צפופה

חברת אלתא (ELTA Systems) הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) פיתחה מכ"ם מפתיע אשר מצליח לחדור מבעד לצמחייה צפופה כמו באזורי יער או סבך, ולגלות אובייקטים נסתרים.

מדובר במכ"ם מדגם  ELM-2112FPשפותח כבר לפני כמה שנים ונמצא בשימוש מבצעי, אולם דבר קיומו נשמר בסוד. המכ"ם ייחשף לראשונה במהלך תערוכת הביטחון LAAD שתתקיים בתחילת חודש אפריל בריו דה-ז'ניירו בברזיל. כשהו פועל בשילוב עם מערכות המכ"ם הקרקעיות של אלתא, ומופעל באמצעות מערכות הבקרה והשליטה הסטנדרטית של אלתא, המכ"ם החדש מיועד לפעול במשימות אבטחת גבולות בכל תנאי מזג האוויר.

המכ"ם מבוסס על טכנולוגיית איפנון תדר בגל רציף (Frequency Modulated Continuous Wave) וכולל אנטנה שטוחה בעלת זווית סריקה של 90 מעלות. המכ"ם יכול לעקוב אחר 200 מטרות בו זמנית והוא מצליח לזהות תנועה של בני-אדם בתוך הסבך ממרחק של 2.5 קילומטרים, ותנועה של כלי-רכב בתוך הסבך ממרחק של 5 קילומטרים. כמובן שעומק החדירה של המכ"ם אל תוך הסבך תלוי בסוג הצמחייה ובצפיפותה. מנהל תחום מערכות מכ"ם ימיות וקרקעיות באלתא, ישראל לופה, אמר שמאחורי המכ"ם ניצבת פריצת דרך טכנולוגית.

טאואר-ג'אז פיתחה תהליך ייצור חדש לרכיבים אופטיים

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) פיתחה תהליך ייצור חדש לרכיבי סיליקון פוטוניקס (SiPho) המרחיב ומשלים את תהליך SiGe BiCMOS האופטי שלה, עבור רכיבי קצה של תקשורת אופטית. התהליך החדש מאפשר צימוד סיב אופטי ישירות לסיליקון, מגוון רחב של מוליכי גלים, פוטו-דטקטור ומודולטור. החברה גם הכריזה על שיתוף פעולה רחב היקף עם חברת PhoeniX Software ההולנדית, שבמסגרתו היא תפתח ערכת פיתוח לייצור המבוססת על תוכנת OptoDesigner 5.1 של פיניקס, ללקוחות המפתחים התקנים לרשתות אופטיות עבור מרכזי מידע.

תוכנת OptoDesigner של פיניקס מבצעת סינתזה פוטונית המותאמת במיוחד לתהליך SiPho של טאואר-ג'אז. המטרת שיתוף הפעולה היא לאפשר למתכננים להשתמש בסימולטור ובסביבת העבודה הקיימת כדי לייעל את פיתוח המוצר שייוצר בטאואר-ג'אז, ולבצע את התכנון בהתאם לחוקים שיבטיחו יכולת ייצור טובה בתהליך של טאואר.

"תהליך הסיליקון פוטוניקס החדש יספק פתרון לחברות רבות בשוק המקלטים/משדרים האופטיים", אמר מנהל היחידה RF&HPA בטאואר-ג'אז, ד"ר מרקו רקאנלי. "ליכולות התכנון שלנו יש תפקיד משמעותי ומשלים לתהליך הייצור, ולכן אנחנו נרגשים לשתף פעולה עם חברת פיניקס, שיש לה ניסיון רחב בסיליקון פוטוניקס ובהבאת פתרונות תכנוניים עבור הלקוחות". "ערכות תכנון הם מפתח לייעול תכנוני ואנחנו נרגשים לעבוד עם טאואר-ג'אז בייצור ערכה עבור SiGe BiCMOS" אמר טוואן קורטורסט, מנכ"ל פיניקס.

10 דברים שכדאי לדעת כשמתחילים פרוייקט Raspberry

מאת: צוות העורכים של חברת Digi-Key

המחשב בכרטיס Raspberry Pi נמצא במרכזה של מהפיכה אשר מעניקה את עוצמתו של המחשב האישי בידיהם של חובבים ומספקת להם פלטפורמה קלה לשימוש ותמיכה של קהילה רחבה מאוד. אולם למרות שהיא קלה לשימוש בהשוואה לפלטפורמות אחרות, כמה טיפים יקלו מאוד על חייהם של חובבים ומהנדסים אשר נכנסים לעולם ה-Raspberry Pi. המאמר "עשרת הדברים שכדאי לדעת" אינו מהווה תחליף לספר הדרכה טכני, או לתמיכה מקוונת של קהילת המפתחים, אולם מספק תובנות בסיסיות שנכשו בעמל רב ובעבודה מעשית. העצות מתייחסות לנושאים כמו בחירת ופירמוט כרטיסי SD, בחירת בספק הכוח, באבזר ה-Wi-Fi המתאים וכלה בכיצד לא להרוס את הכרטיס בהזנת הספק שגויה. ובעיקר, הוא יקל על המהנדסים הנכנסים לעולם חדש ומענג של ה-Raspberry Pi.

היכן ומתי להשתמש ב-Raspberry Pi

המחיר הזול, הביצועים הגבוהים והתמיכה שמספקת קהילה גדולה מאוד של מפתחים מאפשרת להשתמש במחשב כמעט לכל מטלה אפשרית. בבסיסו, זהו כרטיס מחשב אישי. אם נסתכל למשל על Raspberry Pi 3 Model BB: הוא מבוסס על מעבד ARM Cortex-A53 העובד במהירות של 1.2GHzz וכולל זיכרון 1Gigabyte RAM. הכרטיס מספק קישוריות אלחוטית מסוג 802.11n wireless LAN, Bluetooth 4.1 ו-BLE. קישוריות קווית הכוללת ארבעה מחברי USB, איתרנט, מחבר HDMI, מחבר אודיו, ממשק למצלמה וממשק כללי GPIO בעל 40 פינים.

הכרטיס מסוגל לבצע מגוון רחב מאוד של מטלות: החל מקריאת טמפרטורה מחיישן ושליטה על מערכת מכטרוניקה, שימוש בו כמחשב PC בקנה מידה מלא ובפרויקטים מעניינים כמו עיבוד תמונות וידאו, רובוטיקה או בקרה מרחוק של מדפסת תלת-מימדית.

קבלת והפעלת ה-Raspberry Pi

המחשב Raspberry Pi מיועד לעבוד על-גבי מערכת הפעלה. מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר עבורו היא גרסה ייעודית של לינוקס בשם Raspbian, ששמה נובע מהשילוב של Raspberry ו-Debian. הוא מסוגל להריץ גם מערכות הפעלה אחרות, אבל למתחילים מומלץ להשתמש ב-Raspbian.

כאשר משתמשים בו כמחשב עצמאי (standalone), יש צורך בכל האבזרים ההיקפיים המסורתיים, דוגמת עכבר, מקלדת, צג וכרטיס זיכרון SD. מומלץ להשתמש בכרטיס מקטגוריה 10 הכולל נפח זיכרון של לפחות 8GB, דוגמתAP8GMCSH10U1-B.

יש צורך בקורא כרטיסי SD חיצוני כדי להתקין את האימג' ממחשב חיצוני על-גבי ה-SD. מרגע שהאימג' הועתק אל ה-SD, כל שאר הפעולות ניתנות לביצוע באמצעות ה-Pi עצמו. כדי לפרמט את את כרטיס ה-SD, כדאי לעקוב אחר הקישורית באתר של Raspberry Pi, המפנה את המשתמש אל אתר SD Association שבו ניתן לקבל את תוכנת הפירמוט (Formatter software).

השתמש רק בתוכנה מוכחת על-מנת לוודא הצלחה בהתקנת ה-NOOBS בכרטיס הזיכרון. לחלופפין, ניתן לרכוש כרטיס SD הכולל NOOBS מותקן מראש, כמו למשל כרטיס Raspberry Pi NOOBS 16 Gigabyte. בחירה במקלדת ועכבר אלחוטיים (למשל  Adafruit’s 1738) משחררת את מחברי ה-USB ומונעת סבך של כבלים על השולחן. ניתן גם להשתמש ברכזת USB 2.0 hub עמו למשל רכזת ארבעה מחברים מסוג U22-004-RA. אנחנו ממליצים עליה מכיוון שהיא מצמצמת את העומס על ספק הכוח של המחשב. כמובן שאם המשתמש בוחר להשתמש בצג מגע – אין צורך לחבר מקלדת ועכבר.

בחירת ספק הכוח

אל תפעילו את ה-Raspberry Pi באמצעות כבל ה-USB של המחשב באישי, מכיוון שאין בו מספיק כוח המבטיח מניעה של בעיות הספק, כמו למשל תקלות בכרטיס ה-SD, קפיאה של ה-Raspberry Pi או בעיות בלתי צפויות אחרות. לרוב, ספק כוח עם זרם של 2A מספיק לרוב הצרכים, אולם מומלץ ללכת על בטוח ולהשתמש בספק הנותן זרם של 2.5A עבור Raspberry Pi 3. רבים מהספקי מגיעים עם קונקטור male barrel, ולכן יש לעתים צורך להשתמש בכבל מתאם מסוג  2727 jack-to-Micro USB AA.

ראוי לציין שהמחשב לא זקוק לכל כמות הזרם שהומלצה. המטרה היא להשתמש בספק כוח שיש לו עוצמה מספקת כדי להבטיח יציבות של מתח הכניסה כאשר מחברים לכרטיס אבזרים אחרים או מעגלים אלקטרוניים שונים.

בהתאם למודל הספציפי, כרטיס Raspberry Pi צורך זרם של 100mA עד 300mA במצב המתנה ( idle mode). כאשר משתמשים במחשב במתכונת של אבזר נייד, שימו לב לכך שלא כל התקני אגירת האנרגיה (power banks) מסוגלים לספק את הזרם הדרוש למחשב עם האבזרים המחוברים אליו. ההמלצה שלנו היא להשתמש בספק Adafruit בעל עוצמת זרם מספקת. למשל דגם 1565 לזרם של 4000mAh, או דגם 1566 המספק זרם של 10,000mAh. הם כבר קיבלו הסמכה לעבודה עם מחשבי Pi.

מתג כיבוי והדלקה

המחשב Raspberry Pi לא מגיע עם מתג איתחול (reset button) ומתג הפעלה ראשי על-גבי הכרטיס. כדי להימנע מהצורך לנתק ולחבר את כבל ה-USB בכל פעם שהמחשב קופא או שמתעוררת בעיה אחרת, נוח מאוד להשתמש בכבל USB הכולל מתג הפעלה/כיבוי (כמו למשל 2379). הדבר חשוב במיוחד למתחילים, מכיוון שעד שהם ישלטו היטב בפלטפורמה, ככל הנראה הם ייאלצו לבצע הרבה פעולות כיבוי ואיתחול. יחד עם זאת כדאי לזכור שלא מומלץ לבצע הרבה מאוד פעולות כיבוי והדלקה באמצעות ניתוך מקור ההספק, מכיוון שהדבר יכול לגרום לנזק בכרטיס ה-SD. תמיד עדיף לבצע את פרוצדורת הכיבוי המומלצת ( proper shutdown procedure).

