Ciena רכשה את Cyan ב-488 מיליון דולר

פורסם בתאריך אוגוסט 5, 2015אוגוסט 5, 2015 ע"י Techtime

פעילות התוכנה של שתי החברות תאוחד תחת מותג אחד בחטיבת Blue Planet המספקת פתרונות SDN ו-NFV

יצרנית ציוד התקשורת Ciena הכריזה על השלמת העיסקה לרכישת חברת Cyan, העוסקת בפיתוח תוכנות עבור יישומי רשת מתקדמים דומת רשתות מוגדרות תוכנה (SDN) ופונקציות רשת וירטואליות (NFV). בעקבות השלמת העיסקה, החלה סיינה לאחד את פעילות התוכנה של שתי החברות בתוך חטיבת Blue Planet.

מוצרי החטיבה כוללים את אפליקציות התוכנה של Cyan, ובכלל זה את Planet Orchestrate ו-Planet Operate, ואת פתרון SDN Multilayer WAN Controller של Ciena והאפליקציות שלו, V-WAN, Agility Matrix ומערכות הניהול.

החטיבה תתמקד בסיוע ללקוחות להשגת אוטומציה של שירותים – מקצה לקצה – בסביבות וירטואליות ופיסיות וירטואליות. גרי סמית', נשיא ומנכ"ל סיינה העולמית, אמר שהעיסקה מקדמת את האסטרטגיה של החברה לאספקת פתרון On-Demand שלם עבור רשתות וירטואליות בסביבת רשת פתוחה.

מתאמי האיתרנט הישראלים של QLogic ישולבו במערכי האיחסון של EMC

פורסם בתאריך אוגוסט 5, 2015אוגוסט 5, 2015 ע"י Techtime

מרכז הפיתוח הוקם על בסיס חברת הסטארט-אפ הישראלית סיליקוואנט, שנרכשה על-ידי ברודקום ב-2005, ומוזגה לתוכה כחטיבת בקרי האיתרנט. במרץ 2014 רכשה QLogic את חטיבת בקרי האיתרנט של ברודקום תמורת 147 מיליון דולר

QLOGIC

חברת QLogic מקליפורניה דיווחה שחברת EMC החליטה להתקין את פתרונות התקשורת שלה, Ethernet 10Gbps ו-Fibre Channel 16Gbps במערכי האיחסון ממשפחת VNX שלה, המבוססים על זיכרונות Flash. לעיסקה הזו יש מאפיינים ישראלים מעניינים. חברת QLogic היא אחת מהמתחרות של חברת מלאנוקס (Mellanox) בשוק הקישוריות למרכזי נתונים ותשתיות ענן. מתאמי ה-Ethernet 10Gbps של החברה פותחו במרכז הפיתוח שלה ברמת-גן, ומעסיק כ-60 עובדים.

מרכז הפיתוח הוקם על בסיס חברת הסטארט-אפ הישראלית סיליקוואנט (Siliquent), שנרכשה על-ידי ברודקום ב-2005, ומוזגה לתוכה כחטיבת בקרי האיתרנט. בחודש מרץ 2014 נערכה עיסקה כפולה בין QLogic וברודקום: חברת QLogic רכשה את חטיבת בקרי האיתרנט של ברודקום תמורת 147 מיליון דולר במזומן, ובמקביל קיבלה זכות שימוש בפטנטים של ברודקום בתחום התקשורת האופטית (Fibre Channel) תמורת סכום של 62 מיליון דולר.

כיום אחראית QLogic Israel על פיתוח המוצר אשר נחשב למנוע הצמיחה העיקרי של החברה: כרטיס רשת Ethernet אשר תומך בקישוריות בקצב של עד 100Gbps, תוך כדי עיבוד מלא של פרוטוקולי רשת דוגמת iSCSI FCoE, RDMA, TCP/IP וכדומה.

חברת QLogic מעסיקה כיום כ-900 עובדים ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק בארה"ב וברחבי העולם. מטה החברה ממוקם בקליפורניה, ויש לה ארבעה מרכזי פיתוח ברחבי העולם : בארה"ב, ישראל, הודו וטאיוואן. הכנסות החברה בשנת המס הפיסקאלית 2015, הסתכמו ב-520 מיליון דולר.

קמטק: "זמן המכירה של מדפסות Gryphon ארוך מהצפוי"

פורסם בתאריך אוגוסט 3, 2015אוגוסט 3, 2015 ע"י Techtime

מכירות החברה ברבעון השני צמחו ב-10% והסתכמו ב-25.4 מיליון דולר. "אנחנו מעריכים שנתחיל להכיר בהכנסות מה-Gryphon בשנת 2016"

ברבעון השני של 2015 צמחו המכירות של חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק ב-10% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-25.4 מיליון דולר. החברה צופה המשך המציחה גם ברבעון הבא, ופירסמה תחזית הכנסות של 25.5-27 מיליון דולר לרבעון השלישי של 2015.

יו"ר ומנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר שהחברה קיבלה הזמנות אסטרטגיות של מערכות הבדיקה שלה עבור מארזי שבבים מתקדמים ורכיבי CMOS Image Sensor. "מכירות אלה מניעות את הצמיחה בעסקינו בתחום המוליכים למחצה". לדבריו, החברה מקבלת תגובות חיוביות ממערכת הדפסת מסיכות ההלחמה Gryphon. "לאחרונה השקנו מרכז הדגמה בסין על-מנת לאפשר ללקוחות בסין ובטאיוואן לראות בפעולה את מערכת הדור הבא, Gryphon SL.

"הטכנולוגיה של מערכות Gryphon הינה טכנולוגיה חדשה ומהפכנית בתעשיית המעגלים המודפסים, אשר פותחה כתחליף לטכנולוגיות ייצור הדפסת מסיכות ההלחמה והכתוביות הקיימות. תהליך המכירה של Gryphon ממושך ואורך זמן רב יותר מכפי שציפינו. אנו צופים כי נתקין בחודשים הקרובים מספר מערכות נוספות באתרי לקוחות באסיה ובארה"ב, ומעריכים שנתחיל להכיר בהכנסות מה-Gryphon בשנת 2016".

מערכת Gryphon היא למעשה מדפסת הזרקת דיו המשלבת גם יכולות של מערכת בדיקה ויזואלית אוטומטית (AOI). היא משתמשת בדיו מיוחד שפותח בחברה הצובע את המעגלים המודפסים בצבע ירוק ודוחה את משחת ההלחמה. הדבר מאפשר לבצע הלחמות רק בנקודות שנקבעו מראש (נקודות שלא נצבעו).

במקור הטכנולוגיה פותחה בחברת Printar מרחובות כדי להחליף את השימוש במסיכות הלחמה באמצעות צביעה ישירה של המעגל המודפס. פרינטאר נירכשה על-ידי קמטק ב-2009 תמורת 2.5 מיליון דולר, אשר המשיכה את הפיתוח והחלה לשווק את המערכות בסוף 2014.

נייס מוכרת את חטיבת האבטחה ב-100 מיליון דולר

פורסם בתאריך אוגוסט 3, 2015אוגוסט 6, 2015 ע"י Techtime

מדובר בעיסקת המכירה השנייה של נייס בחודש האחרון. בתחילת חודש יולי היא מכרה לאלביט את חטיבת הסייבר והמודיעין תמורת 157.9 מיליון דולר

חודש אחד בלבד לאחר שחברת NICE Systems מכרה לאלביט את חטיבת הסייבר והמודיעין תמורת 157.9 מיליון דולר, היא מדווחת על עיסקה למכירת חטיבה נוספת: הפעם מדובר במכירת חטיבת האבטחה (Physical Security) לחברת ההשקעות Battery Ventures תמורת כ-100 מיליון דולר. העיסקה מורכבת ממרכיב של 85 מיליון דולר במזומן, ומרכיב של עד 15 מיליון דולר שישולם בהמשך בהתאם לעמידה בביצועים. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השלישי של השנה.

חטיבת האבטחה של חברת נייס מרעננה מספקת טכנולוגיות מעקב וידאו לארגונים הזקוקים לפתרונות אבטחה. החברה הודיעה היום שהעיסקה תאפשר לה להתמקד בפעילות הליבה שלה. מנכ"ל נייס, ברק עילם, אמר: "אנחנו ממשיכים לבצע באגרסיביות את התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח שלנו, אשר כוללה היפרדות משתי חטיבות עיסקיות שלא תרמו לעסקים המרכזיים שלנו. ההסכם עם Battery Ventures משלים את השלב הזה בתוכנית האסטרטגית, וכעת אנחנו יכולים להתמקד בצורה טובה יותר בתחומים בעלי הצמיחה המהירה".

בעקבות העיסקה תיקנה החברה את תחזית המכירות שלה לרבעון הלשישי של השנה והורידה אותה מ-236-246 מיליון דולר לרבעון, ל-215-225 מיליון דולר. פירוש הדבר שמכירות החטיבה שנמכרה מסתכמות בכ-80 מיליון דולר בשנה. נייס מערכות נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי של 3.73 מיליארד דולר.

מחרתיים יתקיים מירוץ מכוניות אוטונומיות ביוזמת פריסקייל

פורסם בתאריך אוגוסט 3, 2015אוגוסט 3, 2015 ע"י Techtime

תחרות Freescale Cup מגיעה לישראל. מירוץ המכוניות החכמות יתקיים באוניברסיטת תל-אביב ביום ד', ה-5 באוגוסט 2015, בהשתתפות 4 קבוצות סטודנטים להנדסה ממוסדות אקדמיים בישראל

דגם של המכונית עם מצלמה המבוקרת על-ידי מיקרו-בקר FRDM-KL25Z

רעיון המכונית האוטונומית צובר תאוצה בעולם וגם הסטודנטים בישראל מתחילים להיערך לעידן כלי-הרכב הנוהגים את עצמם. השבוע, ביום ד', ה-5 באוגוסט, תקיים יצרנית השבבים האמריקאית Freescale את "מירוץ המכוניות החכמות" באוניברסיטת ת"א. בתחרות Freescale Cup משתתפות ארבע קבוצות של סטודנטים להנדסה: מאוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בן-גוריון, הפקולטה להנדסת חשמל בשנקר, ומכללת מוסנזון להנדסאים.

במסגרת התחרות, נדרשים הסטודנטים לעבוד עם ערכה של רכב חשמלי שנבחרה על-ידי פריסקייל. הם צריכים להפוך אותה למכונית שנוהגת את עצמה, ויודעת לעבור מסלול מפותל ומאתגר בזמן הקצר ביותר ומבלי לסטות ממנו. הסטודנטים מהמגמות הטכנולוגיות (אלקטרוניקה, בקרה ומכניקה) פיתחו את הדגמים שלהם על-בסיס טכנולוגיה של פריסקייל: חיישנים ומיקרו-בקר ועיבוד תמונה.

במסגרת כללי התחרות, הם צריכים להשתבש במיקרו-בקר יחיד 32 סיבות מתוצרת פריסקייל, להשתמש בחיישן תמונה אחד לפחות ויכולים להוסיף עד 16 חיישנים שונים, דוגמת מקמ"ש אינפרא אדום (IR), חיישני אפקט Hall בגלגלים וכדומה.

מנכ"ל משותף בפריסקייל ישראל, שמואל ברקן, אמר שהתחרות מסייעת בטיפוח דור מהנדסי העתיד של ישראל, "שיידעו לתמוך בתעשיית המכוניות האוטונומיות. פריסקייל נחשבת למובילה עולמית בתחום הרכיבים לתעשיית הרכב, ומשתפת פעולה בארץ ובעולם עם האקדמיה במגוון תחומים, כולל תחום הרכב האוטונומי. מדובר בתחרות בינלאומית המתקיימת זו השנה החמישית ברציפות, וזו הפעם הראשונה שאנו מקיימים את התחרות גם בישראל".

FREESCALE-CUP

לדבריו, שוק הרכב (Automotive) הוא הגדול ביותר בפריסקייל ואחראי לכ-40% מפעילות החברה. "אנחנו נמצאים בכל פינה ברכב המודרני: החל ממחשבי רכב, מערכות לחץ אוויר בצמיגים, כריות אוויר ברכב, חיישנים למדידות שונות של מערכות הרכב, מערכות מולטימדיה ממונעות ומעבדי יישומים. בממוצע, בכל מכונית הנעה כיום בכבישים יש רכיבי פריסקייל בשווי של כמה עשרות דולרים".

כנס הכטב"מים AUS&R יתקיים ב-7 בספטמבר בראשון לציון

פורסם בתאריך אוגוסט 3, 2015אוגוסט 4, 2015 ע"י Techtime

בכנס AUS&R 2015 יתקיים מפגן של התמודדות עם תרחישים ממשיים, כולל שיתוף פעולה בין כלי טיס בלתי מאוייש לבין רכב אמפיבי רובוטי המבצעים משימה משולבת: אווירית, ימית ויבשתית

ROBOT

ביום ב', 7 בספטמבר 2015 יתקיים כנס AUS&R של תעשיית המל"טים והכלים הבלתי מאויישים במיתחם לאגו שעל שפת האגם המלאכותי בראשון לציון. הכנס ייערך על-ידי חברת iHLS. השנה גם יצויין בו יובל ה-40 שנה לתעשיית כלי הטיס הבלית מאויישים בישראל. ישתתפו בו התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל ותעשיות ביטחוניות גדולות מכל העולם. לצדו תתקיים תערוכה שבה יוצגו כלים בלתי מאויישים, אוויריים, קרקעיים ואמפיביים.

