מחבר: Techtime

לוקהיד מרטין ייצרה קרן לייזר קטלנית בהספק של 58kW

LASER-WEAPON
פורסם בתאריך ע"י Techtime

לוקהיד מרטין השלימה את הפיתוח והדגמת הפעולה של נשק לייזר מבוסס fiber laser בקטגוריית הספק של 60kW עבור צבא ארצות הברית. בניסויים שנערכו בתחילת חודש מרץ הצליחה לוקהיד מרטין להפיק קרן לייזר בעוצמה של 58kW. החברה מסרה שבעקבות הצלחת הניסוי, היא נערכת להעברת המערכת לידי מפקדת ההגנה בפני טילים של צבא ארצות הברית.

"זוהי אבן דרך משמעותית בפיתוח נשק לייזר מעשי", אמרה מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות בלוקהיד מרטין, פאולה הארטלי. המערכת של לוקהיד מרטין מבוססת על שימוש במספר רב של לייזרי סיב המייצרים ביחד קרן אחת חזקה. הטכנולוגיה מאפשרת התאמת עוצמת הלייזר לדרישות, באמצעות הוספה או הפחתה של סיבי הלייזר במערכת. הטכנולוגיה פותחה במקור במסגרת תוכנית Robust Electric Laser Initiative, כאשר המערכת עצמה פותחה בשיתוף פעולה עם הצבא.

החברה מסרה שזה המכשיר הראשון מסוגו שהצליח להשיג הספק גבוה בחליפת משקל וגודל המאפשרים התקנה על-גבי כלי-רכב טקטי. המערכת השיגה רמת יעילות של 43%. כלומר, רק 57% מהאנרגיה שהוזנה למערכת התבזבזה ולא באה לידי ביטוי באנרגיה של קרן הלייזר. מטרת הפרוייקט היא לפתח מערכת הגנה קרבית המספקת לכוחות הקרקע הגנה בפני מטחי רקטות, פגזי מרגמה ונחילים של רחפנים ומל"טים עויינים.

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 בוצע ניסוי ראשון של הטכנולוגיה ברמת הספק גבוהה יותר: היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים.

כעת נראה מה יהיו הביצועים של הקרן החדשה בהספק של 58kW ומאיזה מרחקים היא יכולה לנטרל איומים על כוחות השדה.

עזיבת הדירקטורים באביליטי; איבדה שליש משווייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מניית אביליטי בנסד"ק מתחילת 2017

מניית חברת אביליטי (Ability), המפתחת טכנולוגיות מודיעין, צנחה אמש במסחר בבורסה בתל אביב בכ-30% בעקבות התפטרות חמישה חברי דירקטוריון בשל חילוקי דעות בינם לבין מייסדי החברה, ולאור מצבה הפיננסי הבעייתי. חברת אבליטי החלה את הצלילה כבר ביום שני בנסד"ק, כאשר מניית החברה חתמה את יום המסחר בירידה של 21.4%, מייד לאחר שהחברה הודיעה על התפטרותם של חמישה דירקטורים בחברה, ובהם היו"ר אמנון דיק, שמונה לתפקידו רק בחודש נובמבר האחרון (2016). ההתפטרות נעשתה בעקבות חילוקי דעות מתמשכים בין מועצת המנהלים לבין מייסדי החברה, המנכ"ל אנטולי חורגין והטכנולוג הראשי אלכסנדר האורובסקי, המחזיקים ביחד בכ-65% מהמניות.

מערכת מוטסת של חברת אביליטי ליירוט של שידורי תקשורת

לב המחלוקת היה דרישתם של חברי הדירקטורים משני המייסדים להזרים הון לחברה לאור מצבה הפיננסי הרעוע. מייסדי החברה סירבו לדרישה, ובתגובה התפטרו חברי הדירקטוריון. חורגין הסביר בהודעה את סירובם להזרים את ההון: "בקופת החברה יש יותר מ-8 מיליון דולר במזומן ובשווי מזומנים, שיספיקו למלא את צורכיה בעתיד הנראה לעין. נמשיך להעריך את מצבה הכספי של החברה על מנת לקבוע אם יש צורך במשאבי מימון נוספים, לרבות סיוע של אלכסנדר ושלי".

לצד יו"ר הדירקטוריון אמנון דיק, התפטרו מהדירקטוריון גם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא (שהצטרף כדירקטור רק בנובמבר האחרון), מאיר משה ושלום זינגר. במכתב ההתפטרות שלהם הם ציינו שהגישה שלהם להערכת הסיכונים ולניהול החברה אינה תואמת לזו של בעלי השליטה. "המצב הזה מאוד לא בריא לאור האתגרים שבפניהם החברה עומדת".

מסרי ההרגעה לא הועילו

בניסיון לבלום את המפולת, אתמול פירסמה החברה הודעת הרגעה ובה התייחס המנכ"ל חורגין להתפטרות הקולקטיבית. חורגין ניסה להרגיע את המשקיעים ומסר בהודעה: "אלכסנדר האורובסקי ואני, שביחד ייסדנו את אביליטי ומחזיקים במרבית המניות, נשארנו מחוייבים לחברה". חורגין לא התכחש לקשיים הפיננסיים של החברה והודיע בין היתר כי הוא ואלכסנדר הסכימו להפחית כמחצית משכרם ושהם בוחנים אפשרויות נוספות להפחתת ההוצאות. "אנחנו מבצעים צעדים להקטנת ההוצאות ולמצב את אביליטי לצמיחה עתידית". היום (ה') נבלמה מעט המפולת והמנייה נסחרת כעת בבורסה בירידות מתונות של 2%-3%.

מודיעין אלקטרוני מהנייד ומהלוויין

חברת אביליטי פועלת מקרית עתידים בתל-אביב ומספקת ציוד מודיעין אלקטרוני לסוכנויות ממשליות וכוחות צבא. החברה הוקמה בשנת 1994 על-ידי אנטולי חורגין ואלכסנדר האורובסקי. היא מתמחה במערכות חוקיות לציטוט, פיענוח ויירוט תשדורות אלחוטיות. המערכות שלה מבצעות יירוט אקטיבי ופסיבי של תקשורת סלולרית דוגמת GSM, CDMA, UMTS ו-LTE. החברה גם מספקת ציוד ליירוט תשדורות מלווייני תקשורת דוגמת אירידיום, Thuraya ועוד, ויירוט תקשורת של מפעילי לווייני תקשורת, כמו איטלסאט, יוטלסאט, ערבסאט וכדומה.

הסתבכות פיננסית

חברת אביליטי הוקמה בעקבות עיסקת מיזוג בדצמבר 2015 עם חברת Cambridge Capital Acquisition Corporation. מדובר בסוג של עיסקת מדף המאפשרת כניסה לבורסה בהליך מקוצר: חברת Cambridge הוקמה על-ידי חברת ההשקעות Cambridge Capital כדי לבצע עיסקת מיזוג המכניסה תוכן עיסקי לפעילותה. היא מציעה לחברת היעד קופת מזומנים בהיקף של 81 מיליון דולר ותמיכה בתחום ההתמחות של החברה האם, שהוא ניהול שרשרת האספקה. המיזוג איפשר לאביליטי להיכנס לנסד"ק בארצות הברית לפי שווי שוק של 250 מיליון דולר.

זמן קצר לאחר מכן, בינואר 2016, נרשמה אביליטי למסחר בבורסה של תל אביב והפכה למנייה דואלית. כמו כן, בשל שוויה הגבוה הצליחה להיכנס למדד ת"א-100, מה שהזרים לחברה ביקושים גבוהים. עם זאת, מהר מאוד החלו לצוף מעל לפני השטח סימנים לבעיות בהתנהלות הפיננסית. במרץ 2016 דחתה החברה את פרסום דו"חותיה הכספיים הראשונים בשל "סיבות טכניות". ובמאי 2016, כאשר פרסמה החברה את הדו"חות, היא דיווחה במקביל על "שגיאות מהותיות" בדו"חות הכספיים של 2015 ו-2014, הודעה שהפילה את המניה בכ-20% ביום אחד.

שווי השוק נחתך לכעשירית

לאחרונה החלה הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) בבדיקת עסקת המיזוג שהובילה להנפקת אביליטי בנסד"ק וביקשה מאביליטי לספק לה מסמכים הנוגעים לעסקה. הקשיים התבטאו גם במכירות: בתשעת החודשים הראשונים של 2016 רשמה החברה הכנסות של 13.9 מיליון דולר, ירידה של 73% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015, והפסד נקי של 4.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 15.1 מיליון שנה ב-2015. על הרקע הזה נחתך שווי השוק של החברה בבורסה בכמעט 90%: משווי של כמיליארד שקל בתחילת 2016 לשווי שוק של כ-113 מיליון שקל בלבד היום.

טאואר-ג'אז תייצר רכיבים ממונעים ל-Aisin Seiki היפנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מחשב רכב (ECU) של Aisin

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) מתחילה בייצור המוני של רכיבים אלקטרוניים לכלי-רכב המבוססים על טכנולוגיית ניהול הספק חדשה (Power Management) של טאואר-ג'אז. הייצור יתבצע עבור חברת Aisin Seiki היפנית, הנחשבת לספקית חלקי רכב מהגדולות בעולם ונמצאת בבעלות טויוטה.

במסגרת שיתוף הפעולה הזה, טאואר-ג'אז מבצעת העברה של טכנולוגיית Power Management אל מפעליה ביפן המופעלים באמצעות החברה המשותפת עם פנאסוניק (TPSCo). המטרה היא לייצר את המוצרים גם במפעל היפני של פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ, כדי לקבל שירותי ייצור ממספר מפעלים בו-זמנית, להגדלת הגמישות והרחבת אפשרויות הייצור.

פלטפורמת Power Management מלאה

תהליך הייצור שפותח בטאואר-ג'אז מאפשר לייצר רכיבים לתעשיית הרכב המיוצרים מטרנזיסטורי LDMOS ועמידים בפני הפרעות אלקטרומגנטיות ומטענים סטטיים (ESD). בנוסף, פלטפורמת Power Management כוללת את טכנולוגיות ייצור מיוחדות לרכיבי הספק כמו דיודות שוטקי ודיודות זנר, ואת טכנולוגיית הזיכרונות הבלתי נדיפים Y-Flash Non-Volatile Memory של טאואר-ג'אז, המאפשרת לשלב מודולי זיכרון בתוך רכיבי בקרת הספק.

"פלטפורמת Power Management של טאואר-ג'אז מאפשרת לנו לבצע התאמה קלה של הרכיבים המיוצרים למיפרט שלנו", אמר מנהל הפרוייקט במחלקה לפיתוח אלקטרוני מתקדם של Aisin Seiki, קויי גוטו. "אני בטוח ששיתוף הפעולה הקרוב עם טאואר-ג'אז בפיתוח החלקים לרכב ייביא לייצור המוני של רכיבים איכותיים, בהתאם לדרישות של תעשיית הרכב".

מנהל יחידת Mixed-Signal ו-Power Management בטאואר-ג'אז, שמעון גרינברג, אמר שפלטפורמת הייצור של החברה מאפשרת לייצר רכיבים בתהליך של 180 ננומטר התואמים לתקן תעשיית הרכרב AEC-Q100, בקבוצה המחמירה ביותר, שהיא קבוצה 0 (רכיבים העובדים בטמפרטורות של -40°C עד +150°C). "אנחנו מצפים להרחיב את יחסינו הקרובים עם Aisin וליצר את הדור הבא של חלקי הרכב. מובילותה של Aisin כספקית חלקי רכב בעולם, בשילוב הטכנולוגיה המתקדמת שלנו, מאפשרים מוצרים פורצי דרך עבור תעשיית הרכב הצומחת".

חברת Aisin Seiki מייצרת מכלולים מכניים וחשמליים לתעשיית הרכב. היא מעסיקה כ-100,000 עובדים, ובשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-29 מיליארד דולר. היא מספקת את המוצרים לטויוטה עצמה, וליצרניות רכב גדולות אחרות, דוגמת מאזדה, דהייטסו, סוזוקי, ניסאן, איסוזו ועוד.

חברת טאואר-ג'אז מספקת שירותי ייצור שבבים באמצעות שני מתקני הייצור שלה בישראל (150 מ"מ ו-200 מ"מ), שני מתקני ייצור בארה"ב (200 מ"מ). בנוסף, היא מפעילה שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים 200 מ"מ ואחד 200 מ"מ) במסגרת המיזם המשותף TPSCo עם חברת פנאסוניק (51% בשליטת טאואר-ג'אז). המיזם מאפשר לה להציע טכנולוגיות חיישני CMOS לצילום דיגיטלי בגיאומטריות של 65 ו-45 ננומטר.

מכירות קבלני הייצור ירדו ב-1% בשנת 2016

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[תמונה למעלה: בקו ההרכבות של Jabil]

בניגוד לציפיות המוקדמות, היקף המכירות של 50 קבלני הייצור האלקטרוני (EMS) הגדולים בעולם, לא צמח בשנת 2016. למעשה, המכירות ירדו בכ-1%. כך עולה מהסקר האחרון של חברת Manufaturing Market Insider. מהסקר המעודכן עולה שהיקף המכירות ב-2016 הסתכם בכ-270 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 273 מיליארד דולר ב-2015. הסקר מבוסס על נתוני מכירות שהחברות מפרסמות.

ראוי לציין שהירידה במכירות נובעת בעיקר מביצועים גרועים של שתי החברות הגדולות ביותר בעולם הייצור האלקטרוני, Foxconn ו-Pegatron. כך למשל, בשנת 2016 הסתכמו המכירות של פוקסקון בכ-135.2 מיליארד דולר. מרכיב עצום בכלל שוק ה-EMS, אולם התוצאות האלה מהוות ירידה של 4.3% בהשוואה לתוצאות שלה בשנת 2015. בניכוי שתי החברות אלה, שאר 48 החברות מראות צמיחה של 1.5%. אלא שהדבר הזה לא משנה את המגמה הכללית, המראה על התייצבות בצמיחת תעשיית קבלנות הייצור.