אבזר קישור אלחוטי: דונגל Wi-Fi

הדרך הנוחה ביותר להתקין עידכונים ויישומים ב-Raspberry Pi היא באמצעות חיבור אלחוטי (Wi-Fi) אל האינטרנט, שלמרבה הנוחות מוטמעת מראש מתוך הכרטיס (802.11n). אולם בחלק מהדגמים אין קישוריות Wi-Fi מובנית ולכן יכול להיות שיהיה צורך לחבר אותו אל אבזר קישור אלחוטי (Wi-Fi dongle). במקרה כזה תבדקו היטב שאתם בוחרים בדונגל שאתם בוחרים באבזר שעבר הסמכה ומובטח שמערכת ההפעלה של המחשב מזהה אותו.

הספק היציאות הלוגיות והדרייברים

המתח הלוגי של מחשבי Raspberry Pi הוא 3.3V. פירוש הדבר שהוא לא יכול לעבוד מול אבזרים והתקנים היקפיים אחרים שהמתח הלוגי שלהם הוא 5V. בנוסף, זרם היציאה מהדרייברים שלו הוא 16mA לכל פין, בתנאי שהזרם הכולל ביציאה אינו עולה על כ-50mA לערך. במקרה הצורך, ניתן להתגבר בקלות על הבעיה הזו באמצעות שימוש בממירי רמות לוגיות, כמו למשל BOB-12009 של חברת SparkFun.

שפת התוכנה פייתון (Python)

שפת התכנות פייתון (Python) היא שפת ברירת המחדשל של מערכת ההפעלה Raspbian. למעשה, דיסק האימג' להתקנת Raspbian מגיע כשהוא כבר כולל בתוכו את סביבת הפיתוח של פייתון ((Integrated Development and Learning Environment). למעשה, תכנות בשפת פייתון יהיה דרוש לביצוע כמעט כל הפרוייקטים הנעשים על-גבי Pi.

מערכת ההפעלה מאפשרת לבחור האם לעבוד עם סביבת הפיתוח של פייתון 2 או של הגרסה החדשה יותר, פייתון 3. מומלץ לעבוד עם פייתון העדכנית יותר (IDLE 3/Python 3) כדי לקבל עידכונים ולעבוד מול התיעוד העדכני ביותר. קיימות הרבה מאוד תוכנות בשוק הכתובות בגרסת פייתון 2, ולכן קיים פיתוי גדול מאוד להיצמד אל הגרסה הישנה יותר. יחד עם זאת, קיימים מספר הבדלים בתחביר ובנורמות הכתיבה, שבגללן שתי הגרסאות אינן תואמות אחת לשנייה. הדרך המהירה ביותר לבנות ממשק משתמש לתוכנות פייתון היא באמצעות כלי הפיתוח TkInter. הוא נפוץ מאוד בקרב משתמשי פייתון ולכן גם הוטמע מראש במערכת ההפעלה Raspbian.

בחירת גודל הצג

כאשר כותבים תוכנה, כדאי לעבוד מול צג גדול ולא מול הצג הזעיר של 3 אינטש היושב על כרטיס ה-Raspberry Pi, מכיוון שקשה מאוד לקרוא אותו. אומנם הצג הקטן מתאים ביותר להפעלת פרוייקטים לאחר שהתכנות הסתיים, עדיף לבצע את התכנות עצמו באמצעות צג גדול, או לפחות צג מגע ברוחב של 7 אינטש.

מספר טיפים מהירים שימנעו עוגמת נפש

  1. אם אתם מתפתחם להשתמש בכרטיס SD בנפח של 32GB, צריך לוודא שהוא מפורמט לפי FAT32. המחשב קורא מידע רק באמצעות FAT32.
  2. תוודאו שכרטיס ה-SD הוא בעל תאימות מוכחת ל-Raspberry Pi
  3. אם המחשב נתקע בשורת הפקודות, הריצו את פקודת sudo start x כדי לאתחל את ה-GUI
  4. תקעי ה-GPIO אינם מסומנים ב-Raspberry Pi. כדאי לרכוש לוח רפרנס כמו למשל  GPIO reference.
  5. אומנם ניתן לספק כוח למחשב באמצעות תקעי ה-GPIO, אבל אל תעשו את זה: בכך אתם עוקפים את נתיך ההגנה ויכולים להרוס את המחשב אם יש תקלה.
  6. כמעט מיותר לציין – אבל אל תשכחו לגבות את הקבצים שאתם מייצרים עבור הפרוייקט.

סיכום

מחשבי Raspberry Pi הם בעלי עוצמת עיבוד גדולה מאוד, קלים לשימוש ונהנים מתמיכה טכנית מקיפה. זהו בסיס מצויין להתחיל ממנו יישומים מקצועיים מלאים, או פרוייקטים אישיים לצורך הנאה. העצות המעשיות שהובאו למעלה מתאימות לכל המשתמשים, גם חובבים, גם מתחילים וגם מהנדסים מקצועיים, ומיועדות לשפר את היעילות ולהגביר את ההנאה.

לכתבה המקורית באנגלית: Digi-Key

 

 

סמינר Keysight למדידות תקשורת אופטית

ביום ד' ה-5 באפריל 2017 יתקיים סמינר משותף של חברת Keysight Technologies ושל אוניברסיטת בר-אילן בנושא מדידות ומגמות טכנולוגיות מרכזיות בתחום התקשורת האופטית. הסמינר יתקיים תחת השם: Measuring at the Speed of Light – Optical Networking Test Seminar.

הסמינר יוקדש להתפתחויות האחרונות בתחום הסיליקון פוטוניקס (silicon photonics), והרכיבים האופטיים – ולשיטות בדיקה ומדידה חדשות שפותחו עבור צוותי הפיתוח של פתרונות תקשורת אופטיים.

הסמינר מיועד למהנדסי פיתוח ומדידות העובדים עם סיבים אופטיים או עם כל אבזר תקשורת אופטי אחר.

שוק התקשורת האופטית ופתרונות הרישות האופטיים צומח במהירות וצפוי על-פי ההערכות להגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר בשנת 2020. וידאו באיכות גבוהה, רשתות חברתיות ומשחקים מקוונים נעשים זמינים בכל מקום ועל-גבי כל המכשירים המקושרים – ממחשבים ועד סמארטפונים.

בעוד התעשייה נערכת לגלי הטכנולוגיה הבאים, כמו הדור החמישי (5G) והאינטרנט של הדברים (IoT) , היקף התעבורה במרכזי הנתונים וברשתות התקשורת צומח במהירות עצומה. תקשורת אופטית היא המענה לצרכים החדשים של התעשייה, אולם כדי לפתח את הפתרונות הדרושים, יש צורך בטכניקות פיתוח בדיקה ואימות חדשות.

 

ההרצאות המרכזיות בסמינר:

למידע נוסף ורישום: Optical Networking Test Seminar

 

ווטסון של יבמ נכנס לתחום אבטחת המידע

חברת יבמ (IBM) הכריזה בכנס IBM Interconnect המתקיים השבוע בלאס-וגאס, שהיא מתחילה להשתמש במחשב הקוגניטיבי ווטסון לצורך שיפור יכולות האבטחה ברשת. היא הציגה מסייע קוגניטיבי חדש שבאמצעותו ניתן להשתמש בווטסון לנהל באופן יעיל ומאובטח יותר רשתות של טלפונים חכמים, טבלטים, מחשבים ניידים, מערכות אינטרנט של הדברים (IoT) ונקודות קצה אחרות. מערכת MaaS360 Advisor תשתמש בלמידת מכונה לניתוח אנליטי של פעילות המכשירים הקשורים לרשת, ולהמלצה על מדיניות אבטחה, ניהול, התקנת טלאי אבטחה ועדכוני תוכנה, והתאמה נקודתית של המערכות השונות.

תלמיד חכם דיגיטלי

חלקים מפלטפורמת MaaS360 לניהול איחוד של נקודות קצה (UEM) מוצעים עתה לשימוש באמצעות הענן של IBM. על-פי נתונים של חברת הייעוץ פורסטר, 49% מעובדי הידע בארגונים משתמשים מדי שבוע לפחות בשלושה מכשירים שונים לצורך ביצוע עבודתם. תהליך זה מחייב את צוותי הטכנולוגיה לאבטח את מכלול הסביבה הזאת. מחקר אחר, שנערך עבור IBM על-ידי פורסטר, חוזה כי השימוש בניהול איחוד מרכזי של נקודות קצה (UEM) ייצמח מ-15% מהארגונים כיום, ל- 54% בשנת 2020.

סקר שנערך בהזמנת IBM, מגלה שכ-80% מהארגונים הגדולים מתכננים ליישם כלי בינה מלאכותית ומחשוב קוגניטיבי עד שנת 2020. החברה מדריכה את ווטסון (הכוונה לתהליך אימון במסגרת הפעלת תוכנת לימוד מכונה) לבצע משימות כמו צירוף מכשירי קצה לרשת, ניהול זהויות משתמשים ובדיקות עמידה בתקנות רגולטוריות. יכולות המערכת הקוגניטיבית נמצאות בתהליך מתמיד של שיפור, בזכות הזנת אלפי מסמכים ונתונים ממקורות רלוונטיים. מערכת ווטסון תבנה מערך מידע מתואם על בסיס מכלול הנתונים האלה, לרבות מידע המתקבל מבורסת נתוני האבטחה IBM X-Force Exchange.

שיתוף פעולה עם אינטל בתחום אבטחת הענן

במהלך הכנס הודיעה יבמ שהיא תשתמש בטכנולוגיות שפותחו על-ידי חברת אינטל בשיתוף פעולה עם חברת Hytrust, לאספקת אבטחת מידע בשירות הענן של יבמ. אינטל ו-Hytrust פיתחו מערכת הנמצאת בין מנהל הרשת לבין תשתיות המחשבים, אשר מוודאת שכל פעולה שלו תואמת למדיניות האבטחה של הארגון, כולל תיעוד לצורך עמידה בדרישות רגולטוריות ולתיחקור אירועים. הפתרון מאפשר אוטומטיזציה נרחבת של משימות, דוגמת תהליכי פריסת היישומים ומערכות הענן, באופן המאפשר הצפנה עד לרמת השבב בתוך השרת או מערך האיחסון.

ההכרזה העשתה במהלך במהלך כנס Interconnect של IBM, המתקיים השבוע בלאס-וגאס. להערכת יבמ, דרישות אבטחת מידע וציות לתקנות הנוגעות לתחום הזה הן שניים מהשיקולים המרכזיים של ארגונים הניגשים ליישם סביבת ענן היברידי, במיוחד בתעשיות מפוקחות כמו עולם השירותים הפיננסיים, הבריאות וגופי ממשל. חברת הייעוץ Technology Business Research מדווחת כי 40% מהארגונים מצביעים על שיקולי אבטחה כעל הגורם החשוב ביותר בתהליך קבלת ההחלטות הנוגעות למעבר לסביבת ענן.