לצידם יוצגו פתרונות התומכים בתעשיית הכלים הבלתי מאויישים: רכיבי חומרה, תוכנה, מערכות תקשורת, פתרונות הקשחה וכדומה. שיאו של הכנס יהיה בתצוגת הפעלה של כלים בלתי מאויישים, קרקעיים, יבשתיים ואמפיביים. הכלים יצגו התמודדות עם תרחישים ממשיים, כולל שיתוף פעולה בין כלי טיס בלתי מאוייש לבין רכב אמפיבי רובוטי המבצעים משימה משולבת: אווירית, ימית ויבשתית.

במפגן ישתתפו 13 כלים שונים, והוא יתקיים פעמיים: לפני הצהריים ואחר הצהריים. במהלכו יצפו המבקרים בכלים הבלתי מאויישים, כאשר על מסכי ענק יוצגו ממשק הפיקוד של המפעילים עצמם לצד הצילומים המגיעים מהכלים הבלתי מאויישים. מחברת iHLS נמסר שלארוע יגיעו אורחים רבים מחו"ל, ממדינות כמו ארה"ב, הודו, צרפת, יוון, איטליה, שוודיה, שווייץ, אוסטרליה, רוסיה, קזחסטן ועוד.

הארוע מעורר עניין רב בעולם, ועד היום הודיעו 64 ערוצי מדיה מהעולם שהם יבואו לסקר את הארוע. בין השאר, חלק מהם ישדר שידורי טלוויזיה ישירים דרך ניידת שידור שתהיה במקום.

למידע נוסף: AUS&R 2015

ניסטק הצליחה בהרכבת הרכיב האקטיבי הקטן בעולם

פורסם בתאריך אוגוסט 3, 2015אוגוסט 6, 2015 ע"י Techtime

ניסטק ייצרה מעגל עבור לקוח מתחום התקשורת, הכולל רכיב BGA בעל מרווחים של 0.35mm בלבד בין כל שתי נקודות הלחמה סמוכות

NISTEC

קבוצת ניסטק (Nistec) הודיעה כי ביצעה ניסוי מוצלח בהרכבת הרכיב אקטיבי הקטן ביותר בעולם בטכנולוגיית SMT. הרכיב בעל מארז BGA בגודל של 1.8 מ"מ על 2.1 מ"מ הינו בעל 30 נקודות הלחמה (Balls), כאשר המרחק בין כל שתי נקודות הלחמה סמוכות (Pitch) הוא 0.35mm בלבד (13.5mil). הרכיב הורכב במעגל שתוכנן בלשכת עריכת המעגלים של ניסטק, עבור לקוח מתחום התקשורת.

"ההרכבה הזו היא שיא ההישגים הטכנולוגיים שלנו עד כה", מסר מיכאל שניידר, טכנולוג ניסטק מרכז (בפתח-תקווה). "המעגל שיוצר היה מאתגר מאוד גם לאור העובדה שאינו הומוגני ומכיל גם רכיבים גדולים יותר שדורשים כמות בדיל משמעותית שונה מאשר הרכיב הקטן". לדבריו, "נאלצנו להתמודד עם השגת דיוק של 50 מיקרון במריחת משחת ההלחמה, הגדרת מסיכה (Stencil) מדורגת בעובי של 3 מיל וכן הגדרת מפתח במסכה (Aperture) כך שיהיה גדול משטח הפד ויאפשר הלחמה מיטבית".

הצלחת הניסוי תאפשר ללקוח להתבסס על הרכיב המיוחד במוצרים החדשים והזעירים של החברה אשר ישווקו בקרוב ברחבי העולם.

רייתאון בודקת ייצור טילים בהדפסה תלת-מימדית

פורסם בתאריך אוגוסט 2, 2015אוגוסט 5, 2015 ע"י Techtime

החברה מקווה להגיע למצב שבו חיילים בשדה הקרב יוכלו להדפיס טילים לפי דרישה. עד היום היא הצליחה להדפיס 80% מהרכיבים המרכיבים טיל מונחה

חתך של טיל מתוצרת רייתאון המראה את החלקים שהודפסו

חברת רייתאון (Raytheon) שהיא אחת מהחברות הביטחוניות החשובות בארה"ב, ובארץ מוכרת בזכות טילי הפטריוט שהיא מייצרת, החלה לבדוק אפשרות לייצר טילים באמצעות מדפסות תלת-מימדיות (3D Printing). "ניתן ממש לייצר אותם בשטח, ולא רק ברצפת בית החרושת", הסביר בפוסט אחד מהחוקרים בחברה, ג'רמי דנפורת'.

לאחרונה דיווחה החברה כי הצליחה לייצר כמעט את כל המרכיבים של כלי-נשק מונחה (הכוונה לכל סוגי הטילים וגם לפצצות חכמות, שאין להן מנוע אך יש להן מנגנון ניהוג) באמצעות טכנולוגיות ייצור בהוספה (additive manufacturing), כלומר מדפסות תלת-מימדיות. מדובר בחלקים דוגמת המנוע הרקטי, הסנפירים, חלקים ממערכת ההיגוי והבקרה ועוד.

הפרוייקט נחשב לאסטרטגי ונהנה מתמיכה של כל הרמות הארגוניות של רייתאון. המטרה היא להעביר את החברה לשימוש רחב היקף בטכנולוגיות הדפסה תלת-מימדיות, שבחלק מהמקרים גם יחליפו את טכנולוגיות הייצור התעשיות המסורתיות.

במסגרת הזאת החברה בודקת ייצור מעגלים אלקטרוניים בהדפסה תלת-מימדית, ייצור מארזים למשדרים המבוססים על טרנזיסטורי גאליום ניטריד (GaN) ועוד. רייתאון מאמינה שלטכנולוגיות הייצור החדשות יהיו מספר יתרונות בולטים, דוגמת הקלת תהליך השדרוג ויצירת דגמים חדשים, מכיוון שיהיה צורך רק לעדכן קבצי ייצור קיימים ולשלוח אותם להדפסה, ללא צורך בייצור מכונות חדשות אשר ייצרו את הרכיבים החדשים.

חוקרים במכון Lowell Research Institute, המסייע בפיתוח אלקטרוניקה מודפסת

שיקולי שרשרת אספקה

"אחד מהיתרונות של ההדפסה התלת מימדית נעוץ בכך שניתן לייצר חלקים שעד היום לא יכולנו לייצר בטכניקות הייצור הרגילות", הסביר אחד מהחוקרים בפרוייקט, טראוויס מייברי. "אנחנו בודקים כיום תכנונים חדשים של מבנים המשפרים את התכונות התרמיות של הטיל, ושל מבנים בעלי משקל נמוך וחוזק גבוה. מדובר בתצורות שלא יכולנו לקבל באף שיטת ייצור אחרת מלבד בהדפסה תלת-מימדית".

מנהלת תחום הייצור בהוספה בחברת רייתאון, ליאה האל, אמרה שההדפסה התלת-מימדית יכולה להחליף בעתיד את תהליכי הייצור הקיימים. "כאשר אנחנו מדפיסים משהו, יש לנו פחות חלקי חילוף ועל-ידי כך אנחנו גם מפשטים את שרשרת האספקה".

אתגר האלקטרוניקה המודפסת

כרגע פועל באוניברסיטת מסצ'וסטס מרכז מחקר של רייתאון (Lowell Research Institute), אשר מתמקד בפיתוח טכנולוגיית הדפסה תלת-מימדית לייצור מעגלים אלקטרוניים מורכבים ורכיבי מיקרוגל, בהם חלק מרכיבי המכ"ם של הטיל פטריוט. המנהל מטעם רייתאון של מרכז המחקר, כריס מק'קרול, אמר שהמטרה היא להגיע למצב שבו ניתן יהיה להדפיס רכיבים אלקטרוניים ברזולוציה ובדיוק המתקרבים לאלה של מוליכים למחצה.

"כיום יש היררכיה בטכניקת הייצור שלנו. אנחנו מייצרים מבנים, חלקים וכרטיסים, ומשלבים אותם בתוך המערכת. מה שנראה בעתיד הקרוב הוא הדפסה של האלקטרוניקה והדפסה של המבנים, ואז שילוב שלהם במערכת. המטרה היא להדפיס את המערכת השלמה כולה".

לדבריו, כבר כיום יכולים החוקרים במכון להדפיס שכבות של מוליכים ושל חומרים דיאלקטריים שניתן לייצר מהם רכיבים חשמליים. כעת הם גם מבצעים ניסויים בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes) כדי לייצר בעתיד רכיבים מורכבים מאוד. מק'קול: "החיילים בעתיד יוכלו להדפיס ולהרכיב טילים בשטח ובהתאם לצורך, ממש כמו שצוותי ארטילריה מרכיבים את ראשי הקרב הנחצים להם ברגע מסויים.

"אולם לפני שלוחם בשטח יוכל להדפיס טיל, יש צורך בפיתוח תהליך איכותי ומבוקר המאפשר לייצר את המרכיבים האלה: הגוף המתכתי, מחברי הפלסטיק, המוליכים למחצה של מחשב הטיל ומערכות ההינע והאנרגיה (חומר נפץ). ולאחר מכן מגיע השלב הקשה ביותר – כיצד לשלב את כל הרכיבים מערכת שלמה. בעתיד נדפיס את כל המערכת תהליך אחד".

דנפורת' אמר שכבר יש פרוייקטים שבהם מיוצר ראש הקרב באמצעות הדפסה תלת-מימדית. "כרגע אנחנו מדפיסים דגמים של מרכיבים רבים במערכת איתור המטרות (Seeker) והצלחנו להדגים מנוע רקטי מודפס. עד היום ייצרנו בהדפסה כ-80% מכל מה שמרכיב טיל".

שוק חדש וצומח

בינואר השנה קיבל המכון 4 מיליון דולר מהממשל המרכזי של מסצ'וסטס, בנוסף ל-12 מיליון דולר שנאספו על-ידי קונסורציום Printed Electronics Research Collaborative של חברות אמריקאיות, ומימון בהיקף של 50 מיליון דולר שהגיע מהממשל הפדרלי. אחת מהמטרות של המכון היא לפתח טכנולוגיות להדפסת מעגלים אלקטרוניים שלמים. להערכת המכון, שוק האלקטרוניקה המודפסת הוא שוק חדש הנמצא בצמיחה, אשר עשוי להגיע להיקף של כ-76 מיליארד דולר בתוך כ-10 שנים.

National Instruments פיתחה מערכת צב"ד משולבת להוזלת העלות של בדיקות אלחוטיות

פורסם בתאריך אוגוסט 2, 2015אוגוסט 3, 2015 ע"י Techtime

מערכת Wireless Test System החדשה מבוססת על מקמ"ש אותות וקטורי (VST) הכולל מחולל אותות וקטורי (VSG) ונתח אותות וקטורי (VSA) במודול יחיד

מאת: דייויד הול, מנהל שיווק מוצר בכיר, National Instruments

הצרכנים רווים עונג כאשר יוצא לשוק מוצר אלחוטי חדשני ומעורר התלהות – כמו למשל בפעם הראשונה שבה אנחנו מנהלים את המזגנים בבית באמצעות הסמארטפון או כשאנחנו יכולים לקבל שיחת טלפון או מייל מהשעון. אולם אם נחליך לרגע את התפקידים, מהצרכן למהנדס הבדיקות או למנהל הייצור של המור החדש והמלהיב, העונג הזה מתחלף במהרה בחרדה.

השפעת הבדיקות

עד לפני עשור אחד בלבד, בדיקת הטלפון הנייד דרשה שימוש שמכשיר אשר מייצר תקשורת ממשית עם האבזר הנייד. הגישה הזו, שהיום מכנים אותה בשם בדיקת איתות (signaling test), דורשת לקיים שיחה פיסית עם המכשיר הנבדק לפני שמתחילות הבדיקות הממשיות.

לאחרונה החלה התעשייה להשתמש במתודולוגיית non-signaling test. בגישה הזאת, נישלחים אותות מהמחשב האישי אל האבזר הנבדק באמצעות ממשק דיגיטלי על-מנת להגיע למצב של בדיקה. כיום, גם יצרני המכשירים הניידים וגם יצרני רכיבי ה-Wi-Fi משתפים פעולה עם יצרני ציוד בדיקה כדי לפתח טכניקות בדיקה מהירות יותר של ציוד אלחוטי.

כך למשל, מפותחות כיום טכניקות מסוג fast sequencing modes, המאפשרות ליישם במהירות סדרות של בדיקות עבור תרחישי פעילות מגוונים, אשר מקבלות חיזוק גם באמצעות מיכשור בדיקה מהיר יותר.

גישה חדשנית לבדיקות אלחוטיות

כדי להתמודד עם האתגרים האלו, הציגה חברת National Instruments, את מערכת Wireless Test System-WTS אשר מאגדת את החידושים האחרונים בתחום מיכשור ה-PXI, ביחד עם מיתוג משולב ותוכנה גמישה. המערכת מיועדת לביצוע בדיקות בכמויות גדולות בקווי הייצור של מערכות אלחוטיות מסוגים שונים, החל מ-LTE Advanced, עבור ל-802.11ac וכלה ב-Bluetooth Low Energy.