קבלני הייצור האלקטרוני מיישרים קו

מאז שנת 1990, שבה החלה MMI לעקוב אחר תעשיית שירותי הייצור האלקטרוניים, היא צמחה בהתמדה בשיעורים גדולים מהייקף הצמיחה של תעשיית האלקטרוניקה כולה. להערכת MMI, מאז שנת 2012, המגמה הזו התמתנה, וכיום גם תעשיית הקבלנות צומחת בקצב שבו צומחת תעשיית האלקטרוניקה כולה, שהוא כ-2%-3% בשנה. מעניין לציין שבמהלך שנת 2016 התחולל שינוי ברשימת עשרת החברות המובילות. שלוש חברות יצאו מהרשימה:  Topscom, Kitron ו-TT Electronics. במקומן נכנסו לרשימה החברות Sparton, Alpha Networks ו-PRIME BASE.

עשרת קבלניות הייצור הגדולות ביותר בעולם:

1. Hon Hai Precision Industry (Foxconn ) — New Taipei, Taiwan

2. Pegatron — Taipei, Taiwan

3. Flex — Singapore

4. Jabil — St. Petersburg, FL

5. Sanmina — San Jose, CA

6. Celestica — Toronto, Canada

7. Wistron — Taoyuan, Taiwan

8. New Kinpo Group — New Taipei, Taiwan        

9. Plexus — Neenah, WI

10. Benchmark Electronics — Angleton, TX

שאר הקבלניות מרשימת 50 הקבלניות הגדולות בעולם:

11. Universal Scientific Industrial Co., Ltd. (USI) — Shanghai, China

12. Shenzhen Kaifa — Shenzhen, China

13. Venture — Singapore

14.  Zollner Elektronik Group — Zandt, Germany

15.  SIIX — Osaka, Japan

16.  Fabrinet — Pathumthani, Thailand

17.  UMC Electronics — Saitama, Japan

18.  PKC Group — Reeahe, Finland

19.  Kimball Electronics Group — Jasper, IN

20.  Sumitronics — Tokyo, Japan

21.  Integrated Micro-Electronics, Inc. — Laguna, Philippines

22.  NEO Tech — Chatsworth, CA

23.  Asteelflash — Neuilly Plaisance, France

24. Alpha Networks — Hsinchu, Taiwan

25.  3CEMS — Guangzhou, China

26.  VTech Communications — Hong Kong

27. Creation Technologies — Burnaby, BC, Canada

28. V.S. Industry Berhad, Senai, Malaysia

29.  Scanfil EMS — Sievi, Finland

30. Enics AG, Zurich, Switzerland

31.  Ducommun — St. Louis, Missouri

32. VIDEOTON Holding — Székesfehérvár, Hungary

33. Katolec, Tokyo, Japan

34. Hana Microelectronics — Bangkok, Thailand

35. Key Tronic — Spokane Valley, WA

36. Neways Electronics — Son, The Netherlands

37. Orient Semiconductor Electronics — Kaohsiung, Taiwan

38. Computime Limited — Hong Kong

39. WKK Technology Ltd. — Hong Kong

40. Wong’s, Hong Kong

41. Global Brands Manufacturing, New Taipei City, Taiwan

42. éolane, Le Fresne Sur Loire, France

43. Sparton, Schaumber, Illinois

44. ALL CIRCUITS — Meung-sur-Loire, France

45. SVI, Bangkadi Pathumthani, Thailan

46. LACROIX Electronics — Vern-sur-Seiche, France 

47. Di-Nikko Engineering — Nikko, Japan

48. Valuetronics Holding — Hong Kong

49. PRIME BASE — Guangzhou, Chin

50. Nippon Manufacturing Service — Tokyo, Japan

אלון בלעש מונה לתפקיד סגן נשיא למכירות פיוטצ'ר לאזור EMEA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אלון בלעש מונה לסגן לנשיא למכירות באזור EMEA בחברת Future Electronics. ערב חג הפסח שלח מנהל אזור EMEA בחברת פיוטצ'ר, קארים קהבר, הודעה לעובדי החברה ובה ההכרזה על המינוי. בלעש עושה חיל בארגון: לפני כחצי שנה בלבד הוא מונה לדירקטור אזורי עבור מדינות סקנדינביה והאזור הבלטי בפיוטצ'ר אלקטרוניקס אירופה, בנוסף לתשעת הסניפים בישראל דרום אירופה ומדינות בריה"מ לשעבר שעליהם היה אחראי.

קהבר כתב שאלון בלעש מילא תפקיד מרכזי בהקמת סניף פיוטצ'ר בישראל בשנת 1997. "הוא החל כמנהל לקוחות אסטרטגיים בישראל, ובמהירה מונה לתפקיד מנהל מכירות. בשנת 2003 הוא מונה לתפקיד מנהל הסניף בישראל וזכה להצלחה רבה בתפקיד. בשנת 2008 בלעש מונה לתפקיד מנהל מכירות אזורי וקיבל בהדרגה את הסמכויות כם על מדינות מזרח אירופה, טורקיה, וצפון אירופה וסקנדינביה. בנוסף, הוא אחראי על השוק ברוסיה, שבו אנחנו חווים צמיחה גדולה מאוד.

"הביצועים של אלון ב-20 השנים האחרונות היו מצוייינים. הגישה האקטיבית שלו בהובלת מכירות והמחוייבות להגיע להישגים, יהיו בעלי חשיבות גדולה בתפקידו החדש. שבו יהיה ממונה על יישום אסטרטגיית 'win the customer' ויהיה הכוח המניע של המכירות בכל אזור EMEA. פיוטצ'ר אלקטרוניקס נחושה להיות המפיץ בעל הצמיחה המהירה ביותר באירופה, ותפקידו של אלון יהיה להביא את השירותים שלנו לידיעת הלקוחות באזור EMEA".

הושלמה סדרת ניסויי שטח של הנגמ"ש איתן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנהלת תכנית המרכבה והרק"מ במשרד הביטחון (מנת"ק), בשיתוף עם זרוע היבשה בצה"ל, השלימה בימים האחרונים השלימה סדרת ניסויי שטח של הנגמ"ש הגלגלי הראשון שיינתן לצה"ל, "איתן". הניסויים נערכו בדרום הארץ וברמת הגולן ובהם התמודד הנגמ"ש המפותח ומיוצר בישראל, עם נסיעה בתנאי עבירות קשים. הנגמ"ש פותח כלקח מלקחי מבצע "צוק איתן", שבהם התברר שיש לצה"ל צורך בכלי ממוגן רב-תכליתי, בעל כושר ניידות גבוה ומהירות נסיעה גבוהה בשטח ובדרכים סלולות.

על בסיסו מתוכננת להיבנות משפחת כלים למשימות שונות: החל מכלי לניוד 12 לוחמים (נהג, מפקד, מקלען ועוד 9 חיילים) ועד לכלי המשלב כוח אש מתקדם בעל צריח נשלט לא מאויש עם תותח 30/40 מילימטר.

מערכת הגנה אקטיבית

הנגמ"ש החדש מצויד במערכת הנעה 8X8 (שמונה גלגלים), ובמנוע בעוצמה של 750 כוחות סוס המאפשר לו לנוע במהירות של 90 קמ"ש ויותר, ולנסוע על כבישים ללא תלות במובילים. בנוסף לשריון, הוא שוקל 30-35 טון וכולל מערכת הגנה אקטיבית. הוא צפוי להצטרף לנמ"ר, הנחשב לנגמ"ש הממוגן בעולם, ולאפשר לצה"ל להחליף בהדרגה את אלפי נגמ"שי 113M המיושנים.

האיתן תוכנן ככלי רב-תכליתי. בהודעת משרד הביטחון נמסרה שעלות הייצור והקיום שלו תהיה כמחצית מעלות הנמ"ר ו/או כל נגמ"ש גלגלי אחר הקיים בעולם, ולכן תאפשר הצטיידות בכלים רבים יותר ובקצב גבוה יותר, במקביל להצטיידות בנמ"רים. איתן צפוי להיות כלי הלחימה הגלגלי הממוגן בעולם. הוא יצויד במערכת הגנה אקטיבית (בדומה לנמ"רים ולטנקי מרכבה סימן 4) ובמערכות מיגון נוספות וייחודיות. יתרונו הגדול יהיה ביכולות הניוד הטובות שלו בין גזרות לחימה שונות, ובהתאמתו לנסיעה בכבישים.

​הנגמ"ש איתן בניסויי שטח:

כנס COMCAS 2017 החל לקבל הצעות למאמרים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המועד האחרון להגשת תקצירים להרצאות עבור כנס COMCAS 2017 הוא יום ה-20 למאי, 2017. ועדת ההיגוי של הכנס מקבלת הצעות בטווח רחב של נושאים:

Communications and Sensors

RF/MW Devices and Circuits, RFICs

Antennas, Propagation, and Scattering

Microwave Systems, Radar, Acoustics

Signal Processing (SP) and Imaging

Biomedical Engineering

לצד הכנס, תתקיים תערוכה מסחרית מקצועית של חברות מהארץ ומחו"ל המונה כ- 90 ביתנים.

הכנס הבינלאומי IEEE COMCAS 2017 יתקיים בימים ב'-ד', 13-15 בנובמבר 2017, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. כנס ה-IEEE הבינלאומי למיקרוגלים, אנטנות, תקשורת ומערכות אלקטרוניות COMCAS 2017 שזכה להצלחה רבה בשנת 2015 ובכנסים שלפניו, נוגע בנושאים רבים ומגוונים: מיקרוגלים, תקשורת, חיישנים, מערכות אלקטרוניות (מכ"ם), אנטנות, מעגלים והתקנים אלקטרוניים ב-RF ומיקרוגל, הנדסה ביו-רפואית, עיבוד אות והדמייה, RF Photonics ועוד.

לפרטים נוספים ולהרשמה: www.comcas.org

Digi-key מציעה קבצי CAD של מיליון רכיבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Digi-Key Electronics הקימה ממשק אינטרנטי פתוח אל תוכנת Ultra Librarian, המאפשרת גישה אל ספרייה מקוונת של סימולים, קבצי תכנון, footprints ודגמים תלת-מימדיים של מיליון רכיבים אלקטרוניים.

הממשק החדש של Digi-Key מספק את המידע מהספרייה ב-22 פורמטים שונים של CAD, אשר תומכים ברוב כלי ה-CAD וה-EDA המצויים כיום בשוק. בעקבות פתיחת האתר, הלקוחות יכולים להגיע אל המידע באמצעות המספר הקטלוגי של Digi-Key או של היצרן, לבדוק את הקבצים הגרפיים של הדגם, לבחור בפורמט הנחוץ להם ולהוריד את הקבצים של עד 30 רכיבים בחודש.

"הממשק החדש והספרייה המורחבת מסייעים ללקוחות שלנו לשלב בקלות רכיבים חדשים בתוך תכנונים קיימים", אמר רנדל רסל, סגן נשיא לתחום Applications Engineering בחברת Digi-Key. "המטרה שלנו היא לקבל דגמי CAD של כל הרכיבים שאנחנו מפיצים, כדי לאפשר ללקוחות להתמקד בתכנון ולהוציא מוצרים מהר יותר אל השוק".

חבילות מורחבות של 50, 100 ו-1,000 רכיבים

חברת Digi-Key גם מציעה חבילה מורחבת של Ultra Librarian ללקוחות הזקוקים לשירות מלא יותר מאשר שירות החינם. המסגרת הזאת, הם יכולים לרכוש חבילות קבצים של רכיבים בקבוצות של 50, 100 ו-1,000 רכיבים, ולקבל אותם בכל אחד מ-22 סוגי קבצי ה-CAD המקבלים תמיכה. בנוסף, לקוחות אשר מעוניינים לבנות בעצמם את ספריית הרכיבים שלהם, יכולים לרכוש את גרסת המחשב השולחני של תוכנת Ultra Librarian.

נשיא ומנכ"ל חברת EMA Design Automation אשר מחזיקה בבעלות על Ultra Librarian, מני מרקאנו, אמר שהחברה בונה פתרון שיאפשר למהנדסים להוריד קבצי CAD אמינים של רכיבים, כדי לאפשר פיתוח מהיר ויעיל. "באמצעות השילוב של קבצים ניתנים להורדה, אספקת מידע על הרכיבים ואספקתם הפיסית, חברת Digi-Key משפרת את מודל הפצת הרכיבים".

כדי להוריד את קבצי ה-CAD של הרכיבים, יש לגשת אל עמוד הרכיב הספציפי באתר Digi-Key, לאתר את הכותרת "EDA/CAD Models", ולהקליק על Download מהלינק של Ultra Librarian.

ואלנס מהוד השרון גייסה 60 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון, השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר בהובלת קרן הצמיחה IGP. לצד המשקיעים הקיימים, הצטרפו לגיוס משקיעים אסטרטגיים נוספים, בהם: Samsung Catalyst Fund, Delphi, MediaTek ובנק ההשקעות גולדמן זקס. מאז הקמתה בשנת 2006, גייסה ואלנס כ-100 מיליון דולר כולל הגיוס הנוכחי. ההון מיועד לביסוס מעמדה של טכנולוגיית HDBaseT Automotive כתקן מוביל של קישוריות בתוך כלי-רכב.

המנכ"ל דרור ירושלמי

ואלנס פיתחה את טכנולוגית HDBase, אשר מאפשרת להפיץ שידורי תקשורת ומולטימדיה באיכות גבוה וללא דחיסה או תשתיות יקרות. הטכנולוגיה מבוססת על שימוש בשבב משדר ובשבב מקלט שהיא מפתחת, המאפשרים העברה של הרבה מקורות מידע בכבל יחיד. הטכנולוגיה פותחה במקור לצרכים ביתיים, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להיכנס לתחום הרכב.

המכונית היא רשת תקשורת

חברת ואלנס התאימה את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב והכריזה על טכנולוגיית HDBaseT Automotive, המאפשרת להעביר נתונים בהיקף של עד שישה ג'יגה ביט, הכוללים אודיו, וידאו, דאטה, USB ועוד, על גבי זוג חוטים (UTP) בודד, ללא סיכוך, ובאורך של עד 15 מטר. הטכנולוגיה הזו מיועדת לקשר בין מערכות בידור והמידע (Infotainment) ברכב, מערכות הבטיחות ומערכות העזר הבטיחותיות לנהג (ADAS).