במסגרת שיתוף הפעולה תכננו אנשי הענן של IBM שירות חדש, המשלב טכנולוגיות של אינטל ושל Hytrust כדי להתמודד עם איומי אבטחה המעכבים את מעבר לסביבת ענן. מערכת IBM Cloud Secure Virtualization מציעה פתרון המשלב בין כלי Intel Trusted Execution Technology ובין מערכת HyTrust CloudControl, DataControl ו- BoundaryControl. הפתרון נשען על שיתוף הפעולה ההדוק בינה ובין VMware, ופועל בסביבת תשתיות הענן של IBM על-גבי VMware Cloud Foundation. מערכת IBM Cloud Secure Virtualization החדשה מאפשרת לארגונים לנהל ניטור רצוף ודיווח בזמן אמת, על מנת לעמוד בהוראות רגולטוריות דוגמת PCI 3.0, HIPAA  ו- FISMA.

יצרנית השבבים הממונעים Autotalks גייסה 30 מיליון דולר

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר המפתחת ברכיבי תקשורת בין כלי-רכב לבין כלי-רכב אחרים ותשתיות דרך (V2X – Vehicle to Everything), גייסה 30 מיליון דולר במזומן במסגרת סבב גיוס הון רביעי (Series D). ההון מיועד לממן את הרחבת פעילות החברה בעולם והאצת הפריסה של טכנולוגיות עבור כלי-רכב אוטונומיים. בסך הכל, עד היום גייסה החברה כ-70 מיליון דולר ממשקיעים.

מנכ"ל Autotalks, חגי זיס

סבב גיוס ההון של אוטוטוקס מגיע לאחר פרסום הוראת NPRM – Notice of Proposed Rulemaking של משרד התחבורה של ארה"ב (USDOT) שתחייב להתקין מערכות תקשורת בין כלי רכב (V2V – Vehicle to Vehicle) על בסיס תקשורת DSRC, בכל המכוניות החדשות שיימכרו בארה"ב החל משנת 2023. ההוראה נועדה לשפר את הבטיחות בכבישים. פריסת מערכות V2V בכלי-רכב חדשים צפויה להתחיל כבר בשנת 2019, כדי שהיצרנים יוכלו לעמוד ביעד הזה.

תקשורת מצילת חיים

חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 על-ידי ניר ששון ואון הרן. לשני המייסדים רקע מתחום תעשיית השבבים. ששון הגיע מחברת טקסס אינסטרומנטס, שאליה הגיע לאחר ש-TI רכשה את ליבית הישראלית. הרן שימש כטכנולוג הראשי (CTO) של חברת פסעבה, שנמכרה ל-PMC Sierra תמורת כ-300 מיליון דולר. החברה פועלת במתכונת של יצרנית שבבים ללא מפעל ייצור (Fabless) ומתחילת דרכה היא עובדת על פיתוח ערכת שבבי V2X בשיתוף פעולה עם יצרניות רכב גדולות.

הרכיבים מתוצרתה מיוצרים על-ידי חברת STMicroelectronics. החברה מנוהלת על-ידי חגי זיס, שכיהן בעבר כסמנכ"ל חטיבת מוצרים בסרגון וסמנכ"ל מו"פ באיזיצ'יפ. הטכנולוגי הראשי של החברה הוא און הרן. החברה מעסיקה 65 עובדים בישראל, ארה"ב, יפן, קוריאה, גרמניה וצרפת, ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים.

טכנולוגיית V2X, בה מתמחה אוטוטוקס, מאפשרת תקשורת אלחוטית בין כלי-רכב לכלי רכב אחרים (V2V), בין כלי רכב לתשתיות שונות (V2I), בין מכוניות לאופנועים (V2M) ובין כלי רכב להולכי רגל (V2P). תקשורת V2X משלימה מידע שמתקבל מחיישנים אחרים, בפרט במצבים בהם אין קו ראייה ישיר (non-line-of-sight), במזג אוויר קשה או בתנאי תאורה גרועים, ולכן נחשבת לטכנולוגיה קריטית למניעת תאונות בכלל, ותאונות ברכב אוטונומי בפרט. לדברי חגי זיס: "החזון  שלנו, של אספקת טכנולוגיה מצילת חיים בכלי-רכב, מאומץ כעת בידי הרגולטורים ויצרני הרכב המובילים. מערכי השבבים שלנו מוכנים לייצור המוני ואני מאמין שבקרוב הם יהוו חלק מרוב כלי הרכב החדשים ברחבי העולם".

קונסורציום Car-2-Car האירופי

בסבב הגיוס ההון החדש כולל את המשקיעים הגדולים הקיימים של אוטוטוקס: Magma Venture Capital, Gemini Israel Fund, Mitsui Global Fund, Amiti Fund, Liberty Ventures ודלק מוטורס, לצד משקיעים פיננסיים חדשים הכוללים את Fraser McCombs Ventures, קרן השקעות הממוקדת בחברות צמיחה בענף הרכב; Vintage Investment Partners המשקיעה בחברות צמיחה ו-Samsung Catalyst Fund הפועלת מקליפורניה, לונדון ותל אביב, ומשקיעה בחברות סטארט-אפ חדשניות.

החברה פעילה באחד מהגופים המובילים בתחום הרכב המקושר: קונסורציום Car-2-Car האירופי אשר הוקם על-ידי 12 יצרניות רכב אירופאיות כדי לפתח ביחד פתרונות מתואמים לתחבורה חכמה עבור השוק האירופי. המטרה היא לקיים תקשורת בין המכוניות לבין עצמן ובין המכוניות לתשתיות הכביש, כדי להפחית את מספר התאונות. בקונסורציום חברות יצרניות הרכב הגדולות באירופה, בהן: אאודי, רנו, ב.מ.וו, פולקסווגן, וולוו, הונדה, MAN ודיימלר. בנוסף אליהן, קיימת בקונסורציום קבוצה גדולה של יצרניות שבבים הנחשבות כחברות נילוות. בהן: רנסאס, NXP, NEC, היטאצ'י, סימנס ועוד.

 

פריצת הדרך של סיליקום: ניצחון תכנון עם הזמנות של 17 מיליון דולר

חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא הכריזה היום על ניצחון התכנון החשוב ביותר בתולדותיה. כל-כך מרכזי שלהערכת המנכ"ל הוא עשוי להתברר כאבן דרך המשנה את כיוון ההתפחות של החברה. מדובר בפרוייקט של אחת מעשרת חברות הענן הגדולות בעולם, אשר הזמינה מסיליקום מתג מהיר לכרטיסי רשת, העובד במהירות של 100Gigabit לשנייה.

מניית סיליקום היום בנסד"ק

בהתבסס על ניצחון התכנון הזה, סיליקום קיבלה הזמנה ראשונית בהיקף של 17 מיליון דולר, המכסה את כל הוצאות הפיתוח של גרסת האלפא, את הביצוע תוכנית ביטא אינטנסיבית ואת הייצור וההפצה המסחרית הראשונית של המוצר.

בהתבסס על תחזית המכירות של הלקוח, חברת סיליקום מעריכה שההזמנה הזו צפויה להביא לה מכירות בהיקף של יותר מ-30 מיליון דולר בשנה. מדובר בסכום עצום לחברה שכל מכירותיה בשנת 2016 הסתכמו בכ-100 מיליון דולר. בעקבות ההודעה היום אחר הצהריים (ג'), זינקה מניית החברה בנסד"ק ביותר מ-16% והעניקה לסיליקום שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר.

"להערכתי מדובר בניצחון התכנון הגדול ביותר בהיסטוריה של החברה", אמר נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך. "הוא עשוי להתגלות כניצחון המשנה את פני החברה. עקב המורכבות הגדולה של המוצר עדיין עומדים בפנינו אתגרים שיש להתגבר עליהם לפני תחילת ההפצה המסחרית של המוצר למרכזי נתונים גדולים בעולם, אולם אנחנו מצויים על המסלול הנכון ונוכל לעמוד בהם בהצלחה".

עד היום זכתה החברה בכ-400 ניצחונות תכנון אצל כ-130 לקוחות. בהם לקוחות מהשורה הראשונה דוגמת סיסקו, יבמ, צ'ק פוינט, Dell, מקאפי ועוד. לדברי אורבך, ההזמנה הגדולה הזו היא עדות להצלחת אסטרטגיית הענן של החברה, שבעקבותיה היא מיקדה את הפיתוח של מוצרים חדשים כמענה לבעיות של הלקוחות המתמודדים עם מגמת המעבר של כל מגזרי התעשייה והשוק לשירותים המבוססים על תשתיות ענן.

בינתיים סיליקום עדיין נמצאת בשלבי הכנת המוצר החדש אל השוק: בימים אלה היא עוסקת בשלבים האחרונים של הגדרות התצורה ובדיקת העבודה השוטפת שלו בשרתים שבהם הוא יותקן. החברה מסרה שהבדיקות נעשות בשיתוף פעולה עם אחד מיצרני השרתים הגדולים בעולם (Tier-1 server manufacturer). במקביל, סיליקום מרחיבה את תשתית הייצור של המוצר, כדי לעמוד בתחזיות של ייצור המוני רחב היקף.

ווינד ריבר הכריזה על פלטפורמת הגירה של מערכות בקרה ל-IoT

חברת ווינד ריבר (Wind River) הנמצאת בבעלות אינטל (Intel) הכריזה על פלטפורמת תוכנה ושירותים חדשה בשם Titanium Control, המאפשרת לחברות תשתיות קריטיות לשדרג באופן יעיל וחסכוני מערכות בקרה וותיקות (legacy) מתיישנות שלא תוכננו במקור כדי לתמוך באופי המקושר של IoT, ולהיכנס אל תחום ה-IoT התעשייתי (IIoT). פלטפורמת Titanium Control היא תשתית ענן ניתן לפריסה מסחרית בהפעלה מקומית באתר הלקוח, אשר מבצעת וירטואליזציה של תת-מערכות פיזיות.

מכיוון שמערכות בקרה תעשייתית מסורתיות לא תוכננו לתמוך ב-IoT, רובן קשיחות, ייעודיות למטרה ספציפית, ודורשות עלות גבוהה להטמעה אינטגרציה ואחזקה. בנוסף, מחזור ההתיישנות של מערכות מחייב עדכונים תוך דרישה שמערכות חדשות יעמדו בקצב החדשנות תוך שמירה או הפחתה של עלויות הון. הארי פורבס, מנהל מחקר בחברת ARC Advisory Group, חברת מחקר טכנולוגי מובילה עבור תעשייה ותשתיות, אמר ש-Titanium Control היא דוגמא מצוינת לאופן שבו לטכנולוגיותIIoT חדשות הנכנסות \לשוק האוטומציה, יש פוטנציאל לשבש באופן משמעותי מודלים עסקיים קיימים שהיו יציבים יחסית במשך עשרות שנים. "המערכת משלבת את הניסיון של ווינד ריבר במערכות הפעלה זמן אמת, יחד עם טכנולוגיית מחשוב ענן בהפעלה מקומית באתרי לקוחות. שילוב זה מאפשר את הווירטואליזציה של יישומי אוטומציה בזמן אמת, שעד לאחרונה ניתן היה להטמיע אותם אך ורק במערכות חומרה משובצות. ההשלכות של יכולת זו עבור שוק אוטומציית הייצור הן מרחיקות לכת".