מערכת WTS מבוססת על מקמ"ש אותות וקטורי (VST) של נשיונל אינסטרומנטס, הכולל מחולל אותות וקטורי (VSG) ונתח אותות וקטורי (VSA) במודול יחיד. בנוסף, מערכת WTS כוללת מערכת מיתוג מרובת-פורטים עבור יישומים הדורשים ביצוע של מספר בדיקות במקביל, או בדיקות של מספר פורטים במכשיר הניבדק.

מערך המיתוג המשולב מעניק למהנדסים אפשרויות כיוונון של המערכת (configurations), לביצוע בדיקות שונות: החל מביצוע 8 בדיקות שונות במקביל וכלה באפשרות לבדוק בו-זמנית שני מכשירים אלחוטיים מסוג 4×4 WLAN MIMO.

WIN הזמינה מאורבוטק ציוד ייצור שבבים ב-16 מ' דולר

פורסם בתאריך אוגוסט 2, 2015אוגוסט 3, 2015 ע"י Techtime

שנה אחרי עיסקת SPTS היא מתבררת כמוצלחת במיוחד. מכירות חטיבת השבבים החדשה של אורבוטק תרמה יותר מ-60 מיליון דולר למכירותיה ברבעון האחרון

מערכת שיקוע גאזים (Metal Deposition) של אורבוטק-SPTS

חברת SPTS Technologies שבבעלות חברת אורבוטק (Orbotech) קיבלה הזמנה בהיקף של 16 מיליון דולר מחברת WIN Semiconductors עבור מערכות איכול (Etch) ומערכות שיקוע גאזים (Deposition) המשמשות לייצור מבנים מיקרואלקטרוניים.

חברת WIN נחשבת לאחת מהיצרניות המובילות בעולם של רכיבי גאליום ארסנייד (GaAs) לשוקי התקשורת האלחוטית והרשתות. המערכות שהוזמנו ישמשו לייצור טרנזיסטורי HBT המשמשים ברכיבי תדר גבוה, ולייצור רכיבים המבוססים על טרנזיסטורי pHEMT, המשמשים במערכות הזקוקות להגבר גבוה מאוד ורעש נמוך מאוד, כמו מערכות מכ"ם, מיקרוגל, טלסקופ רדיו וכדומה. המערכות יסופקו כבר השנה.

חברת SPTS היא ספקית ותיקה של WIN, ומספקת לה ציוד מאז שהוקמה בשנת 1999. לאחרונה, אגב, ציינה WIN את ייצור פרוסת הסיליקון גאליום-ארסנייד המיליון שלה. להערכתה, היא מחזיקה בכ-60% משוק יציור רכיבי גאליום ארסנייד העולמי.

מערכת אוטומטית של אורבוטק לתיקון מעגלים מודפסים בקו הייצור

סגן נשיא בכיר ב-WIN, סטיב צ'ן, אמר כי שוק רכיבי הגאליום ארסנייד נכנס לשלב צמיחה בגלל המורכבות הגדולה של מעגלי ה-RF בתוך מכשירי סמארטפון והתשתיות האלחוטיות שמסביבם. לדבריו, מכשיר מסארטפון מודרני מכיל בממוצע חמישה מגברי הספק, וכולם מבוססים על טרנזיסטורי GaAs. "המורכבות הגדולה של ייצור מכשירים התומכים בו-זמנית בכל תדרי ה-RF, מהדור השני ועד הדור הרביעי, צפויה לדחוף את השוק גם בשנים הבאות".

מנכ"ל חברת אורבוטק, אשר לוי, אמר שבמהלך השנה שעברה מאז רכשה אורבוטק את SPTS (באוגוסט 2014), היא מתבררת כהצלחה גדולה, אשר הביאה להגדלת המכירות של אורבוטק ולגיוון תחומי הפעילות שלה.

ברבעון השני 2014 הסתכמו המכירות של אורבוטק ב-189 מיליון דולר, בהשוואה ל-113 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מתוך זה, מכירות חטיבת הסמיקונדקטורס (חברת SPTS) הסתכמו ב-60.6 מיליון דולר. החברה צופה שברבעון השלישי השנה יסתכמו מכירותיה בכ-182-190 מיליון דולר.

בסך הכל, במחצית הראשונה של 2015 הסתכמו מכירות אורבוטק ב-373.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-218 מיליון אשתקד. גם אם מנכים את מכירות חטיבת השבבים, מדובר בצמיחה של 15.5% בשאר התחומים המסורתיים של אורבוטק: ציוד לייצור ובדיקת מעגלים מודפסים, וציוד לייצור ובדיקת צגים שטוחים.

טאואר-ג'אז תייצר בקרי מסך עבור מיקרוסופט

פורסם בתאריך יולי 30, 2015 ע"י Techtime

הבקרים פותחו על-ידי חברת N-trig במסגרת טכנולוגיית העט הדיגיטלי DuoSense. במאי השנה נירכשה החברה על-ידי מיקרוסופט העולמית

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) מתחילה בייצור המוני של בקרים עבור צגי עט דיגיטלי של חברת מיקרוסופט. הבקרים ופתחו על-ידי חברת N-trig הישראלית, אשר נירכשה על-ידי מיקרוסופט בחודש מאי השנה.

חברת N-Trig הוקמה בכפר-סבא בשנת 1999, ופיתחה טכנולוגיה המאפשרת שימוש באמצעות עט אלקטרוני על-גבי צגים. היא פיתחה את טכנולוגיית DuoSense המבוססת על שכבה קיבולית שטוחה על-גבי הצג, אשר מאפשרת להשתמש בו כצג מגע מרובה ולהפעלת עט דיגיטלי בעל דרגת רגישות גבוהה להזנת נתונים מהירה. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שבב המנתח את המידע המגיע מהצג מגע.

שבב הבקרה ייוצר בטכנולוגיית 0.18 מיקרון של טאואר-ג'אז. חברת טאואר-ג'אז השתתפה בפיתוח הבקרים באמצעות מרכז הפיתוח שלה בנתניה, וייצרה אותם גם בעבר במפעל הייצור שלה במגדל העמק (פאב-2). מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, אמר שייצור הרכיבים עבור ענק טכנולוגי מבסס את מעמדה של החברה כיצרנית רכיבי ניהול הספק מובילה.

עיסקת הרכישה הראשונה של ARM בישראל: רכשה את Sansa Security מכפר-נטר

פורסם בתאריך יולי 30, 2015אוגוסט 3, 2015 ע"י Techtime

חברת סאנסה מכפר-נטר שליד נתניה תשמש בסיס להקמת מרכז פיתוח אסטרטגי של ARM בתחום האבטחה. המנכ"ל קובי סלע צורף להנהלת חטיבת IoT של ARM וישמש כאחראי על אסטרטגיה ופיתוח מוצרים חדשים

חברת ARM חתמה היום על עיסקת הרכישה האסטרטגית הראשונה שלה בישראל, ורכשה את חברת Sansa Security מכפר-נטר שליד נתניה. החברה לא מסרה מהו היקף העיקה, אולם על-פי הערכות השוק מדובר בכ-80 מיליון דולר. בראיון ל-Tectime, אמר היום המנהל הטכנולוגי של ARM, מייק מולר, שבעקבות העיסקה היא מקימה בישראל מרכז פיתוח אסטרטגי לתחום האבטחה, אשר יפתח פתרנות אבטחה ברמת התוכנה וברמת הסילקון (קניין רוחני לייצור רכיבים מאובטחים).

חברת Sansa Security מעסיקה כ-100 עובדים, מתוכם 70 עובדים בישראל. החברה הוקמה לפני כ-12 שנים על-ידי היו"ר גל סלומון שגם ניהל את החברה עד 2010. בתחילה היא נקראה Discretix ועסקה בפיתוח פתרון לבעיית ההגנה על תכנים דיגיטליים ברמת החומרה של מכשירי הקצה. לפני כארבע שנים מונה למנכ"ל קובי סלע, לשעבר סגן נשיא ומנהל החטיבה הניידת של חברת צורן.

בעקבות המינוי החברה ביצעה שינוי כיוון והתמקדה בפיתוח חומרה ותוכנה להגנה על מערכות-על-גבי-שבב (SoC) המוטמעים במכשירי קצה של האינטרנט של הדברים (IoT) ומכשירים סלולאריים, תוך יישום טכנולוגיית ההגנה TrustZone של חברת ARM. להערכתה, הטכנולוגיה שלה מגינה כעת על יותר מ-150 מיליון מכשירי קצה מבוססי אנדרואיד של חברות ענק דוגמת סמסונג, LG, HTC, וואווי וסוני. לקוחות נוספים שלה כוללים את פריסקייל, מדיהטק ואת Spreadtrum הסינית.

לדברי מייק מולר, מדובר באחת מהרכישות האסטרטגיות החשובות ביותר של ARM בעולם. "הסיבה שאנחנו עכשיו כאן היא האנשים. חברת ARM היא חברת IP (קניין רוחני), והדרך היחידה לייצר ולמכור קניין רוחני היא באמצעות אנשים. רכשנו את סאנסה בזכות האנשים, הכישרונות והקניין הרוחני שלה. החברה תשמש כמרכז פיתוח של חברת ARM שאנחנו מתכננים להגדיל ולהרחיב. כבר היום התחלנו בגיוס של 10 עובדים נוספים למרכז.

כיצד תפעל ARM בישראל בעקבות העיסקה?

"כל הפעילות שלנו בישראל עוברת למרכז הפיתוח, כולל השיווק והמכירות הקיימים בישראל. צוותי הפיתוח יעבדו מול המחלקות הרלוונטיות ב-ARM, דוגמת תוכנה, סיליקון ותמיכה בלקוחות. המנכ"ל קובי סלע יצטרף להנהלה הבכירה של היחידה העסקית IoT, ויהיה אחראי על אסטרטגיה ופיתוח מוצרים חדשים".

קובי סלע אמר שצורת העבודה הזו היא הדרך היעילה ביותר לשלב את Sansa בתוך ARM. "אנחנו מביאים ל-ARM גם טכנולוגיות וגם בסיס לקוחות קיים, שחלק גדול ממנו מורכב מלקוחות קיימים של ARM".

ייתכן שבעתיד תהיה לעיסקה חשיבות גם מעבר לעולם האינטרנט של הדברים. לדברי מייק מולק, הקניין הרוחני של סאנסה ישולב בכל הפורטפוליו של ARM, מהרכיבים הקטנים ביותר ועד לשרתים הגדולים ביותר".

תל-אביב לא לבד: גם ירושלים נכנסה לרשימת ערי הסטארט-אפ המובילות בעולם

פורסם בתאריך יולי 29, 2015יולי 30, 2015 ע"י Techtime

ירושלים נכללה בין 50 הערים המובילות בעולם שמפתחות קהילת סטארטאפים ובונות אקו-סיסטם ליזמים טכנולוגיים.כך עולה ממחקר גלובלי של Startup Compass, הממפה את תעשיית הסטארט-אפ העולמית

המחקר ההשוואתי העולמי של חברת Startup Compass מתייחס אל הסיליקון ואלי בקליפורניה כתו תקן עולמי עבור תעשיית הסטארט-אפ, כאשר כל עיר בעולם נמדדת על-פי פרמטרים שונים בהשוואה לעמק הסיליקון, המדורגת ראשונה בעולם. במקום השני בדירוג 20 הערים המובילות נמצאת השנה ניו-יורק, שבשנים האחרונות מושכת אליה חברות סטארט-אפ רבות בעיקר בתחומי המדיה והפרסום. במקום השלישי ממוקמת לוס אנג'לס ובמקום הרביעי בוסטון, שבה מתרכזות חברות סטארט-אפ רבות בעיקר בתחומי התוכנה והבריאות.

העיר הראשונה בדירוג שהיא מחוץ לארצות הברית היא תל-אביב, המדורגת במקום החמישי: ירידה של שלושה שלבים לעומת הדירוג הקודם. במקום השישי נמצאת לונדון. ערים נוספות מחוץ לארה"ב שנכללו בדירוג הן ברלין, סינגפור, פריז, סאו פאולו, מוסקווה ובנגלור בהודו.

הנציגה הישראלית הנוספת המופיעה בדו"ח היא ירושלים, שנכנסה לראשונה לדירוג. אומנם לא ברשימת 20 הערים המובילות, אך מוזכרת ברשימה הכוללת כ-30 ערים נוספות ברחבי העולם בהן יש סצינת סטארטאפים צומחת. ירושלים מופיעה ברשימה האירופית, כך שהיא נכללת בין 18 בירות הסטארטאפים המובילות באירופה לצד ערים כגון ברצלונה, דבלין, קופנהאגן, מילאנו, ורשה ואחרות.

הצמיחה המואצת של קהילת היזמים הטכנולוגית בעיר התרחשה בשלוש שנים האחרונות. כדי להקים בעיר את התשתית הדרושה על מנת למשוך חברות סטארטאפ ויזמים, מפעילה הרשות לפיתוח ירושלים את תוכנית Jnext המציעה מענקים שונים לחברות סטארט-אפ בעיר, דואגת לתשתיות פיסיות כגון משרדים ומתחמי עבודה, מקרבת בין חברות התעשיה המבוססת הפועלות בעיר, והמוסדות האקדמיים שלה ובין היזמים והחברות הצעירות, ומסייעת בקשרים עם גופי ממשל.