היערכות לשנת 2020

מנכ"ל חברת ואלנס, דרור ירושלמי, אמר ששוק הרכב הוא מנוע צמיחה מרכזי של החברה. "הגיוס משקף את האמון בנו מצד שותפינו. סמסונג שלאחרונה הכריזה על רכישת חברת Harman, חברת Delphi וחברת Mediatek הן שחקניות מובילות בתעשייה הזו. השקעתן בוואלנס מעידה על חשיבות טכנולגיית HDBaseT Automotive בקידום חזון המכונית האוטונומית. אנחנו מצפים שכבר בשנת 2020 תשולב הטכנולוגיה שלנו בכלי-רכב מהדור החדש". בעקבות הגיוס יצטרף מייסד ושותף מנהל בקרן IGP, משה ליכטמן, למועצת המנהלים של ואלנס. לדבריו הצלחת החברה בשוק האודיו-וידאו היא הוכחה ליכולותיה. "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה של ואלנס תהיה מרכיב חשוב בעידן המכונית המחוברת והאוטונומית".

טכנולוגיית HDBaseT Automotive של ולנס עונה על הצורך של יצרני הרכב להעביר תכני מולטימדיה בקצבים גבוהים מאוד על-גבי תשתית כבילה פשוטה וחסכונית, אשר מתאימה לסביבת הרכב. החברה החליטה להיכנס לשוק הרכב לאחר שכמה שחקניות בתחום הזה הצטרפו לארגון התקינה הבינלאומי HDBaseT, אשר היא הקימה ומובילה. בהן: דיימלר (Daimler AG), ג'נרל מוטורס (General Motors) ודלפי. בסוף 2016 הודיעה דיימלר הגרמנית (יצרנית מכוניות מרצדס) שהיא בחרה בטכנולוגיית HDBaseT לשימוש במכוניות שלה.

יישום לדוגמא של טכנולוגיית התקשורת של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כיום כ-170 עובדים. מיפרט HDBaseT שלה מקודם בתעשייה על-ידי ארגון HDBaseT Alliance שהחברה הקימה ביחד עם סמסונג, LG וסוני. כיום חברות בארגון יותר מ–150 חברות המקבלות ממנו הסמכת HDBaseT. בחודש מרץ 2016 קיבל המיפרט הזה מחמאה יוצאת דופן: ארגון IEEE החליט לאמץ אותו בשלמותו ולהגדיר אותו כתקן סטנדרטי בשם IEEE 1911.

חסכון של 150 ק"ג

העברת הטכנולוגיה הזו לתחום הרכב מאפשרת לצמצם את מספר הכבלים בתוך המכונית. הדבר יביא לחיסכון במשקל של כ-150 ק"ג, שזהו משקלם הממוצע של כבלי הנחושת במכוניות מהדור הנוכחי. מערכות HDBaseT ממונעות, יידרשו לעמוד בקצב העברת נתונים של 6Gbps על-גבי כבל UTP  בודד באורך של כ-15 מטר. בנוסף, הן יספקו הפצה מהירה ללא דחיסה של תכני אודיו-וידאו, איתרנט, אותות בקרה, USB וחשמל באמצעות כבילה פשוטה, חסכונית ואמינה.

קרן IGP הוקמה בשנת 2014 על-ידי חיים שני ומשה ליכטמן. בהמשך הצטרפו אליהם אסף הראל ואורי ארדה. עד היום הקרן גייסה כ-250 מיליון דולר. היא משקיעה בחברות ישראליות צומחות בעלות מכירות של יותר מ-10 מיליון דולר בשנה, במטרה לסייע להן להיות חברות גדולות. עד היום היא השקיעה ב-ColorChip, Optimove, Earnix, Jacada, GreenRoad, Panaya, R2NET, בהיקף השקעה ממוצע של כ-20 מיליון דולר.

אבנט הכריזה על אסטרטגיה חדשה ולוגו חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet) השיקה השבוע קמפיין כלל עולמי שנועד למצב את החברה מחדש ולייצג את האסטרגיה חדשה שהגדירה. האסטרטגיה הזו מלווה בלוגו חדש בצבע ירוק (במקום האדום הישן) ובסיסמה Reach Further, אשר תלווה מהיום את כל פעולותיה. הגדרת היעד החדשה של החברה היא: "לסייע לחברות הסטארט-אפ הקטנות ביותר ולחברות הטכנולוגיות הגדולות והרב-לאומיות, להתקדם בקלות ובמהירות מרעיון לתכנון, והבמשך ליצירת אב-טיפוס והמעבר לייצור המוני".

האתר החדש של אבנט. ירוק במקום אדום
האתר החדש של אבנט. ירוק במקום אדום

מנהל שיווק אבנט, קווין סלרס, אמר שהמותג החדש הוא הרבה מעבר לקמפיין שיווקי. "זהו ביטוי אותנטי לאופי ולערכים של החברה. ססמת Reach Further מבטאת התחייבות חגיגית של אבנט למייקרים, לממציאים, ליזמים, למהנדסי התכנון ולספקים".

המיתוג מבטא אסטרטגיה חדשה

החברה מסרה שהאסטרטגיה החדשה התקבלה לאחר מחקר מעמיק שנעשה בקרב הלקוחות והשותפים האסטרטגיים שלה. הצבע הירוק מחליף את הצבע האדום כדי לסמל צמיחה ואפשרויות. החברה השיקה אתר חדש בעל יכולת ניווט, קבלת שירותים והשגת מידע חדשות.

המיתוג המחודש הוא שיאו של מהלך אסטרטגי מורכב שכלל את רכישת חברת Premier Farnell בחודש אוקטובר 2016, ורכישת חברת Hackster.io בחודש נובמבר 2016. מדובר בשתי חברות בעלות מודל פעילות שונה לחלוטין מזה שבו אבנט הורגלה.

עד לאחרונה, התמקדה אבנט בפעילות הפצה קלאסית, שבמסגרתה היא מפעילה צוותים הנדסיים המתחרים על Design Wins ולאחר מכן מספקת את הרכיבים בכמויות גדולות לקווי ייצור המוניים. החברות החדשות שהיא רכשה קמו על בסיס הקהילה ההנדסית התוססת שצומחת בזכות רשת האינטרנט, ומתקיימת במקביל לחברות המותג הגדולות.

הקהילה מכתיבה מגמות

פארנל פועלת במתכונת אינטרנטית מלאה המזכירה את הפעילות של חברת אמזון (או המתחרה Digi-Key). היא מאפשרת לכל אדם לבצע רכישה ישירה באמצעות האתר ומספקת לו מידע טכני רחב. הדבר מעניק לה גישה ישירה אל אלפי חברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, אשר מבצעות רכישות מצומצמות מאוד לצורך פיתוח אבות טיפוס.

גם חברת Hackster.io ממוקדת בקהילת המפתחים המקוונת, ולא בקווי הייצור של חברות הענק. למעשה זוהי רשת חברתית הכוללת כ-200,000 מהנדסים ו-90 שותפים טכנולוגיים, המשתפים מידע ומריצים פרוייקטים תכנוניים. השבוע דיווחה החברה שכעת מתנהלים ברשת שלה יותר מ-7,000 פרוייקטים טכנולוגיים. בהם למשל, 1,100 פרוייקטי Raspberry בהשתתפות 10,300 מהנדסים, 1,800 פרוייקטי Arduino בהשתתפות 31,000 מתכננים, 420 פרוייקטים סביב פלטפורמות אינטל בהשתתפות כ-5,200 מתכננים ועוד.

פרוייקטים באתר Hackster

סטארט-אפים "משבשים"

שתי העיסקאות האלה לא מלמדות על נטישת שוק הרכיבים לייצור המוני. חברת אבנט נחשבת למפיצת הרכיבים האלקטרוניים הגדולה בעולם. היא מעסיקה כ-17,000 עובדים בעולם ונסחרת בבורסה של ניו-יורק לפי שווי חברה של כ-5.8 מיליארד דולר. עיסקאות הרכישה האלה מעידות על ההכרה בכך שתעשיית הטכנולוגיה הפכה לתעשייה משבשת (Disruptive). כלומר, בכל נקודת זמן קיימים כמה אלפי מתכננים העובדים מתחת למכ"ם של התעשייה על מוצר חדש שעשוי לצאת לשוק, ולשנות אותו.

אבנט רוצה להתקרב אליהם ככל האפשר ולהשתתף בפרוייקטים שלהם כבר משלב הרעיון. במסגרת זאת, הקמפיין כולל השקת שתי יוזמות נוספות: אבנט השיקה את האתר MakerSource.io, שגם הוא אתר קהילתי. קהילת המפתחים החובבים נמצאת בצמיחה גדולה מאוד וקיבלה את הכינוי (Makers). אלא שהיום המייקרים הם יותר מחובבי טכנולוגיה – הם חלק מהתעשייה.

בחברות רבות מאמצים את המודל הזה לפיתוח רעיונות חדשים, ביצוע מבחני היתכנות זולים ובניית אבות טיפוס בסיוע הקהילה. האתר מספק למייקרים כלים להתקשר עם נותני שירותים עבורם, כמו מפתחי אפליקציות, קבלני ייצור, יועצים משפטיים, אנשי שיווק ועוד. למעשה זו עוד זירת פעילות תעשייתית ברמת חברת הסטארט-אפ.

היכרות באמצעות מימון

חברת אבנט תוקפת את הזירה הזו גם מזווית המימון: האתר Avnet Innovation Lab מופעל בשיתוף פעולה עם בית הספר להנדסה באוניברסיטת אריזונה. מטרתו לספק מימון וייעוץ לחברות סטארט-אפ הפועלות בעיקר בתחום ה-IoT. למעשה, מדובר בעוד זרוע שאבנט שולחת במטרה להתחבר אל החברות הרבות אשר צומחות בחשאי – חברות הפועלות בצורה שקטה מאוד, ועשויות בכל רגע לצאת אל השוק ולשבש אותו לחלוטין.

סרטון ההכרזה של אבנט על האסטרטגיה החדשה:

 

סינופסיס משיקה גרסה חדשה של IC Compiler II

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס (Synopsys) משיקה את IC Compiler II, מוצר הדגל של החברה עבור פתרונות ה-place-and-route. החברה מסרה שעבד היום היא שימש אצל יותר מ-100 לקוחות לעבוד על כ-250 תכנונים לייצור, המקיפים כמה אלפי מודולים פיסיים (physical partitions). הגרסה החדשה זמינה באופן מיידי וכוללת שיפורים המשפיעים ישירות על איכות התוצאות (QoR – Quality of Results) ומהירות השגת התוצאות (TTR – Time to Results) ביישומים מורכבים בעלי תלות קריטית בביצועים אלו. הגרסה החדשה כוללת יכולות דוגמת automatic-placement-clustering, advanced-logic-structuring, אופטימיזציה מקבילית של שעון ונתונים ((clock and data – CCD ואלגוריתמים חדשים לחיסכון בהספק.

הגרסה החדשה משמשת לתכנון מעבד בינה מלאכותית

חברת הסטארט-אפ הבריטית Graphcore, המפתחת מעבד בינה מלאכותית, אימצה את IC Compiler II כפלטפורמת המימוש לתכנון השבב הראשון של החברה שלה: מעבד machine learning ביל שטח סיליקון גדול מאד. "אנחנו מתכננים מעבד מסוג חדש לחלוטין הבנוי מיחידת עיבוד אינטליגנטית (IPU) שמיועדת לעזור ללקוחות להאיץ את הפיתוח של מוצרי ושירותי בינה מלאכותית", אמר סיימון נוולס, ה-CTO של Graphcore. "יש לנו תכנון בהיקף גדול ביותר שנבנה מאפס, ולכן איכות תוצאות מהירה וניתנת לחיזוי לאורך כל שלבי התכנון שלנו היא מפתח להצלחה שלנו. אנחנו מאמינים שהתשתית החזקה והטכנולוגיות של IC Compiler II יאפשרו לנו להשיג את המטרות ולהביא את המוצר שלנו לשוק בזמן".

הגרסה החדשה של IC Compiler II מספקת טכנולוגיות המיועדות באופן ספציפי לשיפור איכות התוצאות (QoR), הזמן לתוצאות (TTR) והיכולת לאפשר ייצור בטכנולוגיות מתקדמות וזעירות. החברה שיפרה אופטימיזציית CCD – Clock and Data, באמצעות מנוע חדש בעל יכולות multi-objective, המסוגל ליצור איזון בין מדדי התזמון, השטח וצריכת ההספק, תוך השפעה מזערית על זמן הריצה. ה-CCD השתפר בזכות טכנולוגיות חדשות הממוקדות בצמצום צריכת ההספק.

חבילה של טכנולוגיות אופטימיזציה חדשות

טכנולוגיות אופטימיזציה אחרות שולבו בשלבים שלפני החיווט (pre-route) ובשלבים שאחרי החיווט (post-route) של התכנון. במהלך ה-pre-route, אופטימיזציה משופרת מבוססת global route מספקת שיפור ניכר בקורלציה בין תוצאות ה-pre-route לתוצאות ה-post-route, וכן מדדי QoR טובים יותר. בנוסף, אלגוריתם חזק ומתקדם של buffering עבור high fanout nets משפר את איכות התוצאות ברוב התכנונים המאתגרים. בשלב ה-post-route, שופר אלגוריתם האופטימיזציה באמצעות שתי טכנולוגיות חדשות: אופטימיזציה המונעת על-ידי אלגוריתם PBA – Path Based Analysis, ושיפורים באופטימיזציה המצמצמים זליגת הספק (leakage power).

בנוסף לאיכות התוצאות, הוכנסו לשימוש כמה טכנולוגיות חדשות במטרה להאיץ את זמני הריצה. לדוגמה, אלגוריתם ה-automatic placement clustering מספק מיקומים התחלתיים חכמים יותר המובילים לצמצום הצורך בריצות מצטברות נוספות. כתוצאה מכך, הוא מקצר את הזמן הנדרש להשגת placement אופטימלי. דוגמא אחרת היא טכנולוגיית automatic max density שמגדירה אוטומטית את צפיפות ופיזור התאים במהלך ה-placement, מה שמספק רמה אופטימלית של אורך החוטים,  תזמון (timing) וקלות החיווט (congestion).

"ה-IC Compiler II ביסס את עצמו במהירות כפתרון ה-place and route הנבחר עבור תכנונים עתירי ביצועים",  אמר ססין גאזי (Sassine Ghazi), סגן נשיא בכיר ומנכ"ל משותף של ה-Design Group בסינופסיס. "האימוץ האחרון על-ידי סטארט-אפ חדשני כמו Graphcore מדגים את המגמה הזו".