מאפיינים מרכזיים של Titanium Control כוללים:

  • תוכנת קוד פתוח מבוססת על סטנדרטים דה-פקטו עבור ענן מקומי באתר הלקוח ווירטואליזציה, כולל לינוקס, מכונה וירטואלית KVM בזמן אמת ו- OpenStack.
  • ביצועים גבוהים וזמינות גבוהה עם vSwitch מואץ ותקשורת inter-VM, בנוסף לניהול תשתית וירטואלית.
  • תכונות אבטחה הכוללות יצירת בידוד, אתחול מאובטח ו- Trusted Module Platform המתאפשר באמצעות Enhanced Platform Awareness
  • סקלאביליות מ-2 ליותר מ- 100 צמתי מחשוב (nodes)
  • עדכוני תוכנה ותיקונים ללא פגיעה בשירותים ויישומים

"פלטפורמת Titanium Control נמצאת בניסויים פעילים בתעשיות שונות, החל מייצור עד אנרגיה ושירותי בריאות", אמר ג'ים דאגלס, נשיא ווינד ריבר. "התוכנות שלנו סיפקו לחברות אלה דרכים עוצמתיות להגביר יעילות ולחזק אבטחה, בטיחות ואמינות במהלך 35 השנים האחרונות. עם ההוספה של Titanium Control למערך המוצרים שלנו, ווינד ריבר מקדמת עידן תעשייתי חדש באמצעות וירטואליזציה, ביצועי זמן אמת וקישוריות מהקצה-לענן".

Titanium Control היא חלק ממערך Wind River Titanium Cloud של מוצרי וירטואליזציה עבור הפריסה של שירותים קריטיים, החל מתפעול ועד לסביבות מרכזי נתונים אשר דורשים ביצועי זמן אמת וזמינות רציפה של שירותים. התוכנה מותאמת עבור מעבדי Intel Xeon, ואומתה מראש על חומרה מהספקים המובילים של שרתים מבוססי אינטל.

כנס DGCON לתכנון חומרה יתקיים ב-15-17 במאי בהרצליה

כנס DGCON יתקיים השנה יתקיים ב-15-17 במאי במלון דניאל בהרצליה פיתוח. הכנס נערך ביוזמת חברת Dgtronix ובחסות ראשית של חברת Keysight Technology. הכנס מוקדש להתמודדות עם סוגיות פיתוח חומרה מההיבטים של EMC ושלמות אות (Signal & Power Integrity).

הכנס יכסה נושאים שונים הקשורים לפיתוח החומרה, בהם: Simulations and Advanced Simulation Tools, IC & Passive Interconnects Modeling , Ultra-High-Speed SERDES and Interfaces , Test & Measurement Tools , Advanced Board Design and PCB Layout Methodologies ו-Modern PCB Materials & Manufacturing Techniques. 

 בין ההרצאות שיינתנו השנה: Optical signal characterization in PAM4 links , A step by step Guide for channel modeling and simulation that correlate to lab measurement for 25Gb NRZ and 56Gb PAM4 applications , Enabling 56 Gbps Solutions in Printed Circuit Board Technology , Modeling, design and optimization of electronic package , SI Analysis of DDR Bus during Read/Write operation transitions ועוד.

למידע נוסף ורישום: www.dgcon.info

 

אילן טבת מונה לסגן נשיא לפיתוח עסקי ברד תקשורת

חברת רד תקשורת (RAD) הודיעה היום על מינויו של אילן טבת לתפקיד סגן נשיא לשיווק ופיתוח עסקי. במסגרת התפקיד הוא יצטרף להנהלת החברה. נשיא ומנכ"ל רד, דרור בין, אמר שאילן מביא לתפקיד שני עשורים של מחוייבות לחברה, שבהם מילא תפקיד מרכזי בגיבוש האסטרטגיה שלה בשוק ספקיות התקשורת. "הוא מתאים בצורה מושלמת לקידום השיווק שלנו בשוק המתפתח של קצוות הרשת".

אילן טבת הצטרף לחברת רד בשנת 1997 בתפקיד מהנדס תמיכה טכנית, ומילא תפקידי ניהול שונים. בהם: מנהל קו מוצרים בכיר, מנהל לקוחות מרכזיים, ומנהל מכירות ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות הטלקום הגדולות. בארבע השנים האחרונות הוא שימש בתפקיד מנהל תחום המוצרים לספקיות תקשורת (Service Providers).

מדיגוס גיבשה אסטרטגיה של פלטפורמה טכנולוגית רפואית

חברת מדיגוס (Medigus) מאזור התעשייה עומר שליד באר-שבע, החליטה להפוך את הטכנולוגיה שלה לפלטפורמת פיתוח מערך של מכשירים רפואיים לטיפולים לא פולשניים. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לביצוע ניתוחי קיבה לטיפול בצרבת, בלא צורך לפתוח את חלל הבטן. במסגרת ביקור בחברה, נודע ל-Techtime שכיום החברה מפתחת ערכת כלים חדשה, על בסיס הטכנולוגיה הראשונית שלה, אשר תאפשר טיפול במחלות נוספות. בין השאר, היא מפתחת כיום פלטפורמה גמישה המאפשרת לטפל ב-10 גידולים סרטניים שונים בוושת ובדרכי המעיים, מבלי לבצע ניתוח פולשני.

מכשור חדש בפיתוח: מצלמה וציוד לסגירת חתכים פנימיים

החברה גם מפתחת מערכת סגירת חתכים פנימית המאפשרת לסיים ניתוחים בלתי פולשניים להסרת גידולים, ומערכת ייחודית בשם LedProbe המאפשרת לאורטופדים לצפות ישירות בנעשה בתוך המפרקים; מכשיר צפייה לרופאי אוזניים ואפילו מערכת שתאפשר בעתיד להכניס מצלמה לתוך דרכי המרה כדי לראות מה מתרחש שם. "אנחנו רואים את עצמנו כחברה המספקת טכנולוגיות מתקדמות לשותפים אסטרטגיים", אמר מנהל הפעילות של החברה והטכנולוג הראשי שלה, מנשה זוננשיין.

מדיגוס מתמחה בפיתוח מיכשור רפואי אנדו-כירורגי זעיר פולשני וטכנולוגיית מיקרו-ראייה ישירה. בשבוע שעבר היא דיווחה על השלמת שתי פרוצדורות ראשונות בשוויץ באמצעות מערכת MUSE מתוצרתה, שנעשתה על-ידי פרופסור גרהארד טרייבר במרכז למחלות מעיים בעיר Aarau. שתי הפרוצדורות עברו בהצלחה והחולים שוחררו מבית החולים. לדברי פרופ' טרייבר: "הפרוצדורות היו יעילות והחולים שלי היו מרוצים מכך שלא היה צורך בתפרים, דבר שתרם לתקופת החלמה קצרה בהשוואה לחלופות אחרות".

מסע טכנולוגי שהחל בצרבת

חברת מדיגוס הוקמה בשנת 2000 על-ידי האחים מנשה ואלעזר זוננשיין וד"ר אבי שפירא. שני האחים הקימו לפני-כן את חברת הסטארט-אפ Divecom שפיתחה מערכת תת-ימית מבוססת אולטרא-סאונד לתקשורת בין צוללנים, ומכרו אותה. ד"ר שפירא הוא רופא כירורג וסייע לחברה לפתח את המענה שלה לבעיית הצרבת. כיום החברה מעסיקה 30 עובדים ונסחרת בבורסת תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 24.5 מיליון שקל. בשנת 2013 רכשה קרן אורבימד את מניות השליטה בחברה (20%). בעקבות העיסקה, פרש אלעזר זוננשיין לעסקים אחרים. כיום החברה מנוהלת על ידי מנשה זוננשיין (מנהל תיפעול) וכריס רולנד (מנכ"ל ופיתוח עסקי) ועל-ידי היו"ר נסים דרוויש שהוא גם יו"ר אורבימד.

החברה התמקדה במתן פתרון לבעיית הצרבת הכרונית (GERD), המטרידה מיליוני בני אדם בעולם (בממוצע כ-12% מהאוכלוסיה). צרבת כרונית נוצרת כאשר השסתום החד-כיווני המפריד בין הקיבה לבין הוושת אינו מתפקד כראוי, וכתוצאה מכך יש עלייה של חומצות קיבה לוושת, והדבר גורם לכאבים, ובהמשך גם להתפתחות סרטן הוושת. קיים טיפול תרופתי לבעייה, אולם הוא מוגבל ואחת מתופעות הלוואי שלו היא בריחת סידן מהעצמות. אומנם ניתן לטפל בבעיה באמצעות ניתוח, אולם מדובר בניתוח קשה הכולל פתיחת חלל הבטן וחולים רבים נרתעים ממנו.

מערכת MUSE (משמאל) ותיאור הניתוח הבלתי פולשני שהיא מבצעת (מלמעלה למטה)

הרעיון של מדיגוס היה לפתח מערכת המאפשרת לבצע את הטיפול הניתוחי בלא פתיחת חלל הבטן. היא פיתחה ערכת כלים המבצעת את הניתוח מתוך מכלול המבוסס על גסטרו אנדוסקופיה המוכרת לרפואה יותר מ-100 שנים. מערכות גסטרו-אנדוסקופיות מאפשרות לרופא לבדוק את הקיבה באמצעות הכנסת צינור עם מכשיר ראייה דרך הוושת. מדיגוס קידמה את הרעיון שלב אחד נוסף, ופיתחה ערכת כלים ייחודית הנמצאת בתוך אותו צינור ראייה, ומאפשרת לתקן את השסתום החד-כיווני הנמצא בקיבה.

זוהי מערכת MUSE של החברה: אנדוסקופ גמיש חד פעמי, המצויד במהדק רקמות, מערכת אולטרא-סאונד ובמצלמה הקטנה מסוגה בעולם. המיכשור של מדיגוס ממזג בתוכו את החידושים האחרונים בתחום המיקרו-ראייה (Microvisualization) ויכולת הידוק רקמות (Stapling) אולטראסונית המאפשרים למנתח יחיד להציע פתרון ארוך טווח וללא תפרים. מנשה זוננשיין: "הרעיון שלנו היה לבצע את הניתוח באמצעות מהדק סיכות. השימוש הכירורגי בסיכות מוכר לרפואה כבר 30 שנה, אולם החידוש שלנו היה בכך שפיתחנו יכולת לבצע את הפעולה הזו מתוך הגוף, בלא צורך לחתוך אותו".

טלפון מפתיע שהגיע מנאס"א

המחשה של נאס"א: המצלמה של מדיגוס (למעלה) בודקת את צינורות התדלוק

מאחורי מערכת MUSE מסתתר מאמץ טכנולוגי שהניב 70 פטנטים מ-12 משפחות שונות. המערכת כוללת בין השאר את מצלמת הווידאו הקטנה ביותר בעולם, בקוטר של 1.2 מ"מ, המאפשרת לרופא לצפות מקרוב במהלך הניתוח, ובמערכת מדידת מדוייקת מבוססת אולטרא סאונד, המאפשרת להצמיד את הסיכות ברמת דיוק של 15 מיקרון. מעניין לציין, שבמקומות רבים בעולם החברה מוכרת דווקא בזכות שיתוף פעולה מפתיע עם נאס"א.