התוצאות כבר ניכרות בשטח: אשתקד הוקמו בירושלים יותר מ-100 סטארטאפים לעומת כ-12 בלבד לפני שנתיים. אשתקד גייסו 57 חברות סטארטאפ ירושלמיות סכום כולל של 227 מיליון דולר, לעומת 58 מיליון דולר על-ידי 57 חברות לפני שנתיים. חברות סטארטאפ ירושלמיות רשמו בשנים אלה הצלחות בקנה מידה עולמי: כך בין היתר Glide – פלטפורמת וידאו-צ'ט מובילה, Lightricks שפיתחה את אפליקציית facetune המצליחה ועוד. Jnext משתפת פעולה עם שורה של גופים – קרנות הון סיכון כגון JVP ו-OurCrowd, ענקיות כגון גוגל ומיקרוסופט – לצורך הקמת מאיצי סטארטאפים (אקסלרטורים), ותומכת בקהילת היזמים Made in JLM.

תוכנית Jnext פועלת גם מול חברות ההייטק המבוססת הפועלות בעיר, כגון אינטל, סיסקו, מדינול ומובילאיי, ומספקת גם להן את התשתית הדרושה על מנת לצמוח ולהתפתח בעיר. לאחרונה הודיעה חברת אבטחת המידע הבינלאומית קספרסקי שהיא תקים בירושלים את מרכז המחקר והפיתוח הראשון שלה מחוץ לרוסיה.

צבא ארה"ב הקפיץ את מניית ראדא ב-24%

פורסם בתאריך יולי 29, 2015אוגוסט 2, 2015 ע"י Techtime

הצבא האמריקאי רכש מכ"ם רב-משימתי של ראדא, כדי לבצע ניסויי שדה ולהגדיר את מערכת המכ"ם העתידית של הצבא. המשקיעים בחברה הגיבו בהתלהבות

צבא ארצות הברית החליט לרכוש מערכת אחת של המכ"ם הרב-משימתי (Multi-Mission Hemispheric Radar) של חברת ראדא (Rada) מנתניה, כדי לבצע ניסויים ולהעריך את יכולותיו. כאשר ראדא דיווחה על העיסקה, המנייה שלה בנסד"ק זינקה בתוך דקות ב-24% והעניקה לחברה שווי שוק של יותר מ-16 מיליון דולר.

חשיבותה של חברת ראדא בתעשייה הביטחונית אינה בהיקף המכירות שלה. ברבעון הראשון של 2015 הסתכמו מכירותיה ב-3.6 מיליון דולר בלבד, המייצגות ירידה של 32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשנת 2014 כולה הסתכמו המכירות בכ-22.5 מיליון דולר, והחברה דיווחה על רווח נטו של 200 אלף דולר.

מניית RADA בנסד"ק מגיבה לעיסקה האמריקאית

מכ"ם MHR החדש שלה (נחשף לראשונה ב-2013), הוא זה המעורר עניין בתעשייה, מכיוון שהוא מייצג דור חדש של מערכות מכ"ם המתמודדות עם איומים מיוחדים. המכ"ם פועל בטווח התדרים S-Band וכולל Pulse-Doppler ואנטנת שידור וקליטה מסוג Active Electronically Scanned Array המאופיין ביכולת לייצר קרינה ממוקדת (beam forming) הנישלטת באמצעות תוכנה.

המכ"ם מופיע בתצורה מאוד קומפקטית, המאפשרת להשתמש בו במגוון גדול מאוד של מתארי פעולה ניידים ונייחים, אולם הייחוד שבו נעוץ בעובדה שהוא מצליח להתמודד עם איומים מודרניים מאוד, ולא רק איומים קלאסיים. החברה פיתחה בינתיים שלושה מוצרים במשפחת MHR. המכ"ם מדגם RPS-40 עוקב אחר רקטות, פגזי מרגמה ואפילו פגזי ארטילריה בטווח של עד 10 קילומטר, ומזהה את נקודת היציאה ואת נקודת הפגיעה של החימוש.

המכ"ם מדגם RPS-42 מאתר את כל האיומים האוויריים בטווח של עד 10 ק"מ, דוגמת מטוסים, מסוקים וכלי טיס בלתי מאויישים. הוא כולל ממשק Ethernet המאפשר קישור ישיר אל מערך שליטה ובקרה מרחבי גדול יותר.

מכ"ם RPS-40. מאתר קרטות ופגזים הנורים אל כלי רכב

המכ"ם מדגם RHS-44 מיועד למשימות הגנת גבולות ומאתר ועוקב אחר כלי טיס קטנים הטסים בגובה נמוך, כלי-רכב ואפילו הולכי רגל בטווח של עד 40 ק"מ. גם הוא כולל ממשק תקשורת להתחברות אל מערך שליטה ובקרה מרחבי.

המשך לעיסקת הלייזר של לוקהיד מרטין

על-פי פרסומים מהשנה האחרונה, ככל הנראה מכ"ם ממשפחת MHR הוטמע במערכת ההגנה האקטיבית אגרוף ברזל (Iron Fist) המפותחת על-ידי רפאל והתעשייה הצבאית (IMI). המערכת מספקת הגנה כוללת על-כלי רכב רכים ומשוריינים, באמצעות גילוי טילים או פגזים הנורים לעברם, חישוב מסלולם ושיגור מיירט המנטרל אותם באמצעות מרעום קירבה.

החברה דיווחה שהרכישה של צבא ארצות הברית נעשתה לאחר רכישה קודמת שבוצעה על-ידי אינגרטור גדול של מערכת הביטחון האמריקאית. יכול להיות שהיא מרמזת לעיסקה עם חברת לוקהיד מרטין מחודש מרץ השנה.

חטיבת החלל של לוקהיד מרטין בחרה במכ"ם הרב-משימתי של ראדא כדי לסייע לה לבצע את ניסויי השדה קרן לייזר באנרגיה גבוהה, שהיא מפתחת. מדובר בכלי נשק חדש בשם ATHENA, המבוסס על לייזר סיב אופטי בהספק של 30 קילו-ואט, המסוגל לנקב מנוע של מכונית ממרחק של כ-1.5 ק"מ. לדברי מנהל התוכנית בלוקהיד מרטין, קאיוקי ג'קסון, השלב הבא בפרוייקט הינו פיתוח גירסא חזקה יותר וקלת משקל, שניתן יהיה להתקינה על כלי-טיס צבאיים, מסוקים, ספינות ואפילו משאיות.

Google Cloud Storage Nearline זמין לארגונים בישראל

פורסם בתאריך יולי 29, 2015יולי 29, 2015 ע"י Techtime

ניר חינסקי, מנהל Google Cloud Platform במזרח התיכון ואפריקה: "המשתמשים מייצרים כמות נתונים עצומה שהארגונים לא יכולים להרשות לעצמם לזרוק – והם הופכים ל'אוגרי נתונים'"

חטיבת Google Cloud Platform, שהיא חטיבת פלטפורמות הענן הפועלת במסגרת Google for Work הודיעה כי שירות האחסון Cloud Storage Nearline של Google, זמין כעת לכלל הארגונים. השירות מאפשר אחסון פשוט וזריז וגיבוי נתונים מהיר, בעלות נמוכה. במקביל, הארגונים מקבלים גם גישה אל שירות ההעברה לאחסון בענן (Cloud Storage Transfer Service). ניר חינסקי, מנהל Google Cloud Platform במזרח התיכון ואפריקה, אמר שהמשתמשים מייצרים כמות הנתונים עצומה שהארגונים לא יכולים להרשות לעצמם לזרוק, "והם הופכים ל'אוגרי נתונים'. לכן חיוני לספק להם שירות יעיל, גם בהיבט התפעולי וגם בהיבט המימוני".

שירות הקלט/פלט על פי דרישה, שחושפת כעת Google Cloud Platform , מאפשר לארגונים להגדיל קלט/פלט במצבים שבהם יש צורך לאחזר נתונים מ- Google Cloud Storage Nearline בקצב מהיר יותר מארבעה מגהביט/שניה עבור טרה בייט נתונים מאוחסנים. השירות מספק תפוקה משופרת בעת הצורך, וחיוב רק עבור השימוש בו. בשלושת החודשים הראשונים מיום ההשקה, יסופק שירות הקלט/פלט על פי דרישה ללא חיוב נוסף.

שירות המעבר לאחסון ענן, שיהיה זמין מעתה לכל הארגונים, מאפשר לייבא בקלות כמויות גדולות של נתונים מקוונים ממיקומי HTTP/HTTPS, אל אחסון הענן של גוגל. תוכנית "עבור וחסוך" מאפשרת לארגונים לקבל 100 פטה ביט של אחסון חינם ב-Cloud Storage Nearline לתקופה של עד שישה חודשים. מחשבון TCO שפיתחה Google Cloud Platform, מאפשר להעריך את היקף החיסכון כתוצאה מהמעבר לאחסון הענן של גוגל.

הנימוקים שהביאו לאישור עסקת נוקיה אלקטל-לוסנט

פורסם בתאריך יולי 28, 2015יולי 30, 2015 ע"י Techtime

האיחוד האירופי אישר השבוע את עיסקת נוקיה אלקטל-לוסנט. אלא שהנימוקים שמאחורי האישור נשמעים מדאיגים למדי…

פוסטר של נוקיה על אחד ממוצרי ההייטק הראשונים שלה: נעלי גומי משנת 1905

השבוע הודיע האיחוד האירופי שהוא סיים את הדיונים בבקשת המיזוג בין חברת נוקיה (Nokia) לבין אלקטל לוסנט (Alcatel-Lucent). מדובר באחת מעיסקאות המיזוג הגדולות ביותר בתעשיית האלקטרוניקה, אשר הנאמדת בהיקף של כ-15.6 מיליארד דולר. הדבר המעניין בהחלטת האיחוד האירופי, הוא הנימוקים לאישור המיזוג.

עקרונית, הנציבות האירופית קבעה כי למרות שמדובר בשתי חברות בעלות חשיבות גלובלית, המיזוג ביניהן לא ייצור מונופול המסכן את התחרות, שכן גם לאחריו המתחרים הגלובליים יהיו מתחרים קשים של החברה הממוזגת. אלא שקריאה קצת יותר מעמיקה של הנימוקים, מרמזת שבאיחוד האירופי קיימות הערכות שהסינים והקוריאנים עומדים להיות קשים מאוד של החברה ממוזגת. אולי אפילו יריבים קשים מדי.

בהודעה הרשמית על ההחלטה, כותבת נציבות האיחוד האירופי שהיא בדקה את השפעת המיזוג על התחרות בשוק הציוד לרשתות תקשורת ניידות, כולל רשתות תמסורת אלחוטיות ומערכות ליבת הרשת. "הנציבות הגיעה למסקנה כי למרות שהחברה הממוזגת תגיע לנתח שוק של 30% בסוגים מאוד ספציפיים של ציוד, החפיפה בין שתי החברות היא מוגבלת. כך למשל, לנוקיה יש נוכחות חזקה מאוד בשוק האירופי, ולאלקטל-לוסנט יש נוכחות חזקה מאוד בצפון אמריקה, שם הנוכחות של נוקיה חלשה מאוד".

מהו "כושר התחרות האמיתי" של סמסנג ו-ZTE?

"יותר מזה, בשוק יש כמה מתחרים חזקים מאוד, כמו וואווי ואריקסון, אשר ביחד עם נוקיה מחזיקים ברוב השוק האירופי, ולצידן פועלות מתחרות חזקות כמו ZTE הסינית וסמסונג הקוריאנית". למעשה, האיחוד רומז שייתכן שהחברה הממוזגת תתמודד מול תחרות קשה מדי עבורה: "למרות שנתח השוק של ZTE וסמסונג נחשב כיום לקטן, האיחוד לא סבור שהנתח הזה מייצג נאמנה את כושר התחרות האמיתי שלהן.

"סמסונג, במיוחד, צפויה למלא תפקיד משמעותי בעתיד הקרוב בדורות החדשים של תקשורת ניידת, במה שנקרא הדור הרביעי (הנמצא היום פריסה) ובדור החמישי (5G). בנוסף, הנציבות הגיעה למסקנה שהמיזוג לא יקשה על שחקנים חדשים או קטנים להיכנס אל השוק".

יכול להיות שמדובר בטקסט שנועד להצדיק את אישור המיזוג, שכן לאיחוד האירופי יש אינטרס לחזק את התעשייה הטכנולוגית האירופית. מנגד, אם הטקסט כנה לחלוטין, הוא מרמז על ספק בכושר התחרות של החברה הממוזגת מול המתחרות מסין ומקוריאה.

נוקיה הפינית היא ספקית גלובלית של ציוד לרשתות תקשורת ניידות. מירב הפעילות שלה ממוקדת באירופה ובאסיה. אלקטל לוסנט הצרפתית-אמריקאית מספקת ציוד לרשתות ניידות ונייחות ופועלת בעיקר בשוק האמריקאי.

