המכס ההולנדי תפס מיליון רכיבים מזוייפים שהגיעו אל המדינה מסין ומהונג קונג באמצעות שליחים. מדובר ברכיבים דוגמת לדים, טרנזיסטורים ומעגלים משולבים. התפיסה נעשתה במהלך שבועיים שבהם התקיים מבצע שיטור כלל אירופי בשם Operation Wafers שהתבצע בפיקוד המכס של הולנד. במבצע השתתפו גוף התיאום המשטרתי האירופי Europol, המשרד האירופי למאבק בזיופים (OLAF) , ורשויות המכס של 12 מדינות חברות באיחוד האירופי. איגוד תעשיית השבבים האירופי (ESIA) השתתף במבצע באמצעות מתן הכשרה מוקדמת של הסוכנים שחיפשו את הרכיבים, וביצוע הבדיקות של הרכיבים החשודים כדי לקבוע אם הם מקוריים או מזוייפים.
סוכנות OLAF נתנה את המימון הפיננסי למבצע, ומערך תקשורת והעברת מידע מאובטח שאיפשר לתאם בין כל הרשויות במהלך השבועעים שבהם הוא התקיים. מנהל סוכנות OLAF, ג'ובאני קסלר, אמר שהמבצע המחיש את החשיבוטת בשיתוף פעולה בין מדינות כדי למנוע כניסת רכיבים מזוייפים אל היבשת. הסוכנות פירסמה הודעה מיוחדת ובה מסרה שילוב הרכיבים שנתפשו במערכות אלקטרוניות היה יכול לגרום לפגיעה קשה בתשתיות קריטיות אזרחיות וצבאיות.
"חלק מהרכיבים המזוייפים שניתפשו יועדו לשימוש בתחום התחבורה והיו יכולים להיכנס למכוניות, מטוסים וציוד רפואי, כולל ציוד לחדרי ניתוח. השימוש בהם היה יכול לסכן חיי אדם". בתמונה למעלה: רכיב מזוייף שהתגלה במבצע, אשר מתחזה לרכיב תקשורת נתונים מסוג RS-232 של חברת טקסס אינסטרומנטס (TI).
חברה ישראלית מתכננת לבצע מהפיכה טכנולוגית בעולם התעופה באמצעות בניית מטוס נוסעים חשמלי בשם אליס (Alice), אשר יוכל לקחת נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מהמהירות של המטוסים הפועלים כיום בשוק טיסות הביניים – ובמחיר נמוך בהרבה. מטוס נוסעים חשמלי נתפש בעיני רבים ככל היותר כפרוייקט ראווה לא מעשי, ובוודאי לא כפלטפורמה בעלת ביצועים עדיפים בהשוואה למטוסים המונעים בדלק נוזלי.
מייסד ומנכ"ל עומר בר-יוחאי
אלא שחברת Eviation Aircraft ממושב קדימה שבשרון סבורה שכל ההנחות האלה שגויות ואינן לוקחות בחשבון טכנולוגיות חדשות שפותחו בשנים האחרונות. כיום החברה מפתחת מטוס נוסעים חשמלי למרחקים בינוניים אשר יבצע נסיעות סדירות ויוכל לקחת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 קילומטר במהירות של כ-450 קילומטר לשעה. התכנון נמצא בשלבים מתקדמים מאוד והחברה נערכת לבצע את טיסות הניסוי הראשונות כבר בשנת 2018, כדי להגיע לשלב המכירות המסחריות בשנת 2021.
פיתוח וייצור בישראל
חברת Eviation הוקמה לפני כשנתיים על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר והמשקיע המרכזי אביב צידון, לשעבר מייסד חברת BVR Systems שנמכרה לאלביט בשנת 2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרף כמשקיע מרכזי גם מיכאל אילן, המנכ"ל והבעלים לשעבר של חברת ישראליפט מעליות, שנמכרה ב-2013 לחברת Kone הפינית.
יוחאי הינו פיסיקאי אשר עבד שנים רבות בפיתוח צבאי והתמחה במערכות הינע חשמליות. כיום החברה פועלת מקדימה ומעסיקה ישירות 11 עובדים, ועוד כ-17 עובדים הנמצאים אצל קבלני ייצור בארץ שבהם מיוצרים חלקי המטוס שהיא מפתחת. הרעיון שהיא גיבשה הצליח לשכנע גורמים חשובים מאוד בתעשיית התעופה ובימים אלה היא נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת קונסורציום בינלאומי, הכולל יצרנית תעופה איטלקית גדולה, אשר צפוי לייצר אותו ולהביא את המטוס של השוק העולמי.
בראיון ל-Techtime הסביר בר-יוחאי מדוע הרעיון של מטוס נוסעים חשמלי איננו רק בלתי מופרך – אלא ממש מתבקש. בר-יוחאי: "ההיתכנות הטכנולוגית לייצור מטוס חשמלי קיימת כיום, בתנאי שעושים עבודה אווירודינמית נכונה. עד היום רוב הנסיונות נכשלו מכיוון שהחברות שעשו זאת ביצעו הסבה של פלטפורמה קיימת לדגם הנעה חשמלית, ואז גילו שהאנרגיה הסגולית של הסוללה נמוכה מזו של מנוע דלק נוזלי. אולם אנחנו בונים את המטוס מראש בתכנון אווירודינמי ייעודי למטוס חשמלי. כך למשל, המדחפים יהיו היכן שצריך למקם אותם כדי לקבל יעילות מקסימלית, ולא היכן שנוח לשים את המנוע.
"בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום החומרים המרוכבים המבוססים על סיבי פחמן, אשר מאפשרת לנו לייצר מבנה קל מאוד. המשקל היבש של המטוס, ללא מטען וללא סוללה, הוא נמוך משמעותי ממטוסים שנבנו בעבר. משקל ההמראה של אליס הוא 6 טון, שמתוכו משקל הגוף הוא 1.1 טון, משקל הסוללה הוא 3.8 ויש לו יכולת לשאת מטען מועיל (אנשים ומטען) במשקל כולל של 1.1 טון".
70,000 סוללות ליתיום
אלא שמי שיחפש סוללה – לא ימצא אותה – שכן המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. "כאשר אליס טסה מתל-אביב לאילת, הזמן שלוקח להוריד את האנשים, לנקות את המטוס ולהעלות את האנשים שיחזרו לתל-אביב, מספיק כדי להטעין את הסוללה בחזרה".
רישוי הוא תהליך מאוד תובעני. מהי רמת האמינות של המטוס?
"מטוס חשמלי אמין יותר ממטוס דלק נוזלי מכיוון שיש פחות חלקים נעים ולכן אמינות המערכות גדולה יותר ועלות התחזוקה נמוכה יותר. זהו גורם חשוב, מכיוון שכיום עלות התחזוקה במטוסים היא שליש מהעלות הכוללת של כל שעת טיסה. התצורה של שלושה מנועים נותנת לנו יעילות ומהירות גבוהים יותר, ורמת בטיחות גדולה יותר מכיוון שהם מעניקים יתירות למנגנון ההנעה".
המל"ט החשמלי Orca יבצע צילומי מכ"ם
גורם נוסף שבר-יוחאי מספר עליו שייך לקטגוריה שניתן לכנות בשם "מעטפת הטיסה". לדבריו, כיום רוב המטוסים מופעלים במתכונת שאינה תואמת לתיפקוד היומיומי שלהם. "התעשייה משתמשת בטיסות בינוניות למרחקים של כמה מאות קילומטרים עד 1,000 קילומטרים במטוסים אשר יכולים לטוס אלפי קילומטרים. מטוס כמו ססנה 402, למשל, יכול לטוס למרחק של כ-2,500 ק"מ, אבל הוא משמש בעיקר לטיסות של 70-200 קילומטרים. אנחנו מספקים מטוס המיועד למאפייני השימוש האמיתיים שלו".
לאחרונה התפרסמתם בגלל מל"ט שהצגתם בסלון האווירי בפאריס. המוקד שלכם הוא מל"ט או מטוס נוסעים?
"אנחנו מפתחים מטוס מאוייש, אבל בתהליך הזה בנינו מדגימים טכנולוגיים בקנה מידה קטן יותר כדי לבדוק את הטכנולוגיה שלנו, מכיוון שמדובר במטוס בעל מבנה חריג ותכונות מיוחדות המשתמש בשלושה מנועים. המל"ט Orca שהצגנו בפאריס הוא למעשה מדגים טכנולוגי של אליס. המל"ט הזה הוא בעל מהירות גדולה מאוד בהשוואה למל"טים בסדר גודל דומה, ומגיע למהירות של 260 קמ"ש. מסתבר שזוהי מהירות המאפשרת לסרוק את הקרקע באמצעות מכ"ם SAR (כיום הדבר מתבצע באמצעות מטוסי סילון) ולקבל תמונות באיכות גבוהה".
אורקה, המדגים הטכנולוגי שהפך לעסק בפני עצמו
"בזכות זה נבחרנו לאחרונה על-ידי חברת מקורות להיות ספק יחיד של שירותי מיפוי של צנרת תת-קרקעית. מכ"ם SAR יכול לזהות מבנים מתכתיים המצויים בעומק לא רב מתחת לפני הקרקע. ההסכם נחתם לפני כחודשיים ותחילת הפעילות מתוכננת לנובמבר הקרוב. מקורות מרוויחה שירותי מיקום ואנחנו מרוויחים שעות טיסה והכרת מעטפת הטיסה ושיטת התפעול של המטוס. המדגים יצר נישה עסקית מעניית, אבל זה לא המוקד של החברה".
בכל זאת, יש ציפייה שיצרנית מטוס נוסעים תהיה חברה גדולה ומוכרת, לא סטארט-אפ מהשרון.
"ההשקעה הדרושה בהשלמת הפיתוח של אליס נאמדת בכמה עשרות מיליוני דולרים. עד עכשיו הושקעו בפרוייקט כמה מיליוני דולרים. הקמנו את התצוגה בסלון האווירי כדי לקדם שיתוף פעולה עם יצרן מטוסים איטלקי, שיהיה חלק מקונסורציום חברות שיביא את המטוס לשוק. השותף האיטלקי ישתתף בייצור ובתהליכי ההסמכה וקבלת האישורים, כאשר אני מעריך שיהיו לנו שותפים נוספים שיצטרפו לקונסורציום שיביא את המטוס לשוק. בינתיים אנחנו נערכים לטיסות המבחן הראשונות בסוף שנת 2018".
חברת אתרניטי נטוורקס (Ethernity Networks) החלה להיסחר בבורסת AIM בלונדון תחת הסימול AIM: ENET.L. במהלך המסחר ביום הראשון החברה מכרה כ-32 מיליון מניות וגייסה סכום של כ-19.4 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-58.3 מיליון דולר.
מייסד משותף ומנכ"ל החברה, דוד לוי, אמר שהכניסה לבורסת AIM היא צעד משמעותי עבור אתרניטי ותאיץ את הצמיחה העסקית של החברה. "יש לנו טכנולוגיה מהפכנית שמפעילי הרשתות הגלובליות דורשים אותה. ההנפקה תגדיל את הפרופיל של החברה ושתשפר את המאזן הכספי, מהלך שהוא חיוני כדי לעמוד בדרישות האספקה של הלקוחות מהדרג הראשון (Tier one)".
חברת אתרניטי החברה הוקמה בשנת 2004 על-ידי מנהלים בכירים יוצאי תעשיית התקשורת הישראלית. המנכ"ל דוד לוי ייסד בעבר את חברת ברודלייט שנימכרה לברודקום תמורת כ-230 מיליון דולר. סמנכ"ל המחקר והפיתוח הוא ברוך שביט היה ממייסדי קרשצ'נדו ולפני-כן שימש כסמנכ"ל המו"פ של אי.סי.איי טלקום.
החברה פעילה בתחום הנקרא Access Flow Processors, אשר מחליף את הדור הקודם של מעבדי תקשורת (Network Processor), כדי לאפשר ניהול גמיש של רשת התקשורת. המוצרים של החברה מבוססים על ארכיטקטורה ייחודית בשם ENET Architecture אשר מוגנת בחמישה פטנים רשומים. היא מספקת פתרונות לניהול והאצת תעבורת תקשורת לרשתות Carrier Ethernet באמצעות שילוב של אלגוריתמים עצמיים המיושמים באמצעות כרטיסים המבוססים על רכיבים מיתכנתים (FPGA).
כרטיס של איתרניטי להאצת רשתות NFV
הכרטיסים והתוכנה של החברה מותקנים כיום ביותר מ-400,000 מערכות ברשתות תקשורת גלולביות ובתשתיות תמסורת של רשתות סלולריות. מאחורי הטכנולוגיה של הבחרה עומדת התפישה שפרונות הווירטואליזציה הקיימים היום לא מצליחים להתמודד עם ההתרחבות המהירה של רשתות התקשורת, ופתרונות האצה המבוססים על רכיבי ASIC לא מספקים מענה לבעיה, מכיוון שיש צורך לתכנן מחדש ולייצר רכיבים חדשים לעתים קרובות מאוד.
כדי להתמודד עם האתגרים האלו התעשייה החלה לעבור לשימוש בטכנולוגיות NFV ו-SDN המאפשרות לנהל את את משאבי הרשת ותיפקודה באמצעות תוכנה ולא באמצעות קופסאות חומרה ייעודיות. המגמה הזו מגדילה את הצורך בחומרה נייתנת לתיכנות. מדובר בשווקים צומחים. להערכת חברת המחקר Grand View Research שוק ה-SDN העולמי יגיע להיקף של כ-70.4 מיליארד דולר בשנת 2024. חברת IHS Markit מעריכה ששוק ה-NFV יגיע להיקף של כ-15 מיליארד דולר, שהתוכנה תופסת כ-80% ממנו.
רשות החדשנות במשרד הכלכלה פירסמה בסוף השבוע מכרז להגדלת מערך הבודקים שלה בכ-50 בודקים נוספים. הבודקים המועסקים כיועצים פרילנסרים לרשות החדשנות. הבודק המקצועי מייצג את רשות החדשנות בפני החברות התעשייתיות. תפקידו הוא בדיקת כל הבקשות של תכניות המו"פ והגשת המלצה לוועדה, במגוון תחומי עיסוק, החל ממדעי החיים, תוכנה, תעשייה מסורתית, תקשורת, ועד מערכות וסייבר.
על-פי תנאי המכרז, בודקי הרשות צריכים להיות בעלי מומחיות וניסיון בעולמות המחקר, הפיתוח והטכנולוגיה, כדי שיוכלו לגבש את המלצותיהם בדבר התמיכה בפרוייקטי מחקר ופיתוח. מדובר באחד מהפקידים החשובים ביותר ברשות החדשנות, שכן כל תקציב רשות החדשנות, שהסתכם בשנת 2016 בכ-1.5 מיליארד שקל, מחולק על-סמך המלצות הבודקים.
הרשות מחפשת מהנדסים בעלי 13 שנות ניסיון בתחום הרלוונטי, ולפחות 5-6 שנים ניסיון בתת-תחום ספציפי. הזוכים יהיו אלה שיכריעו אילו מהפרויקטים השונים יקבלו את תמיכת הרשות.כ-50 הבודקים הטובים ביותר שייבחרו מבין הפונים, יצטרפו למאגר הבודקים של רשות החדשנות ויופעלו לפי הצורך.ראש מערך הבדיקה המקצועית ברשות החדשנות, צחי שנרך, אמר שמערך הבודקים הטכנולוגי מונה כיוםכ-150 בודקים מומחים. "אנחנו מרחיבים אותו לאור הביקוש הרב".
במסגרת המכרז, הרשות מבקשת לגייס כ-10 בודקים בתחום המערכות, הכולל סאונד ואולטרא-סאונד, רובוטיקה, מכשור רפואי, אווירודינמיקה, אופטיק ואלקטרו-אופטיקה, הדפסת תלת מימד וכדומה. בתחום האלקטרוניקה והתקשורת מבוקשים 6 בודקים בנושאים כמו בינה מלאכותית, לימוד מכונה, עיבוד אותות, עיבוד תמונה, IoT ומערכות בקרה אלקטרוניות. בתחום התוכנה יש צורך בכ-15 בודקים בנושאים כמו מערכות אבטחת סייבר, ביג דטה, ראייה ממוחשבת יישומנים רפואיים וכדומה.