סגן נשיא לפיתוח עסקי, ירון סילברמן: "יום אחד קיבלנו אימייל מארצות הברית, והשולח שאל אותנו האם הוא יכול לרכוש מאיתנו מערכת MUSE שלא לצורך ביצוע טיפולים רפואיים. לאחר כמה בירורים התברר שלנו שמדובר במהנדס מנאס"א שהיה מעוניין רק במצלמה הנמצאת בתוך המערכת. התברר שנאס"א החליטה לפתח לוויין תדלוק כדי שניתן יהיה להגדיל את אורך החיים של לוויינים בחלל (הם יוצאים משירות כשאוזל הדלק במערכות הייצוב). אלא שכדי להשלים את התדלוק בחלל יש צורך בבדיקה פנימית של צינור התדלוק, בשיטה הדומה לאנדוסקופיה. הם יצאו למכרז בינלאומי עבור מצלמה לאנדוסקופ תדלוק, ואנחנו זכינו בו. פיתחנו עבורם מצלמה זעירה בקוטר של 1.2 מ"מ העומדת בתנאים הסביבתיים הקשים של החלל, ובספטמבר 2016 סיפקנו לנאס"א 25 מצלמות".

מדוע בכלל נכנסתם לתחום המצלמות?

זוננשיין: "כשהתחלנו בפיתוח המערכת ביקשנו לרכוש מצמלמות קיימות מחברות המייצרות מכשירי אנדוסקופיה. אולם היצרנים סרבו למכור לנו את המצלמות שלהם. לכם בשנת 2002 נאלצנו להיכנס לתהליך פיתוח עצמי של המצלמה. בתחילה פיתחנו ממלמה בקוטר של 3 מ"מ, אחר כך 1.8 מ"מ וכיום יש לנו את המצלמה הקטנה בעולם בקוטר של 1.2 מ"מ, המבוססת על חיישן שטאואר מייצרת לפי המיפרט שלנו. למעשה, הרווחים הראשונים של החברה הגיעו דווקא משוק המצלמות".

ווטסון של יבמ יפעיל את האלגוריתם של MedyMatch הישראלית

חטיבת Watson Health של חברת יבמ תפתח שירותי דיאגנוסיטקה מתקדמים ביחד עם חברת MedyMatch Technology הישראלית. שיתוף הפעולה יתמקד בבניית יכולת עבודה הדדית בין האלגוריתם החכם של חברת מדימאטץ', לבין המחשב-על ווטסון של יבמ. השירותים צפויים להינתן לרופאים בחדרי מיון ובאתרים המתמודדים עם רפואת חירום, אשר ייעזרו בעוצמת המיחשוב של המחשב ובאלגורתים של החברה הישראלית, כדי לזהות דימומים בלתי נראים במוח. דימומים שגם במערכות דימות נוכחיות קשה מאוד לאתר אותם.

חברת MedyMatch Technology הוקמה בסוף 2013 על-ידי מנהל הכספים מיכאל רוזנברג, מנהל התיפעול רוברט מהלר, נתנאל פרי וד"ר קובי כהן המשמש כטכנולוג הראשי של החברה. החברה פיתחה תוכנה אשר מזהה תופעות של ארוע מוחי ברמת דיוק גבוהה יותר מאשר רוב הרדיולוגים המקצועיים, מכיוון שהיא כוללת טכנולוגיות לימוד מכונה (Deep Learnind) המבוססת על שימוש ברשתות תוכנה נוירוניות. התוכנה משלבת ידע הניצבר באמצעות ביג דטה, ומאפשרת לסרוק במהירות קבצים גדולים מאוד של סריקות מוח, ולזהות חריגות זעירות שבמקרים רבים לא ניתן לראות אותן גם בעין של מומחה.

בין השאר, היא משתמשת במידע נוסף העומד לרשותה, דוגמת סריקות של חולים אחרים, מידע מהתיק הרפואי של המטופל ושל חולים אחרים ועוד. מנכ"ל החברה הוא ג'ין סרנס, שבשנים 2009-2015 ניהל את כל תחום ההדמאה (Imaging Systems) של חברת Phillips Healthcare. כאשר הצטרף לחברה הוא סיפר שטכנולוגיית ניתוח צילומי המוח של מדימאטץ' מדוייקת ב-95% – בהשוואה לכ-70% בלבד שהיא רמת הדיוק המושגת על-ידי רדיולוגים מומחים.

החברה פיתחה מודל שירות מבוסס ענן: כאשר צילומי ההדמייה של פציינטים המגיעים לחדר מיון או למרפאה, נשלחים אל אתר הפיענוח בענן, ומקבלים במהירות תשובה הכוללת את האזורים החשודים כפגועים. למהירות ולדייקנות יש חשיבות רבה, מכיוון שטיפול מוצלח בשבץ מוחי דורש התערבות בתוך 6 שעות בלבד מאז הארוע. המודל העסקי הזה, בנוסף ליעילות, הוא אחד מהגורמים המעניינים את יבמ, שכן הוא מקביל למודל העיסקי של IBM Watson Health. חברת יבמ הקימה את החטיבה הזו במתכונת של שירות בענן המאפשר ללקוחות בריאות בכל העולם לקבל שירותי עיבוד נתונים המתבססים על המחשב וואטסון, שיבמ מגדירה אותו כמחשב הבינה המלאכותית המתקדם בעולם.

1,000 משתתפים בכנס הלקוחות הראשון של HPE בישראל

כ-1,000 לקוחות ושותפים עסקיים השתתפו בשבוע שעבר בכנס הלקוחות Reimagine 2017 של HPE – Hewlett Packard Enterprise, שהוא כנס הלקוחות הגדול הראשון של החברה מאז התפצלה HPE מתוך תאגיד HP בנובמבר 2015. בכנס הציגה HPE לראשונה את האסטרטגיה העדכנית של החברה, תחומי הפעילות המרכזיים שלה והפתרונות לעולם ה-IT ההיברידי. אורי ברגמן, מנכ"ל HPE ישראל (בתמונה למעלה), אמר בפתיחת הכנס שיש כיום אקוסיסטם חדש בעולם ה-IT. "המטרה שלנו היא להיות האינטגרטור המוביל של האקוסיסטם החדש.

"באקוסיסטם החדש יש שני שדות: האחד IT היברידי המשלב בין סביבות שונות של מיחשוב והשני בנוי מנקודות הקצה והמשתמשים. HPE התאימה את מבנה החברה לעולם החדש. אנו מורידים תחומי פעילות שאינם מהווים את אסטרטגיית הליבה שלנו ובמקביל משקיעים בפעילות בה החלטנו להתמקד ורוכשים חברות המשלימות את פורטפוליו הפתרונות שלנו". עדי מור-בירן, מנהלת פריסייל ב- HPE: "העולם מסביבנו נעשה חכם, חושב ומחובר. נוצרות כמויות אדירות של מידע. שעונים חכמים יודעים להתריע על בעיות בריאות, מקרר חכם יוכל להתריע על מוצרים חסרים ורכבים יכולים להתריע על תקלה מתקרבת. HPE בחרה להשקיע ולהתמקד בטכנולוגיות שתומכות במגמןת האלו. אנו פעילים בעולם ה-IT ההיברידי ובקצה החכם (Intelligent Edge). בנקודות הקצה ניתן לאסוף מידע רב וחשוב באמצעות חיישנים".

הטכנולוג הראשי של HPE ישראל, ניר אורן, אמר: "הכל הולך להשתנות. החוכמה היא לדעת איך לקחת את הקיים ולחבר אותו לעולם החדש. קיימות תעשיות דוגמת הספרים, המוסיקה והעיתונות שכבר ביצעו את הטרנספורמציה הדיגיטלית. קיימים ענפים הנמצאים בימים אלו בעיצומו של תהליך: בנקים, מערכות בריאות, תחבורה, בנייה ושירותים ציבוריים. המגזרים שבקרוב יבצעו טרנספורמציה דיגיטלית הם הייצור, הביטוח, המשפטים, החינוך, התשתיות העירוניות והאנרגיה".

שתי תערוכות ייצור יתקיימו ב-20 ביוני בחיפה

ביום ג' ה-20 ביוני 2017 יתקיימו במרכז הקונגרסים בחיפה שתי תערוכות מקצועיות בתחום הפיתוח והייצור של מערכות ומכשירים אלקטרוניים וציוד חכם. תערוכת SUBCON ISRAEL מתמקדת בקבלנות משנה, טכנולוגיות ייצור והנדסה מתקדמות בתעשייה. היא מיועדת לחברות המתכננות, מפתחות ומייצרות בהתאם לדרישה, בקבלנות משנה, וכן לחברות המספקות  שירותי Full Turn Key, שירותי מיקור חוץ, ספקי שירותים נלווים, ציוד, כלים חומרים ואביזרים לתעשייה.

בתערוכה יציגו חברת ישראליות המייצרות ומספקות שירותי תכנון, פיתוח וייצור בהתאם לדרישת לקוח (עיבוד שבבי, תהליכים וציפויים, הנדסה ושירותי תכן, פלסטיק וגומי ועוד), ציוד חומרים וכלים משלימים לתעשייה. התערוכה פונה למקבלי החלטות ובעלי תפקידים בכירים  בתחומי הייצור והשיווק מהתעשיות הביטחוניות,אוויריות, דפוס, מתכת ,פלסטיק, הייטק, אלקטרואופטיקה ועוד.

במקביל אליה, תתקיים באתו יום ובאותו מקום גם תערוכת SUBMED לתכנון פיתוח וייצור מכשור רפואי. תערוכת SUBMED מרכזת את הספקיות המובילות בישראל לתכנון פיתוח וייצור מכשור רפואי, רגולציה, שירותי מחקר ופיתוח, רכיבים ופתרונות משלימים לתעשיית הרפואה המתפתחת וחברות הסטארטאפ בישראל. במסגרת התערוכה המשולבת יתקיימו פנלים מקצועיים בהשתתפות קבלניות ייצור Full Turn Key וחברות הנדסה מובילות דוגמת flex, סנמינה, Jabil, צוק רכיבי הנעה, ארן מחקר ופיתוח, זיו אב הנדסה, Quasar ועוד. הכנס המקצועי נערך בחסות פורום חדשנות התעשייה הישראלית.

לפרטים ומידע נוסף: אתי שושן, 054-5602006

אתר התערוכה: www.subconisrael.co.il

התחרות הישראלית ב-embedded world: למי יש GPS יותר קטן

*[המודול של OriginGPS (מימין) והמודול של Telit]

תערוכת embedded world 2017 המתקיימת השבוע בנירנברג, גרמניה, היא ארוע מיוחד, המושך אליו הרבה מאוד חברות שבבים ומפתחים, בזכות המיקוד הטכנולוגי העמוק שלה. הרבה חברות ישראליות מנצלות את ההזדמנות כדי לבצע הכרזות טכנולוגיות במהלך הארוע. אלא שרק לעתים נדירות יוצאות שתי חברות ישראליות מתחרות עם הכרזות כמעט זהות: חברת  OriginGPS הכריזה על מודול הניווט הלווייני הקטן ביותר בעולם, והמתחרה (החלקית) שלה, חברת Telit, הכריזה בתערוכה על משפחת המודולים לניווט לווייני הקטנה ביותר עולם.

תחרות ללא מפסידים

מדובר באמת בשני מוצרים מעוררי התפעלות, ושניהם מתחרים על שוק דומה: נקודות IoT ואבזרים ניידים. המודול של OriginGPS מדגם  ORG 4500 מיועד לעבוד גם מול רשת GPS האמריקאית ורשת לווייני GLONASS הרוסית. הוא מופיע עם אנטנה משולבת בתוכו ומותאם לעבודה מול פלטפורמת ORG 2100 של החברה, המיועדת להקל על השימוש בו במערכות IoT. המודול שייך למשפחת Spider של החברה בגודל של 4.1 על 4.1 מ"מ ובעובי של 2.1 מ"מ. הוא עוקב אחר כל הלוויינים הנמצאים בטווח הראייה שלו וכולל את כל המרכיבים הדרושים להפעלה עצמאית: אנטנה, מתנד, מסננים ומערכת בקרת הספק.