אינטל ומיקרון חשפו את טכנולוגיית הזיכרון 3D XPoint

פורסם בתאריך יולי 28, 2015יולי 30, 2015 ע"י Techtime

הזיכרון הבלתי נדיף החדש, 3D XPoint, מבוסס על שימוש במארג שתי וערב של מוליכים, אשר מגיעים אל כל צומת המוגדר במארג ומשמש כאלמנט זיכרון של ביט יחיד

חברת אינטל (Intel) וחברת מיקרון (Micron Technology) חשפו היום (ג') טכנולוגיה חדשה של זיכרון בלתי-נדיף בשם 3D XPoint, שלהערכתן היא מהירה ובעלת עמידות גבוהה בעד פי 1,000 מטכנולוגיות ההזיכרון הקיימות היום. הפעם הקודמת בה פותחה טכנולוגיית זיכרון חדשה היתה לפני 25 שנים.

שתי החברות מעריכות שהטכנולוגיה החדשה מסוגלת לספק קצב איחזור של מספר ננו-שניות במסדי נתונים גדולים הנמדדים בזטה-בייטים (1Zettabyte = 1000⁷bytes1). לשם השוואה: השיהוי בשליפת נתונים מזיכרון HDD (דיסק קשיח) נמדד באלפיות שניה. השיהוי בשליפת נתונים מזיכרון NAND נמדד במיקרו-שניות (מיליונית השניה); השיהוי בשליפת נתונים מזכירון 3D XPoint נמדד בננו-שניות (מיליארדית שניה).

בחודש מאי האחרון, בעת השקת מעבדת האינטרנט של חפצים של אינטל בישראל, ציינה החברה כי להערכתה קיימים כיום כ-15 מיליארד מכשירים מחוברים בצורה כלשהי, כשהצפי הוא שב-2020, מספרם בעולם יזנק ויגיע ל-50 מיליארד מכשירים. מבדיקת אינטל לפני כשנה, עולה כי יותר מ-30 שעות של סרטוני וידאו מועלים לאינטרנט בדקה אחת. כ-20 מיליון תמונות נצפות באתר פליקר בדקה אחת. מדי דקה עוברים באינטרנט כ-640,000 ג'יגה בייט של נתוני IP מכל רחבי העולם.

על מנת שנתונים אלה יהיו שימושיים, יש לאחסנם ולנתחם במהירות רבה. "במשך עשרות שנים חיפשה התעשייה אחר דרכים לקיצור השיהוי בין המעבד והנתונים, על מנת לאפשר ניתוח מהיר יותר", הסביר סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצת פתרונות הזיכרונות הבלתי-נדיפים באינטל, רוב קרוק. "הקטגוריה החדשה של זיכרונות בלתי-נדיפים מספקת ביצועים המשנים את כללי המשחק בפתרונות זיכרון ואחסון".

INTEL-3D-MEMORY

טכנולוגיית 3D XPoint מבוססת על שימוש בתבנית מערך צמתים נקודתיים (crosspoint array). בגישה זו יש מערך של מוליכי שתי בשכבה אחת, ומערך של מוליכי ערב בשכבה שנייה. ההצלבה ביניהם מאפשרת לקרוא/לכתוב במהירות בכל תא הנמצא בצומת שבו נפגשים מוליך שתי עם מוליך ערב. טכניקה זו נלמדת בתעשייה קרוב לעשור, ואפילו אינטל הצליחה לממש ביחד עם חברת נומוניקס (לפני שנמכרה למיקרון) אבטיפוס זל זיכרון crosspoint array בנפח של 64MB.

ברכיב הזיכרון שאינטל ומיקרון חשפו היום, הן הצליחו לקשר במבנה הז 128 מיליארד תאי זיכרון שכל אחד מהם מאחסן סיבית נתונים יחידה. בשיטה זו יש צורך בפחות טרנזיסטורים כדי לייצר תא זיכרון. הארכיטקטורה החדשה, עם פחות טרנזיסטורים, יוצרת לוח שחמט תלת ממדי שבו תאי הזיכרון יושבים בצמתים של שורות מילים ושורות ביטים (סיביות) ומאפשרים פנייה אינדיבידואלית לכל תא.

בנוס, למבנה הצמתים הנקודתיים, תאי הזיכרון מוערמים זה על גבי זה במספר רב של שכבות. בגרסה הראשונית, הרכיב מאחסן זיכרון בנפח של 128MB בשתי שכבות זיכרון. שתי החברות מתכננות להוסיף שכבות בגרסאות הבאות, כדי להגדיל את קיבולת הזיכרון, ולמעשה לייצר זיכרון תלת-מימדי (3D Memory).

מרכיבים נוספים של הטכנולוגיה כוללים בורר (Selector), הקובע את הגישה לכל תא זיכרון בהתאם למתח במוליכי השתי ובמוליכי הערב. תא הזיכרון עצמו מוגדר על-ידי אינטל ומיקרון כתא מיתוג מהיר (Fast Switching Cell). שתי החברות מתכננות לבצע הדגמה טכנולוגית מאוחר יותר השנה. טכנולוגיית 3D XPoint לא מיועדת להחליף את את טכנולוגיית הזיכרון DRAM אלא להשלים אותה.

מחפשים מקצוען מנוסה בתחום האלקטרו-אופטיקה

פורסם בתאריך יולי 28, 2015יולי 28, 2015 ע"י Techtime

מבריק ומנוסה בתחום האלקטרו-אופטיקה?! הזדמנות קריירה שאסור לפספס.

רשת אגמי, מקצוענים בהשמה ל-Professionals ובכירים, מחפשת עבור חברת הייטק קטנה ומטריפה באווירה משפחתית מתל אביב, מועמד מבריק להובלת הפיתוח של המוצר הבא של החברה, המבוסס אלקטרו-אופטיקה.

תיאור התפקיד:

• Lead a multidisciplinary technology team, developing self-operated OCT (Optical Coherence Tomography) based medical device
• OCT Lab manager – responsible for the R&D bench system – assembly, maintenance, operation, performance of experiments, data analysis, conclusions and modifications/enhancements
• Responsible for the SW controls of the system – GUI, HW drivers, data acquisition and analysis
• Responsible for the integration of the user interaction modules/solution
• Manage clinical and usability studies done on the R&D bench
• Manage the cost reduction process towards a home use product

דרישות התפקיד:

• Interdisciplinary oriented
• High technical skill
• Knowledge and experience in computer programming. C/C++/C#, Matlab, Labview – advantage
• MSc. in optical engineering/physics with 10 years of product development and research lab experience
• Team player with good communication skills
• Relevant experience in electro optical systems/OCT technology – advantage
• Fluent in English

להגשת מועמדות, נא ללחוץ על הקישור: http://www.agamy.co.il/job/?job=1804

אורן גדאל, Converge: "התיישנות הרכיבים היא בעיה הפוגעת בכל התעשייה"

פורסם בתאריך יולי 28, 2015יולי 28, 2015 ע"י Techtime

כנס FOM 2015 שיתקיים בספטמבר באמסטרדם יציג את המלצות ועדת G-19 להתמודדות עם רכיבים מזוייפים. מנכ"ל Converge ישראל, אורן גדאל: "מסוגייה שהטרידה רק את תעשיות התעופה והביטחון, זו הפכה בעיה של כל התעשייה"

חברת קונברג' (Converge) תקיים בחודש ספטמבר באמסטרדם כנס מיוחד שיוקדש לדיונים בבעיית ההתישנות של רכיבים אלקטרונייים. הכנס בשם Future of Obsolescence Management, יתקיים ב-22 וב-23 בספטמבר במוזיאון האמנות Amsterdam Hermitage.

בראיון ל-Techtime, הסביר מנכ"ל קונברג' ישראל, אורן גדאל, שמדובר בארוע מקצועי מאוד המיועד לסייע לתעשייה להתמודד עם אתגר שחשיבותו עולה מיום ליום.

צוות המשימה G-19

גדאל: "כאשר הצטרפתי לקונברג' לפני 11 שנים, בעיית ההתיישנות (Obsolete) הטרידה רק לקחות שאנחנו מגדירים כלקוחות High Reliability: בעיקר בתחומי התעופה, הצבא והחלל. היום, בערך כמחצית מהביקוש לרכיבי אובסוליט/EOL מגיע דווקא מתחומים אחרים לגמרי ומגוונים מאוד. מה שמוכיח שנושא התיישנות הרכיבים וניהול רכיבי אובסוליט הוא כבר לא נחלת השוק הצבאי והתעופתי (A&D) בלבד, אלא משפיע על כל התעשייה".

כיצד הקושי בא לידי ביטוי בקווי הייצור?

"ככל שגדל הביקוש, מתרבות תקריות הקשורות לרכיבי אובסוליט ותעשיית הזיופים התעצמה גם בכמות וגם באיכות. לצערנו, זו ללא ספק תעשייה משגשגת. כדי להילחם בתופעה הקים ארגון SAE, בהדרכת ד"ר פיל זילואטה (Phil Zulueta), כוח מיוחד של אנשי מפתח מהתעשייה בשם G-19. זו ועדה הכוללת נציגים של יצרנים, מפיצים, ברוקרים, קבלני משנה, מעבדות בדיקה, חברות OEM וגופים ממשלתיים. מטרת 19-G היא למצוא דרך לחסל את איום הרכיבים המזוייפים על שרשרת האספקה".

רכיבים מזוייפים סין צבא ארה"ב — מגרש למחזור מכשירים אלקטרוניים ישנים בסין שהפך לסדנת זיופים. צילום: Basel Action Network

"הוועדה ממליצה לנקוט בשורה של צעדים משמעותיים, בהם: קביעת תקנים (Certifications) מיוחדים לרכיבי אובסוליט ולמניעת הסתננות של רכיבים מזוייפים. נקבעו מספר תקנים בעלי מדיניות ודגשים שונים ומותאמים לכל שלב ושלב בשרשרת האספקה. התקנים החדשים שוחררו בשנתיים האחרונות ומתעדכנים בגרסאות חדשות באופן שוטף. ד"ר זילואטה שעמד בראש ועדת 19-G יהיה הנואם המרכזי בכנס FOM באמסטרדם, ויציג את הבעיה בפעם הראשונה בפני תעשיית האלקטרוניקה באירופה.

כיצד נקבע סדר היום של כנס FOM 2015?

"הדבר הראשון שחhפשנו היה ייצוג של כל שלב בשרשרת האספקה, בדיוק כמו בוועדת G-19. חיפשנו קולות חזקים שמביאים שנים רבות של נסיון במאבק נגד הסתתנות רכיבים מזוייפים וניהול תחום האובסוליט. ביקשנו מכל נואם להציג כיצד הם רואים את העתיד של ניהול האובסוליט, ומהם הפתרונות שכולנו חייבים ליישם בכל מקום ובכל שלב כדי להגיע למטרה זו.

שוק הייצור וקבלנות המשנה ייוצג על-ידי איירבאס, Curtiss Wright ו-ENICS. חברת ארו (Arrow Supply Assurance) תייצג את שרשרת ההפצה. ראש צוות הנדסה במעבדת הבדיקה הצרפתית סרמה (SERMA) ידבר על 25 שנות נסיון של בדיקות רכיבים וכיצד הם נערכים לעתיד. מנהל חברת Silicon Expert, המספקת אלגוריתם לחיזוי וניהול סיכונים בתחום האובסוליט ידבר על הצד האנושי, התמודדות עם בריחת מוחות וכיצד תכנון וניהול יעיל ואפקטיבי יכול למנוע הרבה צרות בהמשך הדרך".

מי ישתתף באירוע?

"עד עתה קצב ההרשמה הוא מעל המצופה. לדוגמא, רק מעולם ה-High Reliability הצבאי והתעופתי יגיעו כ-150 משתתפים מ-15 מדינות. לדאבוני, מספר המשתתפים מישראל יהיה מועט בשל התאריך שנופל על יום הכיפורים. האירוע יסוקר ונעשה את מירב המאמצים להביא את עיקרי הדברים גם לקהל הישראלי.

חברת Converge היא זרוע ההפצה העצמאית של חברת ארו אלקטרוניקה. היא עוסקת במתן פתרונות מיקור EOL עבור לקוחות OEM ושותפי ה-CEM\EMS שלהם. קונברג' מפעילה כ-30 סניפים ברחבי העולם. אורן גדאל מנהל אזור ישראל, תורכיה והמזה"ת בקונברג'.

למידע נוסף ורישום: Future of Obsolescence Management

עידכון מתפרץ: ועדת הכספים דנה בשאלת ייצוג ההייטק ברשות הלאומית לחדשנות

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 28, 2015 ע"י Techtime

בשעות הערב נודע ל-Techtime שגפני שינה את דעתו בעקבות דיונים עם משרדי הממשלה ואנשים מתעשיית ההייטק, והנושא עלה לדיון. עדיין לא ברור אם הוועדה תדרוש שינויים בחוק

KNESSET-VAADA — גפני (משמאל) בדיון על חוק הרשות הלאומית לחדשנות

המאבק על האופן שבו תיוצג תעשיית ההיטק הישראלית ברשות הלאומית החדשה לחדשנות, אשר תוקם במקומו של משרד המדען הראשי במשרד הכלכלה, קיבל אחר הצהריים תפנית. ועדת הכספים בכנסת החליטה להעלות את הבעיה לסדר היום שלה, ולדון בה מחר.