קרן ISF-II השלימה גיוס הון של 100 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרן Israel Secondary Fund – ISF השלימה גיוס הון בהיקף של 100 מיליון דולר, עבור הקרן השנייה שלה, ISF-II. בין המשקיעים בקרן: הגופים המוסדיים הלמן אלדובי, אלטשולר שחם, בנק הפועלים, IBI, ובנק איגוד, גופי פמילי אופיס ומשקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל. ISF-II השלימה ארבע עסקאות השקעה מהקרן החדשה. קרן Israel Secondary Fund היא קרן שניונית (Secondary) המספקת נזילות לשוק הפרייבט אקוויטי (Private Equity) וההון סיכון (Venture Capital) באמצעות רכישת החזקות בקרנות, וכן החזקות ישירות בחברות פרטיות.

הקרן הראשונה, ISF-I, הוקמה בשנת  2009 והחזיקה ישירות ובעקיפין בכ-100 חברות פרטיות, שמהן ביצעה 35 אקזיטים. בין האקזיטים: Waze שנמכרה לגוגל, SolarEdge שהונפקה בנסד"ק, SuperDimension שנמכרה ל-Covidien, חברת PrimeSense שנמכרה לאפל, Enzymotec שהונפקה בנסד"ק, חברת Worklight שנמכרה ליבמ, חברת Red Bend שנמכרה להרמן וחברת Altair שנמכרה לסוני.

התעשייה זקוקה לפתרונות מימון נוספים

שותף מנהל ב-Israel Secondary Fund, דרור גלס, אמר שבעשור האחרון הושקעו כ-30 מיליארד דולר בקרנות ובחברות טכנולוגיה ישראליות. "הרבה חברות כיום נשארות פרטיות תקופה ארוכה יותר מבעבר, ובונות היקף עסקים משמעותי לפני שהן יוצאות להנפקה ציבורית או נמכרות. לכן נוצר צורך במסחר שניוני המייצר נזילות בשנים הקודמות לאקזיט. מטרתנו להיות ספק הנזילות המועדף בתעשיית ההייטק ושותף פיננסי ארוך טווח לחברות ולקרנות שבהן אנו מושקעים".

סוגי העסקאות שהקרן מבצעת: רכישת החזקות שותפים מוגבלים (LP Positions) בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי ישראליות, רכישת החזקות מיעוט ישירות בחברות פרטיות ישראליות ממשקיעים, מיזמים ובעלי מניות אחרים (Secondary Direct) ועסקאות מורכבות (Structured Deals) כמו הוספת הון לקרנות פרייבט אקוויטי וקרנות הון סיכון קיימות. הקרן מנוהלת על-ידי דרור גלס, ניר לינצ'בסקי ושמואל שילה.

דרור גלס פעיל בשוק השניוני בישראל משנת 2001, כיהן בעבר כשותף מנהל באורמה השקעות מקבוצת IDB, כמנהל השקעות בחברה לישראל, בנקאי להשקעות באוורגרין וראש תכנית וורטון רקנאטי באוניברסיטת תל-אביב. ניר לינצ'בסקי הצטרף ל-Israel Secondary Fund בשנת 2014 לאחר שכיהן בשנים 2007-2012 כשותף מייסד בחברת השקעות הפרייבט אקוויטי שירז השקעות וכיו"ר בית ההשקעות אלטשולר-שחם. לפני כן כיהן כשותף מנהל בקרן ההון סיכון האמריקנית VantagePoint Capital Partners והיה שותף בקרן ההון סיכון הישראלית פורמולה ונצ'רס. שמואל שילה, שהקים במשותף עם דרור גלס את ISF, הוא ממקימי השוק השניוני בישראל וכיהן בשנים 1998-2005 כשותף בקרן הרווסט הראשונה והשנייה.

למידע נוסף: www.israelsecondary.com

בתמונה למעלה מימין לשמאל: ג'וש שיר, ניר לינצ'בסקי, דרור גלס, דנה בן-יוסף, שמואל שילה (צילום: אסנת קרסננסקי).

מקום ראשון בהאקתון של IATI: פרוייקט למניעת שיכחת ילדים ברכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פרויקט ChildCare למניעת שיכחה של ילדים ברכב זכה במקום הראשון ב-IATI Social Impact Weekathon, שהוא ההאקתון השנתי של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). השנה הוא הוקדש לפיתוח פתרונות בעלי השפעה חברתית. בהאקתון השתתפו 35 מפתחות ומפתחים ממרכזי המו"פ בישראל של החברות הרב-לאומיות Motorola Solutions, Marvell, HPE SW, HP Indigo, Siemens, Nokia ו-ebay. בהאקתון השתתפו גם מפתחים בוגרי התכנית של עמותת טק-קריירה, המסייעת בהכשרה טכנולוגית של יוצאי אתיופיה וקידום העסקתם בתעשיית ההייטק בישראל.

במקום הראשון בתחרות זכה הפרויקט ChildCare למניעת שיכחה של ילדים ברכב. הצוות פיתח פתרון הכולל אפליקציה העובדת עם חיישני מיקום הנמצאים בכניסה לגן הילדים וברכב של ההורים. חברי הצוות הזוכה הם: מאיר קריכלי, HP Indigo; חיים קספו, מוטורולה; מקסים זמסקי, סימנס; רז זמיר, HP Indigo; רוני גוטמן, מוטורולה.

פרויקטים נוספים שפותחו בהאקתון: סייען אישי לילדים על הרצף האוטיסטי (Learners For Learners), פלטפורמה ללמידה מותאמת אישית (Social Buddy), אפליקציה לניטור בריאות המזון במסעדות (Eat Smarter) ואפליקציה להשבתת הטלפון הסלולרי בזמן נהיגה. המיזמים הטכנולוגיים הוצגו באירוע ה-Demo Day שנערך ביום ה' במשרדי HP Enterprise ביהוד, במעמד מנכ"לית IATI קרין מאיר רובינשטין, יו"ר IATI ארז צור, מנכ"לי חברות הייטק רב-לאומיות, מנהלי קרנות ובכירים נוספים.

מאיר רובינשטין אמר שההייטק הישראלי מוביל לא רק בחדשנות טכנולוגית, "אלא גם ביכולת המיוחדת להניח את התחרות בצד ולשתף פעולה למען שינוי חברתי ויצירת עולם טוב יותר. זהו מרתון הפיתוח היחיד בעולם שמקיים שיתוף פעולה בין תאגידי טכנולוגיה גלובליים שחלקם מתחרה זה בזה".

צילום (למעלה): ניר שמול

 

אינטל השלימה את פיתוח התהליך לייצור שבבים ב-10 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנהל קבוצת הייצור והטכנולוגיה באינטל, מרק בוהר]

חברת אינטל (Intel) השלימה את פיתוח תהליך הייצור של שבבים בגיאומטריה של 10 ננומטר, ומתכננת להתחיל בייצור המוני כבר במחצית השנייה של שנת 2017. טכנולוגיית הייצור שלה נחשפה במסגרת יום הייצור (Technology and Manufacturing Day) שהיא קיימה באמצע השבוע בסן-פרנסיסקו. להערכת Techtime, הייצור יתחיל במפעל של אינטל בקרית גת. עם הצגת הטכנולוגיה החדשה הכריזה אינטל שהיא הצליחה להוכיח שחוק מור לא מת, ועדיין מגדיר את קצב ההתפתחות של תעשיית השבבים. גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל, אמר שמספר הטרנזיסטורים והנגדים בשבב יוכפל בכל 24 חודשים.

חוק מור עדיין בתוקף

פחות או יותר, התעשייה שמרה על הנוסחה הזו: במעבר מ-45 ננומטר ל-32 ננומטר הוכפל מספר הטרנזיסטורים פי 2.3, אחר-כך הוא הוכפל פי 2.1 במעבר ל-22 ננומטר, והוכפל שוב פי 2.5 במעבר ל-14 ננומטר. אומנם נדרשו לאינטל שלוש שנים כדי להציג את טכנולוגיית 10 ננומטר, אבל היא הצליחה להכפיל פי 2.7 את מספר הטרנזיסטורים בשבב.

במספרים מוחלטים: הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לייצר שבבים הכוללים 100.8 מיליון טרנזיסטורים במ"מ מרובע, בהשוואה ל-37.5 מיליון טרנזיסטורים בתהליך הנוכחי של 14 ננומטר. אינטל הצליחה לעמוד ביעד בזכות העובדה שפיתחה תהליך ייצור טרנזיסטורים שהוא כמעט חדש לגמרי. תהליך הנוגע לכל מרכיבי הטרנזיסטור ולא רק להקטנת גודל הצומת שבתוכו.

סנפירים חדשים לטרנזיסטור

כך למשל, התהליך החדש הוא של ייצור טרנזיסטורים מסוג FinFET המשמשים כטרנזיסטור הייצור הסטנדרטי של אינטל מאז שהחלה בייצור בתהליך של 22 ננומטר. בטרנזיסטור הזה הצומת בנוי למעשה משני צמתים בתצורה תלת-מימדית (הקרויים סנפירים – Fins באנגלית). הדבר מגדיל את קיבולת המטען שלהם ומשפר את הביצועים למרות ההקטנה במימדים. בטכניקת הייצור החדש של 10 ננומטר, אינטל הצליחה לייצר סנפירים דקים יותר, צפופים יותר בכ-25% וארוכים יותר בכ-25% מאשר בתהליך של 14 ננומטר. במקביל, היא הצליחה לצמצם את המרחק בין המוליכים החשמליים המתחברים ליציאות הטרנזיסטור (source, gate, drain) ל-36 ננומטר ואת המרחק בין כל שני שערים שכנים (מדד לצפיפות הטרנזיסטורים) ל-54 ננומטר.

שיפור בתהליך הייצור של הסנפירים בטרנזיסטורי FinFET

אינטל מבקשת שיטת מדידה חדשה

חלק מההצלחה הזו קשור לעובדה שהיא פיתחה מבנה חדש בשם Contact over Active Gate. מדובר במיקום של החיבור החשמלי אל השער של הטרנזיסטור (המרכיב הקובע האם הטרנזיסטור נמצא במצב של הולכה או במצב של נתק). בתהליך הקודם, החיבור החשמלי נעשה בצד הטרנזיסטור ולכן השטח הכולל שנדרש לכל יחידה גדול משטח הטרנזיסטור נטו. בשיטה החדשה, המוליך מתחבר ישירות לטרנזיסטור ומספק חיסכון של 10% בשטח הסיליקון הכולל הדרוש לכל טרנזיסטור בשבב.

לאור כל השינויים האלה, טען מנהל קבוצת הייצור והטכנולוגיה באינטל, מרק בוהר, שהתעשייה בודקת כיום בצורה שגויה את תהליכי המיזעור שלה. "לתעשייה היה ברור שכדי להכפיל את מספר הטרנזיסטורים, גודל הצומת בכל שלב צריך להיות בגודל של 0.7 מהשלב הקודם. לאחרונה חלק מהחברות נטשו את הנוסחא הזו והחלו לטעון שהן ביצעו מיזעור, למרות שלא היתה הכפלה במספר הטרנזיסטורים. התוצאה היא שגודל הצומת הפסיק להיות מדד לתקפותו של חוק מור".

בוהר מציע לגבש נוסחה חדשה, המתייחסת לגורמים שונים, הכוללים גם מהו גדלו של תא לוגי ומה גודלו של תא זיכרון – ולא רק מהו רוחב הצומת בתוך הטרנזיסטור – כדי להעריך את ההשפעה הכללת של כל תהליך חדש. מעניין יהיה לראות כיצד התעשייה תגיב לרעיון הזה.

לאינטל חשוב לשמור על האקטואליות של חוק מור, בין השאר כדי להוכיח שהיא עדיין המובילה העולמית בתהליכי ייצור שבבים. מכאן לא פלא שלפני ההכרזה על השלמת תהליך 10 ננומטר והוצאתו הקרובה לייצור, היא הכריזה כבר על השלב הבא: השקעה של 7 מיליארד דולר במפעל Fab 42 באריזונה, אשר מיועד לייצר את שבבי הדור הבא של החברה, בגיאומטריה של 7 ננומטר.

תקשורת תת-ימית בתדר אולטרא נמוך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) יוזמת פרוייקט טכנולוגי חדש במטרה לפתח שיטת תקשורת אלחוטית אשר תפעל לטווחים ארוכים מאוד ותהיה יעילה גם מתחת לפני המים ומתחת לאדמה. הטכנולוגיה החדשה מיועדת לספק ערוץ תקשורת יעיל עם צוללות, יחידות מיוחדות הנמצאות בפעילות מבצעית באתרים מרוחקים מאוד ורובוטים תת-קרקעיים. הפרוייקט החדש, Mechanically Based Antenna-AMEBA, קיבל תקציב של  23 מיליון דולר, ואמור להתחיל לרוץ באוגוסט 2017.

המטרה היא לפתח טכנולוגיית תקשורת אלחוטית בתדרים נמוכים מ-30kHz, על-מנת לאפשר לשידורים לחדור דרך האדמה ודרך שכבות של מים. המשרד למיקרואלקטרוניקה העומד מאחורי הפרוייקט, מחפש הצעות חדשניות לבניית אנטנות שידור מכניות המייצרות גל נושא בתדרים נמוכים מאוד. הפרוייקט יפעיל שתי תוכניות במקביל: פיתוח יכולת תקשורת בתדרי 300Hz-3kHz, המכונים גם ULF, כלומר, Ultra low frequency. הם הוכיחו יכולת לחדור דרך תווך מוליך, כמו מים, אדמה, מתכת, סלעים ובניינים, ולכן מוגדרים כתקשורת חודרת (Penetrating RF). קבוצות אחרות יעסקו בפיתוח טכנולוגיות בתדרי 3kHz-30kHz. טווח התדרים הזה מכונה VLF, כלומר: Very Low Frequency.

אתגר טכנולוגי קשה במיוחד

לתדרי VLF יש יתרון נוסף, ודווקא באוויר החופשי: השפעת שכבת האטמוספירה הנמוכה על קרינה אלקטרומגנטית בתדרים האלה דומה להשפעת מוליכי גלים (waveguide) על קרינה בתדרים גבוהים, ולכן הטכנולוגיה מכונה גם בשם Propagating RF. פירוש הדבר שניתן לשדר ולקלוט שידורים באוויר ממרחקים גדולים מאוד. אולם אורך הגל שלהם נמדד באלפי מטרים, ולכן קשה מאוד לייצר אנטנות קליטה הולמות. כך למשל, אורך הגל האלקטרומגנטי של שידור בתדר של 10kHz הוא 30 ק"מ.