חברת Telit הכריזה בתערוכה על משפחת מודולי הניווט הלווייני  SE868Kx-Ax, הכוללת גם היא אנטנה מובנית ויכולת שילוב בלא צורך ברכיבים חיצוניים נוספים. מהנתונים של טליט עולה שהם גדולים יותר, ומוךיכים במודול בגודל של 11 על 11 מ"מ וכוללים אנטנה בגודל של 9 על 9 מ"מ. הם גם מובפיעים בשתי גרסאות שונות: אחת ללווייני GPS והשנייה ללווייני GLONASS. אוקיי, אולי מישהו צריך להמציא סרגל שבודק מהו מודול הניווט הלווייני הקטן ביותר בעולם – אבל עד שהדבר ייעשה – יש לנו שתי חברות ישראליות המציגות שתיהן את מודולי הניווט שהם ככל הנראה באמת הקטנים ביותר בעולם – ואין ספק ששתיהן נהנות מהתחרות זו.

יותר מ-1,200 מציגים ב-embedded world 2017

בשעה שתערוכות מקצועיות רבות בעולם סובלות מירידה בהשתתפות של החברות הגדולות, ובקושי גובר להביא משתתפים, צומחת תערוכת embedded world המתקיימת בנירנברג, גרמניה, ורק מתחזקת. השנה למשל, הוקמו בתערוכה שנפתחה אתמול יותר מ-1,200 ביתנים של חברות טכנולוגיות, והמארגנים צופים ליותר מ-30,000 משתתפים מכ-50 מדינות. הנושאים המרכזיים בתערוכה הם הנושאים שהובילו את כותרות התעשייה בשנה האחרונה: אבטחת השבבים, פיתוח מהיר של רכיבי IoT, בניית יישומי IoT מאבזר הקצה ועד לענן, וכמובן אלקטרוניקה ממונעת: ממערכות בקרת רכב, לימוד מכונה ועד לנהיגה אוטונומית.

עיסקת אינטל-מובילאיי היתה נושא השיחה המרכזי בתערוכה. התמונה באדיבות טל סגמן מחברת אבנט ישראל

למרות שהשנה החלה עם שתי תערוכות הענק CES בלאס וגאס ו-MWC בברצלונה, מתברר שהחברות שמרו על שפע של הכרזות לתערוכה התעשייתית הזאת. אולי מכיוון שבניגוד לשתי האחיות הגדולות המתמקדות במוצרי קצה, embedded world היא תערוכה המתמקדת בטכנולוגיה עצמה. הסודות המסתתרים מתחת לכיסוי הפלסטיק של מוצרי האלקטרוניקה. עיסקת אינטל מובילאיי, כצפוי, היתה שיחת היום במסדרונות, אולם היא רק המחישה את הפוטנציאל העצום הטמון בדור החדש של טכנולוגיות דיגיטליות, המתבססות על בינה מלאכותית, חיישנים, תקשורת מהירה ותשתיות ענן עצומות.

"שמונה מתוך 10 חברות התוכנה המובילות הן לקוחות שלנו"

*[מימין לשמאל: ארט דה ג'יאס; אהוד לוונשטיין מנהל מרכז המכירות של סינופסיס בישראל וגבריאל לזמי סגן נשיא מכירות אירופה]

"שמונה מתוך 10 חברות התוכנה המובילות בעולם הן לקוחות של סינופסיס כיום,  שבע מתוך 10 יצרניות הרכב המובילות ו-16 מתוך 20 הבנקים המסחריים המובילים בעולם". כך אמר לאחרונה ד"ר ארט דה ג'יאס (Aart de Geus), מייסד משותף, מנכ"ל משותף ויו"ר סינופסיס (Synopsys) שביקר לאחרונה בישראל כדי לציין 20 שנה להקמת שלוחת סינופסיס בארץ. הביקור כלל פגישות עם לקוחות, ארוחת ערב עם בכירים במגזר הטכנולוגיה בישראל ואירוע חגיגי לעובדי סינופסיס במשרדי החברה בהרצליה.

אסטרטגיה תלת-שלבית

לדבריו, החברה נמצאת בתהליך צמיחה: "קיימת תנופה טובה מאד בפלטפורמות ה-EDA שלנו, עוצמה נמשכת במוצרי ה-IP שלנו וצמיחה טובה ב-Software Integrity, שהוא שוק מתפתח ומבטיח הזה. האסטרטגיה שלנו בתחום הזה היא קודם כל להרחיב ולהתקין את פלטפורמת ה-sign-off של תוכנה; שנית, להאיץ את החדירה שלנו למגזרי מפתח בתחומי המערכות המשובצות והארגונים הגדולים; ושלישית, לייצר ביקוש למוצרים באמצעות שירותים, שותפים עסקיים ופרוייקטי הסמכה. למרות שזה בשלבים מוקדמים, אנחנו מתקדמים בצורה נהדרת".

בתחום ה-IoT  הוא העריך שיש צורך בצעדי אבטחת מידע ופרטיות לרוחב תהליך הפיתוח של פתרונות IoT, כדי למנוע את רוב נקודות התורפה של אבטחת מידע בתחום זה. הוא ציטט את הצהרת ארגון Online Trust Alliance, שלפיה "100% מתקריות אבטחת המידע ב-IoT היו יכולות להימנע בקלות אם יצרנים ומפתחים היו לוקחים בחשבון אמצעי אבטחת מידע ופרטיות לאורך תהליך הפיתוח".

עלייה באתגרי אימות השבבים

לדברי דה ג'יאס, התחזקות מגמת ה-Smart Everything, מייצרת ביקוש למכשירים קטנים, מהירים, בעלי צריכת הספק נמוכה ומצוידים בכמות הולכת וגדלה של תוכנה. "כתוצאה מכך המורכבות של תכנוני SoC גדלה באופן חד. צוותים של וריפיקציה מתקדמת עומדים כיום בפני אתגר שדורש מהם לא רק לצמצם שגיאות פונקציונליות, אלא גם להאיץ את זמן ה-bring up ואת הזמן לשיווק של תוכנה. התהליך של מציאת ותיקון שגיאות פונקציונליות וביצוע bring up של תוכנה כולל תהליכים של וריפיקציה מורכבת, ובכלל זה פלטפורמות וירטואליות, וריפיקציה סטטית ופורמלית, סימולציה, אמולציה ולבסוף, תכנון אבות טיפוס מבוסס-FPGA".

"עד לא מזמן, כל שלב בתהליך הווריפיקציה בודד משלבים אחרים והיו מופעים רבים של חוסר רציפות בין השלבים השונים. פתרון ה-Synopsys Verification Continuum חותר לעבר רמות גבוהות יותר של תפוקת וריפיקציה ופיתוח תוכנה בשלבים מוקדמים. מטרות אלה מושגות באמצעות המנועים החזקים ביותר בשוק, עם יכולות של קומפילציה מאוחדת (unified compile) ותיקון שגיאות מאוחד, וכן שילוב ילידי  (Native) בין מנועים, טכנולוגיות ומוצרים. כל שלב בתהליך הווריפיקציה מזורז יותר, ומבוזבז פחות זמן במעבר בין השלבים השונים. המהלך הזה משפר דרמטית את תפוקת הווריפיקציה של מערכות על-גבי שבב, bring up מוקדם יותר של תוכנה ופיתוח תוכנה מוקדם יותר".

הרכב נעשה שוק שבבים מרכזי

לדברי דה ג'יאס, תחום הרכב הפך לפלח שוק מרכזי שבו מתמקדת סינופסיס. הוא נוגע בקווי המוצר של סינופסיס בתחומי ה-IP, ה-EDA ואבטחת התוכנה. "בסיס הלקוחות שלנו בתחום הרכב ממשיך להתרחב, כולל חברות סמיקונדקטור חדשות, לצד חברות OEM וספקים גדולים ומובילים. "בזירת הסמיקונדקטורים אנו רואים כמה מגמות דומיננטיות. ראשית, ברבעון הכספים האחרון של סינופסיס, מנובמבר 2016 עד ינואר 2017, התחזית הכללית לשוק היא חיובית יותר ביחס לרבעונים קודמים", אבחן דה ג'יאס. "חלק מהסיבה לכך היא העובדה שחברות משקיעות במוצרים מוקדמים במגוון קטגוריות: IoT, לימוד מכונה, רכב, מציאות וירטואלית ורבודה, תשתית רשתות והצורך הגדל באופן מתמשך בעוצמה מחשוב גדולה יותר במחשוב ענן".

פירות הדיגיטליזציה

לדבריו, "חברות טכנולוגיה ממשיכות לתעדף אימוץ אגרסיבי של סיליקון מתקדם ושל תכנון חדשני, תוך תשומת לב לצורך שלהן לשלוט בעלויות. התחזיות שלנו בשנים האחרונות על פיהן האלקטרוניקה תביא לגל של הזדמנויות חדשות באמצעות אינטליגנציה דיגיטלית, מתחילות להיראות בשטח. אני חושב שהדבר משמח מאד מכיוון שאם יש לך משהו שהוא קצת חכם, מה שאתה רוצה הוא שהוא יהיה חכם יותר, ואחת הדרכים להפוך אותו לחכם יותר הוא לצייד אותו בכוח מחשוב גדול יותר".

דה ג'יאס התפעל מהטכנולוגיה הישראלית: "החדשנות הישראלית בסמיקונדקטורים מתרחשת כבר כמה עשורים, במגוון קטגוריות ובעוצמה גוברת. כמה קטגוריות חשובות הן שבבים לתקשורת ולמרכזי נתונים, רכב, ראיית מכונה, מציאות וירטואלית וחיישנים חכמים. החדשנות הזאת נדחפת בידי תרבות של הישרדות המעודדת את אנשי הטכנולוגיה לנסות דברים חדשים, לשנות את התנאים הנוכחיים וליצור פתרונות בלתי שגרתיים שמניעים צמיחה".

 

 

אינטל רוכשת את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר

*[בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע. ינהל את תחום הרכב האוטונומי באינטל]

השבב של מובילאיי מיוצר על-ידי חברת ST

חברת אינטל (Intel) חתמה על הסכם לרכישת חברת מובילאיי הירושלמית (MobilEye) תמורת 15.3 מיליארד דולר. לפי ההסכם שנחתם בין שתי החברות, חברה בת של אינטל תציע לכל בעלי המניות של מובילאיי לקנות את מניותיהם במזומן לפי מחיר של 63.54 דולר למנייה. עלות העיסקה כולה היא 15.3 מיליארד דולר, מתוכה שווי מובילאיי מחושב לפי 14.7 מיליארד דולר.

מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר של תעשיית ההייטק הישראלית, ובאחת מהעסקאות הגדולות ביותר של אינטל. למעשה רק רכישת אלטרה תמורת 16 מיליארד דולר היתה עיסקה גדולה יותר.