הבודקים הם עמוד השדרה של הרשות
בעת מתן חוות הדעת, מתייחס הבודק המקצועי למגוון קריטריונים: מידת החדשנות הטכנולוגית והייחודיות של המוצר, חסמים טכנולוגיים, סיכויים מול סיכונים שבפיתוח, היווצרות קנין רוחני בתכנית, התרומה הטכנולוגית למשק ועוד. בנוסף לכך, נבחנים ההיבטים עסקיים הנוגעים לצרכי השוק, תרומה למשק, תעסוקה, יצוא, ערך מוסף וכו', גודל שוק עולמי ונתח שוק צפוי לחברה בידול ממתחרים, ועוד. לבסוף, נבחנת יכולת החברה עצמה, החל ממיקום החברה בענף, אסטרטגית החברה, יכולת הייצור, יכולת ניהולית-עסקית ושיווקית, יכולת צוות המו"פ בחברה, יכולת פיננסית, וכלה בביצועי החברה בעבר.
חברת אלטק (Eltek) מפתח-תקווה המייצרת מעגדלים מודפסים מורכבים, דיווחה על קבלת הלוואה בגובה של 5 מיליון שקלים (כ-1.4 מיליון דולר) מקבוצת ניסטק, שהחברה נמצאת בבעלותה. בהסכם ההלוואה נקבע שהיא ניתנת ללא ריבית אולם צמודה למדד המחירים לצרכן, כאשר לניסטק קיימת זכות לדרוש את ההחזר המלא בהתרעה מראש של שני ימי עסקים בלבד ובמקרים מסויימים היא תוחזר מיידית במלואה, כמו למשל במקרה של החלפת הבעלות על החברה.
יו"ר ומנכ"ל אלטק והבעלים של קבוצת ניסטק, יצחק ניסן, אמר שההלוואה ממחישה את האמון של ניסטק בחברת אלטק ואת המחוייבות אליה. "ההלוואה תסייע לחברה לשפר את המבנה הפיננסי שלה ותתרום להרחבת עסקיה".
חברת אלטק נסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-7.5 מיליון דולר ובמחיר של 70 סנט למנייה. בשבוע שעבר היא קיבלה הודעה מנסד"ק שלפיה ניתנה לה הארכה של 180 יום, עד ה-26 לספטמבר, כדי לקבל הסמכת מסחר לפי דרישת המינימום של מחיר של 1 דולר למניה. במידה ועד לתקופה יהיה מחיר המניה גבוה מ-1 דולר לפחות 10 ימי מסחר, החברה תקבל אישור מלא להמשך המסחר. במידה והיא לא תעמוד בתנאי הזה, היא תקבל התראה שהיא עשויה להימחק מהמסחר בנסד"ק.
חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) מספקת פתרון משותף ביחד עם חברת לווייני התקשורת האירופית אינטלסאט מלוקסמבורג (Intelsat S.A), לאספקת תשתית 3G לאתרים מרוחקים שבהם לא ניתן לספק שירותי תקשורת יבשתיים. הפתרון Mobile Reach Solar 3G החדש הוא פתרון מנוהל שירות שגובש עבור מפעילות רשת סלולרית (MNOs) אשר מעוניינות להרחיב את שטחי השירות שלהן לאזורים שבהם פריסת רשת התקשורת היבשתית אינה כלכלית. הפתרון כולל גם הזנה סולארית, שירותים מלווייני הקיבולת הגבוהה EpicNG של Intelsat ושימוש במערכות VSAT של גילת לתאים סלולריים ולתמסורת לוויינית.
תא תקשורת עצמאי בלב מדבר
גילת מסרה שהשילוב הזה מספק למפעילת הרשת הסלולרית את כל הנדרש בכדי להרחיב את שירותי 3G ולהקים תאים סלולריים ברדיוס של 2.5 ק"מ, כולל אספקת חשמל, עמוד תקשורת, וכל הציוד הלווייני והסלולרי. מערכת Mobile Reach Solar 3G הינה תחנת בסיס סלולרית קטנה המחוברת באמצעות לוויין וניתנת לניוד ולהתקנה בידי צוות מצומצם. הוא מתאים לשימוש גם באתרים שבהם קיימת אספקת חשמל לא יציבה המתבססת על מנועי דיזל או לחילופין לא קיימת אספקת חשמל כלל. במקומות אלו, תחזוקת ציוד ואספקת דלק עלולים להיות החלק המאתגר והיקר ביותר בהפעלת תחנות סלולריות מסורתיות. התוצאה: יחידת תקשורת עצמאית המופעלת באמצעות אנרגיה סולארית הניתנת להתקנה בג'ונגל או בלב מדבר.
"שירות Mobile Reach Solar 3G הינו דוגמא לאפשרות הרחבת השוק באמצעות שירותים יעילים יותר מלווייני EpicNG", אמר סמנכ"ל פס רחב ב-Intelsat, ג'ון פיליפ ג'ילט. "אחד מהיתרונות הגדולים של הלוויין הוא ביכולת להעניק כיסוי לאזורים שבהם הקישוריות היבשתית מוגבלת". סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים בחברת גילת, רון לוין, אמר שפתרון ה-turnkey שגובש על-ידי גילת ואינטלסאט כולל תחנת בסיס סלולרית קטנה, טרמינל לווייני בעל ביצועים גבוהים ושימוש יעיל ברוחב הפס. "פתרון Mobile Reach Solar 3G מאפשר למפעילות רשת סלולרית להקצות משאבים למקומות בהם הם הכי נדרשים".
לוויינים חדשים ומרובי אלומות
לווייני Epic הינם לווייני התקשורת מהדור החדש של חברת אינטלסאט. הם מיועדים לספק קיבולת תקשורת גבוהה יותר מלווייני הדור הקודם וכוללים מספר חידושים טכנולוגיים. השינוי העיקרי בהם הוא מעבר משימוש באנטנה אחת המכסה אזור שלם, לשימוש במערך של משדרים ושל אנטנות המעניקים כיסוי מקומי בטכנולוגיית ריבוי אלומות, במתכונת של חלת דבש.
הדבר מאפשר לספק קיבולת תקשורת גבוהה יותר לאזורים ממוקדים, תוך כדי חסכון באנרגיית השידור. כדי לנהל את חלוקת המשאבים בין המשדרים במערך, הלוויינים כוללים מטריצה של מתגים פנימיים המתאמים בין מקורות השידור ובין המטרות ומספקים את דרגת ההספק האופטימלית בכל תרחיש. הרעיון הוא שחלוקת הספקטרום הזמין בין אזורים גיאוגרפיים שונים, מאפשרת שימוש חוזר באותו ספקטרום באתרים מרוחקים, ושיפור היעילות הכוללת של הלוויין.
חברת PTL Group מתכננת לקיים בחודש ספטמבר הקרוב את המחזור השני של פרוייקט China BootCamp, שהוא מעין מחנה אימונים אינטנסיבי לשוק הסיני המיועד לסייע לחברות סטארט-אפ ישראליות להיכנס לשוק הסיני. מייסד ויו"ר חברת PTL Group China, צבי שלגו, אמר שלחברות ישראליות רבות יש פוטנציאל טוב להצלחה בסין, אולם חברות רבות נכשלות בכך בגלל התנהלות שגויה בבחירת המשקיע הסיני ובעיתוי ביצוע ההשקעה. "חברה ישראלית היושבת בארץ מתקשה להבדיל בין סוגי המשקיעים השונים. רוב המשקיעים הסינים המגיעים לארץ אינם באמת בנויים לעולמות של ההון סיכון. קרנות המחזיקות בכסף ממשלתי וגם פרטי מעוניינות להשקיע בעיקר בחברות ישראליות חסרות סיכון. רובם הם גופים שלא יכולים לספק תמיכה אסטרטגית לחברה צעירה המגיעה לסין בתחום הספציפי שבו היא מתמחה.
לכן, חברת סטארט-אפ המחפשת משקיעים ושותפים בשוק הסיני לא יכולה להרשות לעצמה להתחייב להשקעות מסוג כזה. הדרך הנכונה היא לייצר נוכחות פיסית בשוק הסיני: פעילות עסקית אמיתית, כולל עובד סיני אחד לפחות שיהיה נוכח בשוק מטעם החברה, יסתובב בשוק, יגייס לקוחות וימצא שותף אמת שירצה ויוכל לקדם את הטכנולוגיה והמוצר. כך לדוגמא, חברת Visualead , הסטארטאפ הישראלי הראשון שקיבל השקעה מעלי-באבא, כיתת רגליו חצי שנה בסין, השתתף בתחרויות, הראה נוכחות חזקה, ורק כך זכה בעלי-באבא כמשקיע אסטרטגי".
המחזור ראשון של התוכנית הסתיים בקיץ שעבר וכלל חברות ישראליות כמו: Mer-Cello Wireless , Gamesmart, Maradin, WorldCom Finance, ואחרות. בספטמבר 2017 תיפתח התוכנית ל-10 חברות נוספות שייבחרו מראש כמתאימות ביותר לשוק הסיני, אשר נמצאות בשלבי Round A ומעלה. היזמים ומנהלי אותן חברות ישראליות יעברו מסלול הכשרה מרוכז בן שבוע ימים בשנגחאי, כולל סדנאות עומק ומבט מקיף על השוק הסיני, נטוורקינג עם יזמים מנוסים בחברות טכנולוגיה מקומיות, ישראליות ובינלאומיות הפועלות בסין, וסיורים בחברות ומיזמים מובילים. כל אלה יציפו מגוון שיקולים שיש לקחת בחשבון בתכנון הכניסה לסין. כמו כן תתקיים סדנת התנסות במפגש בלתי אמצעי מול גופי השקעה סינים. כל ההרצאות והתכנים במחנה האימונים ניתנים ללא עלות.
אתגר קשה גם לחברות גדולות
מאחורי יוזמת BootCamp עומדת קבוצת מומחים עם נסיון רב בסין: צבי שלגו הוא מוותיקי היזמים הישראלים בסין ומשמש גם כשותף ומייסד קרן Synergy China Funds. חברת PTL Group הוקמה לפני 17 שנים וניהל עד היום כ-200 פרוייקטים בסין עבור חברות ישראליות ובינלאומיות, בהן: TowerJazz, Radware, Leverate, Visualead, Matrix Global, ACS, Plataine, Inneractive, Screemo, V-Gen, Alpha-Omega ועוד. ערן לסר הוא שותף בכיר ורפרנט לתחום ההייטק בקרן Synergy China, ולשעבר מנכ"ל ג'ון ברייס ומטריקס גלובל ומי שיזם וניהל את הקמת הפעילויות שלהן בסין.
בין המרצים בחנה האימונים הצפוי: יובל רייזמן, מנהל הפעילות העסקית של Iron Source באסיה לשעבר ומי שהקים את פעילות החברה בסין, המשמש גם כמנהל בקרן הון סיכון הסינית CSC. ויליאם באו בין, מנהל China Accelerator, שהוא מאיץ הסטארטאפים הראשון במזרח אסיה ושותף בקרן ההון סיכון SOSV, וכן סיריל דרווין, מנהל תחום מסחר דיגיטלי בחברת Saatchi & Saatchi בשנגחאי. בנוסף, ישתתפו גם מנהלי פעילות סין של חברות ישראליות מצליחות, בהן: Verint, Orbotech, eToro, Mobileye, ו-Screemo.
לדברי שלגו, לחברות סטארט-אפ כדאי לשקול אסטרטגיה של כניסה מוקדמת לשוק הסיני, בעיקר כדי למקסם את ערך החברה לקראת גיוסי הון עתידיים. "אולם פיתוח עסקים והקמת מערך מכירות בסין זה מהלך הכרוך בהעברת ידע, שיטות עבודה, בקרה מרחוק ובניית צוות מקומי. אלה הם אתגרים לא פשוטים גם לחברות מבוססות, וגם בהם ה-BootCamp יספק מידע כלים.
עתידו של מפעל ייצור השבבים של חברת טושיבה, Toshiba Memory Corporation, לוט בינתיים בערפל, עקב מספר הודעות הנראות כסותרות זו את זו. בתחילת השנה החליטה טושיבה לפצל את חטיבת האלקטרוניקה ולמכור את מפעל ייצור רכיבי הזיכרון. ההכרזה יצרה תחרות בהשתתפות גורמים רבים, בהם גם חברת פוקספון, אולם לפני שבוע הודיעה טושיבה שהיא בחרה בקונסורציום המורכב מהבנק היפני לחדשנות (Innovation Network Corporation of Japan), חברת ביין (Bain Capital) והבנק החצי ממשלתי לפיתוח יפן (Development Bank of Japan).
אלא שאם נראה היה שהעיסקה סגורה, אתמול היא פירסמה הודעה מיוחדת ובה דיווחה על קשיים במשא ומתן ועיכובים בהגעה להסכמות. היא הסיברה זאת באי-הסכמות בתוך קבוצת הרכישה: "דרוש זמן כדי להגיע להסכמה מלאה מכיוון שהבקוסורציום מורכב מגופים שונים, והמשא ומתן לא עוד ביעד של טושיבה".
הדבר לא אומר שהעיסקה נכשלה, אולם שיש קשיים. בתוך כך טושיבה הודיעה אתמול שהיא מגישה תביעה נגד חברת ווסטרן דיגיטל (Western Digital Technologies) בבית המשפט המחוזי בטוקיו ודורשת ממנה פיצויים בגובה של 1.42 מיליארד דולר. טושיבה מאשימה את ווסטרן דיגיטל בנקיטת פעולות שונות שנועדו לחבל בנסיון למכור את חברת הזיכרונות (TMC) למרות שאין לה מניות או בעלות בחברה הנמצאת בבעלות טושיבה וסנדיסק (SanDisk). לתביעה יש מרכיב נוסף: טושיבה טוענת שווסטרן דיגיטל פעלה באופן לא הוגן להשגת ידע טכנולוגי של טושיבה, כאשר העבירה אליה עובדים מחברת סנדיסק הנמצאת בבעלותה (בעיסקה שהושלמה במאי 2016). במיוחד מדובר בעובדים שעבדו צמוד לטושיבה במסגרת שיתוף הפעולה בן 17 השנים ביניהן, והיו חשופים לסודות מסחריים וטכנולוגיים.
סכסוכים לחוד, ועסקים לחוד
היום הגיבה ווסטרן דיגיטל לטעות האלה, ומסרה שהיא נחושה לפעול להצלחת שיתוף הפעולה בין טושיבה לבין החברה הבת שלה סנדיסק, המחזיקה ב-50% מהשותפות. "טושיבה נקטה בצעדי תגמול חסרי תקדים, ומנעה מעובדים מסויימים גישה אל בסיס הנתונים המשותף של שתי החברות, ובכך פגעה גם בבעלי המניות שלה עצמה וגם בלקוחות שלנו.
"ווסטרן דיגיטל עדיין לא קיבלה לידיה את כתב התביעה ולכן לא יכולה להגיב אליו. אולם בהסכם שיתוף הפעולה בין סנדיסק וטושיבה מוגדר תהליך לפתרון סכסוכים באמצעות בוררות באמצעות מוסד הבוררות ICC International Court of Arbitration. סנדיסק מגישה תביעה לבית המשפט העליון בקליפורניה כדי להבטיח שתהליך הבוררות לא ייפסק".
וכאן מגיע השלב המפתיע: ווסטרן דיגיטל הודיעה שבכוונתה להשקיע בהקמת קו ייצור משותף לה ולטושיבה. אתמול הודיעה חברת הזכרונות של טושיבה שהיא תשקיע 1.6 מיליארד דולר בשלב הראשון בהקמת מפעל ייצור שבבים חדש בשם פאב 6 (בתמונה למעלה) אשר יפעל בעיר יוקאיצ'י שביפן. החברה הודיעה שהיא החלה בעבודות ההקמה הראשונות. בהחלטה על הקמת פאב 6 נקבע שגם אם סנדיסק לא תצטרף לפרוייקט, טושיבה תמשיך בהקמת המפעל ותממן אותו בעצמה. הודעת ווסטרן דיגיטל הפירה את הספק לפחות מהשאלה הזו.