לפני מספר ימים נודע לאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) שלמרות שבמשך יותר משנה הוא היה שותף פעיל בדיונים ובהתלבטויות שהובילו לעיצוב החוק, בנוסח הסופי של החוק נטרלו אותו מכל השפעה על פעילות הרשות.

מדובר בהשפעה עקיפה. הגוף העליון של הרשות הוא מועצה מנהלת אשר אמורה להתכנס 6 פעמים בשנה ולדון ביעדיה ובדרך שבה היא מתנהלת. על פי הנוסח המקורי של החוק, היתה אמורה לקום ועדת איתור בעלת חמישה חברים, אשר צריכה לאתר ולהמליץ על נציגי הצבור במועצת הרשות. אלא שממש בימים האחרונים, במהלך הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת, בוצע שינוי זעיר בחוק וגודל הוועדה צומצם לשלושה חברים בלבד: פירוש הדבר שיש רק נציג אחד בוועדה המייצג את הציבור, אשר נתפס על-ידי התאחדות התעשיינים.

משה גפני מתרכך

ניסיון שנערך היום להעלות את הנושא בוועדת הכספים, במהלך הדיון השלישי ברציפות על החוק, לא צלח, ויו"ר ועדת הכספים, חה"כ משה גפני מיהדות התורה, סירב לקיים דיון בסוגייה הזו. בשעות הערב נודע ל-Techtime שגפני שינה את דעתו בעקבות דיונים עם משרדי הממשלה ואנשים מתעשיית ההייטק, והנושא נמצא הערב בדיון. השאלה המעניינת היא האם הוא יועלה בישיבה הרביעית של הוועדה בנושא החוק, והאם הוועדה תדרוש שינויים בחוק.

הקמת הרשות הלאומית לחדשנות היא מהלך רחב-היקף, שנועד להעניק לרשות הלאומית לחדשנות כלים חדשים שלא היו בידי לשכת המדען הראשי. במסגרת זו כ-25 מעובדי הלשכה יעזבו את השירות הציבורי ויהיו עובדי הרשות החדשה. בין השאר, היא תוכל אפילו לעסוק בגיוס כספים מגופים פרטיים עבור תעשיית ההייטק (נושא המעורר מחלוקת רבה בתעשייה).

מנכ"ל חברת EMC ישראל, ארז צור, אמר היום ל-Techtime שהוצאת הארגון מוועדת האיתור היא טעות מצערת. לדבריו, "IATI הוא ארגון הגג של תעשיית ההייטק והביוטק הישראלית וכולל בתוכו 600 מהגופים הרלוונטיים ביותר לפעילותה של הרשות הלאומית לחדשנות. ליווינו את תהליך גיבוש החוק, תמכנו בחוק והעברנו את ההערות הענייניות של התעשייה לגבי הרפורמה שהוא מייצג. היכן השיקולים המקצועיים והענייניים אשר מחייבים את שיתופה של תעשיית ההייטק ברשות החדשה. מישהו פשוט התבלבל ועדיין לא מאוחר לתקן את הטעות".

עוד על המאבק: ייצוג התעשייה ברשות הלאומית לחדשנות

לוקהיד מרטין בוחנת טכנולוגיה ישראלית להגנת אסטרונאוטים בפני קרינה

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 27, 2015 ע"י Techtime

הטכנולוגיה של חברת StemRad מתל-אביב אמורה להגן על האסטרונאוטים בחללית אוריון העתידית מפני קרינת גמא במסעות מאויישים בחלל העמוק

החברות StemRad הישראלית ולוקהיד מרטין האמריקאית החלו במחקר משותף שנועד לקבוע אם טכנולוגיית ההגנה מקרינה של StemRad, אשר פותחה במקור עבור צוותי הצלה וחירום, תוכל להגן על אסטרונאוטים במשימות חקר בחלל העמוק. זהו חלק מהמאמץ הנמשך של לוקהיד מרטין ליצור שיתוף פעולה בינלאומי לצורך טיסות מאוישות למעמקי החלל.

לפי התכן הקיים, אפוד 360 גמא של StemRad מספק לצוותי חירום הגנה מפני קרינת גמא מסוכנת ומגן על מח-העצמות בתאי גזע של הלובש. חברת לוקהיד מרטין היא הקבלנית הראשית בבניית החללית אוריון, שהיא חללית הדור הבא של נאס"א. הטכנולוגיה של StemRad עשויה להיות זו שתגן על האסטרונאוטים בחלליות אוריון.

הפרויקט המשותף זכה לתמיכה של ועדת מחקר בין-מדינתית ויסתייע במענקים מ-Space Florida, הסוכנות לפיתוח כלכלי בתחומי התעופה והחלל של מדינת פלורידה בארה"ב ומרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ) בלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה בישראל.

"אנחנו הולכים לקחת את הידע המקיף שלנו בטיסות מאוישות לחלל, ליישם את המומחיות ההנדסית שלנו בננו-חומרים, ובעבודה קרובה עם StemRad לבחון את יכולת הקיום של הפתרון הזה להגנה מפני קרינה בחלל העמוק", אמר רנדי סוויט, מנהל הפיתוח העסקי לתוכניות חלל אזרחיות בלוקהיד מרטין. "הצוות של לוקהיד מרטין מאמין שזה יוכל להיות פתרון חדשני לשיפור בטיחות הצוות במסע למאדים".

ד"ר אורן מילשטיין, אחד המייסדים והמדען הראשי של StemRad אמר שלחברה יש יכולות מתקדמות בתחומי ביולוגיית קרינה ואסטרטגיות להגנה מפני קרינה. "ננצל עתה את הכישורים האלה לאתגרים הייחודיים של טיסה מאוישת בחלל".

חברת StemRad פועלת מתל-אביב ומפאלו אלטו, קליפורניה. היא נחשבת למובילה בפיתוח וייצור ציוד הגנה אישי בפני קרינה מייננת. החברה עובדת עם צבאות, ספקי אנרגיה גרעינית וסוכנויות ממשלתיות. לוקהיד מרטין ישראל היא הזרוע הישראלית של תאגיד לוקהיד מרטין, המעסיק כ-112,000 עובדים בעולם. ב-2014 הסתכמו מכירותיו בכ-45.6 מיליארד דולר.

פריסקייל השיקה את משפחת המיקרו-בקרים Kinetis K8x

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 27, 2015 ע"י Techtime

משפחת המיקרו-בקרים החדשה מיועדת להאיץ את הפיתוח של יישומי IoT, וכוללת מעבד מרכזי, מעבד-עזר לפעולות אבטחה ומערך המספק הגנה בפני חבלה פיסית

FREESCALE

חברת Freescale Semiconductor הכריזה בפורום הטכנולוגיה של החברה (FTF) באוסטין, טקסס, על משפחת המיקרו-בקרים החדשה Kinetis K8x, המבוססת על פלטפורמת ARM Cortex-M. המיקרו-בקרים החדשים ממשלבים מספר מעגליםשונים, המאפשרים לפתח יישום מלא ברכיב יחיד.

בדרך-כלל, יצירת יישום משובץ ומאובטח מצריך עד שלושה מעגלים משולבים שונים: מעבד המרכזי, מעבד-עזר לצורכי אבטחה (לביצוע פעולות הצפנה ופיענוח) ובמקרים מסוימים גם מעגל להגנה מפני חבלה פיזית (tamper). משפחת Kinetis K8x מבצעת את כל הפעולות הללו ברכיב יחיד, כדי להשיג חיסכון בעלויות, במימדים ובצריכת האנרגיה וכן ממדים קטנים יותר.

"מיקרו-בקרים רב-תכליתיים לשוק הרחב מאפשרים פיתוח יישומים חדשניים ברמת נקודות קצה עבור מערכות האינטרנט של הדברים (IoT)", אמר שמואל ברקן, מנכ"ל משותף של פריסקייל ישראל. "אנחנו ממשיכים לפתח את קו מאפייני האבטחה שלנו למוצרים המבוססים על משפחת Kinetis. רכיבי K8x החדשים נבנו בכדי להתמודד עם אתגרי האבטחה של האינטרנט של הדברים".

המיקרו-בקר החדש נחשב לראשון בתעשייה הכולל הצפנה א-סימטרית ברמת החומרה, המאיצה את קצב העברה של מידע מוצפן. פריסקייל מסרה שזהו גם המיקרו-בקר הראשון בתעשייה עם פיענוח מהיר העומד להירשם כפטנט עבור זיכרונות NOR טוריים חיצוניים, והוא כולל גם תמיכה בריצה מתוך זיכרונות חיצוניים מוצפנים. במקביל, הוא מספק עמידות בפני תקיפה פיזית.

רכיבי K8x עושים שימוש במגוון של טכנולוגיות זיכרון: SD/eMMC, DRAM ובזיכרונות טוריים חדשים עם תמיכת quad/octal ופונקציונליות Execute in Place. הם כוללים זיכרון מטמון גדול להפחתת זמני האחזור וצריכת ההספק בעת שימוש בזיכרונות חיצוניים. בנוסף, אופציות לזיכרונות NOR טוריים ו-boot מעניקות יכולת הרחבה נוספת.

המיקרו-בקרים ממשפחת Kinetis K8x תומכים בגמישות תכנונית באמצעות ממשק FlexIO. ניתן להוסיף פונקציונליות באמצעות אמולציה של מספר רב של ממשקים טוריים, מקביליים או מותאמים במיוחד העושים שימוש בדרייברים הכלולים בערכת פיתוח התוכנה (KSDK) של ה-Kinetis. הם כוללים גם ממשק קלט/פלט רב-תכליתי (GPIO) ומופיעים בתצורות שונות המאפשרים להתאים את הצריכה השוטפת ליישומים ספציפיים.

סביבת הפיתוח כוללת ערכת פיתוח תוכנה (KSDK) התומכת בהצפנת מפתח ציבורי ואפשרות להשתמש בערכות הפיתוח Freedom ו-Tower של Freescale. החברה דיווחה שהיא החלה לספק דוגמאות וערכות פיתוח ללקוחות מובילים ברחבי העולם, כאשר הייצור הסדרתי המלא מתוכנן לרבעון האחרון של 2015.

איגוד תעשיות ההייטק הוצא מוועדת האיתור של הרשות הלאומית לחדשנות

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 28, 2015 ע"י Techtime

האיגוד גילה שבניגוד לסיכומים מוקדמים, התיקון לחוק הרשות הלאומית לחדשנות מצמצם את השפעת התעשייה על פעילותה. ארז צור: "מישהו התבלבל, ועדיין לא מאוחר לתקן"

מנכ"ל חברת EMC ישראל ובר הנהלת IATI, ארז צור

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בהלם: למרות שבמשך יותר משנה הוא היה שותף פעיל בדיונים ובהתלבטויות שהובילו לעיצוב החוק להקמת הרשות הלאומית לחדשנות, אשר מיועדת לשמש כגוף סטטוטורי עצמאי המחליף את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, בנוסח הסופי של החוק נטרלו אותו מכל השפעה על פעילות הרשות.

ארגון IATI עצמו, שנחשב כיום לגוף הגדול והחשוב ביותר בארץ המייצג את תעשיית ההייטק – נותר בחוץ. ניסיון להעלות את הנושא לדיון בוועדת הכספים (אשר דנה היום בחוק), נתקל בהתנגדות של יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני מיהדות התורה, שסרב להקדיש לנושא מקום בדיוני הוועדה בחוק.

מנכ"ל חברת EMC ישראל, ארז צור, אמר היום ל-Techtime שמדובר בטעות מצערת. הדברים נאמרו במהלך המפגש הראשון של פורום ההייטק שאורגן על-ידי העיתון גלובס וחברת דן אנד ברדסטריט. צור הוא חבר בהנהלת IATI ויו"ר משותף של פורום המנכלים של מרכזי הפיתוח הבינלאומיים החברים באיגוד.

"נדהמנו לגלות…"

לדבריו, "IATI הוא ארגון הגג של תעשיית ההייטק והביוטק הישראלית וכולל בתוכו 600 מהגופים הרלוונטיים ביותר לפעילותה של הרשות הלאומתי לחדשנות. ליווינו את תהליך גיבוש החוק, תמכנו בחוק והעברנו את ההערות הענייניות של התעשייה לגבי הרפורמה שהוא מייצג. היכן השיקולים המקצועיים והענייניים אשר מחייבים את שיתופה של תעשיית ההייטק ברשות החדשה. מישהו פשוט התבלבל ועדיין לא מאוחר לתקן את הטעות".

במכתב שנישלח ביום שיש האחרון מהנהלת IATI לשר האוצר כחלון, שר הלככלה דרעי ויו"ר ועדת הכספים גפני, הדברים נכתבו בלשון קשה בהרבה: "נדהמנו לגלות, במסגרת הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת, עד כמה שיקולים זרים והסכמים פוליטיים יכולים להשפיע על החלטותיכם המקצועיות…

"ראינו זאת כמובן מאליו שמהלך אשר טומן בחובו שינויים דרמטיים בתפקודו של המדען הראשי ועלול להוביל לקונפליקט עם התעשייה, ייעשה תוך שיתוף פעולה מלא עם הגוף המייצג את תעשיית ההייטק.. משום כך ה-IATI ליווה אתכם בגיבוש חוק הרשות הלאומית לחדשנות, תמך באופן עקרוני בחוק והעביר את ההערות הענייניות שלו, בעוד שגופים שונים, ובראשם התאחדות התעשיינים הביעו, התנגדות לחוק באופן נחרץ". אי-לכך, נדהמנו להיווכח כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מסתבר כי משרד האוצר, משרד הכלכלה והמדען הראשי מקימים רשות התלויה באינטרסים זרים ומנותקת מתעשיית ההייטק. אנו רואים בחומרה רבה את הדרתה מהרשות החדשה של התעשייה המשמעותית והרלוונטית ביותר לפועלה של הרשות".