קשה מאוד לבנות אנטנה ברוחב של 30 ק"מ. בתקופת המלחמה הקרה, למשל, בנה הצי האמריקאי אנטנת שידור וקליטה בתדרי VLF בחצי-אי נידח במדינת מיין, כדי לתקשר עם צוללות ששהו מתחת למים. על-מנת לעמוד במשימה הוא נידרש לבנות 26 מגדלי שידור בגובה של יותר מ-300 מטר כל אחד, במיתחם עצום בשטח כולל של כ-800 אלף מ"ר.

 מאפיינים טכניים ראשוניים

במסגרת פרוייקט AMEBA, מבקשת DARPA להשיג את המטרה באמצעות משדרים חסכוניים מסוג חדש בהספק נמוך מ-20W ובמשקל קטן מ-10 ק"ג. כלומר מתאימים למערכת הנישאת על גבו של חייל בודד. הפרוייקט מתמקד במשדרים בלבד, מכיוון שכיום כבר קיימת טכנולוגיית מקלטים לתדרים מהסוג הזה. הם צריכים לפעול באופן רציף. לא יתקבלו הצעות הדורשות קירור המערכת האלקטרונית או חלק ממנה אל מתחת לטמפרטורת החדר. טווח השידור שלהם צריך להיות לפחות 100 ק"מ.

דיאגרמת מלבנים עקרונית של משדרי התדר הנמוך

כדי לעמוד במשימה הזו, DARPA החליטה להתמקד בגישה חדשה לגמרי בתחום אנטנות השידור והקליטה האלחוטיות: זעזוע מכני של גוף בעל מטען חשמלי מקוטב (דיפול), באופן אשר ייצר גל נושא אלקטרומגנטי בתדר נמוך מאוד. הדבר דורש ביצוע פרוייקטי מחקר בסיסיים מאוד לפיתוח חומרים חדשים בעלי תכונות מגנטיות מיוחדות. תכנון צורות ומבנים מיוחדים שיאפשרו לשדר את האותות החשמליים ופיתוח טכנולוגיות מכניות המאפשרות להזיז מגנטים ומוליכים חשמליים בקצבים המייצרים אותות RF.

"בעיית התקשורת הניידת בתדרים נמוכים היתה כל-כך קשה לפתרון, שכמעט ולא נעשתה בה התקדמות בשנים האחרונות", הסביר מנהל פרוייקט האנטנה המכנית ב-DARPA, טרוי אולסון. "פרוייקט AMEBA צפוי לשנות את המצב הזה. מאמץ של חדשנות בתחום הזה ייתן ללוחמים שלנו ערוץ תקשורת חדש וחשוב ביותר, שלא עמד לרשותם לפני-כן".

הערכה: יותר ממיליארד דולר שולמו לפושעי סייבר ב-2016

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תמונת המצב השנתית (IBM X-Force) שמספקת חטיבת האבטחה של חברת יבמ (IBM) מגלה שיא חדש של דליפת נתונים ופרצות אבטחה. אחד מהנתונים המאיימים ביותר קשור לצמיחה הגדולה בהיקפי הפשיעה הפיננסית. להערכת חברת יבמ, כ-70% מהארגונים שנפגעו מתוכנת כופר שילמו סכומים של יותר מ-10,000 דולר כדי לקבל בחזרה גישה אל המידע והמערכות שננעלו על-ידי הפורצים. ה-FBI העריך שבשלושת החודשים הראשונים של 2016 גבו פושעי סייבר מארגונים וממשתמשים כופר בשווי כולל של כ-219 מיליון דולר. הארגון העריך שמדובר בתשלומי כופר בהיקף של יותר ממיליארד דולר בשנת 2016 כולה.

עברייני הייטק מתוחכמים

להערכת יבמ, הרווח הקל והנכונות הגוברת של הקורבנות להיכנע ולשלם, הביאו להכפלת הפעילות בתחום תוכנות הכופר ב-2016. שיטת ההפצה העיקרית של תוכנת כופר היא באמצעות צרופות (attachments) זדוניות, המגיעות ביחד עם הדואר זבל. הדבר גרם לכך שנרשמה עלייה של 400% בהיקף הספאם בהשוואה ל-2016, כאשר כ-44% מהדואר זבל הזה כולל צרופות זדוניות. תוכנות הכופר היוו 85% מהצרופות הזדוניות ב- 2016.

סגן נשיא למודיעין אבטחה בחטיבת האבטחה של יבמ העולמית, קיילב בארלו, גילה שפושעי סייבר הציגו חדשנות טכנולוגית במהלך 2016. "תוכנות הכופר מתפתחות למימדים של מגיפה. בעוד נפח הרשומות שדלפו אשתקד מזנק למימדים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אנו מזהים מעבר לניסיונות פריצה למידע בלתי מובנה כמו דואר אלקטרוני, מסמכים עסקיים, קניין רוחני וקוד מקור.

"הערך הגלום במידע מובנה, מבחינתם של פורצי מערכות, הולך ודועך, ככל שאספקת הנתונים האלה גדולה יותר מהביקוש להם. מידע בלתי-מובנה הוא שדה צייד ענק להאקרים, ואנו צופים כי אלה ינצלו אותו בדרכים חדשות כבר השנה".

ההגנה הביומטרית כשלה

רבים האמינו בעבר שאמצעי זיהוי ביומטריים ישנו את התמונה, ויחזירו את הביטחון למסך. אלא שהנתונים של יבמ מציגים תמונה שונה. ראש מחלקת מחקר הסייבר בקבוצת יבמ-טראסטיר, אבנר גדעוני, אמר שהעבריינים לומדים להתגבר על הטכניקות החדשות האלה.

"שנת 2016 אופיינה בהוספת אמצעי הזיהוי הביומטריים כחלק ממערך האימות והאבטחה של ארגונים. כתוצאה ישירה מכך ראינו מגמה שבה כנופיות פשע החלו להטמיע שיטות מעקף, התחמקות משיטות זיהוי המבוססות על אפיון הדרך בה המשתמש מפעיל את היישום באתר או במובייל. התוצאה היא שכ-50% מהתקיפות במרחב הדיגיטלי שראינו השנה –  הצליחו להערים על אמצעי ההגנה הביומטריים".

אלא שיש גם בשורות טובות: יבמ מסרה שכל אחד מהארגונים שאותם מנטרת הרשת העולמית שלה, חווה בממוצע כ-54 מיליון אירועי אבטחה בשנת 2016. מדובר בעלייה של 3% בלבד בהשוואה לשנת 2015.

להערכת החברה, "כיוונון מדוייק יותר של מערכות אבטחה, ושילוב כלים חדשניים דוגמת מערכות קוגניטיביות, מובילים לירידה משמעותית בהיקף ההצלחות של התוקפים".

YST היא נציגה מורשית של Jamicon

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת YST Electronics מפתח-תקווה מייצגת את חברת Jamicon הטאיוואנית, שהיא אחת מיצרניות הקבלים והמאווררים הוותיקות בטאיוואן. חברת Jamicon הוקמה בטאיוואן לפני 43 שנים וצמחה כחברה המתמחה בפיתוח וייצור קבלים אלקטרוליטיים. כיום היא נחשבת לאחת מ-500 החברות הגדולות בטאיוואן ומפעילה את מפעל רידוד יריעות אלומיניום וייצור הקבלים הגדול בטאיוואן. החברה מספקת קווים רחבים מאוד של קבלים ומאווררים.

כיום החברה מציעה קבלי אלומיניום אלקטרוליטיים בכל התצורות המקובלות בתעשייה: קבלי SMD, קבלים רדיאליים (TH), קבלי Snap In Terminals וקבלי Screw Terminal. הקבלים מאופיינים בהתנגדות טורית נמוכה (Low ESR), זרמי אדווה גבוהים (high ripple current) ובטווח רחב של טמפרטורות ומתחי עבודה. בתחום המאווררים, החברה מסרה שהיא מספקת מאווררי AC ומאווררי DC ו-Blowers בכל הגדלים הנדרשים במוצרים ובכרטיסים אלקטרוניים.

למידע נוסף: YST electronics Ltd, רחוב שנקר 14 פתח-תקווה

טלפון: 03-9215005 או במייל: [email protected]

פלקס חנכה את מרכז התכנון בחיפה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אתמול (ג') נחנך רשמית מרכז הפיתוח הישראלי של חברת פלקס (flex) הפועל מפארק התעשייה מת"ם שבחיפה. מנהלת האגף להשקעות זרות ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה, זיוה אנגר (בתמונה למעלה), אמרה במעמד שחברת פלקס היא אחת מהשותפות החשובות בבניית הכלכלה בישראל. "אנחנו מעוניינים להביא לישראל עוד 20 חברות כמו פלקס, המשלבות מחקר ופיתוח וייצור בישראל, עד שנת 2020".

המרכז החל לפעול בצורה שקטה לפני שלוש שנים במתכונת של פעילות נסיונית זעירה, ואתמול נחנכו המשרדים החדשים בשטח של 1,200 מ"ר שבהם מועסקים כ-40 מהנדסי פיתוח. המרכז מנוהל על-ידי בועז קאליש. חברת פלקס מתכננת להגדיל אותו להיקף של 70 עובדים. הוא מספק שירותי פיתוח אבות-טיפוס בסביבה מאושרת ISO, בדיקתם והכנתם לייצור המוני. החברה מסרה ל-Techtime שמרכז התכנון שבחיפה מעניק לפלקס ישראל את היכולת לנהל מחזור מלא של חיי המוצר: מהסקיצה הראשונה ועד לייצור מלא ומשלוח ללקוח. "ישראל היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם שלחברת פלקס יש בהן את היכולת הזאת".

קרוב ל-4,000 עובדים בישראל

מרכז התכנון פועל בצורה הדוקה עם מרכזי הייצור הישראלים של פלקס במגדל העמק, באופקים וביבנה, ומספק גם שירותי תכנון ללקוחות מחוץ למדינת ישראל. הוא מתמקד בעיקר בפרוייקטים מתחומי המכשור הרפואי, המוצרים התעשייתייים, מוצרים צרכניים ותעשייה ביטחונית. הוא מציע שירותי הנדסה ותכנון, פיתוח מוצרים חדשים, תכנון אלקטרוני והנדסה מכנית. בין השאר הצטבר בו נסיון בתחומים כמו מכשור רפואי, מערכות אופטיות, אולטרא סאונד, מערכות אלקטרו-מכניות רפואיות, מערכות תעשייתיות, תכנון מארזי פלסטיק וחיישנים אופטיים.

חברת פלקס נחשבת לקבלנית הייצור וההרכבות האלקטרוניות הגדולה בישראל. היא מעסיקה קרוב ל-4,000 עובדים, רובם במרכז הייצור המרכזי שלה במגדל העמק והשאר באופקים וביבנה. חברת פלקס נחשבת לאחת מקבלניות הייצור הגדולות בעולם: היא מעסיקה קרוב ל-200,000 עובדים ב-100 מתקנים ב-30 מדינות (רצפת ייצור כוללת של 52 מיליון רגל מרובע). מכירותיה בשנת 2015 הסתכמו בכ-26 מיליארד דולר.

אינטל השיקה את זיכרון Optane המהיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) השיקה זיכרון חדש ומהיר במיוחד מסוג Intel Optane, המיועד להאיץ את הפעולה של מחשבים המבוססים על מעבדי Intel Core מהדור השביעי. הפתרון החדש כולל את רכיבי Intel Optane, בשילוב עם מדיית הזיכרון 3DXPoint וטכנולוגיית Intel Rapid Storage ומשפר את התגובתיות הכוללת של המערכת. שיפור מתאפשר בזכות הצבת מדיית הזיכרון בין המעבד המהיר לבין האחסון האיטי (HDD או SATA SSD), כך שנתונים ותוכנות הנמצאים בשימוש תכוף מצויים קרוב יותר למעבד והוא יכול להגיע למידע במהירות גבוהה יותר, בדומה לתפקוד זיכרון ה-DRAM של המערכת.

חברת אינטל מעריכה שכ-79% מהמחשבים השולחניים כיום עדיין משתמשים בדיסק קשיח מגנטי כאמצעי האחסון העיקרי שלהם. הדיסק מתאים לאחסן מידע רב, אולם הוא מאט מהירות התגובה הכוללת של המערכת. איטנטל העריכה שהשימוש בזיכרון Intel Optane יאפשרו להאיץ פי שישה את מהירות העלייה של Outlook של מייקרוסופט, להאיץ פי חמישה את מהירות ההעלאה של הדפדפן כרום ולשפר ב-67% את זמני העלייה של משחקים.

זיכרון Intel Optane הוא חלק ממשפחה חדשה של טכנולוגיות Optane שנבנו עם בקר זיכרון מערכת של אינטל. כיום יש בשוק כ-130 לוחות-אם עם הכנה ל-Intel Optane מתוצרת חברות כמו Asus , Gigabyte, MSI, ASRock ועוד. מודול הזיכרון למערכות שולחניות יהיה זמין החל מ-24 באפריל. כמודול סטנדרטי בקיבולת 16 ג"ב מחירו המומלץ יהיה 44 דולר ולקיבולת של 32 ג"ב, המחיר יהיה 77 דולר. החל ממחצית השנה יצרני מחשבים כגון HP, דל, לנובו, אסוס, אייסר ואחרים יחלו לספק מוצרים המצוידים בזיכרון Intel Optane.

למידע נוסף: Intel.com/optanememory.

איציק וינשטיין מונה למנהל התפעול של א.י אלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics) מינתה את איציק וינשטיין לתפקיד סמנכ"ל התפעול בחברה. במסגרת התפקיד החדש הוא יהיה אחראי על טיפול בנושאים כמו ייצור גלובלי ומעבר מפיתוח לייצור בכמויות גדולות. וינשטיין, בן 58, הצטרף לחברה לפני כשנתיים וחצי שבהן שימש כסמנכ"ל מכירות. לתפקיד החדש הוא מביא איתו נסיון של כ-30 שנה מתעשית האלקטרוניקה. לפני שהצטרף לא.י הוא שימש במשך שלוש שנים כסמנכ"ל התפעול בחברת טייגו אנרגיה, שפיתחה וייצרה פתרונות לניצול יעיל יותר של אנרגיה סולארית, עד שנמכרה למשקיע זר.