טכנולוגיית 3D חדשה: ארבע סיביות בתא זיכרון אחד
BiCS FLASH בעל ארבע סיביות בתא אחד
קו הייצור החדש יתמקד בטכנולוגיית הייצור החדשה ביותר של שבבי זיכרון מסוג 3D Flash המיוצרים בתהליך של 96 שכבות. הטכנולוגיה כל-כך חדשה שרק אתמול (ג') החברה דיווחה רשמית על הצלחה בייצור אבטיפוס של רכיב הזיכרון. מדובר בזיכרון תלת מימדי (3D) מסוג BiCS FLASH בעל ארבע סיביות בתא אחד (quadruple-level cell). החברה דיווחה שפריצת הדרך דרשה הכפלת רמת הדיוק הייצור בהשוואה לטכנולוגיית 3 סיביות בתא אחד (TLC). הרכיבים החדשים מיוצרים בתהליך הכולל 64 שכבות של מוליכים למחצה. בתוך כך החברה דיווחה על פריצת דרך בטכנולוגיית זיכרון נוספת: רכיב BiCS FLASH בעל 3 סיביות מידע בתא אחד (3-bit-per-cell) בתהליך חדש הכולל שימוש ב-96 שכבות של מוליכים למחצה. החברה מתכננת להוציא לשוק דגימות ראשונות של רכיבי הזכרון החדשים במחצית השנייה של 2017.
הרכיבים הראשונים יהיו זיכרונות בנפח של 256gigabit, כלומר 32gigabytes. הם מיועדים לשימוש בכונני SSD, סמארטפונים, טאבלטים וכרטיסי זיכרון. טושיבה הודיעה שכעת היא מפתחת את דור ההמשך של טכנולוגיית 96 שכבות, אשר ישמש לייצור רכיבי זיכרון בנפח של 64gigabytes אשר יתבססו על ארכיטקטורה של ארבע סיביות בתא (QLC). להערכת טושיבה, טכנולוגיית ההנחה האנכית החדשה של הרכיבים (stacking process) מגדילה את צפיפות הזיכרון בכ-40% בהשוואה לטכנולוגייה אנכית של 64 שכבות, וכן את העלות הכוללת של כל סיבית זיכרון. הרכיבים בטכנולוגיה החדשה ייוצרו בפאב 5, בפאב 2 של החברה ובפאב 6 החדש אשר ייפתח בקיץ 2018.
יצרנית מדפסות התלת-מימד ננו-דיימנשן (Nano Dimension) וחברת האלקטרוניקה הביטחונית האמריקאית Harris Corporation, המייצרת ציוד תקשורת לתעשייה הביטחונית, ישתפו פעולה בפרויקט משותף לפיתוח טכנולוגיה להדפסה תלת מימדית של מודלים אלקטרוניים עבור יישומים בתחום החלל. אתמול (ד') הודיעה ננו-דיימנשן על קבלת אישור למענק מהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, למימון הפרויקט. תקציבו של הפרויקט יעמוד על 309 אלף שקל, כאשר רשות החדשנות תממן כמחצית מהסכום.
חברת Harris Corporation מפלורידה, ארה"ב, היא חברה ביטחונית מייצרת ציוד תקשורת אלחוטית, מערכות קשר טקטיות, מערכות עקיבה, אמצעי ראייה ואנטנות לתעשייה הביטחונית ולתעשיית החלל. החברה מעסיקה כ-16,000 אלף עובדים ונחשבת לאחת מקבלניות הייצור הגדולות ביותר של משרד ההגנה האמריקני. האריס נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-13.2 מיליארד דולר ב-2016 עמדו הכנסותיה על כ-7.4 מיליארד דולר.
מיזעור משדרי RF
במסגרת שיתוף הפעולה עם ננו דיימנשן, שתי החברות יפתחו טכנולוגיה להדפסת תלת מימד של מעגלים אלקטרוניים רב-שכבתיים ודו-צדדיים, אשר מפיצים אותות דיגיטליים, חשמל ותדרי רדיו (RF) באותו מצע. למעשה, מדובר במשדרי RF בעלי יכולות מתקדמות אשר יורכבו על-גבי לוויינים קטנים ועצמים אחרים הנשלחים לחלל וישדרו, בין היתר, מידע בחזרה לכדור הארץ.
מטרת הפרויקט היא כפולה: לשפר את האחידות והמהימנות של הרכיבים הללו על-ידי ניטרול הצורך בהרכבה ידנית, ולהביא להפחתה בעלויות על-ידי מזעור הרכיבים והאפשרות להדפיס משדרי RF בכמויות גדולות באמצעות מדפסת תלת מימד. מנהל הפיתוח העסקי בקבוצת החדשנות בננו-דיימנשן, ניר גילת, הסביר ל-Techtime שלשימוש בהדפסת תלת מימד בייצור משדרי RF ליישומי חלל יש יתרונות רבים: "ייצור בטכנולוגיית הזרקת דיו (Inkjet) תאפשר מיזעור משמעותי של הרכיבים הללו, הן מבחינת גודל והן מבחינת משקל. המדפסת מאפשרת לנו לתכנן ולהדפיס רכיבים בצורה יעילה יותר ותלת מימדית, ועל-ידי כך למזער את השטח, שבדרך כלל מתבזבז במשדרים הקיימים היום".
מה טיב שיתוף הפעולה עם Harris?
גילת: "חברת האריס אחראית על הגדרת הצרכים. שתי החברות יאפיינו ביחד את המבנה החדש של הרכיבים הרלוונטיים, וננו דיימשנן תפתח יכולות ההדפסה ותבצע את ההדפסות וההתאמות הנדרשות כדי למזער את הרכיבים, במקביל לטיוב תכונותיהם".
ננו דיימנשן מכוונת לשוק החלל
זהו אינו פרויקט הפיתוח היחיד שעורכת כעת ננו-דיימנשן בתחום הדפסת רכיבים לתעשיית החלל. מוקדם יותר החודש הודיעה החברה על פרויקט משותף עם חברת Semplastics לפיתוח חומרים קרמיים תלת מימדיים, שניתן יהיה לעשות בהם שימוש בטכנולוגיית הזרקת דיו כדי להדפיס אובייקטים בעלי צפיפות נמוכה ועובי גבוה עבור יישומים שונים בתעשיית החלל. גם פרויקט זה זכה למענק בגובה 195 אלף שקל מרשות החדשנות.
האם תעשיית החלל היא שוק עתידי פוטנציאלי עבור ננו-דיימנשן?
"בהחלט כן. אנו מאמינים שיכולות ההדפסה של החברה, תוך שימוש בחומרים המתקדמים שפיתחנו והחומרים שנפתח בהמשך, כגון חומרים קרמיים, ישתלבו היטב בתעשיית החלל, וזאת לאור המאמצים הרבים המוקדשים בתעשייה להקטנת העלויות כל פרויקט ופרויקט – עלויות המושפעות מכל גרם או שטח עודפים. יתרונות המזעור בהקשר זה משמעותיים מאוד".
השימוש בהדפסת תלת מימד בתעשיית החלל עדיין מאוד מצומצם. עם זאת, הבשלת טכנולוגיות ההדפסה והצורך בייצור יעיל ומדויק יותר של רכיבים בתחום החלל, צפויים לדחוף בשנים הקרובות את השוק קדימה. על פי חברת המחקר Markets&markets שוק הדפסת התלת מימד לתחום התעופה והחלל, שב-2017 נאמד ב-714.5 מיליון דולר בלבד, צפוי לגדול עד ל-3.05 מיליארד דולר ב-2022.
חברת טלסיס השתלטה על חברת ואריסייט (Variscite) באמצעות עיסקה לרכישת מניות החברה על-ידי טלסיס ועל-ידי חברת ארלדן טכנולוגיות, המחזיקה בכ-21% ממניות טלסיס. העיסקה צפויה להסתיים בסוף החודש הבא (יולי 2017). עם סיומה, תחזיק טלסיס ב-68.44% ממניות החברה, ארלדן תחזיק ב-20.29% מהמניות, והעובדים יחזיקו בכ-11.27% מהמניות.
עבור טלסיס מדובר בעיסקה שיש בה גם יתרון אסטרטגי וגם יתרון פיננסי. בחודש ינואר 2014 היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל – כלומר שווי החברה היה כ-26 מיליון שקל (כ-7 מיליון דולר). בחודש מרץ 2015 הגדילה טלסיס את אחזקותיה בוואריסייט ורכשה 22.7% מהמניות תמורת 3.24 מיליון דולר. כלומר שווי החברה לפני כשנתיים נאמד בכ-14.3 מיליון דולר.
השוק הגדול של ייצור בכמויות קטנות
חברת ואריסייט עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים שסביבם (System on Modules) מפתח הלקוח את היישום הספציפי שלו, מחשבים על-גבי כרטיס (Single Board Computers), ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. המודולים כוללים מעבדים, זיכרונות, בקרים, ממשקי תקשורת קוויים ואלחוטיים וממשקי וידאו ואודיו.
להערכת טלסיס, ואריסייט היא אחת מחמש החברות המובילות בעולם בתחום. החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים ומפעילה בלוד קו ייצור עצמי לייצור הכרטיסים שהיא מפתחת. רוב המכירות שלה נעשות בחו"ל כאשר חברת ארו (Arrow) משמשת כמפיצה הגלובלית שלה, וחברת טלסיס משמשת כמפיצה שלה בשוק הישראלי.
המוצרים של ואריסייט נמכרים ללקוחות המייצרים פתרונות בהיקפים קטנים ובינוניים במגזרי שוק רבים: ביטחון, מיכשור רפואי, חקלאות, תעשיית הרכב, אוטומציה תעשייתית ועוד. התוצאה היא שהיא לא תלויה במספר קטן של לקוחות ונהנית מהיציבות של קהל לקוחות מגוון. גם בצד של הספקים החברה שומרת על מגוון גדול מאוד: הכרטיסים שלה מבוססים על מעבדים של מספר גדול של חברות: קואלקום, טקסס אינסטרומנטס, NXP ומארוול.
חברת טלסיס היא אחת ממפיצות הרכיבים והפתרונות הטכנולוגיים הגדולות בישראל. היא נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-268 מיליון שקל – קצת יותר מפי שניים בהשוואה לשווי החברה בבורסה לפני שנה.
התאונה הקטלנית שקרתה במפעל ייצור הצגים של חברת LG Display ביום שבת ה-24, השביתה את המפעל ותורגש בכל שוק הצגים העולמי. חטיבת הצגים WitsView של חברת המחקר TrendForce, דיווחה היום (ג') שמפעל P8-1 של החברה, המייצר פנלים בטוחים בטכנולוגיית Gen-8.5, נסגר זמנית כדי לבצע תיקונים ולצורך השלמת החקירה של הרשויות. חברת LGD – LG Display לא מסרה מידע על התאונה ולא דיווחה עליה למשקיעים. ראוי לציין שזו לא התאונה הקטלנית הראשונה שקרתה במפעל מסכי הטלוויזיה המצוי כ-40 קילומטר מדרום לסיאול בירת דרום קוריאה.
בינואר 2015 התרחשה דליפה חמורה של אדי חנקן שמשאיפתם נהרגו שני עובדים ומספר עובדים נוספים נפגעו קשה. החנקן משמש לשטיפת הצגים לאחר הייצור. כאמור, עדיין אין פרטים רשמיים על התאונה החדשה, אולם המעט שידוע עליה הספיק בשביל ש-WitsView תוציא הודעה מיוחדת שבה היא מעריכה שלתאונה תהיה השפעה עמוקה על שוק הצגים הגדולים ברבעון השלישי של 2017.
יהיו גם מרוויחים מהתאונה
"ברבעון השני חלה ירידה קלה בדרישה לצגים גדולים, אולם ברבעון השלישי קיימת עלייה עונתית בדרישה מצד יצרני המכשירים. התאונה במפעל P8-1 תיצור לחץ על שרשרת האספקה ותגרום לעלייה במחירים".
להערכת החברה, השלמת החקירה, ביצוע התיקונים והחזרת המפעל לייצור מלא ידרשו 2-4 שבועות. בתקופת המעבר הזו יצטמצם ייצור הצגים הגדולים של LGD בכ-715,000 מ"ר והדבר יורגש בשוק ברבעון השלישי עקב ירידה בהיקף ההיצע של צגים. במגזר אחד, של צגי 55 אינטש, החברה מאמינה שהתאונה תביא לבלימת מגמת היחידה במחירים. הקושי הגדול ביותר צפוי להיות נחלת של יצרני המכשירים, שלא יכלו להיערך לתאונה פתאומית. אולם חלק מהמתחרים ייהנו מהזמנות חדשות, במיוחד החברות Samsung Display ו-BOE Technology שיקבלנו הזמנות ייצור ש-LGD לא תוכל לספק. יצרני הצגים הטאיוואנים לא ייהנו מהמצב, שכן תמהיל הייצור שלהם שונה מזה של LGD.
להערכת WitsView, למרות שחברת LGD מחזיקה רק בכ-5.8% מהשוק של צגים רחבים בטכנולוגיית Gen-8.5, להפסקת הייצוא הזמנית שלה תהיה השפעה על התעשייה כולה: לקוחות יאגרו צגים, והלחץ על שרשרת האספקה יביא בחלק מהמקרים לבלימת הירידה במחירים ובחלק מהמקרים לעלייה במחירים.
חברת Visa Inc.הכריזה עלהזוכיםבתחרות Visa's Everywhereהראשונהבאירופה. שלושת הסטארטאפיםשהגישואתההצעותהמוצלחותביותרבשלושקטגוריות זכובפרסיםבשוויכולל של 100,000אירו, ובהזדמנותלעבודעםה–APIשלVisaועם מנהלים בכירים ואנשי טכנולוגיה שינחו אותם. ויזה העניקהלכל אחד מן הזוכים בקטגוריות השונות פרסבסך 25,000 אירו. אלה הם הזוכים: חברת Bitemojoהישראלית שפיתחה את אפליקציית Visa Bite המספקת סיור קולינרי מודרך בסמארטפון. חברת Kompas הבריטית שפיתחה את אפליקציית התחבורה הבינעירונית Dependable City Exploration, וחברת Fly Money הישראלית שפיתחה API המבצע השוואת עלויות ומספק פתרונות המרת מטבע כאשר הצרכן מזמין טיסה דרך סוכן נסיעות או חברת תעופה.
מנכ"ל Visaבישראל, עודד סלומי, אמר שמתוך 197 חברות מאירופה שנרשמו לתחרות, 83 היו ישראליות. "הסיפור המרגש באמת מבחינתנו הוא שלב הגמר, שאליו הגיעו 8 חברות ישראליות מתוך 15 מתמודדות. בין הטכנולוגיות הישראליות בולטות חברות העוסקות במערכות החזרי מע"מ אוטומטיים, פתרונות חדשניים לנוסעים בתחבורה ציבורית, שירותים צרכניים וחווייתיים מבוססי מיקום ועוד״. יוזמת Visa's Everywhere הוכרזהבוועידתהסלולרMobile World Congress (MWC) שהתקיימהבפברואר.
בחודש אפריל החלה לקבלהצעותלפיתוחים בשלושהקטגוריותשלעיל. במאיהסתייםשלבההגשות,שלאחריובחרהVisaחמשהצעותשעלולגמרבכלקטגוריה.החברההזמינהנציגשלכלאחתמהחברותלכנס Money 20/20שנערךבקופנהגן, עלמנתלהציגאתהרעיוןשפיתחובפניחברשופטים, שכללמנהליםבכיריםמ–Visa וכן שופטים אורחים: דווידה ריגאמונטי מ-CornerCard; בירטה קוויט מ- Ersteאוהד מימון מלאומי קארד וארז אהרוני מכאל.מקארתיהכריזעלהזוכיםבמהלךמצגתשערךבפניחברותסטארטאפעל גבי ה– Sixth Stage של הכנס, אשרתוכננהבמיוחדעבורקהילתהסטארטאפים. מאזהושקהבארה״ב בשנת 2015, השתתפובתכניתיותרמ-1,500 חברותסטארטאפמצפוןאמריקה, אמריקההלטינית, אירופהואסיה.
חברת סיוה (CEVA) מהרצליה תספק את מעבד האותות CEVA-X1 IoT Processor שפותח במיוחד עבור יישומי IoT, לחברת השבבים הסינית Sanechips (לשעבר ZTE מיקרואלקטרוניקה) הנמצאת בבעלות יצרנית הסלולר הסינית ZTE. חברת Sanechips תשלב את המעבד בשבב החדש RoseFinch7100 עבור מכשירי NB-IoT (מכשירים בעלי רוחב פס צר מאוד: Narrowband-Internet of Things) שייצאו לשוק בספטמבר השנה. מעבד התקשורת של סיוה מתאפיין בצריכת הספק נמוכה במיוחד, המאפשרת חיי סוללה של 5-10 שנים במכשירי IoT.