העיסקה נועדה לשלב בין טכנולוגיות המיחשוב והתקשורת של אינטל לבין טכנולוגיית ראיית המכונה של מובילאיי כדי לפתח פתרונות נהיגה אוטונומית מרמת הענן ועד לרמת המכונית הבודדת. חברת אינטל מעריכה שהשילוב הזה ימקדם אותה בעמדת ספקית הטכנולוגיות המובילה לשוק המתפתח של נהיגה אוטונומית. להערכת חברת אינטל, שוק המידע שיתפתח סביב מערכות הרכב יגיע להיקף של כ-70 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

חטיבת הרכב האוטונומי של אינטל תפעל מישראל

הנהלת הגוף הגלובלי של אינטל שיהיה אחראי על תחום הנהיגה האוטונומית יורכב מחברת מובילאיי ומחטיבת Automated Driving Group תפעל מישראל בראשות פרופ' אמנון שעשוע, מייסד משותף, יו"ר והטכנולוג הראשי של מובילאיי. סגן נשיא בכיר באינטל, דאג דייויס, יפקח על שילוב הפעילות של הגוף החדש במחלקות האחרות של אינטל, וידווח לאמנון שעשוע.

אינטל הציבה את תחום הרכב האוטונומי כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים של החברה, והעסקה מהווה את מטרתה של החברה לרתום את טכנולוגיות החברה בתחום המחשוב, הקישוריות והענן כדי להפוך לאחת השחקניות הבולטות בתחום הרכב האוטונומי. להערכת אינטל, שוק המערכות לרכב אוטונומי ושירותי המידע עשוי להגיע להיקף של 70 מיליארד דולר עד שנת 2030.

מנכ"ל אינטל, בריאן קראזניץ', אמר שהעיסקה היא מהלך גדול מנקודת המבט של אינטל, תעשיית הרכב והצרכנים. "מובילאיי מביאה את טכנולוגיית הראיית המכונה הממונעת הטובה ביותר בתעשייה, וקשרים מצויינים עם יצרני מכוניות וספקים. ביחד אנחנו יכולים להאיץ את התפתחות הנהיגה האוטונומית באמצעות ביצועים משופרים מרמת הענן ועד לרמת המכונית (cloud-to-car solution) במחיר נמוך יותר ליצרני המכוניות".

לדברי מייסד משותף ומנכ"ל מובילאיי, זיו אבירם, השילוב של אינטל ומובילאיי נותן לתעשייה פתרון שאין כמוהו. "אנחנו יכולים להאיץ את ההתפתחות של נהיגה וירטואלית, מיפוי, פיתוח חומרה ופלטפורמות מיחשוב".

שיתוף הפעולה שהוליד רכישה

חברת מובילאיי, שמשרדיה נמצאים בירושלים הוקמה ב-1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע, המשמש כיו"ר החברה וזיו אבירם, המשמש כמנכ"ל. החברה מפתחת מערכות מתקדמות לסיוע לנהג (ADAS), המתריעות בפני נהגים על המרחק מכלי רכב אחרים ומסייעת למנוע התנגשויות. המערכות של מובילאיי מותקנות כיום על מכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס, BMW, פולקסוואגן ועוד. טכנולוגיות ה-ADAS של מובילאיי, המתבססות על חיישנים הממפים את הכביש וכן מנטרות את דפוסי הנהיגה של הנהג, למעשה מהוות תשתית לפיתוח מערכות שיאפשרו בעתיד נהיגה אוטונומית מלאה.

ביולי 2016 הודיעו BMW, אינטל ומובילאיי על מיזם משותף לפיתוח רכב אוטונומי מלא עד 2021, שיתבסס על טכנולוגיית הראייה הממוחשבת של מובילאיי וטכנולוגיית למידת המכונה של אינטל. אינטל גם הצטרפה לפרויקט המשותף של מובילאיי וחברת דלפי, המייצרת רכיבים אלקטרוניים לתעשיית הרכב. מובילאיי ודלפי הודיעו באוגוסט על  שיתוף פעולה בפיתוח ערכת נהיגה אוטונומית מלאה, המתתבססת על מערכת לידאר (LiDAR) אלקטרומגנטית, שניתן יהיה להרכיבה בכל מכונית, ואילו אינטל אמורה לספק שבבים אשר יאפשרו להתמודד עם כמויות המידע העצומות שאוספים כלי-רכב אוטונומיים.

רמז מעורר מחשבה. מה באמת אינטל רוצה?

ההודעות של אינטל ומובילאיי על העיסקה כוללות כמה רמזים מעניינים, המעלים את האפשרות שהמניעים שמאחורי העיסקה אינם ברורים מאליהם. במכתב גלוי לעובדים ובעלי המניות, כתב מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם, שמדובר בעיסקה יוצאת דופן מכיוון שהיא לא מבטאת היטמעות חברה ישראלית בתוך אינטל, אלה העברת פעילות של אינטל לידי החברה הנרכשת. אולם הפרט המפתיע היה בכך שהוא אמר שהיחסים עם חברת STMicroelectronic לא ייפגעו. כיום מייצרת ST את שבבי הסיליקון של מובילאיי. אם היחסים לא ייפגעו, פירוש הדבר שהיא תמשיך לייצר אותם גם בעתיד. מדוע אינטל מוותרת על הייצור של השבבים?

תשובה אפשרית ניתנה על-ידי נשיא אינטל כאשר אמר שכל מכונית אוטונומית תייצר כמות עצומה של מידע. למעשה, הוא העריך שהיא תייצר ארבע טרה-בייט ליום, שזה שווה ערך לכמות המידע שייוצר על-ידי 3,000 איש ביום. "מיליון מכוניות אוטונומיות על הכביש ייצרו מידע בנפח של מחצית מכל האנושות כיום. לכן אני מגדיר את הדטה כדלק החדש".

אסטרטגיית מרכזי הנתונים: השקף שמגלה מהו האינטרס האמיתי של אינטל

וזה המפתח לתעלומה: אומנם אינטל תשמח למכור מערכות מחשוב ושבבים לתעשיית הרכב ולא תתנגד להרוויח ממנה, אולם היעד האמיתי שלה הוא שוק מרכזי הנתונים. אינטל רוצה לשמור על מעמדה המוביל בתחום בסיסי הנתונים והענן, ולספק את השרתים הגדולים שיעניקו את התשתית לעידן הנהיגה האוטונומית.

זה השוק המרכזי והחשוב ביותר שלה – וכדי שהיא תשמור עליו ותצמח ביחד איתו –  היא זקוקה להיות קרובה מאוד לטכנולוגיה, ללקוחות וליצרני כמויות המידע החדש. זו הסיבה שבגללה היא צירפה להודעה שקף מיוחד המתאר את כמויות וסוגי המידע שהרכב העתידי ייצר. עבורה הנהיגה האוטונומית היא עוד סוג של אפליקציה. אומנם גדולה, מרכזית, חשובה – אבל רק עוד אפליקציה שנועדה לשמור על ליבת הפעילות שלה – תשתיות הענן.

USR העניקה לעובדים חגיגת יום הולדת פורימית

עוזי ושוש רוזנברג

לא בכל יום מארגנת חברת USR מכרמיאל חגיגה ארוע מפואר לעובדים. לכבוד שנת ה-33 להקמתה (החברה הוקמה על-ידי עוזי ושוש רוזנברג בשנת 1984) החליטה USR לארגן מסיבת פורים עליזה לכל 600 עובדיה ובני ובנות זוגם. המסיבה שהתקיימה אתמול (א') באולמי הינומה בנשר, התחילה בקבלת פנים עם מבחר מטעמים ותחפושות שהוכנו עבור אלו שלא התחפשו. לרשותם גם הובא צוות של מאפרות מקצועיות שעזרו לעובדים להיכנס לאווירה פורימית עליזה.

עוזי ושוש רוזנברג הסתובבו באולם כחתן וכלה, אולם לא גנבו את ההצגה מעובדיהם. לאחר ברכה של המנכ"ל אדי גז, התקיים ערב בסימן של תודה לעובדים: ניתנו פרסי הצטיינות, פרסי הוקרה ונעשתה מחווה מרגשת לעובדים הוותיקים. למעשה, לקראת הערב הופק סרטון וידאו שמופיעים בו מרבית עובדי החברה.

הכיבוד הובא בנדיבות והיין נשפך כמים…

לאחר ארוחה מפוארת שיכלה להתחרות באולמי החתונות היקרים ביותר ושעוררה קריאות התפעלות בקרב העובדים, נערכה תחרות תחפושות עליזה שלאחריה עלתה לבמה להקת Beat Band והרקידה את כל האורחים. בסך הכל, השתתפו בחגיגה כ-1,200 אורחים, עובדים עם בני ובנות זוגם ושותפים עסקיים של חברת USR. זה נחמד שיש לתעשיית הייצור אלקטרוני בישראל סיבה לחגוג, ושהחגיגה עליזה ונדיבה ואופטימית.

שיתוף פעולה בין קיידנס ו-Alango בעיבוד קול

*[בתמונה למעלה: מכוניות שבהן הוטמעה טכנולוגיית העיבוד הקולי של אלאנגו]

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על שיתוף פעולה עם Alango Technologies מטירת הכרמל, המספקת טכנולוגיות לשיפור קול ושמע. החברות ישתפו פעולה במטרה לספק את חבילות התקשורת הקולית (VCP) וחבילות שיפור קול (VEP) של אלאנגו עבור מעבדי HiFi DSP של Cadence Tensilica, המיועדים ליישומי שמע, קול ודיבור. חבילת VCP של אלאנגו היא חבילת תוכנה אוניברסלית של טכנולוגיות עיבוד אותות דיגיטליים עבור יישומי קול. היא מאפשרת תקשורת דו-כיוונית ונטולת רעשים איכותית עם טלפונים סלולריים, ערכות דיבורית לרכב, רמקולים ואוזניות בלוטות', התקנים המופעלים על ידי קול, מערכות אינטרקום תעשייתיות וסוגים נוספים של מסופי קול.

חבילת VET כוללת שורה של טכנולוגיות תוכנה ליצירת מערך מיקרופונים עם עיצוב אלומה (Beam Forming) וביטול רעשים, התומך בשיפור זיהוי דיבור עם טווח מרחק מוגדל עבור מוצרי הבית החכם, טלפונים סלולריים ויישומים נשלטי קול ברכב. ניתן לבנות את תצורת המערך ממיקרופון אחד ועד 16 מיקרופונים, תלוי בסוג השימוש ובמשאבי המחשוב הזמינים. ה-VCP8 וה-VEP הותאמו לפעול ביעילות על ה-HiFi DSPs והם מאופיינים בהשהייה נמוכה (TX/RX), גודל קוד קטן ועומס נמוך על המעבד.

"מעבדי ה-HiFi DSP של קיידנס הם פלטפורמה אידיאלית עבור טכנולוגיות עיבוד הקול שלנו", אמר ד"ר אלכסנדר גולדין, מנכ"ל אלאנגו. "היעילות של ארכיטקטורת ה-HiFi, היכולות, וקלות השימוש בכלי התוכנה של ה-HiFi אפשרו לאלאנגו לתמוך במהירות בלקוחותיה עם יישום המאופיין בזיכרון ותדר עבודה נמוכים במיוחד". לארי פריזווארה, מנהל קבוצת שיווק Audio/Voic IP בקיידנס, אמר שמעבד HiFi DSP משמש היום במוצרי סלולר, PC, רכב ועזרים דיגיטליים שבהם עיבוד הקול הוא תכונה חיונית. "המוצרים לשיפור תקשורת וקול של אלאנגו מאפשרים ללקוחות המשותפים של שתי החברות להשיג חווית משתמש יוצאת מן הכלל ביישומים הללו".