וינשטיין היה אחראי בחברת טייגו על הפעילות בארץ, העברת מוצרים מפיתוח לייצור בארץ, ואחר-כך על הייצור ההמוני בסין. לפני-כן עבד 8 שנים בחברת אינטל, שבה היה אחראי על בניית תוכניות מוכנות למצב חירום והטמעתן בקמפוסים של אינטל באירופה. הוא גם שימש כמנהל התפעול של קבוצת אינטל פתח-תקווה, שהוקמה בעקבות רכישת חברת DSPC. לפני אותה עיסקה ניהל וינשטיין את פרוייקט הקמת המבנה בפתח-תקווה עבור DSPC.

לפני DSPC הוא שימש כסמנכ"ל התפעול של חברת CTP שפיתחה וייצרה טלפונים אלחוטיים לקמפוסים. החברה נמכרה ל-DSPC שנה אחת בלבד לפני מכירת DSPC לאינטל. את דרכו בתעשיית ההייטק הישראלית החל וינשטיין בחברת אורבוטק, שבה שימש כראש תחום רכש אלקטרוניקה וקבלנות משנה. המינוי של אדם המומחה בייצור אלקטרוני לתפקיד סמנכ"ל תפעול, קשור לתפנית במודל העיסקי של חברת א.י אלקטרוניקה, המתחוללת כיום מאחורי הקלעים.

המפיצה הופכת לחברת הייטק לכל דבר

קבוצת א.י. אלקטרוניקה עוסקת מזה כ-37 שנים בתחום הרכיבים האלקטרוניים ומתן פתרונות קצה ללקוחות, החל מאספקת רכיבים אלקטרוניים, פיתוח אב טיפוס, בניית תיק ייצור והעברה לייצור בישראל. הקבוצה הוקמה בשנת 1980 על-ידי אריק רוד ז"ל ונמצאת בבעלות האחים יניב רוד ואיתי רוד. בשיחה עם Techtime שהתקיימה בתחילת השנה, הסביר יניב רוד את התפישה החדשה של החברה: "כעת אנחנו מרחיבים את המושג שרשרת אספקה גם לתחום ההצמחה של חברות סטארט-אפ.

"המטרה שלנו היא לסייע להן להגיע אל השוק מהר ובצורה נכונה, באמצעות השירותים הלוגיסטיים, הקשרים העסקיים ושירותי הייצור שלנו. חברות הסטארט-אפ הישראליות הן מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. לכן הגדרנו לעצמנו מטרה לסייע להן להגיע למוצר, ולהמשך פיתוח וייצור בישראל. החזון שלנו הוא לראות תעשייה ישראלית המייצרת בישראל ומבטיחה תעסוקה לשנים רבות". השקעה של א.י. אלקטרוניקה שקיבלה חשיפה רבה, היתה בחברת הסטארט-אפ HealthWatch, המפתחת ומייצרת גופייה המשמשת כפתרון ניטור רפואי. בגופייה מוטמעים חיישנים שונים אשר אוספים מידע רפואי על המטופל, מעבדים אותו ומשדרים אותו לענן.

תוקם קריית הייטק חדשה באזור התעשייה ציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, קיים הבוקר סיור באזור חיפה והצפון, אשר נפתח בהנחת אבן פינה לקרית הייטק חדשה באזור התעשייה ציפורית. קריית ההייטק תוקם ב-5 השנים הקרובות. השלב הראשון יוצא עכשיו לדרך באמצעות שיווק קרקעות בשטח של 40 דונם להקמת חברות טכנולוגיות. פארק ציפורית נמצא בתחום השיפוט של העיר נצרת עילית ופועלים בו כיום 28 מפעלים על שטח של כ-4,500 דונם, בהם מועסקים כ-3,500 עובדים ועובדות.

הפארק נמצא באזור פיתוח א' ולכן זכאים מפעלים הנבנים בו או מועתקים אליו, במענקים מתוקף חוק עידוד השקעות הון באמצעות הרשות להשקעות שבמשרד הכלכלה. בנוסף, הם זוכים לסבסוד של 30% מעלות דמי הפיתוח ופטור ממכרז לחכירת המגרשים מרשות מקרקעי ישראל.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מסר שכעת יוצא לדרך שלב ב' בפיתוח הפארק: שמהלכו יפותחו כ-200 דונם לטובת הקמת קריית הייטק, במטרה למשוך עובדים אקדמאיים מקצועיים ולשלבם בתעשיית ההיי-טק, לצד משיכת אוכלוסייה חדשה תוך יצירת תעסוקה איכותית. משרד הכלכלה והתעשייה יעניק סכום של 17 מיליון שקל להשלמת שלב א', שייתן מענה ל-40 הדונם הראשונים. המשרד מסר היום שהתקצוב יועבר בהתאם להתקדמות שיווק האזור ליזמים. בנוסף, יקצה המשרד 3 מיליון שקל לטובת תכנון הרחבת אזור התעשייה ציפורית (שלב ג').

דארפה רוצה להמציא מחדש את הטרנזיסטור המסורתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) שבמשרד ההגנה האמריקאי מעוניינת לפתח טרנזיסטור מסוג חדש שעדיין לא מוכר לתעשייה. הסוכנות עדיין לא יודעת כיצד הוא ייראה, אולם היא יוזמת תוכנית שנועדה לקבץ חוקרים ומעבדות פיתוח, כדי שיעלו רעיונות למבנים מיקרואלקטרוניים חדשים ולשימוש בחומרים לא מוכרים בתעשיית הייצור האלקטרוני – שיאפשרו לייצר את טרנזיסטור החלומות.

הספקטרום האלקטרומגנטי רווי לעייפה

מכאן גם נגזר שמה של התוכנית החדשה – DREaM – ראשי תיבות של Dynamic Range-enhanced Electronics and Materials. התוכנית מתקיימת במדור Microsystems Technology של דארפה. מנהל התכנית, דן גרין, מסר עם השקת התוכנית שמאז המצאת הטרנזיסטור לפני כ-50 שנה, לא חלו שינויים מהותיים במבנים המרכזיים שלו. "הדבר הזה מגביל את יכולתנו בעולם ה-RF. לכן המטרה המרכזית של תוכנית DREaM היא לפתח גישה חדשה אל אתגר הטרנזיסטור, כדי שנוכל לבנות מערכות תקשורת צבאיות בגלים מילימטריים (mmW) שיהיו יעילות יותר מהמערכות הנמצאות כיום בשימוש הצבא".

להערכת דארפה, מערכות התקשורת הצבאיות נמצאות בבעיה: הספקטרום האלקטרומגנטי רווי באותות אלחוטיים. בשנים האחרונות מתרבים מכשירים הפועלים בתדרים גבוהים מאוד ולטווחים גדולים מאוד. בהם מכשירי סמארטפון, רחפנים, אבזרים מקושרים והתפתחות העולם של האינטרנט של הדברים (IoT), חיישנים אלחוטיים, מערכות מכ"ם אזרחיות בכלי-רכב, מכשירים לשיבוש אותות RF ועוד. "סביבת ה-RF החדשה נעשית רווייה ומאתגרת. כדי להתמודד איתה צריך לפתח טרנזיסטורים חדשים שיספקו מאפיינים יעילים יותר מאלה הקיימים כיום".

בעקבות פרוייקטי GaAs ו-GaN

לדארפה יש ניסיון בתחום הזה: בעבר היא יזמה תוכניות שהביאו לפיתוח טרנזיסטורי גאליום ארסנייד (GaAs) וגאליום ניטריד (GaN), שאיפשרו להגדיל את תדרי התקשורת ולספק הגברה טובה יותר מטרנזיסטורים מבוססי סיליקון. כעת היא שואפת לבצע מהלך מקיף יותר: לפתח טרנזיסטורים בעלי תצורה חדשה – ומחומרים חדשים. גרין: "החוקרים שישתתפו בתוכנית DREaM יתמודדו עם המגבלות המרכזיות המשמשות כיום לשיקלול התכונות של טרנזיסטורים: עוצמת האות המגדירה את הטווח של מערכות אלחוטיות, יעילות ההספק המגדירה את גודל ומשקל המערכות האלחוטיות, רוחב הפס ותדרי העבודה של הטרנזיסטורים והלינאריות של ההגברה, המגדירים את היכולת לטפל באותות חלשים מאוד".

דרושה גיאומטריה חדשה

"המטרה שלנו היא לשנות את האיזון בין הפרמטרים האלה, כדי לאפשר למהנדסים לפתח מערכות RF חסכוניות מאוד באנרגיה, הפועלות בטווח תדרים רחב מאוד ושומרות על לינאריות גבוהה. אנחנו רוצים לפתח את הטרנזיסטורים שיידעו לטפל באותות ה-RF העתידיים". לצורך זה, הסוכנות מתחילה בארגון מפגשים עם חוקרים מהתעשייה ומהאקדמיה בשבועות הקרובים, כדי לקבל מהם הצעות שיביאו להגדרת התוכנית והתקציבים שלה.

למעשה, היא מבקשת הצעות בשני נושאים שונים: חומרים חדשים כמו למשל תחמוצות מורכבות, תצורות חדשות של גבישי GaN ועוד. הנושא השני יתמקד בתצורת הטרנזיסטור: החוקרים יתבקשו להציע מבנים חדשים כמו למשל טרנסיטורים סיביים, שימוש בננו-צינורות פחמן (carbon nanotubes), מבנים חדשים שעדיין לא נוסו ועוד. הפגישה הראשונה תתקיים מחר. מעניין מה יהיה בה.

מכירות אלטק בשנת 2016 ירדו בכ-10% ל-37.1 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה מדווחת על ירידה של כ-10% במכירות. בשנת 2016 הסתכמו המכירות של החברה ב-37.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 41.4 מיליון דולר בשנת 2015. גם הרווח הגולמי נמצא בירידה: 2.8 מיליון דולר בשנת 2016, המהווים כ-7.6% מהמכירות – בהשוואה לרווח גולמי של 6.6 מיליון דולר ב-2015, שהיוו כ-15.8% מהמכירות.

המניה ירדה בכ-11%

החברה דיווחה על הפסד נקי של 3.6 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 1 מיליון דולר בשנת 2015. הדיווח הביא לצניחה של כ-11% במחיר מניית אלטק בנסד"ק,  והיא נסחרה היום לפי שווי שוק של כ-7.4 מיליון דולר.

חברת אלטק נמצאות בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec), אשר נמצאת בבעלות יצחק ניסן, המשמש גם כיו"ר ומנכ"ל אלטק. החברה מעסיקה כיום כ-360 עובדים ונחשבת לאחת משלוש יצרניות המעגלים המודפסים המרכזיות בשוק הישראלי, לצד פיסיבי טכנולוגיות וחברת פרינט אלקטרוניקס. להערכת החברה, שוק המעגלים המודפסים בישראל מסתכם בכ-150 מיליון דולר בשנה, מתוכו הייצור המקומי מסתכם בכ-40 מיליון דולר בשנה. שאר ה-110 מיליון דולר הם מעגלים מיובאים. לאחרונה סיפר ניסן ל-Techtime שאלטק מספקת לשוק המקומי מעגלים מודפסים בהיקף של כ-20 מיליון דולר בשנה.

התמקדות בלקוחות הביטחוניים

ניסן מסר שהתוצאות השנתיות של החברה הושפעו משתי הפחתות חד פעמיות: אחת הקשורה למקדמות מס בהיקף של 1.1 מיליון דולר, והשנייה קשורה להוצאות נלוות בעקבות יציאתה מהשותפות בחברת קובטרוניקס הגרמנית. לדברי ניסן, קובטרוניקס דרשה משאבים רבים והיציאה מהשותפות תשפר את המאזן הכספי של אלטק בשנים הבאות.

הוא אמר שבמהלך 2016 החברה ביצעה מספר מהלכים שנועדו לחזק את מעמדה בשוק: "ביצענו שיפורים בתהליך הייצור וזמני האספקה של הזמנות. אנחנו מחזקים את קשרי העבודה עם הלקוחות מהתעשייה הביטחונית, ומספקים להם טכנולוגיות חדשות המותאמות לצרכים שלהם. אנחנו מבצעים ארגון מחדש של גוף המכירות במטרה לשפר את השורה העליונה, ומאמינים שהצעדים האלה ישפרו את מצבה של החברה".

 

יוניטרוניקס תקים חניון אוטומטי בלוס אנג'לס ב-9.3 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת יוניטרוניקס (Unitronics) הנמצאת בשליטת קרן פימי וחיים שני, חתמה על הסכם להקמת מערכת חנייה אוטונומית במבנה הממוקם בלוס אנג'לס, ארה"ב, תמורת כ-9.3 מיליון דולר (כ- 34 מיליון שקל). הפרוייקט מתוכנן להסתיים במחצית הראשונה של 2019. מנכ"ל יוניטרוניקס, חיים שני, אמר שזה החוזה התשיעי של החברה להקמת חניון אוטומטי בצפון אמריקה. "עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות החברה חמישה חניונים אוטומטיים בצפון אמריקה, המכילים ביחד כ-1,400 מקומות חנייה. שלושה חניונים אוטונומיים נוספים, המכילים יחדיו כ-700 מקומות חנייה, נמצאים בשלבי הקמה מתקדמים".

לדבריו, "הטכנולוגיה הרובוטית ומערכות הבקרה המיושמים כיום בחניונים שלנו, מתוכננים לאפשר אינטגרציה עם כלי-רכב אוטונומיים עתידיים, כך שהם יוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו". יוניטרוניקס פיתחה טכנולוגיית חניה אוטומטית הכוללת מערך יחידות רובוטיות שנועד לאפשר איחסון ואיחזור בחניון אוטומטי של כמות רכבים הגדולה פי 3 בהשוואה לחניונים רגילים. המערכת מנוהלת באמצעות תוכנות מתקדמות שנועדו לאפשר אחסון אוטומטי יעיל של כלי-רכב בחניון ושליפתם במהירות בתום החנייה. החברה פועלת מקריית שדה התעופה ומעסיקה כ-230 עובדים. כיום היא נמצאת בבעלות קרן פימי (51%), מייסד החברה חיים שני (21%) והציבור (28%).