מעבד X1 הוא מעבד IoT רב-משימתי הכולל גם בקר (Controller) וגם מעבד אותות ספרתי (DSP). הוא מיועד לפעול מול מספר רשתות תקשורת, בהן: רשתות סלולריות, רשתות אלחוטיות מסוג LPWA בעלות רוחב צר פס במיוחד (פרוטוקול שתוכנן עבור מכשירי IoT המעבירים מידע בקצב נמוך מ-150kbytes בחודש), תקשורת Bluetooth, Zigbee/Thread Wi-Fi 802.11n ועוד.
הארכיטקטורה שלו תומכת גם בעיבוד המבוסס על VLIW – Very Long Instruction Word וגם בעיבוד מבוסס SIMD – Small Instruction Multiple Data. חברת סיוה דיווחה שבמבחני הביצוע של מכון EEMBC, הוא קיבל ציון של 3.6 CoreMark/MHz. המעבד תוכנן לשמש כמעבד יחיד המנהל את פעילות האבזר בצורה חסכונית ביותר, ולהערכת החברה הוא יכול לפעול במשך 5-10 שנים באמצעות סוללה אחת בלבד.
להערכת מנהל השיווק של Sanechips, ז'ו ג'ין, טכנולוגיית ה-NB-IoT צפויה להוביל את הקישוריות ארוכת הטווח במוצרי IoT. "שיתוף הפעולה הצמוד שלנו עם סיוה מבטיח פיתוח מוצרים שיהיו בחזית הטכנולוגיה. שבב RoseFinch7100 החדש יאפשר אימוץ נרחב של תקן התקשורת NB-IoT". מנהל חטיבת התקשורת הסלולרית של סיוה, מיכאל בוקאיה, אמר שהחברה נשענה על הטכנולוגיות שלה בתחום עיבוד האותות בשוק הסלולר, להתאמת המעבד שלה לביצועים הנדרשים במוצרי NB-IoT. "ההסכם עם Sanechips משקף את יעילות המעבד שפיתחנו".
חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה החלה להיסחר היום (ב') בבורסה של תל-אביב, ולפי תוצאות היום הראשון נראה שהיא נסחרת במחיר נמוך במקצת ממחיר הפתיחה שלה. החברה החלה את היום עם שער בסיס של 1850 אגורות למנייה, כאשר לאורך כל היום היא שומרת על שער שהוא נמוך במקצת מ-1800 אגורות למנייה. למרות זאת ניתן להעריך שהיא מעניינת מאוד את המשקיעים, מכיוון שהחברה נסחרת במחזור גדול של יותר מ-18 מיליון שקלים, בהשוואה למחזור של כ-16 מיליון שקלים שאיפיין את המסחר במניות אלביט מערכות בבורסה. בשורה התחתונה: היא השיגה שווי שוק משמעותי מאוד של כ-952 מיליון שקל.
אופציה ביטחונית חדשה
מבחינת המשקיעים, מדובר בתוספת מעניינת לקבוצת החברות הביטחוניות הנסחרות בבורסה, שהיא רשימה קצרה במיוחד הכוללת כיום רק את אביליטי, אורביט, אימקו, אירונאוטיקס, אלביט מערכות, אראסאל, ארית תעשיות והתעשייה האווירית – הנמצאת במצב מיוחד, מכיוון שהיא גייסה אגרות חוב בבורסה, אולם היא לא חברה ציבורית נסחרת.
חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים, ובשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-137 מיליון דולר. החברה דיווחה על צבר הזמנות של כ-155 מיליון דולר.
החברה הוקמה בשנת 1997 על-ידי אבי לאומי ומשה כספי, ובשנת 2013 עברה השליטה בה לידי הקרנות ויולה, בראשית ו-KCPS. הפעילות העיקרית של החברה מתמקדת בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של משפחות מוצרים: החל ממל"טים קטנים ממשפחת אורביטר, וכלה במל"ט גדול Dominator XP (בתמונה למעלה), אשר נבנה על פלטפורמה של המטוס הדו-מנועי Diamond DA42, שהוסבה לפלטפורמה בלתי מאויישת על-ידי החברה. הדומינייטור יכול לשהות יותר מ-20 שעות ברציפות באוויר ולשאת מטעד במשקל של עד 373 ק"ג.
המל"ט הטקטי אירוסטאר של אירונאוטיקס
בנוסף, החברה מייצרת בלוני תצפית ובשנת 2016 נכנסה לתחום הרחפנים באמצעות רכישת חברת PoziDrone, אשר מייצרת רחפני מודיעין ורחפנים לוגיסטיים בעלי כושר נשיאה של כמה עשרות קילוגרמים.
מודל עיסקי הכולל גם מערכות וגם מכלולים
בניגוד לשתי המתחרות הישראליות שלה, אלביט והתעשייה האווירית, אירונאוטיקס מוכרת ללקוחות גם מערכות מל"ט שלמות וגם מכלולים שישתלבו במערכות של הלקוחות. כך למשל, היא מספקת מנועים למל"טים של חברות אחרות, באמצעות חברת Zanzottera Technologies האיטלקית שהיא מחזיקה ב-100% ממניותיה. זנזוטרה מייצרת מנועי בעירה פנימית בגדלים שונים הנמכרים ליצרני מל"טים בכל העולם.
דוגמא נוספת: בשבוע שעבר אירונאוטיקס דיווחה על הסכם עם יצרן מערכות מוטסות אירופי בהיקף כולל של כ-12.15 מיליון דולר. בשלב הראשון היא תפתח ותייצר עבורו מערכת שליטה ובקרה בהיקף של 7.7 מיליון דולר, שתשתלב בפלטפורמה האווירית של הלקוח. בשלב השני של הפרוייקט הוא יוכל להזמין מערכות שו"ב סדרתיות בהיקף של כ-4.5 מיליון דולר.
מקום שלישי אחרי אלביט והתעשייה האווירית
ההיקף והגיוון של אירונאוטיקס הופכים אותה ליצרנית המל"טים המשמעותית השלישית בישראל, לצד אלביט מערכות והתעשייה האווירית. במצגת למשקיעים ערב ההנפקה, החברה הסבירה שהאסטרטגיה שלה תמשיך להתבסס על שוק המל"טים הביטחוניים, שלהערכת חברת המחקר Teal Group Corporation יצמח מכ-10 מיליארד דולר ב-2017 לכ-16 מיליארד דולר בשנת 2021. החברה הגיעה להנפקה עם תוצאות מרשימות: צמיחה עקבית במכירות מ-82 מיליון דולר ב-2013 לכ-137 מיליון דולר ב-2016, ומעבר מהפסד של 8.9 מיליון דולר בשנת 2013, לרווח נקי של 18 מיליון דולר בשנת 2016.
מנכ"ל החברה, עמוס מתן שימש כמנכ"ל סולתם בשנים 2010-2013 (כאשר עברה לבעלות אלביט) ולפני כן היה אחראי על הובלת פרוייקט צבא היבשה הדיגיטלי (צי"ד), הנחשב לבפרוייקט השו"ב הגדול ביותר של צה"ל. המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים שאול גלעד שימש כמנהל הכספים של גדות כימיכלים ושל צ'מפיון מוטורס. מנהל השיווק והפיתוח העסקי דני אשחר הגיע מחיל הים ומתע"ש, ובשנים 2006-2012 שימש כסמנכ"ל ההנדסה של אירונאוטיקס.
פיתוח מל"ט תקיפה
מל"ט התקיפה העתידי Orbiter 1K
בימים אלה החברה מפתחת מוצר נוסף המתבסס על משפחת מטוסי האורביטר: מל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה מדגם Orbiter 1K. במקביל, היא נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים של מל"ט טקטי מדגם Orbiter 4 בעל יכולת ביצוע של מגוון משימות, כושר נשיאה של מספר מטעדים במקביל, בעל מנוע בעירה פנימית ומנוע חשמלי כגיבוי, ויכולת שהייה של עד 24 שעות באוויר. להערכת החברה הפיתוח יסתיים השנה.
חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר מרחיבה את סבב גיוס ההון הרביעי שלה, להיקף של כ-40 מיליון דולר, שהם 10 מיליון דולר מעבר לסכום המקורי של 30 מיליון דולר, עליו הודיעה החברה לפני כשלושה חודשים. לסבב הגיוס הצטרפה קרן ההשקעות Mirai Creation שהיא זרוע ההשקעות של חברת טויוטה המנוהלת על-ידי SPARX Group. משקיע מרכזי נוסף בקרן הוא Sumitomo Mitsui Banking Corporation. בנוסף, המשקיעים הנוכחיים של אוטוטוקס הגדילו את השקעתם בחברה. סך הגיוסים של אוטוטוקס מהקמתה מסתכם בכ-80 מיליון דולר.
המנכ"ל חגי זיס
חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ומנוהלת על-ידי חגי זיס, לשעבר סמנכ"ל חטיבת מוצרים בסרגון וסמנכ"ל מו"פ באיזיצ'יפ. הטכנולוגי הראשי של החברה און הרן, שנמנה על מייסדיה. הרן כיהן בעבר כסמנכ"ל הטכנולוגיות של פסווה הישראלית שנמכרה בשנת 2006 ל-PMC-Sierra תמורת 300 מיליון דולר. אוטוקוס עובדת במתכונת של יצרנית שבבים ללא מפעל ייצור (Fabless). החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, ארה"ב, יפן, קוריאה, גרמניה וצרפת, ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים. המטה ומרכז הפיתוח של החברה פועלים מכפר נטר.
החקיקה בארה"ב דוחפת את השוק
אוטוטוקס היא שחקנית מובילה בתחום שבבי התקשורת הממונעת V2X – Vehicle to Everything. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק זה הוא ההתקדמות המהירה של חברות OEM ו-Tier1 בתחום הרכב לעבר כניסה של מערכות V2X מבוססות DSRC לשוק הרכב. הצמיחה הזו קיבלה דחיפה מהצעת החקיקה (NPRM – Notice of Proposed Rule Making) שניתנה לאחרונה על-ידי משרד התחבורה של ארצות הברית (USDOT), אשר צפויה להיתרגם לחוק המחייב התקנת מערכות V2V מבוססות DSRC בכל כלי הרכב הקלים בארצות הברית. כתוצאה מכך, מערכות אלו יותקנו ברכבים מייצור סדרתי החל משנת 2019 וחברות הרכב והטכנולוגיה ממקדות מאמצים להקדים את הרגולציה.
אוטוטוקס מתכוננת להתחיל בייצור המוני שיחל ב-2019, לאחר שזכתה בכמה פרויקטים אצל לקוחות משמעותיים. בספטמבר 2016 היא הודיעה שיצרנית מערכות האלקטרוניקה לרכב מיפן, דנסו (DENSO), תשלב בפלטפורמת ה-V2X שלה את מערך השבבים ל-V2X של אוטוטוקס. בתחילת יוני השיקה אוטוטוקס טכנולוגיה למניעת תאונות אופנועים באמצעות תקשורת בין כלי רכב לבין אופנועים (B2V – Bike-to-Vehicle) המיושמת במערך השבבים שלה. במקביל, היא החלה בפרויקט פיתוח משותף עם Bosch הגרמנית, הנחשבת ליצרנית המכלולים לרכב הגדולה בעולם, ועם Ducati ו-Cohda Wireless, המשלב את טכנולוגיית B2V שלה.
השקעת אמון בחברה הישראלית
טכנולוגיית V2X מאפשרת תקשורת אלחוטית בין כלי-רכב לכלי-רכב אחרים (V2V), בין כלי-רכב לבין תשתיות שונות (V2I), בין מכוניות לאופנועים (B2V) ובין כלי-רכב להולכי רגל (V2P). היא מיועדת לסייע במניעת תאונות באמצעות אספקת מידע קריטי בזמן אמת. מערכת התקשורת משלימה מידע שמתקבל מחיישנים אחרים, בפרט במצבים בהם אין קו ראייה ישיר (non-line-of-sight), במזג אוויר קשה או בתנאי תאורה גרועים, ולכן נחשבת לטכנולוגיה מרכזית במניעת תאונות.
"ההשקעה של Mirai Creation Investment Fund משקפת הצבעת אמון של ממש בשוק ה-V2V מבוסס ה-DSRC, וגם באוטוטוקס עצמה", אמר מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס. "העובדה שקיבלנו השקעה מוגדלת ממשקיעים כה מכובדים, שהם מובילים עולמיים בענף הרכב, מעניקה ערך מוסף נהדר לאוטוטוקס. גיוס ההון יאפשר לנו להיערך לתחילת הייצור ההמוני ולהמשיך לפתח פתרונות תקשורת עבור מכוניות מקושרות ומכוניות אוטונומיות".
ככל שעולם הסייבר נעשה מורכב, מתוחכם ומסובך יותר – ההתמודדות איתו מזכירה יותר ויותר מערכות ריגול ומודיעין אנושיות, ולא רק כלים טכנולוגיים דיגיטליים. מי שהבין את העוצמה של האדם בתחום הזה היא חברת White-Hat מתל-אביב, המספקת שירותי הגנת סייבר על בסיס עקרונות ריגול ומודיעין קלאסיים. לאחרונה היא גם צירפה אל שורותיה יועצים בכירים שהגיעו מהמגזר הבטחוני-צבאי ומהמגזר הפיננסי. רונן זרצקי לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות שלישראכרט, אייל פישר שכיהן כמפקד מרכז הסייבר ב-8200 ואילן מזרחי ששימש כמשנה לראש המוסד עד לשנת 2003 והיועץ לבטחון לאומי עד שנת 2007.
האקר לבן והאקר שחור
ווייט-האט מספקת שירותי חמ״ל סייבר מתקדם לגופים בתחומי הפיננסים, הבריאות, הממשלה, הבטחון והמגזר העסקי, באמצעות "האקרים לבנים". בשיחה עם Techtime גילה המנכ"ל שרון נימירובסקי (בתמונה למעלה), כיצד החברה עובדת ומה היא מתכננת להציע למדינות זרות. אולם בשלב הראשון הוא מבהיר שההאקרים של החברה לא עוסקים במה שנקרא לעתים "הגנה פעילה", כלומר תקיפה ברשת. זהו מגרש המשחקים של האקרים שחורים. נימירובסקי: "אנחנו עוסקים בהגנה בלבד ולא בתקיפה. תקיפה היא עבירה על החוק, ורק לממשלות יש הכשר חוקי לבצע תקיפות".
מדוע חברות צריכות להפעיל האקרים כדי להתגונן?
"אסטרטגיית ההגנה של רוב החברות מבוססת על רכישת טכנולוגיות הגנה. מנמ"ר ממוצע מתעסק כיום עם 36 טכנולוגיות הגנה שונות – ולמרות זאת הארגונים נפגעים מפעילות עוינת. רשת הקמעונאות Target, למשל, משקיעה 20 מיליון דולר בשנה בטכנולוגיות הגנה – ולמרות זאת היא היתה נתונה תחת התקפה שלא זוהתה במשך 8 חודשים. זהו המקום שאליו אנחנו נכנסים, אנחנו חברה של ציידים. יש כאן דסק שעובד 24X7. אני יודע על כל תקיפה המתרחשת בעולם ועל כל איזכור של הלקוחות שלי ברשת הסמויה וברשת הגלויה. כל באג חדש, כל הדלפת מידע וכל כופרה, סוס טרויאני או וירוס חדשים שיוצאים לרשת.
"בנוסף, אנחנו גם צדים איומים סמויים שכבר נמצאים בחצר של הלקוח. למעשה, הלקוחות שלנו קונים יחידת מודיעין סייבר פרטית, מבלי להתקין שום טכנולוגיה חדשה במערכות של הארגון. אנחנו מקבלים לוגים ממערכות ההגנה של הלקוח, ומצליבים אותם אצלו, עם המידע העדכני שאנחנו אוספים. כך למשל, אם קבוצת תקיפה פיתחה נוזקה שמטרתה לבצע הדבקה ולהוציא מידע מהארגון – אני בוודאות מוחלטת יודע על ההתארגנות, על השיטה ומה לחפש".