על המכתב חתומים היו"רים המשותפים של IATI, ד"ר בני זאבי ויואב שלוש, והמנכ"לית קארין מאיר רובינשטיין.

הוקם מאגד PetaCloud הישראלי, לנתבים ומתגים מהירים

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 27, 2015 ע"י Techtime

מאגד PetaCloud יתמקד בפיתוח תשתיות טכנולוגיות לנתבים ומתגים אלקטרו-אופטיים שיהיו מסוגלים לספק זמני השהייה קצרצרים של מספר ננו-שניות

PETACLOUD

לשכת המדען הראשי במדרד הכלכלה הודיעה היום על הקמת מאגד פטה-קלאוד (PetaCloud), ופירסמה הזמנה להשתתפות מוסדות מעוניינים במפגש ההתנעה של המאגד, שיתקיים בעוד שבועיים, ב-13 באוגוסט. מטרת המאגד היא לפתח טכנולוגיות גנריות עבור הדור הבא של מתגים ונתבים התומכים בנפח תעבורה בקצב פטה-ביט לשנייה, אשר יתנו מענה הולם לבעיית הקישוריות במרכזי המידע ומחשוב הענן העתידיים.

המאגד יתמקד בפיתוח מערכות מיתוג וניתוב מהירות מאוד עבור מרכזי מידע, הכוללים את אבני הבניין הבאות: ארכיטקטורת רשת מרכז מידע, המשלבת רובדי מיתוג אופטיים ואלקטרוניים בטופולוגיות ייעודיות. טכנולוגיות מיתוג אופטי מהיר, עם קבועי זמן מיתוג של ננו-שניות. מקמ"ש אופטו-אלקטרוני התומך במיתוג מהיר. רכיבים אלקטרו-אופטיים, הדרושים לבניית מקלט/משדר בקצבים של מאות ג'יגה-ביט לשנייה, ואלגוריתמים דלי הספק, לעיבוד אותות, בקצבים אולטרא מהירים הייעודיים לתמיכה באותות תקשורת אופטית.

ב-13 באוגוסט יתקיים מפגש של נציגי חברות תעשייתיות, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר שיש להם עניין להצטרף למאגד. המעוניינים מתבקשים לפנות למנהלת מגנ"ט תוך ציון תחום עיסוק רלוונטי ונתונים כלליים על החברה. הזמנות למפגש ההתנעה יישלחו לגופים הרלוונטיים בלבד, סמוך למועד המפגש.

למידע נוסף על המאגד:
ד"ר שלווה בן עזרא מחברת פיניסר, shalva.ben-ezra@finisar.com, 054-3191308
פרופ' גדי אייזנשטיין מהטכניון gad@ee.technion.ac.il, 052-3220176

מלאנוקס מגייסת עובדים ברמאללה

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 28, 2015 ע"י Techtime

החברה מעוניינת לגייס עובדים נוספים ברשות הפלשתינית, בנוסף ל-50 העובדים שהיא כבר מעסיקה במרכז פיתוח ברמאללה. איל וולדמן: "הדבר מעניק לנו כוח עבודה מיומן בלא צורך לנסוע עד להודו"

MELLANOX-CEO

חברת מלאנוקס (Mellanox) מפעילה ברמאללה מרכז פיתוח המעסיקה כ-50 עובדים פלשתיניים. כעת החברה נמצא בתהליך של הגדלת הפעילות במרכז, ומעוניינת לגייס עובדים נוספים. כך גילה היום מנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, במהלך המפגש הראשון של פורום ההייטק שאורגן על-ידי העיתון גלובס וחברת דן אנד ברדסטריט. המפגש נערך בהנחיית עורך גלובס, חגי גולן. וולדמן גילה את הפרטים במהלך דיון על מצב עובדי ההייטק והצורך בהרחבת ההכשרה של עובדי טכנולוגיה בישראל.

לדבריו, לנגישות של תעשיית ההייטק אל כוח העבודה ברשות הפלשתינית יש יתרונות רבים. "הדבר מעניק לנו כוח עבודה מיומן בלא צורך לנסוע עד להודו. להרחבת שיתופי הפעולה והקמת מרכזי פיתוח של חברות ישראליות במקומות כמו ג'נין ורמאללה יש חשיבות לאומית לא רק תעשייתית. קשרים בתחום ההייטק בין ישראל ופלשתין יעניקו לנו דלת יציאה מהחרם".

בשיחה עם Techtime אחרי הארוע, וולדמן סיפר שמלאנוקס מפעילה את המרכז באמצעות קבלן משנה, וכיום היא נמצאת בתהליך הרחבת מרכז הפיתוח שלה ברשות הפלשתינית. "אומנם צריך להשקיע בהכשרה טכנולוגית של העובדים, אבל בתמורה אנחנו מקבלים עובדים מאוד טובים", אמר.

במסגרת הדיון, אמר ארז צור, שהוא מנכ"ל EMC ישראל ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח ב-IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שהתעשייה סובלת ממחסור בעובדים מיומזים: "אנחנו נמצאים בדפיציט של אלפי משרות שאנחנו לא יכולים לאייש בגלל המחסור בעובדים מיומנים. אנחנו מצפים שהממשלה תספק תקציבים לשלב ערבים וחרדים בתעשייה בטווח הקצר, ותפעל להרחבת מספר התלמידים במגמות החינוך הטכנולוגיות בטווח הארוך".

וולדמן מיקד את בעיית כוח העבודה בתחום האקדמי: "אנחנו צריכים שהאוניברסיטאות בארץ יהיו ברמה הגבוהה ביותר בעולם. התפקיד החשוב ביותר של הממשלה הוא לדאוג לחינוך האקדמי הטכנולוגי. ההשקעה באקדמיה היא כנמו בהשקעה בתשתיות דרכים. המדינה צריכה להשקיע בתשתיות ההייטק, ואת כל השאר תשאירו לאנשי העסקים".

הוקמה קבוצת עבודה להגדרת תקן Bluetooth Mesh

פורסם בתאריך יולי 27, 2015יולי 27, 2015 ע"י Techtime

התקן החדש יפורסם ב-2016 ויאפשר הקמת רשתות IoT ביתיות הכוללות עד 64,000 נקודות רשת שונות, כדי לנהל את כל אבזרי הבית החכם

מנורות LED ביתיות הכוללות בקר ותקשורת בלוטת' — מנורות LED ביתיות הכוללות בקר ותקשורת בלוטות'

קונסורציום בלוטות' (The Bluetooth Special Interest Group) העולמי, אשר עוסק בהגדרת כל התקנים לאבזרי בלוטות', הקים קבוצת עבודה חדשה אשר מיועדת להגדיר תקן בלוטות' לרשתות Mesh. קבוצת העבודה החדשה תגדיר את ארכיטקטורת התקן החדש על-בסיס תקן Bluetooth Smart, המוכר גם בשם Bluetooth Low Energy.

עד היום הצטרפו לקבוצה החדשה כ-80 חברות. בקונסורציום בלוטות' מעריכים שעד סוף 2015 יושלמו המיפרטים הראשונים של התקן החדש לצורך בניית אבטיפוס לבדיקתו. על-פי התוכנית, התקן הסופי יאושר רשמית במהלך שנת 2016.

התקן החדש מיועד להתאים את תקן בלוטות' לשימוש כפלטפורמה מרכזית של האינטרנט של הדברים בתוך הבית החכם. המטרה היא לאפשר שליטה באמצעות המחשב האישי ואבזרי אנדרואיד ו-iOS במנעולים, תאורה, מערכות מיזוג אוויר וציוד ביתי חשמלי. מנהל קונסוציום בלוטות', מארק פאוול, אמר שבתעשייה יש עניין באימוץ התקן בשווקים אנכיים רבים ולא רק במסגרת הבית החכם. לדבריו, החברות שהצטרפו לקבוצת התקן כוללות גם חברות מתחומי הרכב, הטלפונים הניידים, אוטומציה תעשייתית והמיחשוב.

שרידות בכל מחיר

"היתרון של בלוטות' בתחום האינטרנט של הדברים הוא חסר תחרות: הוא מספק את הפתרון החסכוני ביותר באנרגיה, הזול ביותר ובעל הזמינות הרחבה ביותר בשוק. שילוב של רשתות Mesh בתוך תקן בלוטות' יכניס את הטכנולוגיה לשווקים חדשים לגמרי".

הרעיון של רשתות Mesh החל כפתרון להקמת רשתות תקשורת צבאיות בעלות שרידות גבוהה. בעקרון, רשתות אלה מבוססות על אלמנטי קצה (Nodes) זהים אשר יכולים לתקשר אחד עם השני באופן אופקי וללא היררכיה בנוסח Master/Slaves. ברשת מהסוג הזה, כל אלמנט תקשורת יכול להתקשר אל כל אלמנט תקשורת סמוך אחר, ולהעביר דרכו מידע אל אלמנט תקשורת שלישי, גם אם הוא רחוק ממנו. משמעות הדבר שגם פגיעה בפעילות של חלק מאלמנטי התקשורת, לא מנטרלת את יכולת התקשורת של הרשת כולה.

כאשר מדובר בעולם ה-IoT, יש לתכונות אלה משמעויות נוספות: ניתן להקים רשת תקשורת בין אבזרים בלי לדעת מראש מה יהיה מספרם הסופי, וללא תלות בשינוי במספרם ובמיקומם, כפי שקורה כאשר ציוד ביתי מוכנס, מתנתק, מתקלקל וכדומה. בנוסף, השימוש בארכיטקטורת Mesh מגדיל את טווח הרשת הכולל מכמה מטרים בודדים לכמה עשרות מטרים, תלוי במספר אלמנטי הקצה המקושרים אחד לשני.

ממצגת של חברת CSR הבריטית, שהיא אחת מהחברות המובילות את הקונסורציום, ניתן ללמוד כמה מהיעדים של התקן החדש: הגדלת הטווח הפעולה של בלוטות' ל-20-50 מטרים, הצפנת כל התשדורות באמצעות פרוטוקול 128AES, ויכולת הפעלה של עד 64k אבזרי קצה, שכל אחד מהם מזוהה באמצעות קוד ספרתי באורך של 16 סיביות.

האם קואלקום תתפרק? יוזמת תוכנית ארגון מחדש

פורסם בתאריך יולי 26, 2015יולי 28, 2015 ע"י Techtime

קואלקום הכריזה על תהליך לבחינת המודל הארגוני שלה, מתוך כוונה לקצץ בהוצאות, להגדיר מבנה חדש, וכנראה גם להיפרד מחטיבות עיסקיות מרכזיות. מדובר בלא פחות מזעזוע בשוק השבבים הסלולריים העולמי

QUALCOMM

חברת קואלקום (Qualcomm) מתחילה במהלך רחב היקף של ארגון מחדש, אשר עשוי לפרק לגורמים את ענקית השבבים לשוק התקשורת הסלולרית. בסוף השבוע הכריזה החברה על תוכנית אסטרטגית לבחינה מחדש של כל עסקיה, אשר מיועדת בשלב הראשון להפחית את ההוצאות התפעוליות בלפחות 1.4 מיליארד דולר עד לסוף שנת 2016.

התוכנית כוללת סדרה של צעדים שהחברה תדווח עליהם בעתיד, לאחר שתהליך הבדיקה הכולל יסתיים. בין השאר, הם יכללו הפחתה משמעותית בהיקף כוח האדם בחברה, המעסיקה כיום כ-31,000 עובדים ברחבי העולם. קופת החברה מאפשרת לה לבצע תפנית רחבת-היקף: בסוף יוני היא כללה 35.2 מיליארד דולר במזומן ובאגרות חוב ניתנות להמרה.

החברה הגדירה את היעדים הכלליים, אולם היא עדיין לא הסבירה כיצד תממש אותם. זו תהיה המשימה של הדירקטוריון בחודשים הקרובים. בין היעדים: צמצום של 1.1 מיליארד דולר בהוצאה השנתית של החברה, מסתכמת כיום בכ-7.3 מיליארד דולר. שינוי מנגנון התשלום למנהלים, והעמדתו על בסיס חדש של פיצוי לפי הישגים.

בחינה מחדש של המבנה הארגוני של החברה, כולל בדיקה היחידות העיסקיות שהחברה תיפרד מהן, אם באמצעות הקמת חברות בנות או באמצעות מכירתן ("הזדמנויות להחזר הון", כפי שהדבר מוגדר בהודעת החברה).

המנכ"ל סטיב מולנקומפף. נגדיל את ההשקעות בסין — מנכ"ל קואלקום, סטיב מולנקומפף

יצירת תוכנית החזר הון אגרסיבית, שמטרתה להזרים לבעלי המניות 75% מההון החופשי במזומנים של החברה. בניית תוכנית השקעות בטכנולוגיות חדשות אשר חורגות מתחום הליבה של סמארטפונים, דוגמת מרכזי נתונים, טכנולוגיות חדשות של תאים סלולריים זעירים (Small Cells) ושווקים אנכיים מתחום האינטרנט של הדברים (IoE).