החברה פועלת בשלושה תחומים עיקריים: תכנון, ייצור ושיווק מוצרי אוטומציה תעשייתית ובעיקר בקרי PLC מיתכנתים; תכנון, הקמה ותחזוקה של מערכות לוגיסטיות אוטומטיות ובעיקר מחסנים אוטומטיים ותכנון, ייצור ושיווק פתרונות חנייה רובוטיים. החברה מייצאת את מוצריה ושירותיה באמצעות כ-165 מפיצים בעולם וחברות בנות בארצות הברית. מניות יוניטרוניקס נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסת EuroNext הפאן-אירופאית לפי שווי חברה של כ-313 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונטים של 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-113 מיליון שקל.

On Semiconductor הכריזה על בקרי RF מלאים ב-SoC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת On Semiconductor הכריזה על הרחבת קו המוצרים שלה בתחום מודולי ה-RF והפתרונות למערכות תקשורת אלחוטית והאינטרנט של הדברים. החברה הציגה של בקרים אלחוטיים חדשים (RF Controller). בקר ה-RF מדגם AX8052F143 מופיע ברכיב יחיד במארז QFN40 וכולל מיקרו-בקר AX8052 ומודול RF העובד בטווח התדרים 27MHz-1050MHz. זהו פתרון בשבב יחיד המותאם לרוב יישומי האינטרנט של הדברים (Internet of Things). הוא תומך במגוון רחב של שיטות איפנון וצורך זרם של 9.5mA בעבודה מלאה ו-950nA במצב המתנה (sleep mode).

בקר ה-RF מדגם AX8052F151 מיועד לעבוד בטווח התדרים 400MHz-470MHz ובטווח התדרים 800MHz-940MHz. גם הוא כולל את המיקרו-בקר AX8052 MCU וכולל זיכרון Flash בנפח של 64kByte וזיכרון SRAM בנפח של 8.25kByte. הוא מיועד לשמש ביישומים אלחוטיים דוגמת אוטומציה במבנים, מערכות מדידת צריכה חכמות וטלמטריה.

במקביל, החברה הכריזה על מקמ"שים חדשים ליישומים חסכוניים באנרגיה, בהם AX5052, AX8051 ו-AX5043. המקמ"ש AX5051 מיועד לעבוד בטווחי התדרים 433/868/915MHz. הוא תומך בתקשורת נתונים בקצב של 1kbps-600kbps לטווחים של עד 1,000 מטרים. המקמ"ש AX5043 מיועד לשמש במגוון רחב של יישומים, החל מהאינטרנט של הדברים וכלה במערכות מדידת צריכה, בתים חכמים ותקשורת אלחוטית מקומית. הוא פועל בטווח התדרים 27MHz-1050MHz. ווסת מתח המוטמע בתוך השבב מאפשר הפעלה ישירה באמצעות סוללה, כאשר מאפייני יציבים בטווח מתחי האספקה 1.8V-3.6V.

הרכיבים ניתנים להשגה בחברת YST המייצגת את On Semiconductor. למידע נוסף: www.yst.co.il

וונדרליך: "סיוה צפויה להתחרות באינטל-מובילאיי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עיסקת הענק שבה רכשה חברת אינטל את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר הפכה את תחום הנהיגה האוטונומית מהבטחה עתידית ומעט מעורפלת, לתעשייה שבה יש משקיעים גדולים והבטחות מסחררות לפריצה מהירה אל שוק ענק. התוצאה: אלפי משקיעים בעולם שהחמיצו את האפשרות להשקיע במובילאיי, מחפשים כיום שחקנים חדשים ולא מוכרים מספיק בתחום מערכות העזר לנהג (ADAS) והנהיגה האוטונומית. להערכת חברת המחקר וונדרליך סקיוריטיס (Wunderlich Securities), חברת סיוה (CEVA) מהרצליה שייכת לקטגוריה הזו.

חברת קניין רוחני תתחרה ביצרניות פתרונות

אנליסט וונדרליך לתחום השבבים, מתיו רוביסון, פירסם בסוף השבוע דו"ח על סיוה שנערך לאור עיסקת אינטל-מובילאיי, והגיע למסקנה שלמרות ההבדלים הגדולים במודל העיסקי של שתי החברות, סיוה עשויה להיות בטווח הארוך מתחרה מעניינת מאוד של אינטל בתחום הנהיגה האוטונומית. לאור המסקנות, הוא העניק המלצת קנייה למניית סיוה בנסד"ק, והעניק לה מחיר יעד של 30 דולר, בהשוואה למחיר של 34.3 דולר שבו היא נסחרת כיום.

חברת סיוה היא ספקית של קניין רוחני (IP) ליצרני שבבים, בעוד שאינטל-מובילאיי היא קבוצה (בקרוב חברה) המספקת שבבים ופתרונות תוכנה מלאים. להערכתו, יש לסיוה מוצר ייחודי המורכב ממעבד ראייה ופלטפורמת בינה מלאכותית המבוססת על רשתות נוירוניות (neural network framework). "היא מתאימה לאלה המבקשים לפתח בעצמם את המערכות שלהם, או להתחרות במובילאיי ואינטל".

לדבריו, החברה ביצעה השקעות גדולות בתחומי עיבוד התמונה, ופיתחה את מעבדי התמונות הדרושים לשימוש במערכות עזר לנהג. מעבד התמונה החדש ביותר של החברה, XM6, הושק בחודש ספטמבר 2016 ורשיונות השימוש הראשונים שלו צפויים להימכר במחצית הראשונה של 2017. "בטווח הקרוב אנחנו צופים שרוב ההכנסות ממנו יגיעו מתחומים כמו סמארטפונים מהקצה הגבוה, מצלמות אבטחה ומערכות ADAS".

תמלוגי הרכב הראשונים צפויים להגיע השנה

"מתוך 20 הלקוחות שרכשו רשיונות שימוש במעבדי הראייה של סיוה, החברות Altek, Novatek, On Semiconductor ו-Rockchip ולפחות ספק ראשי אחד של מכלולים ליצרנית מכוניות – ישתמשו בהם למערכות ADAS או למערכות ממונעות אחרות. יש לצפות שחלק מהם יתחילו לשלם תמלוגים כבר ב-2017".

חשוב לצייו שסיוה לא מספקת יישומי תוכנה, כמו למשל חבילת ADAS עם התראות מפני סטייה מהנתיב או מפני סכנת התנגשות. פתרונות כאלה מוצעים על-ידי חברות כמו Mobileye ועל-ידי ספקיות מכלולי-רכב כמו AutoLiv, Bosch, Continental ו-Denso והיצרנית Tesla. "סיוה נמצאת במיקום ייחודי שבו היא מספקת טכנולוגיות ניתנות לרישוי של מעבדי ראייה, וכלי פיתוח לאלגוריתמים המאפשרים ליישם מערכות מבוססות בינה מלאכותית".

"אנחנו צופים שסיוה תהיה מרכיב חשוב בתחרות מול אינטל-מובילאיי".

אינטל מקימה חטיבת בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל מקימה קבוצה גלובלית חדשה אשר תתמקד בתחום הבינה המלאכותית (Intel Artificial Intelligence). הקבוצה החדשה תנוהל על-ידי נאווין ראו, מייסד משותף ומנכ"ל חברת Nervana Systems מקליפורניה, שפיתחה חומרה ותוכנות לימוד מכונה (deep learning) המבוססות על רשתות נוירוניות. החברה נירכשה על-ידי אינטל באמצע שנת 2016 תמורת כ-400 מיליון דולר. בין השאר, החברה דיווחה בעבר שהיא מתכננת להוציא לשוק שבב ASIC משל עצמה בשם Nervana Engine, שישמש כמעבד ייעודי למשימות בינה מלאכותית.

מובילאיי ואלטרה

במהלך ארוע AI Day של אינטל, שנערך בנובמבר 2016 בסן פרנסיסקו, גילה מנכ"ל אינטל, בריאן קראזניץ', שחברת אינטל מגבשת אסטרטגיה חדשה הממוקדת בינה מלאכותית. הוא סיפר שאינטל מפתחת שבב חדש בשם Knights Crest (מושג המתאר את סמל משפחת האצולה, לעתים ציצית, על קסדת האבירים מימי הביניים) אשר ישלב את הטכנולוגיה של מעבדי  Intel Xeon ביחד עם הטכנולוגיה של נרוואנה, וצפוי להיות מוצג באמצע 2017.

קראזניץ' הסביר את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל, והציג בפני המשתתפים בארוע שקף המתאר אותה במלואה (למטה). מעניין לציין שמי שמביט היטב בשקף, יכול לראות בו רמזים למעמדן המרכזי של שתי עסקאות רכישה אחרות של חברת אינטל: רכישת חברת Altera המייצרת רכיבים מיתכנתים (FPGA) תמורת 16 מיליארד דולר, ורכישת חברת Mobileye הישראלית תמורת 15.3 מיליארד דולר. במקביל, ניתן למצוא בו את טכנולוגיית המצלמה התלת-מימדית RealSense שפותחה בחיפה.

אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל

אולם רק בסוף השבוע התברר שהאסטרטגיה הזו כוללת גם ארגון מחדש. זאת כאשר נאווין ראו העלה פוסט אישי לבלוג החדשות של אינטל ובו דיווח שאינטל החליטה לרכז את כל הפעילות שלה בתחום הבינה המלאכותית בגוף חדש שיפעל לכל רוחב החברה: Artificial Intelligence Products Group – AIPG. "כמו שאינטל עשתה בעבר כאשר התמודדה עם גלים גואים אחרים של מגמות חדשות בעולם מיחשוב, כמו הופעת המחשוב האישי ומחשוב הענן, כיום היא מתכננת לקבץ את התעשייה מסביב לקבוצת תקני בינה מלאכותית", הוא כתב. "הם יביאו להפחתת עלויות ויהפכו את הבינה המלאכותית לזמינה לכל".

מעבדה חדשה לתחום הבינה המלאכותית

ראו: "אינטל היא חברת מידע, ולכן אנחנו מחוייבים להביא לשוק פתרונות המייצרים, מנתחים ומשתמשים בכמויות מידע גדולות מאוד. איתור תבניות או מידע מעשי בתוך כמויות הנתונים הגדולות הנוצרות כיום, הוא האתגר המחשובי הגדול ביותר – ולכן בינה מלאכותית היא כל-כך חשובה לאינטל". הוא הסביר שהארגון החדש יתאם את כל הפעילויות של אינטל בתחום הבינה המלאכותית וירכז את כל המשאבים: מהנדסים, מעבדות ופיתוח תוכנה. אנחנו בונים כעת פורטפוליו של מוצרים במסגרת פלטפורמת Intel Nervana, הכוללת פתרונות חומרה ותוכנה.

"אנחנו נבנה מעבדה לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית יישומית (applied AI research lab), אשר תדחוף את חזית המחשוב. נחקור ארכיטקטורות ואלגוריתמים חדשים בטווח גדול של יישומים, החל ממרכזי נתונים ועד לאבזרי הקצה". הוא כתב שמדובר במאמץ גדול מאוד: "כאשר חברה כמו אינטל מממקדת מאמץ בתחום מוגדר, היא משנה את העולם. אני בטוח שלארגון החדש תהיה השפעה עצומה על כל תחום הבינה המלאכותית".

מעבד Knights Crest

באתר האינטרנט אינטל ניתן היה למצוא רמזים ראשונים על חלק מהמאפיינים של מעבד הבינה המלאכותית Knights Crest. מדובר ככל הנראה ברכיב SoC ענק שישמש כמעבד ייעודי להרצת יישומי בינה מלאכותית. הוא יתבסס על ליבת עיבוד ממשפחת Xeon של אינטל ועל טכנולוגיית התקשורת בתוך שבב של נרוואנה.

היישום המרכזי של המעבד יהיה לבצע אימון של רשתות נוירוניות בעלות מספר שכבות (Training deep learning networks). המשימה הזו דורשת לבצע העברה של כמויות עצומות של נתונים, שכן הביצועים של הרשת הנוירונית תלויים בכמות המידע המשמש בתהליך האימון (לימוד).

המנוע של נרוואנה כולל טכנולוגיית High Bandwidth Memory עם זיכרון של 32GB בתוך השבב ושינוע מידע בתוך הסיליקון במהירות של 8Tera-bps, ב-12 ערוצים מקבילים. המעבד יכלול שני נתיבי נתונים נפרדים: אחד לפעולות העיבוד והשני לתעבורת המידע.

אלתא תחשוף מכ"ם ייחודי החודר מבעד לצמחייה צפופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלתא (ELTA Systems) הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) פיתחה מכ"ם מפתיע אשר מצליח לחדור מבעד לצמחייה צפופה כמו באזורי יער או סבך, ולגלות אובייקטים נסתרים.

מדובר במכ"ם מדגם  ELM-2112FP, שפותח כבר לפני כמה שנים ונמצא בשימוש מבצעי, אולם דבר קיומו נשמר בסוד. המכ"ם ייחשף לראשונה במהלך תערוכת הביטחון LAAD שתתקיים בתחילת חודש אפריל בריו דה-ז'ניירו בברזיל. כשהו פועל בשילוב עם מערכות המכ"ם הקרקעיות של אלתא, ומופעל באמצעות מערכות הבקרה והשליטה הסטנדרטית של אלתא, המכ"ם החדש מיועד לפעול במשימות אבטחת גבולות בכל תנאי מזג האוויר.

המכ"ם מבוסס על טכנולוגיית איפנון תדר בגל רציף (Frequency Modulated Continuous Wave) וכולל אנטנה שטוחה בעלת זווית סריקה של 90 מעלות. המכ"ם יכול לעקוב אחר 200 מטרות בו זמנית והוא מצליח לזהות תנועה של בני-אדם בתוך הסבך ממרחק של 2.5 קילומטרים, ותנועה של כלי-רכב בתוך הסבך ממרחק של 5 קילומטרים. כמובן שעומק החדירה של המכ"ם אל תוך הסבך תלוי בסוג הצמחייה ובצפיפותה. מנהל תחום מערכות מכ"ם ימיות וקרקעיות באלתא, ישראל לופה, אמר שמאחורי המכ"ם ניצבת פריצת דרך טכנולוגית.