אוואטרים המתחזים לבני-אדם
שרון נימירובסקי, 41 הוא בעל נסיון הגנתי רב שנים. בשירותו הצבאי הוא עסק בפיתוח אמצעי לחימה טכנולוגיים ולאחר מכן שימש כטכנולוג הראשי של בית החולים אסף הרופא וכיועץ טכנולוגי של חברת באבטחה אבנת. ווייט האט הוקמה לפני 4 שנים וצמחה בהדרגה, ביחד עם הלקוחות. כיום היא מעסיקה כיום כ-35 עובדים, ש-29 מתוכם הם האקרים.
אוואטארים הם סוכנים דיגיטליים המתחזים להאקרים בשר ודם
כיצד אתם אוספים מידע על פעילות של האקרים ברשת?
"אנחנו מפעילים כלים האוספים מידע אנושי (UMINT) באמצעות אוואטרים. מדובר ביישות דיגיטלית שאין מאחוריה אדם אמיתי אבל היא מתנהגת כמו אדם אמיתי. האוואטרים חודרים לקבוצות של האקרים ולאתרי תקיפה. כל עובד שלנו מתחזק עשרות אוואטרים. אם למשל מתארגנת קבוצת האקרים חדשה באינדונזיה, האוואטר שלנו מצטרף אליה וחבר בקבוצת הפייסבוק שלה.
"הוא מתוחזק לאורך שנים ולכן אמין מאוד. כל מי שיחקור אותו יהיה משוכנע שיש אדם אמיתי מאחוריו, ולא חברת אבטחה. האוואטר חבר בקבוצות פייסבוק סגורות שבהן הוא שומע מאנשים אחרים על התארגנות של קבוצת תקיפה חדשה, ומפעיל אוואטר אחר אשר חודר לקבוצה. בעבודה שלנו אלה משחקי ריגול יומיים. הכמות הגדולה של הסנסורים ברשת מאפשרת לנו להגיע לכל מקור תקיפה כמעט. מדי שבוע הלקוחות שלנו מקבלים המלצות שהן מעין חיסון המבוסס על המידע שהדסק אסף במהלך השבוע.
מה עושים כנגד תקיפות של בודדים?
"אם מופיע מפגע בודד שלא מתקשר עם אף אחד, לא רוכש כלים ברשת האפלה, לא מתייעץ בפורומים ולא רוכש כלים באמצעות ביטקוין, לא נוכל לדעת עליו. אבל זוהי תופעה מאוד נדירה. מצד שני, כאשר הוא יתחיל לתקוף – מיד נדע עליו".
אתם מגינים על חברות אלקטרוניקה?
"אנחנו מספקים הגנה לחברות תעשייתיות ואחרות על בסיס מידע ממוקד שאותו אנחנו מחפשים. כך למשל, בהגנה על מפעל אלקטרוניקה נבקש מהלקוח את רשימת הטכנולוגיות שלו, את שמות המנהלים הבכירים, פרטים מלאים על הבקרים בקו הייצור ועוד. במקרה כזה, למשל, נחפש איומים ייעודיים הממוקדים בבקרים של הלקוח, כדי להגן עליהם לפני שמתבצעת התקפה. במקביל נחקור פעילות מסביב לארגון: כאשר אנחנו מזהים שמישהו מתחיל ללמוד את הארגון: מי הם המנהלים הבכירים, הפרטים המשפחתיים שלהם, נושאי העניין האישיים שלהם ועוד, מיד נשלח אזהרה לארגון.
"כיום זו הדרך שבה מתנהלים תוקפים. הם למשל, יציעו לילד של הבכיר משחק באינטרנט, או שהאשה תקבל קופון לרכישת מוצר מסויים. ברגע שהם יאשרו את קבלת המוצר – Game Over – התוקפים ישתלטו על המחשב בבית וימתינו עד שהבכיר יתקשר באמצעותו אל הארגון, ומשם ימשיכו הלאה לתוכו".
מה חדש בתחום של תקיפת חברות ומפעלים?
"כיום השיטה של ההאקרים היא לתקוף את הספקים של הארגון, ודרכם להיכנס אליו. אם אתה יצרן מערכות אלקטרוניות ואתה קונה רכיבים מספקים שונים, עובד עם משרד ראיית חשבון ועם עורך דין חיצוני, המידע הרגיש ביותר שלך נמצא אצלם, ואותם יותר קל לתקוף מאשר חברת אלקטרוניקה גדולה ומבוססת. הם לא יכולים להשקיע את הסכומים הדרושים בהקמת מערכת הגנה קלאסית. לכן השיטה שלנו מאוד יעילה בתרחישים כאלה. להערכתנו החיסון השבועי שאנחנו מספקים לחברות משפר את רמת ההגנה שלהם מ-50% מהאיומים, כמקובל כיום בתעשייה, לכ-90%".
מהיכן התקיפות מגיעות?
"לרוב, מי שאנחנו מכנים בשם 'הרעים' באים מחו"ל. הקבוצת בארץ הן מוכוונות רווח ולא מוכוונות תקיפה, וברוב המקרים הן גם בנויות מסביב לאנשים איכותיים יוצאי צבא. הקבוצות התוקפניות ביותר כיום מגיעות ממדינות כמו אינדונזיה, יוון, ארצות הברית, סין וטורקיה. אם תצא לפועל תקיפה ממומנת מדינה, ברוב המקרים לא יהיה ניתן לזהות אותה. רמת המשאבים שיושקעו בה היא כזו גדולה, שיהיו משאבים רבים מאוד שיוקדשו להסתרתה".
כיצד התמודדתם עם מתקפת הכופרה הגדולה בחודש מאי?
"התקפת הכופרה WannaCry Ransomware מחודש מאי שפגעה בבתי החולים בבריטניה, התבססה על חולשה שנגנבה מה-NSA בארה"ב. כאשר היא פרצה ביום ששי בצהריים, דסק הסייבר שלנו איתר אותה והעלה את החברה לרמת כוננות גבוהה, הדורשת מכל המנהלים להיות על הקו. ביצענו הערכת מצב בהשתתפות כל המנכ"לים והסמנכ"לים, והחלטנו להקפיץ את האנשים לדסק כדי להפיץ במהירות את החיסון.
"באותו יום בשש וחצי בערב הפצנו מסמך התגוננות ראשוני שבו ביקשנו מהלקוחות לחסום כתובות IP מסויימות, אתרי אינטרנט, קבצים מסויימים ולהוסיף כתובת DNS פיקטיבית לשרתי הארגון. זאת מכיוון שגילינו מהמידע ברשת שפוגען הכופר מנסה לפנות לאתר אינטרנט ספציפי המשמש כמתג כיבוי (Kill Switch), וכאשר נוצר איתו קשר – ההתקפה נעצרת. הלקוחות שלנו מימשו את ההמלצות כבר באותו יום והתוצאה היתה שהם היו מוגנים עוד לפני שהתקיפה הגיעה לישראל".
רשות הסייבר הלאומית בתמונה?
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות הסייבר והיא מקבלת מאיתנו מידע. בסוף חודש מאי, למשל, תוך כדי ניטור הלקוחות שלנו, איתרנו תקיפה אירנית והתברר לנו שגופים ישראלים, שהם לא לקוחות שלנו, נמצאים תחת התקפה. העברנו את המידע לרשות הסייבר והיא העבירה אותו אל הגופים האלה".
מה הן התוכניות שלכם לעתיד הקרוב?
"כעת אנחנו נמצאים במגעים לגיוס השקעה בהיקף של כמה מיליוני דולרים לצורך יציאה לשוק העולמי. במקביל, אנחנו מתחילים בהקמת חטיבה בטחונית שתמכור עסקאות הגנה לממשלות. הכוונה היא לספק לממשלה לקוחה דסק סייבר משלה, אשר ינטר אותה מסביב לשעון בצורה ממוקדת. לצורך זה אנחנו מגייסים כעת כוח אדם איכותי שיצטרף לקבוצת ההאקרים שלנו".
חברת Tektronix וחברת Eastronix יקיימו את יום העיון Tektronix Innovation 2017, אשר יתמקד בביצוע מדידות מתקדמות של מערכות מהירות מאוד ותקשורת אלחוטית. הארוע יתקיים ביום ד', ה-19 ביולי 2017, במלון דניאל בהרצליה.
במהלכו יוצגו פתרונות מדידה, כלים ושיטות להתמודדות עם אתגרי פיתוח בתחומים שונים, וייחשפו מוצרים חדשים של חברת טקטרוניקס. בהם סדרה 5 של סקופ MSO, שהוא מחולל אותות שרירותי חדש AWG5208 ליישומי מכ"ם, מידע קוונטי, מחקר ועוד המספק עד 8 ערוצים ברזולוציה של 16 ביטים.
משפחת MSO סדרה 5 נחשבת לפרוייקט הפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה של חברת טקטרוניקס. היא מספקת 4/6/8 ערוצים אנלוגיים ועד 64 ערוצים דיגיטליים, נתח פרוטוקולים, מחולל אותות ומסך מגע HD וממשק אינטואיטיבי. ייחשף גם נתח הספקטרום RSA7100 המציע התרחשויות בזמן אמת עם יכולות הקלטה וניתוח מובנים בתדר של 800MHz ליישומים צבאיים ואזרחייים.
חשיפות נוספות: נתח רשת וקטורי TTR500 לבדיקת רכיבי RF, סדרת הסקופים המהירים TABASCOהמספקים קצב דגימה של 200GS/s ורוחב סרט של עד 70GHz. כמו-כן, ייחשף Bert Scope מדגם BSX320, הכולל Link Training מובנה לכיוון אוטומטי ואיתור Equalization Settings בין משדר למקלט בערוץ תקשורת טורי מהיר, בקצב של עד 32Gbs.ההשתתפות ביום העיון היא ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש ומותנית בקבלת אישור. מספר המקומות מוגבל.
בימים אלה נמצאת בישראל משלחת מנהלים בכירים מאוד מחברת קואלקום (Qualcomm), המנצלים את הביקור כדי להיפגש עם חברות סטארט-אפ ישראליות, שענקית המובייל עשויה להתעניין בשיתוף פעולה עימן או ברכישתן. הצוות הזה כולל את סגן נשיא לאסטרטגיה ולרכישות, בריאן מודוף, אשר עמד מאחורי עיסקת הרכישה של חברת NXP תמורת 39 מיליארד דולר. ביחד איתו הגיע גם הטכנולוג הראשי ומנהל המו"פ של NXP בתחום הרכיבים לתעשיית הרכב, לארס רגר, ומנהל קבוצת מרכזי הנתונים של קואלקום, אנאנד שנדרשקאר.
במפגש עם עיתונאים שנערך היום (ה') בבוקר, אמר מודוף שבישראל פועלות חברות סטארט-אפ רבות בתחומים המעניינים את קואלקום. "בימים האחרונים נפגשנו עם הרבה מאוד חברות חדשניות. יש כאן הרבה מאוד משאבים בתחומי הרכב וה-IoT. אנחנו נמשיך להשקיע ולהיות אקטיביים בשוק הישראלי". לדבריו, העולם מתקדם למציאות של היפר-קישוריות, ולכן כל מרקם התקשורת שמסביב לדור החמישי (5G) הוא מרכז הכובד של החברה, ומסביבו היא בונה את השווקים החדשים, דוגמת האינטרנט של הדברים, המכונית המקושרת והאוטונומית, תשתיות מיחשוב למרכזי נתונים, אבטחה ועוד.
מאז הוקמה קואלקום ישראל בשנת 1993, ביצעה קואלקום מספר רכישות בארץ: חברת Wilocity, חברת DesignArt, חברת iSkoot, חברת EPOS ואת חטיבת המצלמות של CSR, שהיא צורן לשעבר. מנכ"ל קואלקום ישראל, אריק מימרן, מסר שמרכזי הפיתוח של ישראל עובדים כיום על שני פרוייקטי דגל של החברה: תקשורת נתונים אלחוטית מקומית בתדר של 60GHz, ופתרונות תקשורת עבור הדור החמישי (5G). מימרן: "הפרוייקטים האלה ממקמים את ישראל כמובילה בחברת קואלקום בתחום הגלים המילימטריים (mmWave)".
שרת קואלקום בענן של מיקרוסופט
שנדרשקאר, שהגיע לקואלקום אחרי 25 שנים באינטל, הסביר שהתעשייה נמצאת בתקופת מעבר ייחודית אשר דוחפת את קואלקום להגדיר מחדש תחומי העניין שלה. "בשלושים השנים האחרונות קואלקום התעסקה בקישוריות בין אנשים, אבל בשלושים השנים הבאות אנחנו נעסוק בקישוריות בין הדברים. התעשייה נמצאת בתקופת שינוי. בעבר הטכנולוגיה הובלה על-ידי המחשב האישי, וזה היה היתרון של חברת אינטל. כיום המובייל הוא זה המוביל את התעשייה, ולכן אנחנו מאמינים שיש לנו היום את ההזדמנויות שבעבר היו לאינטל".
התפיסה הזו מסבירה את הפעילות הגוברת של קואלקום הן בתחום הרכב והן בתחומי הענן ומרכזי הנתונים. לדברי שנדרשקאר, השנה ייצא לשוק מעבד השרתים של קואלקום, Centriq 2400. מדובר במעבד מבוסס ARM בעל 48 ליבות המיוצר בתהליך של 10 ננומטר. בחודש מרץ האחרון נחתם הסכם בין קואלקום לבין מיקרוסופט לשימוש בשרתים המבוססים על Centriq בשירות הענן Azure של מיקרוסופט. שנדרשקאר גילה שהוא מתעניין גם בתעשיית הענן הישראלית.
הענן נחשב לאחד מהמרכיבים החשובים בתחום העתידי של הרכב המקושר והנהיגה האוטונומית. ההערכה של קואלקום היא שבכל יום יועבר כל המידע שנאסף ברכב אל הענן, לצורך שיפור יכולות הניהוג של כל משתמשי הדרך. התוכנית שלה היא לספק את הרכיבים ברכב באמצעות חברת NXP, את תשתיות התקשורת באמצעות מערכות הדור החמישי ואת פלטפורמות השרתים בענן.
למובילאיי יש חזון, אבל צריך יותר מחזון…
לדברי לארס רגר מ-NXP, גם NXP מעוניינת בהשקעות בישראל: "יש כאן חברות מצויינות בתחומי האבטחה של המכונית המקושרת, ובלי אבטחה הולמת התחום הזה לא יתפתח". ראוי לציין שהמיזוג בין קואלקום ו-NXP עדיין לא בוצע, מכיוון שעדיין לא הגיעו כל האישורים הרגולטוריים. למרות זאת, החברות כבר מציגות אסטרטגיה משותפת. רגר: "חברת מובילאיי הישראלית היא חברה טובה מאוד בתחום החזון, אבל חזון לא מספיק כדי להחליף את הנהג במערכת אוטומטית.
"צריך לבצע צעד נוסף מעבר למה שמובילאיי עושה, ולהוסיף מקורות חישה נוספים. זה מה שאנחנו מתכננים לעשות ביחד עם קואלקום". לדבריו, קואלקום מספקת ל-NXP יכולות ייצור בטכנולוגיות חדשות. "כיום אנחנו מייצרים שבבים בתהליכי ייצור של 160 ננומטר עד 16 ננומטר. קואלקום תספק לנו תהליכי ייצור מתקדמים יותר של 7 ננומטר".
בתוך כך, מתברר שככל הנראה קואלקום בעצמה כבר מפתחת מערכת שאמורה להתחרות בחברת מובילאיי. בתשובה לשאלה בנושא, אמר בריאן שקואלקום היא חברה "בעלת עומק טכנולוגי גדול מאוד ויכולת עצמית לפתח את המערכות בעצמה". יכול להיות שאינטל (שחתמה על הסכם לרכישת מובילאיי) צריכה להיות מודאגת גם בחזית הזאת.
שלושת הבכירים הגיעו לישראל כדי להשתתף בכנס "ממחשוב קצה למחשוב ענן" של קואלקום. אירחה אותם מרב וינריב העומדת בראש קואלקום וונצ'רס בישראל.
משרד הביטחון חתם על הסכם אספקת חלפים ושירותי הנדסה היקפיים למסוקי CH53-D של חיל האוויר עם חברת סיקורסקי הנמצאת בבעלות לוקהיד מרטין. תוכנית האספקה שנקבעה לשמונה השנים הקרובות, תאפשר לסיקורסקי לנהל ולספק את שרשרת האספקה לחלקים וחלפים המיושנים, עבור המסוקים מוצרתה בשירות חיל האוויר משנת 1969.