המשבר כבר אינו סמוי

תוכנית הארגון מחדש של קואלקום מהווה הודאה בכך שהחברה בצרות. בשנה האחרונה ספגה קואלקום מספר מהלומות שהעמידו בספק את יכולתה להמשיך ולהוביל את השוק הסלולרי העולמי. חלק מהן, באו לידי ביטוי בדו"ח הרבעוני האחרון שלה: ברבעון השלישי של 2015 שהסתיים בחודש יוני, הסתכמו המכירות של קואלקום בכ-5.8 מיליארד דולר, ירידה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. אלא שהבעיה הגדולה אינה מתמצה במכירות בלבד – באותו רבעון התכווצו הכנסות נטו ב-47% והסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-2.2 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מניית קואלקום בנסד"ק בשלושת החודשים האחרונים

המגמות שעימן היא צריכה להתמודד מקבלות ביטוי מובהק בנתוני הדו"ח הרבעוני האחרון: למרות שמספר מכשירי הדור השלישי והרביעי במוססים על שבבי קואלקום צמח 15% בין הרבעון האחרון לרבעון המקבל אשתקד, המחיר הממוצע של המכשירים ירד ב-10% והסתכם בכ-205-211 דולר למכשיר.

במקביל, מודל התימחור שלה ספג מכה אנושה עם ההחופעה של קטגוריה חדשה של סמארטפונים הנמכרים במחיר של 100 דולרים ופחות. סמארופטנים במחיר כזה לא יכולים לשאת על גבם את מודל הרישוי היקר של קואלקום.

זו הסיבה לכך שממשלת סין יצאה לפני שנה למאבק קשה נגד קואלקום. בחודש פברואר השנה היא ניקנסה בסכום עצום של 975 מיליון דולר, וחתמה על הסכם עם הרשות להגבלים עסקיים בסין (China’s National Development and Reform Commission), שלפיו היא מתחייבת לשנות את נהלי מכירת הפטנטים שלה בסין.

ממשלת סין ריסקה את המודל העיסקי

מדובר בסכסוך ממושך המתנהל בין חברת קואלקום, אשר נמציאה את תקני התקשורת הסלולריים CDMA ו-WCDMA, לבין ממשלת סין, אשר טענה כנגדה שהיא מפירה את חוק ההגבלים העסקיים של סין ( Anti-Monopoly Law). השינויים שניכפו עליה בסין כוללים מכירת רישיונות שימוש בפטנטים שלה לתקני התקשורת בסין עבור הדור השלישי (3G) והדור הרביעי (4G), מבלי לאלץ את הלקוחות לרכוש ממנה פטנטים נלווים אחרים.

התמלוגים שהיא תגבה עבור מכשירים הכוללים את הפטנטים שלה הוגבלו ל-5% בלבד במכשירי הדור השלישי ו-3.5% בלבד למכשירי הדור הרביעי. מדובר במכה קשה, שכן השוק הסיני נחשב כיום לשוק החשוב ביותר בעולם של החברה. לצד המגבלות על התמחור של מוצריה בשוק הסיני, היא צריכה להתמודד כיום עם מתחרות סיניות כמו Spreadtrum הנהנות מתמיכה ממשלתית.

במקביל, הלקוחה הגדולה ביותר שלה, סמסונג, מרחיבה את היקף השימוש בשבבי תקשורת מתוצרתה, ומקטינה את היקף הרכישות מקואלקום. במילה אחת, ניתן לומר שסין וקוריאה הן אלו שהורידו את קואלקום על ברכיה.

קרן גידור אגרסיבית

יכול להיות שאחד מהרמזים לתוכניותיה של קואלקום מצוי בעובדה שבמסגרת תהליך הבדיקה מחדש של עסקיה, היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קרן הגידול JANA Partners מניו-יורק, הכולל מינוי שלושה דירקטורים מטעמה.

קרן JANA Partners היא קרן גידור אגרסיבית וחדשה יחסית שהוקמה בשנת 2001 ומנהלת הון בהיקף של כ-11 מיליארד דורל. היא נחשבת למשקיע הגדול ביותר של קואלקום ומחזיקה בכ-4.4 מיליון מניות (בשווי של 2 מיליארד דולר).

בחודש אפריל השנה היא יצאה בקמפיין ציבורי נגד קואלקום וטענה שעסקי השבבים שלה אינם ריווחיים ועליה להפריד בין פעילות מכירת הפטנטים לבין פעילות מכירת השבבים. הקרן צברה בשנים האחרונות מוניטין של קרן אגרסיבית מאוד, אשר יכולה לפגוע בחברות ולכן פעמים רבות היא קיבלה מעמד של יועצת לשינוי ארגוני בחברות.

יכול להיות שהכנסתה לתוך הדירקטוריון ולצוות הניהול של התפנית האסטרטגית מרמז שזה הכיוון שאליו צועדת קואלקום: הפרדת עסקי השבבים מעסקי הקניין הרוחני.

Rohm רכשה את Powervation האירית ב-70 מיליון דולר

פורסם בתאריך יולי 23, 2015 ע"י Techtime

Rohm תשלב את פתרונות הניהול של Powervation ביחד עם הרכיבים שלה, כדי לספק פתרונות ניהול הספק למעבדים ורכיבי FPGA

יצרנית השבבים היפנית ROHM Semiconductor השלימה את רכישת חברת Powervation האירית תמורת כ-70 מיליון דולר במזומן. חברת Powervation מפתחת רכיבי SoC לניהול דיגיטלי של ההספק במעגלים דיגיטליים. החברה נולדה באוניברסיטת לימריק באירלנד, ויצאה ממנה כחברה עצמאית בשנת 2006.

חברת Rohm הודיעה שמטרת העיסקה היא לשלב את פתרונות הניהול של Powervation עם הרכיבים האנלוגיים שלה, כדי לספק פתרונות הספק לרכיבים עתירי ביצועים כמו מעבדים, זיכרונות, רכיבי FPGA ורכיבי ASIC.

התעשייה האווירית בודקת את השימוש במדפסת PCB

פורסם בתאריך יולי 23, 2015יולי 27, 2015 ע"י Techtime

היום החלה התעשייה האווירית לבדוק את השימוש במדפסת ה-PCB של חברת ננו דיימנשן, לייצור מיידי של מעגלים מודפסים רב-שכבתיים

התעשייה האווירית מתחילה לבצע ניסויים בשימוש במדפסת המעגלים המודפסים (PCB) של חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה. ננו דיימנשן דיווחה שהיום "החל שיתוף פעולה בינה ובין התעשייה האווירית בביצוע בדיקות להדפסות תלת-מימדיות מתקדמות של רכיבי אלקטרוניקה, לרבות בחינה וליטוש של ביצועי מדפסת תלת המימד של החברה".

מההודעה קשה להבין האם התעשייה האווירית תבצע ניסויים רק במדפסת ה-PCB של ננו דיימנשן, או שהתוכנית כוללת ייצור של רכיבים אלקטרוניים אחרים באמצעות מדפםסות תלת-מימדיות. מכל מקום, מההודעה עולה שהתעשייה האווירית תשתמש במדפסות של החברה כדי לייצר מעגלים מודפסים רב-שכבתיים.

עבור ננו דיימנשן זאת הודעה חשובה מאוד, מכיוון שמדובר בניסויי שדה עם חברה ביטחונית בקנה מידה גדול ובעלת מוניטין בינלאומיים. התעשייה האווירית זקוקה לייצור מיידי של מעגלים מודםסים עבור פרוייקטי מחקר ופיתוח, וככל הנראה גם עבור ייצור מוצרים בסדרות קטנות מאוד, שהוא מצב מקובל מאוד בתעשייה הבטחונית.

מבחינת ננו דיימנשן, מדובר ככל הנראה בתהליך שיאפשר לה לשדרג את המדפסות שלה ולהגיע למצב שבו המוצרים עומדים בתקנים תעופתיים וצבאיים. זה עשוי להיות תהליך חשוב ביותר עבורה.

חברת ננו דיימנשן מפתחת מדפסת תלת-מימדית המדפיסה מעגלים אלקטרוניים (לוחות PCB), וכן חומרים ומוצרי דיו, בכללם דיו מוליך, מבוססי ננו טכנולוגיה, המהווים מוצרים נלווים למדפסת ה-3D של החברה. עד היום הושלם הפיתוח של חלק ממוצרי הדיו והחברה החלה בהליך ייצור הננו-דיו המוליך, אולם עדיין אינה משווקת או מוכרת אותם.

מדפסת ה-3D נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. בחודש אפריל 2015 הושקה מדפסת הדור הראשון (אלפא). היא תיבדק מול מספר מצומצם של לקוחות, על-מנת לקבל חוות דעת לפני תחילת השיווק והייצור הסדרתי.

התעשייה האווירית תפתח מל"ט המבוסס על תאי דלק

פורסם בתאריך יולי 23, 2015יולי 27, 2015 ע"י Techtime

פרוייקט פיתוח של התעשייה האווירית עם חברת Cella האמריקאית בריטית, מתמקד בפיתוח תאי דלק חדשניים עבור המל"ט הקל BirdEye של התעשייה האווירית. המטרה: לשלש את מעטפת הביצועים מבלי להגדיל את המשקל

התעשייה האווירית (IAI) וחברת Cella Energy יפתחו גרסה חדשה של המל"ט הזעיר BirdEye של התעשייה האווירית, אשר יונע באמצעות תאי דלק. הפיתוח יתבסס על טכנולוגיית תאי דלק מבוססי מימן של חברת Cella. הפרוייקט נבחר לקבל מימון משותף של מתימו"פ (ממשלת ישראל) ושל מדינת פלורידה בארה"ב, במסגרת תוכנית החדשנות המשותפת לשתי המדינות.

מטרת הפרוייקט היא להכפיל את לשלש את טווח הפעולה של המל"ט, מבלי להגדיל את משקל הסוללה, ועל-ידי כך להתמודד עם אחת מהבעיות המרכזיות בתחום המל"טים החשמליים.

חברת Cella הבריטית אמריקאית, פיתחה חומר לאחסון מימן המופיע בתצורה הדומה לפלסטיק גמיש, שניתן לעצב אותו בכל צורה דרושה. כאשר מחממים את החומר לטמפרטרוה גבוהה מ-100 מעלות צלסיוס, הוא מתחיל לפלוט את המימן, המשמש ליצירת חשמל בתאי הדלק. קיבולת המימן של החומר היא מרשימה מאוד: כל גרם אוגר ליטר גאז מימן.

מנהל התפעול של Cella, סטיבן בנינגטון, העריך ששיוף הפעולה יכול להביא לייצור מל"ט בעל ביצועים חסרי תקדים. "אנחנו מתכננים להרחיב את הפעילות שלנו במרכז החלל על-שם קנדי כדי לבצע את הפרוייקט הזה". סגן נשיא למחקר ופיתוח בחטיבת כלי-הטיס הצבאיים של תעשייה האווירית, עופר חרובי, אמר שהפרוייקט מאפשר לחברה ללמוד את היתרונות והפוטנציאל הטמון בשימוש בתאי דלק מבוססי מימן.

מחסנית אנרגיה לכלי טיס בלתי מאויישים. בתוך התוף יש מקומות עבור החומר אוגר המימן. כאשר התוף מחמם את החומר, המימן נפלט ומגיע לתא הדלק

תא דלק הוא מנגנון ליצירת חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין דלק לבין חומר מחמצן. בדרך-כלל בנוי תא דלק מחומר אלקטרוליטי מתווך וכולל שתי כניסות: אחת למימן והשנייה לחמצן המגיע מהאטמוסיפרה. בתא מתחוללים תהליכים כימיים הגורמים להסעת אלקטרונים מהאנודה לקתודה ועל-ידי כך ליצירת חשמל. מבחינה כימית, נוצרת תרכובת של מימן וחמצן, ולכן תוצר הפליטה הוא מים.

אחת מהבעיות הגדולות בשימוש בתאי דלק הוא שכדי לקבל צפיפות אנרגיה גבוהה, יש לדחוס את המימן בלחץ של 700 אטמוספירות על מנת לקבל מימן נוזלי. התוצאה היא שהתהליך יקר ולעתים אפילו מסוכן, שכן המימן הנוזלי הוא דליק מאוד.

חברת Cella התגברה על הבעיה באמצעות פיתוח חומר המאפשר לאגור בצורה כימית כמות גדולה מאוד של מימן בטמפרטורת החדר, ועל-ידי כך הטיפול בו נוח ובטיחותי מאוד. החברה מפתחת טכנולוגיות איחסון שונות מאוד. כך למל, באחת מהתצורות של החומר, הוא מופיע בצורה של כרורי פלסטיק קטנים המכילים כל אחד כמות גדולה של מימן. משאבת ואקום פשוטה מאפשרת לשאוב את הכדורים ולמלא בהם מיכלי אגירה שונים, כממש כמו שמטפלים בדלק נוזלי סטנדרטי.

החברה כבר החלה לבצע ניסויים ראשוניים בתחום התעופה, ופיתחה "מחסנית" אנרגיה לכלי טיס בלתי מאויישים קטנים בהספק של 6kW ובהספק של 20kW.