טאואר-ג'אז פיתחה תהליך ייצור חדש לרכיבים אופטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) פיתחה תהליך ייצור חדש לרכיבי סיליקון פוטוניקס (SiPho) המרחיב ומשלים את תהליך SiGe BiCMOS האופטי שלה, עבור רכיבי קצה של תקשורת אופטית. התהליך החדש מאפשר צימוד סיב אופטי ישירות לסיליקון, מגוון רחב של מוליכי גלים, פוטו-דטקטור ומודולטור. החברה גם הכריזה על שיתוף פעולה רחב היקף עם חברת PhoeniX Software ההולנדית, שבמסגרתו היא תפתח ערכת פיתוח לייצור המבוססת על תוכנת OptoDesigner 5.1 של פיניקס, ללקוחות המפתחים התקנים לרשתות אופטיות עבור מרכזי מידע.

תוכנת OptoDesigner של פיניקס מבצעת סינתזה פוטונית המותאמת במיוחד לתהליך SiPho של טאואר-ג'אז. המטרת שיתוף הפעולה היא לאפשר למתכננים להשתמש בסימולטור ובסביבת העבודה הקיימת כדי לייעל את פיתוח המוצר שייוצר בטאואר-ג'אז, ולבצע את התכנון בהתאם לחוקים שיבטיחו יכולת ייצור טובה בתהליך של טאואר.

"תהליך הסיליקון פוטוניקס החדש יספק פתרון לחברות רבות בשוק המקלטים/משדרים האופטיים", אמר מנהל היחידה RF&HPA בטאואר-ג'אז, ד"ר מרקו רקאנלי. "ליכולות התכנון שלנו יש תפקיד משמעותי ומשלים לתהליך הייצור, ולכן אנחנו נרגשים לשתף פעולה עם חברת פיניקס, שיש לה ניסיון רחב בסיליקון פוטוניקס ובהבאת פתרונות תכנוניים עבור הלקוחות". "ערכות תכנון הם מפתח לייעול תכנוני ואנחנו נרגשים לעבוד עם טאואר-ג'אז בייצור ערכה עבור SiGe BiCMOS" אמר טוואן קורטורסט, מנכ"ל פיניקס.

10 דברים שכדאי לדעת כשמתחילים פרוייקט Raspberry

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: צוות העורכים של חברת Digi-Key

המחשב בכרטיס Raspberry Pi נמצא במרכזה של מהפיכה אשר מעניקה את עוצמתו של המחשב האישי בידיהם של חובבים ומספקת להם פלטפורמה קלה לשימוש ותמיכה של קהילה רחבה מאוד. אולם למרות שהיא קלה לשימוש בהשוואה לפלטפורמות אחרות, כמה טיפים יקלו מאוד על חייהם של חובבים ומהנדסים אשר נכנסים לעולם ה-Raspberry Pi. המאמר "עשרת הדברים שכדאי לדעת" אינו מהווה תחליף לספר הדרכה טכני, או לתמיכה מקוונת של קהילת המפתחים, אולם מספק תובנות בסיסיות שנכשו בעמל רב ובעבודה מעשית. העצות מתייחסות לנושאים כמו בחירת ופירמוט כרטיסי SD, בחירת בספק הכוח, באבזר ה-Wi-Fi המתאים וכלה בכיצד לא להרוס את הכרטיס בהזנת הספק שגויה. ובעיקר, הוא יקל על המהנדסים הנכנסים לעולם חדש ומענג של ה-Raspberry Pi.

היכן ומתי להשתמש ב-Raspberry Pi

המחיר הזול, הביצועים הגבוהים והתמיכה שמספקת קהילה גדולה מאוד של מפתחים מאפשרת להשתמש במחשב כמעט לכל מטלה אפשרית. בבסיסו, זהו כרטיס מחשב אישי. אם נסתכל למשל על Raspberry Pi 3 Model BB: הוא מבוסס על מעבד ARM Cortex-A53 העובד במהירות של 1.2GHzz וכולל זיכרון 1Gigabyte RAM. הכרטיס מספק קישוריות אלחוטית מסוג 802.11n wireless LAN, Bluetooth 4.1 ו-BLE. קישוריות קווית הכוללת ארבעה מחברי USB, איתרנט, מחבר HDMI, מחבר אודיו, ממשק למצלמה וממשק כללי GPIO בעל 40 פינים.

הכרטיס מסוגל לבצע מגוון רחב מאוד של מטלות: החל מקריאת טמפרטורה מחיישן ושליטה על מערכת מכטרוניקה, שימוש בו כמחשב PC בקנה מידה מלא ובפרויקטים מעניינים כמו עיבוד תמונות וידאו, רובוטיקה או בקרה מרחוק של מדפסת תלת-מימדית.

קבלת והפעלת ה-Raspberry Pi

המחשב Raspberry Pi מיועד לעבוד על-גבי מערכת הפעלה. מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר עבורו היא גרסה ייעודית של לינוקס בשם Raspbian, ששמה נובע מהשילוב של Raspberry ו-Debian. הוא מסוגל להריץ גם מערכות הפעלה אחרות, אבל למתחילים מומלץ להשתמש ב-Raspbian.

כאשר משתמשים בו כמחשב עצמאי (standalone), יש צורך בכל האבזרים ההיקפיים המסורתיים, דוגמת עכבר, מקלדת, צג וכרטיס זיכרון SD. מומלץ להשתמש בכרטיס מקטגוריה 10 הכולל נפח זיכרון של לפחות 8GB, דוגמתAP8GMCSH10U1-B.

יש צורך בקורא כרטיסי SD חיצוני כדי להתקין את האימג' ממחשב חיצוני על-גבי ה-SD. מרגע שהאימג' הועתק אל ה-SD, כל שאר הפעולות ניתנות לביצוע באמצעות ה-Pi עצמו. כדי לפרמט את את כרטיס ה-SD, כדאי לעקוב אחר הקישורית באתר של Raspberry Pi, המפנה את המשתמש אל אתר SD Association שבו ניתן לקבל את תוכנת הפירמוט (Formatter software).

השתמש רק בתוכנה מוכחת על-מנת לוודא הצלחה בהתקנת ה-NOOBS בכרטיס הזיכרון. לחלופפין, ניתן לרכוש כרטיס SD הכולל NOOBS מותקן מראש, כמו למשל כרטיס Raspberry Pi NOOBS 16 Gigabyte. בחירה במקלדת ועכבר אלחוטיים (למשל  Adafruit’s 1738) משחררת את מחברי ה-USB ומונעת סבך של כבלים על השולחן. ניתן גם להשתמש ברכזת USB 2.0 hub עמו למשל רכזת ארבעה מחברים מסוג U22-004-RA. אנחנו ממליצים עליה מכיוון שהיא מצמצמת את העומס על ספק הכוח של המחשב. כמובן שאם המשתמש בוחר להשתמש בצג מגע – אין צורך לחבר מקלדת ועכבר.

בחירת ספק הכוח

אל תפעילו את ה-Raspberry Pi באמצעות כבל ה-USB של המחשב באישי, מכיוון שאין בו מספיק כוח המבטיח מניעה של בעיות הספק, כמו למשל תקלות בכרטיס ה-SD, קפיאה של ה-Raspberry Pi או בעיות בלתי צפויות אחרות. לרוב, ספק כוח עם זרם של 2A מספיק לרוב הצרכים, אולם מומלץ ללכת על בטוח ולהשתמש בספק הנותן זרם של 2.5A עבור Raspberry Pi 3. רבים מהספקי מגיעים עם קונקטור male barrel, ולכן יש לעתים צורך להשתמש בכבל מתאם מסוג  2727 jack-to-Micro USB AA.

ראוי לציין שהמחשב לא זקוק לכל כמות הזרם שהומלצה. המטרה היא להשתמש בספק כוח שיש לו עוצמה מספקת כדי להבטיח יציבות של מתח הכניסה כאשר מחברים לכרטיס אבזרים אחרים או מעגלים אלקטרוניים שונים.

בהתאם למודל הספציפי, כרטיס Raspberry Pi צורך זרם של 100mA עד 300mA במצב המתנה ( idle mode). כאשר משתמשים במחשב במתכונת של אבזר נייד, שימו לב לכך שלא כל התקני אגירת האנרגיה (power banks) מסוגלים לספק את הזרם הדרוש למחשב עם האבזרים המחוברים אליו. ההמלצה שלנו היא להשתמש בספק Adafruit בעל עוצמת זרם מספקת. למשל דגם 1565 לזרם של 4000mAh, או דגם 1566 המספק זרם של 10,000mAh. הם כבר קיבלו הסמכה לעבודה עם מחשבי Pi.

מתג כיבוי והדלקה

המחשב Raspberry Pi לא מגיע עם מתג איתחול (reset button) ומתג הפעלה ראשי על-גבי הכרטיס. כדי להימנע מהצורך לנתק ולחבר את כבל ה-USB בכל פעם שהמחשב קופא או שמתעוררת בעיה אחרת, נוח מאוד להשתמש בכבל USB הכולל מתג הפעלה/כיבוי (כמו למשל 2379). הדבר חשוב במיוחד למתחילים, מכיוון שעד שהם ישלטו היטב בפלטפורמה, ככל הנראה הם ייאלצו לבצע הרבה פעולות כיבוי ואיתחול. יחד עם זאת כדאי לזכור שלא מומלץ לבצע הרבה מאוד פעולות כיבוי והדלקה באמצעות ניתוך מקור ההספק, מכיוון שהדבר יכול לגרום לנזק בכרטיס ה-SD. תמיד עדיף לבצע את פרוצדורת הכיבוי המומלצת ( proper shutdown procedure).

אבזר קישור אלחוטי: דונגל Wi-Fi

הדרך הנוחה ביותר להתקין עידכונים ויישומים ב-Raspberry Pi היא באמצעות חיבור אלחוטי (Wi-Fi) אל האינטרנט, שלמרבה הנוחות מוטמעת מראש מתוך הכרטיס (802.11n). אולם בחלק מהדגמים אין קישוריות Wi-Fi מובנית ולכן יכול להיות שיהיה צורך לחבר אותו אל אבזר קישור אלחוטי (Wi-Fi dongle). במקרה כזה תבדקו היטב שאתם בוחרים בדונגל שאתם בוחרים באבזר שעבר הסמכה ומובטח שמערכת ההפעלה של המחשב מזהה אותו.

הספק היציאות הלוגיות והדרייברים

המתח הלוגי של מחשבי Raspberry Pi הוא 3.3V. פירוש הדבר שהוא לא יכול לעבוד מול אבזרים והתקנים היקפיים אחרים שהמתח הלוגי שלהם הוא 5V. בנוסף, זרם היציאה מהדרייברים שלו הוא 16mA לכל פין, בתנאי שהזרם הכולל ביציאה אינו עולה על כ-50mA לערך. במקרה הצורך, ניתן להתגבר בקלות על הבעיה הזו באמצעות שימוש בממירי רמות לוגיות, כמו למשל BOB-12009 של חברת SparkFun.

שפת התוכנה פייתון (Python)

שפת התכנות פייתון (Python) היא שפת ברירת המחדשל של מערכת ההפעלה Raspbian. למעשה, דיסק האימג' להתקנת Raspbian מגיע כשהוא כבר כולל בתוכו את סביבת הפיתוח של פייתון ((Integrated Development and Learning Environment). למעשה, תכנות בשפת פייתון יהיה דרוש לביצוע כמעט כל הפרוייקטים הנעשים על-גבי Pi.

מערכת ההפעלה מאפשרת לבחור האם לעבוד עם סביבת הפיתוח של פייתון 2 או של הגרסה החדשה יותר, פייתון 3. מומלץ לעבוד עם פייתון העדכנית יותר (IDLE 3/Python 3) כדי לקבל עידכונים ולעבוד מול התיעוד העדכני ביותר. קיימות הרבה מאוד תוכנות בשוק הכתובות בגרסת פייתון 2, ולכן קיים פיתוי גדול מאוד להיצמד אל הגרסה הישנה יותר. יחד עם זאת, קיימים מספר הבדלים בתחביר ובנורמות הכתיבה, שבגללן שתי הגרסאות אינן תואמות אחת לשנייה. הדרך המהירה ביותר לבנות ממשק משתמש לתוכנות פייתון היא באמצעות כלי הפיתוח TkInter. הוא נפוץ מאוד בקרב משתמשי פייתון ולכן גם הוטמע מראש במערכת ההפעלה Raspbian.

בחירת גודל הצג

כאשר כותבים תוכנה, כדאי לעבוד מול צג גדול ולא מול הצג הזעיר של 3 אינטש היושב על כרטיס ה-Raspberry Pi, מכיוון שקשה מאוד לקרוא אותו. אומנם הצג הקטן מתאים ביותר להפעלת פרוייקטים לאחר שהתכנות הסתיים, עדיף לבצע את התכנות עצמו באמצעות צג גדול, או לפחות צג מגע ברוחב של 7 אינטש.

מספר טיפים מהירים שימנעו עוגמת נפש

  1. אם אתם מתפתחם להשתמש בכרטיס SD בנפח של 32GB, צריך לוודא שהוא מפורמט לפי FAT32. המחשב קורא מידע רק באמצעות FAT32.
  2. תוודאו שכרטיס ה-SD הוא בעל תאימות מוכחת ל-Raspberry Pi
  3. אם המחשב נתקע בשורת הפקודות, הריצו את פקודת sudo start x כדי לאתחל את ה-GUI
  4. תקעי ה-GPIO אינם מסומנים ב-Raspberry Pi. כדאי לרכוש לוח רפרנס כמו למשל  GPIO reference.
  5. אומנם ניתן לספק כוח למחשב באמצעות תקעי ה-GPIO, אבל אל תעשו את זה: בכך אתם עוקפים את נתיך ההגנה ויכולים להרוס את המחשב אם יש תקלה.
  6. כמעט מיותר לציין – אבל אל תשכחו לגבות את הקבצים שאתם מייצרים עבור הפרוייקט.

סיכום

מחשבי Raspberry Pi הם בעלי עוצמת עיבוד גדולה מאוד, קלים לשימוש ונהנים מתמיכה טכנית מקיפה. זהו בסיס מצויין להתחיל ממנו יישומים מקצועיים מלאים, או פרוייקטים אישיים לצורך הנאה. העצות המעשיות שהובאו למעלה מתאימות לכל המשתמשים, גם חובבים, גם מתחילים וגם מהנדסים מקצועיים, ומיועדות לשפר את היעילות ולהגביר את ההנאה.

לכתבה המקורית באנגלית: Digi-Key