"התוכנית תאפשר לחיל האוויר להבטיח אספקה שוטפת של חלפים עבור צי מסוקי CH53D, הנמצאים במחסור עולמי היוצר קושי באיתור וברכישת החלפים", אמר סגן נשיא לשירותים ומערכות בסיקורסקי, ביל גוסטיק. "בכך תימשך המוכנות למשימה של המסוקים אל תוך העשור הבא, ותתקרב למבצעיות כוללת של כחצי-מאה מאז תחילת פעילותם בחיל".
לדבריו, סיקורסקי תפעל לאורך כל שרשרת האספקה שלה לייצור עשרות חלקים קריטיים שהיא ושותפיה הפסיקו לייצר. במסגרת הזאת היא התחייבה על ייצור מחודש של יותר מ-80 סוגים של חלקים. רבים מהחלקים הכלולים בהסכם הם חלקים מכניים דינמיים, כמו למשל תיבת הממסר של המסוק.
ישראל רכשה את צי המסוקים מדגם ה-CH-53D בשלהי שנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה הקודמת. המסוקים, שקיבלו את השם העברי "יסעור", הינם בעלי שני מנועים והובילו כוחות וציוד לאזורי קרבות רבים, ושימשו במשימות חילוץ והצלה ובמשימות לוחמה אלקטרונית. כיום, חיל האוויר הישראלי הוא המפעיל היחידי של מסוקי CH-53 מדגם D בעולם. הדגם הזה דומה תכנונית למסוקי CH-53 מדגם G המופעלים על-ידי הכוחות המזוינים של גרמניה, שגם היא יזמה לאחרונה תוכנית מיוחדת להשגת חלקי חילוף, אם כי שונה לגמרי מהשיטה הישראלית.
הפתרון הגרמני: שדרוג
צבא גרמניה מפעיל כיום 26 מסוקי CH-53 שאותם הוא לא מצליח לשמר עקב המחסור בחלקי חילוף שלא ניתן למצוא אותם יותר. במקום לייצר את החלקים הישנים, בפברואר השנה נחתם הסכם שדרוג עם חברת Airbus Helicopters, אשר תייצר את החלקים החסרים בטכנולוגיות חדשות, במסגרת פרוייקט כולל של מודרניזציה של המסוקים. המטרה היא להחליף חלקים ישנים בחלקים מודרניים וחדשים יותר. הפרוייקט יתחיל להתבצע השנה ויימשך עד שנת 2022, כדי שצבא גרמניה ימשיך להפעיל את המסוקים לפחות עד לשנת 2030.
חברת סינופסיס (Synopsys) הודיעה היום (ד') שהיא משתפת פעולה עם חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית בהבטחת תאימות הדדית מערכתית מלאה בין שני פתרונות ה-PCI Express 4.0 ששתיהן פיתחו בנפרד. שתי החברות ביצעו הדגמה של הצלחת התאימות ההדדית. ההדגמה כללה מחשב מארח הכולל את DesignWare Root Complex IP for PCI Express 4.0 וערכת תכנון אבות טיפוס DesignWare IP של סינופסיס, המחוברת להתקן מתאם רשת Mellanox ConnectX-5.
ההדגמה ממחישה אתחול מלא של ממשק ה-PCI Express 4.0, כולל חיבור הקישור, הגדרת תצורה ומניה (enumeration) במהירות של 16GT/s. בנוסף, שתי החברות עשו שימוש בפונקציונליות של התוויית שוליים במסלול בין המחשב המארח להתקן, בכדי להעריך את איכות חיבור התקשורת במטרה להשיג תכנון חזק יותר. ההדגמה בוצעה בביתן סינופסיס במהלך ועידת מפתחי ה-PCI-SIG. לסינופסיס ולמלאנוקס יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה בתחום ה-PCI Express 4.0. שתי החברות תרמו את איפיון נתוני ה-PHY בכדי לתקף את הדרישות החשמליות של מפרט PCI Express 4.0 ב-16GT/s, והחלו להדגים את התאימות ההדדית החשמלית כבר בשנת 2015. וכעת הן מדגימות תאימות הדדית מערכתית מלאה.
"הגענו לאבן דרך נוספת בשיתוף הפעולה שלנו עם סינופסיס כששתי החברות מדגימות את הובלתן בטכנולוגיית PCI Express", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא לשיווק ב-Mellanox. "ההדגמות ממחישות את העוצמה של הפתרונות של שתי החברות ואת התמיכה המשותפת שלנו במפרט PCI Express 4.0 כדי לעמוד בדרישות הקישוריות של hyperscale, ענן, מחשוב עתיר ביצועים, לימוד מכונה, אחסון, מדיה ויישומים נוספים". "שיתוף הפעולה עם מלאנוקס מדגים את האופן שבו שתי החברות עוזרות למתכננים להאיץ את השילוב של ממשק PCI Express 4.0 בתכנוני מחשוב הענן עתירי הביצועים שלהם", אמר ג'ון קוטר, סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס.
פתרון ה-DesignWare IP for PCI Express המלא של סינופסיס הכולל בקרים, PHYs, ערכות לתכנון אבות טיפוס IP, תת מערכות IP ו-IP לתיקוף, זמינים כעת. בנוסף לכך, דרייברים של תוכנה ל-DesignWare IP for PCI Express Root Complex זמינים ב-Linux kernel.
חברת ווינד ריבר (Wind River) הנמצאת בבעלות חברת אינטל (Intel), מקימה צוות מחקר בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר התחבורה (TRC) באוניברסיטת מדינת אוהיו (OSU) ועם העיר דבלין (באוהיו, ארה"ב), במטרה לפתח אסטרטגיות וטכנולוגיות שיאיצו את השימוש בכלי-רכב אוטונומיים ובכלי-רכב מקושרים אחרים. "כדי לממש נהיגה אוטונומית בהיקף נרחב, יש צורך בשיתוף פעולה בין גורמים רבים", אמר מנהל פתרונות הרכב המרושת בווינד ריבר, מרקס מק'אמון.
"תוכנה היא הליבה של המכונית של היום, והמכונית היא חלק מרכזי של הקהילות שלנו, לכן חיוני לשתף את הקהילה בעת ביצוע מחקר של נהיגה אוטונומית. לכן העיר דבלין, שהיא אחת מהערים החכמות המרושתות ביותר בארה"ב, היא שותף טבעי לפרוייקט". הקבוצה מתכננת לבחון את השפעת הקשרים בין טכנולוגיות, כלי- רכב ותשתית, על חיי התושבים. בנוסף לרכב האוטונומי, הקבוצה תבחן טכנולוגיות כגון תקשורת רכב-לרכב (V2V) ורכב-לתשתית (V2X), תוכנות לתא הנהג, חיישנים חכמים ומיפוי, ואיסוף הנתונים.
בשלב הראשון הפרויקט יתמקד בפיתוח ובחינת רכבי ניסוי אוטונומיים או "מעבדות מתגלגלות". "מהגשושית של מאדים עד לרכבות, מכוניות, ומטוסים מסחריים וצבאיים, עסקי הליבה של ווינד ריבר הם פיתוח ואספקת תוכנה למשימות קריטיות. בחשיפת אוניברסיטת אוהיו והסטודנטים שלה לסוג זה של תוכנה והתהליכים שתומכים בפיתוח של יישומים למשימות קריטיות, אנו מקווים שהחדשנות שלהם תמצא את הנתיב המהיר להפעלה בשטח", אמר מק'אמון.
מעבדת TRC משמשת כמרכז הניסויים הרשמי של מינהל הבטיחות הלאומי בארה"ב לתנועה בכבישים מהירים (NHTSA), ועובדת עם כל יצרני ה-OEM בתעשיית הרכב. מנכ"ל TRC, מארק-תמי הוטה, אמר שהרכב האוטונומי הראשון יעלה על הכביש לפני שיירד ממנו הרכב האחרון בנהיגה אנושית. "לכן חלק מהאתגר הוא כיצד לשלב בין השניים".
חברת אולטרא-צ'רג' (UltraCharge) מבית שמש מבצעת פרוייקט פיילוט ביחד עם חברת Leclanché השוויצרית, לפיתוח סוללה יעילה עבור שימוש באוטובוסים עירוניים. לאחרונה הפרוייקט קיבל את אישור משרד הכלכלה לקבלת מענק פיתוח בהיקף של 433 אלף שקל. המענק ישמש לפיתוח דגמים ראשונים של אנודה אשר תשולב בסוללות של חברת לקלאנג'.
קובי בן-שבת
הפרוייקט מבוסס על טכנולוגיה חדשה לייצור אנודות עתירות אנרגיה המבוססות על ננו-צינוריות העשויות מטיטניום דיאוקסיד, שזה כימיכל נפוץ מאוד המשמש כיום בתחומים שונים כמו למשל פיגמנטים בתעשיות הצבע הלבן, קרם הגנה, פיגמנטים בצבעי מאכל ועוד. הטכנולוגיה מבוססת על פטנט של פרופ' שיאדונג צ'ן (Xiaodong Chen), שהחברה רכשה מהאוניברסיטה הטכנולוגית NTU בסינגפור. פרופ' צ'ן משמש כיועץ המדעי של החברה.
אולטרא-צ'רג' מפתחת תהליך ייצור תעשייתי של הטכנולגיה. המודל העסקי של החברה מבוסס על פיתוח תהליכי ייצור תעשייתיים ומכירת קניין לתהליך ייצור ספציפי של כל לקוח. אומנם החברה פועלת מבית שמש ומעסיקה כיום כ-10 עובדים, אולם היא רשומה באוסטרליה, בעקבות תהליך רכישת שלד בורסאי בשם UltraCharge שבוצע בשנה שעברה. בעקבות הרישום לבורסה, החברה גייסה 5 מיליון דולר בחודש בדצמבר 2016.
מייסד ומנכ"ל החברה, קובי בן-שבת אמר שהבחירה נעשתה מכיוון שקל יחסית לגייס בה הון עבור חברות סטארט-אפ. "המשקיעים באוסטרליה התמקדו בעבר בתעשיית המכרות, ובשנה שעברה הם חיפשו הזדמנויות השקעה חדשות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. כיום שוק היעד המרכזי הוא פתרונות איחסון אנרגיה לרכב".
האוטובוסים מובילים את המגמה
מנהל הפיתוח העסקי, דני הכהן, אמר שהחברה נכנסת לשוק המצוי בתהליכי שינוי: "עולם הסוללות שהיה מצוי בקיפאון שנים רבות, מתעורר מכיוון שהעתיד הוא רכב חשמלי. כיום המרכיב הדומיננטי ביותר בשוק הזה הוא של סוללות לאוטובוסים חשמליים, מכיוון שברוב הערים הגדולות, דוגמת פאריס ולונדון, יש כוונה לעבור לתחבורה ציבורית חשמלית. כעת אנחנו רואים התפתחות בשווקים נוספים, דוגמת שוק המעבורות החשמליות, התקני אגירת אנרגיה בבתים, וציוד תעשייתי כמו מלגזות חשמליות".
כיום החברה מתמקדת בשיפור הביצועים ותהליך הייצור התעשייתי. הטכנולוגיה שלה מתחרה בטכנולוגיית אנודות ליתיום (ליתיום טיטניום אוקסיד, LTO) ובטכנולוגיה הוותיקה יותר של אנודות גרפיט.לאנודות גרפיט יכולת אגירת אנרגיה גבוהה של 335mA/H, אולם הן נטענות לאט מאוג ובעלות מחזור חיים קצר במיוחד, של 1,000-2,000 טעינות בלבד.
אנודות LTO מספקות טעינה מהירה ומספר מחזורים גדול, אולם הן בעלות צפיפות אנרגיה נמוכה של כ-170mA/H. הטכנולוגיה של אולטרא-צ'רג' נמצאת באמצע. היא מספקת מחזור חיים ארוך וטעינה מהירה כמו LTO, לצד צפיפות אנרגיה הקרובה לזו של גרפיט: 280mA/H-300mA/H. כעת החברה עוסקת בשיפור הטכנולוגיה כדי להגיע לרמת צפיות האנרגיה של אנודות גרפיט הוותיקות. בהמשך, היא מתכוונת להרחיב את הקניין הרוחני שלה כדי להגיע ליכולת ייצור של תא אנרגיה שלם.
חברת אוריקס ויז'ן (Oryx Vision) מפתח תקווה נמצאת בשלבים המתקדמים של ייצור חיישן מסוג חדש לרכב, המשלב בין היתרונות של חיישן LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם המבוסס על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW. החברה מכנה אותו בשם Coherent Optical Radar System. היום הודיעה חברת אינומייז (Inomize) מנתניה, שהיא פיתחה את רכיב ה-ASIC עבור החיישן החדש עבור שימוש במערכות עזר לנהג (Advanced Driving Assistance Applications) ובלי רכב אוטונומיים. מדובר ברכבי אותות מעורבים הכולל מערך מגברים ומעגלי תמיכה באותות המגיעים לחיישן.
לפני כחצי שנה זכתה אינומייז בפרוייקט לפיתוח רשתית מלאכותית של חברת ננו-רטינה (Nano-Retina) הישראלית. מדובר בשתל המכיל אלפי מיקרו-אלקטרודות ותאים פוטו-אלקטריים המתחברים לעצבים המחברים בין העין למוח, תוך שימוש בחיישני תמונה מבוססי CMOS ובקולטני IR. אינומייז עובדת בשיתוף פעולה עם חברת TSMC, ויכול להיות שהדבר מרמז על כך שחיישני הרכב החדשים של אוריקס מתוכננים לייצור ב-TSMC.
מחסום עלות החיישנים
הטכנולוגיה של אוריקס נחשבת לבעלת פוטנציאל גדול מאוד מכיוון שהיא מתמודדת עם בעיה מרכזית בשוק הרכב החכם. אחד מהחיישנים הנפוצים ביותר כיום במחלקות הפיתוח של כלי-רכב אוטונומי הוא חיישן לייזר מסוג LiDAR, אשר משגר אותות לייזר קצרים כאשר הוא מסתובב על צירו וקולט אותם באמצעות חישן פוטו-אלקטרי. באמצעות מדידת זמני האותות החוזרים הוא משחזר מפה תלת מימדית של סביבת הרכב. אלא שלחיישני LiDAR יש מספר חסרונות: הם קשים מאוד לייצור, יקרים מאוד, ובעלי טווח מוגבל מכיוון שהקרינה עשויה לפגוע בראייה של אנשים הנחשפים אליה.
ביצועי החיישן של אוריקס מול חיישני לייזר וחיישני מכ"ם
החיישן של Oryx מתגבר על החסרונות האלה באמצעות שימוש בקרינת אינפרא-אדומה (IR) בעלת אורך גל גדול של 10 מיקרון. המכשיר משדר את האור לכל הכיוונים בהבזק אחד, בלא צורך להסתובב, כאשר האותות מהכיוונים השונים נקלטים על-ידי מערך של אנטנות זעירות בקוטר של 5 מיקרון כל אחת, הפועלות כמו אנטנות רדיו ולא כמו חיישן אופטי. הן מפעילות אלגוריתם המבוסס על העקרון של מכ"ם FMCW. האנטנות האלה מיוצרות על גבי שבב בטכנולוגיית סרט דק, ולכן הייצור שלהן הוא זול מאוד בהשוואה לחיישן LiDAR. המחיר מוזל גם בעקבות העובדה שאין בחיישן חלקים נעים. הוא מתוכנן לפעול לטווח של עד 150 מטר בכל תנאי מזג האוויר: גשם, ערפל ובתנאי קרינת אור שמש חזקה.
המתחרים המרכזיים: מכ"ם, לייזר ו… חברת אינוביז
חברת אוריקס הוקמה בשנת 2009 על-ידי דוד בן בסט, אשר ייסד בעבר את RFWaves ומכר אותה לחברת Vishay. בשנת 2016 הצטרף אליו רני וולינגשטיין, אשר ייסד בעבר את Intucell ומכר אותה בשנת 2013 לסיסקו. וולינגשטיין המשמש כמנכ"ל החברה, מיקד אותה בתחום הרכב האוטונומי. בראיון לאתר ספקטרום של ה-IEEE, הסביר וולינגשטיין, שחיישני מכ"ם מספקים טווח של 150-200 מטר אולם הם בעלי רזולוציה נמוכה. חיישני LiDAR הם בעלי רזולוציה גבוהה אולם יעילים לטווח של עד כ-60 מטר. להערכתו החיישן של החברה יכסה את הטווח החסר, ויזהה מכשולים קטנים בכביש ממרחק של 60 מטר, הולכי רגל ממרחק של 100 מטרים ואופנועים ממרחק של 150 מטרים.