מעבדי HiFi של Tensilica תומכים בכ-200 חבילות תוכנה מוכחות, יותר מ-85 שותפי תוכנה בתכנית שותף XTensions Tensilica וכ-75 חברות מוליכים למחצה ויצרני OEM מהמעלה הראשונה שבחרו להשתמש במעבדי HiFi במוצריהם.

MACOM חשפה שרת ARM המתחרה באינטל

חברת מייקום (MACOM) מסנטה קלרה קליפורניה החלה להוציא דגימות ראשונות של רכיב Server-on-a-Chip המיוצר מטרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 16 ננומטר. מדובר בדור השלישי של רכיבי X-Gene של החברה שהוכרז לראשונה בחודש נובמבר 2016. רכיבי הדור החדש מבוססים על ארכיטקטורת ARMv8-A, והחברה מסרה שמבחנים השוואתיים שבוצעו על-ידי חברת Linley Group מראים שזהו הרכיב הראשון בתעשייה מסוגו אשר מספק ביצועים תואמים לביצועי המעבד המקביל במשפחת מעבדי x86 של אינטל, במונחי ביצועים לנימה וצריכת הספק.

רכיבי הדור השלישי כוללים שיפורים במיקרו-ארכיטקטורה שבעקבותיהם זהו המעבד מבוסס ARM החזק ביותר בתעשייה. הוא כולל 32 ליבות של  ARMv8-A בעלות 64 סיביות העובדות במהירות של עד 3.0GHz. ה-SoC מגיע ביחד עם 8 ערוצי זיכרון DDR4-2667 עם תמיכה ב-16DIMMs המעניקים לו נפח זיכרון של עד 1TB. ממשק התקשורת כולל 42 ערוצי PCIe Gen 3 עם שמונה בקרים. להערכת MACOM הוא יגיע לרמת ביצועים גבוהה פי שישה מזו של רכיבי הדור השני.

חברת MACOM גם פיתחה תכנון ייחוס של שרת הפועל במערכת הפהעלה התעשייתית הסטנדרטית CentOS ומנוהל באמצעות AMI AptioV UEFI BIOS. השרת המתוכנן מספק תמיכה מלאה לכל מרחב הזיכרון, מספר ממשקי PCIe ו-SATA, ממשקי תקשורת סטנדרטיים נוספים ובקר לוח AST2500. "הביצועים של רכיבי X-Gene 3 עברו את התחזיות שלנו", אמר סגן נשיא לתחום תוכנה ופלטפורמות רכיבי העיבוד של מייקום. זוהי חטיבה חדשה של החברה, שהוקמה בעקבות רכישת חברת AppliedMicro בסוף 2016 תמורת כ-770 מיליון דולר.

ECI פיתחה טכנולוגיית הצפנה לסיבים אופטיים

חברת ECI מפתח-תקווה פיתחה טכנולוגיית הצפנה אשר מסתירה את המידע העובר בסיבים אופטים, במטרה להימנע מהאזנה לא מורשית ומיירוט התקשורת בסיבים. הטכנולוגיה החדש משולבת בחבילת פתרונות ELASTIC Network של החברה. הוא מאפשר להגן על תשדורות המגיעות למהירות העברת מידע של עד 200Gbps. סגן נשיא למוצרים ב-ECI, ג'ימי מזרחי, אמר שבטיחות המידע היא דרישה קריטית בכל ארגון כיום. "תעבורת הנתונים ניתנת ליירוט בכל נקודה ברשת התקשורת, בהן גם באמצעות התקנת נקודות האזנה על-גבי הסיבים האופטיים עצמם. לכן הצפנת השכבה האופטית חיונית בכל אסטרטגיית הגנה על הרשת".

הרשתות פרוצות גם בקרקעית הים

ראוי לציין שלמרות שהסיבים האופטיים נחשבים לחסינים יחסית מפני ציטוט, מפני שיש צורך בגישה פיסית אל הקו, בעשרים השנים האחרונות פותחו טכניקות רבות לצוטט אליהן. רובן מבוססות על התקנת מפצל אופטי בסיב עצמו, המוציא חלק מהמידע החוצה. בעבר ניתן היה לגלות אותם מכיוון שהתקנת המפצל יצרה ניחות משמעותי של האות שניתן היה להרגיש בהופעתו. אלא שלאחרונה החלו להשתמש סוכנויות ממשלתיות בעולם במפצלים (Clip on Coupler) בעלי רמת ניחות קטנה שקשה לאתר את התחברותם לרשת המטרה האופטית. כך למשל, בתקשורת התפרסמו ידיעות על-כך שגם ארצות הברית וגם רוסיה מפעילות ספינות ביון המאזינות לתשדורות העוברות בכבלים אופטיים בקרקעית היום.

טכנולוגיית ההצפנה מתבצעת בשכבה הפיסית של התקשורת. על-פי מודל התקשורת הסטנדרטי השכבה הזו נקרית L1, ועוסקת בהגדרת הפרמטרים הפיסיקליים של קו התקשורת, כדי להבטיח שהוא יהיה תואם לקווי תקשורת אחרים. הצפנה ברמה הזו אינה צריכה להתמודד עם העיבוד של אינפורמציה המגיעה בחבילות בפרוטוקוליפם גבוהים יותר, ועל-כן גם חוסכת בפעולות חישוב (כמו למשל כאלב הדרושות בעת ההצפנה והיפענוח של תשדורות איתרנט) ומאפשרת לספק מהירויות גבוהות תקשורת גבוהות, או כפי שהן מכונות: השהייה נמוכה.

תוספת חדשה לחבילת LightSEC

חברת ECI מסרה שהטכנולוגיה מסופקת במתכונת של שירות ערך מוסף, המאפשר לספקיות שירותי התקשורת לספק אותה כתכונה נוספת תמורת תשלום. "ההצפנה האופטית עדיפה בעיקר במצבים שבהם יש להשהייה השלכות כבדות משקל, כמו למשל במערכות בריאות, ערים חכמות, ותחבורה חכמה". הטכנולוגיה להצפנה אופטית היא התוספת האחרונה לחבילת האבטחה LightSEC של חברת ECI. מדובר בחבילה של פתרונות חומרה ותוכנה אשר עוקבים אחר כל ביצועי הרשת כדי לאתר חדירות, פריצות, השחתה או כל פעילות עויינת אחרת בכל שכבות התקשורת של הרשת.

Digi-Key מתכננת הקמת מחסן מלאי בשטח של מיליון רגל מרובע

The Warehouse of Digi-Key Electronics

מפיצת הרכיבים האלקטרוניים חברת Digi-Key מתכננת להקים מחסן לוגיסטי חדש בשטח כולל של מיליון רגל מרובע בהשקעה כוללת של 200-300 מיליון דולר. כיום החברה פועלת מהעיירה Thief River Falls שבמינסוטה, ארה"ב, ומעסיקה בה כ-3,200 עובדים. החברה מסרה בשבוע שעבר שהיא בוחנת מספר אפשרויות, עם העדפה ברורה להקמתו במיקום שנו היא פועלת כעת, אולם הדבר תלוי באישור הרשויות המקומיות.

נשיא ומנכ"ל Digi-Key, דייב דוהרטי, הגידול במכירות בארה"ב ובשוק העולמי יצר צורך להגדלת קיבולת האספקה של החברה. "התהליך הזה צפוי להוסיף עוד כ-1,000 משרות לכוח העבודה הקיים שלנו". סגן נשיא ומנהל התפעול של החברה, ריק טרונטווט, אמר שלאור הגודל של החברה, "כל התרחבות משמעותית נעשית יותר מורכבת ודורשת  בדיקה של אפשרויות רבות יותר". ככל הנראה החברה מבצעת מעין תחרות בין ערים שונות בארה"ב כדי לקבל הטבות מהשלטון המקומי. כך לפחות מתפרש התיאור של טרונטווט: "תהליך כולל תחקיר, וקבלת מידע מהרשויות המקומיות של המדינות הדרושים כדי לקבל את ההחלטה".

כיום פועלת Digi-Key מהעיירה סיף-ריבר פולס שבה מצויים הנהלתה והמחסן המלאי המרכזי שלה. האתר כולל גם מסלול המראה ונחיתה סמוך שממנו אפשר לבצע שילוחים אוויריים של רכיבים. החברה מחזיק יותר מ-1.3 מיליון סוגי רכיבים במחסן המלאי שלה, ומייצגת כ-650 יצרנים שונים.

לאחרונה הרחיבה Digi-Key ב-20% את היקף הרכיבים מתוצרת Analog Devices שאותם היא מפיצה, וכיום היא מספקת כ-37,500 מסוגים שונים מתוצרת ADI. הרכיבים החדשים כוללים רכיבים אנלוגיים מדוייקים, ממירי ADC ו-DAC, רכיבים אנלוגיים לתדרים גבוהים ורוחב פס גדול וכדומה.

ימהה מוטור הקימה מפעל חדש לייצור מכונות השמת SMT

בשבוע שעבר חנכה חברת Yamaha Motor IM מפעל ייצור חדש בעיר המאמאצו ביפן. הטקס נערך בהשתתפות המפיצים של החברה בעולם, בהם חברת חברת ד.ק.ר סוכנויות אלקטרוניקה המייצגת אותה בישראל. המפעל החדש הושלם בתוך פחות משנה והוא משתרע על שטח של כ-55,000 מטר מרובע. החברה מרכזת באתר את כל פעולות הפיתוח והנדסה, ייצור והרכב, תמיכה ושרות, מחסנים ולוגיסטיקה. לדברי עמיר קפלן מד.ק.ר סוכנויות, ההחלטה על הקמת המפעל בעקבות גידול מהיר במכירות. "בין 2010 ו-2017 הוכפלו המכירות של החברה פי שלושה. כיום ימהה נחשבת לאחת משלוש החברות המובילות בעולם ביציור ואספקת מכונות השמה לרכיבי SMT.

המפעל מגיע לקיבולת יציור של 400 מערכות בחודש. מטרת הפרוייקט היא לאפשר לימהה לעמוד בקצב אספקה של 20 יום מרגע קבלת ההזמנה ועד שליחת המכונה אל הלקוח בכל מקום בעולם. חברת ימהה מוטור IM (הנמצאת בבעלות תאגיד ימהה היפני המייצר בין השאר אופנועים) הוקמה בשנת 1984 כחברה לייצור רובוטים מדויקים לתעשייה. בשנת 1987 החלה בפיתוח ובניית מערכות הרכבה אוטומטיות לרכיבי SMT במעגלים אלקטרוניים, אשר שווקו בפועל תחת הסכם OEM  על-ידי פיליפס ואסמבליון ההולנדיות, אשר פעלו בלעדית תחת המותג שלהן בחלק המערבי של העולם. כיום ימהה מתחרה בהן ישירות תחת המותג שלה.

חברת ד.ק.ר מייצגת אותה בישראל מאז 2011, אולם משווקת ותומכת בפועל במערכות האלה כבר משנת 1990. לדברי קפלן, בישראל נמכרו עד היום כ-270  מערכות שונות מתוצרת ימהה מוטור IM, והותקנו בחברות כמו פלקס, אלביט, RH, עורב, UNI, כ.א.מ ועוד.