בשלב הראשון החברה מייצרת רכיב הדגמה ברזולוציה של 300 פיקסלים. בהמשך היא תייצר רכיב ברזולוציה של 10,000 פיקסלים הכולל רבע מיליון ננו-אנטנות, ובשלב הסופי היא תייצר רכיב ברזולוציה של 100,000 פיקסלים הכוללים כמה מיליוני ננו-אנטנות אשר יותקן בכלי-רכב. בחודש אוקטובר 2016 החברה גייסה 17 מיליון דולר בגיוס ראשון בהובלת קרן בסמר (Bessemer Venture Partners) ובהשתתפות הקרנות Maniv Mobility ו-Trucks VC.
בעקבות הגיוס הצטרף אדם פישר מקרן בסמר לדירקטוריון של אוריקס. הטכנולוגיה של אוריקס מתמודדת מול הטכנולוגיה של חברת Innoviz מכפר-סבא, המפתחת גם היא חיישן LiDAR ללא חלקים נעים עבור השוק העתידי של כלי-רכב אוטונומיים. החיישן של אינוביז מפותח ומיוצר על-ידי חברת Jabil ישראל.
כמאה תלמידי תיכון יהודים וערבים, השתתפו בהאקתון ראשון בישראל, של חברת NOKIA וארגון Junior Achievement Worldwide שהתקיים במשרדי נוקיה ישראל בכפר סבא. במקום הראשון זכה צוות היזמים הצעירים Hi Clouds מבית הספר למחוננים ע"ש רון ורדי בראשון לציון, שפיתחו את Hand it – ידית חכמה לדלת אשר מחטאת את עצמה לאחר כל שימוש. הצוות הזוכה ייצג את ישראל בתחרות הגמר הבינלאומית של Nokia JA STEM Innovation camp, שתתקיים בשבוע הבא.
המשתתפים הצעירים בתחרות, נבחרו על סמך יכולות וכישורים שהפגינו בתחרויות מחוזיות ובתכנית היזמים הצעירים של JA. הם נדרשו לפתח בעזרת עקרונות IoT (האינטרנט של הדברים) פתרונות לשיפור מכשיר או מתקן נפוץ כלשהו, כאשר לכל אחד מעשרת הצוותים שהשתתפו בהאקתון התלווה עובד נוקיה כמנטור טכנולוגי ועסקי. בין הרעיונות הנוספים שפותחו בהאקתון: ארון בגדים חכם, מוצרים בתחום הבריאות והרפואה הדיגיטלית, קולר חכם לכלב ועוד.
אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל ואגן הים התיכון, אמר ליזמים הצעירים כי ההאקתון סיפק להם הזדמנות להתנסות בסביבת עבודה אמתית של הייטקיסטים, אשר לומדים תוך עשייה לרכוש כלים בתחום הבינאישי והמקצועי. "תלמדו לעבוד כצוות שפותר בעיות בתנאי לחץ ומפעיל גמישות מחשבתית, תשקיעו ותצליחו במקצועות ה-STEM ונשמח להיפגש אתכם שוב כעובדים אצלנו עוד מספר שנים". עינת בר, Global Business HR בחטיבת CloudBand, נוקיה: "אנו מחוייבים לשימוש בטכנולוגיה למטרות טובות למען הקהילה, כחלק מהמיקוד שלנו באתגרי קיימות וביוזמות שישפיעו בצורה חיובית על קהילות שונות ומגוונות בחברה. ההאקתון STEM Innovation Camp מקדם ערכים של יזמות וחדשנות בקרב נוער יהודי, מוסלמי ונוצרי ועוזר לעודד אותם לעבודה במקצועות מבוקשים בעתיד הלא רחוק".
זו השנה העשירית שחברת נוקיה מקיימת את אירועי STEM Innovation Camp, אשר נוסדו ב-2007 במטרה לעורר השראה בקרב בני נוער ולעודד אותם לבחור בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. האירועים נערכים בארה"ב, קנדה, פינלנד, ברזיל וספרד, וכעת גם בישראל.
בתמונה למעלה: : תלמידי הצוות הזוכה בתחרות, עם אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל ואגן הים התיכון ואנשי נוקיה ישראל שליוו את האירוע.
חברת ראדא תעשיות אלקטרוניקה (Rada) הודיעה על הצלחה משמעותית בניסויים להוכחת פעולה מבצעית תוך כדי תנועה (On-The-Move) של מערכות המכ"ם הטקטי שהיא מייצרת. היכולת הזו מאפשרת לשלב אותן במערכות המשמשות כוחות מתמרנים. החברה הדגימה לאחרונה את היכולת הזו ללקוח אסטרטגי במסגרת ניסוי שטח שבו מערכות המכ"ם הציגו זיהוי מוקדם ועקיבה רציפה ומדוייקת אחר מטרות אוויריות רלוונטיות, בהיותם מותקנים על רכב שנע ברציפות ובתנאי שטח משתנים. ראוי לציין שהיכולת הזו חשובה ליישום מערכות הגנה אקטיביות על כלי-רכב, שזהו אחד משוק היעד החשובים של ראדא.
הניסוי בוצע באמצעות מערכות המכ"ם RPS-42 (המבוססות על מכ"ם MHR) המשמשות לגילוי רחפנים. הן יסופקו ללקוח הזה החל מיולי 2017. מכ"ם RPS-42 מבוסס על המכ"ם הרב-משימתי MHR. ראדא מסרה שהיא הטמיעה את יכולת הפעלה בתנועה (OTM) במשפחת מערכות המכ"ם הרב-משימתי (Multi-Mission Hemispheric Radars – MHR) ובמשפחת מערכות Compact Hemispheric Radars – CHR שלה, באמצעות שילוב מערכת ניווט אינרציאלית (INS), יישומים אלגוריתמיים מתוחכמים, טכניקות עיבוד אותות הנדרשים ל-OTM, וניסויי שטח מעמיקים שהיא ביצעה.
מכ"ם MHR ומכ"ם CHR פועלים בתחום S, והינם מבוססי תוכנה, בטכנולוגיית Pulse-Doppler, ובעלי אנטנת סריקה אלקטרונית אקטיבית (AESA). הם בעלי יכולות יצירת אלומה ומופיעים בגורם צורה קומפקטי ונייד ומאפשרים ניהול של מספר משימות במקביל. עד היום ראדא מכרה יותר מ-200 מערכות לצבאות ולאינטגרטורים שונים בעולם. מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר שמאז שהחברה החלה לפעול בתחום המכ"ם היא דאגה לשלב בהם יכולות OTM. "כעת הצלחנו להביא את המוצרים האלה לכלל הבשלה ולתת מענה לצרכי ה-OTM של בסיס לקוחותינו. אנחנו בטוחים שהיכולת הזו תיצור ביקוש וצמיחה במכירות בעתיד הקרוב".
ברבעון הראשון של שנת 2017 צמחו מכירות ראדא ב-91% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.7 מיליון דולר. הרווח הנקי צמח מ-600 אלף דולר אשתקד לכ-1.7 מיליון דולר השנה. לאחרונה החברה פירסמה תחזית מכירות לשנת 2017 כולה, בהיקף של כ-20 מיליון דולר – המיצגת צמיחה של 50% בהשוואה לשנת 2016. חברת ראדא נסחרת כיום בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-39.6 מיליון דולר.
חברת PEI-Genesis, המספקת שרותי תכנון והרכבת מחברים ומכלולי כבלים, פותחת משרד מכירות בישראל שיפעל מתל אביב, בניהולו של שמחה פרימר. לפני שהצטרף לפי אי איי – ג'נסיס, פרימר עבד 21 שנים בניסקו, אחת המפיצות הגדולות בישראל של רכיבים אלקטרוניים. בניסקו שימש סמנכ"ל תפעול, ומאז 2006 כמנהל כללי בפועל.
"רבות מהחברות הכי חדשניות בישראל מתמקדות במגזרי התעשייה, הצבא, התעופה, האנרגיה הרכבות והסעת המונים, התאמה מושלמת למגזרים שפי אי איי – ג'נסיס משרתת היטב", אמר פרימר. "החברה ידועה כבעלת תגובה מהירה ויכולת לספק פתרונות חיבור מותאמים אישית בכל כמות. ישראל היא המקום הנכון עבור פי אי איי – ג'נסיס". פרימר הוא בעל תואר שני בהנדסת תעשייה, ואליו יצטרפו עוד ארבעה עובדים במשרד בתל אביב, כולם בעלי ניסיון בתחום הפצת הרכיבים האלקטרוניים.
"ישראל מדורגת במקום השלושה עשר בעולם בפעילות מדעית", אמר סטיבן פישר, מנכ"ל פי אי איי – ג'נסיס. "גם שיעור הפטנטים שמוגשים בה לרישום לנפש הוא מהגבוהים בעולם וזהו מדד ברורה לכך שזו מדינה המאופיינת בחדשנות טכנולוגית. הנסיון שלנו בעבודה שלנו עם חברות משלבי התכנון עד האספקה, עם המלאי העצום שלנו והיכולת להתאים פתרונות במהירות, מתאימים במיוחד לשוק בישראל".
חברת פי אי איי – ג'נסיס מתמחה בהרכבות מהירות של מחברים מדויקים ומכלולי כבלים. היא מפתחת פתרונות למגזרי הצבא, התעשייה, הרפואה, התעופה, התחבורה והאנרגיה ברחבי העולם. המטה של פי אי איי – ג'נסיס נמצא בפילדלפיה, פנסילבניה, ויש לה מפעלי ייצור בסאות בנד, אינדיאנה, צ'נדלר, אריזונה, נוגאלס, מכסיקו, סאותהמפטון, בריטניה וז'והאי, סין וגם משרדי מכירות באמריקות, אירופה ואסיה. למידע נוסף: www.peigenesis.com.
חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על מערכת Cadence® Virtuoso® System Design Platform המספקת זרימת אימות ותכנון משותפים אוטומטית, יעילה ורשמית בין פלטפורמת Cadence Virtuoso לבין טכנולוגיות Allegro ו-Sigrity. רמת האינטגרציה הגבוהה של המוצר החדש מיועדת לאפשר למהנדסים לבצע תכנון בו-זמני בשבב, במארז ובלוח. קיידנס הסבירה שהפלטפורמה החדשה הופכת תהליכים שהיו עד כה ידניים לתהליכים אוטומטיים, ולפיכך מצמצמת שגיאות ומסוגלת להפחית את זמן ה-LVS – layout versus schematic בין ה-IC לבין ה-Package.
עד כה ההתפתחויות בטכנולוגיות הסיליקון היו טובות דיין עבור השיפורים השוטפים במוצרי מיקרו-אלקטרוניקה, אך לנוכח המורכבות ההולכת וגדלה של השבבים, החבילות והלוחות הקיימים היום גובר הצורך במעגלים משולבים המתבססים הן על חומרי סיליקון והן על חומרים שאינם סיליקון לצורך תכנון מטבי של מערכות עתירות ביצועים. כתוצאה מכך, המגמה הזו מניעה את הצורך של מהנדסים לשלב ריבוי של טכנולוגיות הטרוגניות בתוך מוצר אחד יחיד, מה שמשפיע על הביצועים ועל הפונקציונליות של המעגלים המשולבים ויוצר מערך חדש של אתגרים עבור חברות המוליכים למחצה. כדי להתמודד עם האתגרים הללו פיתחה קיידנס פתרון חדשני וחוצה-פלטפורמות שמוסיף יעילות ואוטומציה לתכנון של מארזים או מודולים הכוללים התקני off-chip וריבוי מעגלים משולבים המבוססים על PDKs (ערכות תכנון תהליך) שונות.
ה-Virtuoso System Platform מאפשרת למתכנני המעגלים המשולבים לכלול בקלות איתור רכיבים פרזיטיים של המערך ברמת המערכת בתוך מתודולוגיית אימות ה-IC, מה שמאפשר חיסכון בזמן תודות לשילוב של נתוני חיבוריות מערך מארז/לוח עם המודל החשמלי הפרזיטי במערך ה-IC. לאחר מכן נוצרת באופן אוטומטי סכמה "מודעת למערכת" שיכולה לשמש בקלות ליצירת מערך בדיקות עבור הסימולציה הסופית ברמת המעגל. הפלטפורמה החדשה מביאה אוטומציה אל כל המתודולוגיה, מה שמבטל את הצורך בתהליך הידני והמועד לטעויות של שילוב מודלים של פרזיטים ברמת המערכת בחזרה אל הזרימה של מתכנן המעגל.
מרכז הפיתוח של חברת אינטל (Intel) בישראל מפתח משפחה חדשה של חיישנים המבוססים על טכנולוגיית תקשורת WiGig המשמשת לתקשורת אלחוטית קצרת טווח ומהירה מאוד (תקן IEEE 802.11ad). כך נודע ל-Techtime במהלך ביקור במרכז הפיתוח בחיפה, שבו התקיים כנס ראשון מסוגו עבור כל צוותי פיתוח פתרונות התקשורת של חברת אינטל בישראל.
טכנולוגיית WiGig מבוססת על שימוש בגל נושא בתדר של 60GHz. האותות בתדר הזה קרויים גם בשם "גלים מילימטריים" ומאופיינים בתכונות מיוחדות במינן: הם דועכים מהר מאוד באטמוספירה ובתוך כמה עשרות מטרים נעלמים כמעט לגמרי. לכן הם מיועדים לתקשורת קצרת טווח ומסיבה זו גם קשה ליירט אותם ממרחק.
בתדרים הללו יש לגלים האלחוטיים תכונות רבות של גלי אור, כמו החזרה מקירות וממשטחים מוצקים. כדי לצמצם את אפקט ההחזרה, מגדיר תקן WiGig את השימוש בטכנולוגיית השידור Beamforming (עיצוב אלומה), שבה נעשה שימוש בתופעות של עקיפה והתאבכות גלים כדי לייצר אפקט של שידור כיווני בין המשדר למקלט.
משחק ה-VR חשף טכנולוגיית חישה חדשה
התוצאה: נקודת תקשורת אחת יכולה להתקשר עם מספר מכשירים באמצעות אותות שידור וקליטה כיווניים. מנהל קו מוצרי WiGig באינטל ישראל, ירון כהנא, סיפר אולם כעת שיש לתופעה הזו יתרונות נוספים. עיצוב האלומה נעשה באמצעות אנטנת Phased Array אשר יודעת לאתר את כיוונו האופטימלי של אות חוזר, ולכן לדעת את כיוונו של כל אובייקט משדר (קורן).
אם מוסיפים לכך יכולת מדידת זמני שידור וקליטה, מתקבל חיישן מיקום מדוייק למדי. במהלך הכנס הדגימה קבוצת ה-WiGig פתרון תקשורת עבור ערכת VR למשחקים, של חברת HTC, שתצא בקרוב לשוק. במקור, הפתרון נועד לאפשר לשחקן להתחבר אל המחשב ולהעביר מידע במהירות רבה, כדי להנות מחוויית משחק מלאה. אלא שקבוצת הפיתוח ניצלה את התכונות המיוחדות של הגלים המילמטריים כדי לספק למשחק את המידע הנחוץ על מיקומו של השחקן במרחב הווירטואלי. בכנס גם הודגמה מערכת המאפשרת למשדר/מקלט WiGig לאתר את מיקומו של חפץ בחדר בדיוק של סנטימטרים בודדים. לדברי כהנא, "אנחנו מפתחים את אבני הבניין של WiGig כפתרון חישה אוניברסלי. בתוך שנתיים זה יהיה פתרון 5G קלאסי, ויכול להיות שבעתיד הטכנולוגיה תוכל לשמש גם כפתרון חישה בכלי-רכב".
מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, רן סנדרוביץ. "אנחנו בתחילתה של מהפיכה תקשורתית"
סוגיית החישה עבור תעשיית הרכב היא עדיין נושא פתוח באינטל. מנהל כל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, רן סנדרוביץ, אמר שמרכז הפיתוח לא עוסק ישירות בתקשורת ממונעת בין מכוניות לבין כל התשתיות האחרות (V2X). "כאשר תיסגר עיסקת אינטל-מובילאיי תובל אסטרטגיית הרכב של אינטל על-ידי מנובילאיי ואז הדברים יהיו ברורים יותר. יכול להיות שהדבר יקבע גם את אופי הפעילות של אינטל בתחום חיישני המיקום בתעשיית הרכב – כולל עתידו של ה-WiGig בתחום.
1,000 מהנדסי תקשורת באינטל ישראל
מכל מקום, הדבר מבליט את היקף הפעילות של אינטל בישראל בתחום התקשורת. לדברי סנדרוביץ, כיום אינטל מעסיקה בארץ כ-1,000 מהנדסי פיתוח בתחום התקשורת, אשר המוצרים שלהם מתורגמים למכירות שבבים בהיקף של יותר ממיליארד דולר בשנה. בסך הכל, היקף הפיתוח בישראל מבחינת כוח אדם מסתכם בכ-7,000 אנשי פיתוח בכל התחומים.
סנדרוביץ: "היום הקמנו קהילה מקומית של מהנדסי תקשורת בתוך אינטל. זהו מבנה ארגוני מודרני החוצה את כל גבולות הארגון, אשר מקשר בין כל מהנדסי התקשורת באינטל ישראל, מרמת ה-RF ועד רמת הפרוטוקולים. למעשה, את כל שבע שכבות התקשורת.אנחנו נמצאים רק בתחילתה של מהפיכת התקשורת, והצוותים הישראלים פעילים בכל התחומים המעניינים את אינטל: תקשורת קווית, תקשורת אלחוטית, תקשורת רחבת פס, הבית החכם ומרכזי הנתונים".
כנס המשתמשים השנתי של סינופסיס (Synopsys) בישראל, SNUG Israel 2017, שנערך ב-7 ביוני במלון דניאל בהרצליה, משך יותר מ-500 מהנדסים ומפתחים. הכנס הציג מגוון רחב של דוברים בכירים שסקרו חידושים, מגמות וכלים מובילים בענף הסמיקונדקטור. בנוסף למליאות הכלליות, הכנס כלל 9 מסלולים: טכנולוגיות רכב, IP, Analog Mixed Signal, אימפלמנטציה, צריכת הספק נמוכה, תכנון אבות טיפוס (prototyping), בדיקות סטאטיות, Verification Continuum וכן מסלול נרחב במיוחד של תוכנה ואבטחת סייבר.
קהילת משתמשים גלובלית
SNUG Israel מהווה חלק מסדרה של 15 כנסי משתמשים אותם מארחת סינופסיס בכל שנה בכל רחבי העולם. מאז שנת 1991, ייצג כנס Synopsys Users Group – SNUG קהילה עולמית של אנשי תכנון הממוקדים בחדשנות. כנס SNUG מכנס ביחד יותר מ-10,000 משתמשים בכלים ובטכנולוגיה של סינופסיס בצפון אמריקה, אירופה, אסיה, יפן וישראל. SNUG כולל הצגה של מאמרים טכניים שנבדקו על ידי עמיתים (peer reviewed) ונאומים של מובילי תעשייה ומספק הזדמנות ייחודית ליצור קשר עם מנהלים מסינופסיס, אנשי פיתוח העובדים בסביבת סינופסיס, שותפי החברה ואנשי קהילת התכנון המקומית.
ההרצאה המרכזית באירוע ניתנה על-ידי אנדריאס קולמן, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל קבוצת ה-Software Integrity – SIG של סינופסיס העולמית. קולמן סקר את ההשפעות ההדדיות בין המגמות המובילות בתעשייה, לבין תחומי מפתח דוגמת טכנולוגיות רכב, לימוד מכונה, EDA ואבטחת תוכנה.
במסלול האימפלמנטציה הוצגו המגמות המרכזיות בתחום ה-RTL Synthesis ומיטב הפרקטיקטות בתכנון פיזי בעזרת כלי ה-place-and-route של סינופסיס, IC Compiler II. המסלול כלל גם מצגת על מיטב הפרקטיקות למימוש מעבדי ARM באמצעות כלי סינופסיס, כולל case study שעסק ב-silicon interposer routing, נושא שחשיבותו גוברת ככל שהסיליקון בשבבים צריך לשאת כמות ומורכבות גדולה יותר של פונקציות. מסלול ה-IP כלל הרצאות בתחומי האופטימיזציה של צריכת הספק, ביצועים ושטח סיליקון באמצעות 25G PHY IP DesignWare, וגם מפגשים טכניים בנושאי DDR4, HBM2 ו-PCI Express 4.0 IP.
הרכב החכם גנב את ההצגה
אחד המסלולים שמשכו עניין רב באירוע הוא מסלול טכנולוגיות הרכב (automotive). הרצאה פופולרית במסלול זה עסקה במשפחת המעבדים החדשה של סינופסיס, DesignWare ARC HS4x ו-HS4xD, המשפרים ביצועי RISC ו-DSP עבור יישומים של הקצה העליון ובכללם יישומי בקרה, בידור ומידע לרכב, לצד ממשקי אדם-מכונה מתקדמים. הרצאות נוספות עסקו בעמידה בתקן הבטיחות ISO 26262 עבור מערכות ADAS – advanced driver assistance systems, מערכות על גבי שבב עם IP לרכב ומעבדים המאפשרים יכולות ראייה, בטיחות ואבטחת מידע בכלי רכב אוטונומיים.
אחת ההרצאות המשמעותיות ביותר באירוע, שהיוותה חלק ממסלול ה-low power, הציגה מתודולוגיה להערכת צריכת הספק בשלבים מוקדמים של התכנון. מסלול ה-Analog Mixed Signal התמקד בנושאים הקשורים בכלי ה-Custom Compiler וה-CustomSim של סינופסיס. מסלול ה-Verification Continuum הציג את את הפלטפורמה המובילה של סינופסיס בתחום הווריפיקציה, המספקת מענה לתיקוף של מערכת שלמה, כולל רמות ה-system, האמולציה ותכנון אבות הטיפוס (prototyping). לצד זאת, מסלול ה-prototyping כלל הרצאה בנוגע למתודולוגיית partitioning עבור תכנון SoCs (מערכות על גבי שבב).
שיתוף פעולה קהילתי
במסלול אבטחת התוכנה והסייבר עסקו ההרצאות בנושאים פופולריים דוגמת ניהול סיכוני צד שלישי בקוד תוכנה, ניתוח סטאטי, מדידת רמת האבטחה האמיתית של התוכנה, מתודולוגיות לפיתוח מהיר בתחום הסייבר וניהול של נקודות תורפה (vulnerabilities) בלתי ידועות. מתי ויסמן, המנהל הטכני (Director of Applications Consulting) של סינופסיס ישראל (בתמונה למעלה), אמר מקצועני סינופסיס משתפים פעולה באופן הדוק ביותר עם קהילת המתכננים כדי לרכוש ידע מעמיק על האתגרים של המשתמשים. "גיבשנו עבור SNUG Israel תוכנית שלא רק פורסת את האתגרים הקריטיים הללו בפני הקהל הישראלי, אלא גם מציעה כלים מקיפים, אפקטיביים ומעשיים לנהל אותם באופן הטוב ביותר".
הצוות הישראלי של חברת KLA Tencor הפועלת ממגדל העמק, מתמודד בחודשים האחרונים עם תופעות חדשות המתפתחות בתעשיית הסמיקונדטורס העולמית, אשר הפכו את שנת 2017 לשנה מיוחדת במינה. בראיון ל-Techtime סיפר לאחרונה מנהל התפעול של KLA Tencor Israel, אורי תדמור שהחברה מצאה את עצמה במצב מעניין שבו היא מייצרת בו זמנית את המערכות החדשות ביותר של החברה, במקביל למערכות בדיקה ישנות מאוד שהיא מחזירה לקווי הייצור.
תדמור: "תעשיית מערכות הייצור ובקרת קווי ייצור השבבים נמצאת השנה בצמיחה מאוד גדולה, במיוחד בעיקר בזכות העובדה שיצרניות גדולות כמו TSMC, אינטל וסמסונג, נכנסו לתהליך הצטיידות מאסיבי. התהליך הזה נידחף על-ידי השימוש הגובר במערכות ייצור בגיאומטריה של 10 ננומטר ומערכות לייצור זכרונות פלאש. התוצאה היא שאנחנו רואים קפיצת מדרגה ברמת הביצועים שהתעשייה דורשת מהמכונות".
טכנולוגיה ישראלית לבדיקות Overlay
תדמור נכנס לתפקידו החדש לפני מספר שבועות, לאחר ששימש בשנים האחרונות כמנהל חטיבת מוצרי ה-Overlay של החברה. מערכות Overlay מבצעות בדיקה של הדיוק שבה מונחות שכבות החומר אחת על-גבי השנייה במהלך ייצור השבב. סוגיית האוברליי נעשתה מרכזית בשנים האחרונות עקב הכישלון של התעשייה בפיתוח מקור קרינת חשיפה באורך גל קצר (EUV). התוצאה היא שהמקורות היום בעלי רזולוציה נמוכה בהרבה מהנדרש לייצור טרנזיסטורים בגודל של 10 ננומטר. כדי להתמודד עם הבעיה שוכללו טכניקות ייצור אוברליי, המאפשרות לייצר מבנים קטנים מאוד באמצעות הוספת והחסרת שכבות ביניים רבות.
מטרות Overlay מהדור הקודם (למעלה) בהשוואה למטרות ProAIM החדשות
על הרקע הזה הוציאה לאחרונה חברת KLA Tencor את מערכת Archer 600 שפותחה ומיוצרת בישראל ומצליחה לגלות תזוזה בין השכבות ברזולוציה של מאית הננומטר. תדמור: "המערכת משתמשת בטכנולוגיית הדמייה שאנחנו מפתחים כבר 25 שנה ברציפות, ובמקור תאורה בעל טווח גדול מאוד של תדרים ובעוצמה חזקה פי עשרה בהשוואה לדורות הקודמים של מערכות הבדיקה. אחד מהפיתוחים המרכזיים במערכת החדשה הוא שימוש במטרות חדשות מסוג ProAIM™שפיתחנו, הכוללות מבנים המותאמים ל-Design Rules של תהליך הייצור המעשי".
המטרות הינן מבנים קבועים שתוכננו מראש ומיוצרים במרווחים שבין השבבים, אשר מנוסרים החוצה לאחר השלמת הייצור ופירוק פרוסת הסיליקון (Wafer) לרכיבים נפרדים. מכיוון שהמהנדסים מכירים את מאפייני התגובה לאור של המטרות, הם יכולים להשתמש בניתוח הקרינה המוחזרת מהן ככלי המספק מידע על מצב פרוסת הסיליקון. לדברי תדמור, "ככל שהתפתח תהליך המיזעור נוצרו פערים הולכים וגדלים בין המידע המגיע מהמטרות לבין המצב האמיתי של השבב. עכשיו סגרנו את הפער הזה. אומנם המטרות החדשות תוכננו במקור לתהליכי ייצור של 10 ננומטר, אבל הן מותאמות לשימוש בגם בתהליכי ייצור של 7 ננומטר ושל 5 ננומטר. בעבר היינו מודדים 12 נקודות בפרוסת הסיליקון, כיום אנחנו מבצעים בדיקות של 1,000 נקודות בכל פרוסה בקצב של כמה מאות מילי-שניות לכל מדידה".
מה הן המגמות הנוספות בתעשייה המשפיעות עליכם?
"אנחנו רואים מגמה של בניית תעשיית שבבים בסין. בתעשיית הסמיקונדקטורס הסינית מתבצעות כיום השקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. התופעה הזו דומה מאוד למהלך שטאיוואן ביצעה לפני כ-30 שנה. זהו שוק מתעורר מבחינתנו, עם השקעות גדולות מאוד, אשר מנסה להדביק את הטכנולוגיה בעולם. לכן גם פועל כיום צוות מיוחד של KLA-Tencor המאתר הזדמנויות בסין. להערכתי, כיום אנחנו עדיין נמצאים רק בתחילתו של המהלך הזה".
המערכות הישנות חוזרות לקו הייצור
"מגמה מפתיעה קשורה להתפתחות שוק ה-IoT. לשוק הזה יש השפעה מעניינת מאוד על תעשיית הסמיקונדקטור מכיוון שעולם ה-IoT זקוק לשבבים זולים מאוד, ולכן הוא יוצר דרישה מוגברת לרכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות. אנחנו מרגישים את התופעה הזו בהתפתחות גדולה של שוק מערכות בדיקה שלנו מיד שנייה ומיד שלישית. אבל השנה נגמרו המכונות המשומשות בשוק. מי שיש לו מערכות ייצור ישנות – לא מוכר אותן – ואנחנו מתחילים לקבל בקשות לספק מוצרים מוצרים שהוצאנו לשוק לפני 15 שנים. למעשה, קיבלנו בקשות לייצר מחדש מערכות שכבר סיימנו את תהליך ה-End of Life שלהן. החברה התחילה לייצר חלק מהמוצרים, ואפילו בישראל התחלנו לייצר את מערכת הבדיקה המטרולוגית SFX200, שיצאה לשוק בשנת 2006".
ההשפעה הכוללת של המגמות האלה מורגשת גם בפעילות היומיומית של KLA-Tencor Israel. לדברי מנהלת משאבי האנוש בחברה, ויקי פלטניק, המרכז הישראלי נמצא בצמיחה. "בשלושת החודשים הראשונים של השנה גייסנו 40 עובדים חדשים וכעת אנחנו מעסיקים 530 עובדים בישראל. לפני שנתיים העסקנו 450 עובדים. מערך הפיתוח נמצא כעת בצמיחה, ולאחרונה פתחנו 20 משרות פיתוח חדשות שמתוכן לפחות 10 משרות הן לבעלי תארים מתקדמים בתחומי ההנדסה והמדעים.
"בשנים האחרונות נקלטו אצלנו לא מעט סטודנטים שהחלו לעבוד בחברה בזמן לימודיהם, במסגרת תוכנית מיוחדת שאנו מפעילים. החברה מציעה חבילת תנאים ייחודית המותאמת לכל סטודנט, בנוסף לתנאים סוציאליים מלאים, בונוסים, ביטוחי בריאות ועוד. רבים מהם נקלטים בחברה עם סיום בלימודים וממשיכים להתפתח במסגרות שאנו מציעים להם״.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
"בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום החומרים המרוכבים המבוססים על סיבי פחמן, אשר מאפשרת לנו לייצר מבנה קל מאוד. המשקל היבש של המטוס, ללא מטען וללא סוללה, הוא נמוך משמעותי ממטוסים שנבנו בעבר. משקל ההמראה של אליס הוא 6 טון, שמתוכו משקל הגוף הוא 1.1 טון, משקל הסוללה הוא 3.8 ויש לו יכולת לשאת מטען מועיל (אנשים ומטען) במשקל כולל של 1.1 טון".
לכן, חברת סטארט-אפ המחפשת משקיעים ושותפים בשוק הסיני לא יכולה להרשות לעצמה להתחייב להשקעות מסוג כזה. הדרך הנכונה היא לייצר נוכחות פיסית בשוק הסיני: פעילות עסקית אמיתית, כולל עובד סיני אחד לפחות שיהיה נוכח בשוק מטעם החברה, יסתובב בשוק, יגייס לקוחות וימצא שותף אמת שירצה ויוכל לקדם את הטכנולוגיה והמוצר. כך לדוגמא, חברת Visualead , הסטארטאפ הישראלי הראשון שקיבל השקעה מעלי-באבא, כיתת רגליו חצי שנה בסין, השתתף בתחרויות, הראה נוכחות חזקה, ורק כך זכה בעלי-באבא כמשקיע אסטרטגי".
התאונה הקטלנית שקרתה במפעל ייצור הצגים של חברת 
"אנחנו מספקים הגנה לחברות תעשייתיות ואחרות על בסיס מידע ממוקד שאותו אנחנו מחפשים. כך למשל, בהגנה על מפעל אלקטרוניקה נבקש מהלקוח את רשימת הטכנולוגיות שלו, את שמות המנהלים הבכירים, פרטים מלאים על הבקרים בקו הייצור ועוד. במקרה כזה, למשל, נחפש איומים ייעודיים הממוקדים בבקרים של הלקוח, כדי להגן עליהם לפני שמתבצעת התקפה. במקביל נחקור פעילות מסביב לארגון: כאשר אנחנו מזהים שמישהו מתחיל ללמוד את הארגון: מי הם המנהלים הבכירים, הפרטים המשפחתיים שלהם, נושאי העניין האישיים שלהם ועוד, מיד נשלח אזהרה לארגון.
